שיחה:ארבע רשויות השבת

האמנם לארבע הרשויות יש משמעות רק בהקשר של שבת? האם אין להן משמעויות בהקשרים נוספים? דוד שי 17:33, 1 מאי 2005 (UTC)

המושגים "רשות הרבים" ו"רשות היחיד" קיימים גם בהקשרים הלכתיים אחרים אבל לא לפי אותם גדרים. כרמלית ומקום פטור, והמושג של "ארבע רשויות", הם רק בהלכות שבת אא"ט. נתנאל 17:53, 1 מאי 2005 (UTC)

לדעתי יש לזה הקשרים נוספים שצריך למצוא, והגדרת תפיסה רוחנית של העולם ותחומיו. מעבר לכך יש סיבוליקה של רשות היחיד ורשות הרבים בספר הזוהר. בקשר לאיסור עצמו יש לי סברא שהאיסור נובע מכך שיש השבתה של החפצים, וכי טלטולו או העברתו של החפץ מרשות לרשות משנה את הסטטוס הקניני שלו. מה שהיה בעצם במשכן שאנשים תרמו את חפציהם למשכן, ושינו את הסטטוס הקניני של חפציהם. אבל אני עדיין צריך לראות אם הסברא מבוססת.

שערוריה

זה נורא ואיום. אני כתבתי בזמנו את רשות הרבים והיחיד בנפרד. גילגמש כבקשתי איחד אותם ברוך-ה'. והנה חשכו עיני מראות. הופעתי לגלות שהשולחן ערוך השתנה ולא הייתי פה רק יום אחד! מה השקרים הכתובים כאן? הסתכלתי גם בגרסאות קודמות, וזה מן הפח אל הפחת. כרמלית איננה קרובה לרה"ר. ומקום פטור איננו לרה"י. זה דברים בפני עצמם. ויש עוד המון טעויות. אם אפשר שמי שלא יודע לא יכתוב. גם אני בהתחלה כתבתי שטויות ועדות לכך דף המשתמש שלי, אולם אני משתדל לבדוק את עצמי שוב ושוב ולכתוב בע"ה רק אמת. זה משגע אותי. אני אצטרך להרגע קצת. אבקש ממשתמש:פטר רחם שיבדוק פה קצת. היום 9 למ"ט מונים היהודי 11:57, 3 מאי 2005 (UTC)

אכן שורר כאן בלבול רב, רשות היחיד של שבת זה - "מקום מוקף מחיצות, שאינו גדול מדאי" רשות הרבים זה- "מקום בו עוברים הרבה אנשים, ואינו מוקף מחיצות" בקיצור הם לא המשמעות הרגילה של "רבים ויחיד"

לעורך ספרים, אני לא מאמין שאני צריך לנהל ויכוח כזה. וכאשר מביאים הגדרה צריך להביא את כולה ולא רק את המשפט הראשון. ומה זה "גדול מדי?". הנה ההגדרה של הרמב"ם לרשות היחיד: "...ואי זו רה"י תל שגבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר על כן וכן חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה או יתר על כן וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גובהן עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן אפילו יש בו כמה מילין אם הוקף לדירה כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותיה ננעלות בלילה ומבואות שיש להן שלשה כתלים ולחי ברוח רביעית וכן חצר ודיר וסהר שהוקפו לדירה כולן רה"י גמורה הן: (רמב"ם יד החזקה - הלכות שבת פרק יד)

והנה ההגדרה של הטור: "רשות היחיד הוא המקום המוקף מחיצות גבוהות עשרה ויש בו ד' טפחים על ד' ואפילו אם יש בו כמה מילין אם מוקף לדירה ודלתותיו נעולות בלילה הוי רה"י ודיר וסהר וחצר וכן חריץ עמוק י' ורחב ד' על ד' או יותר וכן תל גבוה י' ורחב ד' על ד' וכותלים המקיפין רה"י על גביהן וחוריהן רשות היחיד ואויר רשות היחיד הוא רה"י עד לרקיע ואפילו כלי אם גבוה י' ורחב ד' על ד' כגון תיבה או כוורת או מגדל הוי רשות היחיד. (טור אורח חיים סימן שמה) --אפי ב. 12:38, 3 מאי 2005 (UTC)

אפי יקירי, אנצלקופדיה איננה ישיבה גם לא ספר הלכתי, אנו לא באים לערוך פה את כל הלכות עירובין שברמב"ם ובטור, אתה צריך לראות את הדברים בצורה סכמתית ומעשית.

