הצגת המקור של הדף "משתמש:קודקוד צהוב/ארגז חול/שייטת ספינות הטילים"

{{יחידה צבאית
|שם=
|סמל=[[קובץ:Isnavsht3.jpg|250px]]{{ש}}[[קובץ:800px-Missile Boat insignia.png|250px|]]
|כיתוב סמל=סמל השייטת ואות הלוחם בספינות הטילים.
|מוטו=אגרוף הכח הימי
|כינוי=שייטת 3
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|שיוך={{דגל|צה"ל||+}}
|יחידת אם={{דגל|חיל הים הישראלי||+}}
|בסיס האם=[[בסיס חיפה]]
|מקים היחידה=
|מלחמות={{דרגה|מלחמת ההתשה||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}} {{ש}}
[[מבצע עופרת יצוקה]]{{ש}} [[מבצע עמוד ענן]]{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}
|כוח אדם=
|ציוד עיקרי=[[ספינת טילים|ספינות טילים]] מדגמי [[סער 4]], [[סער 4.5]] ו[[סער 5]]
|מפקדים= קצין ים בדרגת אל"מ {{ש}}[[שייטת ספינות הטילים#מפקדי השייטת|מפקדי השייטת]]
|סוג=[[שייטת]]}}
[[קובץ:Saarbtfltla.jpg|left|400px|ממוזער|שייטת ספינות הטילים נערכת לקבלת  פנים לצוללת [[אח"י תנין (2012)]] המגיעה לארץ  ב-23 ספטמבר 2014.]]
'''שייטת ספינות הטילים''', או בשמה הצבאי "'''שייטת 3'''", היא הכוח הלוחם העיקרי של [[חיל הים הישראלי]]. השייטת הוקמה בסוף שנות השישים וכוללת - נכון לשנת [[2014]] - 12 [[ספינת טילים|ספינות טילים]] מדגמים [[סער 4.5]] ו[[סער 5]]. בנוסף לספינות הטילים משוייכים לשייטת כלי שיט הפועלים בשירות חיל הים וכן גף מטוסי ים.

מרבית ספינות עוגנות דרך קבע בנמל חיפה והשייטת מוצבת ב[[בסיס חיפה]] של [[חיל הים]]  השייטת זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל על פעילותה בשנת 2009 וכן ב-2012. מפקדה הנוכחי הוא [[אלוף משנה]] '''זיו רום'''.

==תפקידי השייטת ==
תפקידיה   של שייטת ספינות הטילים נגזרים מיעוד חיל הים הישראלי {{ציטוטון|לתת חוף בטוח ושייט פתוח לישראל}}. לשם כך עליה  ללחום בכלי שיט  אויב על-מימיים התת-מימיים ולמנוע חדירה מהים או פגיעה בנמכסים של המדינה בים.

בנוסף נדרשות  ספינות השייטת לבצע פעולות לאיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]], מתן גיבוי לכוחות קרקע ואוויר בפעולותיהם המבצעיות, הפגזת מתקנים וצירי תנועה בחוף האויב ,  סיורים [[ביטחון שוטף]] נגד [[פעילות חבלנית עוינת]] ואספקת נשק לגורמי טרור.

===תרגולים והכשרות=== 
השייטת מתרגלת הפעלת מספר ספינות ואף מספר פלגות בקרב משולב והתמחות פיקוד חיל הים ופיקוד השייטת בשליטה על קרב מרובה ספינות. תרגול זה בא לידי ביטוי בולט בקרבות מלחמת יום הכיפורים.
השייטת מעמידה את ספינותיה לרשות צוערי [[קורס חובלים]] וחניכים אחרים של בסיס ההדרכה לצורך הכשרה ואימון במהלך הקורסים.
===מבנה===
השייטת מחולקת לארבע [[פלגה (חיל ים)|פלגות]], כאשר בראש כל פלגה עומד קצין ים בדרגת [[סגן אלוף]]:
* '''פלגה 31''' פלגת ספינות טילים מדגם [[סער 4.5 נירית]]:
: אח"י (אונית חיל הים){{הערה|1=נהוג בחיל להעביר שמות של ספינות שיצאו מהשירות לספינות חדשות. כל השמות המופיעים בפרק "מבנה" מתייחסים לשנת 2006. שאר השמות בערך מתייחסים לספינות במועד שירותן}} [[אח"י תרשיש (סער 4.5)|תרשיש]], אח"י חרב, [[אח"י סופה (סער 4.5)|אח"י סופה]].
* '''פלגה 32''' פלגה נוספת של ספינות טילים מדגם [[סער 4.5 נירית]]:
: [[אח"י חץ (סער 4.5)|אח"י חץ]], אח"י כידון ואח"י יפו.
* '''פלגה 33''' כוללת את ספינות הטילים מדגם [[סער 5]] (להב):
: [[אח"י אילת (סער 5)|אח"י אילת]], [[אח"י להב]] ו[[אח"י חנית]]
* '''פלגה 34''' כוללת את {{מונחון|כלי הנצ"ל| כלי שיט המיועדים ללחימה נגד צוללות}} : אח"י עצמאות (ספינת טילים מדגם סער 4), אח"י קשת (נירית שהוסבה לנצ"ל) , אח"י רומח (נירית הוסבה לנצ"ל) וספינות נוספות שאינן סטי"ל בהן ספינת האיתור אח"י בת-ים ([[יחידת האיתור התת-מימית]]), וספינת העזר אח"י בת-גלים.

מפקד ספינה  [[סער 4.5]]  הינו קצין ים בדרגת [[רב סרן]] שעבר תקופת הכשרה ומבחן הסמכה.. על הספינות מדגם [[סער 5]] מפקד קצין בדרגת [[סגן אלוף]] שרכש נסיון קודם בפיקוד על [[סער 4.5]].  צוות הספינה מתחלק לארבעה מחלקות ובראש כל מחלקה קצין ים בדרגת סרן הכפוף למפקד. ארבעת  המחלקות הן: 
*מחלקת {{מונחון|גנ"ק| גילוי, ניווט וקשר}}, המפעילה את מכשירי הגילוי והקשר ויוצרת תמונת מצב למפקד. 
*מחלקת נשק, המתפעלת ומתחזקת את התותחים הטילים. 
*מחלקת אלקטרוניקה מתחזקת את מכשירי הגילוי והקשר ומפעלת את אמצעי ה[[לוחמה אלקטרונית]].
*מחלקת מכונה. תפעול ותחזוקת המנועים והמערכות החשמליות וההידראוליות. 
ציוד לוחמת הנצ"ל מתחלק בין אמצעי הגילוי באחריות קצין הגנ"ק ואמצעי החימוש באחריות קצין הנשק.
בתפעול השוטף משמש  אחד מקציני המחלקות כסגנו של מפקד הספינה והוא קובע את הסדרים והתורניות וכלל הניהול השוטף. בעת מלחמה מצטרף קצין בעל נסיון  כסגן מפקד הספינה במינוי חירום. בתקן הספינה רס"ר הספינה  איש קבע,  בדרגת סמ"ר\ רס"ל שלרוב אינו משוייך למחלקה.

אנשי הצוות  50 איש בסער 4.5  ו60 איש סער 5 כולל 60 אנשי צוות מבצעים תפקיד לחימה ייעודי בלוח הארגון לאיוש עמדות קרב.  ובנוסף משימות ימאות, ופעולות בחירום בקרת נזקים וחילוץ. וכאשר הן מצוידות ב[[מסוק]] נמצא גם צוות הטסה וטיפול מ[[חיל האוויר הישראלי]].

החל מאוגוסט [[2000]] משרתות בשייטת קצינות ים בוגרות [[קורס חובלים]] המאיישות תפקידי קציני מחלקות. {{הערה|1=[http://www.aka.idf.il/yohalan/main/main.asp?catID=40651&docID=42358 "אני שטה לי מיום ליום" / סרן אורה פלד] סיפורה של החובלת הראשונה באתר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים}}.

לשייטת כפוף "גף סיורי ים" שב[[טייסת 120]]  - המוצבת בבסיס [[נבטים (בסיס)|נבטים]]. משימות הגף לערוך סיורי ביטחון שוטף וסיוע בזיהוי ספינות אויב בטווחים רחוקים. הגף מפעיל מטוסי "[[שחף (מטוס)|שחף]]" המוטסים על ידי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. הטסת  המטוס נעשית על ידי צוות מחיל האוויר  הכולל טייס, טייס משנה ונווט. את משימת הסיור הימי מבצעים  3 בקרי שליטה מחיל הים בפיקוד קצין-ים או קצין שליטה האחראים על תפעול מערכות הגילוי והתצפית במטוס. {{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/07/31/3104.htm סיירת ימית: תפקיד חדש ללוחמות], 13 באוגוסט 2007, אתר דובר צה"ל}}.
=== מפקדי השייטת ===
{|border="1" align="center""| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
| colspan="6" |
|+
|-
|'''שם'''||'''תקופת כהונה כמפקד השייטת'''||'''הערות'''
|-
| [[בנימין תלם]] ||1964 - 1968 || מקים השייטת ומפקדה הראשון; לימים, [[מפקד חיל הים]]
|-
| [[הדר קמחי]] || 1968 - 1971 || מחבר "תורת הקרב לספינות סער" 
|-
| [[שבתאי לוי (קצין)|שבתאי לוי]] || 1971 - 1973|| [[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]]
|-
| [[מיכאל ברקאי]] || 1973 - 1974|| [[אביב נעורים]], [[מלחמת יום הכיפורים]] - [[עיטור המופת]]; לימים, [[מפקד חיל הים]]
|-
| [[אלי רהב]] || 1974 - 1976 || 
|-
| [[מיכאל לצרוס]] || 1976 - 1978 ||[[מבצע ליטני]] 
|-
| [[חיים שקד]] ||1978 - 1979 ||
|-
| [[זאב יחזקאלי]]|| 1978 - 1979 || מש"ט 5
|-
| [[אברהם בן-שושן]] || 1979 - 1981 || לימים, [[מפקד חיל הים]]
|-
| [[אריה רונה]]|| 1981 - 1983||ב[[הזירה הימית במלחמת לבנון|מלחמת לבנון]] 
|-
| [[שמעון מאיר]] ||1983 - 1985 || 
|-
| [[שאול חורב]] ||1985 - 1987  || 
|-
| [[יוסי לוי (קצין)|יוסי לוי]]  ||1987 - 1989  || 
|-
| [[רוני אכר]] ||1989 - 1991 ||
|-
| [[דוד בן בעש"ט]] ||1991 - 1993 || לימים, [[מפקד חיל הים]]
|-
| [[יעקב גואז]] || 1993 - 1995||
|-
| [[אלי מרום]]||1995 - 1997|| לימים, [[מפקד חיל הים]]
|-
| [[חזי משיטה]] || 1997 - 1999||
|-
| [[נועם פייג]] || 1999 - 2001||
|-
| [[רן בן יהודה]] ||2001 - 2003  || 
|-
| [[אבי ארזוני]]  ||2003 - 2005  || 
|-
| [[דני מעוז]] ||2005 - 2007  || [[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| [[אילן שריקי]]||2007 - 2009|| [[מבצע עופרת יצוקה]] 
|-
| [[אלי שרביט]] ||2009 - 2011  || 
|-
| [[דוד סלמה|דוד סער סלמה]] ||2011 - 2013 || [[מבצע עמוד ענן]]
|-
| [[אייל הראל]] ||2013 - 2015 || [[מבצע צוק איתן]]
|-
| [[זיו רום]] || 2015 - ||
|-
|}
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ספינות סער}}
שייטת ספינות הטילים הוקמה על בסיס רעיון חדשני שפותח בחיל הים הישראלי לצורכי הגנת החופים ושמירת נתיבי השייט למדינה: הקמת כוח של [[ספינות סער]], המצוידות במערכות נשק מתוחכמות, אשר מאפשרות הכרעה בקרבות שטח בים. כלי השייט שנבחרו היו קטנים יחסית ואפשרו הצטיידות בכמות כלים גדולה ביחס לאילוצים התקציביים שהוגדרו.

הנשק העיקרי שבו צוידו הספינות היה הטיל [[גבריאל (טיל)|גבריאל]] אשר פותח ויוצר בישראל.
תורת הקרב לספינות סער היא פרי פיתוח מקורי של השייטת. ועיקרה ריכוז מהיר של כוח בגזרה צרה במטרה להתגבר על יתרון טווח הטילים של האויב. התורה גובשה במחשבה לפי נתוני מודיעין ותורגלה רבות. האמצעי העיקרי להחדרתה היוו ''התחקיר השייטתי'' שנערך לאחר כל תרגיל והפלגה מיוחדת. תיאורים נעשו בצורה חושפנית ונבנה ביטחון בכוח ואמון ביכולת הצוותים והמפקדים.
 
עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] היו ספינות הסער מוכנות לקרב ומתורגלות לפעולה בהתאם לתורת הלחימה שנקבעה. הקרבות שנערכו בקרבת נמלי האויב הפגינו את עדיפות ספינות הסער. המצור על ישראל בים התיכון הוסר, ואספקת תחמושת ומטוסים לישראל התאפשרה בנתיבים הימיים גם תוך כדי הלחימה. הסרת המצור הימי חדרה לתודעת האויב והציגה את הכוח הימי של ישראל ככוח מרתיע ובעל כושר הכרעה אסטרטגי.

השייטת הינה תוצר  של תפישת בנין הכוח "ספינות סער"  שהומצאה  בחיל  הים  הישראלי כמענה  להגנת החופים ואבטחת השייט לישראל. 
נוכח ציי מצרים וסוריה שצוידו  ע"י ברית המועצות.  בחר חיל הים לרכז מאמץ לכלי שייט המצוידים בנשק הכרעה בקרב השטח. נבחרה הפלטפורמה הקטנה האפשרית כדי לקבל הרבה יחידות לחימה בתקציב מוגבל. 
הנשק העיקרי של ספינות הסער היה טיל הגבריאל אשר יחד עם אמצעי ההגנה פותח ויוצר בישראל. 
תהליך הבנייה אופיין בויתור על אבטיפוס והספינות נבנו בסדרות ייצור.  כאשר ההצטיידות בטילים ואמצעי הגנה מתוצרת עצמית נעשו תוך כדי המשך הפיתוח. 
תורת הלחימה המקורית עוצבה בשייטת לקבל ריכוז הכוח ולהתגבר על יתרון הטווח של טילי האוייב.  התורה תורגלה והוטמעה כך שכל מפקד ידע מה נדרש ממנו בכל שלב של הקרב. 


כשפרצה [[מלחמת יום הכיפורים]]  היו ספינות הסער מוכנות לקרב.  הקרבות שנערכו בקרבת נמלי האויב הפגינו את עדיפות ספינות הסער.   המצור על ישראל בים התיכון הוסר. תחמושת ומטוסים נשלחו לישראל בים תוך כדי הלחימה. 

הסרת המצור ללא צורך בעזרה מגורמי חוץ חדרה לתודעת אויבים וידידים והעמידה את ישראל באור חיובי. מאז מהוה שייטת הסטי"לים כלי עיקרי לביצוע משימות חיל הים.

===שלבים ראשונים===
====טיל ים-ים====
{{הפניה לערך מורחב|גבריאל (טיל)}}
להקמת השייטת וקליטת סטי"לים בחיל הים הישראלי קדמו כשמונה שנים של פיתוח [[טיל ים-ים]] ישראלי. פיתוח הטיל עבר תהפוכות רבות, בעיות תקציביות ובעיות טכניות. תחילה התבססו על גרסה ימית של טיל קרקע קרקע, מונחה אופטית, שכונה "[[לוז (טיל)|לוז]]" ופותח על ידי [[רפא"ל]] החל משנת [[1954]]. הניסויים הראשונים החלו בשנת [[1958]] ונמשכו עד [[1962]], תחילה על פני היבשה ולאחר מכן מה[[משחתת|משחתות]] "אילת" ו"יפו". כל הניסויים נכשלו. בלחץ חיל הים הועבר הפרויקט להמשך פיתוח ב[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]]. באותו שלב החל פיתוח טיל מונחה מכ"ם ושמו שונה ל"[[גבריאל (טיל)|גבריאל]]". הטיל הוכח כמבצעי בשנת [[1968]].

====התפתחות התפישה====
{{ערך מורחב|ספינות סער}}

במקביל לפיתוח הטיל התקיימו בחיל הים דיונים בראשותו של מפקד החיל האלוף [[יוחאי בן נון]] על אופיו העתידי של חיל הים הישראלי. נבחנה תורת לחימה המבוססת על ספינות קטנות ומהירות שישאו טילים ויחליפו את המשחתות הגדולות יחסית. במערב לא היו ספינות כאלה אך היו בשימושם של הציים ב[[הגוש הסובייטי|גוש הסובייטי]] (אם כי בשנים אלו - תחילת שנות השישים של המאה העשרים - עדיין לא בידי [[מדינות ערב]]).
צוות בראשותו של ראש מחלקת ים אל"ם [[שלמה אראל]], לימים אלוף ומפקד החיל, החל באיתור ספינה מתאימה. זו נמצאה בשנת [[1963]] ב[[מספנה|מספנות]] "האחים לירסן" (Lürßen) מ[[ברמן]] - [[ספינת טורפדו]] מסוג "יגואר" עשויה [[עץ (חומר גלם)|עץ]] המבוססת על ספינת טורפדו מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. לגרמנים נמסר אופיין של ספינה שכלל את הדרישות הבאות:
* גוף פלדה ארוך יותר מהספינה המקורית.
* מהירות 40 קשר.
* טווח 1,000 מייל ימי.
* חימוש: תותחים, טרפדות נצ"ל וטילים.
התקציב לבנית הספינות היה אמור להיות מוענק על ידי ממשלת גרמניה כחלק מ[[הסכם השילומים]]. בסוף [[1964]] נחתם חוזה לבנית שש ספינות ללא מערכת טילים. בתחילת [[1965]] דלפו פרטים על אספקת הנשק מגרמניה לישראל, אשר נגדה את החוק הגרמני. בעקבות זאת, בקשה גרמניה להעביר את ייצור הספינות למדינה אחרת, במימונהּ. גרמניה הציעה בתחילה לקנות לחיל הים ספינות של יצרן איטלקי, אולם לאחר בחינה של חיל הים שארכה מספר חודשים סירב חיל הים להצעה. במאי 1965 הועבר הידע והייצור למספנות [[קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי]] (CMN)‏ ‏‎ב[[שרבורג]] שב[[צרפת]] שהיו בקשר קודם עם מספנות לורסן הגרמניות{{הערה|{{מערכות|[[רמי לונץ]]|הסטי"ל - מרעיון להכרעה בים|9/111859|362, ינואר 1999, עמ' 18}}}}.

===הקמת השייטת===
[[File:FormSht3.jpg|250px|thumb|צו הקמה ליחידת שייטת ספינות הטילים]]

ב-[[1 באוקטובר]] [[1966]] הוקמה המסגרת הפיקודית הראשונה של השייטת: פלגה 31. בפקודת ההקמה הוגדר ייעודה. :{{הערה|1=משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), '''שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים''', ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, התשס"ה - 2005.}}
* לחימה ב[[טיל]]ים וב[[תותח]]ים.
* לחימה נגד [[צוללת|צוללות]].
הפקודה הגדירה הקמת [[מפקדה]], ארבעה סטי"לים ועתודה פלוגתית. בפברואר [[1967]] הוסב שמה לפלגה 31 ונכללו בה שלושה סטי"לים.

הספינה הראשונה, '''אח"י מבטח''', הושקה ב-[[11 באפריל]] 1967 והגיעה לארץ בדצמבר אותה שנה. כחודש לפני כן, ב-[[15 בנובמבר]], הוצא צו הקמת מפקדת שייטת 3 אשר בשלב זה יעודה היה להוות מסגרת לספינות הטילים בחו"ל. למפקד השייטת מונה אל"ם [[בנימין תלם|בנימין (ביני) תלם]], לימים אלוף ומפקד חיל הים. עד סוף שנת [[1968]] הושקו והגיעו לישראל עוד ארבע ספינות. בתחילת [[1969]] מנתה השייטת שבע ספינות ומפקדה באותה עת, הדר קמחי, שב לישראל לארגן את היחידה.

הסטי"לים היו: '''אח"י מבטח''', '''אח"י מזנק''' '''ואח"י משגב''', היות שמערכות טילים עוד לא היו מוכנות החלו ספינות אלה את דרכם כספינות תותחים ונקראו דגם [[סער 1]] . הספינות חומשו בשלושה תותחי 40 מ"מ L70 תוצרת ברדה בשליטה מרכזית מהמכוון אך ללא מכ"ם בקרת אש.

שלושת הסטי"לים הבאים היו: [[אח"י חיפה (סער 2)|אח"י חיפה]], [[אח"י אילת]] ו[[אח"י עכו]], הסטי"לים צוידו במערכת נשק אשר יועדה לירי טילי גבריאל (סער 2).
סטי"לים סער 2 חומשו במערכת נשק משוכללת ומכ"ם בקרת אש, תותח חרטום 40 מ"מ, ו-8 טילי גבריאל.(שניים על גבי משגרים קבועים מלפני הגשר, וששת הנותרים על גבי שני משגרים מצטודדים מאחורי הגשר עם שלושה טילים כל אחד).

אח"י מזנק שודרגה ראשונה הורכבה עליה מערכת טיליי גבריאל מתצורת סער 1 לסער 2.  [[אח"י מבטח]]  ו[[אח"י משגב]]  שודרגו לאחר מלחמת יום הכיפורים  לתצורת סער 2. ובכך הפכו כל ספינות השייטת ליחידות לחימה נושאות טילים.
====ספינות שרבורג====
{{הפניה לערך מורחב|ספינות שרבורג}}
ב-[[28 בדצמבר]] [[1968]] הורחב ה{{מונחון|אמברגו|אמברגו|חרם, איסור אספקת סחורה למדינה אחרת; אמברגו על אספקת נשק הוטל על ידי ממשלת צרפת על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים}} הצרפתי וכלל גם את ספינות הטילים. שתי ספינות הצליחו לצאת לפני יישומו הממשי וחמש ספינות שהיו בשלבי בנייה אחרונים נשארו במספנה. ב-[[22 בדצמבר]] [[1969]] נסתיימה בנייתה של הספינה האחרונה. ספינות אלה כונו "[[ספינות שרבורג]]".

חילוץ הספינות משרבורג הוסווה כוויתור ישראלי על הספינות ומכירתן לחברה נורבגית לחיפושי נפט שנרשמה ב[[פנמה]]. התהליך הפורמלי הזה מנע את האפשרות שהפלגת הספינות תתפס בעיני ממשלת צרפת ומדינות אחרות כמעשה פלילי של מדינת ישראל. במקביל להליך זה בוצעו הכנות למסע ארוך של הספינות לחופי ישראל. בחשאי הוסיפו לספינות מכלי דלק מגומי, צוותים של אנשי חיל הים הגיעו במסווה אזרחי לצרפת ושתי ספינות של חברת הספנות הלאומית "[[צים]]" גויסו לצורך תדלוק בלב ים.

המבצע שכונה בשם "נועה" החל בליל [[חג המולד]], [[24 בדצמבר]] [[1969]]. הספינות יצאו לדרכן בשעת לילה מאוחרת למסע בן 3,154 מיל ימי ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] לאורך חופי צרפת, ספרד, ופורטוגל עד ל[[מצר גיברלטר]]. בסמוך לגיברלטר תודלקו בפעם הראשונה ודרומית ל[[מלטה]] תודלקו בשנית. ליד האי [[כרתים]] התפצלה השיירה לשניים כאשר כל מחצית עוברת משני צידי האי מסיבות ביטחוניות. ב-[[31 בדצמבר]] הגיעו הספינות לנמל חיפה.

===תקופת מלחמת ההתשה ===
[[הזירה הימית במלחמת ההתשה#שידרוג כח לחימת השטח|'''בניית יכולת הלחימה''']]{{ש}}
הגעת "ספינות שרבורג" סמלה את תחילתה של תקופת ארגון השייטת כיחידה לוחמת. טיל "גבריאל" הראשון בעל ראש קרבי נורה ב-[[7 באפריל]] 1969 מ[[אח"י חיפה (סער 2)]] בפיקודו של [[אלי רהב]] על גוף המשחתת [[אח"י חיפה]] שהוצאה מהשרות. שיגור מוצלח זה היה עדיין במסגרת ניסויי הטיל והיה צורך לסיים התקנת מערכות טילים, נשק ואמצעים אלקטרוניים על הספינות.

בסוף 1969 מנתה השייטת 12 ספינות משלושה דורות: סער 1 ו-2 - שש הספינות שתוכננו והוזמנו מהגרמנים אך ייצורן נעשה בשרבורג ספינות אלה היו חמושות בתותחי 40 מ"מ כאשר המונח סער 1 ציין את המצב עד שהותקנו להם הטילים. ושש ספינות [[סער 3]] שתוכננו לתותח 76 מ"מ והוזמנו בשרבורג. עד 1973 הותקנו טילים גם בספינה "מזנק" וכך הפכה לסער/2. בשנים אלה פותחה תורת הקרב לספינות הסער והשייטת ביצעה תרגילים שבהם נבחנו טקטיקות לחימה הכוללות הפעלה מתואמת של כמרבית כלי השייט להשגת עדיפות טקטית. מתקן אימונים טקטי שנבנה איפשר ניהול תרגילים ואימון הקצינים בתרחישי קרב שונים ודימוי מצבים שלא היה ניתן לייצר בתנאים אמיתיים.

תקופה זו, שהייתה מיד לאחר תום [[הזירה הימית במלחמת ההתשה|מלחמת ההתשה]] הייתה תקופה רגועה יחסית מאירועים ביטחוניים חריגים. ספינות השייטת סייעו במשימות בט"ש (ביטחון שוטף). הסטי"לים לכדו במרוצת שנים אלו ארבע ספינות מחבלים שהיו בדרכן לפיגועים בישראל.

