הצגת המקור של הדף "רוסיה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רוסיה, מדינה באירואסיה|אחר=מדינות נוספות שהיו קיימות בשטח זה}}
{{מדינה
| שם = רוסיה
| שם בשפת המקור = Российская Федерация
| מדינה = הפדרציה הרוסית
| דגל = Flag_of_Russia.svg
| סמל = Coat of Arms of the Russian Federation.svg
| תמונה = [[קובץ:Moscow_International_Business_Center7.jpg|300px|]]
| כיתוב =
| המנון = [[המנון הפדרציה הרוסית]]{{הערה|לרשימת ההמנונים הקודמים של המדינה ראו [[רשימת המנוני רוסיה]].}}
| קובץ המנון = Russian Anthem chorus.ogg
| משטר = [[רפובליקה]] [[משטר חצי-נשיאותי|חצי-נשיאותית]] [[משטר סמכותני|סמכותנית]]
| שפה רשמית = [[רוסית]]
| עיר בירה = {{דגל|מוסקבה||+}}
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|55|45|N|37|37|E|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[מוסקבה]]
| יבשת = [[אירואסיה]] ([[אירופה]] ו[[אסיה]])
| אחוז מים = 13% (כולל שטחי ביצות)
| אזור זמן = +2 עד +12{{הערה|1=ברוסיה קיימים 11 אזורי זמן שונים.}}
| הקמה = [[862]]
| אירועי הקמה = הקמת הפדרציה, פירוק [[ברית המועצות]]
| תאריכי הקמה = [[25 בדצמבר]] [[1991]]
| ישות קודמת = {{דגל|הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית}} [[רוסיה הסובייטית]]
| דת = [[נצרות]] 61%{{ש}}[[חסרי דת]] 24%{{ש}}[[אסלאם]] 9%
| מטבע = [[רובל רוסי]]
| סימון מטבע = RUB
| סיומת אינטרנט = [[ru.]]
| קידומת טלפון = 7
| מפה = {{מפת איתור/רוסיה-גלובוס|מדינה=רוסיה}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=רוסיה|שם=רוסיה|אורך=180|רוחב=40|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
}}
[[קובץ:Соловецкий монастырь.jpg|ממוזער|250px|[[מנזר סולובצקי]], השוכן בצפון רוסיה, מהווה [[אתר מורשת עולמית]].]]
'''רוסיה''' (ב[[רוסית]]: '''Россия'''; מבוטא: רָאסִיָּה), כיום מכונה '''הפדרציה הרוסית''' (ברוסית: {{שמע|תיאור='''Российская Федерация'''|קובץ=Ru-Rossiyskaya Federatsiya Rossiya.ogg}} תעתיק [[אלפבית פונטי בין-לאומי|פונטי]]: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא [[ארץ (גאוגרפיה)|ארץ]] ו[[מדינה]] חוצת [[יבשת|יבשות]] המשתרעת על פני [[מזרח אירופה]] ו[[צפון אסיה]].

רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני 17,125,191 קמ"ר (מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר ב[[אסיה]] וכארבעה מיליוני קמ"ר ב[[אירופה]]), ומקיפה שמינית משטח היבשה של [[כדור הארץ]]. היא משתרעת על פני אחד-עשר [[אזור זמן|אזורי זמן]] וגובלת בשש-עשרה מדינות ריבוניות (יש לה גבול יבשתי עם [[נורווגיה]], [[פינלנד]], [[אסטוניה]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[פולין]], [[בלארוס]], [[אוקראינה]], [[גאורגיה]], [[אזרבייג'ן]], [[קזחסטן]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[מונגוליה]] ו[[קוריאה הצפונית]], וגבול ימי עם [[יפן]], טורקיה ועם [[ארצות הברית]]), יותר מכל מדינה בעולם. זוהי המדינה התשיעית באוכלוסייתה והמדינה המאוכלסת ביותר באירופה, עם אוכלוסייה של 145.5 מיליון תושבים.

בירת המדינה והעיר הגדולה ביותר בה היא [[מוסקבה]]. [[סנקט פטרבורג]] היא המרכז התרבותי של רוסיה והעיר השנייה בגודלה. אזורים עירוניים מרכזיים נוספים כוללים את [[נובוסיבירסק]], [[יקטרינבורג]], [[ניז'ני נובגורוד]] ו[[קאזאן]].

