הצגת המקור של הדף "ביורו שיפרוב"

'''בְּיוּרוֹ שִׁיפְרוּב''' ('''Biuro Szyfrów''', ב[[פולנית]]: "משרד הצפנים") היה שמו בפולנית של מטה ה[[הצפנה]] ה[[פולין|פולני]] אשר עסק ב[[קריפטוגרפיה]] (פיתוח ושבירת צפנים). מטה ההצפנה הפולני נחל הצלחות מרשימות נגד ה[[צופן|צפנים]] ה[[ברית המועצות|סובייטיים]] במהלך [[המלחמה הפולנית-סובייטית]] בין השנים [[1919]] ל-[[1921]], ובכך סייע לפולין לשמור על עצמאותה שהושגה מעט לפני אותן שנים.

מתחילת דצמבר [[1932]] הצליח הביורו שיפרוב לפענח את צופן מכונת ה[[אניגמה]] ה[[גרמניה|גרמנית]] ולהתגבר על המורכבות הגדלה של האניגמה בעלת לוח התקעים, שעתידה הייתה להיות התקן ההצפנה השכיח בקרב הגרמנים במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].
[[קובץ:Palac_Saski.jpg|ממוזער|שמאל|600px|[[הארמון הסקסוני]] ב[[וורשה]] (כפי שצולם מ[[הכיכר הסקסונית]]) שימש את [[מטה כללי|המטה הכללי]] ה[[פולני]]. מול ה[[ארקדה]], שבה ממוקם [[קבר החייל האלמוני]] של פולין, ניצב פסלו של הנסיך [[יוזף פוניאטובסקי]]. בשנת [[1932]] פוענחה לראשונה ה[[אניגמה]] הגרמנית במבנה זה.]]

== היסטוריה ==
"אגף ההצפנה" של הצבא הפולני הוקם על ידי סגן יוזף סטאנסליקי ב-[[8 במאי]] [[1919]]. מספר חודשים לאחר מכן שונה שם האגף ל"ביורו שיפרוב" (מטה ההצפנה). הביורו היה כפוף ל[[מטה כללי|מטה הכללי]] ותרם משמעותית לכוחותיו של [[יוזף פילסודסקי]] בעת ההגנה על פולין ב[[המלחמה הפולנית-סובייטית|מלחמה הפולנית-סובייטית]]. ההצפנה שהייתה בשימוש הסובייטים באותה תקופה הייתה מיושנת ולא יציבה. שימוש לא נכון שעשו המפעילים בצופן רק הקטין את יעילותו.

=== צפנים רוסיים ===
הצופן הרוסי השכיח ביותר פוענח כבר ב-[[1919]] על ידי המתמטיקאי הצעיר [[סטפן מזורקיאביץ']], לימים [[רקטור]] [[אוניברסיטת ורשה]]. כך נחשפו בפני מנהיגי הצבא הפולני ההוראות שהגיעו מאנשיו של המפקד הסובייטי [[מיכאיל טוכאצ'בסקי]]. המפענחים הפולנים נהנו מתמיכה רבה תחת הנהגתו של [[תדאוש שצל]] (Tadeusz Schaetzel), מפקד [[היסטוריה של שירותי המודיעין הפולנים|אגף 2 של המטה הכללי הפולני]]. עבודתם נעשתה מתוך תחנת הרדיו של [[ורשה]] שכונתה "WAR". עבודת הפענוח הובילה לגילוי הפגיעות של האגף השמאלי של [[הצבא האדום]]. הפולנים ניצלו נקודת תורפה זו במהלך [[הקרב על ורשה (1920)|הקרב על ורשה]] באוגוסט [[1920]].
עוד חשפה עבודת הפענוח שהצבא האדום הרביעי איבד קשר עם מפקדתו. כתוצאה מכך המשיך להתקדם לעבר פומרניה בחוף הבלטי - אפילו לאחר שהסובייטים החלו לסגת - והושמד כליל.