הספינה "אח"י חנית" מדגם סער 3 בפיקודו של [[אלי רהב]] השמידה סירת מחבלים שהציבה מארב כחמישה [[מיל ימי]] מחוף [[צור (לבנון)|צור]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעל [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]] בקרב ימי ותוך שימוש בבקרת [[מכ"ם]] בלבד. והתגובה המיידית של חיל הים ל[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]] שהתרחש יומיים קודם לכן.

ספינות הסער תוכננו והוצבו לזירת [[הים התיכון]]. לאחר כיבוש סיני והתבססות ראה שר הביטחון [[משה דיין|דיין]] צורך להפעיל כוחות ימיים בזירה זאת. הריחוק של זירת העימות [[באב אל מאנדב]] מנמל הבית [[מפרץ שלמה]] ומזג האוויר הקשה של [[הים האדום]] דרש ספינות גדולות יותר. על פי הנחיית שר הביטחון, [[משה דיין]] הוזמנו 6 ספינות ב[[מספנות ישראל]] כך שיתאימו לזירת ים סוף. ספינות אלה תוכננו גם הן על ידי הגרמנים והוכנסו בהם הלקחים שנלמדו מהפעלת ספינות שרבורג. הספינה הראשונה מהדגם החדש [[סער 4]] [[אח"י רשף]] הצטרפה בתחילת שנת [[1973]] והשנייה [[אח"י קשת]] הושקה בסוף אוגוסט באותה שנה. ספינות אלה תוכננו לצאת למסע סביב אפריקה ב-15 באוקטובר 1973, אך פריצת המלחמה דחתה את ההפלגה.

באותה שנה נטלה השייטת חלק בפשיטות עומק בלבנון נגד יעדי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). בלילה שבין 22 ל-[[23 בפברואר]] [[1973]], ב[[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]] פשטו כוחות צנחנים ולוחמי [[שייטת 13]] על יעדי מחבלים צפונית ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] בלבנון ופגעו בהם. הלוחמים פונו במסוקים וחלקם בסטי"לים.

בליל 9-[[10 באפריל]] 1973, נערך [[מבצע אביב נעורים]]. כוחות [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], שייטת 13 ו[[סיירת מטכ"ל]] בפיקודו של [[אהוד ברק]] פשטו על מספר אתרים ב[[ביירות]] וב[[צידון]]. ההצלחה העיקרית של המבצע הייתה חיסולם של מספר בכירים ב[[פת"ח]]. במבצע השתתפו 10 סטי"לים ושני [[דבור (כלי שיט)|דבורים]]. הכוחות הובלו ליעדם ובחזרה בסטי"לים.
[[קובץ:Saar 4 Shooting.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סער 4 "אחי רשף" משגרת טיל "גבריאל". במלחמת יום הכיפורים נורו 53 טילי גבריאל.]]

==מלחמת יום הכיפורים אוקטובר 1973==
{{ערך מורחב|הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים}}
שייטת ספינות הטילים לקחה חלק פעיל בלחימה של צה"ל ב[[מלחמת יום הכיפורים]].

===סדר הכוחות במלחמה ===
ערב המלחמה סד"כ השייטת כלל 13 ספינות, כולן בזירת הים התיכון:
* 2 ספינות "סער 1": אח"י מבטח ואח"י משגב (ספינות תותחים).
* 3 ספינות "סער 2": אח"י מזנק, אח"י אילת ואח"י חיפה (אח"י עכו הייתה בשיפוץ).
* 6 ספינות "סער 3": אח"י סער, [[אח"י סופה (סער 3)|אח"י סופה]], אח"י געש, אח"י חרב, [[אח"י חנית (סער 3)|אח"י חנית]] ואח"י חץ.
* 2 ספינות "סער 4": אח"י רשף ואח"י קשת.
מפקד השייטת היה אל"ם [[מיכאל ברקאי|מיכאל (יומי) ברקאי]], לימים אלוף ומפקד חיל הים. על חלקו בלחימה הוענק לו [[עיטור המופת]]{{הערה|1= [http://www.aka.idf.il/iturim/asp/diploma.asp?docId=28798 תעודת עיטור המופת באתר "בעוז רוחם" של אגף כח אדם של צה"ל]}}.

מלבד כוח השייטת היו ברשות חיל הים צוללת לא כשירה, 14 ספינות משמר ו-3 [[נחתת|נחתות]].

====סדר כוחות ציי האויב====
כנגד שייטת ספינות הטילים פעלו בידי האויבים סוריה ומצרים:
* '''[[מצרים]]:''' 14 סטי"לים, 12 צוללות, 58 ספינות משמר ו[[טרפדת|טרפדות]] וספינות מטולי רקטות, 13 [[מקשת (ספינה)|מקשות]] ו-11 נחתות.
* '''[[סוריה]]:''' 9 סטי"לים, 15 ספינות משמר וטרפדות ו-4 מקשות.

===קרב לטקיה===
{{הפניה לערך מורחב|קרב לטקיה}}
[[קובץ:Battle Latakia he.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קרב לטקיה הוא הקרב הימי הראשון אי פעם שנערך בין ספינות הנושאות [[טיל ים ים|טילי ים-ים]] משני הצדדים, ושנעשה בו שימוש ב[[לוחמה אלקטרונית]]]]
קרב טילי ים-ים הראשון בעולם נערך בלילה שבין 6 ל-[[7 באוקטובר]] מול חופי סוריה. כוח סטי"לים שכלל את הספינות "רשף", "חנית", "געש", "מזנק" ו"מבטח" יצא לפגוע במטרות באזור נמל [[לטקיה]]. תוך כדי תנועתו זיהה הכוח טרפדת סורית, והספינות "מזנק" ו"רשף" פתחו עליה באש תותחים ועצרו אותה, ה"חנית" נשארה להטביעה ושאר הכוח המשיך בדרכו. בשלב זה זוהתה [[שולת מוקשים|מקשת]] סורית בטווח העולה על טווח ה"גבריאל". הספינות "מזנק" ו"געש" החלו לדלוק אחריה ובטווח המרבי של כ-20 ק"מ ירתה "אח"י מזנק" טיל שנפל קצר. בינתיים הספינות "רשף" ו"מבטח" התקרבו למקשת, "רשף" שיגרה שני טילים שפגעו במטרה והבעירוה. 
בהתקרב הכח למקשת כדי להטביעה הופתעו משלושה טילי "{{מונחון|סטיקס (טיל)|סטיקס|כינויו של טיל ים-ים P-15 Termit מתוצרת ברית המועצות}}", שנורו לעברם מדרום מזרח. מערכות [[לוחמה אלקטרונית]] שיבשו את פעולות הטילים ואלה החטיאו. אחד הטילים נפגע באש מקלעי אחד הסטי"לים. הסטי"לים הסורים שירו את הטילים היו שתי ספינות "[[קומאר]]" וספינת "[[אוסה (ספינה)|אוסה]]" אחת (לספינות אלה היה יתרון שכן טווח הסטיקס עלה על טווח הגבריאל). ספינות הקומאר ירו וברחו וספינת האוסה פנתה וירתה שני טילים נוספים. תוך כדי התגוננות מהטילים הצליחה ה"געש" לירות על ה"אוסה" שני טילים ברצף, הראשון פגע ולשני כבר לא הייתה מטרה. המזנק פגעה בספינת קומאר נמלטת. הקומאר השנייה נמלטה לעבר החוף, עלתה על שרטון והושמדה באש תותחים על ידי ה"מזנק". טיל גבריאל האחרון בקרב נורה על ידי ה"חנית" שהטביעה סופית את המקשת.

'''תוצאות הקרב:''' חמש ספינות סוריות הושמדו, הכוח הישראלי שב בשלום לבסיסו. הסורים ירו 8 טילי [[סטיקס]] והכוח הישראלי ירה 10 טילי {{גבריאל (טיל)]].

===קרב פורט סעיד===
{{הפניה לערך מורחב|קרב פורט סעיד}}
הקרב התקיים בלילה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, בין 6 ל-7 באוקטובר מול חופי [[סיני]]. משימת כוח הסטי"לים הישראלי הייתה למנוע פעילות של כוחות ימיים מצריים באזור. היה זה היום הראשון ולכן השקעת הכוח נעשתה בשלבים והתוכנית גובשה תוך כדי כינוס. ראשונות יצאו הספינות "קשת" [[סער 4]] ו"אילת" [[סער 2]] בפיקוד [[אלי רהב]] מפל"ג (מפקד פלגה) סער 4 על הקשת. שעתיים מאוחר יותר הגיעו הספינות [[אח"י סופה (סער 3)|"סופה"]] ו"חרב" בפיקוד [[גדעון רז]] מפל"ג 33 בסופה, שהוצבו ב[[מארב]] בצמוד לחוף מערבית ל[[ימת ברדוויל]]. 

צמד ספינות נוסף, "משגב" ו"סער" בפיקוד [[יעקב ניצן]] מפל"ג 32 יצא לדרך מאוחר יותר והצטרףלכוח ממזרח. בספינות ובמוצב חיל הים "דפנה" שבחוף ימת ברדוויל הבחינו בהתקרבות ספינות טילים מצריות. נראה היה שהמצרים נכנסים למלכודת בין שני זוגות הסטי"לים. 

מפל"ג סער 4 [[אלי רהב]] כמפקד הכוח הזמין סיוע אוירי במגמה להסתער מבלי להמתין למפל"ג 32. והודיע למפל"ג 33 לנתק עוגן ולהתכונן להסתערות. אך מפקד חיל הים [[בנימין תלם]] חשב שיש לעכב את ההסתערות ודרש מרהב להתרחק מזרחה. כדי לפגוש את הזוג הנוסף ולהיערך בעדיפות גדולה יותר. לכך גם תזמן את הפעלת המטוסים. בעוד תשומת הלב של הישראלים מופנית ל[[אוסה (ספינה)|אוסות]] הנכנסות למארב, חדרה ספינת מטל"ר מצרית ([[טרפדת]] מדגם P183 נושאת משגרי [[קטיושה|קטיושות]]) מבלי להתגלות והפגיזה ברקטות את מוצב "דפנה". 

הרקטות נחתו בגבעה סמוכה ולא גרמו נזק אך התזמון הרצוי לקרב לא התקיים. ה"סופה" וה"חרב" יצאו מהמארב ותקפו מדרום את ספינת הרקטות שנמלטה לכיוון [[פורט סעיד]]. האוסות המצריות שהופתעו על ידי החרב והסופה, פנו דרומה לעברם אך על רקע החוף, לא הצליחו לאתר את המטרה כדי להפעיל את הטילים שלהם. ירי טילים של ה"חרב" נכשל היות שלא ניתן היה לנעול את המכ"ם על המטרה. הירי של ה"סופה" נכשל מכיוון שמערכת בקרת האש נתנה פקודות הפוכות לטיל באויר. 

זוג מטוסי [[F-4 פנטום|קורנס]] נשלחו לסיוע לחיל הים אחד חזר בגלל תקלה והשני מוטס בידי [[אליעזר פריגת]] - מפקד [[טייסת העטלף]], שהייתה זו הגיחה החמישית שלו באותו יום - הגיע בעוד הטילים באוויר. פריגת ניסה להקים קשר אך לא שמע את הסופה. מפקד אח"י חרב כיוון את המטוס להניר את ספינות הטילים המצריות. הנרת המטוס גרמה לאוסות לזנוח את כוונתם לירי טילים ולשבור מערבה. מפל"ג 33 סגר אליהם טווח ונכנס בירי מתותחי 76 מ"מ אך אלה סבלו ממעצורים ותקלות. לפנטום הצטרפו שלושה [[סקייהוק]]ים אך תנאי הלילה והים לא התאימו לפעילותם והם שבו כלעומת שבאו. בפצצה האחרונה שלו פגע הפנטום באוסה אחת והשמיד אותה.

הספינות במזרח התחברו והסתערו במבנה פלגתי אך המרחק לאוסות היה גדול והן לא הגיעו לטווח ירי. הסופה והחרב עברו את קו פורט סעיד מערבה כאשר [[גדעון רז]] קיבל הוראה ממפקד חיל הים להפסיק את המרדף.

'''תוצאות הקרב:''' בקרב השתתפו 6   ספינות ישראליות מהן 5 נושאות  טילים וספינת תותחים אחת. מולם עמדו  -3 ספינות מצריות. 11 הטילים שנורו על ידי הכוח הישראלי לא פגעו. הרקטות שנפלו ליד מוצב דפנה לא גרמו כל נזק. הסטי"לים המצריים לא הצליחו לירות טילים והונסו. ספינת טילים אחת מדגם [[אוסה (ספינה)|אוסה]] הושמדה על ידי מטוס. יומיים מאוחר יותר נמצאו מספר ניצולים שהגיעו בשחיה לחוף רומני.

הייתה זו הפעם היחידה שחיל הים קיבל [[סיוע אווירי קרוב]] במלחמת יום הכיפורים. היעילות לא הייתה מרשימה אך הופעתם  שחייבה את המצרים להתגונן מנעה מהם  לירות טילים והייתה משמעותית להצלחת הקרב.