רשות יחיד - מקום מוקף מחיצות. (תל גבוה או חריץ עמוק, נהפכים למוקפים בגלל "גוד אסיק" או אחית, ואין להכניס את פרטיהם כאן) רשות רבים - מקום בו רבים מתהלכים (ולא מקום ששיכת לרבים, בית קהילתי מהווה רשות יחיד לשבת)עורךספרים 12:48, 3 מאי 2005 (UTC)

יהודי, תרגע קצת, לפני שאתה אומר על דברים שקרים ומוחק דברים, תעיין קצת ברמב"ם ובשולחן ערוך. אני עשיתי זאת, והערך מבוסס בעיקר עליהם. דוגמא אחת מיני רבות שראיתי שהספקת למחוק היא ההגדרה של רשות הרבים כיערות מדבריות ושדות דבר שהוא מפורש בדברי הרמב"ם: "איזו היא רשות הרבים--מדברות ויערים ושדות, ודרכים המפולשין להן:" (הלכות שבת פרק י"ד הלכה א'). אני מבקש שאת הבקשה שאתה מבקש תפנה גם אל עצמך. --אפי ב. 12:10, 3 מאי 2005 (UTC)

אני ארגע?! תראה איך אתה כותב. לפני שאתה אומר על דברים שהם שקריים, תעיין קצת בנו"כ של הרמב"ם. וכדי לעזור לך קצת תעיין ב"מגיד משנה" על הרמב"ם שם ותראה מה הוא אומר. אני עורך עכשיו קצת יותר טוב ע"פ ספר הכלה מעולה בענייני עירובין, בתקווה שלא יעשו שם יותר מידי שטויות... ט"ו למ"ט מונים היהודי 12:54, 9 מאי 2005 (UTC)

לפי הרב שלמה זלמן מן-ההר לא היה בארץ בזמן פרסום הספר דיני צבא ומלחמה רשות הרבים, בשל העובדה שהוא סובר שהתנאי של 60 ריבוא, קיים לפי רוב הפוסקים. דיני צבא ומלחמה סעיף 197 ואילך הדבר פשוט לגבי ערים רגילים, ולגבי כביש גהה ונתיבי איילון, עדיין צריך לבדוק אם עוברים 600,000 אנשים שונים ביום.

חוץ מזה שהערך צריך להראות כמו ערך אנציקלופדי, שמסביר את ההקשר הכללי, שבו יש מבואות, הגדרות כלליות, ולא כערך הלכתי לפסק הלכה ישיר. ולמה הירושלמי נפל וגם המבואות ועוד, וגם עניני התחומים בהקשרים אחרים. אתמא. --אפי ב. • שיחה • 08:31, 10 מאי 2005 (UTC)

שים לב, שדייקתי בדברי שאין צורך שיעברו, אלא שיהיו (כך מדוייק ברמב"ם ובעוד נו"כ) ודוק. ל' למ"ט מונים היהודי 11:22, 24 מאי 2005 (UTC)

שוב הערכים התורניים

אני רואה שEffib הכניס לכאן את כל השיטות ההלכתיות ב"גדר" רשות הרבים, עוד מעט יגיע לכאן בחור ישיבה חסידי ויכניס לנו את כל "פילפולי השפת אמת" בעניין, ובחור אחר מישיבת סלבודקה יביא לכאן את כל הדקויות של החזון איש או של רבי חיים בריסקער.

אני חושב שיש להוציא את כל המחלוקות וההשתלשלות של פסק ההלכה עד לצורת המעשית.

קרי - רשות הרבים הוא תחום שששים ריבוא מהלכים בו- בתוספת: שיש שיטה מחמירה שאף שלא מהלכים בו, אם הוא רחב ט"ו אמה (ובמטרים) דינו כרשות הרבים ומעטים מחמירים לעצמם לפי שיטה זו.עורךספרים 13:25, 3 מאי 2005 (UTC)

צומצם כבקשת, בגלל שקראת לי יקירי. אבל בגלל שאני אוהב את הרמב"ם, השארתי את דעתו. (-: --אפי ב. 14:11, 3 מאי 2005 (UTC)

הסבר

שלא אהי נחשב בדבר שאינו אסביר את מעשי. ראשית העברתי את שם הערך לארבע רשויות לשבת שכן כך זה מופיע בגמרא (שבת ו.) ולפיכך סידרתי גם את הרשויות בסדר שהן נמצאות בגמרא שם. אתמא אם יש להוסיף שבה"ל מצויין 15 גדוילים בעד ו-15 נגד, כ"כ האם להוסיף שהחזון איש לא סמך על העירוב (ואת מנהג הספרדים בנושא). אשמח אם מישהו יתרץ לי זאת. ל' למ"ט מונים היהודי 11:33, 24 מאי 2005 (UTC)

שאלות

• מה זה "קרטון של מקרר" ?
• "דיני צבא ומלחמה" באיזה ספר?
• מיהו רע"ב?

