הצגת המקור של הדף "חטיבת הנגב"

{{יחידה צבאית
| סמל = [[קובץ:NegevBrigade.svg|מרכז|150px]]
| כיתוב סמל = סמל חטיבת הנגב, הסמל מבוסס על [[סמל הפלמ"ח]]
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
| שיוך = {{סמל|פלמ"ח||+}}{{ש}}{{סמל|צה"ל||+}}{{ש}}
| יחידת אם = {{דגל|עוצבת סיני||+}}
| מלחמות = *{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}
*{{דרגה|מבצע קדש||+}}
*{{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}
*{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}
*{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
*{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}
*[[האינתיפאדה הראשונה]]
*[[מבצע חומת מגן]]
*{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}}
*[[מבצע עופרת יצוקה]]
*{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}
*[[מלחמת חרבות ברזל]]
| סוג = חטיבת חיל רגלים ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]]
| יחידות בת = * גדוד 8114
* גדוד 9208
* גדוד 9217
* גדוד סיור 6863
* פלחי"ק 523
| מפקד נוכחי = יוסי אליאס
}}
[[קובץ:Negev bridge.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוחמים ומפקדים מחטיבת הנגב במהלך [[מבצע חורב]]]]

[[קובץ:PikiWiki Israel 21049 The Palmach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפקדים בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות במפגש מאוחר. מימין: [[עוזי נרקיס]], [[משה נצר]], [[נחום שריג]], [[יוסף יריב]], [[חיים ברלב]], [[יששכר שדמי]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 21460 The Palmach.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הגדוד התשיעי המשוריין של חטיבת הנגב לאחר כיבוש עוג'ה אל חפיר. ברקע-[[תל ניצנה]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 21407 The Palmach.JPG|250px|ממוזער|שמאל|נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות. צילום מ[[מבצע חורב]]]]
'''חטיבת הנגב''' ('''חטיבה 12''') היא חטיבת [[מילואים]] פעילה ב[[צה"ל]]. הייתה אחת משלוש חטיבות ה[[פלמ"ח]] ("[[חטיבת יפתח|יפתח]]" – בצפון, "[[חטיבת הראל|הראל]]" – במרכז, "הנגב" – בדרום).

בעת הקמתה התבססה על שלושה גדודים: הגדוד השני בפיקודו של [[משה נצר]] שאזור [[הנגב הצפוני]] היה תחת אחריותו, הגדוד השביעי במרכז והגדוד השמיני בפיקודו של [[חיים בר-לב]] שהיה אחראי על הנגב הדרומי, מאזור נירים במערב ועד לנבטים במזרח. לפני כיבוש [[באר שבע]] נוסף לחטיבה גדוד משוריינים, גדוד 9, בפיקודו של [[ישראל כרמי]]. החטיבה לחמה באזור [[הנגב]] והשתתפה במבצעים אחדים. חטיבת הנגב השתתפה בכל מלחמות ישראל, ממלחמת העצמאות ועד ל[[מלחמת חרבות ברזל]].

== רקע להקמת החטיבה ==
שעות ספורות לפני שהחל באו"ם הדיון בדבר גורלה של [[המנדט הבריטי|פלשתינה]], הותקפה שיירה במבואות [[באר שבע]] בדרכה ל[[בית אשל]]. לאחר חילופי אש הגיעה השיירה ליעדה בדרך עוקפת עם מספר פצועים. כעבור שלושה ימים הציע מושל מחוז עזה הבריטי ג'ון קלמנט לחברי היישובים בנגב להתפנות צפונה עם סיוע מרבי מצדו. [[מיכאל הנגבי (מושל)|מיכאל הנגבי]] שהיה המוכתר של קיבוץ [[נגבה]] וראש [[מוכתר|המוכתרים]] בנגב ענה לו: "לא נפנה אפילו ישוב אחד ללא קרב".{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}

הנגב שהשתרע על שישים אחוז מגבולות [[שביתת נשק|שביתת הנשק]] של 1949 היה החוליה החלשה במערך ההגנה היהודי. כל יושביו היהודים התגוררו ב-25 יישובים לא גדולים מרוחקים זה מזה שמנו בסך הכל 900 איש. בחלקו הדרומי ישבו רק 400 איש. הגנה סטטית צמודה ליישובים - כפי שהיה אז ברחבי הארץ - לא הייתה יעילה בתנאים האלה והאחריות על האזור הוטלה על הפלמ"ח.
גבולות גזרות האחריות בנגב נקבעו לפי חלוקה קודמת שנעשתה בין יחידות החי"ש הדרומיות לבין פלוגה י"ב של הפלמ"ח. עם פרוץ המלחמה ב-30 בנובמבר 1947, ירשה חטיבת גבעתי את גזרת החי"ש ואת גיזרת פלוגה י"ב ירש הגדוד השני של הפלמ"ח ובהמשך חטיבת הנגב. הגבול בין שתי החטיבות (חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב) היה ציר הרוחב: כביש [[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]] - [[עיראק סווידאן]] - [[אל-פאלוג'ה|פלוג'ה]] - [[בית ג'יברין|בית ג'וברין]]. נראה ש[[המטכ"ל]] המשיך לדבוק בגבול גזרה זה מטעמי נוחות. בגזרת התפר הזאת התנהלו אחדים מהקרבות הקשים ביותר במלחמת העצמאות. באותה שנה (1947) הונחו שני קווי המים המזרחי והמערבי ליישובי הנגב ול-11 הנקודות. על אף שהותקנו בצינורות ברזים מיוחדים לאספקת מים לבדווים, הפכה השמירה על קווי המים לבעיה ביטחונית קשה ביותר.
הבאת יחידות פלמ"ח לנגב הייתה פעולה כמעט טבעית: פלוגות הפלמ"ח התאמנו בנגב עם נשק בלתי לגאלי הרחק מעינם הצופיה של הבריטים, יחידות הפלמ"ח סייעו להקמת [[שלושת המצפים]] ב-1943, כוח פלמ"ח בהיקף של פלוגה בפיקודו של [[דני מס]] אבטח את עליית [[11 הנקודות]].