===קרב דמיאט ===
{{הפניה לערך מורחב|קרב דמיאט}}
[[קובץ:Battle Baltim he.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מהלך הקרב]]
הקרב התקיים בלילה שבין 8 ל-[[9 באוקטובר]] מול חופי מצרים. משימת כוח הסטי"לים הישראלי הייתה לחסום בריחת ספינות מצריות מנמל [[פורט סעיד]] לנמל [[אלכסנדריה]] עקב מתקפת יבשה גדולה שתוכננה ([[אירועי מלחמת יום הכיפורים#חזית הדרום|מתקפת 8 באוקטובר]]). שמונה ספינות של השייטת ייצאו מנמל חיפה ושתיים אחרות כבר שהו באזור. כישלון המתקפה הביא לשינוי המשימה והכוח נערך להפגזות באזור דמייט שב[[הדלתא של הנילוס|דלתא של הנילוס]]. מטרות חשודות במכ"ם גרמו לכוח לצאת להתקפה חזיתית של כל עשר הספינות לפי כל כללי תורת הקרב נגד מה שהתברר לאחר כחצי שעה כהפרעות מכ"ם. 

לאחר הפסקת ההתקפה החליט מפקד השייטת [[מיכאל ברקאי]] על דעתו של מפקד חיל הים להחזיר חלק מהספינות. הבחירה נעשתה לפי מצב הדלק. ארבע ספינות הוחזרו לחיפה בפיקוד מפל"ג 32 [[יעקב ניצן]]. שש הספינות שנותרו בזירה נערכו בשלושה זוגות: "רשף" ו"קשת", בפיקוד מפל"ג [[סער 4]] [[אלי רהב]], "משגב" ו"אילת" בפיקוד מפל"ג 31 מיכה לצרוס והזוג השלישי סופה וחרב בפיקוד מפל"ג 33 [[גדעון רז]] על ה[[אח"י סופה (סער 3)|"סופה"]]. מפקד השייטת [[מיכאל ברקאי]] בחר לעבור לאח"י חרב והיא נעשתה ספינת הפיקוד של הכח.

כדי להכריח את המצרים לצאת לפעולה השאיר המש"ט את פלגת סער 4 פלגה 31 בצפון וירד עם הסופה והחרב להפגיז את מוצבי דמיאט. התגלו מטרות בכיוון צפון מערב, בקצה טווח המכ"ם ובהוראת המש"ט פיזרה [[אח"י קשת]] [[מטרת דמה|מטרות דמה]] לבדיקת כוונות. בשעה 00:15 נפתחה אש טילים על המטרות שפיזרה [[אח"י קשת]]. הטילים נורו מארבע ספינות "אוסה" מאזור מערבית לבלטים. האוסות היו מחוץ לטווח היעיל של טילי ה"גבריאל" ועל כן הסטי"לים הישראלים הסתערו בכל המהירות כדי לסגור לטווח ירי. הספינות "קשת", "רשף", "אילת" ו"חרב" ירו טילים ("משגב" – סער 1 - הייתה ספינת תותחים). ה"קשת" פגעה באוסה הראשונה והספינה הוטבעה באש תותחי אח"י "משגב". ה"רשף" ו"אילת" השמידו ספינת אויב שנייה בטילים ובתותחים. הספינה השלישית נפגעה קשה בטיל ובתותחים אך עלתה על שרטון ולא טבעה. הספינה הרביעית הצליחה להימלט ללא פגע כאשר אח"י רשף שנגמרו לה הטילים מנסה לפגוע בה בתותחים.

'''תוצאות הקרב:''' בקרב השתתפו 6 סטי"לים ישראלים ו-4 ספינות אויב. נורו 12 טילים על ידי הכוח הישראלי וכ- 15 טילים על ידי האויב. 3 ספינות טילים מצריות מדגם "אוסה" נפגעו ואחת נמלטה. הכוח הישראלי שב בשלום לבסיסו.

===הפגזות חופי האויב===
{{ערך מורחב|הפגזת החוף הסורי ב-11 באוקטובר 1973}}
משימות הפגזת חופים היו פגיעה ביעדים אסטרטגיים של האויב וריתוק כוחות הגנה שלו, סיוע לכוחות היבשה והאוויר על ידי פגיעה במטרות צבאיות המסכנות אותם והטרדת צי האויב ופגיעה בו.
* '''חופי סוריה:''' [[הפגזת החוף הסורי ביום ה-11 באוקטובר 1973|בלילות 10-11]], 11-12, 19-20 ו – 23-24 באוקטובר הופגזו מתקנים ונמלים במינט אל ביידה, לטקיה, בניאס, טרטוס ואל אברש. נפגעו מכלי דלק בבניאס ובטרטוס, 2-4 ספינות טילים סוריות ומספר ספינות סוחר, גשר על נחל אל אברש ומתקני נמל וחוף שונים. למרות ירי טילים ותותחים לעבר הספינות הישראליות הן יצאו ללא פגע.
* '''חופי מצרים:''' בלילות 13-14, 15-16, 17-18, 19-20 ו– 21-22 באוקטובר הופגזו מתקנים צבאיים לאורך כל החוף המצרי מ[[פורט פואד]] שבסיני ועד הגבול ה[[לוב]]י. סמוך לנמל אלכסנדריה טובעו שתי ספינות תצפית מצריות וחלק ממלחיהן נמשו מהים ונלקחו בשבי. בתקיפות נפגעו תחנות מכ"ם, מוצבים ונמנעה יציאת ספינות אויב לתקיפת כוחות צה"ל, פגיעה בשייט לישראל או בחופי המדינה.
=== הגנת החוף הישראלי ===
במקביל לפעילויות התקיפה אבטחה השייטת את חופי המדינה והשייט אליה. בשני אירועים ב- 10 וב- 19 באוקטובר היה דיווח על גילוי צוללות בקרבת חופי ישראל (מול [[חדרה]] ומול חיפה). סטי"לים נצ"ל הוזנקו למקום ובמקרה הראשון, באזור חדרה, ייתכן שפגעו בצוללת.

=== אבטחת השיט לישראל והגנת החופים ===
המצרים והסורים נמנעו מקרב ימי מכריע ורצף ההישגים של ספינות הסער הביא להכרעה בנקודות. ההישג הגדול של ספינות הטילים היה הסרת המצור הימי שהכריזה מצרים בים התיכון. לבקשת ישראל הסכימה ממשלת [[ארצות הברית]] לחדש את המלאים שהידלדלו. האישור להעברת האספקה הצבאית הרבה בים ניתן רק לאחר שהיה ברור כי לא תדרש אבטחה של [[הצי האמריקני]]. הצי הסובייטי הכפיל את עצמתו בים התיכון והצי הששי היה פרוס במתח רב, והפנטגון לא היה מוכן להטיל עליו משימה נוספת. [[מרדכי גור]] היה אז נספח בוושינגטון וכשחזר לבנות מחדש את צה"ל כרמטכ"ל זכר זאת והיה פתוח לדרישות חיל הים להגדלת כמות ספינות הסער. השייטת איבטחה את נתיבי השייט משלהי המלחמה ועד סוף שנת 1973. המצרים הציבו צוללת בים התיכון ומשחתת שהוצבה בנמל [[בנגאזי]] שבלוב. 

השייטת נערכה בשלושה צמדי סטי"לים שנפרשו מ[[מצר מסינה]] שב[[איטליה]] (כ–1,000 מיל מישראל), כאשר המרוחקות ביותר היו הספינות מדגם סער 4 - [[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]] - בעלות הטווח העדיף. השייטת נעזרה בספינות אם לצורך אספקה ותדלוק. ב-22 באוקטובר בסמיכות ליום הזיכרון ל[[אח"י אילת]] היו [[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]] קרובות למשחתת סקורי מצרית. אך השיחות על הפסקת האש היו כבר בשלב מתקדם ומפקדת חיל הים העדיפה להימנע מקרב. נראה שהמשחתת המצרית הבינה את הרמז והסתלקה מהאזור. המבצעים שכונו מבצעי "לינול" נחלו הצלחה – אף אנייה המובילה אספקה לישראל או ממנה לא נפגעה או נעצרה בדרכה לישראל במהלך המלחמה ולאחריה.

ב[[ים סוף]] לא נמצאו [[ספינות סער]] פעילות שאיבת הדלק במפרץ סואץ נפסקו. המצור המצרי הכריח את מיכליות הנפט שנרכש מאירן להפליג סביב אפריקה הדרך ארכה כחודש ימים יותר. המצור הוסר במשא ומתן לאחר שישראל שחררה את הארמייה השלישית שכותרה בסיני.

===גלריה שנים ראשונות===
<gallery>
קובץ:HN-INS-Mivtach-1.jpg| אח"י "מבטח" מוצבת ב[[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]] בחיפה.
קובץ:Sa'ar_2_INS_AKKO.jpg| אח"י עכו מדגם סער 2 בהפלגת משפחות.

</gallery>


===בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון  ===
העשור שלאחר מלחמת יום הכיפורים, 1973 – 1982, עסקה השייטת בהתעצמות השייטת וקיימה פעילות לחימה שוטפת בעצימות נמוכה כנגד פעילות חבלנית עוינת של ארגוני הטרור הפלסטינים.

====התעצמות והתרחבות====
אח"י מבטח (הספינה הראשונה של השייטת) ואחותה אח"י משגב היו האחרונות להסבה מדגם סער 1 לסער 2. לשתי ספינות סער 4 דגם "תכלית" שעברו את המלחמה ([[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]]), הצטרפו בין השנים [[1974]] ל-[[1975]] עוד ארבע ספינות מאותו דגם. בשנים [[1978]] ו–[[1979]] נוספו עוד ארבע ספינות מדגם "נדרן". עד [[1982]] נוספו לצי ארבע ספינות מדגם חדש - "סער 4.5" דגמים "חוחית" ו"נושב". בשלהי התקופה החלו בהוצאת ספינות מהשירות. הספינות "רומח" ו[[אח"י קשת]] (סער 4) נמכרו לחיל הים של [[צ'ילה]] ב-[[1979]] וב-[[1980]] ומנין הספינות בשייטת הגיע ל-26.

חימוש הספינות שופר אף הוא. החל מ-1974 שופר הטווח של טילי "גבריאל" לטווח של 36 ק"מ ומשנת [[1977]] הוחלפו חלק מטילי גבריאל בטילי "[[הרפון]]" בעלי טווח של 128 ק"מ. בשנת 1982 החלו בהסבת תותחי 76 המ"מ שבחרטום הספינות לתותח נ"מ [[M61 וולקן|וולקן פאלאנקס]] 20 מ"מ בעל 6 קנים. ב-[[1979]] נוסף לספינות הנצ"ל [[סונאר]] נגרר בעל יכולת משופרת. מערכות השליטה והבקרה שופרו ומוחשבו.
[[קובץ:IAF HH-65A.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסוק [[יורוקופטר HH-65 דולפין]] בנחיתה על סטי"ל של השייטת. הרחבת יכולת השייטת במימד השלישי תרמה למבצעים משותפים עם חיל האוויר בשנים 1984 ו1985 ([[#מלחמת לבנון ואחריה 1982-2006|כמתואר בהמשך)]]]]
ב-1977 נוצר שיתוף פעולה עם חיל האוויר הישראלי עם הקמת גף סיורי ים ב[[טייסת 120]] ("טייסת הבינלאומית"). שיתוף פעולה זה הורחב ב-[[1985]] עם קליטתם של זוג מסוקי [[יורוקופטר HH-65 דולפין]] לסיור ימי, שהופעלו תחילה ב[[טייסת 124]] ("החרב המתהפכת") ומאוחר יותר ב[[טייסת 193]] ("מגיני המערב"). דגם "חוחית" כולל משטח נחיתה והאנגר למסוק. כך נוספה לחיל הים יכולת לחימה נוספת וסיוע לכוחות יבשה.

מלחמת יום הכיפורים לא חיסלה את האיום מימיה הראשונים של המדינה על חופש השייט לאילת. על כן, הוחלט להעביר פלגה לזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה חסומה והדרך להגיע לבסיס שהוקם ב[[שארם א-שייח]] הייתה מסביב ליבשת [[אפריקה]]. שתי ספינות מדגם [[סער 4]] הראשונות שנבנו בישראל לצורך זה [[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]] ערכו מסע שארך 12,790 מיל ונמשך 35 יום וכונה [[מבצע מוניטין]]. בסוף פברואר [[1974]] יצאו הספינות מחיפה והגיעו ב–[[1 באפריל]] ל[[שארם א-שייח]]. הסטי"לים אח"י רומח ואח"י כידון מדגם [[סער 4]] הגיעו בהמשך ובסך הכול שירתו בזירה זו ארבע ספינות [[סער 4]] ושתי ספינות [[סער 2]] נצ"ל, [[אח"י עכו]] ו[[אח"י חיפה]] במסגרת פלגה 45.

