הצגת המקור של הדף "מייקל ג'קסון"

{{מוזיקאי
| סיווג = זמר
| שם = מייקל ג'קסון
| שם בשפת המקור = Michael Jackson
| תמונה =
| כיתוב =
| שם לידה = מייקל ג'וזף ג'קסון
| תאריך לידה = [[29 באוגוסט]] [[1958]]
| מקום לידה = גארי, [[אינדיאנה]], [[ארצות הברית]]
| סוגה = [[רית'ם אנד בלוז]] • [[מוזיקת פופ|פופ]] • [[מוזיקת רוק|רוק]] • [[מוזיקת נשמה|נשמה]] • [[מוזיקת דאנס|דאנס]] • [[ניו ג'ק סווינג]] • [[פאנק (Funk)|פאנק]] • [[דיסקו]] • [[פוסט-דיסקו]] • [[דאנס-פופ]]
| סוג קול = טנור
| עיסוק = [[זמר]], [[מלחין]], [[מפיק מוזיקלי]], [[עיבוד מוזיקלי]], [[רקדן]], [[כוריאוגרפיה|כוריאוגרף]] ו[[שחקן]]
| כלי נגינה = [[זמרה]], [[כלי הקשה]]
| חברת תקליטים = [[מוטאון]], [[אפיק רקורדס]], [[סוני מיוזיק]],{{ש}} The Michael Jackson Company, Inc.
| שיתופי פעולה בולטים = 
| אתר אינטרנט = [http://www.michaeljackson.com MichaelJackson.com]
| חברי ההרכב = 
| חברים לשעבר = 
| פרסים והוקרה = 15 [[פרס גראמי|פרסי גראמי]]{{ש}}26 [[פרס המוזיקה האמריקאית|פרסי המוזיקה האמריקאית]]{{ש}}19 [[פרס המוזיקה של בילבורד|פרסי המוזיקה של בילבורד]]{{ש}}28 [[VMA|פרסי הווידאו-קליפים של MTV]]{{ש}}7 [[פרסי המוזיקה הבריטית]]{{ש}}ועוד
| תאריך לידה עברי = 
| התחלת פעילות = [[1964]]
| סיום פעילות = [[2009]]
| תאריך פטירה = [[25 ביוני]] [[2009]]
| מקום פטירה = [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]], [[ארצות הברית]]
}}
'''מייקל ג'וזף ג'קסון''' (ב[[אנגלית]]: '''Michael Joseph Jackson''';{{כ}} [[29 באוגוסט]] [[1958]] – [[25 ביוני]] [[2009]]) היה [[זמר]], [[מוזיקאי]], [[רקדן]], [[כוריאוגרף]], [[מפיק מוזיקלי]], [[שחקן]], מלחין ו[[פזמונאי]] [[אמריקאים|אמריקאי]]. ג'קסון, שנודע בכינויו "מלך ה[[פופ]]", נחשב לאחד הזמרים המצליחים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

הקריירה המוזיקלית של ג'קסון החלה בשנת [[1963]] כאשר הצטרף לאחיו בתור החבר הצעיר ביותר בהרכב המוזיקלי המשפחתי "[[חמישיית הג'קסונים]]". בהמשך עזב את הלהקה ופתח בקריירת סולו. אלבומו [[Thriller]] משנת [[1982]] נמכר מעל 110 מיליון עותקים ונשאר עד היום האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, לצד ארבעה אלבומים נוספים של ג'קסון. ה[[וידאו קליפ|ווידאו קליפים]] לשיריו "[[Beat It]]"{{כ}}, "[[Billie Jean]]" ו-"[[Thriller (שיר)|Thriller]]" נחשבו לפורצי דרך והשפיעו רבות על תעשיית המוזיקה בהמשך.{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Phil Hebblethwaite|כותרת=How Michael Jackson's Thriller changed music videos for ever|אתר=The Guardian|תאריך=21 בנובמבר 2013|כתובת=https://www.theguardian.com/music/2013/nov/21/michael-jackson-thriller-changed-music-videos|שפה=EN}}|כיוון=שמאל}} באותה העת, שילב ג'קסון בהפקותיו מספר טכניקות ריקוד מורכבות, אשר הידועה ביותר מביניהן היא "[[הליכת ירח (ריקוד)|הליכת הירח]]". [[מוזיקה|הסגנון המוזיקלי]], [[שירה|הסגנון הווקאלי]] וה[[כוריאוגרפיה]] הייחודית של ג'קסון זכו לפופולריות עצומה, אשר חצתה פערי דורות, גזעים ותרבויות. הקריירה המוזיקלית של ג'קסון היוותה השראה למיליוני אנשים ברחבי העולם ואמנים רבים בתחום המוזיקה וה[[ריקוד]] הושפעו ממנו{{דרוש מקור|סיבה=}}.

הישגים נוספים לג'קסון כוללים בין היתר [[#שיאי גינס|שבירת מספר שיאים עולמיים שנכנסו לספר השיאים של גינס]]: "האמן שזכה ביותר פרסים מכל אמן אחר" (15 [[פרס גראמי|פרסי גראמי]], 26 [[פרס המוזיקה האמריקאית|פרסי המוזיקה האמריקאית]], 17 [[סינגל]]ים אשר הגיעו למקום ראשון במצעד הפזמונים האמריקאי, ארבעה מתוכם של חמישיית הג'קסונים), ו"זמר הפופ אשר תרם הכי הרבה עבור צדקה". סך מכירות אלבומיו, המוערך בכ-780 מיליון עותקים ברחבי העולם, הפך אותו לאמן המצליח ביותר מבחינה מסחרית בהיסטוריה של המוזיקה.

לאורך השנים עיתונים שונים ברחבי העולם עסקו באינטנסיביות בחייו הפרטיים של ג'קסון, בשינויים הקיצוניים במראהו החיצוני (מבנה אפו, צבע עורו, ועוד), במערכות היחסים שניהל, וכן בהאשמות כי ביצע סדרה ארוכה של מעשים מגונים בילדים.{{הערה|{{ynet|יובל פלוטקין|הצד האפל של נוורלנד: ההיסטוריה הבעייתית של מייקל ג'קסון עם ילדים|5453400|27 בינואר 2019}}}} בשנת 2019 יצא סרט תיעודי העוסק בהיסטוריה הבעייתית של ג'קסון עם ילדים.{{הערה|{{הארץ|איה חיות|סרט חדש חושף עדויות קשות על פדופיליה מצד מייקל ג'קסון|0000017f-e37e-df7c-a5ff-e37eeaa10000|26 בינואר 2019}}}}

ג'קסון נפטר ב-[[25 ביוני]] [[2009]] מ[[דום לב]] בשל [[מנת יתר]] של הסם [[פרופופול]], [[סם הרדמה]] המשמש בניתוחים. מותו אירע במהלך ההכנות לסבב הופעותיו האחרון, "This Is It". רופאו האישי של ג'קסון, קונראד מארי, הורשע ב[[הריגה ברשלנות#הריגה שלא מרצון|הריגה שלא מרצון]], ונידון לארבע שנות מאסר, מתוכן ריצה שנתיים בפועל.

ב-2008 דורג ג'קסון במקום ה-25 ברשימת [[100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים (רולינג סטון)|100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים]] של המגזין "[[רולינג סטון]]".

==ביוגרפיה==
[[קובץ:2300 Jackson Street.jpg|ממוזער|200px|בית ילדותו של ג'קסון בעיר גארי שב[[אינדיאנה]]. צולם מספר ימים לאחר מותו]]
ג'קסון נולד בשם '''מייקל ג'וזף ג'קסון''' ב-[[29 באוגוסט]] [[1958]] בעיר [[גארי (אינדיאנה)|גארי]] אשר במדינת [[אינדיאנה]] שבארצות הברית (גארי היא פרוור תעשייתי הנמצא באזור [[המטרופולין של שיקגו]]). מייקל הוא בנם השמיני מבין עשרת ילדיהם של ג'וזף (שעל שמו נקרא מייקל בשמו האמצעי) וקתרין ג'קסון. משפחת ג'קסון השתייכה באותה העת ל[[מעמד הפועלים|מעמד הבינוני-נמוך]], האם קתרין, השתייכה לזרם [[עדי יהוה]] וגידלה את ילדיה על פיה. האב, ג'וזף, היה פועל ב[[בית חרושת]] ל[[פלדה]], והופיע לעיתים עם להקת ה[[רית'ם אנד בלוז]] "The Falcons". ג'ו גידל את ילדיו באופן קשוח ושתלטני ונהג להתעלל בעיקר במייקל פיזית ונפשית באמצעות מכות וכינויי גנאי. אף על פי כן, ג'קסון ציין כי דווקא החינוך הנוקשה שאביו נתן לו היה גורם משמעותי להצלחתו.

== קריירה ==
=== תחילת דרכו בחמישיית הג'קסונים ===
{{ערך מורחב|חמישיית הג'קסונים}}
בשנת [[1962]] החלו ג'קי, טיטו וג'רמיין ג'קסון להופיע באזור העיר גארי עם שניים משכניהם בהרכב "The Jackson Brothers". ב-[[1963]] הצטרפו ללהקה שני האחים הקטנים, [[מרלון ג'קסון|מרלון]] ומייקל, לאחר שכבר אז הפגינו יכולות שירה וריקוד. באמצע שנת [[1967]] מייקל החליף את ג'רמיין כזמר הראשי של הלהקה. באותה תקופה אימצו חברי הלהקה את השם "The Jackson Five" (ב[[עברית]]: '''חמישיית הג'קסונים''') כשם להקתם. בהמשך הופיעו באופן אינטנסיבי באינדיאנה ולאחר שזכו בתחרות כישרונות צעירים חשובה ב-[[1966]] (בה ביצעו [[גרסת כיסוי]] ללהיט של ה[[טמפטיישנס]], "My Girl", בביצוע מייקל), החלו לקיים הופעות באופן מקצועי ב[[שיקגו]], [[אילינוי]].

בהמשך הלהקה הצליחה להשיג חוזה הקלטות בחברת התקליטים המקומית "Steeltown" ובעקבות כך החלו לעבוד על אלבום הבכורה שלהם. הסינגל הראשון שהוציאו נקרא "Let Me Carry Your Schoolbooks" והוא הפך במהרה ללהיט מקומי. שנה אחר כך הוציאו את הסינגל "We Don't Have to Be Over 21) To Fall in Love)". בשנת [[1968]] הוחתמה הלהקה עם חברת התקליטים "[[מוטאון]]". הלהקה זכתה לפריצה הגדולה כאשר ארבעה סינגלים שלהם הגיעו למקום הראשון במצעד ה-[[Billboard Hot 100]] האמריקני ("I Want You Back"{{כ}}, "[[ABC (שיר)|ABC]]"{{כ}}, "The Love You Save" ו-"[[I'll Be There (שיר של חמישיית הג'קסונים)|I'll Be There]]").

חמישיית ג'קסון נשארו עם מוטאון עד שנת [[1976]], וכשרצו יותר חופש מוזיקלי עברו ל"[[אפיק רקורדס|אפיק]]" (Epic), אך כיוון ששם הלהקה היה שייך למוטאון הם החליפו את שמם ל"הג'קסונים" (The Jacksons), כפי שהיו ידועים בשנים המוקדמות יותר. הם המשיכו להופיע ברחבי העולם, הוציאו לשווקים שישה אלבומים נוספים בין השנים 1976–[[1984]], במהלכם היה מייקל כותב השירים הראשי של הלהקה וכתב להיטים כמו "(Shake Your Body (Down to the Ground"{{כ}} "This Place Hotel"{{כ}} ו-"Can You Feel It".

=== קריירת הסולו המקבילה לחמישיית הג'קסונים ===
במסגרת הלהקה, בין השנים [[1972]]–[[1975]], ג'קסון הוציא לשווקים ארבעה אלבומי סולו בחברת מוטאון, בהם "Got to Be There" ו-"[[Ben]]". הפופולריות של הלהקה החלה לדעוך לקראת אמצע שנות השבעים.

בשנת [[1978]] ג'קסון כיכב בתפקיד הדחליל לצידה של [[דיאנה רוס]] ב[[סרט מוזיקלי|סרט הקולנוע המוזיקלי]] "[[הקוסם (סרט)|הקוסם]]", גרסה אפרו-אמריקאית לספר [[הקוסם מארץ עוץ]] בו צוות השחקנים כולו היה אפרו אמריקנים. במהלך הפקת הסרט, נוצר לראשונה חיבור בין ג'קסון למפיק המוזיקלי [[קווינסי ג'ונס]], אשר הלחין את פסקול הסרט. ג'קסון ביקש מג'ונס להפיק לו [[אלבום סולו]]. בעקבות כך ג'ונס הפיק לג'קסון את אלבום הסולו הראשון של ג'קסון "[[Off the Wall]]". כותבי השירים של האלבום כללו בין היתר את ג'קסון עצמו, [[סטיבי וונדר]] ו[[פול מקרטני]]. האלבום יצא לשווקים בשנת [[1979]] וזכה להצלחה עצומה כאשר בסופו של דבר הוא מכר מעל ל-20 מיליון עותקים ברחבי העולם והפך את ג'ונס למפיק-על בתעשיית המוזיקה. למרות ההצלחה המסחרית העצומה של האלבום, ג'קסון סבר כי האלבום היה צריך לזכות להצלחה רבה יותר ובשל כך היה נחוש בדעתו לגרום לכך שאלבומו הבא יתעלה על ההצלחה של "Off the Wall".

