הצגת המקור של הדף "סרטן הערמונית"

{{מחלה
|שם=סרטן הערמונית
|תמונה=[[קובץ:Prost.jpg|250px]]
|כיתוב=צילום מיקרוסקופי של סרטן הערמונית
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|C|61||c|60}}
|OMIM={{OMIM|176807}}
|DiseasesDB={{DiseasesDB|10780}}
|MedlinePlus={{MedlinePlus|000380}}
|eMedicine={{EMedicine|Subj=article|Topic=1967731}}
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D011471}}
|שם בשפת המקור=Prostate cancer}}

[[קובץ:Prostatehistopath.jpg|שמאל|ממוזער|250px|A-ערמונית נורמלית, B - ערמונית מסורטנת. בסרטן הערמונית הבלוטות שבערמונית מוחלפים בבלוטות לא סדירות ובסבך של תאים.]]
'''סרטן בלוטת הערמונית''' (ב[[אנגלית]]: '''Prostate cancer''') הוא [[מחלה]] שבמסגרתה מתפתח [[גידול סרטני]] ב[[ערמונית]] (הפרוסטטה), בלוטה במערכת הרבייה הגברית. המחלה מתפרצת כאשר תאים בערמונית עוברים תהליך של מוטציה ופותחים בבולמוס התרבות היוצא מכלל שליטה. תאים אלה עלולים להתפשט מחוץ לערמונית אל איברים אחרים בגוף וליצור [[גרורות]] סרטניות, במיוחד בעצמות ובקשרי [[לימפה]]. התפרצות מחלת סרטן הערמונית עלולה להיות מלווה במיחושים, בקשיים בהטלת שתן, בהפרעות זיקפה ובתסמינים אחרים. יום המודעות לסרטן הערמונית מצוין כל שנה ב-15 בספטמבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=7562|כותרת=יום מודעות סרטן הערמונית 2011|אתר=האגודה למלחמה בסרטן|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-18}}</ref>

== בלוטת הערמונית ==
[[קובץ:Prostatelead.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בלוטת הערמונית]]
{{ערך מורחב|בלוטת הערמונית}}
הערמונית היא חלק מ[[מערכת הרבייה]] הגברית שתפקידה לסייע בייצור [[נוזל הזרע]] ובאגירתו. בקרב גברים בוגרים אורכה של ערמונית טיפוסית עומד על כשלושה סנטימטרים ומשקלה כעשרים גרם. הערמונית שוכנת באזור ה[[אגן]], מתחת ל[[שלפוחית השתן]] ולפני ה[[חלחולת]]. הערמונית מקיפה חלק מן ה[[שופכה]], הצינורית המאפשרת את מעבר השתן בעת הטלת השתן ואת נוזל הזרע. בשל מיקומה, מחלות הקשורות בערמונית משפיעות לעיתים על פעולת מתן השתן, פליטת הזרע ולעיתים אף על הפרשת ה[[צואה]].

הערמונית מכילה בלוטות קטנות רבות המפיקות כעשרים אחוז מנוזל הזרע המופרש בעת פליטה. בעת היארעות סרטן הערמונית, התאים המרכיבים בלוטות אלה עוברים תהליך של [[מוטציה]] והופכים לתאים ממאירים. הבלוטות בערמונית נזקקות להורמונים גבריים [[אנדרוגן|אנדרוגנים]], על-מנת לתפקד כהלכה. עם האנדרוגנים נמנים: [[טסטוסטרון]] המופק ב[[אשכים]], [[דהידרו-אפיאנדרוסטרון]] המופק ב[[בלוטת יותרת הכליה|בלוטות יותרת הכליה]] (האדרנלים), ו[[דיהידרוטסטוסטרון]] שהוא טסטוסטרון העובר תמורה בתוככי הערמונית. האנדרוגנים משפיעים גם על הופעת סימני המין המשניים, ובהם שיער הפנים והעצמת מסת השרירים בגוף ה[[גבר]].

== אפידמיולוגיה ==
סרטן הערמונית נחשב לסרטן שכיח ביותר. הוא מופיע אצל כ-50 אחוז מהגברים מעל גיל 70, ואצל רוב רובם של הגברים מעל גיל 90. שיעורי סרטן הערמונית באזורים שונים בעולם נבדלים זה מזה בפערים ניכרים. שיעורי המחלה הם הנמוכים ביותר בדרום אסיה ובמזרחה, המחלה שכיחה יותר באירופה, ושכיחותה הרבה ביותר מצויה בארצות הברית.{{הערה|1={{cite web | url = http://web.archive.org/web/20060205235509/http://www.jncicancerspectrum.oxfordjournals.org/cgi/statContent/cspectfstat;99 | title = IARC Worldwide Cancer Incidence Statistics—Prostate | publisher = [[Oxford University Press]] | work = JNCI Cancer Spectrum | date = December 19, 2001}} Retrieved on 2007-04-05 through the [[Internet Archive]]}} על-פי נתוני החברה האמריקאית לחקר הסרטן, סרטן הערמונית הוא המחלה הממארת הפחות שכיחה בקרב גברים ממוצא אסיאתי, שכיחה ביותר אצל גברים [[אפרו-אמריקאים]], ושכיחותה בקרב גברים לבנים מצויה ביניהם.{{הערה|1=[http://www.cancer.org/docroot/CRI/content/CRI_2_2_2X_What_causes_prostate_cancer_36.asp?sitearea= Overview: Prostate Cancer–What Causes Prostate Cancer?] American Cancer Society (2006-05-02). Retrieved on 2007-04-05}}{{הערה|1=[http://www.hsc.stonybrook.edu/som/urology/urology_cp_prostatecancer.cfm Prostate Cancer FAQs.] State University of New York School of Medicine Department of Urology (2006-08-31). Retrieved on 2007-04-05}} ברם, אפשר ששיעורים גבוהים אלה מושפעים משיעורי האבחון המוגברים.{{הערה|1={{cite journal |author=Potosky A, Miller B, Albertsen P, Kramer B |title=The role of increasing detection in the rising incidence of prostate cancer |journal=[[Journal of the American Medical Association|JAMA]] |volume=273 |issue=7 |pages=548–52 |year=1995 |pmid=7530782 |doi=10.1001/jama.273.7.548}}}}

