הצגת המקור של הדף "נושאי כליו של השולחן ערוך"

[[קובץ:SA-YD1b-1880-Vilna.pdf|ממוזער|נושאי כליו העיקריים של ה[[שולחן ערוך]] מודפסים בגוף הדף סביב הטקסט הראשי|571x571px]]'''נושאי כליו של השולחן ערוך''' הוא שמם הקיבוצי של פרשני [[ספר]] [[השולחן ערוך]] אשר חיבר רבי [[יוסף קארו]]. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער [[נושא כלים]], כלומר הנושא את [[כלי נשק|כלי מלחמתו]].

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן ה[[תלמוד]] וה[[ראשונים]], מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של ה[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך "[[נושאי כליו של הרמב"ם]]", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "'''נושאי כלים'''". מהדורות מסוימות של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראו על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו): '''אשלי רברבי''' (שנת [[תל"ז]] [[1677]] ושוב ב[[דפוס סלאוויטא]], [[1833]]), כלומר: הפירושים הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר; וכן '''מגיני ארץ''', על שם ה'מגן אברהם' וה'מגן דוד' (נקרא גם 'טורי זהב') על שולחן ערוך אורח חיים.

במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר השולחן ערוך; לעתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר. ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי השולחן ערוך ולדון בעיקר נגדם. לעיתים גם נושאי הכלים של הספר [[ארבעה טורים]] נחשבים כנושאי כלים של השולחן-ערוך.{{מקור}}

== רקע ==
[[קובץ:SA-YD3-1880-Vilna.pdf|ממוזער|שער ספר השולחן ערוך]]
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}}
ספר השולחן ערוך הוא ספר [[הלכה|הלכתי]] מ-[[1565]] שנכתב על ידי רבי [[יוסף קארו]] על סדר הספר "[[ארבעה טורים]]" (מכונה גם "טור"). בתחילה כתב רבי יוסף פירוש על ה"ארבעה טורים" בשם "[[בית יוסף]]". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את ה"שולחן ערוך" {{ציטוטון|בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל}}<ref>מתוך ההקדמה לספר</ref>.
[[קובץ:שולחן ערוך חושן משפט חלק ראשון.pdf|ממוזער|רשימת החיבורים אשר באו בסוף חלק [[חושן משפט]]]]

== רשימת נושאי הכלים על ה"שולחן ערוך" ==
=== המפה ===
{{ערך מורחב|הגהות הרמ"א}}
[[קובץ:Shulchan Aruch Yoreh Deah 1870 c.jpg|ממוזער|290x290 פיקסלים|הגהות הרמ"א (המפה) משולב בגוף הטקסט באותיות קטנות]]
הגהות הרמ"א או "המפה" הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות ל"שולחן ערוך" על-פי [[יהדות אשכנז|עדות אשכנז]]. פורסם בשנת [[1572]] והתקבל בקהילות אשכנז כפסקי ה[[הלכה]] החשובים ביותר, וכל [[אחרונים|אחרוני]] אשכנז התייחסו אליו, ונהגו על פיו. שמו של הספר קשור ב[[אנלוגיה]] לשם "שולחן ערוך": הוא כתוספת של [[מפת שולחן]] ל[[שולחן]] (ערוך). והוא מודפס כמעין הגהות ועריכה בתוך השולחן ערוך.

=== ספר מאירת עיניים (סמ"ע) ===
{{ערך מורחב|סמ"ע}}
"ספר מאירת עיניים" הידוע בשמו המקוצר "סמ"ע" הוא חיבורו של רבי [[יהושע פלק כץ]], תלמידו של הרמ"א, על חלק חושן משפט בשולחן ערוך. הספר הוא הרביעי מסדרת "בית ישראל" שנכתבה על ידי המחבר. מטרת החיבור היתה לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת [[ה'שע"ד]]-[[ה'שע"ה]] ([[1614]]), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט. הספר מבוסס על פירושיו של המחבר לטור חושן משפט, הקרויים 'פרישה' ו'דרישה'.

=== מגן אברהם ===
{{ערך מורחב|מגן אברהם}}
פירושו של רבי [[אברהם אבלי הלוי גומבינר]] "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]]". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם.{{מקור}} דבריו קצרים, עם הרבה הפניות לעיין במקומות אחרים בלי לפרש מה כוונתו.

על ספרו של המגן אברהם נכתבו גם פירושים רבים, המוכרים מביניהם זה ספר [[פרי מגדים|אשל אברהם]] מתוף פרי מגדים מרבי [[יוסף תאומים]], והספר [[מחצית השקל (ספר)|מחצית השקל]].