===האלבום "Thriller" ושנות השמונים===
[[קובץ:Michael Jackson with the Reagans.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מייקל ג'קסון עם [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[רונלד רייגן]] ורעייתו [[ננסי רייגן]], בביקור בבית הלבן ב-[[1984]]]]
[[קובץ:Michael Jackson The Way You Make Me Feel.jpg|ימין|ממוזער|150px|מייקל ג'קסון, 1988]]
במהלך [[1982]] פרש ג'קסון באופן סופי מחמישיית הג'קסונים. שיתוף הפעולה הבא בין ג'ונס וג'קסון הניב את אלבום הסולו השישי של ג'קסון "[[Thriller]]", שיצא בנובמבר 1982. האלבום אשר מכר למעלה מ-110 מיליון עותקים היה לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים ושהה במקום הראשון במצעד [[בילבורד 200]] למשך 37 שבועות שאינם רצופים. בנוסף, ג'קסון הפך לאמן הראשון שהוציא שבעה סינגלים מתוך אלבום אחד שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעד ה[[בילבורד הוט 100]], כולל "[[Billie Jean]]", "[[Beat It]]", "[[Thriller (שיר)|Thriller]]", "[[Wanna Be Startin' Somethin']]", "[[Human Nature]]" ו-"[[P.Y.T. (Pretty Young Thing)]]". הקליפים של ג'קסון, במיוחד "Thriller", "Billie Jean" ו-"Beat It", הפכו אותו לכוכב הראשון שהביא את ערוץ [[MTV]] לרמה חדשה של השפעה תרבותית.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.billboard.com/music/pop/michael-jackson-best-pop-star-1983-1235824703/|הכותב=Andrew Unterberger|כותרת=Billboard’s Greatest Pop Star of 1983: Michael Jackson|אתר=Billboard|תאריך=2024-11-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-11-27}}</ref> האלבום זיכה את ג'קסון בשמונה [[פרס גראמי|פרסי גראמי]] ([[שיא עולמי]]).

ב-[[25 במרץ]] [[1983]], ג'קסון הופיע בשידור חי ב[[ספיישל טלוויזיוני]] לרגל 25 שנה לחברת [[מוטאון]] בו גם הופיע יחד עם חמישיית הג'קסונים וגם ביצע לבדו את השיר "Billie Jean". בהופעה זו ביצע ג'קסון לראשונה את ריקוד [[הליכת ירח (ריקוד)|הליכת הירח]], שהפך לאירוע מכונן בתולדות הריקוד והאופנה.<ref name=":0" /> בשידור צפו כ-47 מיליון צופים. עסקת הפרסום שלו עם [[פפסי]] בדצמבר 1983 קבעה סטנדרט חדש לשיתופי פעולה מסחריים של ידוענים.<ref name=":0" />

ב-[[14 במאי]] [[1984]], ג'קסון הוזמן לבית הלבן כדי לקבל פרס מידי הנשיא [[רונלד רייגן]], על תרומותיו הרבות לארגונים המטפלים באנשים בעלי [[התמכרות]] לאלכוהול וסמים.

בהמשך השנה ג'קסון שיחק בסרט [[מדע בדיוני]] תלת־ממדי בן 12 דקות בשם "[[קפטן איו]]", אותו ביים [[פרנסיס פורד קופולה]] והפיק [[ג'ורג' לוקאס]]. הסרט הוקרן בגני השעשועים של [[וולט דיסני]] ברחבי העולם במהלך שנות השמונים והתשעים וזכה לפופולריות רבה.

בשנת [[1985]] כתב ג'קסון את שיר הצדקה "[[We Are the World]]" (ב[[אנגלית]]: '''אנחנו העולם'''), יחד עם [[ליונל ריצ'י]], אשר הופק על ידי [[קווינסי ג'ונס]]. השיר בוצע על ידי [[להקת על]] בה השתתפו האמנים הפופולריים ביותר ב[[ארצות הברית]] בתקופה זו. הסינגל הפך בהמשך לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כאשר קרוב ל-30 מיליון עותקים שלו נמכרו ברחבי העולם. הכנסות השיר שימשו לצורך מתן סיוע לקורבנות הרעב ב[[אתיופיה]] באותה שנה.

שיתוף הפעולה הבא בין קווינסי ג'ונס וג'קסון הניב את אלבום הסולו השביעי של ג'קסון, "[[Bad]]", אשר יצא לשווקים בשנת [[1987]] וזכה להצלחה מסחרית ניכרת. נכון ל-2008, האלבום מכר מעל ל-32 מיליון עותקים ברחבי העולם, האלבום דורג כעשירי בעולם במכירות. לאחר מכן נפרדו דרכיהם של ג'ונס וג'קסון. סבב ההופעות העולמי של Bad החל ב-[[12 בספטמבר]] באותה שנה והסתיים ב-[[14 בינואר]] [[1989]]. ג'קסון שבר שיא גינס לאחר שכ-504,000 איש נכחו בשבעה מופעים ב[[אצטדיון ומבלי (1923)|אצטדיון ומבלי]]. הוא ביצע בסך הכול 123 מופעים בפני קהל של 4.4 מיליון אנשים וזכה בשיא גינס נוסף כאשר סבב ההופעות גרף 125 מיליון דולרים. במהלך הסבב הוא הזמין ילדים מעוטי יכולת לצפות במופעים בחינם, נתן תרומות לבתי חולים, בתי יתומים וארגוני צדקה אחרים.

בשנת [[1988]], ג'קסון הוציא לשווקים את הספר ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] הראשון שלו בשם "Moon Walk" ("[[הליכת ירח (ריקוד)|הליכת הירח]]") אשר מכר מעל 200,000 עותקים. בספר, ג'קסון סיפק מידע רב על ילדותו, על התקופה בה היה שותף בחמישיית הג'קסונים ובהתעללות בו מצד אביו והחינוך הנוקשה שלו. ג'קסון ציין בספר גם כי עבר שני [[ניתוחי אף]] ו[[ניתוח פלסטי]] נוסף בו יצרו גומה בסנטרו. הוא ייחס את השינויים הרבים במבנה פניו לתהליכי התבגרות, להרזיה, לדיאטה צמחונית קפדנית שעבר, לשינוי סגנון השיער שלו, ולתאורה על הבמות. הספר הגיע למקום הראשון במצעד מכירות הספרים של [[הניו יורק טיימס]].

בשנת 1988, שיחק ג'קסון בסרט הבדיוני "[[סהרורי (סרט)|Moonwalker]]". עלילת הסרט הורכבה מקולאז' של סיפורים קצרים, קטעים מהופעותיו של ג'קסון ו[[וידאו קליפ]]ים של ג'קסון.

ההצלחה העצומה לה זכה ג'קסון במהלך שנות השמונים הביאה לכך שזכה באותה העת לכינוי "מלך הפופ" (כינוי שניתן לו על ידי [[אליזבת טיילור]]).

===שנות התשעים===
[[קובץ:Michael Jackson sculpture.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אחד מהפסלים הזהים הרבים של מייקל ג'קסון אשר מוקמו בכל רחבי אירופה במהלך קידום המכירות של אלבומו "[[HIStory: Past, Present and Future, Book I|HIStory]]".]]
במרץ [[1991]], ג'קסון חידש את החוזה שלו עם [[סוני]] עבור 100 מיליון דולרים. אלבום האולפן השמיני של ג'קסון "[[Dangerous (אלבום של מייקל ג'קסון)|Dangerous]]" יצא לשווקים במהלך שנה זו. נכון לשנת 2008, האלבום מכר מעל לשבעה מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית ומעל ל-32 מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום הניב להיטים כגון "Remember the Time"{{כ}}, "Black or White" ו-"[[Heal the World]]".

בשנת [[1992]] הקים ג'קסון את "קרן רפאו את העולם" ("Heal the World Foundation"), ארגון [[צדקה]] שתרם מיליוני דולרים. מטרותיה העיקריות של הקרן הן עזרה לילדים נזקקים, תרומה לסביבה ומימון [[תרופות]] לילדים רעבים וחולים, הן בארצות המפותחות והן בארצות הלא מפותחות. בנוסף, הקרן פעלה למניעת ניצול והתעללות בילדים וסייעה לאנשים שהיו מכורים ל[[סמים]] ול[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]]. הקרן עבדה בשיתוף עם קרנות ומוסדות אחרים על מנת להשיג את המטרות שלה בעוצמה מלאה. מחוץ לקרן, ג'קסון היה נוהג לבקר ב[[בית יתומים|בתי יתומים]] וב[[בית חולים|בתי חולים]] ברחבי העולם, לחלק מתנות ולעזור בנדיבותו לממן ניתוחים של [[השתלת איברים|השתלות איברים]] וטיפולים רפואיים.

אחת ההופעות המפורסמות ביותר שלו הייתה במחצית של משחקי ה[[סופרבול]] ב[[ינואר]] [[1993]]. בניגוד למקובל בהופעות המחצית של הסופרבול במרבית השנים הקודמות, ג'קסון היה האמן היחיד שהופיע במחצית כולה. ב-[[24 בפברואר]] 1993 ג'קסון קיבל את "פרס האגדה החיה" בטקס [[פרס גראמי]] ה-35 בלוס אנג'לס.

במהלך [[פברואר]] 1993 העניק ג'קסון ריאיון באורך 90 דקות ל[[אופרה וינפרי]], הריאיון הטלוויזיוני השני שלו מאז [[1979]]. במהלך הריאיון, ג'קסון סיפר על הדרך שבה אביו התעלל בו במהלך ילדותו, וכמו כן ציין כי הוא חש שהחמיץ חלק גדול משנות הילדות שלו וציין כי הוא אחד האנשים הבודדים בעולם. כמו כן, באותו הריאיון ג'קסון הכחיש שמועות בצהובונים לפיהם הוא רכש את עצמותיו של [[ג'וזף מריק|ג'וזף מריק "איש הפיל"]]. שמועות נוספות שהכחיש בריאיון זה, היו שמועות על כך שהוא ישן ב[[רפואה היפרברית|תא חמצן]], או על כך שהוא הלבין את עורו. בהקשר להלבנת עורו, במהלך הריאיון ג'קסון חשף את עובדת היותו חולה ב[[ויטיליגו|וויטיליגו]]. הריאיון נצפה על ידי 90 מיליון צופים בארצות הברית בלבד, והפך בכך לשידור הרביעי שאיננו שידור ספורט הנצפה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. בנוסף, הריאיון הגביר באופן ניכר, בזכות אומץ ליבו של ג'קסון לספר על מחלתו, את המודעות למחלת הוויטיליגו, אשר לא הייתה מוכרת במיוחד עד לאותה העת.

בשנת [[1995]], הוציא ג'קסון לשווקים את האלבום הכפול "[[HIStory: Past, Present and Future, Book I|HIStory]]". האלבום הזה הוא האלבום האישי ביותר של ג'קסון שנכתב כמעט כולו אחרי [[#ג'ורדן צ'נדלר|ההאשמות שהוגשו נגדו שנתיים לפני כן]]. הדיסק הראשון הכיל 15 מהלהיטים הגדולים ביותר של ג'קסון, בעוד שהדיסק השני הכיל 15 שירים חדשים. זהו האלבום הכפול הנמכר ביותר בכל הזמנים, כאשר 20 מיליון עותקים שלו נמכרו ברחבי העולם.

בשנת 1997 הוציא ג'קסון לשווקים את אלבום האוסף המיוחד "[[Blood on the Dance Floor: HIStory in the Mix]]", אשר הכיל רמיקסים לסינגלים הנמכרים ביותר מהאלבום "HIStory", בנוסף לחמישה שירים חדשים. המכירות של האלבום בכל העולם נאמדו על 6 מיליון עותקים נכון לשנת 2007, מה שהפך אותו לאלבום הרמיקסים הנמכר ביותר בכל הזמנים.

ביוני [[1999]] היה ג'קסון מעורב במספר אירועי צדקה. הוא הופיע לצד [[לוצ'אנו פבארוטי]] ב[[מופע צדקה]] ב[[מודנה]] שב[[איטליה]]. המופע, אשר נועד לגייס כספים ארגון ה[[מוסד ללא כוונת רווח|מלכ"ר]] "War Child", גייס מיליון דולרים עבור [[פליטים|פליטי]] [[קוסובו]] וילדי [[גואטמלה]]. מאוחר יותר באותו החודש, ג'קסון ארגן מספר מופעי צדקה ב[[גרמניה]] וב[[קוריאה]]. אמנים נוספים אשר השתתפו במופעים הללו היו [[סלאש (מוזיקאי)|סלאש]], ה[[סקורפיונז]], [[מריה קארי]], [[אנדראה בוצ'לי]] ונוספים. הכספים אשר גויסו במהלך האירוע, הועברו לקרן נלסון מנדלה לילדים, ל[[הצלב האדום|צלב האדום]] ולארגון [[אונסק"ו]].