רוסיה חזרה להיות מדינה נפרדת עם [[התפרקות ברית המועצות]] בשנת [[1991]]. תחת השלטון ה[[קומוניזם|סובייטי]] היא נקראה "[[הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית]]"{{הערה|ברוסית:
"''Российская Советская Федеративная Социалистическая Республика''"{{ש}}(תעתיק מרוסית: "רַאסִיֿיְסְקַאיָה סוֹבְיֶֿיצְקַאיָה פֶדֶרַאטִֿיבְנַאייָה סוֹצִיאַלִיסְטִיצֶֿ'סְקַאייָה רֶסְפּֿוּבְּלִיקָה"),{{ש}}בראשי תיבות: "''РСФСР''".}}, ועם הקמתה הפכה ל[[פדרציה]] עצמאית. רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של [[ברית המועצות]], אחת משתי [[מעצמת על|מעצמות העל]], היו ברוסיה. כתוצאה מכך, לאחר פירוק ברית המועצות ירשה רוסיה את מושבה הקבוע ב[[מועצת הביטחון]] של ה[[או"ם]].

הקבוצה האתנית הדומיננטית ברוסיה הם ה[[רוסים]], ושמה "רוסיה" הוא גם כינוי מסורתי ל[[ארץ (גאוגרפיה)|ארץ]] שבה חי והתרכז רוב העם הרוסי לאורך המאות ה-14–21. חלקים ממנו חיו גם בארצות שכנות, שבעבר היו חלק מ[[האימפריה הרוסית]] והפכו לעצמאיות במהלך המאה ה-20. ברוסיה חיות גם קבוצות שאינן מזהות עצמן עם הלאום הרוסי.

למרות התארגנותה מחדש אחרי שנת 1991 כמדינה רפובליקנית בעלת משטר דמוקרטי [[דה יורה]], האופי הדמוקרטי של המדינה הלך ונפגע בהדרגה בתחילת המאה ה-21{{הערה|שם=Democracy Index 2016|{{קישור כללי|כתובת=https://www.eiu.com/public/topical_report.aspx?campaignid=DemocracyIndex2016|הכותב=EIU digital solutions|כותרת=Democracy Index 2016 - The Economist Intelligence Unit|אתר=www.eiu.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-12-18}}}}, ו[[זכויות האדם]] בה מופרות באופן תדיר{{הערה|שם=Human Rights Watch|{{Cite news|url=https://www.hrw.org/world-report/2017/country-chapters/russia|title=Russia|date=2017-01-12|newspaper=Human Rights Watch|language=en|access-date=2017-12-18}}}}. מאז שנת [[2000]], תחת שלטונו של [[ולדימיר פוטין]] נחשבת רוסיה למדינה בעלת משטר [[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטי]] ו[[משטר סמכותני|סמכותני]]{{הערה|שם=oxfordbibliographies|{{Cite news|url=http://www.oxfordbibliographies.com/view/document/obo-9780199756223/obo-9780199756223-0205.xml|title=Authoritarianism in Russia - Political Science - Oxford Bibliographies - obo|language=en|access-date=2017-12-18}}}}. פוטין סופג ביקורת בינלאומית חריפה בעקבות פגיעתו במתנגדי משטר, בעיתונאים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20111202205415/http://www.newssafety.org/images/pdf/KillingtheMessenger.pdf|כותרת=Wayback Machine|תאריך=2 בדצמבר 2011|תאריך_וידוא=2017-12-18}}}}, ב[[מיעוטים]] ובפעילי [[אופוזיציה]] וזכויות אדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.civilrightsdefenders.org/country-reports/human-rights-in-russia-2016/|כותרת=Human Rights in Russia 2016|אתר=Civil Rights Defenders|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2017-12-18|archive-date=2017-12-22|archive-url=https://web.archive.org/web/20171222104934/https://www.civilrightsdefenders.org/country-reports/human-rights-in-russia-2016/|url-status=dead}}}}.

