הצגת המקור של הדף "הכנסת השבע עשרה"

{{מושב פרלמנט
| חותם = [[קובץ:Emblem of Israel alternative blue-gold.svg|100px]]
| ממשלות = [[ממשלת ישראל השלושים ואחת|הממשלה השלושים ואחת]]
| מערכת בחירות = [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|28 במרץ 2006]]
| תפקיד יושב ראש = [[יושב ראש הכנסת|יו"ר הכנסת]]
| תפקיד ראש הממשלה = [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
| ראש הממשלה = [[אהוד אולמרט]]
| שם הבית = הכנסת
| תמונת הרכב = [[קובץ:17th Knesset Composition.svg|250px]]
| סיעות הקואליציה = מספר חברי הקואליציה 78{{ש}}
*{{מקרא2|#2D4277|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[קדימה (מפלגה)|קדימה]] (29)
*{{מקרא2|#EE161F|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[העבודה-מימד]] (19)
*{{מקרא2|#000000|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] (12)
*{{מקרא2|#0096B1|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[ישראל ביתנו]] (11)
*{{מקרא2|#22B14C|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]] (7)
| סיעות האופוזיציה = מספר חברי האופוזיציה 42
*{{מקרא2|#1F5AA5|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[הליכוד]] (12)
*{{מקרא2|#f26039|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] (9)
*{{מקרא2|#122D70|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[יהדות התורה]] (6)
*{{מקרא2|#40B339|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[מרצ|מרצ-יחד]] (5)
*{{מקרא2|#15793D|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[רע"מ-תע"ל]] (4)
*{{מקרא2|#C81F28|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]] (3)
*{{מקרא2|#F07D00|גבול=1px solid #A9A9A9}}[[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]] (3)
| מספר חברי הקואליציה = 78
| מספר חברי האופוזיציה = 42
| מספר כיסאות = 120
| מפלגת השלטון = [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
| יושב ראש = [[דליה איציק]]
| תפקיד ראש האופוזיציה = [[ראש האופוזיציה (ישראל)|ראש האופוזיציה]]
| ראש האופוזיציה = [[בנימין נתניהו]]
| ראש הקואליציה = [[אביגדור יצחקי]], [[אלי אפללו]] ו[[יואל חסון]]
| תפקיד ראש הקואליציה = [[הנהלת הקואליציה|ראש הקואליציה]]
| תאריך תחילת כהונה = [[17 באפריל]] [[2006]]
| תאריך סיום כהונה = [[24 בפברואר]] [[2009]]
}}
'''הכנסת השבע עשרה''', שהרכבה נקבע ב[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת השבע עשרה]], הושבעה ב-[[17 באפריל]] [[2006]] ([[י"ט בניסן]] [[ה'תשס"ו]], ד' [[חול המועד פסח]]).

[[זקן חברי הכנסת]] ביום השבעתה היה, כמו בעשור שלפני השבעתה, חבר הכנסת [[שמעון פרס]] מסיעת [[קדימה (מפלגה)|קדימה]], בן ה-82 (ביום ההשבעה), שהיה גם [[ותיק חברי הכנסת]] (כיהן בה החל מהכנסת הרביעית בשנת [[1959]]). צעיר חברי הכנסת היה חבר הכנסת [[אלכס מילר]] מסיעת [[ישראל ביתנו]], שהיה בן 29 ביום ההשבעה.

ב-[[4 במאי]] 2006 ([[ו' באייר]] [[ה'תשס"ו]]) הציג [[אהוד אולמרט]] את [[הממשלה ה-31|ממשלתו]] בפני הכנסת ה-17, וזכה לאמונם של 67 חברי כנסת ממפלגות [[קדימה (מפלגה)|קדימה]], [[מפלגת גיל|גיל]], [[העבודה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]. כמו כן, באותו היום נבחרה פה אחד יו"ר הכנסת, [[דליה איציק]]. איציק היא [[נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל|האישה הראשונה]] (ועד כה האחרונה) מאז הקמת הכנסת שכיהנה כיו"ר הכנסת.

כהונתה של הכנסת ה-17 הסתימה עם השבעת [[הכנסת השמונה עשרה]], ב-[[24 בפברואר]] [[2009]].

== מצב פוליטי והרכבת הממשלה ==
[[קובץ:Knesset17 opening1.jpg|ימין|ממוזער|280px|ישיבת הפתיחה של הכנסת השבע עשרה]]
[[קובץ:Isr-leg-election2006-heb.png|ימין|ממוזער|280px|גרף עוגה של התפלגות המפלגות בכנסת השבעה עשרה]]
=== תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הבחירות לכנסת השבע עשרה]], [[רשימת חברי הכנסת השבע עשרה]]}}
* [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] - 29 מושבים
* [[העבודה-מימד]] - 19 מושבים
* [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] - 12 מושבים
* [[הליכוד]] - 12 מושבים
* [[ישראל ביתנו]] - 11 מושבים
* [[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] - 9 מושבים
* [[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]] - 7 מושבים
* [[יהדות התורה]] - 6 מושבים
* [[מרצ|מרצ-יחד]] - 5 מושבים
* [[רע"מ-תע"ל]] - 4 מושבים
* [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]] - 3 מושבים
* [[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]] - 3 מושבים

=== גושים פוליטיים ===
{| class="wikitable"
! גוש
! רשימות
! מושבים
|-
| '''גוש המרכז'''
| קדימה, גיל.
| 36 מושבים
|-
| '''גוש הימין'''
| הליכוד, ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי - המפד"ל.
| 32 מושבים
|-
| '''גוש השמאל'''
| עבודה - מימד, מרצ - יחד.
| 24 מושבים

|-
| '''חרדים'''
| ש"ס, יהדות התורה.
| 18 מושבים
|-
| '''ערבים'''
| רע"מ-תע"ל, חד"ש, בל"ד.
| 10 מושבים
|}

== הרכבת הממשלה ה-31 ==
[[קובץ:Dalya Itzik 1.png|ממוזער|150px|[[דליה איציק]], האישה הראשונה בתפקיד [[יו"ר הכנסת]], כיהנה גם בתפקיד נשיאת המדינה בפועל]]
{{הפניה לערך מורחב|הממשלה ה-31}}
הנשיא [[משה קצב]] הטיל על [[אהוד אולמרט]] את הרכבת הממשלה. אולמרט יכול היה להרכיב ממשלת ימין לאומית ברוב של 74 ח"כים, אך עקב התנגדות המחנה הלאומי לכלול את [[תוכנית ההתכנסות]] בקווי היסוד של הממשלה, העדיף אולמרט להרכיב ממשלה בעזרת מפלגת העבודה, ולהציב את [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] כסמן הימני של הממשלה.{{ש}}אחרי משא ומתן קצר, כשעיקר המחלוקת הוא סביב תיק האוצר אותו רצתה [[עבודה-מימד|מפלגת העבודה]], הוחלט על חלוקת התיקים כאשר [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]], ומפלגת העבודה חתמו על [[הסכם קואליציוני]]. הצטרפות [[ישראל ביתנו]] ו[[יהדות התורה]] נראתה קרובה. כ-5 חודשים לאחר הבחירות הצטרפה ישראל ביתנו אל הממשלה.

==אירועים מרכזיים==
הכנסת יצאה לפגרת קיץ בת 3 חודשים ב-[[19 ביולי]] 2006, כפי שנקבע מראש. עם זאת, מספר חברי כנסת מתחו על כך ביקורת, ואף פנו אל [[יושב ראש הכנסת|יושבת ראש הכנסת]], [[דליה איציק]], לדחות את הפגרה כל זמן ש[[מלחמת לבנון השנייה]] נמשכת. איציק דחתה את פנייתם, אך נתנה אישור מיוחד לקיים את דיוני ו[[ועדות הכנסת]] ללא הגבלה לכל אורך הפגרה בשל המצב. עד לפגרה הוגש מספר שיא של הצעות חוק (כ-1500, יותר ממחצית החוקים שהוגשו ב[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]] בכל תקופת כהונתה).

בחודש אוקטובר 2006 נפתח מושב החורף של הכנסת בסימן הצטרפות מפלגת [[ישראל ביתנו]] לקואליציה ומינויו של [[אביגדור ליברמן]] לשר בממשלה. בעקבות מינויו של ליברמן התפטר השר [[אופיר פז פינס]] מהממשלה. ב[[אפריל]] [[2007]] פורסם דו"ח הביניים של [[ועדת וינוגרד]] שגרר אחריו סדקים קטנים בקואליציה ואת [[התפטרות]]ו של השר [[איתן כבל]]. בהצעת אי אמון נעדרו מאולם המליאה מספר חברי הקואליציה מסיעת [[העבודה-מימד]].

ב-[[1 ביוני]] 2007 החליף [[איל ינון]] בתפקיד [[מזכיר הכנסת]] את [[אריה האן]] שמילא את התפקיד במשך 10 שנים.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|עו"ד איל ינון ימונה למזכיר הכנסת|1.1400031|5 באפריל 2007}}}} שנה קודם לכן החליטה יו"ר הכנסת, דליה איציק, לפצל את התפקיד לשניים, כאשר מזכיר הכנסת יהיה אחראי על הניהול הפרלמנטרי ומנכ"ל הכנסת על הפן הניהולי של המשכן. לתפקיד מונה [[אבי בלשניקוב]].

===בחירת נשיא המדינה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בחירות 2007 לנשיאות ישראל]]}}

ב-[[8 ביולי]] 2006 נודע על פגישה שקיים הנשיא קצב עם [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מני מזוז]], ובה התלונן על ניסיון [[סחיטה (עבירה)|סחיטה]] כלפיו מצד עובדת לשעבר במשרדו, על רקע איום בהגשת [[תלונה]] על [[הטרדה מינית]],{{הערה|{{ynet|אבירם זינו|קצב מבהיר: לא הוגשה תלונה על סחיטה|3272702|9 ביולי 2006}}}} אך עד מהרה הפך הנשיא ממאשים לנאשם. סערה תקשורתית פרצה, ובעיתונים פורסמו עדויות של מספר נשים שעבדו עמו לאורך השנים ותיארו הטרדות מיניות ו[[עבירת מין|עבירות מין]] אחרות מצדו.{{הערה|{{וואלה|אסתי אהרונוביץ ורוני זינגר-חרותי|עדויות: כך הטריד קצב את העובדות|938969|12 ביולי 2006}}}} ב-[[23 באוגוסט]] החלה חקירתו האישית של הנשיא קצב.

ב-[[25 בינואר]] אישרה [[ועדת הכנסת]] את בקשתו של קצב לנבצרות זמנית, לתקופה מרבית של שלושה חודשים, וסמוך לסיום תקופה זו אושרה לו נבצרות נוספת, עד לסיום כהונתו כנשיא, עם תום שבע שנות כהונה (על פי [[הלוח העברי]]) ב-[[15 ביולי]] 2007. עד לתום כהונת קצב כיהנה כנשיאת המדינה בפועל [[יושבת ראש הכנסת]], [[דליה איציק]].