===העשור הראשון של המאה ה-21===
בספטמבר [[2001]] קיים שני מופעים ב[[מדיסון סקוור גארדן]] לציון [[מייקל ג'קסון: חגיגות השלושים|30 שנות קריירה]]. המופעים, בהשתתפות אומנים רבים שודר לאחר מכן כספיישל ברשת [[CBS]]. ב[[אוקטובר]] אותה שנה, ג'קסון הוציא לשווקים את האלבום "[[Invincible]]", שהגיע למקומות הראשונים בארצות הברית ובריטניה ונמכר בכ-8 מיליון עותקים. בעקבות פיגועי [[11 בספטמבר]], ג'קסון עזר לארגן את מופע הצדקה "United We Stand: What More Can I Give" בוושינגטון הבירה, אשר שודר ב-[[21 באוקטובר]] באותה שנה וכלל הופעות של עשרות אמנים גדולים, לרבות ג'קסון, אשר ביצע את השיר "[[What More Can I Give]]" בסיום המופע. ב-[[15 בנובמבר]] [[2006]] קיבל ג'קסון את פרס ה-"Diamond Award" על מכירת למעלה מ-100 מיליון אלבומים, בטקס "[[פרסי המוזיקה העולמית]]" ל-2006.

ב-[[11 בפברואר]] [[2008]], יום השנה ה-25 ליציאת אלבומו של ג'קסון "[[Thriller]]", הוציא ג'קסון לשווקים גרסה מחודשת לאלבום שנקראה "[[Thriller 25]]". האלבום כלל רצועה שלא פורסמה בעבר בשם "For All Time", בנוסף למספר רמיקסים אותם הפיק יחד עם אמנים פופולריים שונים כגון [[אייקון (זמר)|אייקון]], [[פרגי (זמרת)|פרגי]], [[ויל.איי.אם]] ו[[קניה וסט]]. שני רמיקסים אשר יצאו לשווקים בתור סינגלים. האלבום זכו להצלחה מתונה: "The Girl Is Mine 2008" ו-"Want to Be Startin' Somethin' 2008". האלבום הגיע באותה העת למקום הראשון במצעד המכירות בשמונה מדינות באירופה. במשך 12 שבועות האלבום מכר יותר משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם.

ב-[[29 באוגוסט]] [[2008]], במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-50 של ג'קסון, סוני הוציאה לשווקים סדרת אוספים בשם "King of Pop" המכילה את להיטיו הגדולים של ג'קסון.

בשנת [[2009]], נודע כי אלבומו "[[Thriller]]" עתיד להיות מומחז ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]].{{הערה|{{גלובס|[[שרון מולדאבי]]|מייקל ג'קסון בדרך לברודוויי|1000420465|27 בינואר 2009}}}}

במרץ 2009, הודיע ג'קסון לראשונה ב[[מסיבת עיתונאים]] בלונדון כי במהלך [[יולי]] הוא מתכנן לערוך ב[[לונדון]] 10 הופעות ענק בשם "This Is It" לאחר עשור ללא הופעות.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|מייקל ג'קסון חוזר לבמה: "זה ההדרן האחרון"|3682090|5 במרץ 2009}}}} סבב ההופעות, אשר אמור היה להיות סבב ההופעות הגדול ביותר של ג'קסון מאז סבב ההופעות העולמי של אלבומו "HIStory" בשנת 1997, נחשב באותה העת על ידי רבים לאחד מהאירועים המוזיקליים החשובים ביותר של השנה כאשר למעלה ממיליון צופים היו אמורים לצפות במופעים. ג'קסון ציין במקביל, כי הוא מעוניין לפרוש לצמיתות לאחר סבב ההופעות. תוך שעות ספורות נמכרו כל הכרטיסים (זוהי שבירת שיא למכירת הכרטיסים המהירה ביותר), בעקבות כך ג'קסון התחייב לערוך 50 מופעים שונים. בשבועות שקדמו לסבב ההופעות ג'קסון התכונן לסבב ההופעות בלוס אנג'לס יחד עם הכוריאוגרף והבמאי [[קני אורטגה]]. סבב ההופעות אמור היה להיערך בין [[13 ביולי]] [[2009]] ל-[[6 במרץ]] [[2010]], אך לא יצא לפועל עקב מותו של ג'קסון.

===מותו, טקס האשכבה לזכרו והלווייתו===
[[קובץ:Michael Jackson in Vegas cropped-2.jpg|200px|ממוזער|מייקל ג'קסון ב[[לאס וגאס]], [[נבדה]], 2003]]
ב-[[25 ביוני]] 2009, פחות משלושה שבועות לפני תחילת סבב ההופעות הצפוי שלו, לקה ג'קסון ב[[דום לב]] באחוזה אותה שכר במחוז הולמבי הילס שב[[לוס אנג'לס]]. לאחר שניסיונות ההחייאה אותם ביצע רופאו האישי כשלו, הוזמן צוות חובשים ממחלקת מכבי האש של לוס אנג׳לס וביצע ניסיונות [[החייאה]] ממושכים במקום וב[[אמבולנס]] בדרך למרכז הרפואי על שם רונלד רייגן ובמשך שעה לאחר מכן. בשעה 14:26 נקבע מותו של ג'קסון. דקות ספורות לאחר מכן, אחיו של מייקל, ג'רמיין, בישר לעולם על מות אחיו באמצעות אמצעי התקשורת. בשל ספקות לגבי סיבת מותו של ג'קסון, לבקשת המשפחה בוצעה בו [[נתיחה שלאחר המוות]] משפטית נוספת מספר ימים לאחר מותו.

ב-[[7 ביולי]] 2009 ערכה המשפחה [[טקס אשכבה]] פרטי לג'קסון, בבית הקברות "פורסט לואן" שבלוס אנג'לס, ולאחר מכן נערך טקס אשכבה ציבורי בהיכל הספורט [[סטייפלס סנטר]] בלוס אנג'לס בהשתתפות אלפי מוזמנים. הטקס שודר בתחנות הטלוויזיה הגדולות ברחבי העולם, ועל פי ההערכות צפו בו יותר ממיליארד איש בשידור חי. מספר הצופים בטקס האשכבה בארצות הברית נאמד, על פי נילסן, ב-31.1 מיליון איש. [[סטיבי וונדר]], [[ליונל ריצ'י]], [[מריה קארי]], [[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]], [[ג'ניפר הדסון]], [[אשר (זמר)|אשר]], ג'רמיין ג'קסון ו[[שאהין ג'אפרגולי]] הופיעו במהלך הטקס. [[ברי גורדי]] ו[[סמוקי רובינסון]] קראו [[הספד]]ים, בעוד ש[[קווין לטיפה]] קראה שיר בשם "We had him" ("לנו היה אותו"), שנכתב לרגל האירוע על ידי [[מאיה אנג'לו]]. בתו בת ה-11 של ג'קסון, פאריס מייקל קתרין ג'קסון, בכתה כאשר סיפרה לקהל: {{ציטוט|מרכאות=כן|"מאז שנולדתי, אבא היה האב הטוב ביותר שאתם יכולים לדמיין... רק רציתי להגיד שאני אוהבת אותו... כל כך הרבה.}}
ארונו של ג'קסון לא נטמן בבית הקברות לאחר הטקס, ובני משפחתו לא הודיעו לתקשורת היכן ייקבר. הלווייתו של ג'קסון התקיימה ב-[[3 בספטמבר]] 2009 בטקס פרטי בבית העלמין "פורסט לואן" שבקליפורניה.

הדיווחים הרשמיים ציינו כי מותו של ג'קסון נגרם משימוש ב[[כדורי שינה]] שבראשם סם השינה [[פרופופול]] אשר ניתנו לו על פי בקשתו, על ידי רופאו האישי, קונארד מארי. ב-[[8 בפברואר]] [[2010]] הגישה פרקליטות [[מחוז לוס אנג'לס]] [[כתב אישום]] נגד מארי באשמת [[הריגה ברשלנות#הריגה שלא מרצון|הריגה שלא מרצון]]. הרופא הורשע בהריגתו של ג'קסון ונדון לארבע שנות מאסר.{{הערה|{{ynet||ארבע שנות מאסר לרופאו של מייקל ג'קסון|4154798|30 בנובמבר 2011}}}}

===לאחר מותו===
[[קובץ:Michael Jackson Star.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כוכבו של ג'קסון ב[[שדרת הכוכבים]] שב[[הוליווד]] לאחר מותו]]
במהלך השעות שלאחר מותו של ג'קסון, חלה עלייה משמעותית במכירת אלבומיו. האלבום "[[Thriller]]", שיצא לשווקים לראשונה בשנת [[1982]], דורג במקום הראשון במצעד ההורדות של חנות המוזיקה המקוונת [[iTunes]], ואילו שמונה אלבומים נוספים דורגו ב-40 המקומות הראשונים. ב[[בריטניה]], בה היה אמור ג'קסון להופיע כעבור מספר שבועות אילולא נפטר, הגיעו 15 מאלבומיו ל-15 המקומות הראשונים במצעד של חברת [[אמזון]].

באוקטובר [[2009]] דלף לאינטרנט, כמה שעות לפני היציאה הרשמית ב-[[12 באוקטובר]], סינגל חדש של ג'קסון בשם "This Is It"{{הערה|[http://www.eonline.com/uberblog/b148437_michael_jacksons_this_it_single_hear_it.html הסינגל "This Is It"], באתר E! Online}} שאמור היה ללוות את המופע הגרנדיוזי שתכנן להעלות ב[[לונדון]] ומשמש כעת כשם ה[[סרט באורך מלא]], שיצא לאקרנים ב-[[28 באוקטובר]], אשר תיעד את החזרות האחרונות של ג'קסון לפני מותו. יומיים לפני יצאת הסרט לאקרנים, יצא אלבום כפול הנושא את אותו השם, שכולל גרסאות מקוריות ל-14 שירים המופיעים בסרט כולל מיטב הלהיטים של ג'קסון, ומסתיים עם הסינגל החדש בגרסה מקורית ובגרסה מיוחדת בליווי ה"ג'קסונים". כמו כן, האלבום הכפול יכלול גרסאות מוקדמות ונדירות של שלושה מלהיטיו ("Beat It"{{כ}}, "'Wanna Be Startin"{{כ}}, "'Somethin" ו-"She's Out Of My Life") ותמונות בלעדיות מהחזרות האחרונות.

ב-28 באוקטובר 2009 יצא לאקרנים ברחבי העולם הסרט התיעודי "This Is It" אשר הופק על ידי [[סרטי קולומביה]] והכיל קטעים מהחזרות לסבב ההופעות. הסרט הוקרן במשך שבועיים ברחבי העולם. הסינגל החדש בשם "This Is It" יצא לשווקים ב-12 באוקטובר 2009, כאשר האלבום החדש בעל אותו השם יצא לשווקים ברחבי העולם ב-26 באוקטובר. הסרט הפך לסרט התיעודי הריווחי ביותר בכל הזמנים עם הכנסות של מעל ל-252 מיליון דולרים.

בדצמבר [[2009]] יצא לאור ספר חדש שנקרא "האופוס של מייקל ג'קסון" שהוא בעצם פרויקט מיוחד שהכינו קרוביו לקראת [[חג המולד]]. הספר כולל 404 עמודים של סיפורים ותמונות נדירות מחייו האישיים של ג'קסון שלא פורסמו בעבר. גם למעריציו של ג'קסון הייתה הזדמנות לתרום לחלק מהספר ואלפי מעריצים מכל רחבי העולם שלחו תצלומים, עבודות אומנות ומחוות שכתבו לג'קסון. עורכי הספר בחרו את העבודות הסופיות שזכו להיכלל בספר. הספר הוא כבד במיוחד, גדול ממדים וכרוך בעור שחור ומחירו כ-249 דולר.

בעקבות העלייה המסיבית במכירות של אלבומיו של ג'קסון לאחר מותו, הודיעה חברת סוני ב-[[16 במרץ]] [[2010]] כי הם חידשו את החוזה עם היורשים של זכויות היוצרים של שיריו של ג'קסון אשר היה אמור לפקוע בשנת [[2015]]. במסגרת החוזה המחודש היו מתוכננים לצאת לשווקים בשנים הבאות עשרה אלבומים חדשים של ג'קסון עם חומר שלא פורסם בעבר. האלבום החדש הראשון יועד לצאת לשווקים בנובמבר 2010, והאלבום האחרון יועד לצאת לשווקים לפני דצמבר 2017, אך כבר לא יצא.

ב-[[19 בנובמבר]] 2010 יצא לשווקים מארז ה-[[DVD]] של ג'קסון "Michael Jackson's Vision" אשר מכיל אוסף סרטים קצרים של ג'קסון אשר כולל את הווידאו קליפ "One More Chance" שלא שודר מעולם.