עד תחילת 1947 השתתף הפלמ"ח בנגב רק במבצעים מיוחדים כאשר משימות הביטחון השוטף מולאו על ידי [[משטרת היישובים העבריים]] שמיעוטם קיבלו משכורת מהבריטים ורובם היו חברי קיבוצים ומושבים שהושבעו כ[[נוטרים]] מתנדבים. להגנה על צינור המים ומניחיו לא היה די בנוטרים, ו[[אליהו בן חור]] הציע ל[[ישראל גלילי]] (הרמ"א) לא להשאיר משימה זו בידי הפיקוד הנפתי מכיוון שדרושות לה יחידות ניידות. גלילי, [[יגאל אלון]] מפקד הפלמ"ח וממלא מקום הרמטכ"ל [[יצחק שדה]] הציעו לפיקוד העליון להפקיד את הנגב בידי מטה הפלמ"ח ולהקים בו [[פיקוד מרחבי]]. הפלמ"ח נועד להיות כוח ארצי נייד, ולא מרותק ליישובים או למרחבים. המפקדה שוכנעה ולמעשה היה מטה הפלמ"ח אחראי לנגב עד לשלב בו הוקמה [[מבצע יואב|חזית הדרום]].
[[יצחק רבין]] - מפקד הגדוד השני של הפלמ"ח שיחידת הנגב הוכפפה לפיקודו, הניח שעל מנת להבטיח את צינור המים יש לשלוט במרחב. המפתח הוא שליטה בדרכים ולכך הכרחית ניידות של משמרות. הרצון לא לגרוע את מכסת הנשק של יחידות הנוטרים מהמשטרה הבריטית מצד אחד ומצד שני להיות משוחררים מן הפיקוח הבריטי, הביאו לפתרון של הקמת יחידות ניידות חמושות בנשק ליגאלי - מקלות, בעוד הנשק היחידתי היה מוסתר בתחתית הטנדרים. עקב מגבלות כספיות כלל הכוח הראשון מחלקה בת 35 בלבד איש שהתחלקה לשתי יחידות משנה, כל אחת על משמר זרוע אחת של הקו. הבסיסים שלהן היו [[משמר הנגב]] בקו המזרחי ו[[בארות יצחק]] ו[[ניר עם]] בקו המערבי. לכל יחידה היה בתחילה טנדר אחד. עם התגבר הפיגועים תכננו להוריד לנגב יחידות שלמות שהיו אמורות להתחלף מדי זמן, אך מיד הסתבר שהתוכנית אינה בת ביצוע היות שבמחלקות (ההכשרות) היו בנות רבות שלא התאימו לתפקידי תנועה במרחבי הנגב בין שבטי ה[[בדואים]]. פרט לכך הפלמ"ח היה קשור בחוזים עם משקים שיחידותיו חנו בהם. לכן נאלצו לקבל פתרון בלתי רצוי: גיוס יחידות מקובצות על ידי הטלת מכסות על הפלוגות. ביחד עם יחידות הנוטרים עלה גודל היחידה ל-60 איש שפעלו בארבע יחידות משנה. ההכרח להשביע חלק מהאנשים כנוטרים כדי ליצור מצב שיאפשר נשיאת נשק בצורה חוקית וגלויה, ביטל את התוכנית הראשונית להחליפם. מחוסר ברירה התגבשו היחידות הארעיות ליחידת קבע ונתלכדו לפלוגה י"ב - פלוגת הנגב של הפלמ"ח.
ביולי 1947 מינה מטה הפלמ"ח את משה ברכמן{{הערה|{{חבר הפלמ"ח|73341|משה ברכמן}}}} למפקד הפלוגה תחת פיקודו מרחוק של יצחק רבין. באותם חדשים ראשונים הוכנסו היישובים למהלכי התבצרות, הובאו [[אמבולנס]]ים עם [[הנעה קדמית]] והוחדרה באנשים התודעה שמלחמה מתקרבת. עמי צור מ"מ בפלוגה זו, מונה למפקד המרחב הדרומי שכלל חמישה יישובים: [[רביבים]], [[בית אשל]], [[נבטים (מושב)|נבטים]], חזלה,{{הערה|במקור "עלומים" (ישוב עברי בין באר שבע לרביבים שעלה לקרקע ב-7 בפברואר 1947 וניטש לאחר מלחמת העצמאות) {{דבר||בנגב ו"לנגב" (מיקום עלומים (חזלה) במפה)|19470214|96}}}} ו[[חצרים]]. בתחילה היה המטה בבית אשל. כעבור זמן כאשר גרעין חזלה התפרק, עבר המטה לחזלה.

בהמשך מונה יצחק רבין לקצין המבצעים של הפלמ"ח ובמקומו מונה כמפקד הגדוד השני [[משה נצר]]. בסוף נובמבר נמסר לנצר במטה הפלמ"ח שיש לתגבר את היחידות בנגב ושפלוגה ב' שמחלקותיה ב[[נען]], [[גבעת ברנר]] ו[[כפר מנחם]] יתגברו את פלוגה י"ב שבנגב. נצר קיבל את הפיקוד על כל הנגב ולסגנו מונה משה ברכמן. דוד ניב היה לקצין במבצעים ודוד קרון איש הש"י השלים את המטה שלו. ב-29 בנובמבר ירדה לנגב פלוגה ב' בפיקודו של נימרוד לויטה לנגב הדרומי והייתה בהמשך חלק מהגדוד השמיני ומיד אחר כך ירדה גם פלוגה ה' שהתפרסה בקיבוצים הצפוניים והתחברה ליחידות שהיו לחלק מהגדוד השני.