ב-[[13 ביוני]] בחרה הכנסת לכהונת [[נשיא מדינת ישראל]] ב[[שמעון פרס]], שהודיע כי יתמודד כשבועיים בלבד לפני מועד הבחירות. ב-[[15 ביולי]] נשבע פרס אמונים בטקס חגיגי ב[[מליאת הכנסת]]. בנאום ההשבעה שלו אמר פרס: {{ציטוט|תוכן=בלבי דרות היום יחד שמחה לקראת האתגר שהטלתם עלי - ועמה עצבות של שעת פרידה. אני עוזב את הבית הזה, לבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית, אחרי שחבשתי את ספסליו 48 שנים - יותר ממחצית חיי. אהבתי את עוצמתו מחרישת האוזניים, את הוויכוחים הגדולים, את סערת הנפש, את ההתפייסויות הבלתי-צפויות, ואני יודע שהבית הזה מסוגל לקבל החלטות היסטוריות גם כאשר הדמוקרטיה יוקדת. אני יודע שאני עובר עתה מהזרוע המבצעת לכתף המלכדת. שוב אינני שליח מפלגה אלא נאמן העם, שליח של כל אזרח מאזרחי המדינה. מרגע זה אהיה כתובת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, עולל ותינוק, איש ואשה, פה לדך ולזקן. ביתי יהיה פתוח לכולם, ידי תהיה מושטת לכל אחד מהם...חברי הכנסת, הרשו לי להישאר אופטימי; הרשו לי להיות חולם בעמו. הרשו לי להציג את הצד הטוב שבמדינתנו, וגם אם לעתים האווירה סתווית, וגם אם היום-יום נראה מדי פעם אפרורי, הנשיא שבחרתם לעולם לא יתעייף מלעודד, לעורר, להזכיר כי האביב ממתין לנו בפתח - האביב בוא יבוא.|מרכאות=כן}}

===הנושא החברתי===
בכנסת ה-17, לעומת [[הכנסת ה-16|קודמתה]], הגוש הסוציאליסטי היה חזק יותר מהגוש הקפיטליסטי. תקוות גדולות נתלו ב"מחנה החברתי" שכלל את חברי סיעת העבודה-מימד בראשות [[עמיר פרץ]], מפלגת גיל וש"ס. אולם עם כינון הממשלה ה-31 מונה פרץ, נושא "הדגל החברתי" בבחירות, ל[[שר הביטחון]], בעקבות התנגדות ראש הממשלה למנותו ל[[שר האוצר]], תפקיד שבו יכול היה ליישם את מדיניותו הכלכלית. חברי "המחנה החברתי" העדיפו פעמים רבות שלא ליצור משברים קואליציוניים, ולהישאר כפופים ל[[משמעת קואליציונית|משמעת הקואליציונית]]. רובם תמכו בהחלטות כמו העלאת מחירי הלחם ודחיית העלאת שכר המינימום, למרות הבטחותיהם במערכת הבחירות, ואף על פי שהעלאת שכר המינימום הופיעה בקווי היסוד של הממשלה.{{הערה| [http://knesset.gov.il/docs/heb/kaveiyesod2006.htm קווי היסוד של הממשלה ה-31 של מדינת ישראל]}}

עם זאת, במהלך כהונת הכנסת נחקקו מספר חוקים "חברתיים" דוגמת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לצמצום פערים חברתיים ([[מס הכנסה שלילי]]) המעניק תוספת שכר למשתכרים מתחת לסף שכר מסוים שנקבע על ידי המדינה, [[חוק הזכות לעבודה בישיבה]] הקובע כי על מעסיק להעמיד לרשות עובדו מקום ישיבה, אלא אם כן הוכח שביצוע העבודה אינו מאפשר ישיבה, וחוקים מגדריים כמו הארכת [[חופשת לידה|חופשת הלידה]] מ-12 שבועות ל-14, איסור פיטורי עובדת במהלך [[טיפולי פוריות]] לקראת הילד הראשון, או השני, והארכת תקופת האפשרות לפיטורים במהלך חופשת הלידה.

===הבחירות לראשות מפלגת העבודה===
במאי 2007 נערכו בחירות לראשות [[מפלגת העבודה]]. על הנהגת המפלגה התמודדו חברי הכנסת [[אופיר פז פינס]], [[עמי אילון]] ו[[דני יתום]], ראש הממשלה לשעבר [[אהוד ברק]] ו[[שר הביטחון]] [[עמיר פרץ]]. ברק הצהיר כי אם יבחר, יפרוש מהממשלה עם פרסום דו"ח [[ועדת וינוגרד]] הסופי.

מספר חודשים לפני הבחירות הפנימיות, בצעד שנראה כניסיון ליצירת אהדה בקרב חבריה הערבים של מפלגת העבודה, הביא פרץ לאישור הממשלה את מינויו של [[ראלב מג'אדלה]] לשר. המינוי אושר בממשלה וב-[[29 בינואר]] היה מג'אדלה לשר המוסלמי הראשון בממשלת ישראל.{{הערה|{{ynet||הכנסת אישרה: מג'אדלה השר הערבי הראשון|3358505|29 בינואר 2007}}}}

לראשונה לא הוכרעו בחירות לראשות התנועה בסיבוב הראשון, כשאף אחד מהמועמדים לא זכה לתמיכת של לפחות 40% מהמצביעים. שבועיים לאחר מכן, ב-[[12 ביוני]] 2007, נערך הסיבוב השני בו התמודדו השניים שזכו לאחוזי התמיכה הגבוהים ביותר בסיבוב הראשון, עמי אילון ואהוד ברק. בסיבוב השני גבר ברק על איילון ונבחר ליו"ר המפלגה. ימים ספורים לאחר שנבחר, הוזמן על ידי ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] להחליף את עמיר פרץ ולכהן כ[[שר הביטחון]]. ברק הושבע כשר ביטחון ו[[סגן ראש הממשלה]] ב-[[18 ביוני]] 2007.{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]] ו[[אמיר בוחבוט]]|ברק הושבע לשר ביטחון|596/969|18 ביוני 2007|1|1}}}} במקביל נערך סבב תיקים בממשלה, כשמספר שרים קודמו לתפקידים בכירים יותר, ולממשלה צורפה השרה [[רוחמה אברהם בלילא]].

==התפוררות הקואליציה==
===סדקים ראשונים בקואליציה===
התמיכה הציבורית הגבוהה בממשלה בזמן המלחמה הפכה לנמוכה מאוד אחריה, אך למרות זאת, בכנסת נתמכה הממשלה על ידי קואליציה יציבה ומגובשת. עלתה לא אחת הטענה שמרבית המפלגות נמנעות מלפזר את הכנסת למרות רצון הציבור, עקב חששן כי כוחן הפוליטי יקטן משמעותית לאחר הבחירות.

לאחר בחירתו של שמעון פרס לתפקיד נשיא המדינה התאפשרה חלוקת תפקידים חדשה: חיים רמון מונה ל[[המשנה לראש הממשלה|משנה לראש הממשלה]], רוחמה אברהם בלילא שמונתה לשרה בממשלה פינתה את תפקיד יו"ר [[ועדת הכנסת]], אותו נבחר לאייש [[דוד טל]], [[אלי אפללו]] מונה ל[[ראש הקואליציה]] במקומו של [[אביגדור יצחקי]] ו[[מג'לי והבה]] מונה ל[[סגן שר]]ת [[משרד החוץ|החוץ]].

אף על פי שנראה היה שהקואליציה יציבה, החלו להיווצר סדקים בשורותיה: בחודש אוקטובר 2007 הודח יו"ר סיעת גיל, [[משה שרוני]], מתפקידיו מאחר שסירב להסיר הצעת חוק שיזם בנושא הגדלת קצבאות הזקנה. שרוני הודיע כי בהמשך הקדנציה יפרוש מהסיעה, וכי בינתיים הוא אינו רואה עצמו כפוף למשמעת הסיעתית. במקביל, בעקבות התרת [[הצבעה חופשית|חופש הצבעה]] בנושא "[[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]] (תיקון - רוב מיוחס)" המחייב רוב של 80 חברי כנסת בהחלטה למסור שטחים מירושלים לגורם זר, וכן רפורמות שהעביר [[שר המשפטים]], [[דניאל פרידמן]], בתמיכת הכנסת וכן דחיית העלאת שכר המינימום, מספר חברי כנסת מסיעת עבודה-מימד הביעו מחאתם, והודיעו כי מעתה והלאה יצביעו על-פי צו מצפונם ולא יהיו כפופים עוד למשמעת הקואליציונית.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן, צבי זרחיה|חוק יסוד: ירושלים עבר, והקואליציה החלה לקרוס|1.1457748|14 בנובמבר 2007}}}}
[[קובץ:Rice Olmert Abbas 2007.jpg|ממוזער|250px|ראש ממשלת ישראל [[אהוד אולמרט]], בפגישה עם [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכירת המדינה של ארצות הברית]] [[קונדוליזה רייס]] ו[[נשיא הרשות הפלסטינית|יושב ראש]] [[הרשות הפלסטינית]] [[מחמוד עבאס]]]]
הצהרות על פרישה אפשרית נשמעו גם מצידם של יו"ר ש"ס [[אלי ישי]], ויו"ר ישראל ביתנו, [[אביגדור ליברמן]], לקראת [[ועידת אנאפוליס]]. השניים הודיעו כי אם אולמרט ידון עם [[אבו מאזן]] ב[[סוגיות הליבה]] - חלוקת ירושלים ו[[זכות השיבה]], הם יפרשו מהממשלה.{{הערה|{{הארץ|יוסי ורטר|ליברמן מאיים לפרוש מהקואליציה אם רה"מ יאיץ את המשא ומתן|1.1559123|22 בנובמבר 2007}}}}

בינואר [[2008]], שבועות ספורים לפני פרסום הדו"ח הסופי של [[ועדת וינוגרד]], החליטה הממשלה להקים מחדש את [[המשרד לשירותי דת]], ולמנות את ה[[שר בלי תיק]] [[יצחק כהן (פוליטיקאי)|יצחק כהן]] (ש"ס) לשר הממונה על המשרד. המהלך אמור היה לחזק את מעמדה של ש"ס בקואליציה ולמנוע פרישה אפשרית עם פרסום הדו"ח. בהצבעה במליאת הכנסת התנגדו חברי כנסת מסיעות העבודה-מימד וישראל ביתנו, אולם החלטת הממשלה אושרה בזכות תמיכתם של חברי הכנסת מטעם יהדות התורה, חברי האופוזיציה שהצביעו בעד, ובזכות חברי הכנסת הערבים שלא נכחו בהצבעה.{{הערה|{{nrg|אריק בנדר|הכנסת אישרה את הקמת משרד הדתות|683/516|14 בינואר 2008|1|1}}}}

ב-[[16 בינואר]] 2008 הגישו השרים אביגדור ליברמן ו[[יצחק אהרונוביץ']] מכתבי התפטרות מהממשלה, ומפלגתם פרשה מהקואליציה, שבועיים לפני פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, בעקבות המשא-ומתן שהחל עם אבו מאזן על סוגיות הליבה.{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|ליברמן פרש מהממשלה: "טיבי מסוכן מנסראללה"|3494851|16 בינואר 2008}}}} הקואליציה מנתה 67 ח"כים, וכונתה "קואליציה של ימי שני", שכן היא צלחה את דחיית [[הצעת אי אמון|הצעות אי האמון]] בדיוני מליאת הכנסת בימי שני, אך לא הצליחה לדחות הצעות חוק פרטיות, להן התנגדה ממשלת ישראל, שעלו להצבעה בימי רביעי.