אחד המבצעים של הפלגה היה השתתפות בלכידת ספינת התופת "אגיוס דמטריוס" שיועדה לאילת והטבעתה ([[30 בספטמבר]] [[1978]]). אירוע אחר היה בסוף דצמבר [[1981]]: סטי"ל עלה על שרטון בחוף ה[[ערב הסעודית|סעודי]] וחולץ לאחר שלושה ימים. נוסף לפלגה בדרום הארץ חייב גודלה של השייטת פיזורה בבסיסי החיל ופלגה הוצבה ב[[בסיס אשדוד]].

לאחר [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכמי השלום]] עם מצרים, באפריל 1982 נסגר בסיס חיל הים בשארם א שייח'.

====פעילות ידידותית====
{{ערך מורחב|מבצע פעמון החירות}}

בשנת [[1976]] ערכו  זוג ספינות סער 4 בפיקוד אל"מ  [[אלי רהב]], [[אח"י תרשיש (סער 4)]] בפיקוד רס"ן [[שאול חורב]] ו[[אח"י יפו (סער 4)]] בפיקוד רס"ן בני אריאלי, הפלגה  לחוף המזרחי של [[ארצות הברית]] לכבוד שנת ה-200 לעצמאותה. הספינות יצאו בהתרעה קצרה ביותר, קצרה, חצו את  הים התיכון ו[[האוקינוס האטלנטי]]. בדרכן נכנסו לתדלוק  בנמלי [[גיברלטר]] ו[[ברמודה]]. הגיעו  לנמל נורפולק  ב{{ה|חוף המזרחי (ארצות הברית)}} והשתתפו במפגן הצדעה לארצות הברית שנערך בנמל [[ניו יורק]]. 
הספינות ניצלו את ההזדמנות לעשות רושם טוב. הן  הניפו דגל ישראל ענקי בראש התורן ואירחו רבבות מבקרים על הסיפונים. מחלקה מאנשי הצוות צעדו במצעד הכבוד בניו יורק, בנוכחות ראש העיר ניו יורק וראש עיריית ירושלים [[טדי קולק]].   ספינות הסער זכו להערכה בהיותן הספינות הקטנות ביותר שהגיעו מעבר ל{{ה|אוקיינוס האטלנטי}}. הספינות ביקרו ב[[נורפוק (וירג'יניה)|נורפוק]], ניו יורק, [[פילדלפיה]], [[בולטימור]] ו[[מיאמי]]. 

במיאמי הסתיים הביקור בארצות הברית. משם חצו את [[הים הקריבי]] ל[[קרטחנה (קולומביה)|קרטחנה]] לצורך הצגה שיווקית של מערכות לחימה לצי ה[[קולומביה|קולומביאני]]. בעת השהיה בקרטחנה הגיעו גם קצינים מהצי של [[צ'ילה]] לבדוק את הספינות. הדו"ח שהגישו בעקבות הסיקור היה צעד ראשון לרכישת ספינות סער 4 על ידי מדינה זו. בדרכן חזרה עגנו הספינות בנמלי [[ברמודה]], פונטה דלגדה ב{{ה|איים האזוריים}} ו[[גיברלטר]]. המסע הכולל עד חזרה לחיפה ארך קרוב לחודשיים.

כחלק מהסכמי השלום עם מצרים נפתחה תעלת סואץ שוב לשיט לאחר שהייתה סגורה ממלחמת ששת הימים. נתיב זה הפסיק להיות נתיב עוין, וספינות החיל יכלו לשוט בו למפרץ אילת וחזרה. ספינות טילים מצריות ביקרו בנמל חיפה והספינות "מולדת" ו"קוממיות" גמלו בביקור בנמל [[אלכסנדריה]] ב-[[4 במאי]] [[1980]].
==גלריה==
<gallery>
File:OsaSaar2Haifa2491979.jpg |ספינת טילים מצרית מדגם אוסה מאבטחת את ביקור נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] בנמל חיפה ברקע ספינת טילים מדגם  סער 2.
File:KomarSaar21976.png|מסימני השלום ספינת קומאר מצרית במקביל לספינת סער 2 במפרץ סואץ.
</gallery>

====פעילות מבצעית====
הפעילות המבצעית בשנים אלה כוונה נגד פעילות חבלנית עוינת. השייטת השתתפה בפעולות לחימה בתפיסת מחבלים בדרכם לפיגוע, ספינות אם וספינות נשק.

בעקבות "[[פיגוע כביש החוף|פיגוע אוטובוס הדמים]]" בכביש החוף, ב-[[11 במרץ]] [[1978]] ואירועים דומים נוספים יצא צה"ל ל"[[מבצע ליטני]]" שנערך בין 14 ל- [[21 במרץ]] 1978. 10 סטי"לים נטלו חלק בסיוע וחיפוי לכוחות שפעלו בחוף. הוטל סגר ימי על נמל [[צור (לבנון)|צור]] והופגזו דרכים לשיבוש תנועת אויב.

במהלך אחת ההפגזות נפגעה [[אח"י יפו (סער 4)]] מירי מחבלים מהחוף, הפגז - כנראה מתותח  85 מ"מ בידי המחבלים - פגע באזור בירכתיי הספינה, חדר לתוכה ונתקע בקרוסלת הפגזים (בקרוסלה 80 פגזים המסודרים במעגל) של תותח 76 המ"מ. הפגז שחדר לא התפוצץ והנזק תוקן במהירות בנמל.

בין השנים 1973 עד 1982 השמידו או עצרו הסטי"לים שלוש ספינות אם של מחבלים. ביניהם הספינה שהובילה את המחבלים שהשתלטו על "[[הפיגוע במלון סבוי|מלון סבוי]]" (5 במרץ 1975) בתל אביב. הספינה נלכדה ב-7 במרץ 1975 על ידי הספינות "געש" ו"מזנק" 70 מיל מחיפה.

באותה תקופה נלכדו או הושמדו ארבע סירות עם מחבלים בדרכם לפיגוע, אונית תופת במפרץ אילת וגם שחיין בודד על מזרן ים.

נוסף על כך נתפסו עוד שתי ספינות, שנשאו אמצעי לחימה ומשאיות עבור ה[[פת"ח]], בדרכן ללבנון.

===מלחמת לבנון  ===
{{ערך מורחב|הזירה הימית במלחמת לבנון}}
[[File:GunfireTarget5-17June1982.png|thumb|הפגזת מוצבי מחבלים בין בתי מגורים בחוף לבנון  יוני 1982]]
[[מלחמת לבנון|מבצע של"ג]] החל בהפצצות חיל האוויר בלבנון ב-4 ביוני 1982 ומתקפה משולבת של כל זרועות צה"ל החל ב-[[6 ביוני]]{{הערה|1=התאריך הרישמי של סיום מבצע של"ג הוא יוני 1985, המועד בו נסוגו כוחות צה"ל עד לאזור דרום לבנון ([[רצועת הביטחון]] שפונתה סופית בשנת 2000). בפרק זה נתייחס רק לשבועיים הראשונים של המלחמה - עד 17 ביוני 1982.}}. חיל הים היה בשיא מספר הספינות ולא עמד מולו כוח ימי ממשי. סד"כ השייטת בפרוץ הקרבות הגיע ל-21 ספינות. השייטת השתתפה בפעולות של חיל הים בסיוע לכוחות היבשה, הפגזות חוף, סגר ימי על לבנון ובידוד הזירה מהתערבות סורית. בסה"כ בוצעו בתקופה זו 35 גיחות מבצעיות, אך הספינות שהו זמן ארוך בים.

בליל 6 ביוני הונחתו כוחות שריון וחי"ר בשפך נהר [[אל-אוואלי (נהר)|אל-אוואלי]] (צפונית לצידון) מ[[נחתת|נחתות]] טנקים (נט"ק). הנחיתה הייתה משימה מורכבת שהתחילה בלוחמי שייטת 13 וצנחנים שהובלו על ידי סטי"לים ותפסו ראש חוף, אבטחת הנט"קים בשיוטם אל היעד וחיפוי על הנחיתה עצמה. 10 סטי"לים ועוד דבורים השתתפו במשימה. הנחיתה בוצעה בחצות ליל השישה ביוני, תחת אש תותחי המחבלים.

בצהרי היום שלמחרת בוצעה נחיתה נוספת, שגם היא טווחה על ידי המחבלים. בסיוע חיל אוויר תקפו הסט"ילים מקורות אש שכוונו אל הנוחתים אך אלה לא מנעו את המשך הירי לעבר הנחתות, עד צאתם מטווח הירי. כוחות אוגדת הצנחנים שנחתו נעו לכיוון בירות וכוח הנחתות המשיך לבצע סבבי הנחתת כוחות רבים.

ספינות הטילים סייעו לכוחות היבשה בתצפית ובירי על יעדים בחוף. עיקר ההפגזות היו לאזור שבין צידון לביירות כולל מסלולי נחיתה, דרכים, ריכוזי אויב, אמצעים ומחסני תחמושת. החל ב-9 ביוני הוטל סגר ימי על מרחב בירות ונמנעה כניסה ויציאה של ספינות. סגר זה בוצע על ידי סטי"לים ודבורים. לכל אורך המבצע הוצבו סטי"לים ככח התערבות מיידי למניעת תקיפה סורית מהים.

האש שכוונה אל הספינות מכיוון החוף הייתה דלילה ביותר והופסקה לאחר שתותח חוף 130 מ"מ הושמד על ידי חיל האוויר.

== בין מלחמות לבנון 1982 - 2006 ==
שלושה תהליכים מאפיינים את השייטת בשני העשורים שלאחר פרוץ מלחמת לבנון (של"ג). הצטמצמות ניכרת יחד עם חידוש הצי ושיפור האמל"ח (אמצעי לחימה), המשך פעילות נגד מחבלים בים וביבשה ויצירת שיתוף פעולה עם ציים זרים.

=== ספינות הידרופויל מהירות ===
{{ערך מורחב|זיוונית}}
[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] ולחצים תקציביים הביאו להקטנת צי הספינות בחצי.  ספינות סער מדגמים 2 ו-3 הוצאו מהשירות ובמקומן הוכנסו ספינות מדגמים 4.5 ו-5  אך בכמות קטנה יותר.

===ספינות סער 4 משופרות ===
{{ערך מורחב|סער 4.5 }}
בתחילת [[שנות ה-80]], על פי החלטות מ[[שנות ה-70]] של [[בנימין תלם]] ו[[מיכאל ברקאי]] שהאמינו בשימוש בספינות קטנות ומהירות{{הערה|שם=שיק|דודו שיק, [http://www.acpr.org.il/nativ/articles/2007_6_shiek.pdf "ים גדול, ראש קטן"], נתיב, 2007, עמ' 20}}, הצטיידה השייטת בשני סטי"לים מדגם שונה מספינות הסער - דגם "[[זיוונית]]" - {{מונחון|סנפירית|סנפירית|Hydrofoil - ספינה המתרוממת מעל פני המים באמצעות סנפירים. החיכוך המוקטן מקנה שיוט במהירויות גבוהות}} נושאות טילים. הראשונה אח"י שמרית מתוצרת מפעלי [[גראמן]] מארצות הברית (1982) והשנייה אח"י שלומית מתוצרת מספנות ישראל (1983). ספינות אלו נשאו 8 טילי "הרפון", תותח 30 מ"מ דו קני ומקלעים. ה[[זיוונית]] לא הצליחה להגיע למהירות 50 קשר אותה דרש החיל והייתה רגישה מאוד בים סוער. שתי ספינות הזיוונית הוצאו מהשרות בשנת 1991.

בין השנים 1985 - 1991 הוצאו מהשירות ספינות [[סער 3]] (ספינות שרבורג). אחריהן הוצאו מהשירות הדור הקודם, [[סער 2]], בשנים 1992 - 1997.

[[קובץ:Nirit.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינות [[סער 4.5]] "נירית" במשט מקובץ.]]
בשנת [[1989]], לאחר תקופה של מספר שנים ללא תוספת ספינות, הצטרפה לשייטת אח"י חץ, ספינת [[סער 4.5]] מדגם מתקדם "נירית", מתוצרת [[מספנות ישראל]]. ב-1994 הצטרפה לפלגה 32 אח"י כידון כסער 4.5 "נירית" חדשה. הספינות "רומח" ו"קשת" שהיו מדגם "נושב" הוסבו לדגם "נירית" (ב-[[1994]] וב-[[1997]]). בשנת 1997 החלה הצטיידות נוספת ובשש השנים הבאות נוספו חמש ספינות מדגם זה. האחרונה בהם, [[אח"י סופה (סער 4.5)|אח"י "סופה"]], הוכנסה לשרות בשנת [[2003]]. דגם "נירית" שונה מקודמיו בתורן הסגור ולחלקן טילים נגד טילים מדגם [[ברק (טיל)|ברק]] תוצרת "[[רפא"ל]]".

לאחר הוצאת ספינות סער 2 מהשירות, שלחלקן הייתה יכולת נצ"ל, הוסבו שתי ספינות סער 4 דגם "נדרן" נוספות - אח"י "ניצחון" ואח"י עצמאות לספינות נצ"ל, והצטרפו לאחיותיהן אח"י קוממיות ואח"י מולדת. בכך הוסבו כל ספינות הסער 4 הנותרות לספינות נצ"ל. אח"י קוממיות ואח"י מולדת נמכרו לסרי לנקה בשנת 2000.

