הצגת המקור של הדף "יהדות בלגיה"

{{קבוצה אתנית
|שם=יהדות בלגיה
|תמונה=Ketuba from Belgium.jpg
|כיתוב=[[כתובה]] מאנטוורפן, [[17 ביוני]] [[1934]]
|אוכלוסייה=כ-40,000
|ריכוזי אוכלוסייה=[[בריסל]], [[אנטוורפן]]
|שפות=[[הולנדית]], [[צרפתית]], [[עברית]], [[יידיש]]
|דת=[[יהדות]]
|קבוצות=
|נוסח תפילה=
|שם בשפת המקור=
}}
'''יהדות בלגיה''' היא [[קהילה יהודית|הקהילה של יהודי]] [[בלגיה]], מדינה השוכנת ב[[מערב אירופה]].

==היסטוריה==
היהודים הראשונים באזור בלגיה של ימינו הגיעו יחד עם ה[[רומאים]] בין השנים [[50-59 לפנה"ס|50]] ל-[[60-69 לפנה"ס|60 לפנה"ס]]. הם מוזכרים כבר ב-[[1200]] באזור [[דוכסות בראבנט|בראבנט]]. ב[[ימי הביניים]], ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], קהילותיהם נחרבו, ושוב ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], בתקופת [[המגפה השחורה]] ובפרעות שנלוו לה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הגיעו לבלגיה [[אנוסים]] מ[[ספרד]] ומ[[פורטוגל]]. הם הביאו לפיתוח תעשיית היהלומים בעיר אנטוורפן אך נאלצו לקיים את תפילותיהם בסתר. עם כיבוש אזור בלגיה ב-1713 על ידי אוסטריה, באו יהודים אשכנזים. ב-1831, כשבלגיה זכתה בעצמאותה, היא הכריזה מיד על הכרה בזכויות היהודים. יהודי הקהילה, שמנו כ-1,000 נפש, התרכזו בארבע ערים: [[בריסל]], [[אנטוורפן]], [[לייז']] ו[[שרלרואה]].

יהודי בריסל, שהיו נתונים יותר להשפעה צרפתית, התערו בחברה הלא היהודית, ואילו באנטוורפן הפלמית נהגו היהודים אורח חיים אדוק יותר. שוני זה בין ההקהילות היהודיות בערים הללו קיים עד היום. בסוף [[המאה ה-19]] החלו גלי הגירה גדולים של יהודים לערי בלגיה בעיקר מ[[מזרח אירופה]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הגיעו אליה יהודים רבים מ[[אוסטרו-הונגריה]] ומ[[רוסיה]], שרובם מצאו בבלגיה תחנת מעבר בדרכם ל[[ארצות הברית]] אך מעטים מהם השתקעו במדינה. במהלך [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] התייצב קצב ההגירה היהודית למדינה והוא גדל ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], בעיקר לאחר עליית [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון וכינון [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]] בגרמניה. בסוף שנות ה-30 היו בבלגיה כ-66,000 יהודים, שרק 10 אחוזים מהם אזרחים בלגיים וכל השאר נחשבו ל[[מהגר|מהגרים.]].

===יהדות בלגיה בתקופת השואה===
{{ערך מורחב|שואת יהודי בלגיה}}
לאחר כיבוש בלגיה על ידי [[גרמניה הנאצית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] לא הורע מצב היהודים באופן מהיר אלא בשלבים איטיים.
בקיץ 1942 החלו הגרמנים לשלח את יהודי בלגיה ל[[מחנות עבודה]] ו[[מחנות השמדה|השמדה]] והשילוחים נמשכו עד שחרורה של בלגיה על ידי צבאות [[בעלות הברית]] בסתיו 1944. 28,902 מיהודי בלגיה נספו ב[[שואה]] - כ-44 אחוזים מכלל בני הקהילה היהודית. הסיבה העיקרית לכך שרבים יחסית מבני הקהילה שרדו הייתה העזרה שהושיטה להם האוכלוסייה הבלגית. לכ-25,000 יהודים נמצאו מקומות מסתור במדינה, בין השאר במוסדות נוצריים שונים, הודות לשיתוף פעולה בין [[המחתרת היהודית בבלגיה]], "[[הוועד להגנת היהודים בבלגיה]]", לבין ארגוני ההתנגדות הבלגיים{{הערה|פרידלנדר, שאול (2009), "שנות ההשמדה,  '''שנות ההשמדה, 1939-1945: גרמניה הנאצית והיהודים''', תל אביב: עם עובד. עמ' 405–406}}. חלק מהילדים הוסתרו במשפחות נוצריות תוך שימוש במסמכים מזויפים (למשל [[אסתר גרנק]]) או במקומות מסתור (למשל על ידי [[רנה למור]]). הבלגים גם סייעו ליהודים רבים מ[[הולנד]] שנמלטו דרך בלגיה ל[[צרפת]] ו[[שווייץ]].

===יהדות בלגיה כיום===
לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות ב[[בריסל]] ו[[אנטוורפן]] ויהדות בלגיה מהווה כיום הרביעית בגודלה באירופה. האוכלוסייה היהודית בבלגיה מונה כ-42,000 נפש, מתוכם כ-20,000 גרים בבריסל ו-20,000 באנטוורפן.{{הערה|1=[http://www.visitbelgium.com/index.php/jewish-http://www.worldjewishcongress.org/en/communities/show?id=94 Jewish Heritage]{{קישור שבור|25.2.2019}}}}. קהילות קטנות נוספות קיימות ב[[שרלרואה]], ב[[אוסטנד]], ב[[גנט]], ב[[ליאז']], במונס, בארלון ובקנוקה. רוב היהודים משתייכים לשכבה סוציו-אקונומית בינונית.