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2022, ישראל נמצאת במקום ה-58 בעולם מבחינת שיעור ההיארעות של סרטן הערמונית בגברים, אולם שיעור התמותה בישראל נמוך ביחס לעולם, ישראל מדורגת במקום ה-143 בעולם בשיעור התמותה מסרטן הערמונית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/28092022-01|כותרת=משרד הבריאות מפרסם נתונים על סרטן הערמונית בישראל|אתר=[[משרד הבריאות]]|תאריך=2022}}</ref>.

קבוצת הגיל המועדת ביותר להתפרצות המחלה היא גברים בני למעלה מחמישים. זהו סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בארצות הברית, והוא [[גורמי תמותה|גורם התמותה]] הסרטני הגבוה ביותר בארצות הברית בקרב גברים, לאחר [[סרטן הריאות]]. אף ב[[בריטניה]] זוהי סיבת המוות השנייה בשכיחותה מבין הממאירויות, לאחר סרטן הריאות. 35,000 גברים בריטים בקירוב מאובחנים מדי שנה בממלכה המאוחדת כסובלים מן המחלה, ועשרת אלפים נפטרים כתוצאה ממנה. גברים רבים הלוקים במחלה אינם סובלים מתסמינים כלל, אינם מטופלים באופן כלשהו ולבסוף מוצאים את מותם בנסיבות שונות לחלוטין שאינן קשורות למחלה כלל.

תופעה זו מתרחשת עקב העובדה שגידולים בערמונית מתפתחים באיטיות רבה במרבית המקרים, ובשילוב העובדה שגברים רבים מאובחנים כסובלים מהמחלה לאחר שעברו את שנתם השישים. בשל כך, פעמים רבות הם נפטרים כתוצאה מסיבות מוות הנעדרות כל זיקה לסרטן הערמונית, ובהן מחלות לב וכלי דם, [[דלקת ריאות]], ממאירויות אחרות ושאר גורמי תחלואה בקרב בני גילם. גורמים רבים, ובהם [[תורשה]] ו[[תזונה]], התגלו כמעורבים בהתפתחותו של סרטן הערמונית. במסגרת ניסוי "The Prostate Cancer Prevention Trial" נמצא כי התרופה [[פינאסטריד]] (הנמכרת בישראל בשמות פרופסיה, בהתוויה למניעת נשירת שיער, ופרו-קיור) מפחיתה את שיעורי היארעות סרטן הערמונית בכ-30 אחוז. מאידך, ישנה טענה שנויה במחלוקת כי תרופה זו מעלה במקביל את הסיכון לחלות במחלות סרטן אגרסיביות יותר, אך מחקרים חדשים החלישו טענה זאת.{{הערה|1={{ cite news | author = Gine Kolata | title = New Take on a Prostate Drug, and a New Debate | url = http://www.nytimes.com/2008/06/15/health/15prostate.html?ei=5087&em=&en=813eaa4e10f57756&ex=1213675200&adxnnl=1&adxnnlx=1213503418-GD4DbGjYsDxqV/xuGWnE1A | publisher = NY Times| date = June 15, 2008 | accessdate = June 15, 2008 }}}}{{הערה|1={{cite journal |author=Potosky A, Miller B, Albertsen P, Kramer B |title=Finasteride Does Not Increase the Risk of High-Grade Prostate Cancer: A Bias-Adjusted Modeling Approach | url = http://cancerpreventionresearch.aacrjournals.org/cgi/rapidpdf/1940-6207.CAPR-08-0092v1 |journal= Cancer Prevention Research |volume= Published Online First on May 18, 2008 as 10.1158/1940-6207.CAPR-08-0092 |doi=10.1158/1940-6207.CAPR-08-0092 |year=2008 }}}}

== תסמינים ==
[[קובץ:BPH HE.png|שמאל|ממוזער|250px|מצב מוגדל של הערמונית]]
סרטן הערמונית אינו גורם בדרך כלל תסמינים כלשהם כאשר הוא במצבו ההתחלתי ועד הגיעו לדרגה מתקדמת. לעיתים קרובות הוא מאובחן באמצעות בדיקות נוספות המוזמנות על-מנת לחקור את פשר תוצאות [[בדיקת דם]] שגרתית של ה-PSA הנמצאות גבוהות מן הרמות הנורמליות. ברם, לעיתים סרטן הערמונית גורם לתסמינים, הדומים פעמים רבות לאלו של מחלות דוגמת [[הגדלה שפירה של הערמונית]] (BPH). עם תסמינים אלה נמנים הטלת שתן תכופה, הטלת שתן לילית תכופה, קושי ביצירת זרם של שתן ובשמירה על יציבותו, הימצאות דם בשתן ותחושת כאב בעת מתן השתן.