===לאחר פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד===
ב-[[3 בפברואר]], ולאחר פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, הודיע ברק כי סיעתו לא תפרוש מהממשלה בשל "האתגרים שבפניהם ניצבת ישראל", כאשר הוא התייחס בעיקר ל[[איראן]], [[חזבאללה]] והמשבר ב[[רצועת עזה]], ואמר כי הוא "נשאר בממשלה כדי לתקן את הליקויים כפי שהתבטאו בדו"ח הסופי ובשיקום צה"ל והתהליך המדיני". עוד אמר, כי "דו"ח וינוגרד הוא דו"ח קשה, ויש ממנו גם השלכות וגם מסקנות לא פשוטות במישור האישי והערכי".{{הערה|{{nrg|מיה בנגל ואורי יבלונקה|ברק: אשאר בממשלה כדי לתקן את הליקויים|691/829|3 בפברואר 2008|1|1}}}} כל זאת למרות הודעתו כחצי שנה קודם לכן, לפיה העבודה תפרוש מהממשלה אם אולמרט לא יתפטר לאחר פרסום הדו"ח הסופי.<!--{{הערה|1=מזל מועלם, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881622 ברק: אם רה"מ לא יתפטר אחרי פרסום דו"ח וינוגרד, אנו נפרוש מן הממשלה], [[הארץ]]}}-->

יום לאחר מכן דנה מליאת הכנסת במסקנות הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד. במהלך הדיון התפרצו מספר הורים שכולים מהיציע לעבר ראש הממשלה אהוד אולמרט והוצאו מאולם המליאה, כמו גם מספר חברי כנסת מהאופוזיציה. בתום הודעת ראש הממשלה ונאום [[ראש האופוזיציה]] [[בנימין נתניהו]], התקיימה הצבעה על ההודעה, שהתקבלה ברוב דחוק, עם התנגדות מספר חברי הקואליציה ובזכות היעדרות חברי כנסת מהסיעות הערביות.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|אולמרט: אני נושא באחריות המלאה לכל הכשלים|1.1025568|8 ביולי 2005}}}}

===התפלגות סיעת גיל===
כאמור, בחודש אוקטובר 2007 הודח יו"ר סיעת גיל, [[משה שרוני]], מתפקידיו מאחר שסירב להסיר הצעת חוק שיזם בנושא הגדלת קצבאות הזקנה. לאחר שחלפה מחצית מתקופת כהונת הכנסת, ומשהיה זכאי על פי [[חוק מימון מפלגות|חוק]] למימון מפלגות במקרה שיתפלג מהסיעה, הגיש שרוני ב-[[28 באפריל]] 2008 ל[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] יחד עם חבריו לסיעה, [[אלחנן גלזר]] ו[[שרה מרום שלו]], בקשה להתפלג מהסיעה ולהקים סיעה עצמאית בשם "צדק ל[[גמלאי]]ם". מספר שעות לאחר הגשת הבקשה, חזר בו גלזר, וזאת לאחר שהוצע לו תפקיד [[סגן שר|סגן השר]] [[המשרד לענייני גמלאים|לענייני גמלאים]]. .{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה ו[[אטילה שומפלבי]]|פארסת הגמלאים: משלושה פורשים יצא אחד|3536937|28 באפריל 2008}}}}

ב-[[3 במאי]] שינו גלזר ומרום-שלו את החלטתם, ויום לאחר מכן כינסו השלושה מסיבת עיתונאים משותפת עם גאידמק ובה הודיעו על הקמת סיעה חדשה בכנסת בשם "צדק לגמלאים". ב-[[19 במאי]], עם תום פגרת החורף של הכנסת, התקיים דיון ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] בסופו אמורה הייתה להתקיים הצבעה על אישור התפלגות הסיעה. במהלך הדיון הושמעה ביקורת מצד חברי כנסת רבים וכן מצד [[היועץ המשפטי לכנסת|היועצת המשפטית לכנסת]], [[נורית אלשטיין]], באשר לחוקיות ההסכם בין הפורשים לגאידמק. בתום הדיון החליט שרוני למשוך את בקשתו לאישור ההתפלגות, ולהעמידה להצבעה במועד אחר לאחר תיקון סעיפי ההסכם, וזאת לאחר שהסתמן רוב בקרב חברי הוועדה נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ובהצבעה שנערכה בוועדה ב-[[28 במאי]] נדחתה הבקשה. .{{הערה|חזקי עזרא, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175599 בקשת הפילוג של פורשי הגמלאים נדחתה], 28 במאי 2008, באתר [[ערוץ 7]].}}

לבסוף, ולאחר שבוטל ההסכם עם גאידמק, אישרה ועדת הכנסת ב-[[2 ביוני]] את התפלגות הסיעה ואת הקמת סיעת "[[צדק לזקן]]". הסיעה לא הצטרפה לקואליציה, וזו מנתה 64 חברי כנסת בלבד. ב-[[30 ביוני]] אישרה ועדת הכנסת את איחוד סיעת צדק לזקן עם "[[מפלגת צומת]]", שנבחרה לכנסת ב-[[1999]], וזאת על מנת שהסיעה תהיה זכאית למימון מפלגות על פי חוק.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/knesset/2008-06-30.html פרוטוקול ועדת הכנסת] מיום 30.6.2008.}}

ב-[[15 באוקטובר]], בעת נסיונותיה של [[ציפי לבני]] להקים ממשלה חדשה בראשותה, הודיעו ראשי שתי הסיעות על איחוד מחודש. חבר הכנסת גלזר הודיע כי לא ישוב עימם למפלגת האם.{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|הגמלאים - האיחוד: איתן ושרוני שוב ביחד|3609126|15 באוקטובר 2008}}}} ב-[[27 באוקטובר]] אישרה ועדת הכנסת את בקשת האיחוד של צדק לזקן עם סיעת גיל, ואת בקשתו של גלזר להקים [[סיעת יחיד]] בשם "[[הדרך הטובה]]".{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|ח"כ גלזר פרש מהגמלאים והקים סיעת יחיד|3613729|27 באוקטובר 2008}}}}

===חקירות ראש הממשלה===
{{ערך מורחב|פרשת מעטפות הכסף}}
[[קובץ:MorisTalanski.JPG|ממוזער|150px|[[משה טלנסקי]], העד המרכזי בפרשת מעטפות הכסף]]
{{עוגן|חקירות ראש הממשלה}}במאי 2008 נחקר אולמרט בפרשה שבה נחשד ב[[קבלת כספים שלא כדין]], בסכום של מאות אלפי דולרים, בעת שכיהן כראש [[עיריית ירושלים]] וכ[[שר התמ"ת]], מאיש העסקים וה[[נדבן]] [[משה טלנסקי]] .{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|רה"מ חשוד בקבלת שוחד מאיש עסקים אמריקאי|1.1323099|9 במאי 2008}}}} אולמרט הכחיש את החשדות נגדו.{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|אולמרט: אם יוגש כתב אישום - אתפטר|3541112|9 במאי 2008}}}}

בסוף חודש מאי העיד טלנסקי עדות מוקדמת בבית המשפט. יום לאחר מכן כינס שר הביטחון ברק [[מסיבת עיתונאים]] בכנסת ובה קרא לאולמרט "לנתק עצמו מהניהול השוטף של הממשלה". ברק לא הציב [[אולטימטום]], אך הבהיר כי אם קדימה לא תפעל להחלפת אולמרט בהקדם, תפעל מפלגתו להקדמת הבחירות.{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה ורוני סופר|ברק: אולמרט לא יכול לנהל את הממשלה|3548876|28 במאי 2008}}}} עוד באותו היום הגישו חברי הכנסת [[איתן כבל]], [[אופיר פינס-פז|אופיר פינס]], [[שלי יחימוביץ']] ו[[דני יתום]] הצעת חוק לפיזור הכנסת, המצטרפת לזו שהציע [[סילבן שלום]].{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=21417 ח"כים מהעבודה הגישו הצעת חוק לפיזור הכנסת], [[גלי צה"ל]]}} במקביל הודיעה [[מועצת חכמי התורה]], בנשיאותו של הרב [[עובדיה יוסף]], כי תתמוך בהצעת החוק לפיזור הכנסת אם לא תעננה דרישות ש"ס בעניין העלאת קצבאות הילדים.{{הערה|1=[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-163865-00.html?tag=23-47-07 מועצת חכמי התורה: לפרוש מהממשלה]}}

ב-[[22 ביוני]], ימים ספורים לפני הצבעה בקריאה טרומית על הצעת החוק לפיזור הכנסת, העביר אולמרט מסר לשרי מפלגת העבודה לפיו אם יתמכו בחוק - יפטר אותם מהממשלה.{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=22926 "שר שיצביע לפיזור הממשלה - יפוטר"], [[גלי צה"ל]]}} בחלוף יומיים, שעות לפני ההצבעה, הושג הסכם בין קדימה לעבודה לפיו העבודה תמשוך את הצעתה לפיזור הכנסת, ואילו קדימה תתחייב לקיים בחירות מקדימות לבחירת יושב ראש המפלגה עד ל-[[25 בספטמבר]].{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|סוכם: פריימריז בקדימה, העבודה לא תפזר הכנסת|3560027|25 ביוני 2008}}}} חודש לאחר מכן קבעה מועצת קדימה כי הבחירות המקדימות יערכו באמצע חודש ספטמבר.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|מועצת קדימה אישרה: פריימריז באמצע ספטמבר|3571282|21 ביולי 2008}}}}

היחסים העכורים בין שתי הסיעות הבכירות בקואליציה נמשך גם שבועות לאחר מכן. במסגרת סבב מינויים הובא לאישור המליאה מינויו של אלי אפללו לשר, וזאת לאחר ששעות קודם לכן דחתה ועדת הכנסת את מינויו של [[אבישי ברוורמן]] מסיעת עבודה-מימד לראשות [[ועדת הכספים]].{{הערה|{{nrg|לירן דנש|סופית: ח"כ אבישי ברוורמן לא ימונה לראשות ועדת הכספים|759/979|14 ביולי 2008|16|1}}}} בהצבעה במליאה, אותה ביקשו חברי האופוזיציה לראות כהצבעת אמון, הצביעו חברי סיעת עבודה-מימד, כולל שריה, נגד מינויו של אפללו לשר ובעצם הביעו אי-אמון בממשלה. המינוי אושר לבסוף ברוב דחוק, בתמיכת סיעות אופוזיציה.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן, צבי זרחיה, [[ברק רביד]], [[מזל מועלם]]|העבודה הצביעה אי אמון בממשלה: לקחנו בחשבון שנפוטר|1.1337430|15 ביולי 2008}}}}