ב-[[23 בנובמבר]] 2010 יצא לשווקים משחק הווידאו "Michael Jackson: The Experience", אשר פותח על ידי חברת משחקי הווידאו [[Ubisoft]]. המשחק מאפשר לשחקן לבצע את מהלכי הריקוד הנודעים של ג'קסון תוך כדי שירה באמצעות טכנולוגיית התנועה של [[קונסולת משחקים|קונסולות המשחקים]] החדישות.

ב-[[10 בדצמבר]] 2010 יצא לשווקים האלבום "Michael", אשר מכיל שירים ישנים של ג'קסון אשר לא יצאו לשווקים מעולם. השיר "[[Hold My Hand (שיר של מייקל ג'קסון)|Hold My Hand]]", אותו הקליט ג'קסון במקור בשנת [[2007]] יחד עם הזמר [[אייקון (זמר)|אייקון]], היה הסינגל הראשון מתוך האלבום אשר יצא לשווקים.

ב-[[7 בנובמבר]] [[2011]], כשנתיים לאחר מותו של ג'קסון, רופאו האישי של ג'קסון קונרד מוריי {{אנ|Conrad Murray}} נמצא אשם בהריגתו. ב-29 בנובמבר 2011, גזר בית המשפט על ד"ר מוריי את העונש המקסימלי הקבוע בחוק – 4 שנות מאסר.

בטקס [[בילבורד]] [[2014]], הוצגה [[הולוגרמה]] של ג'קסון, שר את השיר "Slave to the Rhythm" מאלבומו האחרון.

את כלל הזכויות על יצירותיו המוזיקאיות שפורסמו טרם מותו ואלו שטרם יצאו לאחר מותו, שמרו קרובי משפחתו ועליהם קיבלו תגמולים גם לאחר מותו.

ב-[[18 באפריל]] [[2025]] צפוי לצאת [[סרט ביוגרפי]] על חייו בשם "Michael". את הסרט ביים [[אנטואן פוקואה]]. אחיינו של ג'קסון, ג'עפר ג'קסון, אמור לככב בתפקידו הגדול הראשון בסרט. הפקת הסרט החלה ב-22 בינואר 2024.{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Angelique Jackson|כותרת=Michael Jackson Biopic Set for 2025 Release|אתר=Variety|תאריך=11 בינואר 2024|כתובת=https://variety.com/2024/film/news/michael-jackson-biopic-2025-release-date-1235869388/|שפה=en-US}}|כיוון=שמאל}}

==חייו האישיים==
=== מערכות יחסים ===
במהלך סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים ניהל מערכת יחסים קצרה ומתוקשרת עם השחקנית זוכת פרס האוסקר [[טייטום אוניל]]. במהלך שנות השמונים ניהל מערכת יחסים קצרה ומתוקשרת עם השחקנית [[ברוק שילדס]]. שילדס ציינה בשנת 2009 כי על אף שג'קסון מעולם לא הציע לה להתחתן עמו באופן רשמי, ג'קסון נהג לשוחח עימה פעמים רבות על האפשרות שהם יתחתנו ויגדלו יחד ילדים מאומצים. כמו כן ציינה כי באותה העת היא הסתייגה מהצעותיו של ג'קסון.

==== הנישואים לליסה מארי פרסלי ====
ב-[[26 במאי]] [[1994]] נישא ג'קסון בחשאיות בטקס פרטי ב[[הרפובליקה הדומיניקנית|רפובליקה הדומיניקנית]] ל[[זמר-יוצר|זמרת-יוצרת]] [[ליסה מארי פרסלי|ליסה מרי פרסלי]], בתו של [[אלביס פרסלי]]. הזוג הכחיש את קיום טקס הנישואים כמעט חודשיים שלמים לאחר שנישא. רק ב-[[1 באוגוסט]] 1994 נודע לראשונה בכלי התקשורת על נישואיהם של ג'קסון ופרסלי.

פרסלי וג'קסון נפגשו לראשונה בשנת [[1975]], במהלך מספר הופעות של משפחת ג'קסון בקזינו MGM Grand Hotel and Casino ב[[לאס וגאס]] כאשר פרסלי הייתה בת שבע. השניים נפגשו בשנית באמצעות חבר משותף בתחילת שנת 1993. לאחר המפגש הם נשארו בקשר טלפוני מדי יום. כאשר ההאשמות בדבר ההתעללות המינית בג'ורדן צ'נדלר החלו להתפרסם בכלי התקשורת, פרסלי סיפקה לג'קסון תמיכה רגשית. אף על פי כן היא ציינה כי באותה העת היא הייתה מודאגת מאוד ממצבו הבריאותי המדרדר של ג'קסון וההתמכרות שלו לסמים. כמו כן פרסלי ציינה כי "אני מאמינה שהוא לא עשה שום דבר רע ושהוא נאשם בטעות ובשל כך התאהבתי בו. רציתי להציל אותו. הרגשתי שאני מסוגלת לעשות זאת." באחת משיחות הטלפון שהתקיימו בין השניים, פרסלי ציינה כי ג'קסון היה מסומם, מבולבל והזייתי. זמן קצר לאחר מכן, היא שכנעה אותו ליישב את ההאשמות בבית המשפט ולעבור שיקום. ג'קסון הציע נישואין לפרסלי, ארבעה חודשים בלבד לאחר שהקשר ביניהם חודש, במהלך שיחת טלפון אשר התקיימה בסתיו 1993.

באותה העת, גורמים שונים בכלי התקשורת העריכו כי נישואיהם של ג'קסון ופרסלי היו תעלול יחצני אשר נועד לשפר את תדמיתו של ג'קסון בלבד ולהסיט את תשומת הלב מההליכים המשפטיים שהתנהלו באותה העת נגד ג'קסון.

פרסלי הופיעה בווידאו קליפ של ג'קסון לשיר "[[You Are Not Alone]]", [[שיר אהבה]] מאלבומו "[[HIStory]]".

ג'קסון ופרסלי התגרשו ב-[[20 באוגוסט]] [[1996]].

==== הנישואים לדבי רואו ====
במהלך סבב ההופעות העולמי של אלבומו HIStory, ג'קסון נישא לאחות [[דרמטולוגיה|הדרמטולוגית]] דבורה ג'ין רואו ב-[[14 בנובמבר]] [[1996]] בטקס מאולתר בחדר המלון בו שהה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]]. במהלך שלוש שנות נישואיהם רואו ילדה את שני ילדיו הבכורים של ג'קסון.

ג'קסון פגש לראשונה את רואו באמצע שנות השמונים לאחר שאובחן במחלת הוויטיליגו. במשך שנים רבות טיפלה רואו בג'קסון והעניקה לו תמיכה רגשית. במקור, לא היו לשניים שום תוכניות להתחתן, אבל לאחר שרואו נכנסה להריון, אמו של ג'קסון שכנעה אותם לעשות כן. ב-[[8 באוקטובר]] [[1999]] התגרשו בני הזוג ורואו העבירה את המשמורת על הילדים לאחריותו של ג'קסון וויתרה על זכויותיה כהורה.

=== אבהות ===
[[קובץ:Michael Jackson2 2006 cropped.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מייקל ג'קסון ובנו ב[[יורודיסני]], 2006]]
ג'קסון היה אב לשלושה ילדים:
* מייקל ג'וזף ג'וניור (נודע בעיקר בכינוי "פרינס"), אשר נולד ב-[[13 בפברואר]] [[1997]] מנישואיו של ג'קסון לדבי רואו.
* פאריס מייקל קתרין, אשר נולדה ב-[[3 באפריל]] [[1998]] מנישואיו של ג'קסון לדבי רואו.
* פרינס מייקל השני (נודע בעיקר בכינוי "בלאנקט"), אשר נולד ב-[[24 בפברואר]] [[2002]] באמצעות [[הפריה מלאכותית]] ו[[פונדקאות|אם פונדקאית]] שזהותה נותרה חסויה.

ב-[[20 בנובמבר]] [[2002]] כאשר ג'קסון התארח ב[[מלון אדלון]] ב[[ברלין]], הוא הוציא את בנו בלאנקט, אשר היה באותה העת בן 11 חודשים בלבד, אל מרפסת חדרו והחזיק אותו מעבר למעקה הבטיחות אל המעריצים שחיכו לו למטה. התמונות של האירוע אשר זכו לכיסוי תקשורתי נרחב גרמו לתדהמה רבה ולפיקפוק בקרב רבים לגבי הכשירות של ג'קסון כהורה. ג'קסון ציין בעקבות האירוע כי זו הייתה טעות איומה מצדו והתנצל על מעשיו.

לאורך כל השנים תמיד כאשר ילדיו של ג'קסון הופיעו בפומבי, הוסתרו פניהם באמצעות [[מסכה|מסכות]] בטענה כי צעד זה נועד להבטיח את שלומם תוך שמירה על זהותם. דבי רואו ציינה בעבר כי ג'קסון הגה את הרעיון בעקבות איומי המוות האנונימים הרבים אותם נהג לקבל ובשל החשש מניסיון חטיפה אפשרי של אחד מילדיו.

ב-[[30 ביוני]] [[2009]], החלו להתפרסם בתקשורת שמועות על כך שג'קסון איננו כלל אביהם הביולוגי של ילדיו.{{הערה|[http://www.foxnews.com/entertainment/2009/06/30/reports-michael-jackson-biological-father-kids/?test=faces Reports: Michael Jackson Not Biological Father to His Kids], באתר [[פוקס ניוז|FOXNews]]{{כ}}, 30 ביוני 2009}} בריאיון שהתקיים עימה ביולי 2009, טענה דבי רואו, אימם של שניים משלושת ילדיו של ג'קסון (מייקל ג'וזף ג'וניור ופאריס מייקל קתרין) כי, "מייקל היה גרוש ובודד ורצה ילדים. אני הייתי היחידה שהסכימה ללדת את ילדיו. הצעתי לו את רחמי – זאת הייתה מתנה. זה היה משהו שעשיתי כדי לשמח אותו. הייתי רק כלי קיבול, זה לא היה הזרע של מייקל. קיבלתי על זה תשלום, והמשכתי הלאה. אני יודעת שלעולם לא אראה יותר את הילדים".

ב-[[3 באוגוסט]] [[2009]], מעל לחודש לאחר מותו של ג'קסון, פסק בית המשפט כי בהתאם ל[[צוואה|צוואתו]] של ג'קסון, המשמורת הקבועה על ילדיו של ג'קסון תועבר לאמו, קתרין ג'קסון. כמו כן פסק בית המשפט כי לאחר שקתרין תלך לעולמה המשמורת תעבור לזמרת [[דיאנה רוס]], ידידתו הטובה של ג'קסון.

=== מצבו הבריאותי ומראהו החיצוני ===
==== מחלת הוויטיליגו (בהרת) ====
[[קובץ:Michael Jackson, 1988 (46845017052).jpg|ממוזער|150px|שמאל|ג'קסון שנתיים לאחר שאובחן כחולה במחלת ה[[ויטיליגו|וויטיליגו]], בתצלום ג'קסון נמצא בשלבים המוקדמים של המחלה]]
[[קובץ:Michael Jackson Cannescropped.jpg|ימין|ממוזער|130px|במהלך שנות התשעים עורו של ג'קסון הפך ללבן לגמרי.]]
[[צבע עור]]ו של ג'קסון היה כהה, בהתאם למוצאו ה[[אפרו אמריקאי]]. אך החל מאמצע שנות השמונים צבע עורו החל להפוך בהיר יותר באופן הדרגתי עקב מחלת ה[[ויטיליגו|וויטיליגו]] (בהרת) בה לקה כשהיה בשנות ה-20 לחייו. שינוי זה זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, כולל שמועות שהוא מלבין את עורו. ג'קסון ציין כי מחלת הוויטיליגו שכיחה בקרב משפחתו של אביו. לאורך השנים המשיכה המחלה להתפשט בכל חלקי גופו וג'קסון טשטש את הבדלי הצבעים של עורו באמצעות [[איפור]], דבר אשר גרם לו להיראות חיוור למדי. מכיוון שהאזורים הבהירים על גופו רגישים מאוד ל[[השמש|שמש]] ג'קסון לקח עמו באופן קבוע [[שמשייה]] לכל מקום על מנת שלא להיחשף לקרני השמש. בשנת [[1986]] עבר ג'קסון סדרת טיפולים קוסמטיים בפניו, בצווארו ובידיו במטרה להסוות את התפרצות המחלה.

תדמיתו של ג'קסון נפגעה רבות בשל שינוי גוון העור שלו, בעיקר משום שרבים האשימו אותו בכך שהוא מתכחש לשורשיו ולגזעו, זאת על אף שג'קסון ציין לכל אורך השנים כי הוא גאה בהיותו [[אפרו-אמריקאי]] ושאין באפשרותו לעשות דבר נגד המחלה הקשה.