סרטן הערמונית נקשר גם להפרעות בתפקוד המיני משום שבלוטת הערמונית מקיפה, כאמור לעיל, את השופכה הפרוסטטית. שינויים החלים בבלוטה משפיעים אפוא במישרין על תפקוד [[מערכת השתן]]. סרטן הערמונית עלול אף להביא לקשיים בתפקוד המיני, דוגמת קושי בהשגת זיקפה או פליטת זרע המלווה בכאבים קשים. היות ש[[צינור הזרע]] פולט את נוזל הזרע אל תוך השופכה הפרוסטטית, וההפרשות מבלוטת הערמונית עצמה מצטרפות אף הן אל תוכנו של נוזל הזרע, הרי שסרטן הערמונית עשוי להשפיע על התפקוד המיני של הגבר ולגרום לתחושת כאב בעת פליטת הזרע.

== איבחון וגילוי מוקדם ==
[[קובץ:Digital rectal exam nci-vol-7136-300.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בדיקה ידנית של הערמונית]]
סרטן הערמונית [[גילוי מוקדם|מתגלה]] במרבית המקרים באמצעות בדיקת סקר של אנטיגן סגולי [[PSA (אנטיגן)|PSA]] (באנגלית: Prostate specific antigen), שאיננה אלא בדיקת דם פשוטה, יחד עם בדיקה ידנית (החדרת אצבע הרופא אל תוך [[פי הטבעת]] ומישוש הערמונית דרך קיר המעי).

כיום ישנה דאגה מסוימת בקרב החוקרים בנוגע לאמינות וליעילות בדיקת ה-PSA. מכיוון שיש בו אחוז גבוה של בדיקות [[חיובי כוזב ושלילי כוזב|שליליות כוזבות]] (כשליש), ובדיקות חיוביות כוזבות (כ-60 אחוז). דבר העלול להביא לבדיקות איבחון וטיפולים מיותרים, על סמך הבדיקות החיוביות הכוזבות. ב[[ארצות הברית]] ישנה מחלוקת בין [[האגודה למלחמה בסרטן]] ואגודת האורולוגים שממליצים על בדיקה זו לעומת [[המכון הלאומי לסרטן]] והארגון הראשי לרפואה מונעת, שלא ממליצים על בדיקה זו כבדיקת סקר ואף ממליצים נגד ביצועה. דאגה נוספת היא [[אבחון יתר]] של סרטן הערמונית, אך כזה שלא יפגע באיכות חיי המטופל ולא יגרום למותו. אחת ההערכות היא שעבור כל 1000 איש המבצעים סקירה לסרטן הערמונית בעזרת בדיקת דם (PSA) בודדת, אצל שני אנשים בלבד ימנע מוות מהמחלה, לעומת 28 איש שאצלם המחלה תאובחן אך בצורת אבחון יתר. בשנת 2023 פורסמו תוצאות ניתוח-על שעל פיהן, הטענה כי בדיקת הסקר מצילה חיים איננה מבוססת.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael Bretthauer, Paulina Wieszczy, Magnus Løberg, Michal F. Kaminski, Tarjei Fiskergård Werner, Lise M. Helsingen, Yuichi Mori, Øyvind Holme, Hans-Olov Adami, Mette Kalager|שם=Estimated Lifetime Gained With Cancer Screening Tests: A Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials|כתב עת=JAMA internal medicine|שנת הוצאה=2023-08-28|עמ=e233798|doi=10.1001/jamainternmed.2023.3798|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37639247/|שפה=אנגלית}}</ref> בדיקה נוספת היא [[בדיקת אולטרה סאונד רפואית|בדיקת אולטרה סאונד]]. במידה שבדיקה זו מראה בליטות חשודות, החשד לקיום סרטן הערמונית מאושש בדרך כלל באמצעות עריכת [[ביופסיה]] - נטילת דגימה מרקמת הערמונית ובחינתה תחת עדשת ה[[מיקרוסקופ]]. בדיקה זו שנעשית באלחוש מקומי ללא כל אשפוז, מאפשרת לקבוע את סוג הסרטן, מידת התפשטותו, ומידת תוקפנותו.

במקרה של חשד למחלה מפושטת, אמצעי אבחון נוספים דוגמת [[CT]] ו[[מיפוי עצמות]] עשויים להתבקש על ידי הרופא על-מנת לבחון את מידת התפשטות המחלה לשאר חלקי הגוף.
קיימת גישה ברפואה הטוענת שאין צורך לטפל בכל המקרים של סרטן הערמונית בשלב מוקדם. גישה זו נתמכת בישראל על ידי האגודה למלחמה בסרטן והמועצה הלאומית לאונקולוגיה למניעה ולגילוי מוקדם של סרטן. הגישה מסתמכת על העובדה כי נכון להיום אין יכולת מוחלטת להבחין בין סוג סרטן הערמונית שיהפוך לפולשני וישלח גרורות, לבין הסוג שאינו אלים ולא מאיים על חיי החולה, או על איכות חייו. גישה זו מתאימה לחולים עם מאפייני גידול לא משמעותי על סמך רמת ה-PSA, הממצאים בבדיקה הרקטלית והביופסיה בערמונית, אך היא מחייבת מעקב פעיל ורציף, כולל ביופסיות חוזרות של הערמונית על בסיס תקופתי. זכרים הנמצאים בסיכון מוגבר מחויבים במיוחד במעקב פעיל. שימוש בביופסיה חכמה שהיא אמצעי טכנולוגי חדש מאפשר מעקב מדויק יותר במיוחד בקרב חולים אלו{{דרוש מקור}}.