=== מטה ההצפנה ===
מטה ההצפנה של המטה הכללי נוסד באמצע שנת [[1931]] על ידי איחוד המשרד למודיעין אותות (בפולנית: Referat Radiowywiadu) והמשרד להצפנה (בפולנית: Referat Szyfrów Własnych). בין השנים [[1932]] ל-[[1936]] הורחבו יעדיו של מטה ההצפנה, והוא עסק בתקשורת רדיו בין תחנות [[מודיעין צבאי]] בפולין ומחוצה לה, וכן ב[[סיכול ריגול]] (עקיבה אחר מיקום ותוכן תשדורות ריגול).

[[קובץ:Płachta_Zygalskiego_-_decrypting_Enigma.jpg|שמאל|ממוזער|[[ניירות זיגלסקי]] (1938).]]
ב-15 בינואר [[1929]], רב-סרן [[גוידו לאנגר]], לאחר ששירת כמפקד בצבא הפולני, מונה למפקד המשרד למודיעין אותות ולאחר מכן לראש מטה ההצפנה. סגנו, שפיקד על האגף הגרמני (BS-4), היה סרן [[מקסימיליאן צסקי]].

בשנת [[1929]], בתקופה שבה בראש הגוף שקדם למטה ההצפנה עמד סרן [[פרנצ'ישק פוקורני]], ערכו צסקי, פוקורני ועובד אזרחי של המטה בשם [[אנתוני פאלות']] קורס סודי בהצפנה ב[[אוניברסיטת פוזנאן]] עבור מספר סטודנטים במתמטיקה. לימים, אחד הסטודנטים, [[מריאן רייבסקי]], גילה בעודו ב[[צרפת]], שהקורס כולו התבסס על ספרו של הגנרל מרסל גיביארג' "Cours de cryptographie", שיצא לאור בשנת [[1925]].

בספטמבר [[1932]] גייס צסקי לשורות המטה שלושה מבוגרי הקורס: [[מריאן רייבסקי]], [[יז'י רוזיסקי]] ו[[הנריק זיגלסקי]].

===אניגמה===
[[מריאן רייבסקי]] עשה את אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של ההצפנה. בדצמבר 1932, הוא יישם את [[תורת החבורות]] מתחום ה[[מתמטיקה]] כדי לפענח את צופן ה[[אניגמה]] שהיה בשימוש ה[[ורמאכט]] הגרמני. המטה שכר את חברת AVA שעסקה ביצור ציוד רדיו, על מנת לבנות העתקים של ה[[אניגמה]] הגרמנית על פי המפרט של רייבסקי. החברה גם בנתה התקנים קריפטולוגיים נוספים כמו ה[[ציקלומטר]] וה"[[בומבה]]" של רייבסקי. [[ניירות זיגלסקי]] יוצרו על ידי אנשים במטה ההצפנה.

===יער קבטי===
ה BS-4 שהיה האגף הגרמני של מטה ההצפנה שכן ב[[הארמון הסקסוני|ארמון הסקסוני]] שבוורשה עד שנת [[1937]]. באותה שנה, בשל סיבות של מקום וביטחון, ה BS-4 הועתק למבנים חדשים ביער [[קבטי]] שליד [[פיירו]], דרומית לוורשה.

=== מתנה יקרת ערך ===
ב-26 ביולי [[1939]], 5 שבועות בלבד לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נפגשו ביערות קבטי [[גוידו לאנגר]] סרן [[מקסימיליאן צסקי]], 3 המתמטיקאים המפענחים, ו[[סטפן מאייר]] (מפקד המודיעין הצבאי הפולני) עם נציגי המודיעין של [[צרפת]] ו[[בריטניה]]. בפגישה חשפו הפולנים לראשונה, בהוראת המטה הכללי, את הישגי פענוח ה[[אניגמה]] שנחלו. נציגי הצרפתים שנכחו בפגישה היו רב-סרן [[גוסטב ברטרנד]], מפקד מודיעין האודות וההצפנה, וכן קפטן [[הנרי בראקוניה]] מ[[חיל האוויר הצרפתי]]. נציגי הבריטים היו [[אלסטייר דניסטון]], מפקד בית הספר להצפנה של בריטניה; [[אלפרד דילווין נוקס]], מפענח בריטי ראשי; וכן המפרי סנדווית', מפקד תחנות ה[[מודיעין אותות|יירוט]] ו[[איכון]] של [[הצי המלכותי]].{{הערה|1=Ralph Erskine, "The Poles Reveal their Secrets: Alastair Denniston's Account of the July 1939 Meeting at Pyry", pp. 294-305, ''Cryptologia'' 30(4), 2006}}