בנתיחה שלאחר המוות אומתה טענתו של ג'קסון כי סבל מן המחלה, והדבר נחשף בציבור במשפטו של רופאו.{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Alan Duke|כותרת=Autopsy reveals Michael Jackson’s secrets|אתר=CNN|תאריך=7 במאי 2013|כתובת=https://edition.cnn.com/2013/05/07/showbiz/jackson-death-trial/?iref{{=}}obinsite}}|כיוון=שמאל}}

==== מחלת הלופוס (זאבת) ====
ג'קסון היה חולה בלופוס עורי ([[זאבת]]), דבר שגרם לפגיעה בצורת אפו של ג'קסון. כאשר ג'קסון עבר ניתוח שכשל הוא נכנס לסדרת ניתוחים שהצליחה לשקם את אפו. במהלך השנים ג'קסון ספג עלבונות וביקורות רבות על אפו, אך מעולם לא הגיב בנושא זה.

==== ניתוחים פלסטיים ====
בשנת [[1979]] ג'קסון שבר את אפו במהלך ביצוע של ריקוד מורכב. [[ניתוח אף|ניתוח האף]] שעבר בעקבות כך לא היה מושלם וג'קסון התלונן על קשיי נשימה אשר לטענתו עלולים להשפיע על הקריירה שלו. הוא הופנה בהמשך לד"ר סטיבן הופלין אשר ביצע את ניתוח האף השני של ג'קסון.

תיקו הרפואי של ג'קסון מעולם לא התפרסם אך מומחים ומנתחים פלסטיים שונים שיערו כי הוא עבר מספר ניתוחי אף, ניתוח ב[[מצח]], ב[[שפתיים]], וניתוח ב[[עצם הלחי]]. ג'קסון מצדו טען כי הוא עבר במשך חייו רק שני ניתוחי אף ולא שום ניתוח אחר על פניו, אם כי בשלב מסוים הוא ציין כי עבר ניתוח להוספת גומה ב[[לסת תחתונה|סנטר]].

==== משקל גוף ====
ג'קסון איבד [[מסה|משקל]] רב במהלך שנות השמונים המוקדמות בשל שינויים ב[[תזונה]]. לאורך השנים הועלו השערות בתקשורת כי ג'קסון סבל מ[[אנורקסיה נרבוזה]]. ג'קסון סבל גם מירידה קיצונית במשקלו באופן חוזר ונשנה בשלבים מאוחרים יותר בחייו. רופאים שונים הניחו גם כי הוא סבל מ[[BDD|תפיסת גוף שלילית]], מצב פסיכולוגי שגרם לג’קסון לנטייה לדמיין פגמים גופניים עצמיים, אולם איש מלבדו לא היה מסוגל לראות את הפגמים הללו.

==== כוויות בקרקפת ====
ב-[[27 בינואר]] [[1984]] ג'קסון ואחיו השתתפו בפרסומת ל[[פפסי]] ב[[לוס אנג'לס]]. בשל טעות ב[[פירוטכניקה]] שערו של ג'קסון עלה בלהבות במהלך צילומי הפרסומת וג'קסון ספג כתוצאה מכך [[כוויה|כוויות]] מדרגה שנייה על ה[[קרקפת]]. בעקבות כך, ג'קסון נזקק לטיפול רפואי ממושך ולטיפול קוסמטי על מנת להסתיר את הצלקות שנותרו לו בקרקפת. ג'קסון מעולם לא החלים לחלוטין מפציעה זו, ולכן נהג ללבוש [[פאה נכרית|פאה]].

=== מצבו הכלכלי ===
[[קובץ:NeverlandRides.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אחוזת נוורלנד]] בשנת 2008]]
במהלך שנות השמונים ג'קסון התעשר מאוד והחל לרכוש נכסים במיליוני דולרים בהם גם הזכויות על מרבית שירי להקת [[הביטלס]] עליהן שילם 47.5 מיליון דולרים.

במרץ 1988, ג'קסון רכש קרקעות בעלות של 17 מיליון דולר במחוז סנטה ברברה שבקליפורניה לצורך בניית אחוזת ענק שקרא לה "[[חוות נוורלנד|Neverland]]" ("[[ארץ לעולם לא]]"). בהמשך הוא בנה במתחם האחוזה [[לונה פארק]] פרטי, [[גן חיות]] פרטי ואולם [[קולנוע]] פרטי. ערך האחוזה נאמד בשנת [[2003]] על סך 100 מיליון דולרים.

ההכנסות השנתיות של ג'קסון בשנות השמונים ובשנות התשעים מוערכת בכ-50 מיליון דולר. בשנת 2003, סך הכנסותיו לאורך הקריירה הוערכו בכ-2 מיליארד דולר.

למרות ההכנסות הגבוהות מהן נהנה במשך הקריירה, ג'קסון שקע בחובות כבדים בשל אורח החיים הראוותני שניהל ובמהלך [[העשור הראשון של המאה ה-21]] הוא לווה כספים רבים במטרה להציל את אחוזתו מעיקול.

בשנת 2007 ג'קסון וסוני רכשו את חברת ההפצה של [[ויאקום]] Famous Music LLC. עסקה זו העניקה לג'קסון את הזכויות על השירים של אמנים רבים בהם [[אמינם]], [[שאקירה]] ו[[בק (מוזיקאי)|בק]]. בנוסף במהלך שנת 2016 מנהלי עיזבונו של ג'קסון החליטו למכור את חלקו בקטלוג, על מנת לשלם את החלק הנותר מהחובות שהותיר אחריו, התמורה למכירה הייתה 750 מיליון דולר בקירוב.

הונו של ג'קסון נאמד בשנת 2007 בכ-236.6 מיליון דולרים.

==== השמועות [[עיתונות צהובה|בצהובונים]] ====
לאורך השנים נפוצו סיפורים [[סנסציוני]]ם שונים בתקשורת אודות אישיותו של ג'קסון. הבולטים שבהם היו:
* בשנת 1986, הצהובונים פרסמו ידיעה לפיה ג'קסון ישן בתא לחץ המאפשר לו מתן [[חמצן]] במינונים גבוהים לצורך האטת תהליך ה[[הזדקנות]] שלו. אל הידיעה צורפה גם תמונה של ג'קסון בה הוא שוכב בתא לחץ מסוג זה. ג'קסון סיפר שבעקבות [[כווייה|הכוויות]] שקיבל בצילומים לפרסומת [[פפסי]], קיבל פיצויים והחליט לתרום את כל הכסף להקמת תא לטיפול בכוויות, ושכב בתא זה כדי לבחון אותו, אך צלם [[פפראצי]] שהיה שם באותו הרגע צילם אותו והתמונה הופצה ברחבי העולם.
* כאשר ג'קסון רכש [[שימפנזה]] בשם באבלס, נטען בצהובונים כי זוהי דוגמה לנתק של ג'קסון מן המציאות.
* במהלך שנות השמונים נטען גם כי ג'קסון מעוניין לרכוש את עצמותיו של [[ג'וזף מריק]] ("איש הפיל"). ג'קסון טען כי זה שטויות. "אני אוהב את איש הפיל אבל איפה אני אשים עצמות? ולמה אני צריך אותן?"

=== השתייכות דתית ===
בילדותו משפחתו של ג'קסון השתייכה לזרם הנוצרי [[עדי יהוה]]. בשנת 1985 החליט ג'קסון להתנער מהשתייכותו לזרם עדי יהוה בתגובה לכך שהקהילה החרימה את הווידאו קליפ של Thriller.

במהלך 2008 נפוצה שמועה לא מבוססת באמצעי התקשורת ברחבי העולם על כך שג'קסון [[התאסלם]] אשר התבססה על כתבה ב[[צהובון]] הלונדוני [[The Sun]]{{כ}} מ-21 בנובמבר 2008.{{הערה|Neil Syson,{{כ}} [http://www.thesun.co.uk/sol/homepage/showbiz/bizarre/article1954666.ece The way you Mecca me feel], באתר עיתון The Sun,{{כ}} 21 בנובמבר 2008}} השמועה אשר לא התבססה על מקור מהימן לא אומתה מעולם ואף הוכחשה על ידי עורך הדין של ג'קסון לונדל מקמילן,{{הערה|Ellen Tumposky,{{כ}} [http://www.nydailynews.com/gossip/2008/11/24/2008-11-24_michael_jackson_and_prince_of_bahrain_se.html Michael Jackson and Prince of Bahrain settled lawsuit 'amicably,' say lawyers], באתר NY Daily News,{{כ}} 24 בנובמבר 2008}} על ידי [[קט סטיבנס]]{{הערה|Chinese Whiskers (FAQS){{D{{קישור שבור|20.08.2018}}}},{{כ}} [http://www.yusufislam.com/faq/did-yusuf-help-jackson-become/ Did Yusuf Help Jackson Become Muslim?]{{D}}, באתר YUSUF Islam}} והמוזיקאי הקנדי המוסלמי דאוד וארנסבי{{הערה|[http://wharnsby.com/blog1/2009/06/26/the-passing-of-michael-jackson/ The Passing of Michael Jackson], באתר הרשמי של דאווד וארנסבי, 26 ביוני 2009{{קישור שבור|20.08.2018}}}} אשר נטען כי נכחו בטקס. בנוסף לכך, ניתן להניח כי השמועות על כך שג'קסון התאסלם אינן מבוססות ואף מופרכות משום שלא ערכו לג'קסון טקס הלוויה מוסלמי ומשום שילדיו לא גדלו כמוסלמים.

=== האשמות במעשים מגונים בילדים ===
==== ג'ורדי צ'נדלר ====
בקיץ [[1993]] הואשם ג'קסון בביצוע [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]] בנער בן 13 בשם ג'ורדי צ'נדלר, בנו של [[רופא שיניים]] בשם אוון צ'נדלר. צ'נדלר אשר העיד בפני [[פסיכיאטר]] ובפני המשטרה, תחת השפעת [[סם הרגעה]] אותו נתן לו אביו, טען כי ג'קסון התעלל בו מינית, כולל אקטים של [[נשיקה|נשיקות]], [[אוננות]] ו[[מין אוראלי]] בעת שהוא התארח ב[[חוות נוורלנד|אחוזת נוורלנד]]. כמו כן צ'נדלר סיפק תיאור מפורט של [[איבר מין|איבר המין]] של ג'קסון. באותה התקופה אביו של ג'ורדי, אוון צ'נדלר [[הקלטה|הוקלט]] בחשאי כאשר הוא מאיים לפגוע בקריירה המוזיקלית של ג'קסון אם לא ייענו לתביעותיו. כמו כן, אוון צ'נדלר ניסה לנהל משא ומתן עם ג'קסון על הסדר כספי תמורת שתיקתו. מקורביו של ג'קסון טענו באותה העת כי ג'ורדי צ'נדלר היה קורבן לאב קנאי אשר מטרתו הבלעדית הייתה לסחוט כספים מג'קסון.

בעקבות ההאשמות החלה חקירה רשמית, על אף שאימו של ג'ורדי התעקשה כי ג'קסון איננו אשם. במהלך החקירה נערך חיפוש מקיף באחוזתו של ג'קסון. ילדים רבים ובני משפחתו של ג'קסון אשר נחקרו לא קשרו אותו למקרים אחרים של [[התעללות בילדים]]. במסגרת החקירה המשטרתית ג'קסון נאלץ להסכים לחיפוש גופני פולשני במהלכו נבדק אם איבר מינו של ג'קסון תואם לתיאורים אותם סיפק ג'ורדי. מקורביו של ג'קסון ציינו בעבר כי ג'קסון מעולם לא התאושש מההשפלה אותה עבר בבדיקה הגופנית.

ההאשמות שלא הוכחו מעולם יושבו לבסוף מחוץ לכותלי בית המשפט בהסדר כספי שחברת הביטוח של [[סיבוב ההופעות]] של מייקל ג'קסון שילמה. פרשה זו פגעה באופן ניכר בקריירה המוזיקלית של ג'קסון, בתדמיתו ובהצלחתו.

==== גאווין ארוויזו ====
בשנת [[2003]] הואשם ג'קסון בשנית בביצוע מעשים מגונים, הפעם בנער בן 13 בשם גאווין ארוויזו. ההאשמות הועלו בעקבות ההקרנה של הסרט התיעודי "Living With Michael Jackson" במהלכו נראו ג'קסון וארוויזו מחזיקים ידיים בעת שארוויזו התארח באחוזת נוורלנד בשל [[מחלה סופנית]] ובעזרתו של ג'קסון החלים מהמחלה. כמו כן, במהלך הסרט צוין כי ילדים המתארחים באחוזת נוורלנד נוהגים לבקש לישון עם ג'קסון.

רצף של מאורעות אשר התרחשו לאחר הקרנת הסרט, הביא את אמו של הנער לפנות לייעוץ משפטי, שבגינו נשלחה המשפחה כולה לחוות דעת אצל [[פסיכולוג]]. אחיו של גאווין טען שהיה עד ראייה ל[[יחסי מין]] בין גאווין לג'קסון. בשל גילו הצעיר של גאווין, היה מחויב הפסיכולוג לדווח לרשויות על המעשה. ב[[יוני]] [[2003]] נפתחה חקירה רשמית במשרד השריף שב[[סנטה ברברה]], ובחודש יולי נחקרה המשפחה בפעם הראשונה. ב-[[18 בנובמבר]] פשט צוות של יותר מ-70 חוקרים ממשרד התובע המחוזי וממשרד השריף על אחוזת נוורלנד, עם [[צו חיפוש]].

