הצגת המקור של הדף "יאן גוליאן"

{{אישיות}}

'''יאן גוליאן''' (ב[[סלובקית]]: '''Ján Golian'''; {{כ}}[[26 בינואר]] [[1906]]–[[1945]]) היה [[גנרל]] [[סלובקי]] ששירת בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. התפרסם כאחד המארגנים הראשיים ומפקד המרידות. לקח חלק פעיל בתוכנית להפלת הממשל הסלובקי, שהיה ממשל בובות של [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]].

== ביוגרפיה ==
יאן גוליאן נולד ב-26 בינואר 1906 בעיירה [[דומבובאר|דומבובר]] שבהונגריה במשפחה סלובקית.. אביו היה המהנדס רודולף גוליאן. בשנת [[1927]] סיים בהצלחה את לימודיו באקדמיה הצבאית בהראניצה נה מורב שבצ'כיה, כסגן ארטילרי. הוא העמיק את השכלתו הצבאית ב[[האוניברסיטה הטכנית הצ'כית בפראג|אוניברסיטה הצבאית]] ב[[פראג]]. בשנת [[1937]] קיבל דרגת קפטן. הוא שירת כקצין מטה ב[[טרנצ'ין]]. ב-3 במאי [[1938]], שובץ גוליאן לדיוויזיה ה-10 בבנסקה ביסטריצה, שם כיהן בתפקיד ראש מטה ה[[אוגדה|דיוויזיה]] השנייה.

לאחר [[חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|התפרקות צ'כוסלובקיה]], חווה גוליאן אכזבה גדולה. למרות [[ועידת מינכן|הסכם מינכן]], פלש צבא גרמניה אל [[צ'כיה]] במרץ [[1939]] וכבש את שארית המדינה. אזור הכיבוש הפך ל[[מדינת חסות|פרוטקטורט]] של [[בוהמיה]] ו[[מוראביה|מורביה]]. הפרוטקטורט הכפוי כלל משלוחים של מתנגדים למחנות ריכוז, [[רצח המוני]], עבודות כפייה והשמדת היהודים. גוליאן ראה במדינה הסלובקית מדינה זמנית, וקשה היה לשרוד את ההתפוררות של הצבא הצ'כוסלובקי.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.muzeumsnp.sk/historia/osobnosti/general-jan-golian/|כותרת=Generál Ján Golian|אתר=Múzeum Slovenského národného povstania|שפה=sk-SK|תאריך_וידוא=2022-02-27}}</ref>

ב-15 בדצמבר 1939 שובץ גוליאן לקטגוריית קציני מטכ"ל והועלה לדרגת רב-סרן. בשנת [[1942]] הפך מרס"ן לרמטכ"ל מטה אוגדה 1. משנת [[1943]] היה ראש מחלקת החומרים VDO 1. בשנת 1943 הועלה לדרגת סגן אלוף במטכ"ל. באמצע 1943 חזר סא"ל גוליאן מ[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|החזית המזרחית]]. הייתה זו תקופה שבה המצב האובייקטיבי בסלובקיה כתוצאה מאירועים צבאיים-פוליטיים בינלאומיים ופיתוח התנגדות אנטי-פשיסטית דרשו איחוד כוחות והכנת תנאים להתנגדות מזוינת כלל-ארצית. בראשית [[1944]] קיים ה-[[:en:Slovak_National_Council#Third_Slovak_National_Council_(1943%E2%80%9392)|SNR]] הבלתי חוקי משא ומתן חשאי עם קבוצתו הצבאית של גוליאן ועם קבוצת אל"ם טלסקי ואל"ם אימרה. מטרת המשא ומתן הייתה לגייס קצינים משפיעים לשיתוף פעולה בהתנגדות. פעילות הקבוצות נשלטה על פי הנחיות של ממשלת לונדון, שמינה את גוליאן למפקד זמני של ארגון צבאי בסלובקיה והפקיד אותו בביצוע פעולות צבאיות.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=J. Luke Ryder|שם=Slovak Society, the Second World War, and the Search for Slovak Stateness|מקום הוצאה=Montreal|מו"ל=McGill University|שנת הוצאה=2017|עמ=137, 138 ,139, 141  ,143 ,154, 153,}}</ref>