בשנת [[1996]] נפל מסוק "[[יורוקופטר HH-65 דולפין|דולפין]]" לים בתאונה במהלך אימון, שני הטייסים וקצין חיל הים נהרגו. ללא קשר לתאונה זו הוחלף המסוק שהיה בשרות כעשר שנים במסוק חדש "[[פנתר (מסוק)|עטלף]]".

ב–[[19 במרץ]] [[1993]] הושקה אח"י אילת ב[[מספנת אינגלס]] מארצות הברית והגיעה לחיפה ביולי 1994. ספינה זו ואחותה "להב" פתחו דור חדש של סטי"לים בשייטת: [[סער 5]] דגם להב. הספינות ארוכות וכבדות יותר מקודמותיהן, טווח הפעולה שלהן מגיע ל–4,500 מיל וצוותן מונה 64 איש. ניתן דגש על הקטנת סכנת הגילוי שלהם ונוספו אמצעי גילוי וכיוון חדשים. בירכתי הספינה נבנה משטח נחיתה והאנגר למסוק ובכך היוו תחליף לספינות "[[סער 4.5 חוחית]]" שהוצאו מהשרות. בשנת [[1995]] הצטרפה הספינה השלישית (והאחרונה עד כה) מדגם זה - אח"י חנית.

בפברואר 2006 נקלטה אוניית האיתור אח"י בת-ים ([[יחידת האיתור התת-מימית]]) וחודש אחר-כך, מרץ 2006, נקלטה אחותה התאומה אוניית העזר אח"י בת-גלים.

==== פעילות ידידותית ====
{{ערך מורחב|סיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון}}
מאמצע שנות ה-80 של המאה העשרים החל שיתוף פעולה עם ציים זרים. מדי שנה מתקימים תרגילים נרחבים, הכוללים כוחות נוספים, עם צי ארצות הברית. החל ב–1998 הורחבה המסגרת ונכללו בה ציים נוספים ובעיקר הצי ה[[טורקיה|טורקי]]. תרגילים אלה כוללים לרוב תרגילי חילוץ והצלה וכן פעילות נגד טרור ימי. האחרון שבהם היה תרגיל גדול של [[נאט"ו]] שכונה Cooperative Mako ביוני [[2006]]. התרגיל התקיים ב[[הים השחור|ים השחור]] ב[[רומניה]] ונטלו בו חלק ציי [[צרפת]], [[בריטניה]], [[ספרד]], [[בולגריה]], [[רומניה]], [[יוון]], טורקיה וישראל.

בשנת 2003 ביקרו אח"י אילת ואח"י חרב באי היווני קפלוניה. אי זה נפגע קשה ברעידת אדמה בשנת [[1953]] וספינות חיל הים דאז סייעו בהצלה. ביקור זה נערך במסגרת ציון האירוע והכרת תודה לציים שהשתתפו בפעולות ההצלה.
==גלריה==
כל שיט ואמצעי לחימה 
<gallery>
File:Saar2ASW.png|ספינה סער 2 נושאת סונר טובל לגילוי צוללות.

קובץ:PikiWiki Israel 29177 hydrofoil.jpg|ספינת זיוונית.
File:ASWEWRocketsSaar4.jpg|צינורות טורפדו, טילי גבריאל ורקטות לוחמה אלקטרונית, על סיפון ספינה דגם סער 4 בתצורה נגד צוללות.

File:HarpoonSaar4.png|ירי טיל הרפון מספינת סער 4 1982.
File:HarpoonZivanit.png|ירי טיל הרפון מאח"י שמרית.
File:BarakShooting.jpg|ירי טילים נגד טילים מדגם  ברק מספינה דגם סער 4.5.

File:Saar4.5ShootGabriel.jpg |ירי פלגתי של טילי גבריאל מתקדמים מספינות דגם סער 4.5.
File:DafHelChochit.png|מסוק דולפין על ספינת חוחית 1985.
File:Saar4.5NiritHetz.jpg |אח"י חץ ספינה מדגם סער 4.5 נירית.
File:Saar5Lahav.jpg |אח"י להב קורבטת טילים מדגם סער 5 ברקע החוף האיטלקי.
</gallery>

==== פעילות מבצעית ====
[[File:TerrActIntercepts.jpg|400px|thumb|אתרי יירוט כלי שיט שעסקו בהעברת טרוריסטים וחמרי חבלה.{{הערה|התרשים מתוך עבודתם של משה אימבר וגדי אריאל, ''שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים'' ע'  }}]]
מבצע של"ג התרחב למלחמה כוללת בלבנון. בכל התקופה ועד לנסיגה הסופית של צה"ל מלבנון וגם לאחריה עסקה השייטת בתפיסת ספינות שנשאו אמצעי חבלה ונשק לארגוני המחבלים ובסיוע למבצעים יזומים של כוחות מיוחדים וחיל אוויר נגד יעדים בלבנון. משנת [[2000]], עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]], הורחבה הפעילות גם לאזור [[רצועת עזה]].

בין השנים [[1983]] ו-[[2004]] לכדה השייטת 28 ספינות ויאכטות ברחבי הים התיכון. בפעולות אלה השתתפו סטי"לים, דבורים, מטוסי שחף וצוותי השתלטות. פעולות בולטות במיוחד היו תפיסת היאכטה "קאסלרדי" ב–[[25 באוגוסט]] [[1985]] שסופחה לשייטת תחת השם "תמנון" ושימשה ככלי נצ"ל; טיבוע הספינה "אטבירוס" שהייתה בדרכה לפיגוע מיקוח ב[[הקריה|קריה]] בתל אביב{{הערה|1={{ישראל היום|מיכל יעקב יצחקי|כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה|83023|12 באפריל 2013}}.}} בליל ה–[[20 באפריל]] באותה שנה ותפיסת ספינת הנשק ''סנטוריני'' ב–[[6 במאי]] [[2001]]{{הערה|1=התפיסה המפורסמת של אונית הנשק "[[קארין A]]" הייתה בים סוף ללא השתתפות ספינות השייטת שאינן מוצבות שם.}}. 
{{ערך מורחב|חטיפת ספינת המחבלים אנג'ל}}

התפיסה הרחוקה ביותר מחופי הארץ הייתה בליל [[4 באוגוסט]] [[1988]] ב{{ה|ים האדריאטי}} של היאכטה ''אנג'ל'' שנשאה עליה קבוצת  קציני [[פת"ח]] מ[[יוגוסלביה]] ל[[לוב]].

באוגוסט [[1984]] נערך מבצע משולב עם חיל האוויר של תקיפת בסיס ימי של מחבלים בנהר אל–בארד צפונית ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]. התקיפה בוצעה על ידי [[מסוק קרב|מסוקי קרב]] "{{מונחון|דיפנדר|דיפנדר|מסוק נ"ט קל דו-מושבי, תוצרת חברת יוז, ארצות הברית}}" שהמריאו מספינות סער 4.5 (דגם חוחית). כל ספינה נשאה שני מסוקים, האחד על משטח הנחיתה והשני בהאנגר. ב-[[10 ביולי]] [[1985]] חזרו על המבצע באותו אזור ובאותה שיטה. מבצע דומה חזר על עצמו 10 שנים לאחר מכן עם מסוקי "{{מונחון|AH-64 אפאצ'י|אפאצ'י| מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית}}". ספינות החוחית שימשו לנשיאת המסוקים סיפקו לחיל האוויר זרוע ארוכה שהייתה חסרה לו{{הערה|1=הרחבה על המבצע במאמרו של אודי עציון, {{אתר חיל האוויר||תקיפה מלב הים|535-19133}}, בביטאון חיל האוויר גיליון מספר 130, דצמבר 1999}}.

בשנות ה-90 של המאה העשרים האיום הפעיל מצפון היה ארגון [[חזבאללה]]. צה"ל ביצע מספר מבצעים רחבי היקף כנגד ארגון זה. בתקופה בין [[25 ביולי]] [[1993]] ועד [[31 ביולי]] [[1993]] נערך "[[מבצע דין וחשבון]]" שמטרתו הייתה תקיפת אזור [[דרום לבנון]] ויצירת לחץ על ממשלת לבנון. בלילה הראשון של המבצע הפגיזו ספינות השייטת בסיסים בצפון לבנון ובימים שלאחר מכן הטילו סגר ימי על אזור צור וצידון.

בשנת [[1996]] יצא צה"ל למבצע נוסף בלבנון, "[[מבצע ענבי זעם|ענבי זעם]]". המבצע נערך בדרום לבנון בין [[11 באפריל]] ו-[[27 באפריל]] בעקבות ירי רקטות [[קטיושה]] של ארגון החזבאללה לעבר יישובים בגבול הצפון. שוב הפגיזו הסטי"לים יעדים בחוף, הטילו סגר ימי על כל החוף מבירות דרומה וכן הובילו כוחות של הקומנדו הימי למשימותיהם.

===שנת 2006: מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה===
בחציה השני של שנת [[2006]] התרחשו שני אירועים ביטחוניים רצופים שהביאו את מדינת ישראל למלחמה בשתי חזיתות: ב[[רצועת עזה]] כנגד ה[[חמאס]] וארגונים אחרים ובלבנון כנגד החזבאללה.

====מבצע גשמי קיץ====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע גשמי קיץ}}
בשנת [[2006]] חלה הסלמה ברצועת עזה שלאחר ה[[התנתקות]]. ארגוני המחבלים הגבירו את ירי רקטות ה[[קסאם]] על ישובי צפון מערב הנגב. ב-[[25 ביוני]] תקפו מחבלים מהחמאס וקבוצות נוספות מוצב צה"ל, נגמ"ש וטנק. בהתקפה נהרגו שני חיילי צה"ל וחייל שלישי נחטף. כתגובה על כך ועל הירי הנמשך של הקסאמים פתח צה"ל בסדרת מבצעים המכונים "גשמי קיץ". במסגרת המבצע ירו סטי"לים אש תותחים אל עבר מרחבי שיגור הקסאמים.

====מלחמת לבנון השנייה====
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת לבנון השנייה}}
בעוד המבצע בעזה נמשך, פתחו ב-[[12 ביולי]] 2006,כוחות של חזבאללה באש קטיושות על כל אזור צפון הארץ. תחת [[פעולת הסחה]] זו הותקף סיור של צה"ל, שלושה חיילים נהרגו ושני אחרים נחטפו. כתגובה פתח צה"ל ביום שלמחרת במתקפה מהאוויר, הים והיבשה במבצע "שינוי כיוון". פעולות השייטת בלחימה כללו הפגזת כביש החוף הלבנוני לשיבוש התנועה ומניעת העברת כוחות ואמל"ח, ירי על מרחבי שיגור רקטות, ירי על מפקדות חזבאללה סמוכות לחוף וסגר כללי על כל נמלי לבנון וחופיה (למעט מסדרון שנפתח למספר ימים לפינוי נתיני מדינות זרות).

ביום שישי, [[14 ביולי]] 2006, בשעה 20:30, נפגעה אח"י חנית מול חופי ביירות מ[[טיל נגד ספינות]] מתוצרת [[איראן|איראנית]] מדגם [[C-802]] ה[[סין|סיני]]. כתוצאה מן הירי נהרגו ארבעה חיילים, שני אנשי [[טייסת 193]] מחיל אוויר, איש מודיעין ואיש חיל הים ששהו בירכתיים שנפגעו. אש פרצה בירכתיים והצוות בסיוע ספינות נוספות עסק חמש שעות בכיבויה. לספינה נגרם נזק כבד אך לאחר תיקון במערכת ההיגוי הפליגה בכוחות עצמה ל[[בסיס אשדוד]]. על פי ראש מספן ים, תת-אלוף נועם פייג, מערכות יירוט הטילים האוטומטיות של הספינה לא הופעלו עקב פעילות אינטנסיבית של כלי טיס באזור וחוסר במידע מודיעיני על קיום האיום בגזרה. ועדת חקירה שמונתה מצאה כשלים רבים בהכנת הכוח הימי ובהפעלתו, שעיקרה, כדברי מפקד חיל הים, "כשל תודעתי"{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|לו היינו יודעים על איום היינו פועלים אחרת|3276179|15 ביולי 2006}}}}.

====מבצע ארבעת המינים====
ב-3 בנובמבר 2009, פגשו ספינות השייטת, כ-100 מייל מחופי ישראל, אוניית מכולות בשם FRANCOP הנושאת את דגל [[אנטיגואה וברבודה]]. אח"י אילת (סער 5), ביצעה נוהל תשאול במהלכו אישר רב החובל לבצע סריקה על האניה. כוח מיוחד של [[שייטת 13]] בחיפוי ספינות טילים נוספות ביצע בדיקה של מסמכי האוניה וגילה כי המכולות ממוענות מאיראן לסוריה. לאחר סריקה נתגלה נשק שהוסתר מאחורי שקים של חומר המיועד לתעשייה אזרחית. 