עד אמצע דצמבר נפלו שלוש חוליות של אנשי הפלמ"ח שביצעו סיורים רגליים בנגב, דבר שהסעיר את הפיקוד העליון. ב-15 בדצמבר הציע [[שלום עשת]] יועצו הצבאי של [[בן-גוריון]] לפנות את כל המרחב שמדרום לכביש עזה באר שבע. בן-גוריון סירב להצעה והטיל על עשת לתכנן את ביצור הנגב. תוכניתו של עשת שהוגשה למחרת לבן-גוריון כללה תגבור של חמישים לוחמים בכל ישוב, בסך הכל כ־1000 איש, בניית ביצורים, פינוי אוכלוסייה בלתי לוחמת מצפון לקו עזה - באר שבע, גדרות תיל, מוקשים, פטרולים כלי רכב ל[[פטרול]]ים וכדומה.

גם [[יצחק שדה]] שחזר מסיור בנגב ב-15 בדצמבר, המליץ לבן-גוריון להגדיל את כוח האדם לאלף איש. לספק ללוחמים כלי רכב משוריינים, נשק ארוך טווח, לבצר את היישובים כהלכה ועוד. ב-20 בדצמבר הוקמה [[ועדת הנגב]] שמשימותיה היו ציוד היישובים וביצורם. ב-11 בינואר החליט מטה הפלמ"ח להקים בנגב גדוד נוסף, את הגדוד השביעי, ולהכליל את הפיקוד על כל הכוחות בנגב במסגרת חטיבה תחת פיקודו של [[נחום שריג]]. ב-18 בינואר הציע [[יגאל אלון]] בישיבה למנות את שריג למפקד ולצרף אליו מטה של מספר אנשים שיטפלו גם בנושאים האזרחים. בן-גוריון הציע למנות לתפקיד מושל עם שני סגנים אחד לנושאים צבאיים ושני לנושאים אזרחים. הוא הציע לתפקיד את [[שאול אביגור]] ואת [[משה דיין|דיין]] ושריג לסגניו. גלילי שכנע את אביגור לא לקבל את התפקיד והוא יצא בשליחות רכש לחו"ל.

בשלב זה החליט שריג לבצע חלוקה חדשה של היחידות כאשר הכוחות שבנגב הדרומי יהוו גדוד חדש: גדוד שמיני בפיקודו של [[חיים בר-לב]] שהיה עד שלב זה מפקד קורס מ"כים של הפלמ"ח.
כך למעשה על בסיס שני גדודים בלבד: הגדוד השמיני בנגב הדרומי בפיקודו של בר לב שמפקדתו הייתה בצאלים, והגדוד השני בנגב הצפוני בפיקודו של משה נצר שמפקדתו הייתה ליד ניר עם, ועם מטה החטיבה במחנה מקורות שליד ניר עם שהיה בו גם [[מרכז לוגיסטי]], בית חולים שדה ועוד, הוקם הבסיס לחטיבת הנגב. סך כל החטיבה על שני גדודיה מנו כ־900 איש.
עד אמצע מרס 1948 ניסה בן-גוריון להפריד את חטיבת הנגב ממטה הפלמ"ח ולמנות במקום נחום שריג את [[שלמה שמיר]] יוצא הצבא הבריטי לשעבר.
למעשה פיקד נחום שריג על הנגב חודשיים לפני שקיבל את אישור הפיקוד העליון.

== היסטוריה ==
=== מלחמת העצמאות ===
==== ערב מלחמת העצמאות ====
החטיבה הוקמה על בסיס שני גדודי פלמ"ח: '''הגדוד השני''' בפיקודו של [[משה נצר]], ו'''הגדוד השמיני''' בפיקודו של [[חיים בר-לב]], אשר בעצמו הוקם על בסיס פלוגה ב' של הגדוד השני.

לאחר הקמת החטיבה צורפו שני גדודים נוספים: '''הגדוד השביעי''' בפיקודו של [[יוחנן זריז]], ו'''הגדוד התשיעי,''' גדוד פשיטה ממוכן שהוקם בהמשך מתוך החטיבה בפיקוד [[ישראל כרמי]]. בסיסו של הגדוד היה ליד [[קיבוץ רוחמה]] ב[[הנגב|נגב]].

בשלבו הראשון, כלל הגדוד שתי פלוגות ג'יפים של "יחידת הפשיטה" ואת [[יחידת "חיות הנגב"]] בהרכב של שתי מחלקות שהועברה לצורך זה מהגדוד השני וצוידה ב-10 זחל"מים, והוסבה לפלוגת חרמ"ש.

הגדוד התשיעי היה הגדוד היחידי מחטיבת הנגב-פלמ"ח, שהמשיך להתקיים לאחר סיומה של מלחמת העצמאות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.palmach.org.il/history/database/?itemId=6202|כותרת=מושגים|אתר=www.palmach.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-12-15}}</ref>

'''ערב הכרזת העצמאות'''

השתתפה החטיבה בכיבוש [[משלטי חוליקאת]] (האזור שמצפון למקום בו נמצאת היום העיר [[שדרות]]), במטרה לקדם את פני הפולש המצרי.

לחטיבה צורפו מספר יחידות נוספות, בהן פלוגת [[שריונית וייט|שריוניות]] ו[[מחלקה (צבא)|מחלקת]] "[[חיות הנגב]]" של הגדוד השני, בפיקודו של [[שמחה שילוני]], שהקימה את גדוד הפשיטה (הגדוד התשיעי). למפקד החטיבה התמנה [[נחום שריג]]. "חיות הנגב" החלו את דרכם כשהם רכובים על-גבי [[רכב שטח|ג'יפים]] בגדוד השני, והתפרסמו כשהניסו את ההתקפה ה[[מצרים|מצרית]] השנייה על קיבוץ [[נגבה]]. המחלקה גדלה לכדי פלוגה, וב[[מבצע יואב]] כבר הייתה לגדוד פשיטה שנקרא בשם [[גדוד 9]]. גדוד 9 עצמו עבר גלגולים שונים והיום הוא גדוד [[חיל השריון הישראלי|חש"ן]] ב[[חטיבה 401]].

