זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

ונקטסן סונדרסאן

חתן פרס וולף בחקלאות 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

אליוט מ. מאירוביץ

חתן פרס וולף בחקלאות 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

עדי שמיר

חתן פרס וולף במתמטיקה 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

נוגה אלון

חתן פרס וולף במתמטיקה 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

בוטונד רוסקה

חתן פרס וולף ברפואה 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

ז’וזה-אלן סאהל

חתן פרס וולף ברפואה 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

מרטין ריס

חתן פרס וולף בפיזיקה 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

גיורג' קורטג

חתן פרס וולף במוזיקה 2024

גיורג' קורטג

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו למורשת התרבותית של העולם, שהיא ביסודה מעוררת השראה ואנושית".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גיורג' קורטג György Kurtág (נולד ב-1926, בלוגו, רומניה) הינו מלחין הונגרי הנודע על תרומתו האוונגרדית למוזיקה קלאסית עכשווית. קורטאג החל לנגן בפסנתר בגיל 5 בהדרכתה של קלרה וויקיצה-פייה (Klára Vojkicza-Peia). מסעו המוזיקלי המקצועי החל באקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט בשנת 1946 , שם למד פסנתר וקומפוזיציה בהדרכתם של מנטורים ידועים, בינהם Pál Kadosa (פסנתר), Leó Weiner (מוזיקה קאמרית), Sandor Veress, ו- Ferenc Farkas (לחן). קורטג קיבל את התואר בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ב-1951 ובקומפוזיציה ב-1955. השכלתו המוזיקלית המוקדמת, שהושפעה מזולטן קודאלי ובלה ברטוק, הניחה את הבסיס לקריירה המאופיינת בחיבור עמוק למסורות עממיות הונגריות ומחויבות לחדשנות מודרניסטית.
בין השנים 1960 ל-1968, עבד קורטג כמנטור לסולנים בפילהרמונית הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 הוא הוזמן ללמד באקדמיה למוזיקה, בתחילה כעוזר של פאל קדושה (Pál Kadosa) בפסנתר ואחר כך כמורה למוזיקה קאמרית. אף על פי שיצא לפנסיה באופן רשמי בשנת 1986, קורטג המשיך ללמד באופן קבוע עד 1993. מאז ועד היום הוא הנחה קורסים למוזיקה קאמרית במספר רב של מדינות באירופה ובארצות הברית. לאורך הקריירה המפוארת שלו, קורטג יצר שפה מוזיקלית ייחודית, המשלבת אלמנטים של מודרניזם עם תהודה רגשית עמוקה. הוא הלחין מגוון רחב של יצירות, כולל מוזיקה קאמרית, יצירות ווקאליות ויצירות תזמורת. בולט בין אלה הוא "Játékok" (משחקים), אוסף מונומנטלי המציג את חקר השפה המוזיקלית שלו והתנסות בצורה.
שיתוף הפעולה של קורטג עם אשתו הפסנתרנית מרטה קורטג, היה היבט מכונן במסעו האמנותי. השותפות שלהם הניבה פרשנויות יוצאות דופן של יצירותיו, ומציעות לקהל הבנה מגוונת של עולמו המוזיקלי המורכב. קורטג ואשתו משתתפים ברסיטלים שבהם הם מבצעים קטעים מסדרת הפסנתר "Játékok" (משחקים) לסירוגין עם תעתיקים של קורטג ליצירות באך.

קורטג הינו מהמלחינים העכשוויים המבוקשים ביותר, בעל קריירה פורה וביצועים רבים. לאורך מסעו המוזיקלי הנרחב הוא עבד בתפקידים יוקרתיים כמלחין הבית של תזמורות מוערכות, אולמות קונצרטים, תיאטראות והרכבים רבים. מבין הבולטים שביניהם: הפילהרמונית של ברלין, ה- Sächsische Staatskapelle Dresden, Wiener Konzerthaus , האופרה הלאומית ההולנדית, והאנסמבל InterContemporain.
ההשפעה של קורטג על המוזיקה הקלאסית העכשווית היא עמוקה וניכרת ברחבי העולם. יצירותיו מבוצעות ונערצות על ידי מוזיקאים וקהל כאחד, מה שמזכה אותו בהכרה ובשבחים בינלאומיים. עבודותיו מפגינות עוצמה ותחושה של התבוננות פנימה, הלוכדות את מהות החוויה האנושית בביטויים מוזיקליים דחוסים אך טעונים רגשית.