לאחר הצבעה נוספת הוחלט למנות בכל זאת את אבישי ברוורמן ליו"ר ועדת הכספים. בעקבות ההחלטה, הייתה זו ש"ס שהודיעה כי היא איננה כפופה למשמעת הקואליציונית. ב-[[21 ביולי]] נעדרו חברי הסיעה מהצבעה על הצעות אי אמון. לראשונה בכנסת זו התקבלו שלוש הצעות אי אמון בממשלה. לפי החוק, יש צורך ברוב של 61 חברי כנסת על מנת להפיל את הממשלה. משלא הושג הרוב הדרוש - הממשלה לא נפלה.{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|הממשלה הפסידה בשלוש הצעות אי-אמון|3571233|21 ביולי 2008}}}} שבוע לאחר מכן המשיכה הקואליציה לנחול מפלות, כשהאופוזיציה הצליחה להעביר בקריאה ראשונה חוקים בעלות תקציבית גבוהה. ראש הממשלה אולמרט צוטט כאומר "זה נורא, ככה אי אפשר לנהל מדינה."{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי|אולמרט זעם: אי אפשר לנהל כך מדינה|3575538|30 ביולי 2008}}}} עוד באותו ערב הודיע אולמרט ב[[מסיבת עיתונאים]] שכינס ב[[בית אגיון|מעונו]] בירושלים כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לראשות מפלגת השלטון, בהן אמור להיבחר חבר המפלגה שירכיב את הממשלה הבאה:{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|אולמרט: אתפטר מיד עם בחירת יו"ר קדימה|3575600|31 ביולי 2008}}}}
{{ציטוט|תוכן=באתי רק לומר מעט ממה שרובץ על לבי חודשים רבים. כאשר יבחר יושב ראש חדש למפלגה, אתפטר מתפקידי כראש ממשלה כדי לאפשר ליושב ראש להרכיב ממשלה אחרת במהירות וביעילות. אני מאמין כי יש בסיס ציבורי רחב לממשלה כזו...אפנה את מקומי כראוי בצורה מכובדת הוגנת ואחראית כפי שנהגתי בכל תקופת כהונתי, ואחר כך אוכיח את חפותי וניקיון ידיי...חובתי לעשות את חשבון הנפש של כולנו באחריות, גם אם זה כואב גם אם זה מחייב הכרעות שיש להן מחיר אישי, אבל ייתכן ויהיה בכך סימן דרך לעתיד החיים הדמוקרטיים שלנו. אולי היום בהכרעתי האישית אני פותח צוהר למציאות נכונה יותר.|מקור=[[אהוד אולמרט]], [[מסיבת עיתונאים]] מה-[[30 ביולי]] 2008}}

==הניסיון להקמת ממשלה חדשה==
===התפטרות אולמרט ובחירת יו"ר קדימה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[קדימה (מפלגה)#סוף דרכה של הממשלה ה-31 והבחירות הפנימיות|הבחירות לראשות קדימה]]}}
[[קובץ:Tzipi Livni - WEF Annual Meeting Davos 2008.jpg|ממוזער|200px|ציפי לבני, מ"מ ראש הממשלה, שרת החוץ ויו"ר קדימה]]
{{עוגן|הבחירות לראשות המפלגה}}בבחירות לראשות מפלגת קדימה, שהתקיימו באמצע חודש ספטמבר 2008, התמודדו [[שרת החוץ]] ציפי לבני, [[שר הפנים]] [[מאיר שטרית]], [[שר התחבורה]] [[שאול מופז]] ו[[השר לביטחון פנים]] [[אבי דיכטר]].

שבועות לפני הבחירות הציגו הסקרים הפרש ניכר לטובת ציפי לבני. מדגמי הטלוויזיה בליל הבחירות הצביעו על ניצחון של לבני בהפרש ניכר (48%, כ-11% יותר ממופז). במהלך הלילה, עם הגעת קולות האמת, הצטמצמו הפערים ולבסוף ניצחה לבני בפער של 431 קולות בלבד (43.1% לעומת 42% למופז).{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי ואמנון מרנדה|לבני ניצחה ב-431 קולות; מופז התקשר לברך|3598417|18 בספטמבר 2008}}}} במסיבת עיתונאים שכינס למחרת יום הבחירות הודיע מופז כי ברצונו לקחת פסק-זמן מהפוליטיקה.{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|מופז הדהים: לוקח פסק זמן מהפוליטיקה|3598887|18 בספטמבר 2008}}}}

ב-[[21 בספטמבר]] הגיש אולמרט את התפטרותו, ב[[משכן נשיאי ישראל]], לנשיא המדינה שמעון פרס וממשלתו הפכה ל[[ממשלת מעבר]].{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|תם עידן: אולמרט הגיש מכתב התפטרות לנשיא|3599974|21 בספטמבר 2008}}}} הנשיא צריך היה להטיל על אחד מחברי הכנסת להרכיב את הממשלה הבאה. לפיכך, מיד לאחר הגשת מכתב ההתפטרות החל סבב פגישות המלצה בין הנשיא לנציגי הסיעות בכנסת. נציגי סיעות קדימה, הגמלאים ומרצ המליצו על יושבת ראש קדימה הנבחרת ציפי לבני, נציגי סיעת הליכוד המליצו על יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ונציגי סיעת עבודה-מימד המליצו על יושב ראש מפלגת העבודה אהוד ברק, זאת אף על פי שהחוק קובע כי ראש הממשלה יוכל להיות רק מי שמכהן כחבר כנסת. הסיעות הערביות, יהדות התורה וסיעת צדק לזקן נמנעו מלהמליץ על מועמד ,{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|הסיעות הערביות סירבו להמליץ על מועמד|1.1559238|22 בספטמבר 2008}}}} ונציגי סיעות הימין, האיחוד הלאומי-מפד"ל וישראל ביתנו לא המליצו על חבר כנסת מסוים וטענו בפני הנשיא שיש ללכת לבחירות.{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|סיעות הימין לפרס: רק בחירות; מרצ עם לבני|3600132|22 בספטמבר 2008}}}} ב-[[22 בספטמבר]] הטיל הנשיא על לבני להרכיב את הממשלה הבאה לאחר שקיבלה את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים המומלצים (לבני 38, ברק 19, נתניהו 12). ללבני ניתנו 28 ימים להרכבת הממשלה ,{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני ואטילה שומפלבי|הנשיא הודיע ללבני: את תרכיבי את הממשלה|3600555|22 בספטמבר 2008}}}} אך מכיוון שבתום 28 ימים לא הצליחה לבני להרכיב ממשלה, העניק לה הנשיא ארבעה עשר ימים נוספים להשלמת המלאכה.{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|לבני קיבלה ארכה: הימשכות התהליך לא טובה|3610963|20 באוקטובר 2008}}}}

===חתימת ההסכם עם מפלגת העבודה===
עוד בטרם קיבל הנשיא את ההחלטה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על לבני, נפגשו ברק ולבני והחלו במשא ומתן לא רשמי. ברק דרש מלבני בפגישתם הראשונה להתחייב כי תקים ממשלה עד הבחירות הבאות לכנסת בשנת [[2010]] כתנאי להצטרפות מפלגתו לקואליציה. <!--{{הערה|עידן קוולר, [http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=27994 ברק: נצטרף תמורת יציבות עד 2010], [[גלי צה"ל]]}}--> דרישות העבודה היו העלאת תקרת ההוצאה של [[תקציב המדינה (ישראל)|התקציב]] מ-1.7 ל-2.5 מיליארד שקלים, צעדים משמעותיים שיאפשרו לבלום את יוזמות שר המשפטים דניאל פרידמן, וכן הקמת "ממשלה דו ראשית", כלומר מעורבות ברק בכל החלטה מהותית שתקבל הממשלה, מקביעת סדר היום של הקבינט ועד ניהול המשא ומתן מול סוריה, כולל זכות [[וטו]] בנושאים מסוימים.

ב-[[13 באוקטובר]], [[ערב חג]] ה[[סוכות]], לאחר כשלושה שבועות של משא ומתן, חתמו נציגי קדימה והעבודה על ההסכם הקואליציוני בראשי תיבות. בתחום המדיני ויתר ברק על דרישתו להוביל את השיחות עם סוריה.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|קדימה והעבודה חתמו על הסכם בראשי תיבות|3608519|13 באוקטובר 2008}}}}

לפי ההסכם, המשא ומתן מול הרשות הפלסטינית וסוריה יתבצע בשיתוף פעולה בין קדימה והעבודה, וברק יהיה השותף הבכיר בהן. באשר לסדרי העבודה בממשלה וב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט המדיני-ביטחוני]], כל היוזמות בהם ייעשו לפי הסכמה מוקדמת בין שתי המפלגות, ואם לא תושג הסכמה, תידחינה היוזמות בשבועיים. ברק לא השיג את דרישתו ל"ממשלת אחדות ללא רוטציה", ולפי ההסכם ישא בתואר "סגן ראש הממשלה והבכיר מבין שרי הממשלה". בנושא ביטול יוזמות שר המשפטים פרידמן, ההסכם הקנה למפלגת העבודה זכות וטו על יוזמות חקיקה ותקנות הקשורות למערכת המשפט, אך לא זיכתה אותה בשר נוסף ב[[הוועדה למינוי שופטים|וועדה למינוי שופטים]]. לדברי ברק, הוא נסוג מדרישתו לפרוץ את מסגרת התקציב עקב [[המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008|המשבר הכלכלי שפרץ]]. עם זאת, לפי דרישת המפלגה, [[שכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה|שכר הלימוד]] ב[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] הוקפא ותקציבים הועברו לגמלאים, לפי דרישת סיעת צדק לזקן.

