הצגת המקור של הדף "הצלת יהודי דנמרק"

[[קובץ:Boat used to smuggle Jews from Denmark to Sweden, Yad Vashem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סירה ששימשה להברחת יהודים מדנמרק לשוודיה בזמן השואה. (התמונה מתוך מוזיאון [[יד ושם]])]]
[[קובץ:סירה ששימשה להצלת יהודים מדנמרק ל שוודיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סירה ששימשה להברחת יהודים מדנמרק לשוודיה]]
[[קובץ:Memorial plaque to the danish people.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט על הצלת יהודי דנמרק ברחוב דנמרק בפתח תקווה]]
[[קובץ:Denmark Square Memorial-2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[כיכר דניה]] ב[[בית הכרם]] בירושלים נקראת ע"ש מבצע ההצלה, ובה אנדרטה בצורת סירה]]
'''הצלת יהודי דנמרק''' היה מבצע הצלה בימי [[השואה]] שבמסגרתו הוברחו אלפי [[יהדות דנמרק|יהודי דנמרק]], מתחת לאפם של [[גרמניה הנאצית|הנאצים]], בסירות דיג אל החוף המזרחי של המדינה, לעבר [[שוודיה]] הנייטרלית. על אף שחלק קטן נתפסו על ידי הגרמנים, 98.1% מיהדות דנמרק שרדו את השואה.

==רקע==
ב-[[9 באפריל]] [[1940]] פלשו ל[[דנמרק]] כוחות [[גרמניה הנאצית]] ([[מבצע וזר]] - Weserübung), אף על פי שהכריזה על עצמה [[מדינה נייטרלית]]. דנמרק נכנעה לאחר שעות ספורות של קרבות. בהסכם הכניעה אפשרו הנאצים לדנים לשמור על מוסדות השלטון – המלך [[כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק|כריסטיאן העשירי]] נותר בראש המדינה, והפרלמנט והממשלה הדנית תפקדו לכאורה כרגיל. למעשה, היה מעמדה של דנמרק דומה יותר למדינה גרורה של גרמניה מאשר למדינה כבושה. היא אף חתמה על [[הסכם אנטי-קומינטרן]] וניתקה את [[יחסים דיפלומטיים|יחסיה הדיפלומטיים]] עם [[בעלות הברית]], אך לא השתתפה בלחימה לצד [[מדינות הציר]].

מצבה המיוחד של דנמרק איפשר לה, בין היתר, גם להתנגד ליישום המדיניות הגזענית הנאצית כלפי היהודים. במהלך 1940 לא הופעלו צעדים נגד היהודים וכש[[היינריך הימלר]] העלה בפני מפקד המשטרה הדנית, באפריל 1941, את שאלת היהודים, הלה השיב לו שיש בדנמרק רק מעט יהודים ושתושבי דנמרק אינם רואים בעיה ביהודים בארצם. תשובה זאת שחזרה על עצמה בדיונים אחרים בין הגרמנים לשלטונות דנמרק הביאה את השליטים הגרמנים שלא לכלול את הנושא היהודי בדיווחיהם, שמא יעלה ויביא לפיצוץ בין הגרמנים לדנים{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=m2dJ26rfqvYC&pg=PA28 The Rescue of the Danish Jews: Moral Courage Under Stress], pages 28-29}}.

בשנת [[1943]] התגברו גילויי ההתנגדות של הדנים נגד הגרמנים. רוב היהודים נשארו פסיביים מחשש שמא העלאת פרופיל תהיה לרעתם, אך קבוצה קטנה של סטודנטים יהודיים זרים חיפשה דרכים לברוח מדנמרק. ניסיונות ראשוניים לברוח ברכבת ל[[טורקיה]] נכשלו ולאחר מכן בסוף מרץ 1943 נעשה ניסיון מוצלח לברוח ל[[שוודיה]] בסירת דייגים{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=m2dJ26rfqvYC&pg=PA39 The Rescue of the Danish Jews: Moral Courage Under Stress], pages 39-40}}.

ב-[[29 באוגוסט]] 1943 הגרמנים פיזרו את הממשלה הדנית והכריזו על [[ממשל צבאי]] במסגרת [[מבצע ספארי]]. ב-8 בספטמבר 1943 שלח המושל הגרמני של דנמרק מברק לברלין בו כתב שהשעה הבשילה לפתור את הבעיה היהודית בדנמרק, וב-18 בספטמבר נשלחה הוראה של [[היטלר]] להפעיל את [[הפתרון הסופי]] בדנמרק. המועד להתחלת איסוף היהודים נקבע ללילה שבין 1–2 באוקטובר 1943{{הערה|שם=עמוד46|[https://books.google.co.il/books?id=m2dJ26rfqvYC&pg=PA46 The Rescue of the Danish Jews: Moral Courage Under Stress], page 46}}.