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של רוסיה}}

=== רוס של קייב ונסיכות מוסקבה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[רוס של קייב]], [[נסיכות מוסקבה]]}}
תולדותיה של רוסיה שזורות בתולדותיה של קבוצה אתנית, המכונה [[סלאבים]]. קבוצה זו היא המקור לעמים מרכז ומזרח-אירופיים רבים, דוגמת ה[[רוסים]], ה[[אוקראינים]], ה[[פולנים]] ואחרים. הישות המדינית הראשונה שהוקמה הייתה [[רוס של קייב|קייב-רוס]] (או: "רות'ניה של קייב"), שנקראה על שם בירתה – [[קייב]]. ישות זו הוקמה בעקבות הגעתו לאזור של קבוצה או שבט בשם "[[שבט רוס|רוס]]". הדעות חלוקות לגבי מקורותיהם של אנשים אלה. מרבית החוקרים טוענים שמקורם מאזור [[סקנדינביה]] של היום. לפי תאוריה זו בני שבט זה נחשבו ה[[ויקינגים|וויקינגים]] של מזרח אירופה, ובפי המקומיים הם כונו "[[ורנגים]]". מלכם הראשון היה [[רוריק]]. עיקר שטחי הממלכה הקדומה השתרעו על שטחי אוקראינה המודרנית. לפי דעה אחרת, הפופולרית במידה מסוימת ברוסיה, מקורה של קבוצה זו או של השבט הזה בעמים הסלאביים עצמם. בשנת [[988]], בתקופת שלטונו של [[ולדימיר הראשון]], התנצרו הרוסים בעקבות השפעה [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]]. עם נפילתה של [[ביזנטיון]] באמצע [[המאה ה-15]], ראו עצמם הרוסים ממשיכי דרכה (החל מאותה התקופה כונתה רוסיה: "רומא השלישית"{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}).

רוס של קייב לא הצליחה לשמור על אחדותה, והיא התפרקה לשלל נסיכויות שנלחמו אלו באלו. בתקופה זו, קמה במרכז רוסיה [[נסיכות ולדימיר]], ואילו בצפונה התבססה [[רפובליקת נובגורוד]]. באמצע [[המאה ה-13]], נכבשה רוסיה על ידי [[האימפריה המונגולית]] (מלבד נסיכות נובגורוד ואזורים בצפון מערב המדינה), ונשארה תחת העול הזר במשך כשלוש מאות שנים.

במהלך תקופת השלטון הזר עלתה קרנה של [[נסיכות מוסקבה]], ועוד לפני הניצחון על המונגולים ב[[קרב קוליקובו]], אשר התרחש בשנת 1380, הפכה נסיכות זו דומיננטית. הנסיך [[איוואן השלישי]] הצליח למגר סופית את המונגולים בשנת 1480, לאחר עימות שכונה: "[[ההתקוממות הגדולה על נהר האוגרה]]".

=== שושלת רומנוב ===
{{הפניה לערך מורחב|שושלת רומנוב}}
[[קובץ:Russian Empire (1867).svg|ממוזער|250px|שיאה של [[האימפריה הרוסית]], [[1866]]. אזורי שליטה צבועים בצבע ירוק כהה.]]

במהלך מאתיים השנים שלאחר מכן ביססה נסיכות מוסקבה את מעמדה באירופה המזרחית. באמצע [[המאה ה-16]] הכתיר את עצמו שליטה של הנסיכות, [[איוואן האיום]], בתואר [[צאר]] כסמל לכוחה הרב. במהלך תקופה זו ידעה רוסיה מספר פלישות זרות, ובאחת מהן אף איבדה את השליטה על עיר בירתה לפרק זמן קצר, בראשית [[המאה ה-17]]. איוואן האיום היה אחרון השליטים משושלת רוריק. לאחריו, עלתה לשלטון [[שושלת רומנוב]], בשנת 1613.

למרות הכיבושים הנרחבים, פיגרה רוסיה אחרי מדינות [[מערב אירופה]] מבחינות רבות. כתוצאה מכך, יזם הצאר [[פיוטר הגדול]], שעלה לשלטון בסוף המאה ה-17, רפורמות רבות, שבסופן הפכה רוסיה למעצמה בינלאומית ושינתה את שמה ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. הניצחון על [[שוודיה]] ב[[המלחמה הצפונית הגדולה|מלחמה הצפונית הגדולה]], אשר התרחשה בראשית [[המאה ה-18]] – ביסס את מיקומה החדש.