==== פרוץ המלחמה ====
[[קובץ:Butterfly Armored-car Gvar-Am-israel1948.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ילדי [[דורות]] ליד משוריין "פרפר". הילדים פונו מקיבוצם במשוריינים אלה לפני ההתקפה המצרית הצפויה ב-1948]]
[[קובץ:חוליקאת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משלטי חוליקאת]], גבעה 138.5, כיום אתר הנצחה, 9/06]]
הצבא המצרי שפלש לנגב ב-[[15 במאי]] [[1948]] תקף תחילה את [[כפר דרום]], [[נירים]] ו[[יד מרדכי]]. הוא התעכב חמישה ימים בכפר דרום ונירים, ועוד חמישה ימים בקרב על יד מרדכי. לאחר מכן המשיך צפונה, עד סמוך ל[[גשר עד הלום|ג'סר איסדוד]] כ-3 קילומטרים מצפון לעיירה הערבית [[איסדוד]]. שם נבלמה התקדמות הצבא המצרי על בסיס מכשול טבעי, גשר על [[נחל לכיש]] (ואדי סוכריר) במקום שנקרא היום על שם האירוע: "גשר עד הלום".

הצבא המצרי לא חידש התקפתו צפונה, אלא ביסס קו רוחב שנשען על [[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]] במערב וחטיבה שהתמקמה באזור [[אל-פאלוג'ה]] (צומת פלוגות היום).

==== מבצעי החטיבה ====
*'''[[מבצע פרעה]]''': בליל [[25 במאי|25]] - [[26 במאי]] [[1948]] ביצעה יחידת הפשיטה של חטיבת הנגב, פשיטה על סוללת תותחים דרומית ל[[בית חאנון]] ועל ריכוז צבאי ליד שדה התעופה בסמוך ל[[עזה]]. בהתקפה על סוללת התותחים נהרגו 25 חיילים מצרים. מכיוון שלא הייתה אפשרות לגרור את התותחים הם חובלו על ידי שלשול [[רימון יד|רימוני יד]] לקני התותחים. הפעולה בוצעה תחת אש כבדה שגרמה לשני הרוגים ושלושה פצועים. הכוח שהגיע לשדה התעופה נתקל באש כבדה ונאלץ לסגת.
*'''[[מבצע פלשת]]''': מבצע ביחד עם [[חטיבת גבעתי]] ב-[[3 ביוני]] 1948 -התקפה על ריכוזי [[הצבא המצרי]] ב[[איסדוד]]. ההתקפה נהדפה באבדות כבדות. בחודשים יוני-יולי 1948 עסקה חטיבת הנגב באבטחת קווי אספקה לנגב הנצור ובהכנות לקראת [[קרבות עשרת הימים]].
*'''[[מבצע מוות לפולש]]''': מבצע שנכשל לכיבוש [[משלטי חוליקאת]]
*'''[[מבצע יואב]]''': התקפה על [[עיראק אל מנשיה]] שנהדפה באבדות כבדות.
*'''[[מבצע משה (מלחמת העצמאות)|מבצע משה]]''': כיבוש [[באר שבע]].
*'''[[מבצע לוט]]''': פתיחת הדרך ל[[סדום]] וכיבוש מרחב סדום-[[ממשית]]-עין חוסוב ([[חצבה]]).
*'''[[מבצע חורב]]''': השתתפות במהלך רב-חטיבתי לכיבוש [[כיס פלוג'ה]], [[רצועת עזה]] והפגנת נוכחות בצפון [[סיני]].
*'''[[מבצע עובדה]]''': כיבוש [[אום רשרש]], שהפכה ל[[אילת]].

==== לאחר מלחמת העצמאות ====
בשלהי 1949 הפכה חטיבת ה"נגב" (12) לחט' חי"ר מילואים בצה"ל ונטלה חלק בפעילות בט"ש ואימונים. מפקדת החטיבה וגדודיה השתתפו בתרגילים הפיקודיים והמטכליים בשנות החמישים, שכונו "תמרונים". במסגרת החטיבה פעלה בין השנים [[1951]]–[[1952]] יחידת סיור סדירה בשם [[יחידה 30]] שעליה הוטלה המשימה להילחם ב[[הסתננות (פלסטינים)|מסתננים]] באזור מסוים שכונה "המערב הפרוע", באזור [[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]].
החטיבה הוכפפה לפיקוד דרום.

=== מלחמת סיני ===
בשנת 1955 התמנה קצין יוצא פלמ"ח ותיק, אל"ם [[דוד אלעזר]], "דדו", למפקד החטיבה.

1.2.55 - החטיבה מוכפפת ל[[פיקוד המרכז]], כשהיא כוללת 3 גדודי חי"ר: גדוד 44 (אחר כך 132), גדוד 75 (אחר כך 76) ו-112.

ב[[מבצע קדש]], במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 1956, הופעלה החטיבה בצפון רצועת עזה בלכידת חוליות ה"פדאיון" וכיבוש הרצועה. גדוד 112, הוטס ל[[א-טור]], כבש את אזור א-טור ו[[ראס סודר]], החליף את כוח הצנחנים שהיה באזור ואיפשר להם לנוע דרומה לעבר [[שארם א-שייח']].

=== 1958–1966 ===
בשנת [[1958]] עברה החטיבה תהליך התארגנות מחדש. גדוד 44 שונה ל-132 וגדוד 75 קיבל את המספר 76.

ב-[[10 בספטמבר]] אותה שנה שונה מספר החטיבה ל-99. היא קלטה חיילים צעירים ועסקה באימונים מוגברים. היו בה חיילים בגילאים שונים, עולים חדשים לצד חיילים ותיקים. לתושבי הדרום והנגב היה בה ייצוג נכבד. באותה תקופה פיקדו על החטיבה אל"ם [[אהרון דורון|אהרון (ארוין) דורון]], אל"ם [[אברהם טמיר]] (אברשה), ואל"ם [[אורי בר-רצון]].