== [[המרד הסלובקי]] ==
[[אדווארד בנש]] שעמד בראש ה[[הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה|ממשלה הצ'כוסלובקית הגולה]] בלונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה יזם את תחילת ההכנות למרד אפשרי בשנת 1943, כאשר יצר קשר עם יחידות של מתנגדים למשטר בקרב הצבא הסלובקי. בדצמבר 1943 החלו קבוצות שונות - בהן הממשלה הגולה, דמוקרטים צ'כוסלובקים, קומוניסטים ויחידות בצבא הסלובקי - לגבש את המחתרת הסלובקית וחתמו על הסכם המכונה "הסכם חג המולד", בו הכריזו על הכרה בסמכותו של בנש ועל כוונה לייסד מחדש את צ'כוסלובקיה לאחר תום המלחמה. מועצה שהורכבה מנציגי הגורמים השונים הייתה אחראית להכנות למרד. בחודש מרץ [[1944]] הופקד ניהול ההכנות למרד בידי לוטננט קולונל גוליאן מן הצבא הסלובקי. כחלק מההכנות נאגרו כסף, תחמושת ואספקה במחנות צבאיים במרכז ובמזרח סלובקיה. הכוחות המורדים כינו עצמם בשמות "הכוחות הצ'כוסלובקים של פנים המדינה" ו-"הצבא הצ'כוסלובקי הראשון". גוליאן הנהיג אחת מהדיוויזות.<ref name=":1" />

ב-29 באוגוסט 1944, בשעה 19:00 הכריז שר ההגנה הסלובקי, [[פרדיננד צ'טלוש]], בשידור רדיו כי גרמניה פלשה לסלובקיה ונטלה שליטה במדינה. בשעה 20:00 שלח גוליאן שדרי רדיו מוצפנים לכל היחידות במחתרת לפתוח במרד. ב-5 בספטמבר הפך גוליאן למפקד כל כוחות המרד בסלובקיה והועלה לדרגת גנרל. כאשר נהיה גנרל הצטרפו אליו 47,000 לוחמים. בניתוח ראשון של מאזן הכוחות סבר גוליאן כי כוחותיו יוכלו להחזיק מעמד מול הצבא הגרמני במשך כשבועיים. עד 10 בספטמבר השתלטו כוחות המרד על שטחים גדולים במרכז ובמזרח סלובקיה, כולל שני שדות תעופה, שבהם נעשה שימוש כדי להטיס לכוחות אספקה וציוד על ידי חיל האוויר הסובייטי. במהלך המרד הפגין גוליאן את יכולתו להגן על שטח חופשי, שם נשא בנטל האחריות בתפקיד העליון של מפקד המורד.

הימים האחרונים לפעילותו בשטח המורדים היו קשורים בהשתתפותו במלחמת הפרטיזנים בהרי סלובקיה. ב-3 בנובמבר 1944, במהלך פשיטת הטרור איינזצקומנדה 14 נגד המורדים, נלכדו הגנרל יאן גוליאן יחד עם הגנרל וויסט בפוהרונסקי בוקובץ. לאחר מכן התקיימו חקירות בצוות EK-14 [[ברטיסלאבה|ובברטיסלבה]]. בעקבות החקירות עברה העברה ל[[ברלין]], שם נידונו שני הגנרלים למוות, למרות ההסכמים הבינלאומיים בנושא הגנה על שבויי מלחמה. ההוצאה להורג בוצעה כנראה במחנה הריכוז [[פלוסנבירג]] ביום לא ידוע ב-1945.<ref name=":0" />

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:גוליאן, יאן}}
[[קטגוריה:אישים שהוצאו להורג בגרמניה]]
[[קטגוריה:סלובקים]]
[[קטגוריה:דומבובאר: אישים]]
[[קטגוריה:ילידי 1906]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1945]]