==תיאור המבצע==
ב-[[28 בספטמבר]] 1943 [[הדלפה|הדליף]] [[דיפלומט]] גרמני, [[גאורג פרדיננד דוקוויץ]], את התוכנית לגירוש יהודי דנמרק ל[[הנס הדטופט]], יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הדנית, וזה העביר את הידיעה למחתרת הדנית ולראשי הקהילה היהודית{{הערה|שם=עמוד46}}. 

ייתכן כי [[ורנר בסט]], המנהל האזרחי של דנמרק הכבושה (1942–1945) מטעם [[גרמניה הנאצית]], חיבל בתוכניות לרכז את האוכלוסייה היהודית בדנמרק כדי להימנע מלעורר את האוכלוסייה הדנית הכללית נגד גרמניה. בהצלת יהודי דנמרק, מסלול הבריחה העיקרי היה חציית מצר [[ארסונד]] לשוודיה בסירה. ייתכן שבסט הודיע למקורב יהודי על הכנסת סירות הסיור הגרמניות באזור בתקופה זו לשיפוצים. אך הרשויות הדניות העריכו כי יד ימינו של בסט, דוקוויץ, הוא שהשיג את המידע על הגירוש המתוכנן ותרם להחלטת היהודים לברוח. במהלך משפטו בדנמרק התעקש בסט כי היהודים הצליחו לברוח מכיוון שהוא-עצמו סיפק את התאריכים לדוקוויץ.{{הערה|* Brustin-Berenstein, Tatiana (1989). "The Historiographic Treatment of the Abortive Attempt to Deport the Danish Jews". In Michael Marrus (ed.). The Nazi Holocaust. Part 5: Public Opinion and Relations to the Jews in Nazi Europe. Westport, CT: Meckler, pp. 570–571 {{ISBN|978-3-11184-855-6}}.}}

היהודים ירדו למחתרת והתחבאו אצל ידידים דנים. כ-1,500-2,000 יהודים הוסתרו ב[[בית החולים ביספביירג]]. הידיעה על איסוף יהודי דנמרק הועברה גם לשוודיה, אשר הכריזה שתיתן מקלט לכל יהודי דנמרק{{הערה|{{דבר||שוודיה פותחת שעריה ליהודי דאניה|19431003|15}}}} והובהר שהכוונה גם ליהודים שאינם אזרחי דנמרק{{הערה|{{דבר||שוודיה חסידת אומות העולם|19431008|21}}}}. החל מתחילת אוקטובר דווח בעיתונות בשוודיה ובעולם על מעצרים של יהודים בדנמרק ועל יהודים שברחו לשוודיה. כך, ב-4 באוקטובר דווח כי 600 יהודים כבר הגיעו לשוודיה{{הערה|{{דבר||דאניה מתנגדת לגירוש היהודים|19431005|7}}}} וב-24 באוקטובר דווח שרוב יהודי דנמרק כבר בשוודיה{{הערה|{{על המשמר||יהודי דאניה רובם בשבדיה|19431024|18}}}}. בין המגיעים לשוודיה היה [[נילס בוהר]]{{הערה|{{על המשמר||יהודי דאניה|19431101|27}}}}. 

בארגונה של [[המחתרת הדנית]] הוסעו היהודים, מתחת לאפם של הגרמנים, אל החוף המזרחי של המדינה, ובתוך מספר ימים הוברחו אלפי היהודים בסירות דיג אל [[שוודיה]] הנייטרלית. להצלחת המבצע עזרו גם פעילי מחתרת בשורות המשטרה, כמו [[דיבי קנוד]].

במבצע הברחת יהודי דנמרק באוקטובר 1943 השתתפה גם הסירה [[גרדה III]] ששימשה למתן שרות למגדלורים.  

כ-7,200 מיהודי דנמרק (שהיו 90% מיהודי דנמרק) הוברחו לשוודיה. 492 יהודים נתפסו על ידי הגרמנים ונשלחו למחנה [[טרזיינשטט]] שב[[צ'כוסלובקיה]]. גם לאחר מעצרם המשיכה ממשלת דנמרק לעקוב אחר מצבם ושלחה להם חבילות תרופות ומזון.{{הבהרה|מדוע לא מצוין פועלו של הצלב האדום להצלתם של אותם היהודים שנשלחו לטרזיינשטט. המידע קיים במאמר "טרזינשטט" באתר יד ושם. כמו כן, נא לקרוא את הערך המקביל בוויקי באנגלית}} אף על פי כן, כ-150 איש מיהודי דנמרק שנתפסו נרצחו בשואה. המשלוח האחרון של יהודים שנעצרו על ידי הנאצים יצא מדנמרק ב-23 בנובמבר 1943{{הערה|{{על המשמר||השיירה האחרונה|19431226|21}}}}.