=== מלחמת ששת הימים ===
[[קובץ:99th Brigade memorial.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[אנדרטת חטיבה 99 במלחמת ששת הימים]]]]
לפני [[מלחמת ששת הימים]], שפרצה ב-[[1967]], התמנה מח"ט חדש, אל"ם [[יקותיאל אדם]].
החטיבה נכללה באוגדה בפיקודו של האלוף [[אריק שרון]] ופוצלה לשני צוותי קרב. הצוות הראשון, שכלל את מפקדת החטיבה, יחידותיה האורגניות, גדוד חי"ר 76, ושני גדודים מ'''פיקוד הנח"ל''' ([[חטיבת ביסלמ"ח#גדוד 906|גדוד בית הספר למ"כים של הנח"ל (גדוד 906)]] ו[[נח"ל#רשימת הגדודים תחת פיקוד נח"ל|גדוד האחזויות 907]]), בפיקוד המח"ט, כבש את מתחם ההגנה העיקרי של הצבא המצרי ב[[אום-כתף]] כחלק מ[[קרב אום-כתף|הקרב האוגדתי המשולב]]. חט' 99 הגיעה אל המתחם המצרי במסע רגלי מבריק ומדויק דרך הדיונות שמצפון למתחם. לאחר [[הרעשה ארטילרית]] כבדה של [[חיל התותחנים]] הישראלי, הסתערו שלושת הגדודים וחדרו לתוך תעלות הקשר של המתחם המצרי. תוך לחימה נחושה הצליחו לכבוש את התעלות ואת המתחם בקרב מורכב שנמשך כל הלילה. בכך נפתחה הדרך לשריון לנוע אל תוך המתחם והובקע המעוז העיקרי במערך המצרי בסיני.
שישה מלוחמי החטיבה המורחבת זכו לצל"ש הרמטכ"ל על גבורתם.
הצוות החטיבתי השני, בפקוד אל"ם [[אורי ביידץ]], אשר כלל את גדודי החי"ר 112, ו-132, וכוח טנקים, כבש את מוצבי ה"סבחה", הטריד וריתק את מתחם [[קוסיימה]] הגדול, וב-7 ביוני כבש אותו, לאחר שרוב הכוח המצרי נמלט.

בתום הכיבוש, נעה החטיבה צפונה לפעולות סריקה והשתלטות על שטחים באזור אל עריש. בפעולה זו נפלו בין השאר שני לוחמים מפלוגת הסיור החטיבתית שזכו לצלש"ים על גבורתם בניסיון לחילוץ הנפגעים. כמו כן, קיבל סרן [[דניאל ורדון]] את צל"ש הרמטכ"ל ואת [[עיטור הגבורה]], ורב"ט יוסף חכמון קיבל את צל"ש אלוף הפיקוד.

=== מלחמת ההתשה ===
לאחר מלחמת ששת הימים התארגנה החטיבה מחדש. החל מספטמבר 69 עסקה בפעילות מבצעית בדרום סיני בכפיפות לחטמ"ר מרחב שלמה 72, אך יחידותיה פעלו גם בהגנת הקווים ב[[רמת הגולן]], ובמלחמת ההתשה ב[[תעלת סואץ]] וב[[עמק בית שאן]].
אחת ההצלחות הייתה בתעסוקה בגזרת חטמ"ר צמח במרדף של יחידה מגדוד 76 בפיקוד המג"ד, סא"ל שמואל רוביצ'ק, אחר קבוצת מחבלים גדולה מארגון ג'יבריל שחדרה ב-1970 לרמת הגולן. המרדף הסתיים באזור נוקייב ובלחימה נהרגו 2 מחבלים ו-8 נישבו.
=== מלחמת יום הכיפורים ===
כחודש לפני מלחמת [[יום הכיפורים]], ב־[[1973]], החזיקו יחידות מהחטיבה את קו המוצבים הצפוני של תעלת סואץ. עם פרוץ המלחמה גויסה החטיבה והוצבה להגנת [[אילת]] בפיקודו של אל"ם [[אורי ביידץ]]. כוחות החטיבה התארגנו להגנת מרחב אילת. לאחר שהובהר כי הירדנים אינם פותחים בחזית נוספת, נשלחו חלק מיחידותיה ל[[מרחב שלמה]] בפיקודו של אל"ם [[טוביה שפירא|טיבי שפירא]], ששימש גם כמפקד חטיבה 72. יחידותיה עסקו במרדפים אחר יחידות קומנדו מצרי שהונחתו ממסוקים באזורי [[עיון מוסה]], [[אבו זניימה]] ו[[אבו רודס]]. במרדפים אלו הרגו אנשי החטיבה עשרות אנשי קומנדו מצרים ושבו מאות. יחידות אחרות של החטיבה כמו הסיירת החטיבתית הצטרפו לחטיבות שלחמו בחזית סיני. גדוד מהחטיבה בפיקודו של המח"ט אל"ם בידץ חצה את התעלה והתארגנו להגנה בצידה המערבי של התעלה בגבולה של הארמייה השלישית הנצורה ובמרחב ג'בל ג'ניפה. לאחר תום המלחמה המשיכה החטיבה לשרת בפיקוד מרחב שלמה החדש שהוקם במהלך המלחמה.

=== לאחר מלחמת יום הכיפורים ===
בשלהי 1974 הפכה החטיבה לחטיבה "מזוחלמת".

בתאריך 10.10.74 - שונה מספרה ל-688, כמו כן שונו מספרי הגדודים.

הוקמה חטיבה חדשה, [[חטמ"ר 655]], לגזרת שארם א-שייח' בפיקודו של אל"ם [[אפרים חירם]] (פיחוטקה). בעקבות זאת פוצלה חטיבת הנגב זמנית ואחד הגדודים הועבר לחטיבה החדשה.

החטיבה אוחדה שוב, בפיקוד אל"ם שמואל (מולה) שחם, שהחליף את אל"ם צורי שגיא.

מפקדת החטיבה מוקמה בא-טור כחטיבת חי"ר של פיקוד מרש"ל (מרחב שלמה).

ב-25.11.79, בעקבות הסכם ההפרדה הראשון בסיני, הועברה מפקדת החטיבה לדהב והימ"ח לאופירה.

הפיקוד על החטיבה הועבר לאל"ם משה כפרי.