במהלך השנתיים שעברו בין האישומים למשפט עצמו, ג'קסון התמכר ל[[פטידין|דמרול]] וירד במשקל באופן ניכר. [[מדינת קליפורניה נגד מייקל ג'קסון|המשפט]] החל ב-[[31 בינואר]] [[2005]] ב[[סנטה מריה (קליפורניה)|סנטה מריה]] שבקליפורניה ונמשך חמישה חודשים עד אשר ב-[[13 ביוני]] 2005 [[חבר מושבעים|חבר המושבעים]] זיכה את מייקל ג'קסון מכל 12 האישומים שבהם הואשם. בין האישומים: מעשה מגונה בקטין, ניסיון לשכר קטין וחטיפה. במהלך המשפט, נתפס השופט במשפטו של מייקל ג'קסון, טום סנדון על זיוף ראיות נגד ג'קסון, זאת נאמר מעד ראייה שנכח והיה עד בבית המשפט. העד אומר כי הוא ראה את סנדון נתפס על זיוף טביעות אצבעות, על עדויות טלפון שניסה לייצר ועוד.

לאחר המשפט, בצעד מתוקשר היטב עבר ג'קסון להתגורר באופן זמני באי [[בחריין]] שב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], כאורחו של השיח' עבדאללה.

=== הסרט התיעודי "לעזוב את נוורלנד" ===
בשנת [[2019]] יצא לאקרנים הסרט התיעודי "[[לעזוב את נוורלנד]]". הסרט חשף עדויות חדשות שלא הוצגו קודם לכן ולפיהן ג'קסון התעלל לכאורה מינית בילדים. הסרט הוצג לראשונה ב-[[25 בינואר]] 2019 ב[[פסטיבל הסרטים סאנדנס]] ב[[יוטה]] שבארצות הברית. הסרט הופק ובוים על ידי [[דן ריד]]. הגברים המעידים בסרט, וייד רובסון (אותו פגש ג'קסון לאחר שזכה בתחרות ריקוד בסגנון שהיה ייחודי לג'קסון) וג'יימס סייפצ'ק (אותו פגש ג'קסון לראשונה על סט פרסומת לפפסי שצילמו יחד), טענו כי כשהיו בני שבע ועשר ניהלו "מערכות יחסים ארוכות" עם ג'קסון. בסרט מרואיינים גם אימהותיהם, אחיהם ונשותיהם. הסרט חושף כי ג'קסון אנס לכאורה את הילדים, העלים ראיות ובנה מקומות מסתור על מנת שמעשים אלו לא יתגלו.{{הערה|{{וואלה!||"דיממת מהסקס? זרוק את התחתונים": הסרט על מייקל ג'קסון מזעזע את אמריקה|3215378|26 בינואר 2019}}}}

לאחר הקרנת הסרט בשנת 2019 חלה ירידה בהשמעות שיריו ובנוכחותו הציבורית. תחנות רדיו ציבוריות שונות (ביניהן גם בישראל) הודיעו כי יפסיקו או יפחיתו את השמעת שיריו, וחברות פרסום שונות הפחיתו את השימוש בדמותו ובמוצריו לצורך פרסום.{{הערה|{{מעריב אונליין|[[טליה לוין]]|טענות לניצול מיני, מוזיקה ומוות טראגי: מה נשאר ממורשת מייקל ג'קסון|culture/music/Article-704589|21 ביוני 2019}}}}

==מורשת והשפעה==
[[קובץ:MJ Star.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכוכב של ג'קסון ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]]]]
ההצלחה הרבה של המוזיקה והווידאו-קליפים של ג'קסון, ובמיוחד הווידאו-קליפים Billie Jean, Beat It ו-[[Thriller]] אשר נחשבו לפורצי דרך, השפיעו רבות על תעשיית המוזיקה וסייעו לערוץ [[MTV]] בעת שהיה בראשית דרכו בשנות ה-80 להיכנס לתודעה הציבורית, והובילו את המיקוד של הערוץ מ[[מוזיקת רוק]] ל[[מוזיקת פופ]] ו-[[R&B]].<ref name=":0" /> האלבום ''[[Thriller]]'' שינה את תעשיית המוזיקה בכך שהראה שאלבומים יכולים להניב מספר רב של להיטים ולהיות רלוונטיים לאורך זמן ממושך, מה שהשפיע על אמנים נוספים כמו [[ברוס ספרינגסטין]] ו[[ג'נט ג'קסון]].<ref name=":0" />

ג'קסון השפיע על אמני היפ הופ, רוק, פופ ו-R&B עכשוויים רבים בהם [[ביונסה]],{{הערה|Scott Huver and Kristen Mascia {{כ}}[http://www.people.com/people/package/article/0,,20287787_20288067,00.html {{כ}}Beyoncé, Top Stars Tip Their Hats to Michael Jackson {{כ}}], אתר פיפל, 27 ביוני 2009|כיוון=שמאל}} [[מריה קארי]], [[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]{{הערה|Jocelyn Vena {{כ}}[http://www.mtv.com/news/articles/1614749/michael-jackson-remembered-by-miley-cyrus-ludacris-more.jhtml {{כ}}Michael Jackson Remembered By Miley Cyrus, Ludacris, More {{כ}}], אתר MTV, 25 ביוני 2009|כיוון=שמאל}} ו[[לני קרביץ]] אשר הכירו בחשיבותו של ג'קסון על מוזיקת הפופ העכשווית.

לאחר מותו של ג'קסון, ערוץ [[MTV]] שידר תוכניות ספיישל רבות שהתמקדו בקריירה של ג'קסון ווידאו קליפים ישנים רבים שלו כמחווה עד להלווייתו של ג'קסון.

ב-[[2017]], יצא [[סרט ביוגרפי]] המספר על שלוש השנים האחרונות בחייו של ג'קסון בשם "מייקל ג'קסון: חיפוש אחר ארץ לעולם לא" (Michael Jackson: Searching for Neverland) בכיכובו של החקיין Navi שהיה חבר קרוב וכפיל רשמי של ג'קסון. הסרט הוקרן בערוץ "[[Lifetime]]" ב-[[10 ביוני]].

בנובמבר 2024, ג'קסון נבחר ככוכב הפופ הגדול ביותר של 1983 על ידי מגזין [[בילבורד]] בזכות האלבום ''[[Thriller]]'', שהביא למהפכה במוזיקה, בווידאו קליפים ובתרבות הפופ.<ref name=":0" />

=== תארים ופרסים ===
לאורך הקריירה שלו ג'קסון זכה בפרסים רבים. ג'קסון הפך לאחד האמנים המעטים שנכללו ב[[היכל התהילה של הרוק אנד רול]] פעמיים (על חלקו כחבר של בלהקת חמישיית הג'קסונים ועבור הישגיו בקריירת הסולו שלו). הישגים נוספים של ג'קסון כוללים 14 [[ספר השיאים של גינס|שיאי גינס]], 13 [[פרס גראמי|פרסי גראמי]], 26 פרסי AMA, שנים עשר פרסי WMA, שלושה עשר סינגלים של ג'קסון הגיעו לצמרת מצעד ה-Billboard Hot 100 והוא מכר כ-750 מיליון אלבומים ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים.

בשנת 1984 ג'קסון קיבל כוכב ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]].

== סגנון אומנותי ==
הנושאים המרכזיים בהם מתמקדים רוב שיריו של ג'קסון הם לרוב [[אהבה]], [[שלום]], איחוד בין העמים, שמירת [[כדור הארץ]], תרומה, אמונה עצמית וכיבוד כל אדם באשר הוא.

=== השפעות ===
הסגנון המוזיקלי של ג'קסון הושפע בעיקר ממוזיקת ה[[רית'ם אנד בלוז]], [[מוזיקת פופ|פופ]] ו[[מוזיקת נשמה]]. כמו כן, סגנונו של ג'קסון הושפע גם ממוזיקאים רבים בהם [[ריצ'רד הקטן]], [[ג'יימס בראון]], [[ג'קי וילסון]], [[דיאנה רוס]], דייוויד רופין (סולן הלהקה [[The Temptations]]), [[ג'ין קלי]], [[פרד אסטר]], [[סמי דייוויס ג'וניור]], להקת [[האחים אייזלי]], ולהקת ה[[בי ג'יז]]. בעוד שלריצ'רד הקטן הייתה השפעה עצומה על ג'קסון, ג'יימס בראון היה עוד מילדות המוקדמת מקור ההשראה הגדול ביותר של ג'קסון. ה[[טכניקה]] הווקאלית של ג'קסון הושפעה באופן ניכר מדיאנה רוס.

=== אופנה ===
[[קובץ:Michael Jackson's "Bad" Jacket and Belt.jpg|ממוזער|שמאל|במהלך סבב ההופעות של האלבום "Bad" ג'קסון נהג ללבוש ז'קט בגזרה צבאית בעל עיטורים מוזהבים וחגורה מוזהבת]]
עוד מתחילת הקריירה ג'קסון תואר בתקשורת כאדם בעל סגנון אופנתי ייחודי. פרטי לבוש שונים אותם לבש ג'קסון לאורך הקריירה שלו הפכו מזוהים עמו, ובייחוד פריטים מסוימים כגון [[כובע]], [[כפפה]] נוצצת על יד אחת ונעלי [[מוקסין]] שחורות עם גרביים לבנים.

=== וידאו קליפים וכוריאוגרפיה ===
בשיא הקריירה של ג'קסון, הווידאו קליפים שלו הפכו מכלי [[קידום מכירות]] לצורת אמנות באמצעות שילוב של קווי עלילה, ריקודים מורכבים, [[אפקטים מיוחדים]] ו[[הופעות אורח]] של ידוענים שונים. הפופולריות הרבה לה זכו הווידאו קליפים של ג'קסון ב-[[MTV]] עזרו במידה רבה בקידום הפופולריות של הערוץ בתחילת דרכו.

הווידאו קליפים הבולטים ביותר של ג'קסון לאורך השנים כוללים את:
* הווידאו קליפ של השיר "Thriller" משנת 1982 אשר הכיל [[כוריאוגרפיה]] חדשנית נחשב בשעתו לווידאו קליפ פורץ דרך בתעשיית המוזיקה. בהמשך הווידאו קליפ הוגדר על ידי ספר השיאים של גינס בתור הווידאו קליפ המצליח ביותר בכל הזמנים.
* הווידאו קליפ של השיר "Bad" משנת 1987, אותו ביים [[מרטין סקורסזה]], ארך כ-18 דקות, ונכתב על ידי הסופר והתסריטאי האמריקאי [[ריצ'רד פרייס]]. הקליפ נחשב כסרטון קצר, כמו הרבה מהקליפים של ג'קסון.
* הווידאו קליפ של השיר "Smooth Criminal" משנת 1987 שילב פעלול חדשני בשם "Anti-gravity lean", בו ג'קסון השתמש בהמשך גם בהופעותיו, אשר אפשר לג'קסון ושאר הרקדנים להישען לפנים למרחק אשר לכאורה בלתי אפשרי ללא שימוש בכבלים מיוחדים. הפעלול התאפשר באמצעות מיכשור מיוחד אשר נבנה בתוך רצפת הבמה אליו חוברו הנעליים של הרקדנים.
* הווידאו קליפ של השיר "Black or White" משנת 1990 עורר מחלוקת רבה כששודר לראשונה בשל סצינות ה[[אלימות]] אשר הופיעו בסופו. החלקים מעוררי המחלוקת בגרסת ה-14 דקות של הווידאו קליפ הוסרו בהמשך על מנת להימנע מכך שהווידאו קליפ יוחרם ברשתות הטלוויזיה השונות. הווידאו קליפ עזר לקדם את השימוש בטכנולוגיית ה[[מורפינג]] בווידאו קליפים. בווידאו קליפ השתתפו גם השחקנים [[מקולי קאלקין]] וג'ורג' ונדט.
* הווידאו קליפ של השיר "Remember the Time" משנת 1991 אשר עלילתו התרחשה ב[[מצרים העתיקה]], הכיל [[אפקטים חזותיים]] פורצי דרך והשתתפו בו [[אדי מרפי]] בתפקיד [[פרעה]], הדוגמנית אימאן בתפקיד אשת פרעה ו[[מג'יק ג'ונסון]] בתפקיד שומרו האישי של פרעה.
* הווידאו קליפ של השיר "In the Closet" משנת 1992 היה הווידאו קליפ הפרובוקטיבי ביותר של ג'קסון מבחינה מינית. בווידאו קליפ השתתפה [[נעמי קמפבל]]. הווידאו הוחרם ב[[דרום אפריקה]] בשל תכניו המיניים אשר נחשבו לנועזים מדי.
* הווידאו קליפ עטור הפרסים של השיר "Scream" משנת 1995 אשר עלות הפקתו עלתה 7 מיליון דולרים זכה ב-11 פרסי MTV, פרס גראמי והוגדר בהמשך על ידי ספר השיאים של גינס בתר הווידאו קליפ היקר ביותר בכל הזמנים.
* הווידאו קליפ של השיר "[[Earth Song]]" משנת 1995 זכה בפרס גראמי. הווידאו קליפ אשר התמקד בסוגיית [[איכות הסביבה]] הציג בין היתר גילויי אכזריות כלפי [[בעלי חיים]], [[כריתת יערות]], זיהום של כדור הארץ ו[[מלחמה|מלחמות]]. באמצעות אפקטים מיוחדים, הזמן הונע לאחור כך שהמלחמות מסתיימות, היערות צומחים מחדש ובני האדם ובעלי החיים קמים לתחייה.