ועניין אחד קשה יותר: לעניות דעתי הקביעה "משטרת ישראל יכולה להיכנס פוטנציאלית לכל בית" מוגזמת ביותר. ישראל איננה מדינת משטרה, וכניסה של משטרה לביתו של אדם היא פגיעה בכבודו ובזכות הקניין שלו, ולכן המשטרה יכולה להיכנס לבית רק כאשר יש לה סיבה טובה לכך. דוד שי 13:12, 10 יוני 2005 (UTC)

קרטון של מקרר, הכוונה לקרטון האריזה שבו מוכנס המקרר שעל אף שבריריותו הינו למעשה רשות היחיד על פי ההלכה.

"דיני צבא ומלחמה" הוא שם הספר של הרב שלמה מן ההר, שנכתב לחייל הדתי.

הרע"ב הוא פרשן המשנה הידוע רבי עובדיה מברטנורא. [1].

לגבי המשפט האמור על משטרת ישראל, באיזה הקשר הוא הובא, והאם הוא קיים בערך הזה? --אפי ב. • שיחה • 13:58, 10 יוני 2005 (UTC)

בקשר לפטנט של עירוב חצרות בשכירה של הדירה מהרשויות, הדבר מדגים את האבסורדיות של פתרונות הלכתיים שחייבים להמצא. שהרי מי שלא רוצה להשתתף בעירוב אי אפשר לחייב אותו לכך, ומה המשמעות של שכירת דירה מידי הרשויות, שהם עצמם לרוב חילוניים וכופרים במושג של עירוב, ושאפילו במצב חירום כמו מלחמה לא ברור אם הם יכולים להלאים את הדירה של האזרח יוד ברמת אביב או בחיפה, ובוודאי שבמצב רגיל הרכוש של האדם הפרטי נשאר תמיד רכושו הפרטי, וגם כניסה של שוטרים במצבים מסויימים ושהייתם בדירה, אינה הופכת את הדירה לרכושם, אלא הם כאורחים כפויים שמבקרים בה ולא הופכים להיות בעליה. ואיך אפשר לגזור ממצב היפוטתי ופוטנציאלי על מצב ממשי ורגיל. ועוד שעצם השכירה בעצם עלולה לבטל את המושג רשות היחיד, מפני שהכל הופך להיות לרשות הכלל. ובכלל היה אפשר לומר שאין בעצם רשות היחיד, מפני שפוטנציאלית המדינה יכולה להלאים את כל הרכוש של כולם. --אפי ב. • שיחה • 08:41, 12 יוני 2005 (UTC)

שוב סליחה ממך. ולעניינו - הדבר נמצא בפיסקה "עירוב חצרות - שיתוף מבואות". מישהו (וכל הכבוד למישמצא את המאמר הזה) הוסיף את דעתו של הרה"ג מלמד שליט"א. בכל מקרה ישר כח עלדבריך גם כאן. ח' אייר ה'תשס"ה היהודי

משה וישראל - רה"י ור"ה

תחת הכותרת 'מקור ההלכה' כתוב:

"ומשה שהיה במחנה לוייה שנחשב כרשות הרבים ביקש מהעם להפסיק להוציא תרומות וחפצים מרשות היחיד שלהם."