ב-30.7.81, בעקבות הסכמי השלום עם מצרים והנסיגה מסיני, מוקמה החטיבה בשדה תימן, ליד באר-שבע, וסופחה ל[[אוגדה 143]]. בשלב זה הוסבה החטיבה לחטיבת חיר"מ (חי"ר מעולה). במסגרת זו בוצע ריענון כח אדם, קליטת ציוד חדש ואימונים מוגברים בפיקודם של אל"ם [[דוד פיטל]], ואחר כך, אל"ם [[זאב דרורי]].

=== מלחמת לבנון ===
בעיצומו של תהליך ההצערה וההצטיידות, גויסה החטיבה ל"[[מבצע שלום הגליל]]" (של"ג). יחידות החטיבה פעלו בפיקודו של אל"ם [[יובל דביר]] ("פרד") בעיקר בגזרה המזרחית בלבנון.

=== שנות ה-80, ה-90 וה-2000 ===

ב־10.1.86, שונה שוב מספר החטיבה.
בתקופה זו פקדו על החטיבה אל"ם [[דב גזית|דובי גזית]], אל"ם [[אהוד שמחוני|אהוד (אודי) שמחוני]] ואל"ם [[יאיר נוה]]. החטיבה המשיכה ברענון הכוחות (שיבוצים מגולני, גבעתי ונח"ל), וקלטה את הצנחן סא"ל יורם פרסר, כסמח"ט, שפיקד על ההתארגנות המנוגמשת. יחידותיה עסקו באימונים ובתרגילים גדודיים וחטיבתיים. כמו כן ביצעו תעסוקות מבצעיות בכל הארץ, מהחרמון ועד הערבה.

החל מדצמבר 87, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, היה חלק גדול בפעילות ברצועת עזה וביהודה ושומרון.

"חטיבת הנגב" הפכה באופן רשמי לחטיבה מנוגמשת מלאה, והמשיכה בביצוע תעסוקות מבצעיות ואימונים. בשנה זו איבדה שני לוחמים מפלוגת הנ.ט בהיתקלות עם המחבלים בגבול ירדן בגזרת [[כפר רופין]].

לאחר שאל"ם [[מירון קרן]] התמנה כמח"ט, שובצה החטיבה למשימות ברצועת עזה. בפרוץ מלחמת המפרץ העמדה בכוננות לפעילות מבצעית. באותה שנה איבדה החטיבה, לוחם ממחס"ר אחד הגדודים שנהרג בהיתקלות עם מחבלים במוצב מצפה שלגים בחרמון.
החטיבה המשיכה בפעילות מבצעית ובאימונים בפיקודם של המחט"ים [[יואש רובין]],{{הערה|1=[http://www.gadsargolani.com/Web/Units/EngeniringCompany/UnitCommanders/2909.aspx יואש רובין (1983)], מתוך אתר [[גדוד הסיור של גולני|גדוד הסיור של חטיבת גולני]].}} ואחר כך [[רן שחור]]. בסוף התקופה התמנה מח"ט מילואים ראשון, אל"ם [[מאיר ברוקנטל]],{{הערה|[http://mazi.idf.il/3838-5088-he/IGF.aspx מילואימניקים חסרי מנוח], אתר זרוע היבשה, דצמבר 2007}} שפיקד על החטיבה במשך 5 שנים.

בשנת 2000, חברה החטיבה לאוגדת שריון בדרום, למשימות חדשות.

=== מבצע חומת מגן===
בסוף מרץ 2002, במסגרת "[[מבצע חומת מגן]]", גויסו יחידות החטיבה במטרה לפגוע בתשתית ארגוני הטרור הפלסטיני. החטיבה בפיקודו של אל"ם [[אבי לוי (קצין)|אבי לוי]], לחמה בדרום הר חברון. חיילי החטיבה איתרו כמויות גדולות של אמל"ח, ביצעו מעצרים של מבוקשים ולחמו נגד מחבלים פלסטינים. אחד הגדודים הוצב לפעילות בגזרת "[[נצרים]]" ואף חיסל 6 מחבלים בשלוש היתקלויות{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}.

=== מלחמת לבנון השנייה ===
ב[[מלחמת לבנון השנייה]] ביולי 2006 גויסו חלק מהגדודים כדי לסייע לכלל המערך הלוחם של צה"ל. מיד לאחר סיום הלחימה וכחלק מהפקת הלקחים, החלה החטיבה בסדרה של אימונים במסגרות גדודיות ומספר תרגילי חטיבה גדולים ומקיפים.{{הערה|1=עמית קורח ואיתמר שגב, [http://mazi.idf.il/5913-8480-HE/IGF.aspx הדרבי], ביטאון [[ביבשה]], גיליון 11, [[ספטמבר]] [[2009]].}}

===מבצע עופרת יצוקה ===
מיד לאחר שאל"ם [[יונתן ברנסקי]] התמנה למפקד החטיבה, כשהיא מוכנה ליום פקודה, התקבלו החלטות בדרג המדיני ליציאה ל"[[מבצע עופרת יצוקה]]" ברצועת עזה. החטיבה על כל מרכיביה, גויסה בצו חרום מיוחד. כוחות החטיבה פעלו עם ולצד הכוחות הסדירים במהלך המבצע.

גדוד 9208 של החטיבה ביצע כניסה רגלית לשטח הרצועה וביתר אותה לשני חלקים. הגדוד פעל בחרוף נפש ועל כך קיבל את "[[פרס הנשיא]]" ב[[ספטמבר]] [[2009]].

=== מבצע עמוד ענן ===
במבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 גויסה החטיבה בצו 8 בפיקודו של אל"ם [[בני בן ארי]], והתארגנה, לראשונה תחת אש, למשימתה במסגרת התמרון הקרקעי שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.

=== מבצע צוק איתן ===
במהלך התקופה בה פיקד על החטיבה אל"ם [[בני בן ארי]], ביולי 2014 בסמוך ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן, גויסו ארבעת גדודי החטיבה ונפרסו להגנה על גבול הרצועה תחת פיקודי החטיבות המרחביות הדרומית והצפונית של [[אוגדת עזה]], ואף לקחו חלק בנטרול מנהרות התקפיות בגזרתם.