== פתופיזיולוגיה ==

סרטן הערמונית מסווג בתור [[אדנוקרצינומה]], הווה אומר, גידול ממאיר של בלוטה, הנוצר כאשר תאים רגילים להפקת נוזל זרע עוברים תהליך של מוטציה והופכים לתאים ממאירים. אזור בלוטת הערמונית בו מציאת האדנוקרצינומה היא השכיחה ביותר הוא האזור הפריפראלי, קרי, שולי הערמונית. בראשית, גושים זעירים של תאים סרטניים נותרים מחוברים לבלוטות ערמונית נורמליות כשלעצמן, וזהו מצב המכונה בשם קרצינומה במצבה הטבעי או גידול תוך-אפיתלי בערמונית (PIN). הגם שאין כיום בידי החוקרים כל הוכחה לכך שמצב ה-PIN הוא אמנם ראשיתו של סרטן הערמונית, הרי שהוכח קשר קרוב בין השניים. בחלוף זמן, תאים סרטניים אלה הולכים ומתרבים ומתפשטים אל רקמת החיבור (הסטרומה) ויוצרים [[גידול]]. לבסוף, הגידול עשוי להגיע לממדים גדולים מספיק על-מנת שיחדור לאיברים סמוכים, ובהם [[שלפוחית הזרע]] או החלחולת, ותאי הגידול עשויים אף לסגל לעצמם את היכולת לנוע באמצעות זרם הדם והמערכת הלימפטית. סרטן הערמונית נחשב לגידול ממאיר על שום היותו גוש תאים בעל יכולת חדירה לחלקים אחרים בגוף הגבר. כאשר מתרחשת חדירה שכזו לאיברים אחרים. מכונה שלוחת הסרטן בהם בשם [[גרורה]]. גרורותיו השכיחות ביותר של סרטן הערמונית מתפתחות בעצמות, בקשרי הלימפה, בחלחולת ובשלפוחית השתן.

== גורמי המחלה ==

הסיבות המדויקות להתפרצות המחלה בגוף הגבר אינן ידועות לחוקרים. הסיכון לפתח ממאירות זו נקשר במשתנים כגון גיל, מצב תורשתי, גזע, [[תזונה]], [[סגנון חיים]] והשימוש בתכשירים רפואיים, כמו גם גורמים אחרים. ברם, גורם הסיכון העיקרי הוא הגיל. סרטן הערמונית אינו שכיח בקרב גברים שגילם עד 45 שנים, ושכיחותו הולכת וגדלה ככל שהגיל נעשה מתקדם יותר. גילו הממוצע של גבר בעת אבחון המחלה בקרבו עומד על 70 שנה. אולם, גברים רבים אינם מודעים כלל לעובדה שהסרטן מקנן בגופם. נתיחות שלאחר המוות שהתבצעו בגברים ישראלים, סינים, גרמנים, ג'מאיקנים, שוודים ואוגנדים שנפטרו כתוצאה מסיבות מוות אחרות, גילו הימצאות של סרטן הערמונית בקרב 30 אחוזים מהגברים בשנות החמישים לחייהם ו-80% בקרב גברים בשנות השבעים לחייהם. רק בשנת 2005 לבדה, על-פי ההערכות התגלו בארצות הברית כ-230,000 מקרים חדשים של היארעות המחלה ונגרמו כ-30,000 מקרי מוות כתוצאה ממנה.

רקעו התורשתי של הגבר תורם למידת הסיכון לחלות בסרטן הערמונית הנשקפת לו. טענה זו זכתה לסימוכין בדמות שיעורים מוגברים של היארעות סרטן הערמונית בקרב קבוצות גזע מסוימות, בקרב תאומים זהים שלקו בסרטן הערמונית ובקרב גברים שנתגלו בהם [[גן (ביולוגיה)|גנים]] מסוימים. בארצות הברית, סרטן הערמונית מופיע בתדירות גבוהה יותר בקרב גברים ממוצא אפרו-אמריקאי מאשר גברים לבנים או היספאנים, ועל-פי הנתונים המחלה גם קטלנית יותר בקרב הגברים ממוצא אפרו-אמריקאי. גברים אשר להם אח או אב שלקו במחלת סרטן הערמונית הם בעלי סיכון כפול ביחס לרגיל ללקות גם הם במחלה. מחקרים שנערכו על תאומים ב[[סקנדינביה]] העלו ממצאים לפיהם ניתן להסביר כארבעים אחוזים מהסיכון ללקות בסרטן הערמונית באמצעות גורמים תורשתיים. ברם, לא נמצא עד כה אף גן בודד האחראי להתפתחותו של סרטן הערמונית, הגם שגנים רבים נקשרו להתפרצות המחלה. שני גנים ([[BRCA1]] ו-[[BRCA2]]) הידועים כגורמי סיכון חשובים להתפתחות [[סרטן השחלות]] ו[[סרטן השד]] בקרב המין הנשי, נתגלו גם כבעלי זיקה להיארעות סרטן הערמונית.