[[קובץ:Peter der-Grosse 1838.jpg|ממוזער|250px|[[פיוטר הגדול]], מצביע על [[סנקט פטרבורג]] במפה כמקום מושבו וכ[[עיר בירה|בירת]] ה[[האימפריה הרוסית|אימפריה]]. הוא עונד סרט כחול כסימן לתואר אצולה, ומחזיק בידו הימנית [[חרב]] המונחת על [[תותח]] – סימן ל[[כיבוש]]יו הרבים.]]
במהלך המאה ה-18 והמחצית הראשונה של [[המאה ה-19]], הייתה רוסיה אחד הכוחות הדומיננטיים בעולם, עם תעשייה מפותחת ומחקר מתקדם. למרות ההתחלה הנאה, בוששה [[המהפכה התעשייתית]] להגיע למדינה, וכתוצאה מכך החל להיווצר פער כלכלי הולך וגדל בינה ובין מדינות [[מערב אירופה]]. במישור הצבאי, נחלה רוסיה מספר הפסדים במלחמות, דוגמת [[מלחמת קרים]] (1854–1856) ו[[מלחמת רוסיה–יפן]] (1904–1905). בנוסף, אירע ניסיון מהפכני כושל כנגד הצאר – [[מהפכת 1905]]. רוסיה הייתה עדה לעלייה חדה באבטלה וברמת העוני, בקרב השכבות החלשות של אוכלוסייתה.

=== ברית המועצות ===
{{הפניה לערך מורחב|ברית המועצות}}
המשברים הגיעו לשיאם במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. הכלכלה הרוסית החלשה לא עמדה בנטל הכבד וקרסה. קריסת הכלכלה, האבדות הרבות בנפש בחזית, הרעב הכבד והתעמולה של המתנגדים כנגד המשטר המלוכני, דוגמת ה[[בולשביקים]] ואחרים, גרמו לנפילתו של הממשל, במסגרת [[מהפכת פברואר]] (1917). הממשלה הרוסית הזמנית שהוקמה, בראשותו של [[קרנסקי]], לא הצליחה להתמודד עם המשבר, ונפלה ב[[מהפכת אוקטובר]], לאחריה עלה לשלטון [[ולדימיר איליץ' לנין]]. הבולשיביקים הכריזו על כינון מדינה חדשה: "[[רוסיה הסובייטית]]". המדינה שקעה עד מהרה ב[[מלחמת אזרחים]] אכזרית שנמשכה עד [[1921]].

ב-[[30 בדצמבר]] [[1922]] הוקמה ברית המועצות, כאיחוד בין רוסיה ובין מספר רפובליקות סובייטיות נוספות, שקמו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר – ביוזמת [[הצבא האדום]]. השלטון אשר עמד בראש המדינה החדשה נקט במדיניות בדלנית במהלך עשרים השנים שחלפו מתום מלחמת האזרחים, ודאג [[תיעוש|לתעש]] אותה ולהשריש את צורת השלטון החדשה בקרב אזרחיה. ידה של ברית המועצות בתום [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה על העליונה. המלחמה גרמה למשבר חריף ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], שאיבדה ממעמדה הבינלאומי כמעצמת על; את מקומה תפסה רוסיה, לצד [[ארצות הברית]]. המאבק בין שתי מעצמות העל ידוע בכינוי: "[[המלחמה הקרה]]". מלחמה זו התחממה מעת לעת, בעת מלחמות בין בעלות הברית של המעצמות, דוגמת [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם]]. בתקופה זו, שלטה ברית המועצות על אימפריה רחבת ידיים באירופה המזרחית והמרכזית. היא דיכאה ביד קשה מספר התקוממויות נגד שלטונה, דוגמת המרד ב[[הונגריה]], אשר התרחש בשנת [[1956]] ו"[[האביב של פראג]]" ב[[צ'כוסלובקיה]] בשנת [[1968]].

בשנת 1964, הודח [[ניקיטה חרושצ'וב]] מהשלטון, ואת מקומו תפס [[ליאוניד ברז'נייב]]. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את [[הצבא הסובייטי]] והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם. עם זאת, התאפיין שלטונו בשחיתות הולכת וגוברת וב[[מיתון כלכלי]]. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982, ידעה ברית המועצות חילופי שלטון תכופים, כאשר [[יורי אנדרופוב]] (1982–1984) ו[[קונסטנטין צ'רניינקו]] (1984–1985) משלו בה לפרקי זמן קצרים. השניים האחרונים היו חולים מאוד כבר בהיכנסם לתפקיד, ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות, שנשארה זהה כמעט לחלוטין לזו שהונהגה בתקופת ברז'נייב.