== מייקל ג'קסון והקהילה היהודית ==
=== הופעת מייקל ג'קסון בתל אביב ===
בשנת [[1993]] ביקר ג'קסון ב[[ישראל]] והופיע פעמיים ב[[פארק הירקון]] ב[[תל אביב]], במסגרת סבב ההופעות העולמי של אלבומו "Dangerous".

המופע עורר התרגשות ועניין רב בציבור וב[[אמצעי התקשורת בישראל]]. ג'קסון נחת בישראל מ[[מוסקבה]] ביום שישי, ב[[ראש השנה]] ה-[[17 בספטמבר]], יחד עם כ-200 עוזרים, מנהלים, ומאבטחים{{הערה|שם=autogenerated1|[http://archive.jta.org/article/1993/09/23/2879556/behind-the-headlines-michael-jackson-visit-to-israel-was-taste-of-normalcy-for-teens Behind the Headlines: Michael Jackson Visit to Israel Was Taste of Normalcy for Teens]|כיוון=שמאל}} ונשאר בישראל מספר ימים כאשר במהלך ביקורו בישראל ביקר ג'קסון בקניון [[דיזנגוף סנטר]] אשר נסגר לקהל הרחב במיוחד לכבודו של ג'קסון,{{הערה|שם=autogenerated1}} ב[[לונה פארק תל אביב|מתחם הלונה פארק]] אשר נסגר במיוחד לכבודו,{{הערה|שם=autogenerated2|[http://news.google.com/newspapers?id=lgocAAAAIBAJ&sjid=YXsEAAAAIBAJ&pg=6963,3577786 Sarasota Herald-Tribune - Google News Archive Search]|כיוון=שמאל}} ב[[מצדה]],{{הערה|שם=autogenerated1}} [[העיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]] (ואף ניסה לבקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] על אף שהמתפללים במקום לא אפשרו לו לעשות זאת מפני שביקורו היה ב[[שבת]]{{הערה|[http://news.google.com/newspapers?id=HfRYAAAAIBAJ&sjid=X4UMAAAAIBAJ&pg=2657,1307317 The Vindicator - Google News Archive Search]|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=autogenerated1}}{{הערה|שם=autogenerated2}}), במחלקות הילדים ב[[בית חולים שניידר|בית החולים שניידר]],{{הערה|[http://www.schneider.org.il/Index.asp?CategoryID=80&ArticleID=155 מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל - ציוני דרך]{{קישור שבור|20.08.2018}}}} ו[[המרכז הרפואי שמיר|בית החולים אסף הרופא]] אשר בהם הוא שהה מספר שעות במחלקות חולי הסרטן וההשתלות על מנת לעודד את המאושפזים הצעירים ובני משפחתם.{{הערה|שם=autogenerated1}} ג'קסון עזב את ישראל במהלך יום רביעי, [[22 בספטמבר]], לאחר שערך באותו היום ביקור ב[[בה"ד 12]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=Ms_jlkjo9VY&ab_channel=כאן%7Cחדשות-תאגידהשידורהישראלי|הכותב=כתבת "מבט"|כותרת=כשמייקל ג'קסון ביקר בבסיס צריפין|אתר=|תאריך=22 בספטמבר 1993}}</ref>

ההופעה הראשונה נערכה ביום ראשון, [[19 בספטמבר]], מול קהל של כ-70 אלף צופים.{{הערה|שם=autogenerated1}} ההופעה השנייה נערכה ביום שלישי, [[21 בספטמבר]], מול קהל של כ-100 אלף צופים.{{הערה|שם=autogenerated1}} הופעה זו נחשבת עד היום לאחת מההופעות הגדולות והחשובות שהופקו בישראל.{{מקור|נושא=אישים|נושא2=מוזיקה}}

על אף שבמקור תוכננה פגישה במהלך ביקורו של ג'קסון בישראל אשר במסגרתה הוא אמור היה להקליט גרסה חדשה של הלהיט "[[We Are the World]]" יחד עם [[תזמורת צה"ל]], לבסוף ג'קסון נאלץ לבטל פגישה זו. כוונתו המקורית של ג'קסון הייתה לשלב קטעים מהקלטת הווידאו של ביצוע זה בווידאו קליפ שמכיל הקלטות שונות בהם ג'קסון מבצע את השיר יחד עם אנשים שונים שהוא פגש ברחבי העולם במהלך סבב ההופעות שלו.{{הערה|שם=autogenerated1}}

=== טענות בדבר גילויי אנטישמיות מצדו של ג'קסון ===
לאורך השנים חלק מחברי [[יהדות ארצות הברית|הקהילה היהודית בארצות הברית]] ובישראל העלו ספקולציות כי ג'קסון היה למעשה [[אנטישמיות|אנטישמי]], אף על פי שטענה זו מעולם לא הוכחה באופן חד משמעי והיא בעיקר הסתמכה על שתי ידיעות אשר התפרסמו בתקשורת לאורך השנים הקשורות לגילויי אנטישמיות לכאורה מצדו של ג'קסון.

מנגד, רבים מחברי הקהילה היהודית בארצות הברית ובישראל טענו כי התקשורת וה[[עיתונות צהובה|צהובונים]] בחרו לאורך השנים לעוות את דבריו של ג'קסון באופן מכוון וכי הטענות על כך שג'קסון היה אנטישמי אינן מבוססות ואף מופרכות מהסיבות הבאות:
* אשתו השנייה, דבורה רואו, ושני ילדיו מהנישואים עימה, פרינס ופאריס, הם יהודים.
* ג'קסון הביע במשך השנים את אהבתו ל[[ישראל]] ואף ביקר בעיר העתיקה וב[[צריפין|בסיס צה"לי]] במהלך המופע אותו ערך בישראל בשנת 1993, שנתיים לפני שהשיר מעורר המחלוקת "לא אכפת להם מאיתנו" יצא לשווקים.
* ג'קסון היה בקשר הדוק עם ה[[רב]] [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסי]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]] הנודע [[שמואל בוטח]], אשר אף הזמין את ג'קסון ל[[סעודות שבת|סעודת שבת]] והפגיש אותו עם [[אלי ויזל]].{{הערה|הרב שמואל בוטח, [http://www.huffingtonpost.com/rabbi-shmuley-boteach/the-tragic-end-of-michael_b_221341.html הסוף הטרגי של מייקל ג'קסון], באתר The Huffington Post{{כ}}, 26 ביוני 2009 {{אנגלית}}}}
* לאורך השנים היו לג'קסון חברים יהודים רבים בהם [[אורי גלר]]. גם תועד בחברת [[עפרה חזה]]. הוא ביקש לעשות דואט עם עפרה חזה אך היא סירבה.{{מקור}}
* בביקורו בארץ, ג'קסון קנה מספר מדי ופריטי צה"ל וטייל בארץ במדי איש קבע של חיל הים (דרגת סרן – 3 ארונות, תג שייטת 13 [[בסיס עתלית]], שרוך אדום מצד שמאל של מפקדים וקצינים בחיל הים לאחר קורס מפקדים מתקדם).
* מייקל נופף ב[[דגל ישראל]] וצולם במספר מקרים המתועדים בתמונות שאף ניתן למצאם ברשת.
שני המקרים נחשבו על ידי מספר אנשים כשנויים במחלוקת ועוררו סערה תקשורתית בשל התבטאויות אנטישמיות לכאורה מצדו של ג'קסון:

בשירו "לא אכפת להם מאיתנו" (They Don`t Care About Us) משנת [[1995]], אשר התייחס לאופן בו אחרים נוטים להעליב ולסווג אנשים בגלל צבע העור שלהם, הגזע והדת שלהם, ג'קסון השתמש במילים: "Jew me, Sue me" (ב[[תרגום חופשי]] "תפעלו כיהודים, תתבעו אותי"), וכן במילה "Kike" ([[כינוי גנאי]] אמריקני ליהודים). ב-15 ביוני 1995, ימים ספורים לפני שחרור האלבום לשווקים, כתבה ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] התייחסה לראשונה לאפשרות שמילות השיר הטיפו לגילויי אנטישמיות. בהמשך בעקבות המחאות והגינויים הרבים אשר הופנו כלפי ג'קסון באותה העת בעיקר מצד הקהילה היהודית בארצות הברית והליגה למניעת השמצה, ג'קסון ציין כי:

:"עצם הרעיון כי ההחלטה להשתמש במילים הללו היא שנויה במחלוקת, פוגעת בי ומטעה. השיר עוסק למעשה בכאב הכרוך בדעות קדומות ובשנאה והוא נועד למשוך את תשומת הלב לבעיות חברתיות ופוליטיות. אני הוא קולו של הנאשם והמותקף. אני הוא הקול של כולם. אני הוא ה[[סקינהד]], ה[[יהודי]], [[האדם השחור]] ו[[האדם הלבן]]. אינני הצד המתקיף בשיר. השיר עוסק בעוולות הנגרמות לצעירים וכיצד המערכת יכולה שלא בצדק להאשים אותם. אני כועס ואף זועם על כך שהכוונה של מילות השיר עוותה במידה כה רבה."{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Bernard Weinraub|כותרת=In New Lyrics, Jackson Uses Slurs|אתר=The New York Times|תאריך=15 ביוני 1995|כתובת=https://www.nytimes.com/1995/06/15/arts/in-new-lyrics-jackson-uses-slurs.html}}|כיוון=שמאל}}

כשנשאל שוב על המילים השנויות במחלוקת בריאיון למהדורת החדשות של ABC, ג'קסון הכחיש בתוקף כי מילות השיר אנטישמיות, באומרו, "השיר לא אנטישמי משום שאני אינני [[גזען]] ... מעולם לא יכולתי להיות גזען. אני אוהב את כל הגזעים." ג'קסון ציין בריאיון גם כי חלק מהעובדים שלו והחברים הקרובים ביותר שלו הם יהודים. למחרת, הדיקן של [[מרכז שמעון ויזנטל]] לחקר השואה הרב מרווין הייר והמנהל האזורי של [[הליגה נגד השמצה]] דייוויד לרר, שני נציגים בכירים בקהילה היהודית האמריקנית, ציינו באמצעי התקשורת כי לניסיון של ג'קסון לבצע שיר ביקורתי על אפליה היה דווקא אפקט הפוך. הם ציינו כי מילות השיר לא התאימו לקהל היעד בגיל העשרה, אשר לטענתם איננו מסוגל להבין את המשמעות האמיתית שלהם בהקשר של השיר, וכמו כן ציינו כי המסר של השיר מעורפל ולא ברור באופן חד משמעי. אף על פי כן, הם ציינו כי כוונותיו של ג'קסון היו טובות והציעו כי ג'קסון יספק הסבר בחוברת האלבום.{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=The Associated Press|כותרת=Jewish Response to Jackson|אתר=The New York Times|תאריך=16 ביוני 1995|כתובת=https://www.nytimes.com/1995/06/16/arts/jewish-response-to-jackson.html}}|כיוון=שמאל}}