אבל תחת הכותרת 'האיסורים' נכתב:

"נלמד מכך שבני ישראל (רשות הרבים) לא הביאו למשה (רשות היחיד) חפצים לבניית המשכן"

? מלח השמים 16:58, 17 יולי 2005 (UTC)

אה. בוודאי טעות. המשכן נחשב רשות הרבים מפני שכולם יכולים לבוא אליו, ואילו אהליהם של בני ישראל הם רשות היחיד. --אפי ב. • שיחה • 17:08, 17 יולי 2005 (UTC)

תודה! מלח השמים 17:59, 17 יולי 2005 (UTC)

לדעה הדורשת 6000000

אין הכבישים הראשים נחשבים כרשות הרבים לחלק מהדעות משום שכל רכב הוא רשות היחיד בפ"ע

שם

יש סיבה למה שם הערך הוא "ארבע רשויות לשבת" ולא "ארבעת רשויות השבת"? דניאל צבי 15:02, 3 בנובמבר 2006 (IST)

השם שלו בהלכה ותו לא... שבת ו ע"א. כ"כ בגוגל להבדיל 333 הופעות לעומת אפס (!) לרעיון שלך (אם שמים את שני הביטויים בגרשיים). מחילה וא גיטע נאכט היהודי שיחה הה"ה ספריה 21:44, 8 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי אתה קורא את הגמרא לא נכון: "ארבע רשויות (יש) לשבת (ואלו הן)" הוא פתיחה מצויינת למשפט (או אפילו לערך), אבל זה לא יכול להיות כותרת.

לא עברתי על כל המופעים בגוגל, אבל רוב אלה שכן ראיתי פשוט צוטטו את הבריתא, כך שאין לזה שום משמעות.

דוגמה טובה ל"שם שלו בהלכה" ניתו לראות בשו"ע: הכותרת של סימן שמה היא "דין ארבע רשיות בשבת", ואילו ערך מתחיל במילים "ארבע רשיות לשבת: רשות היחיד..." דניאל צבי 23:57, 8 בנובמבר 2006 (IST)

יאללה, דניאל תעביר; לא כתבתי פה כלום לפני שבוע, כי חשבתי שזה ברור מאליו שאתה צודק, ואתה כותב רק בשביל הפרוצדורה. דודס • שיחה 00:00, 9 בנובמבר 2006 (IST)

דווקא נראה יותר שזה מעין כותרת (עיין פרק י"ד הלכה א'). חוצמזה, ממתי "מבחן גוגל" לא מהווה מדד?! ק"ו אם לדידך יש רק אפס (ושוב, אפס!!!) מופעים?! היהודי

קודם כל, הכותרת שם היא 'פרק י"ד'. ודבר שני, גוגל מהווה מדד מה יותר פופלארי (וגם זה לא עובד כשהם מעתיקים אחד מהשני), אבל גם לא נקרא לערך בוויקיפדיה "נוח" רק מפני שבגוגל יש לזה יותר מופעים מב"נח". דניאל צבי 00:11, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אה"נ, אנחנו מתייחסים להופעה ע"פ המקורות שלנו ולא ע"פ תיזות של כללי דקדוק למיניהם. ארבעת רשויות השבת נשמע יותר מידי מודרני ומוזר. לעומת זאת "ארבע רשויות לשבת" נשמע קליט ונח (הכל פונקציה של שמיעה סלקטיבית). אני פורש לי ללמוד קצת "בינה לעיתים" של הרב זאב סלטוביץ (ואולי אצטרף לבירור סופי כאן עוד כחצי שעה). אם תחליטו ע"ד עצמכם לשנות, לא אצא במתקפה (חבל לעורר עוד מחלוקת), אבל בכל זאת אני סבור שיש טעם לפגם בהצטווחות ככרוכיא על ענייני חוכא ואטלולט כאלו במקום לשפץ ערכים כמו ארבעת הצומות... היהודי

אולי יכול מישהו להסביר בקצרה מדוע הוחלט שעדיף "ארבעה" על "ארבע"? נשגב מבינתי. נתנאל 08:51, 12 בנובמבר 2006 (IST)

צודק, צודק. הוחלט רק על השבת ולא לשבת, ואורחא דשבשתא נקט. תעביר מהר, שלא תהיינה בושות... 08:53, 12 בנובמבר 2006 (IST)

עמודי עירוב ואיך הסתדרו בלעדיהם

שבוע טוב,

עמודי עירוב כמו זה שבתמונה צצו בכל רחבי הארץ כמו פטריות במהלך השנתיים האחרונות. אני יודע שעירוב היה גם קודם, אך לא בתפוצה הזו. לכן רציתי לשאול:

• איך הסתדרנו עד עכשיו?
• מי נתן את ההוראה? מי מתקין את העמודים? האם הצבתם אושרה בועדת תכנון כלשהיא?
• כמה זה עולה לנו?
• למה גנבי המתכת לא מורידים אותם?