=== טורי זהב (ט"ז) ===
{{ערך מורחב|טורי זהב}}
הספר טורי זהב אשר נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקראו "מגיני ארץ") הוא חיבורו החשוב ביותר של ה[[רב]] [[דוד הלוי סגל]]. השם 'טורי זהב' הוא [[משחק מילים]] עם הביטוי 'תורי זהב' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|יא|קצר=כן}}). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא ליישב את קושיות ה"בית יוסף" על ספר ה"טורים". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, חובר על כל חלקי השו"ע. החיבור זכה להשגות מצד רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן]] (הש"ך - שהשגותיו על הט"ז נקראות "נקודות הכסף", על פי אותו פסוק). הט"ז הגיב להשגות הש"ך ב"הדף האחרון להט"ז". ב[[פולין]], כנס [[ועד ארבע ארצות]] משנת [[1683]], החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז<ref>{{צ-ספר|מחבר=ישראל היילפרין|שם=פנקס ועד ארבע ארצות|שנת הוצאה=1945|עמ=182 סימן תג|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=98982655#229.0.0.default}}</ref>, אך עם השנים דעתו של הש"ך נעשתה לדעה המכרעת.

ספר מפורסם שמבוסס על דברי הט"ז, הוא [[פרי מגדים|משבצות זהב]] מספר [[פרי מגדים]].

=== שפתי כהן (ש"ך) ===
{{ערך מורחב|שפתי כהן}}
שפתי כהן הוא פירוש של הרב [[שבתי הכהן]] על החלקים [[יורה דעה]] (יצא ב-[[1646]]) ו[[חושן משפט]] (יצא ב־[[1663]]) מהשולחן ערוך. בהקדמה לספר כתב המחבר, שכתב את הפירוש בלשון קלה ופשוטה כדי שכל אדם יוכל להבינו, וביקש שלא יסמכו על הוראתו, כי אין הוא יכול להכריע בין ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ושהוא מרשה לכל מי שרוצה לחלוק על דעתו{{הערה|[[S:ש"ך על יורה דעה הקדמה|בהקדמה לפירוש שפתי כהן על יורה דעה]]}}. הפירוש נדפס מסביב לטקסט השולחן ערוך, והוא נחשב לאחד משני הפירושים החשובים והמרכזיים על יורה דעה ו[[חושן משפט]], ביחד עם הט"ז, ובדרך כלל פוסקים כמותו במחלוקות עם הט"ז{{ביאור|עם זאת, [[ועד ארבע ארצות]] פסק שיש לנהוג כפסקי הט"ז}} או עם הסמ"ע{{הערה|נתיבות המשפט, חושן משפט סימן כ"ה: "'''אא"כ הדיין רואה בשכלו שדברי הסמ"ע נכונים'''"}}.

הפרי מגדים כתב גם על הש"ך ביאור שהתקבל בפסיקה ההלכתית, והוא ספר [[פרי מגדים|שפתי דעת]].

=== באר היטב ===
{{ערך מורחב|באר היטב}}
ה"באר היטב" המודפס כיום במהדורות השולחן ערוך והמשנה ברורה, חובר (על חלק אורח חיים ו[[אבן העזר]]) על ידי רבי [[יהודה אשכנזי (טיקטין)|יהודה אשכנזי]] [[רב]]ה של [[טיקטין]] (מהרי"ט), והושלם על ידי ר' [[זכריה מנדל בן אריה לייב]] מ[[בעלז]] (על חושן משפט ויורה דעה). חיבור זה משלים ונסמך על חיבור קדום יותר בעל שם זהה שחיבר רבי [[ישעיה הלוי|ישעיה בן רבי אברהם הלוי]].

קיימים חיבורים נוספים בשם "באר היטב", אשר לא זכו להיות נפוצים כמוהו. רבי [[משה פרנקפורט]] חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", ור' [[יהודה אשכנזי (טיקטין)|יהודה אשכנזי]] חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". חיבורים אלו נפוצים פחות, ואינם מודפסים בשולי השולחן ערוך מהדפוסים המצויים.

=== שערי תשובה ===
{{ערך מורחב|שערי תשובה (אורח חיים)}}
שערי תשובה הוא ספר שנכתב על ידי הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] משנת [[1819]]. הספר בעיקרו הוא ליקוט מספרי ה[[שו"ת]]ים שקדמו לו בעניינים הנוגעים לחלק אורח חיים, ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא בבאר היטב. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי [[קבלה]] ותלמידי [[האר"י]], וכן כולל מ[[חידוש]]י המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מ[[ברודי]], והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים. הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר [[משנה ברורה]] שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.