בנושאים מסוימים קבע ברק תקדימים. לפי ההסכם, ברק זכה לעליונות על שאר שרי העבודה: בסמכותו לדרוש מראש הממשלה לפטר או למנות שרים ממפלגתו. תקדים נוסף הוא התחייבות קדימה לפעול למען שינוי החוק, כך שגם מי שאינו חבר כנסת יוכל לכהן כיושב ראש האופוזיציה.{{הערה|[http://my.ynet.co.il/pic/news/gido_pdf/1.pdf הסכם קואליציוני לכינון ממשלת ישראל ה-32 בין קדימה לעבודה], שנערך ונחתם ב-[[13 באוקטובר]] 2008}}

===כישלון המשא ומתן וההחלטה על קיום בחירות===

לאחר חתימת ההסכם עם מפלגת העבודה בראשי תיבות, התפנתה לבני לנהל משא ומתן עם יתר סיעות הכנסת. ש"ס דרשה במשא ומתן להגדיל את [[קצבת ילדים|קצבאות הילדים]]. הצדדים קיימו מספר פגישות בהן לא הגיעו להסכמה על התקציב שיוקצה לקצבאות ועל חלוקתו על פני השנים. לאחר שנציגי ש"ס דחו את הצעת קדימה להגדיל את קצבאות הילדים בסכום של כ-800 [[מיליון]] [[ש"ח]],{{הערה|{{nrg|מרב דוד|ש"ס דחתה את הצעת הפשרה של קדימה|801/558|22 באוקטובר 2008|1|1}}}} הציבה לבני [[אולטימטום]] והודיעה כי אם לא תצליח להרכיב ממשלה בתוך שלושה ימים, היא תודיע לנשיא כי לא הצליחה להרכיב ממשלה ותבקש ממנו לקיים בחירות בתוך 90 יום.{{הערה|{{נענע10|רונן ליבוביץ' ונדב פרי|לבני: או שתוקם ממשלה עד יום ראשון - או בחירות|589620|23 באוקטובר 2008||news}}}} במקביל, העבירה לבני הצעה ברוח דומה לחברי [[דגל התורה]] (פלג בסיעת [[יהדות התורה]] בראשות [[אברהם רביץ]]).

ב-[[25 באוקטובר]] פרסמה מועצת חכמי התורה הודעה, לפיה חילוקי דעות בנושאי הקצבאות וירושלים התגלעו במהלך המשא ומתן, ולכן ש"ס לא תוכל לשבת בממשלה בראשות לבני. משהתברר כי גם חברי דגל התורה לא יצטרפו לממשלה בראשותה, ולאחר שהמשא ומתן הקואליציוני עם מפלגת הגמלאים, שהתאחדה שבוע קודם לכן, ועם מרצ, לא התקדם, הודיעה לבני לנשיא פרס ב-[[26 באוקטובר]] כי לא עלה בידה להקים ממשלה, על-אף ההסכם שהושג עם מפלגת העבודה.{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|לבני לפרס: יבחר העם את מנהיגיו, אני אנצח|3613223|26 באוקטובר 2008}}}} הנשיא קיים סדרת פגישות התייעצות עם ראשי הסיעות. כולן, מלבד סיעת גיל, המליצו לנשיא לקיים בחירות בהקדם.

יום לאחר מכן הגיע פרס לכנסת לישיבת הפתיחה של כנס החורף. הוא נפגש עם יושבת ראש הכנסת בלשכתה ומסר לה מכתב, כנדרש בחוק, ובו הודיע לה כי אינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה חדשה. מרגע מסירת ההודעה, החלה, לראשונה בתולדות המדינה, תקופה בת 21 יום בה 61 חברי כנסת יכולים להגיש לנשיא המדינה בקשה להטיל על [[חבר הכנסת|חבר כנסת]] מסוים את תפקיד הרכבת הממשלה, כמפורט בסעיף 10 ל[[חוק יסוד: הממשלה]]. על-פי סעיף זה, חבר כנסת כזה היה מקבל מנשיא המדינה 14 ימים נוספים לשם הרכבת הממשלה. בפועל, היה ידוע לכל מראש כי לא תוגש בקשה כזו לנשיא, ואכן עם תום 21 ימים אלה, בהתאם לסעיף 11 לחוק היסוד הנ"ל, הודיע נשיא המדינה פרס ליו"ר הכנסת איציק, כי לא הוגשה בקשה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, כאמור. בהתאם לסעיף זה, מיד עם הודעתו זו של נשיא המדינה החלו להיספר 90 יום, ו[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] התקיימו ביום שלישי האחרון שלפני תום תקופה זו, כלומר ב-[[10 בפברואר]] [[2009]].{{הערה|{{nrg|אריק בנדר|פרס ליו"ר הכנסת: הולכים לבחירות כלליות|803/347|27 באוקטובר 2008|1|1}}}}

עד תום כהונת הכנסת השתנתה מפת הסיעות מספר פעמים נוספות עקב התפתחויות במסגרת ההכנות לבחירות לכנסת השמונה העשרה.

הכנסת סיימה כהונתה עם השבעת [[הכנסת השמונה עשרה]] ב-[[24 בפברואר]] [[2009]].

==חקיקה בנושאי ביטחון==
באוקטובר 2007, כלקח מההתנהלות במלחמת לבנון השנייה, ובעקבות הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד והמלצות הוועדה ליישום הדו"ח בראשות [[אמנון ליפקין-שחק]], קיבלה הממשלה החלטה שנועדה לחזק את מעמדה של [[המועצה לביטחון לאומי]]. זמן קצר לאחר קבלת החלטת הממשלה הונחה על שולחן [[הכנסת]] הצעת חוק ממשלתית שנועדה ליישם את החלטות הממשלה. [[חוק המטה לביטחון לאומי]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300842.pdf חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008], ס"ח 2178 מ-7 באוגוסט 2008}} שינה את שמה של המועצה והפך אותה ל"מטה לביטחון לאומי". הוא פירט את תפקידי המועצה בדומה להחלטת הממשלה, אך הרחיב וקבע תפקידים נוספים, ובהם ריכוז עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) ושל כל ועדת שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה בענייני החוץ והביטחון ודיווח על יישומן לראש הממשלה, הכנת הערכות מצב שנתיות ורב-שנתיות של המצב הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל, הכנה של עבודת המטה בעבור ראש הממשלה לקראת הדיונים ב[[תקציב הביטחון]], וכן כל סעיף תקציבי אחר ששר הביטחון ממונה עליו, בתקציב ששר החוץ ממונה עליו ובתקציב הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם, הפעלת [[המרכז לניהול משברים לאומיים]] (המנ"ל), בחינה של תפיסת הביטחון של מדינת ישראל והצעת עדכונים ובחינת מיזמים ביטחוניים. עוד קבע החוק כי כל מידע בענייני החוץ והביטחון המועבר לעיונו של ראש הממשלה יועבר על ידי הגורם שהעביר את המידע גם לעיונו של ראש המטה לביטחון לאומי. בנוסף, הסדיר החוק את מסירת המידע גם לעובדי [[המטה לביטחון לאומי]], ועיגן אותו כ[[יחידת סמך]] ב[[משרד ראש הממשלה]]. כן קבע החוק כי תקציב המטה ייקבע בסעיף תקציבי נפרד ב[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]].

חוק ביטחוני נוסף שנחקק בכנסת זו, הוא חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני. מטרת החוק היא הסדרת הפיקוח של המדינה על ייצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני לגורמי חוץ ועל מתן שירות ביטחוני.

ב-2008 עבר בקריאה שלישית חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם [[איראן]]. מטרתו של החוק הייתה מניעת השקעה של מוסדות פיננסים ישראליים ב[[תאגיד]]ים המקיימים קשר עסקי-מהותי התורם כלכלית, במישרין או בעקיפין, לאיראן, כחלק מה[[ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית|התנגדות הבינלאומית לתוכנית הגרעין האיראנית]], המהווה איום קיומי על מדינת ישראל ומדינות נוספות באזור.

חוק נוסף שנחקק ונוגע לצה"ל קבע את גיל הפטור מ[[שירות מילואים]]. החוק הפחית את גיל הפטוֹר החוקי לגברים משירות מילואים, ואחרי התיקון הוא עמד על גיל 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שקבע [[שר הביטחון]] באישור [[ועדת החוץ והביטחון]] (בעיקר תפקידים במערך ה[[רפואה]], [[נהג]]י כלי רכב כבדים, [[מכונאי]]ם ו[[טכנאי]]ם) .{{הערה| [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/EFAE54E7-C6A8-4C0C-933E-A1E26FCAE232/11641/6704.pdf צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל), התשס"ח-2008]}}

חוק שנועד למנוע [[פוליטיזציה]] במערכת הביטחון הוא חוק [[תקופת צינון]] למשרתים ב[[מערכת הביטחון בישראל|כוחות הביטחון]]. החוק האריך את תקופת הצינון של ראש [[המוסד]], [[ראש השב"כ]], [[נציב בתי הסוהר]], קציני משטרה מדרגת [[ניצב (דרגה)|ניצב]] ומעלה וקציני [[צה"ל]] מדרגת [[אלוף]], מחצי שנה לשלוש שנים. החוק מנע מבכירי מערכת הביטחון להתמודד ב[[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או להתמנות ל[[שר]], בטרם חלפו שלוש שנים מיום תום כהונתם.

==הקשר בין הממשלה לכנסת==

בינואר 2008 התכנס פורום הידברות שכונה "פורום השולחן העגול", בראשות [[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]] ו[[יו"ר הכנסת]] [[דליה איציק]] ובהשתתפות שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים. מטרת הממשלה הייתה השגת הסכמתם של חברי כנסת להגביל את החקיקה הפרטית ובתמורה להגביר את נוכחות השרים בכנסת. כתוצאה מהדיון, הוציאה איציק חוברת ובה הצעות לרפורמות לאישור ועדת הכנסת.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|הממשלה והכנסת ידונו בעסקה: פחות חקיקה, יותר פיקוח|1.1468253|27 בדצמבר 2007}}}}

מספר חודשים לאחר מכן התקבלו תיקונים ל[[חוק הכנסת]] ול[[תקנון הכנסת]] המחייבים כל שר להגיע למליאה ולענות על [[שאילתה (ממשל)|שאילתות]] שהוגשו לו, ועל הצעות לסדר היום בנושאים שבתחום טיפול משרדו, והוא אינו רשאי עוד לשלוח את אחד השרים האחרים, או את השר המתאם בין הכנסת לממשלה, לענות במקומו. חבר הכנסת [[יולי אדלשטיין]] התייחס לתופעה זו בדיון טרם ההצבעה על מינוי [[רוחמה אברהם]] ל[[משרד התיירות|שרת התיירות]]:

{{ציטוט|תוכן=במהלך השנה האחרונה ענתה השרה רוחמה אברהם-בלילא בכנסת בשם כל שר וכל משרד ממשלתי. הרי המחזה שאנחנו רגילים לו בכנסת, הוא שאין אף אחד סביב שולחן הממשלה, ולא חשוב מה הנושא, והשרה המקשרת עולה פעם אחר פעם, ודקה היא שרת התיירות, ודקה אחרת היא שרת החקלאות, ודקה אחרי זה היא שרת הבריאות, והיא עונה, ודאי בשם ראש הממשלה, על מגוון נושאים.|מקור=יולי אדלשטיין, [[14 ביולי]] 2008}}

כמו כן, תיקון חוק הכנסת חייב את שרי הממשלה למסור דיווח על פעילות משרדיהם ועל הוצאותיהם, וחייב את כל הגופים, המוגדרים ב[[חוק יסוד: מבקר המדינה]] כגופים אותם רשאי [[מבקר המדינה]] לבקר, להיענות לבקשות המידע של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]].