ב-[[17 ביוני]] [[1995]] ג'קסון פרסם התנצלות פומבית נוספת לכל מי שנעלב ממילות השיר. הוא הבטיח כי האלבום יכלול התנצלות, אולם בשלב זה, שני מיליון עותקים של האלבום כבר הופצו. ג'קסון סיכם באמרו "אני רק רוצה שכולכם תדעו עד כמה אני מחויב ל[[סובלנות]], לשלום ולאהבה, ואני מתנצל בפני כל מי שייתכן ונפגע".{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Dinitia Smith|כותרת=Michael Jackson Apologizes For Hurt Caused by Lyrics|אתר=The New York Times|תאריך=17 ביוני 1995|כתובת=https://www.nytimes.com/1995/06/17/arts/michael-jackson-apologizes-for-hurt-caused-by-lyrics.html}}|כיוון=שמאל}} בשל המחאה הפומבית העזה, ב-23 ביוני 1995 ג'קסון החליט להקליט מחדש את מילות השיר השנויות במחלוקת, על אף העלות הגבוה שכרוכה בצעד זה, עבור העותקים של האלבום שיימכרו בעתיד. בעקבות כך מילות השיר "Jew me" ו-"Kike me" הוחלפו ב-"do me" ו-"strike me". כמו כן, ג'קסון התנצל בשנית בפני מי שנפגע ממילות השיר.{{הערה|Chris Riemenschneider,{{כ}} [http://pqasb.pqarchiver.com/latimes/access/21529572.html?dids=21529572:21529572&FMT=ABS&FMTS=ABS:FT&date=Jun+23%2C+1995&author=CHRIS+RIEMENSCHNEIDER&pub=Los+Angeles+Times+(pre-1997+Fulltext)&desc=Jackson+Will+Re-Record+%60Care%27+Lyrics+Pop+music%3A+Michael+Jackson+apologizes+and+says+he+plans+to+change+the+words+in+%60They+Don%27t+Care+About+Us%27+that+some+considered+to+be+racial+slurs.&pqatl=google Jackson Will Re-Record `Care' Lyrics Pop music: Michael Jackson apologizes and says he plans to change the words in `They Don't Care About Us' that some considered to be racial slurs.], בארכיון אתר ה[[לוס אנג'לס טיימס]], 23 ביוני 1995{{קישור שבור|20.08.2018}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Dinitia Smith|כותרת=Jackson Plans New Lyrics For Album|אתר=The New York Times|תאריך=23 ביוני 1995|כתובת=https://www.nytimes.com/1995/06/23/arts/jackson-plans-new-lyrics-for-album.html}}|כיוון=שמאל}}

בשנת 2005 הופצה בתקשורת הקלטה אותה השאיר ג'קסון לכאורה במזכירה האלקטרונית של דיטר וייסנר, [[יועץ עסקי]] ממוצא יהודי אשר שימש כיועצו של ג'קסון בשנים 1996–2003, בה נשמעו לכאורה גילויים אנטישמיים מג'קסון אשר התייחס ככל הנראה למחלוקת כספית בינו לוייסנר, באומרו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הם כמו עלוקות... כל כך נמאס לי מהם... הם ... עושים הרבה כסף, בית גדול מכונית והכל... הם רוששו אותי... זו מזימה. היהודים עושים את זה בכוונה{{הערה|שם=יהודים|{{ynet||מייקל ג'קסון: היהודים מצצו את דמי|3173962|23 בנובמבר 2005}}}}}}

ההקלטה של ג'קסון, אשר מעולם לא אומתה, פורסמה בתקשורת על ידי פרקליטו של וייסנר יום לאחר שהגיש תביעה משפטית נגד ג'קסון על סך 64 מיליון דולר בטענה להפרת חוזה והונאה. בשל כך יש הטוענים כי הקלטת נערכה וכי תוכן ההקלטה הוצא לחלוטין מהקשרה.

אף על פי כן, בעקבות הסערה התקשורתית, [[הליגה למניעת השמצה]] ציינה בתגובה כי "למייקל ג'קסון יש נטייה אנטישמית והוא לא למד מניסיון העבר, לרבות הביטויים האנטישמיים בשיר שכתב בשנת 1995. נראה שבכל פעם שיש לו בעיה בחייו הוא מאשים את היהודים. זה עצוב שג'קסון נגוע בסטראוטיפ הקלאסי של היהודים ככל-יכולים, חמדנים ותככנים".{{הערה|שם=יהודים}}

==שיאים==
במשך השנים ג'קסון שבר שיאים ארציים והופיע איתם ב[[ספר השיאים של גינס]], כגון:
* האמן שתרם הכי הרבה ל[[צדקה]]
* האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים – [[Thriller]]
* הזמר ה[[אפרו-אמריקאי]] הראשון שהופיע בערוץ המוזיקה [[MTV]], עם הקליפ לשיר [[Billie Jean]]
* האמן שזכה בהכי הרבה [[פרס גראמי|פרסי גראמי]] (שמונה פרסים) בשנה אחת
* האמן שזכה ביותר פרסים מכל אמן אחר
* מסע ההופעות העולמי "Bad Tour" שהניב שיא של הכנסות שעומד על יותר מ-124 מיליון דולר
* הזמר הצעיר ביותר שהגיע למקום הראשון במצעד ב[[ארצות הברית]]
* הזמר הראשון שנכנס היישר למקום הראשון במצעד הסינגלים בארצות הברית
* הזמר עם הכי הרבה להיטי מקום ראשון במצעדים ב[[שנות השמונים]]
* ה[[מדרוג (רייטינג)]] הגבוה בהיסטוריה לאירועי [[ספורט]] ב[[טלוויזיה]], כשהופיע במופע המחצית של ה[[סופרבול]]
* מכירת כל הכרטיסים לשבע הופעות ב[[אצטדיון ומבלי (1923)|אצטדיון ומבלי]] שב[[לונדון]]
* האמן הראשון שהרוויח יותר מ-100 מיליון דולר בשנה
* הסכום הגבוה ביותר ששולם לאמן בחוזה צילומים לפרסומות (במסגרת פרסומות לחברת [[פפסי]])
* האמן בעל הרווחים הגדולים ביותר בשנה
* האמן ה[[אמריקאי]] הראשון שמכר למעלה מ-100 מיליון אלבומים מחוץ לארצות הברית
* כוכב הבידור המצליח בכל הזמנים (על פי הכנסות)
* המספר הרב ביותר של שבועות במקום הראשון ב[[אמריקה]] לאלבום שאיננו [[פסקול]]
* סרטון הווידאו המצליח של כל הזמנים – [[Thriller]]
* הקליפ "הצעקה" (Scream/Childhood), הוא הקליפ היקר ביותר שנוצר.
* הסינגל הראשון אי פעם הנכנס היישר למקום הראשון במצעד ה[[בילבורד]] האמריקאי.

== דיסקוגרפיה נבחרת ==
{{ערך מורחב|ערך=[[דיסקוגרפיה של מייקל ג'קסון]]}}
{|
| valign="top" |

===אלבומי אולפן===
* 1972 – [[Got to Be There]]
* 1972 – [[Ben]]
* 1973 – [[Music & Me]]
* 1975 – [[Forever, Michael]]
* 1979 – [[Off the Wall]]
* 1982 – [[Thriller]]
* 1987 – [[Bad]]
* 1991 – [[Dangerous (אלבום של מייקל ג'קסון)|Dangerous]]
* 1995 – [[HIStory: Past, Present and Future, Book I]]
* 1997 – [[Blood on the Dance Floor]]
* 2001 – [[Invincible]]
| valign="top" |

=== אלבומי אוסף נבחרים ===
* 1984 – Farewell My Summer Love
* 1986 – [[Anthology (מייקל ג'קסון)|Anthology]]
* 1995 – [[HIStory: Past, Present and Future, Book I|HIStory Begins]]
* 2003 – [[Number Ones (אלבום של מייקל ג'קסון)|Number Ones]]
* 2004 – [[The Ultimate Collection (Michael Jackson)|The Ultimate Collection]]
* 2005 – [[The Essential Michael Jackson]]
* 2009 – [[This Is It]]
* 2009 – Hello World: The Motown Solo Collection
* 2010 – [[Michael (אלבום)|Michael]]
* 2011 – [[Immortal (אלבום)|Immortal]]
* 2012 – [[Bad 25]]
* 2013 – The indispensable collection
* 2013 – The ultimate fan extras collection
* 2014 – [[Xscape]]
|}

==פילמוגרפיה==
* 1978 – [[The Wiz]] – הופיע בתפקיד [[סדרת ספרי עוץ - דמויות#הדחליל|הדחליל]].
* 1986 – [[קפטן איו]] – הופיע בתפקיד קפטן איו.
* 1988 – [[סהרורי (סרט)|סהרורי]] – הופיע בתפקיד עצמו.
* 1997 – [[Michael Jackson's Ghosts]] – הופיע בתפקיד מאסטרו/ראש העיר/שד/שלד.
* 2002 – [[גברים בשחור 2]] – [[הופעת אורח]] בתפקיד הסוכן M.
* 2003 – Living With Michael Jackson – הופיע בתפקיד עצמו.
* 2004 – [[תרגיל לדוגמניות מתחילות]] – הופעת אורח בתפקיד הסוכן MJ.
* 2009 – [[מייקל ג'קסון - THIS IS IT]] – הופיע בתפקיד עצמו.
* 2013 – Michael Jackson: Moscow Case 1993 – הופיע בתפקיד עצמו.

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|פופ}}
{{הפניה לספר ויקיפדיה|מייקל ג'קסון}}
* [[חמישיית הג'קסונים]]
* [[דיסקוגרפיה של מייקל ג'קסון]]
{{-}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=מייקל ג'קסון|ויקישיתוף=Category:Michael Jackson|שם ויקישיתוף=מייקל ג'קסון}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{בריטניקה}}
* {{קישור כללי|הכותב=|כותרת=מילות השירים של מייקל ג'קסון|אתר=|תאריך=|כתובת=http://shironet.mako.co.il/artist?type=works&lang=2&prfid=15086}} באתר {{קישור כללי|הכותב=|כותרת=שירונט|אתר=|תאריך=|כתובת=http://shironet.mako.co.il/}}
* {{mako||הווידאופדיה: מייקל ג'קסון|33f899386f0df11004|news-specials|4 במרץ 2009}}
* {{וואלה!|עינב שיף|מייקל ג'קסון הלך לעולמו בגיל 50|1509577|26 ביוני 2009}}
* [https://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-7619,00.html מייקל ג'קסון הלך לעולמו], באתר [[ynet]] – סדרת כתבות
* {{nrg|nrg מעריב|נפרדים ממלך הפופ: תחנות חייו של מייקל ג'קסון|908/746|26 ביוני 2009|47|1}}
* {{NFC|עופר וולפסון|מייקל ג'קסון מת עם חובות של כ-400 מיליון דולר|205321|26 ביוני 2009}}
* {{נענע10|ענת זהר|מייקל ג'קסון: 1958–2009|646238|26 ביוני 2009||bidur}}
* {{נענע10|ענת זהר|הפלייליסט של מייקל ג'קסון|646352|26 ביוני 2009||bidur}}
* {{וואלה!||מייקל ג'קסון 1958–2009|1509941|26 ביוני 2009}}
* {{הארץ|עמוס הראל|מייקל ג'קסון: משא האדם השחור|0000017f-f85b-d044-adff-fbfb041a0000|29 ביוני 2009}}
* {{וואלה!||שנה למותו של מייקל ג'קסון|1699064|23 ביוני 2010}}
* {{וואלה!|אבי גולדברגר|מייקל ג'קסון בן 60: מצעד שישים הגדולים של מלך הפופ|3183803|29 באוגוסט 2018|e}}
* {{ידיעות אחרונות|יניב חלילי|המלך העירום|5470981|27 בפברואר 2019}}
* {{הארץ|עמוס הראל|מייקל ג'קסון, האיש והאגדה, בדרכו להיעלם מחיינו|1.6985026|6 במרץ 2019}}
* {{מעריב אונליין|[[טליה לוין]]|טענות לניצול מיני, מוזיקה ומוות טראגי: מה נשאר ממורשת מייקל ג'קסון|culture/music/Article-704589|21 ביוני 2019}}
* {{Find a Grave}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מייקל ג'קסון}}
{{חמישיית הג'קסונים}}
{{ניווטים
| רוחב = 90%
| כותרת = מייקל ג'קסון – פרסים
| תוכן = {{פרס גראמי למפעל חיים}}{{פרס האגדה החיה של הגראמי}}
{{פרס NAACP לשחקן יוצא מן הכלל בסרט קולנוע}}{{פרס NAACP לזמר יוצא מן הכלל}}{{פרס בדרן השנה של NAACP}}
{{פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הפופ/רוק האהוב ביותר}}{{פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הנשמה/R&B האהוב ביותר}}
{{פרס הווידאו קליפים של MTV לחלוציות על שם מייקל ג'קסון}}
{{פרס המוזיקה הבריטית לאמן הבינלאומי של השנה}}{{פרס המוזיקה הבריטית לזמר הבינלאומי הטוב ביותר}}
{{פרס המוזיקה של MTV אירופה לזמר הטוב ביותר}}
}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:ג'קסון, מייקל}}
[[קטגוריה:מייקל ג'קסון|*]]
[[קטגוריה:זמרים אמריקאים]]
[[קטגוריה:זמרים אפרו-אמריקאים]]
[[קטגוריה:זמרי פופ אמריקאים]]
[[קטגוריה:זמרי רוק אמריקאים]]
[[קטגוריה:רקדנים אמריקאים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס גראמי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה הבריטית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה האמריקאית]]
[[קטגוריה:שיאני גינס אמריקאים]]
[[קטגוריה:משפחת ג'קסון|מייקל ג'קסון]]
[[קטגוריה:רב-נגנים]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: מוזיקה]]
[[קטגוריה:חברי היכל התהילה של הרוק אנד רול]]
[[קטגוריה:ילדי פלא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: אגדת מוזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: יהלום מוזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: מילניום]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: זמר הפופ]]
[[קטגוריה:זוכי פרס הווידאו קליפים של MTV: אישים]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1958]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2009]]