=== פתחי תשובה ===
{{ערך מורחב|פתחי תשובה}}
"פתחי תשובה" הוא חיבורו של [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]] מ-[[1836]] אשר בא להשלים את הליקוט אשר החל בספר שערי תשובה, על שאר חלקי השולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב. מבין הספרים שהוא מרבה לציין אליהם, נמנים שו"ת [[נודע ביהודה]], שו"ת חתם סופר, חוות דעת, וכרתי ופלתי.

== חיבורים נוספים על "השולחן ערוך" ==
=== אפי רברבי ===
{{ערך מורחב||ערכים=[[חלקת מחוקק]], [[בית שמואל (פירוש)|בית שמואל]]}}
חיבורו המפורסם של הרב [[משה לימא]] "חלקת מחוקק" וחיבורו של רבי [[שמואל מפיורדא]] "בית שמואל" שנכתבו על חלק אבן העזר. נדפסו בשם המשותף "אפי רברבי", ברוב הדפוסים הנפוצים של שו"ע אבן העזר.

=== באר הגולה (רבק"ש) ===
{{ערך מורחב|באר הגולה (רבקש)}}
חיבורו המפורסם של רבי [[משה רבקש]] המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי ה[[גמרא]] וה[[ראשונים]].

=== ביאור הגר"א ===
{{ערך מורחב|ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע}}
[[הגר"א]] כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד ל[[באר הגולה (משה רבקש)|באר הגולה]] אשר קדם לו, המציין לדברי ה[[פוסקים]] ה[[ראשונים]] מהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגיית התלמוד לפירושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, [[תוספתא]], תלמוד [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות מסוימת בסוגיית הגמרא, לדעות אלו. [[הראי"ה קוק]] ב[[הרצאת הרב]] הגדיר את פעולתו של הגר"א בחיבור זה - כפעולה לחיבור הלימוד התלמודי עם זה ההלכתי, בניגוד להיפרדות שחלה ביניהם במרוצת הדורות{{הערה|{{ויקיטקסט|הרצאת הרב}}.}}, וכתב פירוש רחב לביאור הגר"א על תחילת חושן משפט בשם 'באר אליהו'.

=== פרי חדש ===
{{ערך מורחב|פרי חדש}}
הספר "פרי חדש" שנכתב על ידי הרב [[חזקיה די סילוה]], מקיף את החלקים אורח חיים ויורה דעה, ופירוש לתשעה סימנים באבן העזר שנקטעו בתחילתם ובסופם.

=== אורים ותומים ===
{{ערך מורחב|אורים ותומים (ספר)}}
נכתב על ידי רבי [[יהונתן אייבשיץ]] על חלק חושן משפט. הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא ה'תומים' הכולל פלפול בדברי ה[[שולחן ערוך]]. והחלק השני הוא 'אורים' שהוא החלק ההלכתי המסיק את מסקנות מקבילו התומים. ספר זה נדפס בפני עצמו ולא יחד עם השולחן ערוך, ככל הנראה מחמת אורכו.

=== פרי מגדים - חיבור על הנושאי כלים ===
{{ערך מורחב|פרי מגדים}}
פרי מגדים הוא חיבור על הנושאי כלים הנפוצים ביותר של השולחן ערוך (ש"ך, ט"ז ומגן אברהם), מאת רבי [[יוסף תאומים]] שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה. החיבור מתמקד בביאור חיבוריהם של מפרשי השולחן ערוך. חיבור הפרי מגדים נתחבר לחלק אורח חיים ולחלק יורה דעה ומחולק לתתי ספרים לפי כך שלכל מפרש מוקדש ספר מיוחד. חיבור זה אף היווה מקור לפסקי הלכה רבים, והפוסקים האחרונים כדוגמת המשנה ברורה ועוד, הסתמכו עליו רבות בפסיקותיהם.