=== לאחר התפרקות ברית המועצות===
{{הפניה לערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
[[מיכאיל גורבצ'וב]], שעלה לשלטון במרץ 1985 לאחר מותו של [[קונסטנטין צ'רניינקו]], ניסה להציל את כלכלתה הקופאת של המדינה, אך לא השכיל להפיל את שיטת הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]. עם זאת, הרפורמות שהנהיג תרמו בשנת 1991 ל[[התפרקות ברית המועצות]], זמן קצר לאחר בחירתו של [[בוריס ילצין]] לנשיא. לאחר נפילת הברית, התרחשה [[הפיכת ינאייב]], אשר בוצעה על ידי החוגים הקומוניסטיים השמרניים. הפיכה זו הייתה ניסיון [[פוטש]], על מנת להחזיר את הגלגל לאחור, אך כשלה כעבור שלושה ימים בלבד. בניצוחו של ילצין, הפכה רוסיה ל[[דמוקרטיה]]. הרפובליקות הסובייטיות לא רצו להמשיך את דרכן יחד עם רוסיה, והתנתקו ממנה בראשית שנות ה-90. רוסיה ניסתה לשמר את מעמדה הרם בקרב הרפובליקות הפורשות; לשם כך הקימה את [[חבר המדינות]], אך לרוע המזל אף הוא התפרק. הדמוקרטיה החדשה ידעה מספר משברים צבאיים, בעיקר מצד חסידי השלטון הישן, אשר דגלו בחידוש הברית, כמו גם מתקפות טרור רצחניות צ'צ'ניות, על רקע מאבקה של [[צ'צ'ניה]] לקבלת עצמאות מרוסיה. רוסיה ידעה גם משברים כלכליים קשים; הקשה מכולם היה [[משבר הרובל (1998)|משבר הרובל]], אשר התרחש באוגוסט 1998.

ילצין היה הנשיא הראשון שנבחר ב[[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] במדינה. הוא כיהן כנשיא במשך שתי קדנציות רצופות, עד שהודיע טלוויזיונית על התפטרות ב-[[31 בדצמבר]] [[1999]]. הוא הנהיג במדינה רפורמות רדיקליות, והביא לשינוי המבנה החברתי, הפוליטי והכלכלי של רוסיה. תקופתו עמדה בסימנם של משברים כלכליים ופוליטיים, ולצדם, היפתחות מהירה של חופש הביטוי. כמו כן הביא לקריסת ה[[סוציאליזם]] בברית המועצות, הוציא את המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק ופיזר את [[הסובייט העליון]].

עם עלייתו של [[ולדימיר פוטין]] לשלטון בשנת 2000, בעידודו של ילצין, ביססה רוסיה את מעמדה הכלכלי, והחלה להיחלץ בהדרגה מהמשבר הכלכלי הקשה אליו נכנסה. עדות לכך ניתנה ב-1999, כאשר פוטין היה ראש ממשלה בעוד ילצין היה נשיא. במהלכה החלו מחירי ה[[נפט]] וה[[גז טבעי|גז הטבעי]] לעלות חזרה לשווים המקורי, טרם המשבר שגרם לצניחתם. השיפור במעמדה הכלכלי של רוסיה תרם להשפעתה המכרעת על ה[[פוליטיקה]] והכלכלה העולמית.

בד בבד, עברה רוסיה הידרדרות משמעותית בתחום זכויות האדם וחופש הפרט: גופי [[אכיפת החוק]] הפדרליים קיבלו סמכויות מורחבות; ערוצי הטלוויזיה והרדיו עברו לבעלות [[גזפרום מדיה]], תאגיד תקשורת בבעלות [[תאגיד]] [[גזפרום]] הממשלתי; ספקיות התקשורת חויבו להתבסס על תשתיות רוסיות ונמנע מ[[טוקבק]]יסטים מלהביע דעות מבלי להירשם קודם לכן ונחקק [[חוק האינטרנט הריבוני]] שנועד לוודא שרשת האינטרנט הרוסית תתבסס על משאבים רוסיים ובכך תתאפשר ל[[ממשלת רוסיה]] שליטה טובה יותר על ה[[אינטרנט]] במדינה.