האונייה הועברה לנמל אשדוד בלווי [[אח"י אילת (סער 5)]] ו[[אח"י תרשיש (סער 4.5)]]. בעת סריקת 300 המכולות שנתפסו, התגלו כמויות גדולות של אמצעי לחימה: כ 2700 רקטות של 107 ו-122 מ"מ, כ-8800 פצצות מרגמה בקוטר 81 ו-120 מ”מ, 100 רימונים, כ-556,000 כדורים לרובה ה[[AK-47|קלצ'ניקוב]].

====תפישת האוניה ויקטוריה====

====מבצע חשיפה מלאה====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע חשיפה מלאה}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Operation Full Disclosure - Israel Navy Exposed Iranian Weapons Shipment to Gaza 001a.jpg|ממוזער|300px|שמאל|כוח צה"ל שפעל ב[[מבצע חשיפה מלאה]], מימין - אח"י חץ, משמאל - [[אח"י חנית]], [[ספינת דגל|ספינת הדגל]] של המבצע]]
במרץ [[2014]] נערך מבצע חשיפה מלאה ובו נלכדה, במרחק 1,500 ק"מ מ[[אילת]], במבצע זה נתפסה [[אוניית משא|אוניית המשא]] "קלוס סי" (" KLOS C "), ש[[הברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה|הבריחה רקטות]] מ[[איראן]] ל[[רצועת עזה]]. [[אח"י חנית]] שימשה כספינת הפיקוד ונשאה את מפקד המבצע, מפקד חיל הים אלוף [[רם רוטברג]]. במבצע השתתפו גם ספינת הטילים, [[אח"י חץ (סער 4.5)]], וכן קבוצת לוחמי [[שייטת 13]]. כלי השייט שהו בים זמן ארוך במיוחד.
[[קובץ:TaninLahav.jpg|300px|ממוזער|[[אח"י אילת]] מקבלת את פני הצוללת [[אח"י תנין (2012)]] 23 ספטמבר 2014]]

====[[מבצע צוק איתן]]====

ביולי 2014 יצא צה"ל למבצע צבאי ברצועת עזה. ספינות הטילים הוקפצו לזירה הדרומית ופעלו בשילוב פיקוד דרום בתקיפת מטרות טרור ברצועה.

===אירועים נוספים===
ב-23 בספטמבר 2014 קיבלה השייטת וכל חיל הים בברכה את הצוללת [[אח"י תנין (2012)|אח"י תנין]], שהגיעה מגרמניה.

===גלריה ===
<gallery>
קובץ:Frankop.jpg|האניה "Francop" שנתפסה בים התיכון נושאת אמצעי לחימה עבור מחבלים.
File:FrancopHiddenCargo.jpg|אמצעי לחימה מוחבאים בתוך המכולות שנפרקו מהאניה "Francop".
File:VictoriaAmmunitionLoad1632011.jpg|החימוש שנישא על ידי האוניה ויקטוריה ויועד לחמאס בעזה נפרק על הרציף בנמל אשדוד, 16 מרץ 2011.
File:PMandDMViewKlosCinEilat.png |ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ושר הביטחון [[משה יעלון]] סוקרים בנמל אילת את החימוש  שנישא באונייה קלוז סי ברקע אח"י חנית (סער 5).

File:SaarCIC.jpg |מרכז ידיעות הקרב ומוקד השליטה של ספינת סער 4.5.
File:Saar5CIC.jpg |מרכז ידיעות הקרב מוקד השליטה בקורבטה דגם סער 5.
File:Saar4ASWMonitor.jpg|עמדת בקרת הלחימה נגד צוללות בספינת סער 4 בתצורה כנגד צוללות.

File:ModernCCCC1985.png|מרכז ידיעות הקרב בספינת סער מודרנית.
File:AirbornSurveillance1985.png|צוות סיור אויר במטוס שחף.

File:EngRoomControl.jpg |עמדת  שליטה ממוחשבת על מערכת ההנעה, בספינה מדגם סער 4.5.
File:Saar4.5Helm.jpg |עמדת ההגאי בספינה מדגם סער 4.5.
File:Saar5ConBridge.jpg |עמדת ההגאי בגשר הקורבטה דגם סער 5.

File:EnginMotors.jpg |מנוען עורך ביקורת וטיפול  במנוע בעת הפלגה.

File:AlyiaCrewAftFarech.jpg |צוות [[אח"י עליה]] לאחר תפישת אונית המחבלים פארח.

File:EilatSaar2Crew.jpg |צוות [[אח"י אילת (סער 2)]] בהפלגתה אחרונה לפני השבתת הספינה 1992.


File:FireFightingex.jpg |תרגיל כיבוי אש במדורים עם מערכות נשימה. 
File:CrewLunchFrwd.jpg |ארוחה בחדר מגורים קדמי בספינה דגם סער 4.5.
File:CrewLesureFore.jpg |מגורי צוות בחרטום ספינה מדגם סער 4.5

File:Saar4.5in CoCommand.jpg |מסדר החלפת פיקוד בשייטת ספינות הטילים ברקע ספינות דגם  סער 4.5.



</gallery>

==ציונים לשבח ופרסים==
מפקד שייטת ספינות הטילים אל"מ מיכאל ברקאי קיבל את עיטור המופת על פעילותו ב{{ה|זירה הימית במלחמת יום הכיפורים}}. עם קבלת העיטור הכריז כי הוא מקבל בשם כל השייטת.{{ש}}
השייטת זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל על פעילותה בשנת 2009{{ש}} 
ב- 2012 זכתה השייטת פעם שניה בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל על פעילותה.   
==אבדות ונפגעים==
מפק השייטת [[דוד סלמה|דוד סער סלמה]] הודיע בשנת 2012 שהיות ומסגרת [[שייטת המשחתות]] אינה קיימת יותר הוא מאמץ את כל משפחות חללי [[שייטת המשחתות]]  אל שייטת 3. 

במשך השנים נפגעו מתקלות באימונים האנשים הבאים. 
==הפלגות ומבצעי השייטת ==
{|border="1" align="center""| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
| colspan="6" |
|+
|-
| תאריך ||גזרה || המבצעים ||שם המבצע תיאור ותוצאה
|-
|אפריל 1967|| נמל שרבורג||השקת הספינה הראשונה [[אח"י מבטח]] ||המשך עבודות גמר וניסויי ים
|-
|22 אוקטובר 1967||הים התיכון||הספינה הראשונה [[אח"י מבטח]] מגיעה לישראל||
|-
|31 דצמבר 1968||שרבורג ||הרחבת האמברגו הצרפתי על הספינות בבניה||בריחת [[אח"י סער]] לפני גמר בנייתה
|-
|15 בנובמבר 1967||מפקדת חיל הים||צו הקמה למפקדת שייטת 3 ||ספינות הטילים בחו"ל מפקדה [[בנימין תלם]]
|-
|25-31 דצמבר 1969||[[האוקיינוס האטלנטי]] ו[[הים התיכון]]||5 [[ספינות שרבורג]] ושתי אוניות סוחר||הפלגה משרבורג לישראל 
|-
|25-31 דצמבר 1969||[[האוקיינוס האטלנטי]] ו[[הים התיכון]]||5 [[ספינות שרבורג]] ושתי אוניות סוחר||הפלגה משרבורג לישראל 
|-
|13 במאי 1970||מול חוף סיני בים התיכון||הטבעת [[סירת דיג]] אורית בטילי [[SS-N-2 סטיקס|סטיקס]]||המצרים התכוונו לפגוע באח"י סער ששייטה באזור מוקדם  יותר.
|-
|27 יולי 1970|| מערבית לחיפה||[[אח"י משגב]] בפיקוד [[יצחק דוידי]]|| לכידת סירה בדרכה מלבנון לעזה, נתפסו 3 מבריחים.
|-
| 14 ינואר 1971||חוף לבנון|| כוחות ש 13, כוח צנחנים בהובלה מבצעית ראשונהשל  ספינות השייטת ||מבצע ברדס 20 תקיפת שלוש יעדי מחבלים. 
|-
|25 מאי 1971 || מול אשדוד|| [[אח"י מבטח]] בפיקוד [[חיים שקד]] ||תפיסת סירה עם 7 מחבלים, אמצעי לחימה, מכשירי קשר וכרוזים.
|-
|8 יוני 1971 || 36 מיל מול חיפה|| [[אח"י חץ (סער 3)|אח"י חץ]] בפיקוד רס"ן [[אברהם בן שושן]]|| תפיסת סירה עם 5 מחבלים על ציודם. 
|-
| 7 ספטמבר 1972|| חוף לבנון בקרבת [[צור (לבנון)|צור]]|| [[אח"י חנית (סער 3)]] בפיקוד [[אלי רהב]]|| משמידה סירת מחבלים, ב[[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]] מכוון מכ"ם, המחבלים הרוגים.
|-
| דצמבר 1972|| [[הקריה]], תל אביב|| מפקדת חיל הים|| מעבר מחיפה למחנה [[הקריה]] בתל אביב
|- 
|21 בפברואר 1973 || נמל הקישון||[[מספנות ישראל]] || השקת [[אח"י רשף]], [[ספינת טילים]] ראשונה מתוצרת ישראל על ידי ראש הממשלה גב' [[גולדה מאיר]].
|- 
| 20/21 בפברואר 1973|| חוף צפון לבנון|| [[שייטת 13]], סיירת צנחנים, [[ספינות סער]] ומסוקים|| [[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]] תקיפת בסיסי מחבלים נגרמו עשרות נפגעים. לכוחותינו 8 פצועים. 
|-
|10 באפריל 1973 || חוף לבנון || [[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]] [[יחידה 707]], סירות גומי ו[[ספינות סער]]|| [[מבצע אביב נעורים]] חיסול ראשי מחבלים ב[[ביירות]] וסביבותיה לישראל שני הרוגים. 
|-
|21 אוגוסט 1973|| בנין הכח במספנות ישראל||השקת [[אח"י קשת]] ספינה שניה מדגם [[סער 4]] ||הגברת המשיקה [[סוניה פרס]].
|-
|6 לאוקטובר 1973||| ||'''[[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|פריצת מלחמת יום הכיפורים]]'''||  
|-
|הלילה שבין [[6 באוקטובר|6]] ל-[[7 באוקטובר]]|| הים התיכון גזרת החוף הסורי||''' [[קרב לטקיה]]''' ||  קרב טילי ים-ים ותותחים בין חמישה סטי"לים ישראלים לסטי"לים סוריים וכלי שיט נוספים מול נמל [[לטקיה]]. הקרב נמשך כשעתיים ורבע. 