==הסברים היסטוריים==
היסטוריונים וחוקרים ניסו לתת הסברים שונים להתגייסות העם הדני למען יהודי דנמרק. ישנם שני הסברים נפוצים לתופעה זו:
* ההסבר הראשון הוא לוגיסטי לחלוטין. הוא מסביר את ההתגייסות בכך שלטובת הדנים עמדו התנאים הגאוגרפיים הנוחים ביותר: קהילה קטנה יחסית של יהודים (ההערכות לאותה תקופה מדברות על כ-8,000 יהודים) וקרבה של מדינה נייטרלית. שוודיה הייתה במרחק הפלגה קצר יחסית (אך מסוכן אמנם) מ[[קופנהגן]], שם שכנה עיקר יהדות דנמרק.
* הסבר נוסף הוא צורת ה[[לאומיות]] הדנית. החל מאמצע [[המאה ה-19]] החלה מתפתחת בדנמרק צורת לאומיות המתבססת יותר על קהילתיות, דהיינו על היותה קהילה קטנה ותומכת. זאת לאחר שהדנים נכשלו בביסוס עצמם כמעצמה באותה תקופה. לאומיות זו עוצבה באופן משמעותי על ידי תנועת [[בתי חינוך עממיים|בתי החינוך העממיים]] ואותה הלאומיות היא שראתה בתמיכה בקבוצת מיעוט בעם כסימן וחיזוק לאותה גאווה לאומית.

==הנצחה==
[[קובץ:The Murmur of the Seas.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הפסל "המיית הימים" של הפסל דן רייזנר בחוף דדו בחיפה]]
על מנת לחלוק כבוד למבצע ההצלה יוצא הדופן, החליט יד ושם לטעת בשדרת חסידי אומות העולם עץ לכבודה של המחתרת הדנית. לא הייתה זו הענקת אות [[חסיד אומות העולם]] שמוענק ליחידים ולא לקבוצות, אך הדבר נעשה ברוח בקשתם של חברים במחתרת הדנית שביקשו מיד ושם שלא להכיר במצילים דנים בודדים. עם זאת מספר דנים, שמעשי ההצלה שלהם היו יוצאי דופן, זכו גם באופן אישי בתואר חסידי אומות העולם.{{הערה|[http://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/denmark.html הצלת יהודי דנמרק, המחתרת הדנית], באתר "יד ושם"}}

המשורר [[נתן אלתרמן]] כתב על המבצע את שירו "[[הלשון השוודית]]" {{ללא בוט|54}}שפורסם באוקטובר 1943 ב[[הטור השביעי|טור השביעי]] בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]".{{הערה|{{דבר|נתן אלתרמן|הלשון השוודית|19431008|31}}}}

ב[[ינואר]] [[1962]] נקראה הכיכר המרכזית של שכונת [[בית הכרם]] ב[[ירושלים]] "[[כיכר דניה]]" על שמה של דנמרק.

בשנת [[1968]] שונה שמה של כיכר בעיר [[קופנהגן]] ל[[ישראלס פלאדס]].

בשנת 1970 נקרא [[בית הספר התיכון ע"ש דנמרק|בית ספר בירושלים בשם דנמרק]] כהוקרה לעם הדני על הצלת יהודי המדינה בתקופת השואה.

בחודש אוקטובר [[1973]] הנפיק [[השרות הבולאי]] [[בול דואר|בול]] ו[[מעטפת יום ההופעה]], לזכר הצלת יהודי דנמרק.{{הערה|{{בול ישראלי|61567|בול 30 שנה להצלת היהודים בדנמרק}}{{ש}}{{בול ישראלי|60388|מעטפת יום ראשון הצלת היהודים בדנמרק}}}}

בחודש יוני 2013 נחנך בחיפה, בחוף דדו שליד [[תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל|תחנת חוף הכרמל]], הפסל "המיית הימים" (The Murmur of the Seas) של הפסל והאמן [[דן רייזנר]] העוסק בהצלת יהודי דנמרק באוקטובר 1943.{{הערה|1=[http://us5.campaign-archive1.com/?u=235bd1a0c8ff883a46a6b5616&id=0a9cb5cce1&e=be43365094 חנוכת הפסל "המיית הימים" בחיפה]}} שם הכיכר הפך ל"כיכר דנמרק". הפסל נחנך במעמד השר הדני לענייני מדע, חדשנות והשכלה גבוהה, מורטאן אוסטרגארד, שגרירת דנמרק ליסלוטה פלסנר וראש העיר חיפה [[יונה יהב]]. שגרירת דנמרק פנתה אל הקהל בעברית ואמרה שבזכות דן רייזנר העיר חיפה יפה עוד יותר. גודל הסיפור הזה בכך, לפי פרשנותו של רייזנר, שזו הייתה הצלת אנשים על ידי אנשים. בניגוד לאנדרטאות אחרות העוסקות בטרגדיה ביקש רייזנר דווקא לציין את הסוף הטוב של הסיפור - ביצירה שהיא צבעונית, שמחה, וקינטית כשהמשוטים זזים בתגובה לבריזה הבאה מהים, ובכך "משיטים" את הסירה לחוף מבטחים.
[[קובץ:Denish People tree.jpg|ממוזער|העץ שניטע ביד ושם לכבוד העם הדני]]