אני חושב שכדאי להרחיב את הערך כך שיענה לפחות על חלק מהשאלות הללו. שלכם, ליאור 20:05, 17 במרץ 2007 (IST)

1. הם תמיד היו שם, פשוט לא שמת לב. (=:
2. אחראים עליהם המועצה הדתית בכל עיר. בשכונות חרדיות ועד השכונה המקומי תופס אחריות, ולעיתים ישנן יוזמות מקומיות של אנשים רבי תושיה. מעניין לחפש את החוק ולהרחיב בעניין.
3. קצת פחות מאחזקה של מגרשי הטניס העירוניים וקצת יותר מקבורה. סתםםםםם....
4. כנראה מאותה סיבה שהם לא נוהגים לגנוב מקופות הצדקה בבתי הקברות. --אפי ב. • שיחה • 16:29, 11 במאי 2007 (IDT)

תודה על תשובותיך. ידעתי ששווה לחכות (:

1. אני יודע שעירוב היה גם קודם, אך לא בתפוצה הזו. ממש בשנתיים האחרונות צצו עמודים ליד ביתי, ליד תחנת הרכבת בהרצליה, ביערות שבפאתי יקנעם, ליד בית החולים הלל יפה בחדרה ואפילו על חוף בת גלים בחיפה. אז נכון שהם היו שם מששת ימי בראשית ורק נגלו לעינינו באחרונה, אך איני מבין איך הסתדרנו עד שהתגלו העמודים לפני שנתיים? בתודה, ליאור 16:41, 11 במאי 2007 (IDT)

בדרך כלל היה עירוב עירוני שמקיף את כל העיר ולפעמים כמו בגוש דן קבוצת ערים ביחד, ורוב האנשים בכלל לא נתקלו בו ביומיום. בגלל שחלק מהתושבים לא סמכו עליו, כי היה מועד לקריעה ולא תמיד בדקו אותו כמו שצריך, ולא תמיד ידעו מה הסטטוס שלו, החמירו והוסיפו עירובים שכונתיים שמקיפים אזורים מסוימיים בתוך הערים. אגב, בערים הנושקות לים, הים יכול להיות חלק מהעירוב. כמו הים ישנם עוד מאפיינים גיאוגרפיים טבעים שיכולים להשתלב כעירוב טבעי. ולכן יוצא שלעיתים העירוב פשוט "נבלע" בשטח. --אפי ב. • שיחה • 17:48, 11 במאי 2007 (IDT)

העמודים תמיד היו שם, אבל הם, כמעט בהגדרה, בקצה העיר או לפחות בקצה איזורי המגורים (להבדיל מאזורי תעשייה או חקלאות). באמצע ירושלים למשל יש כבר שנים רבות עמודים ואני משער שזה שילוב בין בעיות הלכתיות (שדה בית סאתיים וכו'), זה שלא סומכים על העירוב הכללי ונסיון לגיבוי במקרה של שלג. ‏DGtal‏ 17:52, 11 במאי 2007 (IDT)

הקטע על העירוב

מי שמתיר את העירוב (ויש הרבה שאוסרים) מתיר זאת לא רק בגלל שצריך 60 ריבוא. יש עוד עניינים- האם צורת הפתח נידון כעומד או כפרוץ? וכד'. ערכן 05:11, 28 ביוני 2007 (IDT)

הקישור מהערך באנגלית לא מוביל לאותו ערך שממנו מגיעים לערך באנגלית.

מה עושים? Etaicq 05:33, 28 ביוני 2007 (IDT)

אין בויקיפדיה ערך של "עירוב"

במקומו יש ערך של צורת הפתח, שנקרא בטעות "עירוב" (כך כתוב). אני לא בטוח שהמושג עירוב בטעות יסודו. מה יש מסביב לעיר שלי ? צורת הפתח ? לאו דווקא, אולי חלק זה דווקא קיר גבוה. כך נוצרות שגיאות כמו בערך בולטימור ששם כתוב שהעיר מקופת עירוב תחומין - שזו שטות גמורה כמובן. חייב להיות ערך עירוב, פשוטו כמשמעו - צורת הפתח או חומה המקיפה את העיר/שכונה.--שפ2000 16:59, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

לא יודע במה עירך מוקפת, אך היא אינה יכולה להיות מוקפת בעירוב חצרות, שהרי העירוב הוא דבר מופשט. אם תמשיך בקריאת הערך פיסקה אחת הלאה, תגלה שהעירוב נעשה ע"י אוכל, לאחר שהעיר מוקפת בחומה, צורת הפתח, תל המתלקט י' מתוך ד' וכו'. דניאל צבי 17:09, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