סוגים מסוימים של מאכלים, ויטמינים ומינרלים עלולים לתרום להגדלת הסיכון ללקות בסרטן הערמונית. גברים בעלי שיעורים גבוהים בדם של חומצות שומן מסוימות ו[[חומצה לינולאית]] הם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות המחלה. אולם, אותה סדרה של מחקרים הראתה כי גברים בעלי שיעורים גבוהים בדם של חומצות שומן אחרות, נהנו דווקא מסיכון מופחת להיארעות סרטן הערמונית. מחקר ארוך טווח סיכם את ממצאיו כך: "שיעורי ההימצאות בדם של חומצות [[שומן טראנס]], ובמיוחד שומני טראנס הנוצרים באמצעות [[הידרוגנציה]] של שמן צמחי. מקושרים לסיכון מוגבר להאירעות סרטן הערמונית." גורמי תזונה אחרים העשויים להפחית את רמות הסיכון ללקות במחלה כוללים צריכה מתונה של [[ויטמין E]] (המצוי בירקות מסוימים). [[אומגה 3]] (המצויה בדגים דוגמת ה[[סלמון]]) והמינרל [[סלניום]]. דעה מקובלת היא שצריכת [[ליקופן]] (המצוי ב[[עגבנייה]], [[אשכולית]] ו[[אבטיח]]) מסייע להפחתת הסיכון ללקות בסרטן הערמונית. מחקר שנערך בשנת [[2007]] הטיל ספק ביעילות של צריכת הליקופן. רמות נמוכות בדם של [[ויטמין D]] עלולות אף הן להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. דבר זה אפשר שקשור לחשיפה נמוכה לקרינת אולטרא-סגול, שכן חשיפה לקרני [[UV]] עשויה להביא להימצאות מוגברת של ויטמין D בגוף האדם.

נמצא גם קשר מסוים בין סרטן הערמונית לבין תרופות, פעולות רפואיות ומצבים בריאותיים. שימוש יומיומי בתרופות נוגדות-דלקת (NSAID) דוגמת [[אספירין]], [[איבופרופן]] או [[נפרוקסן]] עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלה. גם השימוש בתרופות להורדת [[כולסטרול]] מסוג [[סטטין|סטטינים]] (דוגמת [[ליפיטור]], [[סימוביל]] ו[[קרסטור]]) עשוי להביא אף הוא להפחתת סיכויי התפתחות המחלה. שפיכות זרע מרובות עשויות אף הן להביא להפחתת הסיכון הנשקף לגבר ללקות במחלה. מחקר אחד הראה כי גברים שפלטו זרע חמש פעמים בשבוע בשנות העשרים לחייהם נהנו משיעור מופחת של היארעות סרטן הערמונית, אך מחקרים אחרים לא העלו כל יתרון בהתנהגות זו ביחס לסיכון ללקות במחלה. זיהום או דלקת בערמונית ([[פרוסטאטיס]]) עלול להגביר את הסיכוי לחלות בסרטן הערמונית. במיוחד, הידבקות במחלות מין כגון [[כלמידיה]], [[זיבה]] או [[עגבת]] עלול להגביר את הסיכון. לבסוף, [[השמנת יתר]] ורמות גבוהות של טסטוסטרון בדם עלולים אף הם להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. מחקר שהתפרסם במאי 2007 העלה כי חיילים ב[[צבא ארצות הברית]] בדימוס שנחשפו בעת שירותם ב[[וייטנאם|ווייטנאם]] לחומר ההדברה המכונה "[[אייג'נט אורנג']]" היו בעלי סיכוי מוגבר ב-48% ללקות בסרטן ערמונית חוזר לאחר ניתוח להסרת הגידול. ניתן לומר אפוא כי הסיכון ללקות בסרטן הערמונית עשוי לפחות כתוצאה משינויים באורח החיים, דוגמת הפחתת תזונה של שומן שמקורו בבעלי חיים.

מחקר{{דרוש מקור}} שנערך על ידי [[:en:Cancer Council Victoria|מועצת הסרטן של ויקטוריה]], גילה כי גברים שדיווחו כי הם [[אוננות|מאוננים]] דרך-קבע ("למצער{{דרושה הבהרה|מי בדיוק מצטער?}} חמש פעמים בשבוע") נהנו משיעורים נמוכים באופן משמעותי של היארעות המחלה. החוקרים שיערו כי דבר זה עשוי לנבוע מהעובדה כי פליטת זרע שגרתית מפחיתה את הצטברותם של מרבצים קרצינוגנים (מסרטנים) דוגמת 3-methylcholanthrene המופק כתוצאה מהתפרקות כולסטרול ועלול לפגוע בתאים המרכיבים את הערמונית. החוקרים גם שיערו כי הפליטה התדירה עשויה לגרום לערמונית להתפתח במלואה, דבר המפחית את רגישותה לגורמים מסרטנים. ישנה אפשרות נוספת ולפיה ישנו גורם נוסף (כמו רמה הורמונלית) המהווה גורם משותף הן לרגישות מופחתת לסרטן הערמונית והן לקיום נטייה מוגברת לאונן. ישנן כמה ראיות המצביעות על כך שקיום [[יחסי מין]] בתדירות גבוהה מקושר לסיכון מופחת ללקות בסרטן הערמונית, הגם שתופעה זו מלווה בסיכונים הנובעים מהעברת מחלות מין הידועות כמגבירות את סיכוני היארעות המחלה. מעת שהציפוי הפנימי של הערמונית נפגע מהסרטן, הטיפולים המוכרים היחידים הם ניתוח והקרנות. שניהם עלולים להגביל את יכולתו של הגבר לפתח זיקפה לאחר מכן.