תרומותיו זיכו אותו בפרסים רבים, לרבות פרס גראומאייר היוקרתי להלחנה מוזיקלית. יצירותיו מאתגרות את הגבולות המקובלים ומרחיבות את אפשרויות הביטוי המוזיקלי.
כדמות מכובדת בעולם המוזיקה המודרנית, מורשתו של קורטג פורצת מעבר ללחניו. קורטג מורה מעורר השראה אשר השפיע על דורות של מוזיקאים ומלחינים. מחויבותו לפרוץ את גבולות החקר המוזיקלי, יחד עם חיבור עמוק לשורשיו ההונגריים, מבססות את קורטג כבולט בפנתיאון המלחינים הקלאסיים של המאה ה-20 וה-21.
פרס וולף מוענק לגיורג' קורטג על היותו דוגמה למוזיקאי רב מעלה ואנושי. המוזיקה שלו, העוסקת בשאלות הקיומיות של נפש האדם, מתמקדת ברגשות יסוד כמו אהבה, צער, פחד, חרדה, ייאוש ורצון להרמוניה ופיוס. האמנות שלו נעה בין צורות קטנות, כמו יצירותיו הקצרות בפסנתר, לקנטטה או אופרה בקנה מידה גדול, ומשקפת את העבר וההווה של כל ההיסטוריה של המוזיקה המערבית. ההשפעה של קורטג על מוזיקאים רבים היא עצומה. עמיתיו ותלמידיו זכו לספוג ממנו רוח ייחודית של מסירות למוזיקה, חשיבה מבנית והרמונית, ומכאן חוו את הדרכתו כנושא לפיד האנושיות.

לכל זוכי פרס וולף

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

שי-לי הורודי

זוכת פרס קיפר 2024

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

ניר שליזנגר

פרס קריל 2024
אונ' בן-גוריון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

חיה קלר

פרס קריל 2024
אוניברסיטת אריאל

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

רעיה סורקין

פרס קריל 2024
אונ' תל-אביב

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

הילה פלג

פרס קריל 2024
טכניון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

איתמר הראל

פרס קריל 2024
האונ' העברית בירושלים

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

יניב רומנו

פרס קריל 2024
טכניון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

רננה גרשוני-פורן

פרס קריל 2024
טכניון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

נטע שלזינגר

פרס קריל 2024
האונ' העברית בירושלים

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

מור ניצן

פרס קריל 2024
האונ' העברית בירושלים

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

יואב ליבנה

פרס קריל 2024
מכון ויצמן

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

ניצן גונן

פרס קריל 2023
אוניברסיטת בר-אילן

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

אביב תמר

פרס קריל 2023
טכניון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

ענבל טלגם-כהן

פרס קריל 2023
טכניון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

תומר קורן

פרס קריל 2023
אונ' תל-אביב

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

ויויאן סלון

פרס קריל 2023
אונ' תל-אביב

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

שי מורן

פרס קריל 2023
טכניון

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

כרם נאטור

זוכה פרס קיפר 2020

שי מורן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה למתמטיקה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה ותורת ההכללה".

 

למידת מכונה, המוכרת יותר לרובנו בשם בינה מלאכותית (Artificial intelligence-AI) מיושמת במגוון רחב של תחומים – החל באתגרים הנדסיים כמו רכיבים אוטונומיים וכלה בתחומים פוליטיים חברתיים הכוללים נתונים אישיים רגישים כמו ניהול והנגשת המידע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או טוויטר.
המחקר של ד"ר מורן מתרכז באחד הענפים החשובים של למידת מכונה, שנקרא תורת ההכללה ומטרתו להבין באופן כמותי כיצד למידת מכונה מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות.
פריצות הדרך האחרונות בתורת ההכללה מדגימות תופעות שלא ניתן להסביר באמצעות טכניקות קודמות ושלעתים אף סותרות עקרונות קלאסיים בלמידה וסטטיסטיקה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתורת ההכללה הקלאסית מבוססת על הגדרות שמתמקדות במקרה הגרוע ביותר, ועל כן היא פסימית מדי. המשמעות היא שבבעיות של למידת מכונה מעשיות בדרך כלל הקלט אינו מתאים למקרה הגרוע ביותר, וניסויים מראים שלעתים קרובות אפשר ללמוד בהצלחה על בסיס אימון על הרבה פחות דוגמאות מהמספר הנדרש על פי התחזיות של התורה הקלאסית. המחקר של ד"ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל באופן מדויק יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

זוכים בפרס קיפר

זוכים בפרס קריל

זוכים במלגות

גלריה

דבר לא נמצא

לגלריה