==ראו גם==
*[[תגובת העולם לשואה]]
*[[יהדות דנמרק]]
*[[בתי חינוך עממיים]]
*[[גילליה]]

==לקריאה נוספת==
* [http://blog.transnational.org/2014/07/aage-bertelsen-1901-1980-danish-educator-for-peace/ אגה ברטלסן], '''אוקטובר 43''', ירושלים: מ. ניומן, 1955.
* [[נחום פונדק]], '''בדנמרק זה לא יכול לקרות''': מבצע הברחת יהודי דנמרק לשוודיה באוקטובר 1943, תל אביב: זמורה-ביתן, 1996.
* [[לני יחיל]], '''הצלת היהודים בדניה''': דמוקרטיה שעמדה במבחן, ירושלים: מאגנס ויד ושם, תשכ"ז.
*אורנה קרן-כרמל, האמת האפורה : הצלת יהודי דנמרק בשואה בתרבות הזיכרון בישראל, '''זמנים: רבעון להיסטוריה''' 141 (2019) 64-75

==קישורים חיצוניים==
* {{מזהה חסיד אומות העולם|denmark|הצלת יהודי דנמרק|עברית=כן}}
* {{ynet|רונן בודוני|"הדנים ראו בנו שכנים וחברים, לא יהודים"|3243019|25 באפריל 2006}}
* שלומי רייסקין, [http://www.kb.dk/export/sites/kb_dk/da/nb/samling/js/jsdownloads/Raiskin_Bibliography_Jews_of_Denmark.pdf ביבליוגרפיה - יהודי דנמרק] באתר "דעת"
* ההצלה הגדולה, מתוך [https://web.archive.org/web/20180615191724/https://may8thsurvivor.wordpress.com/ ה-8 במאי]
* [[לני יחיל]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203681.pdf הייחוד שבהצלתם של יהודי דניה: ניסיון לאבחנה שיטתית של תנאי הצלה], אתר יד ושם
* {{יוטיוב|ondboIwZSdQ|פרד סמול|שם=דנמרק, 1943}} אודות הצלת יהדות דנמרק
* {{יוטיוב|HpmCvGNg9Zk|דן רייזנר|שם="המיית הימים"}} אודות עשיית הפסל
* סרטון אודות [http://www.youtube.com/watch?v=BbqylJ-1lGE חניכת הפסל "המיית הימים" בחיפה]
* {{מעריב|צבי לביא|"עשינו זאת, כי זו הייתה חובתנו האנושית"|19631006|139}}
* {{דבר|נחום פונדק|"וכי יכולנו לנהוג אחרת"|19631009|16}}, {{דבר||המשך|19631009|65}}
* {{דבר|נחום פונדק|מחתרת דאנית להברחת יהודים|19631011|30}}
* {{דבר ראשון|אוריאל לוי|כיצד ניצלו יהודי דנמרק בשואה, ומדוע זכו הדנים בתואר חסידי אומות העולם?|86022|20 בספטמבר 2017}}
* [http://www.bbc.com/culture/story/20181001-the-danish-network-that-defied-hitler The Danish network that defied Hitler] -מאתר ה-[[BBC]]
* {{ynet|איתמר אייכנר|בעליית הגג, מול הגסטפו: הצלת יהודי דנמרק|5374905,00|28 באוקטובר 2018}}
* {{כתב העת ישראלים|עומר ברקמן|מיתוסים בהצלת יהודי דנמרק בשואה|2019/omer|9, 2019, עמ' 25–44}}
* {{הארץ|דיויד סטברו|יהודי דנמרק הצליחו לחמוק מידי הנאצים. זה לא קרה במקרה|00000185-e876-df37-a1dd-eef65fea0000|25 בינואר 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:דנמרק במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:הצלה בשואה]]
[[קטגוריה:שוודיה במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה: 1943]]
[[קטגוריה:יהדות דנמרק]]
[[קטגוריה:יחסי דנמרק–ישראל]]
[[קטגוריה:ארסונד]]
[[קטגוריה:מצילים בשואה: דנמרק]]
[[קטגוריה:1943 בדנמרק]]
[[קטגוריה:פינוי אוכלוסייה]]