יוזמה נוספת שיצאה לפועל היא "שעת שאילתות". בכל שבוע, במשך שעה, יענה לפחות שר אחד על שאילתות שהגישו לו חברי הכנסת.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|אולי גם זה משהו|0000017f-db6c-d3a5-af7f-fbee45ba0000|17 באפריל 2008}}}}

==ועדות חקירה==
בכנסת השבע עשרה הוקמו מספר ועדות חקירה:
* חמש [[ועדת חקירה פרלמנטרית|ועדות חקירה פרלמנטריות]]:
**'''ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האזנות הסתר''' - בעקבות ההאזנות שנערכו במסגרת "[[חיים רמון|תיק רמון]]", הקימה הכנסת [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל .{{הערה|{{nrg|אריק בנדר|תוקם ועדת חקירה להאזנות סתר|508/901|22 בנובמבר 2006|1|1}}}} הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת [[מנחם בן-ששון]], קיימה ב-[[31 במרץ]] 2008 ישיבה ראשונה, שבה מסר פרופ' יורם שחר כי בשנת 2006 בוצעו בישראל כ-1,250 האזנות סתר - פי 20 בממוצע לאדם מאשר ב[[ארצות הברית]] (הנתונים לא כוללים את האזנות ה[[שב"כ]]). <!--{{הערה|1=שחר אילן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=885132&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0 נתונים: כ-1,250 האזנות סתר בוצעו בישראל ב-2006 - פי 20 בממוצע לאדם יותר מבארצות הברית], [[הארץ]] (23.7.07)}}-->
**'''ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים''' - תפקידי הוועדה היו בחינת המערכת של [[בנקאות בישראל#עמלות הבנקים|עמלות הבנקים בישראל]] וה[[רגולציה]] בנושא, פעילותו של [[בנק ישראל]] בנושא וגיבוש המלצות לכנסת ולגופים המפקחים, לשינויי חקיקה ורגולציה בנושא עמלות הבנקים והפיקוח עליהן. הוועדה הוסמכה לטפל בפניות ציבור בנושא עמלות הבנקים.
**'''ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי'''
**'''ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התשתית והתחזוקה ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] במירון'''
**'''ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה'''
**'''ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ועידת התביעות'''
* שתי [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדות חקירה ממלכתיות]]:
**'''ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה''' - ב-[[7 בינואר]] 2008 החליטה הו[[ועדה לענייני ביקורת המדינה]] להקים את הוועדה. סמכות הוועדה הייתה חקירה וקביעת מסקנות בנושאי מתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ונכי רדיפת הנאצים בהיבטים החומריים, הרפואיים והנפשיים. הוועדה קבעה בדו"ח, בין השאר, כי על ממשלת ישראל להעלות באופן ניכר את התגמולים שהיא מעבירה ל[[ניצולי השואה]] ולהשוותם ל-75% מהקצבה שמשלמת ממשלת גרמניה לניצולים. הוועדה קבעה שלמדינת ישראל הייתה חובה מוסרית ומשפטית לדאוג לניצולים שלא יכלו לתבוע ישירות את גרמניה, בעקבות [[הסכם השילומים]], שנחתם עם גרמניה ב-1952, וכי הממשלה התחמקה מאחריותה.{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|דו"ח דורנר: הנזק לכל ניצול - עד 2.1 מיליון ש'|3558796|22 ביוני 2008}}}} בספטמבר אותה שנה קיבלו עשרות אלפי ניצולי שואה את הפרשי התגמולים שהצטברו מאז תחילת השנה.{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|ניצולי השואה על הגמלה: מוטב מאוחר מאף פעם|3601607|22 ביוני 2008}}}}
**'''[[ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)|ועדת חקירה ממלכתית]] לבדיקת המשבר במשק המים'''

==חברי הכנסת==
{|
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
| style="background:#2D4277;" |
|[[אהוד אולמרט]], [[שמעון פרס]], [[ציפי לבני]], [[מאיר שטרית]], [[אבי דיכטר]], [[מרינה סולודקין]], [[חיים רמון]], [[שאול מופז]], [[צחי הנגבי]], [[אברהם הירשזון]], [[אוריאל רייכמן]], [[גדעון עזרא]], [[רוני בר-און]], [[דליה איציק]], [[זאב בוים]], [[יעקב אדרי]], [[זאב אלקין]], [[מג'לי והבה]], [[רוחמה אברהם]], [[מנחם בן-ששון]], [[שלמה ברזניץ]], [[אלי אפללו]], [[דוד טל]], [[אביגדור יצחקי]], [[רונית תירוש]], [[עתניאל שנלר]], [[מיכאל נודלמן]], [[עמירה דותן]], [[יואל חסון]], [[שי חרמש]], [[יצחק בן ישראל]], [[יוחנן פלסנר]], [[שלמה מולה]]
|-
|[[העבודה-מימד]]
| style="background:#EE161F" |
|[[עמיר פרץ]], [[יצחק הרצוג]], [[אופיר פינס-פז|אופיר פינס]], [[אבישי ברוורמן]], [[יולי תמיר]], [[עמי אילון]], [[איתן כבל]], [[בנימין בן אליעזר]], [[שלי יחימוביץ']], [[מיכאל מלכיאור]], [[מתן וילנאי]], [[קולט אביטל]], [[אפרים סנה]], [[דני יתום]], [[נאדיה חילו]], [[שלום שמחון]], [[אורית נוקד]], [[יורם מרציאנו]], [[ראלב מג'אדלה]], [[שכיב שנאן]], [[לאון ליטינצקי]]
|-
|[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]
| style="background:#000000" |
|[[אלי ישי]], [[יצחק כהן (חבר הכנסת)|יצחק כהן]], [[אמנון כהן]], [[משולם נהרי]], [[אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], [[שלמה בניזרי]], [[דוד אזולאי]], [[יצחק וקנין]], [[נסים זאב]], [[יעקב מרגי]], [[חיים אמסלם]], [[אברהם מיכאלי]], [[מזור בהיינה]]
|-
|[[הליכוד]]
| style="background:#1F5AA5" |
|[[בנימין נתניהו]], [[סילבן שלום]], [[משה כחלון]], [[גלעד ארדן]], [[גדעון סער]], [[מיכאל איתן]], [[ראובן ריבלין]], [[דני נוה]], [[יובל שטייניץ]], [[לימור לבנת]], [[נתן שרנסקי]], [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]], [[חיים כץ]], [[יולי אדלשטיין]]
|-
|[[ישראל ביתנו]]
| style="background:#0096B1" |
|[[אביגדור ליברמן]], [[יורי שטרן]], [[ישראל חסון]], [[יוסף שגל]], [[אסתרינה טרטמן]], [[סטס מיסז'ניקוב]], [[סופה לנדבר]], [[יצחק אהרונוביץ']], [[רוברט אילטוב]], [[אלכס מילר]],[[ליה שמטוב]], [[דוד רותם]]
|-
|[[האיחוד הלאומי]]-[[מפד"ל]]
| style="background:#f26039;" |
|[[בנימין אלון]], [[זבולון אורלב]], [[צבי הנדל]], [[אפי איתם]], [[ניסן סלומינסקי]], [[יצחק לוי]], [[אליהו גבאי]], [[אריה אלדד]], [[אורי אריאל]]
|-
|[[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]]
| style="background:#22B14C" |
|[[רפי איתן]], [[יעקב בן יזרי]], [[משה שרוני]], [[יצחק זיו]], [[יצחק גלנטי]], [[שרה מרום שלו|שרה מרום-שלו]]
|-
|[[יהדות התורה]]
| style="background:#182F63;" |
|[[יעקב ליצמן]], [[אברהם רביץ]], [[מאיר פרוש]], [[משה גפני]], [[שמואל הלפרט]], [[יעקב כהן (חבר הכנסת)|יעקב כהן]], [[אורי מקלב]], [[יהושע פולק]]
|-
|[[מרצ]]
| style="background:#40B439" |
|[[יוסי ביילין]], [[חיים אורון]], [[רן כהן]], [[זהבה גלאון]], [[אבשלום וילן]], [[צביה גרינפלד]]
|-
|[[רע"מ-תע"ל]]
| style="background:#15793D;" |
|[[אבראהים צרצור]], [[אחמד טיבי]], [[טלב א-סאנע]], [[עבאס זכור]]
|-
|[[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]]
| style="background:#C81F28;" |
|[[מוחמד ברכה]], [[חנא סוויד]], [[דב חנין]]
|-
|[[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]]
| style="background:#F07D00;" |
|[[עזמי בשארה]], [[ג'מאל זחאלקה]], [[ואסל טאהא]], [[סעיד נפאע]]
|-
|[[הדרך הטובה]]
| style="background:#064ba0;" |
|[[אלחנן גלזר]]
|}