ב-2017 זכתה החטיבה ב[[פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות]] בבית המילואים.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|אלו היחידות המצטיינות לשנת 2017|362098|24 בדצמבר 2017}}}} בשנים שלאחר מבצע צוק איתן הורכבה חטיבת המילואים בעיקר מחיילים יוצאי [[חטיבת גבעתי]] מגדוד רותם, אך גם מיוצאי חטיבות חי"ר אחרות.

=== מלחמת חרבות ברזל ===
{{ערך מורחב|קרב בית חאנון (2023)}}
ב[[מלחמת חרבות ברזל]] גויסה החטיבה וכוחות שלה נלחמו במרחב מסיבת הנובה, עם תחילת [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|הכניסה הקרקעית לרצועת עזה]], פעלה החטיבה במרחב [[בית חאנון]].{{הערה|{{מעריב אונליין|[[טל לב רם]]|אין פחד: יהיה המחיר אשר יהיה - דיווח מטלטל עם הלוחמים בתוך הרצועה|journalists/Article-1049768|4 בנובמבר 2023}}}} ושיתפה פעולה עם [[חטיבה 551]] לכיבוש וטיהור העיר.

החטיבה הביאה להישגים רבים, השמידה תשתיות אויב והרגה פעילי [[חמאס]] רבים.{{הערה|{{אתר צה"ל||"אחד המאמצים להחזיר את העוטף ל-100% גן עדן"|147210|7 בנובמבר 2023}}}}

במהלך הקרבות נפלו 2 לוחמים.

ב-13 בנובמבר נפל רס"ר במילואים רז אבועלפיה, לוחם בגדוד 6863 שבחטיבת הנגב במהלך קרב סמוך לבית הספר של אונר״א בעיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/military-life/article/14822483|כותרת="הספקת לחגוג 27 כמו כל המוזיקאים הגדולים": הובא למנוחות רס"ר (במיל') רז אבולעפיה, שנפל ברצועת עזה}}</ref> [[איתי אנגל]] שהתלווה ללוחמי היחידה פרסם בתוכנית [[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]] סרט המתעד את יום הלחימה, במהלכו נמצאו בבית הספר נשקים ותחמושת.{{הערה|{{mako|גילית קוזבה איתי אנגל|בחזרה לעזה עם המפקד, למנהרות שבהן איבד חברים ליחידה|1729e2525adfb81027|news-military/6361323ddea5a810|23 בנובמבר 2023}}}}

ב-14 בנובמבר נפל סרן במילואים עמרי יוסף דוד, סגן מפקד פלוגה בגדוד 9217 שבחטיבת הנגב במהלך קרב במרכז העיר.{{הערה|{{מעריב אונליין|שקד שדה|סרן במיל' עמרי יוסף דוד נפל בקרב בצפון הרצועה: "אהב מוזיקה יותר מהכול"|news/israel/Article-1052422|15 בנובמבר 2023}}}} במהלך אותו קרב נפצעו כ-4 לוחמים נוספים.

ב-15 בנובמבר נפצעו כ-2 חיילים מגדוד 9217 ביניהם רס״ן יצחק שוורץ מפקד פלוגה ג׳ במהלך קרב במרכז העיר.{{הערה|{{ערוץ7|רבקי גולדפינגר|בגופם ציוו את החיים|628505|8 בפברואר 2024}}}}

ב-16 בנובמבר נפצעו כ-13 חיילים מגדוד 6863 בהיתקלות בבית בסמוך לקסבה של בית חאנון.{{הערה|{{הארץ|אמיר תיבון|הקיר התמוטט, הלוחמים צנחו: קרב החילוץ של המילואימניקים בבית חאנון|0000018c-86f8-d60e-afdf-e6fe415e0000|22 בדצמבר 2023}}}}

ב-[[18 בדצמבר]] פורסם כי החטיבה סיימה את תפקידה בלחימה בבית חאנון. זאת לאחר שהחטיבה השתלטה על תשתיות חמאס ובהם פירי מנהרות ואמצעי לחימה. עם סיום המשימות, השליטה בגזרה הועברה ל[[אוגדת עזה]].

מהחודשים ינואר עד אפריל ביצעו גדודי החטיבה תעסוקה מבצעית ב[[יהודה ושומרון|איו״ש]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מהלחימה בעזה אל גזרת רמאללה: "החזרנו את האמון של הדרג הבכיר במילואים"|news/article/h1svi2u96|30 בינואר 2024}}}}

ב-18 במאי פורסם כי כוחות מהחטיבה גויסו מחדש והצטרפו ל[[קרב רפיח (2024)|תמרון ברפיח]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yoavzitun/status/1791886809007276364|הכותב=יואב זייתון|כותרת=x.com|אתר=X|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/640831|כותרת=חטיבה 12 פועלת ברפיח|אתר=ערוץ 7|תאריך_וידוא=2024-06-19}}</ref> תחת אוגדה 162.

== יחידות חטיבת הנגב ==
[[קובץ:פלחיק הנגב 523.tif|שמאל|לא ממוסגר|239x239px]]

=== פלחי"ק 'הנגב' 523 ===
ייעוד הפלוגה הוא לספק מערכות תקשוב ותקשורת מתקדמות למפקדות ולכוחות הלוחמים בחטיבה ויחידותיה, כדי להבטיח תיאום אפקטיבי ושוטף בשדה הקרב.

הפלוגה אחראית על כינון המרחב הדיגיטלי המבצעי, הפעלת מערכות לחימה חדשניות וקטלניות המאפשרות את הניצחון בשדה הקרב.

הפלוגה בנויה מלוחמים יוצאי גבעתי ומחיילי תקשוב אשר יחד מרכיבים פלוגה מקצועית בזרועות רחבות אשר יודעות להגיע לכל קצה שנדרש.