=== שתילי זיתים ===
{{ערך מורחב|שתילי זיתים}}
הספר שתילי זיתים נכתב נכתב בידי הרב [[דוד משרקי]], מחכמי [[תימן]]. בספר, הרב מבאר את דעת השולחן ערוך, גם אם אין מנהג תימן תואם אותה, ומביא בקצרה דינים ומנהגים נוספים המתאימים לשיטת מרן השולחן ערוך, מדברי הפוסקים או מדעת עצמו, ומכריע בין הפוסקים מי דבריו עולים בקנה אחד עם השולחן ערוך. לצורך חיבורו השתמש הרב בשולחן ערוך ללא הגהות ה[[רמ"א]] ונהג להוסיף את הגהות הרמ"א רק במקום שבו הם מסכימות לשיטת השולחן ערוך ולמנהגי תימן, על מנת להקל על הלומד{{הערה|כך נכתב בהקדמתו. כך גם שיטת הרב רצאבי בחיבורו שולחן ערוך המקוצר - עיני יצחק לגבי מנהגי תימן בתקופתו של מהרד"ם.}}{{הערה|הקדמת שתילי זיתים - זית רענן, מבוא הספר פרק שביעי, פרק שמיני, פרק תשיעי|שם=hakdama-zait}}. לעיתים מצוין בספר במפורש מנהג תימן, אך מטרתו העיקרית הייתה לפרש את דעת השולחן ערוך כדי ליישב את המחלוקות ההלכתיות שהתעוררו בתימן עקב השפעתו של השולחן ערוך שכבר הייתה גדולה{{הערה|ראו הקדמת שתילי זיתים - זית רענן, מבוא הספר פרק עשירי ופרק אחת עשרה}}.

=== משנה ברורה ===
{{ערך מורחב|משנה ברורה}}
חיבור הלכתי של [[רב]]י [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]], ("החפץ חיים"), שיצא לאור בשישה כרכים בין [[1884]] ל-[[1907]]. הספר הוא פירוש של חלק אורח חיים בשולחן ערוך, תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי היחיד המשפיע ביותר ב[[יהדות אשכנז|עדות אשכנז]] והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית לפוסקים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.

הספר נערך כולו בידי החפץ חיים. עם זאת, חלקים ממנו נכתבו בידי בנו ונערכו על ידו{{ביאור|בניגוד לדעה הרווחת שרבי ישראל הכהן חיבר את כל המשנה ברורה, מעיד בנו דברים אחרים בספרו "'''קיצור תולדות החפץ חיים'''" עמוד מ"ב ואילך: "...בא מר אבי לבקרני ואחרי משא ומתן בינינו הציע לי אבי '''להשתתף במלאכתו בחיבור''' השו"ע כו' לישב בביתי ולעסוק בהלכות שבת בעיון גדול, והוא יסמן לי סימני השו"ע שצריך אני ללמוד ולעיין ולברר ולהעלות בכתב את אשר הגה רוחי הן בפירוש השו"ע והן בביאור הלכה, וכמעשהו הוא, ולשלוח אליו הקונטרסים והוא יחזור עליהם ביחד עם חתנו הר' צבי והטוב בעיניהם יבחרו ויעלה אותם בכתביו כו'.

וקבלתי עלי אז את העבודה הכבדה אשר אכלה כל עתותי מבלי להתעניין בשום לימוד אחר, ושלחתי אליו פרי מחשבותי בכמה וכמה סימנים. אמנם בכמה סימנים אחרתי לשלוח אליו והוא בזריזותו הגדולה קדמני וגמר בעצמו הסימן ונשארו מעשי ידי אצלי. אמנם חלק היותר גדול בהלכות שבת חיבר מר אבא בעצמו או למד עם חתנו הר' צבי.

אם כי אין מאמרי מיועד לחידושי תורה רק לתאר ולספר לדור דברי ימי אבי, אף על פי כן אעיר בכאן את הקורא התורני '''כי בשביל שהכתבים לא יצאו תמיד מעט אחת נמצא לפעמים סתירות שהרב המחבר לא עמד עליהם'''. יעיין התורני במ"ב סימן שי"ח סקי"ד שכתב: אבל במוצאי שבת מותר מיד וכו', ובסימן שכ"ח סקס"ג כתב: ומה שנשאר למוצאי שבת אסור אפילו לחולה בעצמו עיין שם, '''וסיבת הדבר הוא, שבסימן שי"ח הוא מיסודו של מר אבא והוא אחז בשיטת הרא"ה''' וכמו שהעתיק הרמ"א ביו"ד סוף סימן קי"ג להלכה, '''ובסימן שכ"ח''' '''הוא כתב ידי, ואנכי העתקתי להלכה שיטת הרשב"א שחולק על הרא"ה''', עיין שם בסוף סימן קי"ג בט"ז ובנקודות הכסף והפרי חדש שם הכריע כהרשב"א וכן העתיק בחיי אדם"...}}. החפץ חיים ויתר על [[זכויות יוצרים בהלכה|זכויות היוצרים]] במשנה ברורה, והתיר לכל המעוניין להפיצם באופן זהה למקור בתנאי ש-4% מהספרים יתרמו לבית כנסת{{הערה|פרופ' [[נחום רקובר]], '''[https://www.daat.ac.il/daat/vl/copyright/copyright01.pdf זכות היוצרים במקורות היהודיים]''' תנאיו של החפץ חיים למדפיסי המשנה ברורה וה[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]], 102. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], תשנ"א-1991}}. הספר נדפס לפי הוראת המחבר יחד עם החיבורים "באר היטב" ו"שערי תשובה" בגוף הספר אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.