[[קובץ:Gwido Langer Gustave Bertrand Kenneth McFarlan.jpg|ממוזער|ימין|[[פיסי ברונו]], מחוץ ל[[פריז]], במהלך [[המלחמה המדומה]]. משמאל לימין: [[גוידו לאנגר]], [[גוסטאב ברטרנד]], ו[[קנת' מקפארלן]]]]

מתנת פענוח האניגמה, שהעניקו הפולנים לבעלות הברית, רק חודש טרם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], תוזמנה היטב. מתמטיקאי לשעבר ב[[בלצ'לי פארק]] בשם [[גורדון ולצ'מן]] כתב: "[[אולטרה]] - פרויקט פענוח האניגמה הבריטי - לעולם לא היה מתרומם לולא קיבלנו מהפולנים בזמן את הפירוט של מכונת ה[[אניגמה]] ואת נוהלי התפעול שהיו בשימוש". ראש הממשלה הבריטי [[וינסטון צ'רצ'יל]] יאמר לימים לאחר המלחמה למלך ג'ורג': "היה זה הודות לאולטרה שניצחנו במלחמה".

ב-[[5 בספטמבר]] [[1939]], כאשר היה כבר ברור ש[[פולין]] לא תוכל להתנגד לפלישה גרמנית, BS-4 קיבל הוראות להשמיד חלק ממסמכיו ולדאוג לפינוי כוח אדם חיוני.

===בין שני ענקים===
ב-[[17 בספטמבר]], כאשר פלש [[הצבא הסובייטי]] לפולין, חצו אנשי הביורו את הגבול הדרום מזרחי ל[[רומניה]], כשאליהם נלווים אנשי ממשל וצבא פולניים. משם הגיעו לצרפת שם ב[[פיסי ברונו]], מחוץ ל[[פריז]], הם המשיכו לעסוק בפענוח תשדורות האניגמה הגרמנית תוך שיתוף פעולה עם אנשי [[בלצ'לי פארק]] שב[[אנגליה]]. על מנת לאבטח את הקשר בין פיסי ברונו לבלצ'לי, אנשי ההצפנה של בעלות הברית הצפינו את התקשורת באמצעות מכונות אניגמה משוכפלות.

[[קובץ:Warszawa - defilada.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[היטלר]], במכונית ה[[מרצדס]] שלו, אל מול בניין ה[[מטה כללי|מטה הכללי]] ופסל הנסיך [[ג'וזף פוניאטובסקי]], עורך מסדר לחיילים נאציים במהלך [[מצעד ניצחון]] באוקטובר [[1939]]. 7 שנים מוקדם יותר פוענח לראשונה צופן ה[[אניגמה]].]]

כבר בדצמבר [[1939]], כאשר [[גוידו לאנגר]] ו[[הנרי בראנקוניה]], ביקרו בלונדון וב[[בלצ'לי פארק]], ביקשו הבריטים לצרף את המפענחים הפולנים אל הבריטים. אולם, לאנגר סבר שעל הצוות הפולני להישאר על אדמת [[צרפת]], שם החל להתהוות [[הצבא הפולני]]. (Kozaczuk, 1984 ''Enigma'', pp. 99, 102.)

לאחר כיבוש צרפת ביוני 1940, פונו הפולנים ל[[אלג'יריה]]. ב-[[1 באוקטובר]] [[1940]], הם חזרו לעבוד ב"קאדיקס", ב[[צרפת של וישי]] במימונו של [[גוסטב ברטרנד]]. הם עבדו שם עד אשר, שנתיים לאחר מכן, נכבש האזור החופשי על ידי הגרמנים בנובמבר [[1942]].