בבלגיה ישנם כיום 40 בתי כנסת, 30 מהם באנטוורפן (כולם אורתודוקסים) ו-10 בבריסל, כולל שני בתי כנסת רפורמיים. באנטוורפן קהילה אורתודוקסית בולטת, שמזכירה לעיתים קהילות גדולות במזרח אירופה שלפני השואה. פועלות בה כ-12 חסידויות, ובהן [[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]], [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות גור|גור]], [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]], [[חסידות צאנז קלויזנבורג |צאנז]], [[חסידות חב"ד|חב"ד]], [[חסידות סאטמר|סאטמר]] ו[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. אנטוורפן שופעת מסעדות כשרות, חנויות מזון, ו[[חנות ספרים|חנויות ספרים]] יהודים בעוד שבבריסל כמעט ולא קיימים שירותים מסוג זה. לעומת זאת בבריסל ישנם שני מרכזים קהילתיים רבי משתתפים, וכן [[מוזיאון]] לתולדות יהדות בלגיה. במשך השנים התבלטו היהודים באנטוורפן בעיסוקם בענף [[ליטוש יהלומים|ליטוש היהלומים]] [[יהלומן|ובמסחר בהן]]. ההערכות הן כי המגזר מעסיק כיום כ-30% יהודים אף כי בשנות ה-80 היה מדובר ביותר מ-70% ומספרם הצטמצם עם התפתחות הטכנולוגיה והליטוש באמצעות מכונות{{הערה|1=[http://www.israelidiamond.co.il/news.aspx?boneId=2106&objid=1692 אנטוורפן בלגיה קהילה יהודית]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|25.2.2019}}}}. ב[[שנות ה-2000]], ובמיוחד בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]] בישראל, אירעו מספר אירועים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] בבלגיה, בעיקר בעיר אנטוורפן{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור-ניר|אנטישמיות בבלגיה: תלמיד ישיבה נדקר באנטוורפן|2937626|25 ביוני 2004}}}}.

ב-[[24 במאי]] [[2014]] התפרץ אלמוני [[המוזיאון היהודי של בלגיה|למוזיאון היהודי של בלגיה]], ירה למוות בשלושה אנשים, ופצע נוספים. היורה הצליח לברוח מן המקום באמצעות רכב מילוט.

ב-[[17 בדצמבר]] [[2020]] אישר [[בית הדין לצדק של האיחוד האירופי]] את האיסור על [[שחיטה (הלכה)|שחיטה כשרה]] בבלגיה, ודחה את עתירתן של הקהילות היהודיות והמוסלמיות במדינה, בהובלת הקהילה היהודית<ref>{{ynet||האיחוד האירופי החליט: אין שחיטה כשרה בבלגיה|judaism/article/Hk5L2ad3D|17 בדצמבר 2020}}</ref>. [[משרד החוץ]] הישראלי ביקר את ההחלטה בנימוק של פגיעה ב[[חופש דת|חופש הפולחן והדת]] באירופה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/IsraelHebrew/posts/4164695850212807|כותרת=משרד החוץ|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-25}}</ref>. 

ב-7 ביולי 2022 הצביע הפרלמנט של [[בריסל]] ברוב קולות נגד הצעת החוק לאסור שחיטה כשרה במחוז של הבירה. במחוזות הגדולים במדינה, [[וולוניה]] ו[[פלנדריה]], חל האיסור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/world/Article-926084|כותרת=הצלחה לקהילה היהודית בבריסל: בוטל האיסור על שחיטה כשרה {{!}} מעריב|אתר=https://www.maariv.co.il|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-07-07}}</ref>.

==ראו גם==
*[[מבצר ברנדונק]]
*[[מחנה מעבר מכלן]]
*[[הטרנספורט העשרים]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14809&kwd=7727 על הקהילה היהודית בבלגיה בתקופת מלחמת העולם השנייה] באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
* [https://web.archive.org/web/20130527152142/http://www.israelidiamond.co.il/news.aspx?boneId=2106&objid=1692 מאמר על יהודי אנטוורפן וענף היהלומים], שתורגם מהעיתון הבלגי De Standaard.
* [http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20827.pdf יהדות בלגיה בשואה] באתר [[יד ושם]]
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/holocaust/about/related/letters/50.pdf מתוך עדות על רצח יהודי בלגיה בשואה]
* {{מרחב}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990035059360205171|אוסף פרסומים מקהילות ישראל בבלגיה}}
* {{הספרנים|דניאל ליפסון|לתרגם את הגמרא ליידיש מתחת לאפם של הנאצים|yiddish_talmud|22.05.2018}}
* חיים גיוזלי, [https://www.anumuseum.org.il/he/הקהילה-היהודית-באנטוורפן-בלגיה/ "הקהילה היהודית באנטוורפן, בלגיה"], באתר "[[אנו – מוזיאון העם היהודי]]"
* {{הארץ|עופר אדרת|חברת הרכבות הבלגית קיבלה מיליונים מהנאצים כדי לגרש יהודים וצוענים בשואה|0000018c-744b-db38-a9fc-fdebaf240000|16 בדצמבר 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{יהדות אירופה}}

[[קטגוריה:יהדות בלגיה|*]]
[[קטגוריה:בלגיה: דמוגרפיה]]
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|בלגיה]]