בדצמבר 2007, נערכו בחירות ל[[הדומה של רוסיה|דומה]] (הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, האספה הפדרלית), אשר בהן זכתה "[[רוסיה המאוחדת]]", מפלגתו של פוטין. במרץ 2008, נערכו בחירות לנשיאות רוסיה, לאחריהן זכה ברוב קולות מקורבו של פוטין, [[דמיטרי מדבדב]].

באוגוסט 2008, פלשה רוסיה לשכנתה גאורגיה, במסגרת [[המלחמה בדרום אוסטיה]]. היה זה העימות הצבאי הראשון מחוץ לגבולותיה מאז התפרקות ברית המועצות, שהביא לעצמאות [[דה פקטו]] של מחוזות [[דרום אוסטיה]] ו[[אבחזיה]].

במרץ 2012, נערכו בשנית הבחירות לנשיאות רוסיה, ופוטין נבחר מחדש לקדנציה בת שש שנים, כשהוא ממנה את קודמו, מדבדב, לתפקיד ראש הממשלה. רוסיה הייתה מעורבת ב[[המתיחות בחצי האי קרים (2014)|משבר קרים]], שהביא לסיפוח דה-פקטו של [[חצי האי קרים]] לרוסיה. עקב אירועים אלה, הטילו מרבית מדינות המערב [[סנקציות]] כלכליות על רוסיה, ויחד עם ירידת מחירי הנפט והגז (המהווים את רוב הייצוא הרוסי) שהחלה ב-2014 – הביאו אלה ל[[מיתון]] בכלכלה הרוסית.

בספטמבר 2015, [[מעורבות רוסית במלחמת האזרחים בסוריה|התערבה רוסיה בנעשה במלחמת האזרחים בסוריה]], כששלחה כוחות צבאיים, אשר סייעו ל[[נשיא סוריה]], [[בשאר אל-אסד]] – ב[[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמתו במתנגדים לשלטונו]]. סיוע זה הביא להידרדרות מתמשכת של רוסיה ביחסיה עם [[מדינות המערב]].

בשני העשורים הראשונים של [[המאה ה-21]], הצליח פוטין לחזק בהדרגה את הדומיננטיות שלו בשלטון, ואת תדמיתו כשליט הרלוונטי היחיד ברוסיה, תוך נטרול אפקטיביות מצד ה[[אופוזיציה]]. פוטין נהנה בתקופה זו באופן עקבי למדי מתמיכה ציבורית רחבה, אולם נקודת שפל יחסית בתדמיתו הציבורית הגיעה בשנת 2019 כאשר מספר מחאות ציבוריות התמזגו יחד באופן שערער את לגיטימיות השלטון שלו באופן חריג. המחאות השונות נגעו במגוון נושאים, ביניהם העלאת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]], קיצוץ בשירותי ה[[רווחה]] הציבוריים, חוסר יכולת לטפל במפגעי [[אשפה]]{{הערה|{{TheMarker||החיים בזבל: האויבים הגדולים ביותר של שלטון פוטין|.premium-1.7949383|7 באוקטובר 2019}}}} וטענות לאוזלת יד הממשלה מול תופעת של [[אלימות נגד נשים]]{{הערה|{{ynet||"לא רציתי למות". מחאת נשים ברוסיה|5556867|24 ביולי 2019}}}} – אלו הצטרפו ל[[המחאות ברוסיה (2017–2018)|גל מחאות מוקדם יותר]] בארגון האופוזיציה, שהחל לצבור תאוצה בשנים 2017–2018 תוך טענות ל[[שחיתות שלטונית]] בדרגים הגבוהים. באוגוסט 2019 [[מעצר|נעצרו]] כ-600 אזרחי רוסיה שהשתתפו במחאה למען [[בחירות]] חופשיות ובעקבות סנקציות על כלכלתה חווה רוסיה האטה כלכלית מסוימת{{הערה|{{וואלה!||ההפגנות נמשכות: 600 עצורים במחאת האופוזיציה במוסקבה|3251098|3 באוגוסט 2019}}}}. נוסף על כך ארגוני זכויות אדם תיעדו התדרדרות בזכויות האדם ברוסיה בתקופה זו<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=Russia: Events of 2018|קישור=https://www.hrw.org/world-report/2019/country-chapters/russia|שנת הוצאה=2018-12-20|מחבר=Human Rights Watch|שפה=en}}</ref>.