== מניעה ==
=== ויטמינים ותרופות ===

ראיות ממחקרים [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגיים]] מראות שהגורמים הבאים הם בעלי סגולות הגנה מפני התפתחות סרטן הערמונית: סלניום, ויטמין E, ליקופן ומזונות העשירים ב[[סויה]]. רמות גבוהות בדם של ויטמין D עשויות אף הם להביא להשפעה דומה. [[פיטואסטרוגן|פיטואסטרוגנים]] המופקים מ[[פולי סויה]] ומקורות צמחיים אחרים עשויים לסייע במניעת התחלואה סרטן הערמונית. טורמיפין, תרופה ממשפחת המאפננים הסלקטיביים של קולטני ה[[אסטרוגן]] (SERN) נראית מבטיחה במסגרת ניסויים קליניים ראשוניים. שתי תרופות החוסמות את המרה הטסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון - פינאסטריד ודוטאסטריד הראו אף הן ממצאים מבטיחים. השימוש בתרופות אלה למניעה ראשונית של המחלה עודו נמצא בשלב הניסויים, והן אינן מצויות בשימוש נרחב לצורך זה. הבעיה העיקרית המצויה בשימוש בתרופות אלה היא שהן עשויות למנוע את התפתחותם של גידולים סרטניים מסוכנים פחות, ובשל כך להגביר את סיכויי התפתחותם של גידולים ממאירים בעלי סיכון גבוה יותר שסיכויי ה[[החלמה]] מהם נמוכים הרבה יותר. מחקרים חדשים מצאו כי פינאסטריד לא הגבירה את שיעורי התחלואה בסרטן בעל דרגת סיכון גבוהה. מחקר משנת 2008 העלה כי פינאסטריד הפחיתה את שיעורי ההיארעות של סרטן הערמונית בכ-30 אחוזים. במחקר המקורי נכתב כי הקטנת הערמונית הנגרמת מהשימוש בתרופה משמעה כי גוברים סיכויי הרופא להצליח לאתר קיני-סרטן ותאים ממאירים הנחזים כסרטן אגרסיבי. מרבית הגברים במחקר זה שנתגלה בגופם סרטן הערמונית - אגרסיבי אם לאו - בחרו לקבל טיפול, ורבים נותחו וערמוניתם הוסרה בשלמותה. לאחר מכן, [[פתולוג]] בחן בקפידה כל אחת מ-500 ערמוניות אלה והשווה את סוגי הסרטן שמצא עם אלה שאובחנו לכתחילה באמצעות הביופסיה. המסקנה הייתה כי פינאסטריד לא העלתה את שיעורי ההיארעות של סרטן הערמונית מן הסוג האגרסיבי יותר.

[[תה ירוק]] עשוי להביא להשפעה מגוננת (בשל הפוליפנול המצוי בו), הגם שהמחקר הקליני המקיף ביותר שנערך בנושא הראה שאין כל השפעה חיובית. מחקר משנת 2006 שנערך על נגזרי תה ירוק הראה ממצאים מבטיחים בנוגע למניעת סרטן הערמונית בקרב חולים שהיו נתונים בסיכון גבוה ללקות במחלה. מחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת של "המכון הלאומי לסרטן" בארצות הברית מעלה את האפשרות כי נטילת [[מולטיויטמין]] למעלה משבע פעמים בשבוע עשויה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. מחקר זה לא נחל הצלחה בניסיונו לגלות מהם בדיוק הוויטמינים האחראים לסיכון מוגבר זה (כפול כמעט), הגם שהמחקר מעלה את האפשרות ש[[ויטמין A]], [[ויטמין E]] ו[[בטא-קרוטן]] הם הגורמים. מוצע כי אלו הנוטלים מולטיויטמין לעולם לא יעברו על המינון היומי המומלץ הנקוב על התווית. מדענים ממליצים על תזונה מאוזנת, בריאה ועשירה ב[[סיב]]ים תזונתיים, ועל הפחתה באכילת בשר.

== טיפול ==

[[קובץ:Linacprostate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקרנה חיצונית באמצעות LINAC]]
הטיפול במחלה זו תלוי בחומרת המחלה. הטיפולים העיקריים לסרטן הערמונית הם ניתוח, [[רדיותרפיה]], ברכיתרפיה, כימותרפיה, טיפול הורמוני חוסם טסטוסטרון (למשל באמצעות קזודקס), וטיפול הורמונלי רדיקלי הכולל כריתת אשכים, כדי להוריד את רמות הטסטוסטרון. אף שהטיפול האחרון יעיל וזול, הוא נחשב{{דרוש מקור}} לבלתי מקובל על ידי הגברים.

אפשרויות הטיפול במחלת סרטן הערמונית במטרה להביא להחלמה מלאה מהמחלה הן בעיקר ניתוח והקרנות. בעבר הניתוח היה גורם ל[[אימפוטנציה]] ב-100 אחוז מהמקרים וכן סיבוכים של אי שליטה במתן [[שתן]], עקב הפגיעה בעצב העובר ליד מעטפת הערמונית. כיום, בעקבות שיפור הניתוח, השכיחות לאימפוטנציה ירדה. לאחרונה{{דרוש מקור}} על ידי ד"ר [[דייוויד ב. סאמאדי]] פותחה שיטת ניתוח חדשנית בעזרת [[רובוט]].