===חילופי גברי===
{| class="wikitable"
|+
!תאריך
!חבר הכנסת היוצא
!חבר הכנסת הנכנס
!רשימה
!סיבה
|-
|[[28 באפריל]] [[2006]]
|[[אוריאל רייכמן]]
|[[שי חרמש]]
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|התפטרות (לאחר שלא מונה לתפקיד [[משרד החינוך|שר החינוך]])
|-
|[[21 בנובמבר]] [[2006]]
|[[נתן שרנסקי]]
|[[חיים כץ]]
|[[הליכוד]]
|התפטרות
|-
|[[16 בינואר]] [[2007]]
|[[יורי שטרן]]
|[[דוד רותם]]
|[[ישראל ביתנו]]
|נפטר
|-
|[[27 בפברואר]] [[2007]]
|[[דני נוה]]
|[[יולי אדלשטיין]]
|[[הליכוד]]
|התפטרות
|-
|[[25 באפריל]] [[2007]]
|[[עזמי בשארה]]
|[[סעיד נפאע]]
|[[בל"ד]]
|התפטרות (לאחר שנחשד ב[[ריגול]] ובסיוע ל[[חזבאללה]])
|-
|[[13 ביוני]] [[2007]]
|[[שמעון פרס]]
|[[יצחק בן ישראל]]
| rowspan="3" |[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|נבחר לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]]
|-
|[[28 בספטמבר]] [[2007]]
|[[שלמה ברזניץ]]
|[[יוחנן פלסנר]]
| rowspan="2" |התפטרות
|-
|[[9 בפברואר]] [[2008]]
|[[אביגדור יצחקי]]
|[[שלמה מולה]]
|-
|[[27 באפריל]] [[2008]]
|[[שלמה בניזרי]]
|[[מזור בהיינה]]
|[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]
|התפטרות (לאחר פרסום חשדות ל[[פלילים (כתב עת)|פלילים]])
|-
|[[28 במאי]] [[2008]]
|[[אפרים סנה]]
|[[שכיב שנאן]]
| rowspan="2" |[[העבודה-מימד]]
|התפטרות (עבר למפלגת [[ישראל חזקה]])
|-
|[[2 ביולי]] [[2008]]
|[[דני יתום]]
|[[לאון ליטינצקי]]
|התפטרות
|-
|[[31 ביולי]] [[2008]]
|[[יעקב כהן (חבר הכנסת)|יעקב כהן]]
|[[אורי מקלב]]
|[[יהדות התורה]]
|התפטרות (במסגרת [[הסכם רוטציה]])
|-
|[[4 בנובמבר]] [[2008]]
|[[יוסי ביילין]]
|[[צביה גרינפילד]]
|[[מרצ-יחד]]
|התפטרות
|-
|[[26 בינואר]] [[2009]]
|[[אברהם רביץ]]
|[[יהושע מנחם פולק]]
|[[יהדות התורה]]
|נפטר
|}
====דתיים וחרדים====
בכנסת זו כיהנו 11 דתיים:
*[[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] (8): [[בנימין אלון]], [[צבי הנדל]], [[אורי אריאל]], [[אפי איתם]], [[יצחק לוי]], [[זבולון אורלב]], [[ניסן סלומינסקי]], [[אליהו גבאי]]
*[[קדימה (מפלגה)|קדימה]] (1): [[עתניאל שנלר]]
*[[הליכוד]] (1): [[יולי אדלשטיין]]
*[[ישראל ביתנו]] (1): [[דוד רותם]]
כמו כן כיהנו 22 חרדים, ביניהם אישה אחת:
*[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] (13): [[אלי ישי]], [[יצחק כהן (חבר הכנסת)|יצחק כהן]], [[אמנון כהן]], [[משולם נהרי]], [[אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], ([[שלמה בניזרי]]), [[דוד אזולאי]], [[יצחק וקנין]], [[נסים זאב]], [[יעקב מרגי]], [[חיים אמסלם]], [[אברהם מיכאלי]], [[מזור בהיינה]]
*[[יהדות התורה]] (8): [[יעקב ליצמן]], [[מאיר פרוש]], [[שמואל הלפרט]], ([[יעקב כהן (חבר הכנסת)|יעקב כהן]]), [[יהושע פולק]], ([[אברהם רביץ]]), [[משה גפני]], [[אורי מקלב]]
*[[מרצ]] (1): [[צביה גרינפלד]]

====נשים====
בכנסת זו כיהנו 18 נשים:
*[[קדימה (מפלגה)|קדימה]] (6): [[ציפי לבני]], [[מרינה סולודקין]], [[דליה איציק]], [[רוחמה אברהם]], [[רונית תירוש]], [[עמירה דותן]]
*[[העבודה]] (5): [[יולי תמיר]], [[שלי יחימוביץ']], [[קולט אביטל]], [[נאדיה חילו]], [[אורית נוקד]]
*[[ישראל ביתנו]] (3): [[אסתרינה טרטמן]], [[סופה לנדבר]], [[ליה שמטוב]]
*[[מרצ]] (2): [[זהבה גלאון]], [[צביה גרינפלד]]
*[[הליכוד]] (1): [[לימור לבנת]]
*[[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]] (1): [[שרה מרום שלו]]

====לא יהודים====
בכנסת זו כיהנו 14 חברי כנסת לא יהודים, ביניהם אישה אחת:
*[[רע"ם-תע"ל]] (4): [[אברהים צרצור]], [[אחמד טיבי]], [[טלב א-סאנע]], [[עבאס זכור]]
*[[העבודה]] (3): [[נאדיה חילו]], [[ראלב מג'אדלה]], [[שכיב שנאן]]
*[[בל"ד]] (3): ([[עזמי בשארה]]), [[ג'מאל זחאלקה]], [[ואסל טאהא]], [[סעיד נפאע]]
*[[חד"ש]] (2): [[מוחמד ברכה]], [[חנא סוויד]]
*[[קדימה (מפלגה)|קדימה]] (1): [[מג'לי והבה]]

מבחינת השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
*[[מוסלמים]] (8): [[ראלב מג'אדלה]], [[ג'מאל זחאלקה]], [[ואסל טאהא]], [[מוחמד ברכה]], [[עבאס זכור]], [[אחמד טיבי]], [[טלב א-סאנע]] (בדואי), [[אברהים צרצור]]
*[[דרוזים]] (3): [[שכיב שנאן]], [[סעיד נפאע]], [[מג'לי והבה]]
*[[נוצרים]] (3): [[נאדיה חילו]], ([[עזמי בשארה]]), [[חנא סוויד]]

==בעלי תפקידים==
{| class="wikitable"
|+בעלי תפקידים בכנסת השבע עשרה
|-
!התפקיד
!שם
! colspan="2" |[[סיעה]]
!הערות
|-
! colspan="5" |[[נשיאות הכנסת]]
|-
|[[יושב ראש הכנסת|יושבת-ראש הכנסת]]
|[[דליה איציק]]
| style="background:#2D4277;" |
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|
|-
| rowspan="7" |סגני יושב-ראש הכנסת
|[[קולט אביטל]]
| style="background:#EE161F" |
|[[העבודה-מימד]]
|
|-
|[[יולי אדלשטיין]]
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
|
|-
|[[אמנון כהן]]
| style="background:#000000;" |
|[[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]]
|
|-
|[[דוד רותם]]
| style="background:#0096B1;" |
|[[ישראל ביתנו]]
|
|-
|[[יצחק לוי]]
| style="background:#f26039;" |
|[[האיחוד הלאומי-מפד"ל]]
|-
|[[מוחמד ברכה]]
| style="background:#C81F28;" |
|[[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]]
|
|-
|[[יצחק זיו]]
| style="background:#22B14C" |
|[[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]]
|-
! colspan="5" |יושבי ראש הוועדות הקבועות
|-
|[[ועדת הכנסת]]
| [[דוד טל]]
| style="background:#00A4C0;" |
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|
|-
|[[ועדת הכספים]]
| [[אבישי ברוורמן]]
|style="background:#EE161F" |
|[[העבודה-מימד]]
|
|-
|rowspan="2"|[[ועדת הכלכלה]]
| [[משה כחלון]]
|rowspan="2" style="background:#1F5AA5";" |
|rowspan="2"|[[הליכוד]]
|
|-
|[[גלעד ארדן]]
|-
|[[ועדת החוץ והביטחון]]
| [[צחי הנגבי]]
| style="background:#2D4277;" |
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|
|-
| [[ועדת הפנים והגנת הסביבה]]
|[[אופיר פז-פינס]]
|style="background:#EE161F" |
|[[העבודה-מימד]]
|
|-
|[[ועדת החוקה, חוק ומשפט]]
| [[מנחם בן-ששון]]
| style="background:#2D4277;" |
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|
|-
|[[ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות]]
|[[מיכאל נודלמן]]
| style="background:#2D4277;" |
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|
|-
|[[ועדת החינוך, התרבות והספורט]]
| [[מיכאל מלכיאור]]
| style="background:#EE161F" |
|[[העבודה-מימד]]
|
|-
|[[הוועדה לזכויות הילד]]
| [[נאדיה חילו]]
| style="background:#EE161F" |
|[[העבודה-מימד]]
|
|-
|[[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות]]
| [[יצחק גלנטי]]
| style="background:#22B14C" |
|[[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|גיל]]
|
|-
|rowspan="2|[[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לענייני ביקורת המדינה]]
|[[זבולון אורלב]]
| style="background:#f26039;" |
|[[האיחוד הלאומי-מפד"ל]]
|עד אוגוסט 2008
|-
| [[מיכאל איתן]]
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
|מאוגוסט 2008
|-
|[[הוועדה לקידום מעמד האישה]]
| [[ליה שמטוב]]
| style="background:#0096B1;" |
|[[ישראל ביתנו]]
|
|-
|[[ועדת המדע והטכנולוגיה]]
| [[זבולון אורלב]]
| style="background:#f26039;" |
|[[האיחוד הלאומי-מפד"ל]]
|-
|[[ועדת האתיקה]]
| [[חיים אורון]]
| style="background:#40B339;" |
|[[מרצ]]
|
|-
! colspan="5" |יושבי ראש הוועדות המיוחדות
|-
|[[ועדה מיוחדת לפניות הציבור|הוועדה לפניות הציבור]]
|[[סופה לנדבר]]
| style="background:#0096B1;" |
|[[ישראל ביתנו]]
|
|-
|[[הוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל|הוועדה למאבק בנגע הסמים]]
|[[נסים זאב]]
| style="background:#000000;" |
|[[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]]
|
|-
|[[הוועדה המיוחדת לעובדים זרים|הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים]]
|[[רן כהן]]
| style="background:#40B339;" |
|[[מרצ]]
|
|-
| ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים
|[[משה כחלון]]
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
|
|}