ב-[[8 בנובמבר]] [[1942]], שמע ברטרנד ב-[[BBC]] שבעלות הברית נחתו בצפון אפריקה (כחלק מ[[מבצע לפיד]]). ביודעו שהגרמנים תכננו לכבוש את [[צרפת של וישי]] לאור התפתחות שכזו הוא החליט לפנות את קאדיקס ב-[[9 בנובמבר]]. יומיים לאחר מכן, ב-[[11 בנובמבר]], הגרמנים צעדו לתוך צרפת הדרומית.

מיום היווסדו של האתר בקאדיקס באוקטובר [[1940]], פוענחו בו אלפי תשדורות של ה[[וורמאכט]], של ה[[אס אס]] ושל ה[[גסטפו]]. תשדורות אלו הגיעו לא רק מאזור צרפת אלא מרחבי אירופה וסיפקו מודיעין יקר ערך לפיקוד בעלות הברית ולתנועות ההתנגדות.

אנשי קאדיקס חמקו מאנשי המשטרה האיטלקית והגסטפו הגרמני, ולבסוף חיפשו דרך להימלט מצרפת דרך [[ספרד]]. [[ג'רזי רוזיסקי]], [[יאן גארלינסקי]] ו[[פיוטר סמולנסקי]] מתו בינואר [[1942]] בעת טביעתה של [[אוניית נוסעים]] צרפתית בים התיכון. [[מריאן רייבסקי]] ו[[הנריק זיגלסקי]] עברו אל הגבול הספרדי שם נעצרו ב-[[30 בינואר]] [[1943]]. הם שוחררו רק כעבור כ-3 חודשים, לאחר התערבות [[הצלב האדום]], ב-[[4 במאי]] [[1943]]. לאחר שחרורם הם הצטרפו לשורות [[הצבא הפולני]] ב[[בריטניה]].

=== שמירת הסוד ===
גורלם של רייבסקי וזיגלסקי שפר עליהם ביחס לעמיתיהם. ראשי קאדיקס [[גוידו לאנגר]] וכן [[מקסימיליאן צסקי]] נשבו על ידי הגרמנים בעת ניסיון לחצות את הגבול מצרפת לספרד בלילה שבין [[10 במרץ]] ל-[[11 במרץ]] [[1943]]. יחד עמם נשבו גם [[אנתוני פאלות']], אדווארד פוקזינסקי וכן קאזימירז גצה. שני הראשונים הפכו ל[[שבויי מלחמה]]. שלושת הנותרים נשלחו למחנות עבודה ב[[גרמניה]] שם פאלות' ופוקזינסקי מצאו את מותם. איש מהם לא חשף את סוד פענוח האניגמה.

פולנים נוספים מקאדיקס, ביניהם [[ויקטור מיכאלובסקי]] הצליחו להגיע לבריטניה.

לפני המלחמה, [[אנתוני פאלות']] היה שותף בבעלות על AVA, חברה ליצור ציוד רדיו אשר יצרה ציוד עבור הביורו. תחת הכיבוש הגרמני, נחקרו חלק מעובדי AVA אולם עדיין עלה בידם לשמור בסוד את פריצות הדרך הפולניות בנושא פענוח האניגמה.

==בתרבות הפופולרית==
הסרט הפולני משנת [[1979]] "סקרט אניגמי" ("סודה של האניגמה"){{הערה|{{IMDb|tt0079878|סודה של האניגמה}}}} מתאר באופן הוגן אם כי שטחי את סיפור מטה ההצפנה. הסרט ההוליוודי משנת 2001 "אניגמה"
ספג ביקורות רבות בשל חוסר דיוק היסטורי בכל הנוגע לתפקיד המכריע שהיה למטה ההצפנה הפולני בפענוח האניגמה.