טיפולים מוצעים אחרים, דוגמת [[טיפול להפחתת אנדרוגן]] ו[[טיפול הורמונלי]] בפרט, [[כימותרפיה]], הקרנות קרני פרוטונים, [[ברכיתרפיה]] (השתלת גבישים רדיואקטיביים בערמונית), [[קריותרפיה]] (ניתוח בהקפאה), חימום ממוקד של הערמונית, [[אולטרסאונד|אולטרה סאונד]] ממוקד רב-עוצמה (HIFU) וכן טיפול ניסיוני ב[[אלקטרופורציה בלתי הפיכה|אלקטרופורציה בלתי-הפיכה]] קיימים אף הם בהתאם למצבו הקליני של החולה ולתוצאה הטיפולית הרצויה. כמתואר להלן (בפסקת הטיפול ההורמונלי), אביראטרון אצטאט הוא טיפול הנראה מבטיח בהביאו להקטנת ממדי הגידול ותוצאות בדיקת ה-PSA בדם, כאשר ניתן לחולי סרטן ערמונית אגרסיבי ומפושט המצויים במצב סופני.{{הערה|1={{ cite news | author = Richard Warry | title = Drug for deadly prostate cancer | url = http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/7517414.stm | publisher = [[BBC]] |date = July 22, 2008 | accessdate = July 23, 2008 }}}}

בשנת 2016, החוקרים הישראלים [[יורם סלומון]] ו[[אביגדור שרץ]] פיתחו שיטה חדשנית לטיפול במחלה{{הערה|{{כלכליסט||בתוך שעה וחצי הגידול נעלם|3685086|3 באפריל 2016}}}} הכוללת שימוש בחומר שנכנס למטופל דרך הזרקה תת-וורידית ונצמד אל התאים הסרטניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/life-sciences/n-10134|כותרת="תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע|אתר=[[מכון ויצמן למדע]]|תאריך=2019}}</ref>. מכיוון שהחומר רגיש לאור, חשיפה מידתית של האזור הנגוע לאור גורמת להשמדה של התאים הסרטניים ללא פגיעה ברקמות הסמוכות אליהם. בשנת 2017, נמצא טיפול נוסף שעובד אף הוא על אותו עקרון באמצעות חומר שנקרא [[לוטציום]] PSMA<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=13006|כותרת=לוטציום (177Lu) אוקסודוטראוטיד|אתר=[[האגודה למלחמה בסרטן]]}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blog.beok.co.il/article/15606/|כותרת=טיפולים חדשניים ויעילים בסרטן הערמונית|אתר=[[BEOK]]|תאריך=2020}}</ref>. החומר מכיל גלוקוז ונצמד לתאים הסרטניים שצורכים [[גלוקוז]] יותר מתאים אחרים{{הערה|{{ynet|רותם אליזרע|תחליף לכימו: הטיפול החדש והיעיל לסרטן ערמונית|4944382|4 באפריל 2017}}}}.

==טיפול תרופתי בקרינה מייננת==
'''רדיום-223''' היא [[תרופה]] הרשומה לשימוש בישראל בשם '''[[קסופיגו]]'''. קסופיגו מיועדת לטיפול בסרטן הערמונית בחולים עם [[גרורות בעצמות]], והיא התרופה המאושרת הראשונה שעושה שימוש ב[[קרינת אלפא]].

התרופה פולטת [[קרינה מייננת]] מסוג אלפא, שגורמת נזק רב לתאים הסרטניים אך מגיעה לטווח קצר מאוד (מספר שכבות תאים בודדות) ולכן אינה פועלת באופן מפושט על כלל הגוף. השפעת הקרינה מתחוללת ב[[DNA]] של התאים המתחלקים בגרורות, עם השפעה מינימלית על מערכות אחרות. לתרופה פרופיל בטיחותי טוב ומעט תופעות לוואי{{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8675 מידע על קסופיגו באתר האגודה למלחמה בסרטן]}} והיא ניתנת בזריקה תוך-ורידית של רדיום-223, במינון המותאם למשקל הגוף: 0.05 מגה-[[בקרל]] לכל [[ק"ג]]. לאחר הזריקה משתחרר החולה לביתו ללא צורך באשפוז.
הרשות האמריקאית למזון ולתרופות (FDA) אישרה את קסופיגו לשימוש בחולי סרטן ערמונית מתקדם עם גרורות בעצמות{{הערה|1=[http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm352363.htm הודעת ה-FDA האמריקאי על אישור קסופיגו לסרטן הערמונית]}} ב-2013. הרשות האירופית לתרופות (European Medicines Agency) אישרה את השימוש בקסופיגו באותה שנה.{{הערה|1=[http://www.ema.europa.eu/ema/index.jsp?curl=pages/medicines/human/medicines/002653/human_med_001692.jsp&mid=WC0b01ac058001d124 הודעת EMA האירופית על אישור קסופיגו לסרטן הערמונית]}} בישראל התרופה מאושרת ורשומה באגף הרוקחות במשרד הבריאות משנת 2014.

==פרוגנוזה==
גילו ומצב בריאותו הכללי של הגבר וכן מידת ההתפשטות, תוצאות הבדיקה הפתולוגית של הגידול ותגובת המחלה לטיפול הראשוני הם הגורמים העיקריים לקביעת הסכות (פרוגנוזה) של המחלה, קרי, סיכויי החולה להחלמה מלאה או הערכה לגבי תוחלת ואיכות החיים הצפויות לו. משום שמחלת סרטן הערמונית מופיעה בעיקר בקרב גברים בגיל מבוגר יחסית, רבים מהם ימותו כתוצאה מגורמי תמותה אחרים עוד בטרם סרטן הערמונית, שהתפתחותו איטית, יחל לתת בהם את אותותיו. עובדה זו מקשה מאוד על בחירת דרך הפעולה הטיפולית המיטבית, אם בכלל.{{הערה|1={{cite web| publisher=American Cancer Society webpage| title=Detailed Guide: prostate cancer| url=http://www.cancer.org/docroot/CRI/CRI_2_3x.asp?rnav=cridg&dt=36}}}}
ההחלטה האם לטפל בסרטן מקומי של הערמונית (גידול המוכל בתוככי גבולות הערמונית) במטרה להביא למיגורה המלא של המחלה היא החלטה הנתונה לשיקול דעתו של החולה המתלבט בין תוצאת הטיפול המקווה לבין תופעות הלוואי והנזקים האפשריים שהטיפול עשוי להסב לאיכות ולתוחלת חיי החולה, ובהם פגיעות במעיים, במערכת השתן ובתפקוד המיני.