==חוקים משמעותיים==
* [[חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים]] ([[מס הכנסה שלילי]]) - קבע מתן תוספת שכר הניתנת על ידי שלטונות המס, החל מתחת לסף שכר מסוים שנקבע על ידי המדינה.
*[[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת)]] - מכונה חוק "האח הגדול" (דמות מהספר [[1984 (ספר)|1984]]). הסדיר דרכים שונות של ה[[משטרת ישראל|משטרה]], ורשויות אכיפה אחרות, למידע אודות נתוני תקשורת.
* [[חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון]] - מטרת החוק הייתה לקבוע הסדרים מיוחדים כדי להביא לקיצור הליכי תכנון ולקידום פיתוח, הרחבה או הקמה של יישובים, לשם הסדרת יישובם של הזכאים לפי חוק זה.
* [[חוק השתלת איברים]] - החוק קבע כי אדם חי שתרם מאיבריו יקבל לאחר מתן התרומה מעמד של חולה ב[[מחלה כרונית]] שיהיה זכאי להטבות כספיות, פטור מתשלומים מסוימים, פיצויים ותעודת הוקרה מהמדינה. החוק אוסר [[סחר באיברים]], קבלת תמורה בעבור איברים וכן איסור על תיווך לצורך השגת התרומה.
* [[חוק מוות מוחי-נשימתי]] - מטרת החוק הייתה לחבר את הציבור הדתי - הנוהג להיוועץ בסמכות רבנית לגבי קביעת המוות - לתרומות האיברים. על פי החוק נקבע כי זמן המוות המוחי-נשימתי יהיה מצב בו מותו של האיש נקבע על ידי שני רופאים מוסמכים שלא טיפלו בחולה ולא ייצגו אינטרס של חולה אחר הזקוק להשתלה, על פי פרמטרים קבועים (העדר [[לחץ דם]], העדר נשימה עצמונית, העדר תגובה של האישונים ורפלקסים נוספים). כמו כן, הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיביים.
*חוקים [[מגדר]]יים - הארכת חופשת הלידה מ-12 שבועות ל-14, איסור [[פיטורין|פיטורי]] עובדת במהלך [[טיפולי פוריות]] לקראת הילד הראשון או השני, הרחבת אמצעי האכיפה נגד סרבני [[גט]] והארכת תקופת הגבלת הפיטורים במהלך חופשת הלידה.
*חוק למניעת ה[[עישון]] במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון - החוק חייב בעלי עסקים לבקש מהמעשנים בשטח העסק שברשותם להפסיק לעשן, ולהזעיק את רשות הפיקוח המקומית במקרה הצורך. כמו כן, הוגדרו [[קנס]]ות למעשנים ולבעלי עסקים שלא ימנעו עישון.
*תיקון חוק [[פקודת התעבורה]] (מס' 81) (חובת חבישת קסדה) - החוק חייב חבישת [[קסדה]] בעת רכיבה על [[רכיבה על אופניים|אופניים]], [[סקייטבורד]], [[גלגליות]] ועוד.
*תיקון חוק פקודת התעבורה (מס' 78) - נהג, שהוגש נגדו [[כתב אישום]] בשל מעורבות ב[[תאונת דרכים]] שבה נהרג אדם, לא ימשיך לנהוג ולסכן בנהיגתו את הציבור, אלא אם כן השתכנע בית-המשפט שנהיגתו אינה מהווה סכנה לציבור.
* חוק הפיקוח על [[עמלה|עמלות]] הבנקים - מפקח הבנקים יוכל להתערב בגובה העמלות הבנקאיות.
* [[חוק העונשין]] (תיקון מס' 97) - החמרת הענישה לתוקפי זקנים: תוקף אדם בגיל 65 ומעלה וגורם לו חבלה של ממש, דינו חמש שנות מאסר, ואם גרם חבלה חמורה - דינו שבע שנות מאסר, ונקבעה חובה להטיל על עבירות אלה עונש מאסר שלא יומר כולו ל[[מאסר על תנאי]] אלא מנימוקים מיוחדים.
* חוק התוכנית להגדלת גמלאות [[הבטחת הכנסה]] לקשישים, נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה) - הטבות ל[[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ולקשישים.
* [[חוק לימוד חובה]] (תיקון מס' 29) - החיל את חוק לימוד חובה על ילדים עד גיל 18 במקום עד גיל 16.
* [[חוק אוויר נקי]] - כולל סעיפים היוצרים הסדרה כוללת של איכות האוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת.
* [[חוק הזכות לעבודה בישיבה]] - קובע כי על מעסיק להעמיד לרשות עובדו מקום ישיבה, אלא אם כן הוכח שביצוע העבודה אינו מאפשר ישיבה.
* [[חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)]] - איפשר לקונה רכב משומש לקבל את המידע שרשום על הרכב במוסכים שבהם טופל ובחברות הביטוח שבהן בוטח, וחייב סוחר רכב למסור לקונה מידע על הרכב.
* [[חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים]] - הסדיר את פעילות המכונים העוסקים בהכנה ל[[הבחינה הפסיכומטרית|בחינה הפסיכומטרית]].
* [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום]] - נחקק בעיצומה של [[מלחמת לבנון השנייה]], והוראתו העיקרית היא איסור [[פיטורים]] של עובד בשל היעדרותו מעבודתו בשעת חירום מחמת הוראות של [[פיקוד העורף]].

==ביקורי ראשי מדינות, פרלמנטים וארגונים==

{{תמונות מרובות
 | סיומת =
 | תמונה1 = George-W-Bush.jpeg
 | רוחב1 = 143
 | הערה1 = <center>"אזרחי ישראל, שנית [[מצדה]] לא תיפול, וארצות-הברית של אמריקה תעמוד לצדכם תמיד."</center>

 | תמונה2 = Nicolas Sarkozy MEDEF.jpg
 | רוחב2 = 125
 | חלופי2 = חמור
 | הערה2 = <center>"אני באתי לומר לכם שהעם הצרפתי תמיד יעמוד לצד מדינת ישראל..."</center>
|יישור=שמאל}}

בתקופת כהונת הכנסת השבע עשרה ביקרו בכנסת ונאמו במליאתה מספר ראשי מדינות ובכירים נוספים:
* {{דגל|טורקיה}} ב-[[7 ביוני]] 2006 נאם במליאת הכנסת [[נשיא טורקיה]], [[אחמט נג'דט סזר]].
* {{דגל|פלאו}} ב-[[28 ביוני]] 2006 ביקר בכנסת נשיא הרפובליקה של [[פלאו]], [[טומי רמנגסאו]].
* {{דגל|ארצות הברית}} ב-[[1 באפריל]] 2007 ביקרה בכנסת יושבת ראש [[בית הנבחרים של ארצות הברית]], [[ננסי פלוסי]]. פלוסי ביקרה בשנית ב-[[19 במאי]] 2008.
* {{דגל|אל סלוודור}} במאי 2007 ביקר בכנסת שר החוץ של רפובליקת [[אל סלוודור]], פרנסיסקו לאינס.
* {{דגל|האיחוד האירופי}} ב-[[30 במאי]] 2007 נאם במליאת הכנסת נשיאו הגרמני של [[הפרלמנט האירופי]], [[הנס-גרט פוטרינג]].
* {{דגל|אוקראינה}} ב-[[14 בנובמבר]] 2007 נאם במליאת הכנסת נשיא [[אוקראינה]], [[ויקטור יושצ'נקו]].
* {{דגל|הונגריה}} ב-[[3 במרץ]] 2008 נאם במליאת הכנסת נשיא [[הונגריה]], [[לאסלו שויום]].
* {{דגל|גרמניה}} ב-[[18 במרץ]] 2008 נאמה במליאת הכנסת [[קנצלר גרמניה|קנצלרית גרמניה]], [[אנגלה מרקל]].
* {{דגל|ארצות הברית}} ב-[[15 במאי]] 2008 נאם במליאת הכנסת [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ורג' ווקר בוש]].
* {{דגל|צרפת}} ב-[[23 ביוני]] 2008 נאם במליאת הכנסת נשיא [[צרפת]], [[ניקולא סרקוזי]].
* {{דגל|בריטניה}} ב-[[21 ביולי]] 2008 נאם במליאת הכנסת [[ראש ממשלת בריטניה]], [[גורדון בראון]].

==סיכום כהונת הכנסת==
{| style="width: 90%; margin-right: auto; margin-left: auto; border: 1px solid #aaa;"
|-
| style="background: #E6DFD9;" | שם הסיעה
| style="background: #E6DFD9;" | קולות באחוזים
| style="background: #E6DFD9;" | מספר מושבים בכנסת{{ש}}(לאחר הבחירות)
| style="background: #E6DFD9;" | מספר מושבים{{ש}}בסוף הכהונה
| style="background: #E6DFD9;" | הערות
|-
| [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] || 22.0 || 29 || 29 || [[אוריאל רייכמן]], [[שלמה ברזניץ]], [[אביגדור יצחקי]] ו[[שמעון פרס]] חדלו מלכהן כחברי הכנסת במהלך כהונת הכנסת
|-
| [[העבודה-מימד]] || 15.1 || 19 || 19 || [[אפרים סנה]] ו[[דני יתום]] התפטרו מהכנסת. הסיעה שינתה את שמה ל"העבודה בראשות אהוד ברק"
|-
| [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] || 9.5 || 12 || 12 || [[שלמה בניזרי]] סיים כהונתו כחבר הכנסת בגלל הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון
|-
| [[הליכוד]] || 9.0 || 12 || 12 || [[דני נוה]] ו[[נתן שרנסקי]] התפטרו מהכנסת
|-
| [[ישראל ביתנו]] || 9.0 || 11 || 11 || [[יורי שטרן]] נפטר במהלך כהונת הכנסת
|-
| [[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] || 7.1 || 9 || 0 || התפצלה למספר סיעות שונות לאחר פיצול המפלגה החדשה "[[הבית היהודי]]"
|-
| [[גיל - גמלאי ישראל לכנסת]] || 5.9 || 7 || 6 || שלושה התפלגו ל[[צדק לזקן]], שניים חזרו לסיעה לקראת תום כהונת הכנסת
|-
| [[יהדות התורה]] || 4.7 || 6 || 0 || [[יעקב כהן (חבר הכנסת)|יעקב כהן]] התפטר מהכנסת. התפצלה במהלך כהונת הכנסת ל"דגל התורה" ו"אגודת ישראל"
|-
| [[מרצ]] || 3.8 || 5 || 5 || [[יוסי ביילין]] התפטר מהכנסת
|-
| [[רע"ם-תע"ל]] || 3.0 || 4 || 4 ||
|-
| [[חד"ש]] || 2.7 || 3 || 3 ||
|-
| [[בל"ד]] || 2.3 || 3 || 3 || [[עזמי בשארה]] התפטר מהכנסת
|-
| [[הבית היהודי]] מיסודם של המפד”ל || - || - || 5 || הוקמה במהלך הכנסת לאחר הפיצול במפלגת הבית היהודי
|-
| [[אגודת ישראל]] || - || - || 4 || הוקמה לאחר פיצול בסיעת יהדות התורה
|-
| [[דגל התורה]] || - || - || 2 || הוקמה לאחר פיצול בסיעת יהדות התורה. [[אברהם רביץ]] נפטר
|-
| [[מפלגת אח"י|אח"י]] - ארץ חברה יהדות || - || - || 2 || הוקמה לאחר פיצול בסיעת האיחוד הלאומי מפד"ל, בעקבות פילוג במפלגת "הבית היהודי"
|-
| [[מפלגת מולדת|מולדת - האיחוד הלאומי]] || - || - || 2 || הוקמה לאחר פיצול בסיעת האיחוד הלאומי מפד"ל, בעקבות פילוג במפלגת "הבית היהודי"
|-
| [[הדרך הטובה]] || - || - || 1 || הוקמה על ידי [[אלחנן גלזר]] לקראת תום כהונת הכנסת לאחר שהתפלג מסיעת "צדק לזקן"
|-
| [[צדק לזקן]] || - || - || 0 || הוקמה במהלך כהונת הכנסת על ידי פורשי סיעת גיל - שניים חזרו לגיל ואחד התפלג לסיעת "הדרך הטובה"
|}

==קישורים חיצוניים==
* {{הכנסת|17}}
* {{ynet||הכנסת ה-17: יותר דתיים, פחות נשים|3233764|29 במרץ 2006}}
<!--*[http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=31444&channel=1&subchannel=5 סליחה, למישהו יש מפלגה בשבילי?], [[מקור ראשון]]-->
*[http://www.shelly.org.il/wp/wp-content/uploads/2008/03/hafarot.doc הפרות ההסכם קואליציוני וקווי יסוד]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']] {{DOC}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{כנסות וממשלות ישראל}}

[[קטגוריה:הכנסת השבע עשרה|*]]
[[קטגוריה:כנסות|①17]]
[[קטגוריה:2006 בפוליטיקה]]
[[קטגוריה:2007 בפוליטיקה]]
[[קטגוריה:2008 בפוליטיקה]]
[[קטגוריה:2009 בפוליטיקה]]
[[קטגוריה:שנות ה-2000 בישראל]]