באופן כללי, נוהג המשנה ברורה לציין את המקור לדבריו בשער הציון. אך במקרים מסוימים, כגון שהרבה אחרונים מחזיקים באותה דעה מבלי חולק, או כאשר המשנה ברורה עורך ציטוט מתומצת ממספר אחרונים שכתבו דברים דומים, או כשהוא מצרף יחד קטעים המועתקים ממספר אחרונים ועוד, הוא מציין את המקור כ"אחרונים", או "תמצית דברי האחרונים".

=== פירושים נוספים ===
* '''[[אבני מילואים]]''' ו'''[[קצות החושן]]''' - לרבי [[אריה לייב הלר]].
* '''בית הלל''' - לרבי [[הלל בן נפתלי הירץ]]'''.'''
* [[בדי השולחן]] לרב [[שרגא פייבל כהן]]
* '''[[ברכי יוסף]]''', '''מחזיק ברכה''', '''שיורי ברכה''' - ל[[חיד"א]].
* '''דגול מרבבה''' ו'''[[נודע ביהודה]]''' - לרבי [[יחזקאל לנדא]].
* '''חוות דעת''' - לרבי [[יעקב לורברבוים]].
* '''חידושי הרי"ם''' - לרבי [[יצחק מאיר אלתר]].
* '''כנסת הגדולה''' - לרבי [[חיים בנבנישתי]].
* '''[[כף החיים]]''' - לרבי [[יעקב חיים סופר]].
* '''כרתי ופלתי''' ו'''ספר המדע''' - לרבי [[יהונתן אייבשיץ]].
* '''לבושי שרד''' - לרבי [[דוד שלמה אייבשיץ]].
* '''לקט הקמח''' - לרבי משה חאגיז.
* '''מור וקציעה''' - לרבי [[יעקב עמדין]].
* '''מטה יהודה ושבט יהודה לרב [[יהודה עייאש]].'''
* '''הרי"ב''' - לרבי [[יהודה בכרך]].
* '''סדרי טהרה''' - לרבי [[אלחנן אשכנזי]].
* '''עולת תמיד''' - לרבי [[שמואל בן יוסף]].
* '''[[ערוך השלחן]]''' לרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]].
* '''עקרי דינים''' - לרבי [[דניאל טירני]].
* '''פרי תואר''' - לרבי [[חיים בן עטר]].
* '''פתח הדביר''' - לרבי [[חיים בנימין פונטרימולי]].
* '''צבי לצדיק''' - לרבי [[צבי הירש קלישר]].
* '''קנין דעה''' - לרבי [[מאיר פוזנר]].
* '''ראשי בשמים''' - לרבי [[דוד משרקי]].
* '''שולחן גבוה''' - לרבי [[יוסף מולכו]].
* '''[[שולחן ערוך הרב]]''' - לרבי [[שניאור זלמן מלאדי]].
* '''שערי דעה''' - לרבי [[אלעזר לעוו]].
* '''שערי תשובה''' - לרבי [[חיים מרדכי מרגליות]].
* '''תוספת שבת''' - לרבי [[רפאל מייזלס]].

== ראו גם ==
* [[נושאי כליו של הרמב"ם]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/hagay.htm|כותרת=פרשני ה"שולחן ערוך" / מאת שמואל חגי|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2022-08-28}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/236431|הכותב=נעמה גרין|כותרת=שולחן ערוך – כל מה שרציתם לדעת על ספר ההלכה היסודי, שהתקבל בכל תפוצות ישראל|אתר=Hidabroot|תאריך=בנובמבר 2021}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{טור ושו"ע}}
{{פרשני השולחן ערוך}}
{{ארון הספרים היהודי}}
[[קטגוריה:פירושים על שולחן ערוך|*]]
[[קטגוריה:נושאי כלים של שולחן ערוך|*]]
[[קטגוריה:רשימות ביבליוגרפיות]]