זהו בדיוק !! עירי אינה מוקפת בצורת הפתח כי אם בעירוב שזה צירוף כל מה שאמרת. ועכשיו האם תוכל לומר במה מוקפת העיר (חלק) בולטימור ? אם תוכל לתקן את השגיאה הגסה בערך בולטימור, אוכל לקבל את דבריך.--שפ2000 17:19, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

אחזור ואומר: עירך איננה מוקפת בעירוב חצרות, ואין שום מקום בעולם שמוקף בעירוב חצרות, משום שעירוב חצרות אינו דבר גשמי. לשם דוגמא: לא ניתן לשתות קידוש - עושים קידוש באמצעות יין ושותים את היין, כנ"ל כאן - העיר מוקפת מחיצות, שהוא שם כולל לצורת הפתח וכו'. אלך ואציץ בערך בולטימור. דניאל צבי 17:23, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

לא דיברתי על עירובי חצרות אלא על "עירוב" סתם. אם יש תמונה של "עמודי עירוב", יכול להיות גם ערך של עירוב. אבל יתכן שההגדרה "עירובי חצרות" מדוייקת יותר. אני מסופק אם באנצ' העברית (למשל), אין התייחסות למושג הזה כ-"עירוב". בכל אופן בכל מקום יש מפה של "עירוב", רב ממונה על ה"עירוב" וכו'. --שפ2000 17:56, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

כן, כמו שהיין הוא חלק מהקידוש, וכשרוצים להדגים מה זה קידוש, מראים תמונה של גביע יין. המחיצות הן חלק מהעירוב, כמו האוכל, וביחד שניהם מרכיבים את עירוב החצרות. המחיצות הן תנאי לעירוב, אך העירוב הוא הוא הפעולה של שיתוף האוכל. דניאל צבי 18:07, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

בחינת המלצה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 13:15, 1 בנובמבר 2009 (IST)

פסוק אל יצא \אל יוציא

מלבד הפסוק:"ויעבירו קול במחנה..." יש מהראשונים דוגמאת התוספות והרא"ש שלומדים גם מפסוק "אל יצא איש ממקומו ביום השבת" שנאמר לגבי המן. והם מפרשים את הגמרא בעירובין(יז:) אחרת.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://web.macam.ac.il/achva/maof/2000/doc/2000_10.doc
  • In ארבע רשויות השבת on 2011-11-22 20:27:36, 404 Not Found
  • In עירוב חצרות on 2011-11-23 02:44:05, 404 Not Found
  • In ארבע רשויות השבת on 2011-11-27 22:55:07, 404 Not Found
  • In עירוב חצרות on 2011-11-28 01:03:26, 404 Not Found
  • In ארבע רשויות השבת on 2012-01-20 02:06:37, 404 Not Found
  • In ארבע רשויות השבת on 2013-05-03 15:57:37, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 18:57, 3 במאי 2013 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך זה לא עומד יותר בסטנדרט העדכני לערכים מומלצים - אין בו הערות שוליים. גילגמש • שיחה 11:50, 19 ביולי 2015 (IDT)

זו הבעיה היחידה? זה בגלל שכל המקורות שולבו בתוך הערך בסוגריים. מקוה לטוב • שיחה • ג' באב ה'תשע"ה • 14:02, 19 ביולי 2015 (IDT)

גם מה ששולב בסוגריים הוא מצומצם למדי. גילגמש • שיחה 14:14, 19 ביולי 2015 (IDT)

מה שנכון, נכון. מקוה לטוב • שיחה • ג' באב ה'תשע"ה • 14:16, 19 ביולי 2015 (IDT)

אני מציג כאן את יחסי אישות (הלכה) כדוגמה לערך מומלץ בנושא יהדות. הערך הנוכחי רחוק ממנו שנות אור ולא סביר שגם הוא יהיה מומלץ כשבשורת הערכים המומלצים בנושא יהדות עומדים ערכים כמו הערך יחסית אישות. כמובן שדיון ההמתנה נועד גם כדי למשוך כותב פוטנציאלי שירצה להרחיב את הערך ולטפל בו. גילגמש • שיחה 14:19, 19 ביולי 2015 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארבע רשויות השבת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.achva.ac.il/sites/default/files/achvafiles/maof_book/2000_10.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131019222340/http://www.achva.ac.il/sites/default/files/achvafiles/maof_book/2000_10.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:06, 1 במאי 2024 (IDT)