=== גדוד 6863 (סיירת הנגב) ===
הגדוד מורכב בעיקר מחיילים יוצאי [[גדס"ר גבעתי|גדס״ר גבעתי]], ומתפקד כגדס״ר: יש בו פלס״ר, פלחה״ן, פלנ״ט (עורב), פלת״צ ופלוגת מסייעת. פלוגת המסייעת כוללת שתי מחלקות ניוד ומחלקת מרגמות אחת. מפקד הגדוד הנוכחי הוא סא״ל אלרועי בוחניק.

=== גדוד 9217 ===
הגדוד מורכב בעיקר מחיילים יוצאי [[גדוד רותם]]. מפקד הגדוד הנוכחי הוא סא"ל יהודה צוקרמן.

=== גדוד 9208 ===
הגדוד מורכב בעיקר מחיילים יוצאי [[גדוד רותם]]. מפקד הגדוד הנוכחי הוא סא"ל ישראל בן-פזי.

=== גדוד 8114 ===
הגדוד מורכב בעיקר מחיילים יוצאי [[גדוד רותם]]. מפקד הגדוד הנוכחי הוא סא"ל ניר סויסה.

== אנדרטת חטיבת הנגב ==
[[קובץ:Monument to the Negev Brigade 2.jpg|שמאל|ממוזער|אנדרטת חטיבת הנגב]]
בין השנים [[1963]] ו-[[1968]], הוקמה על ידי הפסל [[דני קרוון]], על גבעה ממזרח ל[[באר שבע]], [[אנדרטת חטיבת הנגב]]. אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות.

==מפקדי החטיבה==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
{| class="wikitable"
|+
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[נחום שריג]]
|
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת העצמאות]]
|-
|[[יצחק רבין]]
|1949
|לימים [[ראש המטה הכללי]], [[שר הביטחון]], ו[[ראש ממשלת ישראל]]
|-
|[[דוד אלעזר]]
|1955 - ????
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת סיני]], לימים [[ראש המטה הכללי]]
|-
|[[אהרון דורון]]
|
|
|-
|[[אברהם טמיר]]
|1962
|
|-
|[[אורי בר-רצון]]
|
|
|-
|[[יקותיאל אדם]]
|1966 - 1968
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת ששת הימים]]
|-
|[[טוביה שפירא]]
|
|
|-
|[[אורי בידץ]]
|
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
|[[צורי שגיא]]
|
|
|-
|[[שמואל שחם]]
|
|
|-
|[[משה כפרי]]
|
|
|-
|[[דוד פיטל]]
|
|
|-
|[[זאב דרורי]]
|
|
|-
|[[יובל דביר]]
|
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
|[[דב גזית]]
|
|
|-
|[[אהוד שמחוני]]
|
|
|-
|[[יאיר נוה]]
|1987 - 1989
|
|-
|[[מירון קרן]]
|
|
|-
|[[יואש רובין]]
|
|
|-
|[[רן שחור]]
|
|
|-
|[[מאיר ברוקנטל]]
|
|
|-
|[[אבי לוי (קצין)|אבי לוי]]
|
|מפקד החטיבה ב[[מבצע חומת מגן]]
|-
|[[ארז כץ (קצין)|ארז כץ]]
|2003 - 2005
|
|-
|[[אדם זוסמן]]
|
|
|-
|[[יונתן ברנסקי]]
|2008 - 2011
|מפקד החטיבה ב[[מבצע עופרת יצוקה]]
|-
|[[בני בן ארי]]
|2011 - 2016
| לימים [[קצין מילואים ראשי]]
|-
|[[איתמר בן חיים]] || 2016 - 2018 || לימים מפקד [[יחידת רפאים]]
|-
|[[אייל שוימר]] || 2018 - 2020 || לימים מפקד [[חטיבת עציון]]
|-
|[[אסף חממי]] || 2020 - 2022 ||לימים מפקד [[חטיבת קטיף]], נהרג ב[[מלחמת חרבות ברזל]] ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]]
|-
|[[עברי אלבז]] || מאי 2022 - אוגוסט 2024 || סגן מפקד אוגדת יהודה ושומרון, מפקד החטיבה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|-
|[[יוסי אליאס]]{{הערה|{{אתר צה"ל||רשימת המפקדים החדשים בצה"ל|186776|18 במרץ 2024}}}}
|אוגוסט 2024-
|לשעבר רע"ן חי"ר ב[[המרכז לאימונים באש|מא"ש]], מג"ד רותם ומפקד בא"ח גבעתי.
|}

== לקריאה נוספת ==
* [[אריה יצחקי]], '''חטיבת הנגב - מפלמ"ח ועד היום''', הוצאת "עמותת ותיקי חטיבת הנגב", [[רמת השרון]], 2005
* [[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], '''בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9''', תל אביב: [[הוצאת 'מערכות']] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תש"נד - 1994

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[https://web.archive.org/web/20200601191719/http://www.palmach.org.il/ תיאור מפורט של קורות חטיבת הנגב, מתוך אתר הפלמח]
*[http://www.archives.mod.gov.il/pages/search/ShowImage.asp?ID=29854&ARC=1&PageNo=1&CG=ZI&IM=2 כיבוש באר שבע, תמונה בארכיון צה"ל]
*{{דבר|אורי מילשטיין|אם לא נעמוד על המדבר - לא תעמוד תל-אביב|19780630|197}}, {{דבר||המשך|19780630|197}}, {{דבר||המשך|19780630|233}}
* שחר הלווינג, [https://web.archive.org/web/20140529051948/http://mazi.idf.il/5676-7887-he/IGF.aspx מח"ט הנגב מול סמח"ט 7], ביטאון [[ביבשה]], גיליון 9, [[אפריל]] [[2009]], באתר [[זרוע היבשה]].
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007297176305171|ישראל, צה"ל. חטיבת הנגב}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{חטיבות צה"ל בתש"ח}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:נגב, חטיבה}}
[[קטגוריה:חטיבת הנגב|*]]
[[קטגוריה:חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:חטיבות הפלמ"ח|נגב, חטיבה]]
[[קטגוריה:חטיבות חי"ר במילואים בצה"ל|נגב]]