==ראו גם==
* [[קרצינומה]] - גידול [[סרטן (מחלה)|סרטני]] מוצק (גושי)
* [[מדד גליסון]]

==לקריאה נוספת==
* {{מרק|עמ' 1060-1061}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20090820225450/http://www.cancer.org.il/template/default.asp?maincat=2&catid=13&pageid=48 סרטן הערמונית - מידע כללי], האגודה למלחמה בסרטן
* [https://web.archive.org/web/20090624164613/http://www.infomed.co.il/qIdx/cat_1_11_2_1.asp צרור שאלות ותשובות], אתר אינפומד
* [http://www.take-care.org/mbri.asp?type=selected&id=154 סרטן הערמונית]{{קישור שבור}} - מאמר מקיף כולל תסמינים, גורמים, דרכי אבחון ומניעה
*[http://hadassah.org.il/Hadassa/Heb_SubNavBar/Departments/Medical+departments/Urology/Prostate.htm טיפול בסרטן על ידי הקפאת הערמונית]{{קישור שבור}} - אתר [[מרכז רפואי הדסה]]
*{{ויקירפואה}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' אבי שטיין|סרטן הערמונית - דרכי אבחון וטיפול - וידאו|961|18/12/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' שמעון מרטיק|כל מה שרציתם לדעת על סרטן הערמונית - וידאו|1097|28/01/2008}}
* {{יוטיוב|mVnZklNFGfc}} (פרופ' [[רפי קרסו]] עם ד"ר [[רענן ברגר]]: כל מה שרצית לדעת על סרטן הערמונית)
* {{יוטיוב|ZBgd_iktOy8}} (פרופ' [[עופר יוספוביץ]] עם פרופ' [[רפי קרסו]] על סרטן הערמונית - אבחון וטיפול)
* {{דוידסון|ארז גרטי|סרטן הערמונית|maagarmada/med_and_physiol/סרטן-הערמונית|19 ספטמבר 2010}}
* {{ynet|פרופ' חיים מצקין|סרטן הערמונית: תמיד מצריך טיפול? 10 עובדות|4117431|4 בספטמבר 2011}}
* {{ynet|יפה שיר-רז|מחלוקת רופאים: האם חובה לטפל בסרטן ערמונית?|4225596|11 במאי 2012}}
* {{סיינטיפיק אמריקן|מארק ב' גרניק|הוויכוח הגדול על סרטן הערמונית|5345|28 במאי 2012}}
* {{וואלה!||סרטן הערמונית: מחלה לגברים בלבד|2600421|25 בדצמבר 2012}}
* [https://web.archive.org/web/20130826171603/http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=996854 כל החידושים בטיפולי סרטן הערמונית] - ד"ר [[רענן ברגר]] בתוכנית חיים בריא באתר נענע 10
* {{ynet|פרופ' [[ג'ק בניאל]] וד"ר רפאל פפר|סרטן הערמונית: מתי לא צריך לטפל במחלה בכלל|4360377|4 באפריל 2013}}
* {{הידען|שירות הידען|כיום חיים בישראל מעל 22,000 גברים שחלו אי פעם בסרטן הערמונית * מקבץ מחקרים|prostatic-cancer-1609130|16 בספטמבר 2013}}
* {{הארץ|[[ג'ינה קולאטה]]|בדיקות לאבחון סרטן הערמונית עלולות לסכן את חייכם|1.1252937|29 במרץ 2009}}
* {{ynet|יפה שיר-רז|לטפל בסרטן הערמונית? בדיקה גנטית תכריע|4480970|19 בפברואר 2014}}
* [https://web.archive.org/web/20150215160814/http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1096459 ד"ר אהרון מנס: "כך תקטינו את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית "], אתר [[Nana10]]
* [http://www.lelo-hagbala.co.il/פריצת-דרך-דרמטית-בסרטן-הערמונית-דוד-מרגל-16-03-2015.htmllelo-hagbala בשורה לגברים: פריצת דרך דרמטית בסרטן הערמונית|אתר ללא הגבלה|16 מרץ 2015|]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* [http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/682/808.html מכשיר חדש מאפשר זיהוי טוב יותר של סרטן הערמונית|11 מרץ 2015|] - [[דליה מזורי]]
* {{הארץ|[[ג'ינה קולאטה]]|הגברים שבוחרים לא לטפל בסרטן|1.2998061|12 ביולי 2016}}
* {{הארץ|עידו אפרתי|איך לפתור את הדילמה של כל גבר שלישי אחרי גיל 50|1.3069783|16 בספטמבר 2016}}
*{{וואלה!|מערכת וואלה! NEWS|סרטן הערמונית - לטפל מיד או להישאר במעקב?|3189300|26 בספטמבר 2018|healthy}}
*{{יוטיוב|MSKci-TcSqI|שם=פרופ׳ עופר יוסיפוביץ {{!}} הרצליה מדיקל סנטר {{!}} צעירים חסרי מנוח וסרטן הערמונית|ערוץ=All•in}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007541096505171|ערמונית - סרטן}}

==הערות שוליים==
<div style="direction: ltr;">
{{הערות שוליים}}
</div>

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:גידולים ממאירים ראשוניים לפי מיקום]]
[[קטגוריה:אורולוגיה]]