==מקורות==
<div class="mw-content-ltr">
* Władysław Kozaczuk, ''Enigma: How the German Machine Cipher Was Broken, and How It Was Read by the Allies in World War Two'', edited and translated by Christopher Kasparek, Frederick, MD, University Publications of America, 1984.
* Jan Bury, "Polish Codebreaking during the Russo-Polish War of 1919–1920", ''Cryptologia'', vol. 28, no. 3 (July 2004), pp. 193–203.
* Kris Gaj, Arkadiusz Orłowski: Facts and Myths of Enigma: Breaking Stereotypes. EUROCRYPT 2003: 106–122.
* Władysław Kozaczuk, Jerzy Straszak, ''Enigma: How the Poles Broke the Nazi Code'', Hippocrene Books, 2004, {{ISBN|078180941X}}.
* I. J. Good and Cipher A. Deavours, afterword to: Marian Rejewski, "How Polish Mathematicians Deciphered the Enigma", ''Annals of the History of Computing'', July 1981.
* Marian Rejewski, "An Application of the Theory of Permutations in Breaking the Enigma Cipher", ''Applicationes mathematicae'', 1980.
* Gilbert Bloch, "Enigma before Ultra: Polish Work and the French Contribution", translated by C.A. Deavours, ''Cryptologia'', July 1987.
* Zbigniew Brzezinski, "The Unknown Victors". pp. 15–18, in Jan Stanislaw Ciechanowski, ed. ''Marian Rejewski 1905–1980, Living with the Enigma secret.'' 1st ed. Bydgoszcz, Bydgoszcz City Council, 2005, {{ISBN|8372081174}}.
* Gordon Welchman, "From Polish Bomba to British Bombe: the Birth of Ultra", ''Intelligence and National Security'', 1986.
* Andrzej Pepłoński, ''Kontrwywiad II Rzeczypospolitej (Kulisy wywiadu i kontrwywiadu)'', Warsaw, Bellona, 2002.
* Władysław Kozaczuk, ''Bitwa o Tajemnice: Służby wywiadowcze Polski i Niemiec 1918-1939'', Warsaw, Książka i Wiedza, 1967, 1999.
* Andrzej Misiuk, ''Służby Specjalne II Rzeczypospolitej (Kulisy wywiadu i kontrwywiadu)'', Warsaw, Bellona, 1998.
* Henryk Ćwięk, ''Przeciw Abwehrze (Kulisy wywiadu i kontrwywiadu)'', Warsaw, Bellona, 2001.
* Norman Polmar, Thomas B. Allen, ''Księga Szpiegów'', Warsaw, Wydawnictwo Magnum, 2000.
</div>

==ראו גם==
* "[[Known-plaintext attack|ANX method]]"
* [[ציקלומטר]]
* [[בומבה]]
* [[ניירות זיגלסקי]]
* [[בומב]] - מכונה בהשראת ה"בומבה" של [[מריאן רייבסקי]]
* [[אניגמה]] ו[[פענוח האניגמה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Biuro Szyfrów}}
* [http://www.hut-six.co.uk/poland/ רפליקה פולנית של מכונת האניגמה]
* [https://web.archive.org/web/20050923124533/http://www.armyradio.com/publish/Articles/The_Enigma_Code_Breach/The_Enigma_Code_Breach.htm הפרצה שבאניגמה]
* [http://www.ww2.pl/ "אניגמה" והמודיעין]
* [https://web.archive.org/web/20060214030520/http://www.enigmahistory.org/main.html www.enigmahistory.org]
* [https://archive.today/20121205035645/home.earthlink.net/~nbrass1/1enigma.htm "פענוח צפנים ונשקים סודיים במלחמת העולם השנייה"]
* [https://web.archive.org/web/20060418205857/http://www.smithsrisca.demon.co.uk/STMsubtypes-pt3.html היסטוריה של המחשוב בין השנים 1930 ל-1939]
* [http://www.vectorsite.net/ttcode_08.html#m1 "פענוח האניגמה על ידי הפולנים"]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גופי הצפנה ופיצוח צפנים]]
[[קטגוריה:ביון]]
[[קטגוריה:פולין: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ביורו שיפרוב|*]]
[[קטגוריה:הרפובליקה הפולנית השנייה]]