|-
|הלילה שבין [[6 באוקטובר|6]] ל-[[7 באוקטובר]]||חוף מצרים בים התיכון ||''' [[קרב פורט סעיד]]''' ||   קרב טילי ים-ים בין ששה סטי"לים ישראלים לשני סטי"לים מצריים וכלי שיט נוספים מול נמל [[פורט סעיד]]. כל אחד עשר טילי הגבריאל הישראלים החטיאו את מטרתם עקב תקלות. מטוס [[F-4 פנטום|פנטום]] של חיל האוויר הישראלי הוזנק לסייע והטביע סטי"ל מצרי. 
|-
| הלילה שבין [[8 באוקטובר|8]] ל-[[9 באוקטובר]]||הים התיכון ||'''[[קרב דמיאט]]''' || קרב טילי ים-ים ותותחים בין עשרה סטי"לים ישראלים לארבעה סטי"לים מצריים מול חוף דמיאט. הקרב נמשך 45 דקות
|-
| הלילה שבין [[10 באוקטובר|10]] ל-[[11 באוקטובר]]||הים התיכון ||'''[[הפגזת החוף הסורי ב-11 באוקטובר 1973|קרב לטקיה השני]]''' || הפגזה אינטנסיבית של שבעה סטי"לים ישראלים שנמשכה כשעה לעבר נמלי הים הסוריים ולעבר מסוף דלק. במהלך ההפגזה יצאו מנמליהם סטי"לים סוריים ונערך עמם קרב טילי ים-ים. סטי"ל סורי אחד או יותר נפגעו ככל הנראה באש תותחים
|-
| הלילה שבין [[11 באוקטובר|11]] ל-[[12 באוקטובר]]||הים התיכון גזרת החוף הסורי||'''קרב טרטוס'''||  תקיפה של ארבעה סטי"לים שנמשכה שעה לעבר הנמל ומכלי הדלק בטרטוס, שני סטי"לים סוריים יצאו מהנמל וירו טילים, בבריחתם עולה סטי"ל על השובר גלים ונשבר. מהירי הישראלי נפגעת גם אנית סוחר סובייטית "איליה מצ'ניקוב" בשני טילי גבריאל  ללא אבדות לצוותה
|-
|הלילה שבין [[13 באוקטובר|13]] ל-[[14 באוקטובר]]|| הים התיכון גזרת החוף המצרי ||הפגזת חוף דמיאט|| הפגזה של מטרות בחוף דמיאט, על ידי סטי"לים ישראליים
|-
| הלילה שבין [[15 באוקטובר|15]] ל-[[16 באוקטובר]]||הים התיכון גזרת החוף המצרי||הפגזת חוף ראס קנאיס וראס דבעה|| הפגזה של מטרות בחוף מזרחית לרוזטה, מטרות בחופי ראס קנאיס וראס אל דבעה, ממערב ל[[אלכסנדריה]] על ידי אח"י קשת ואח"י רשף.
|-
|'''[[מבצע ליידי]]''' || הים התיכון || הלילה שבין [[16 באוקטובר|16]] ל-[[17 באוקטובר]]||[[פשיטה]] של שייטת 13 לתוך נמל פורט סעיד והצמדת מוקשים לכלי שיט.
|-
| הלילה שבין [[17 באוקטובר|17]] ל-[[18 באוקטובר]]||הים התיכון גזרת החוף המצרי||הפגזת מוצבים ותותחי חוף מזרחית לפורט סעיד ||הופגזו תותחים שאיימו על [[מעוז בודפשט]] על ידי סטי"לים ישראליים.
|-
|  הלילה שבין [[19 באוקטובר|19]] ל-[[20 באוקטובר]] ושני הלילות שאחריו||הים התיכון גזרת החוף המצרי||הפגזת חוף רוזטה ודמיאט||הפגזה של מטרות בחוף רוזטה ודמיאט על ידי סטי"לים ישראליים{{הערה| אחד השבויים היה חולה ונותח בדרך על ידי רופא הספינה. מקור: משה אימבר עמ' 36}}
|-
|הלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר||החוף הסורי||הפגזת גשר אל-אברש||שמירת לחץ בחוף הסורי על ידי הפגזת חוף משתי ספינות מדגם [[סער 3]]
|-
| הלילה שבין [[23 באוקטובר|23]] ל-[[24 באוקטובר]]||הים התיכון גזרת החוף הסורי||הפגזת נמל בניאס|| הפגזה חוזרת של מסוף הדלק בבניאס על ידי ארבעה סטי"לים ישראלים (לאחר ההפגזה מ-11 בחודש) ובמצופים שמשמשים לפריקת דלק על ידי מכליות. במהלך ההפגזה נורו לעבר הכוח שני טילים מכוון לטקיה וארבעה טילים מכוון טרטוס. נפתחה אש כבדה מהחוף לכוון הסטי"לים בין היתר של טנקים. לאחר שהשלימו הסטי"לים הישראלים את מנת האש שהוקצבה חזרו לבסיסם.
|-
|1973 – 1982 || ||'''בין המלחמות'''||
|-
|25 פברואר עד 1 באפריל 1974|| הים התיכון האוקינוס האטלנטי, ההודי והים האדום|| [[מבצע מוניטין]] הספינות  [[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]] בפיקודו של [[גדעון רז]] יוצאות מחיפה סביב אפריקה ל[[שארם א-שייח]] ||ההפלגה הסתיימה בהצלחה בלא שהספינות התגלו.
|-
| 3 במרץ 1979|| 35 מיל מערבית לדאמור,||[[אח"י געש (סער 3)]] לכדה אניית מחבלים ''ג'ינאן''  כשעל סיפונה 10 מחבלים||נמנע פיגוע המוני
|-
|6 מרץ 1975||חוף ישראל||זוג ספינות סער בפיקוד מפקד השייטת [[אלי רהב]] תפשו את האנייה שהורידה מחבלים לפיגוע במלון סבוי.|| האניה נגררה לחיפה.
|-
|14 מרץ 1978||חוף לבנון||[[מבצע ליטני]]||הפגזת חוף וסגר ימי על לבנון
|-
|28 מרץ 1979|| מזרח הים התיכון||אח"י אילת בפיקוד אודי דביר לכדה את האנייה ''סטפני'' ||נמנע פיגוע המוני באיזור תל אביב
|-


| ב-[[4 במאי]] [[1980]]||ביקור במצרים|| הספינות "מולדת" ו"קוממיות"  בפיקוד [[אברהם בן שושן]] ערכו ביקור בנמל [[אלכסנדריה]] ||
|-
|יוני ספטמבר  1982|| ||'''מלחמת לבנון'''|| 
|- 
| [[3 ביוני]] 1982||  באזור נהר ה[[ליטני]] ||צוללת אח"י '''רהב''' מכוונת ספינות טילים '''עצמאות''' ||פגיעה בתותח מחבלים היורה על [[נהריה]]  
|-
| [[4 ביוני]] 1982 אחר הצהריים || סיורים מול חוף לבנון ||והפגזת מקורות ירי מהם נורו [[קטיושה|קטיושות]] || זוג [[שייטת ספינות הטילים|ספינות טילים]] ו[[דבור (כלי שיט)|דבורים]]
|-
|[[6 ביוני]] 1982 אחר הצהריים||חוף דרום לבנון || ספינות טילים יורות בתותחי 76 מ"מ על מטרות מצפון ל[[צור (לבנון)|צור]], במעגן [[צידון]], ובאזור [[דאמור]] || 4 סטי"לים והצוללת אח"י '''רהב'''
|-
| לקראת חצות [[6 ביוני]] 1982|| חוף האוולי מצפון לצידון|| אח"י '''בת שבע''', אחריה נחתות הטנקים 60 מ' '''אכזיב''' ו'''אשדוד'''מנחיתות רכב קרבי משוריין ולוחמים||ספינות הטילים באבטחה , הפיקוד ב[[אח"י גאולה]].
|- 
|מניעת התערבות סורית || [[6 ביוני|6]] עד [[14 ביוני]] 1982|| כוח ספינות טילים ו[[שייטת 13]], בכוננות בים לתקיפה באזור [[טרטוס]] || צוללת, 4 ספינות טילים, כוח משייטת 13
|-
| [[9 ביוני|9]] - [[14 ביוני]] 1982|| מול דרום החוף הסורי||כוחות [[שייטת 13]] עם ציוד לחימה מיוחד משייטים בלב ים  || ספינות הטילים באבטחה.
|-
| [[9 ביוני]] עד [[15 בספטמבר]] 1982 ||המצור על ביירות || [[הסגר (מלחמה)|סגר ימי]] על [[נמל ביירות]] || ספינות טילים ודבורים
|-
| [[10 ביוני]] 1982|| במפרץ בירות||האוניה הרוסית '''רפינו''' ועליה משפחות שגרירות [[ברית המועצות]] יוצאת ל[[לטקיה]] ולא נענית לדרישה לעצור חיפוש || ספינות חיל הים הישראלי 
|-
| [[12 ביוני]] 1982|| ביציאה מבירות||האוניה '''אדי''' ועליה 150 נוסעים, בהם [[מחבל]]ים, נעצרת ומובאת ל[[נמל חיפה]] || ספינות [[אח"י רשף]], [[אח"י חנית (סער 3)]]  ו[[אח"י יפו (סער 4)]].
|-
| [[21 ביוני|21]] - [[24 ביוני]] 1982|| אילת דרך [[תעלת סואץ]] לחיפה||[[אח"י חרב (סער 3)]] סיימה שיפוץ באילת עוברת ב[[תעלת סואץ]] ||הגיעה לחיפה ללא בעיות מיוחדות.
|-
|1982 – 2006 || ||'''בין מלחמות לבנון'''||

|-
|30 מרץ 1985||מזרחית לכף גרקו בקפריסין||תפישת האניה ''חליל1''|| על האנייה נתפסו 4 מחבלים.
|-
|2 בינואר 1987||בין קפריסין לטריפולי בלבנון.||ספינות השייטת עצרו שתי אוניות מעבורת  ||במטענן התגלו חומרי חבלה ובין הנוסעים נתגלו מחבלים ונעצרו.
|-
|6 בפברואר 1987 ||מדרום מזרח קפריסין|| שתי ספינות טילים עצרו את האנייה ''מאריה אר''  כשעליה 50 מחבלים חמושים וסירות גומי ||נמנע פיגוע בחופי ישראל
|-
|12 פברואר 1991||מספנות ישראל||השקת אח"י חץ ספינה ראשונה מדגם נירית||תורן רחב ואמצעי לחימה חדישים
|-
|19 מרץ 1993|| במספנות אינגלס בארצות הברית.||השקת אח"י אילת (סער 5)||
|-
|7 בפברואר 1994||מספנות ישראל|| השקת אח"י כידון מדגם סער 4.5 נירית||הגברת המשיקה [[לאה רבין]].
|-
|פברואר 1995 ||בגזרת צור ||פעילות רצופה ספינות השייטת וספינות בט"ש לחסימה ועיכוב תנועה ימית|| דרישה מממשלת לבנון למנוע פעולות איבה בדרום לבנון.
|-
|8 ינואר 1996||מערבית לחיפה ||[[אח"י מזנק]] (סער 2) יצאה מהשירות לאחר 28 שנים||הוטבעה כדי לשמש אתר צלילה.
|-
|11 ינואר 1996||חיפה||[[אח"י מבטח]]  ספינת הסער הראשונה יצאה מהשירות לאחר 28 שנים||הועברה למוזיאון ההעפלה וחיל הים.
|-
|25 פברואר 1999||מול שבי ציון||[[אח"י כידון (סער 3)]] יוצאת מהשירות ||ומוטבעת  כאתר הנצחה ל-12 חללי [[שירת הצפצפה]] 
|-
|8 מרץ 2000||באיזור דרום לבנון||זוג ספינות סער 4.5 ביצעו הפגזת חוף ||פגיעות ביעדי מחבלים
|-
|5 במאי 2001||מלבנון לעזה||תפיסת ספינת דייג שהבריחה אמצעי לחימה מלבנון לעזה||כמות גדולה של רקטות מסוגים שונים.
|-
|יולי 2006|| ||'''[[מלחמת לבנון השניה]]'''|| 
|-
| 2006 -2015|| ||'''תקופה נוכחית'''|| 
|-
|15 במרץ 2011||מזרח הים התיכון||השתלטות על אניית הנשק ''ויקטוריה'' 200 מיל מערבית לחופי ישראל||נתפשו 50 טון נשק שיועד לארגון החמאס בעזה.
|-
|5 במרץ 2014||דרום הים האדום|| [[אח"י חנית]] וכוח שייטת 13 בפיקוד מפקד חיל הים [[רם רוטברג]], עצרו את האנייה קלוז סי שהבריחה אמצעי לחימה ורקטות מאירן לרצועת עזה ||האנייה הובאה לאילת והחימוש נפרק.
|-
|}

==לקריאה נוספת==
* [[שלמה אראל]], '''לפניך הים''', הוצאת מערכות.
* משה אימבר וגדי אריאל , '''שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים''', ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, התשס"ה - 2005. הוצאה שניה 
* מיכאל (מייק) אלדר, '''האויב והים''', משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
* אברהם רבינוביץ, '''ספינות שרבורג''', הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001 (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי, עריכה: אפי מלצר).
* יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר, יעקב ארז; עורכי הכרך: הירש גודמן, שלמה מן, '''צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון''', כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.
* {{מערכות|[[אלי רהב]]|ספינות גבריאל|6/109346|296 דצמבר 1984}}
* {{מערכות|[[הדר קמחי]]|המעבר לסטי"לים|9/109759|332, אוקטובר 1993, עמ' 28-26, 33}}
* {{מערכות|[[רמי לונץ]]|הסטי"ל - מרעיון להכרעה בים|9/111859|362, ינואר 1999}}
* {{מערכות|[[שלמה אראל]]|פתרונות לזירה הימית|4/112324|421-420, ספטמבר 2008}}
* {{מערכות1|[[ידידיה יערי]]|ספינות גדולות לפתרון בעיה גדולה|419|2008}}
* {{ישראל דיפנס|עמיר רפפורט|"חיל הים בוחן ספינות חדשות", ראיון עם רמ"ח אמל"ח חיל הים|426|2619|גיליון 8 מאי-יוני 2012}}

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר חיל הים||שייטת ספינות הטילים|1143}}
* {{אתר חיל הים||ספינות הטילים|1156}}
* [http://www.inskeshet.org/# האתר הרשמי של אח"י קשת הראשונה]
* {{ynet|חנן גרינברג|פרס הצטיינות לסטי"לים: "נלחמים בציר הרשע"|3866656|23 במרץ 2010}}
* {{נענע10|צ'יקו מנשה ואור הלר|שלל ספינת הנשק: מאות רקטות גראד ואלפי פצצות מרגמה|675948|15 בנובמבר 2009|*|net}}
* {{ישראל היום|לילך שובל|ניצחנו, אלא מה|17462|25 במאי 2012}}
* [[אלי רהב]], '''קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים''' [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88257-00.html פרק 11] מתוך הספר "ניצחון בסבירות נמוכה" באתר News1 שהתפרסם ב-22 נובמבר 2013. [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88411-00.html פרק 12] לנ"ל שהתפרסם ב29 נובמבר 2013.


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{זרוע הים}}



[[קטגוריה:שייטות חיל הים הישראלי|ספינות טילים
[[קטגוריה:שייטת ספינות הטילים|*
[[קטגוריה:יחידות חיל הים הישראלי