במהלך [[מגפת הקורונה ברוסיה|התפרצות נגיף הקורונה]], הייתה רוסיה המדינה השלישית בעולם במספר הנדבקים בה: כ-2 מיליון נדבקים.

מאז נובמבר [[2021]] ריכזה רוסיה כוחות צבא גדולים בגבולה עם [[אוקראינה]], וב-[[24 בפברואר]] [[2022]] החלה [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]]. הפלישה גרמה לתמורות שונות ברוסיה עצמה, ובין היתר גרמה לפגיעה בארגונים שאמורים במדינה על [[זכויות האדם]]. ארגונים לא ממשלתיים, פעילים נגד שחיתות, עיתונאים ונציגי תקשורת אחרים, מגיני זכויות אזרח, עורכי דין וחוקרים להגביל או להפסיק את פעילותם או לעזוב את המדינה[https://www.osce.org/files/f/documents/7/5/526720_0.pdf]. התדרדרות תועדה גם בנוגע ליכולת להשמיע ברוסיה עמדות [[אופוזיציה]].

רוסיה היא אחת מהנפגעות העיקריות מ[[משבר האקלים]] (הטמפרטורה בה עולה בקצב מהיר מבשאר העולם), אך גם אחת מהמדינות העיקריות התורמות לו (הרביעית בשיעור פליטת גזי החממה)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themoscowtimes.com/2020/03/04/is-russia-finally-waking-up-to-climate-change-a69517|הכותב=Daniel Kozin|כותרת=Is Russia Finally Waking Up to Climate Change?|אתר=The Moscow Times|תאריך=2020-03-04|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-01-10}}</ref>.

== פוליטיקה ==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של רוסיה}}
[[קובץ:Vladimir Putin (2022-02-24).jpg|ממוזער|250px|[[ולדימיר פוטין]], נשיא הפדרציה הרוסית מאז 2000.]]
דה יורה, רוסיה היא [[פדרציה]] נשיאותית. [[חוקת רוסיה]], שאושרה במשאל עם ב-1993 – יצרה את הבסיס ל[[משטר נשיאותי]]. הנשיא בעל סמכויות נרחבות, ונבחר ב[[בחירות ישירות]], [[בחירות כלליות (כללי)|כלליות]] וחשאיות לכהונה בת שש שנים. מקום משכנו של הנשיא הוא [[הקרמלין]]. הנשיא ממנה את ה[[ממשלת רוסיה|ממשלה]] ואת [[ראש ממשלת רוסיה|ראש הממשלה]], שחייב לזכות באישור [[הדומה של רוסיה|הבית התחתון של הפרלמנט]], את [[סגן ראש ממשלת רוסיה|סגן ראש הממשלה]] ואת השרים. כמו כן, מעורב הנשיא במינוי הפקידות הבכירה באמצעות הגשת מועמדים לתפקידי כח במדינה. הוא גם משמש כמפקד [[הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית|צבא רוסיה]] וראש [[המועצה לביטחון לאומי של רוסיה|המועצה לביטחון לאומי]]. הנשיא רשאי להוציא [[צו]]וים ללא אישור הפרלמנט ולהם תוקף כשל חוק ממש.

הפרלמנט הרוסי, המכונה: "[[האספה הפדרלית של רוסיה]]", מורכב משני בתים. הבית העליון הוא [[מועצת הפדרציה של רוסיה|מועצת הפדרציה]], המורכבת מ-170 צירים, הממונים לתקופת כהונה בת ארבע שנים (שני נציגים מכל אחד מ-88 ה[[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקטים הפדרליים של רוסיה]]). הבית התחתון, [[הדומה של רוסיה|הדומה]], מורכב מ-450 צירים, הנבחרים לתקופת כהונה של חמש שנים, ב[[בחירות יחסיות]].

למרות [[ליברליזציה]] יחסית בשנים שלאחר [[התפרקות ברית המועצות]], החל משלב מסוים המשטר אימץ בהדרגה, ובמיוחד תחת שלטון [[ולדימיר פוטין|פוטין]], מאפיינים [[דה פקטו]] שאינם דמוקרטיים ובפועל נחשבת רוסיה לבעלת משטר [[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]] ו[[משטר סמכותני|סמכותני]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eiu.com/topic/democracy-index|הכותב=|כותרת=Democracy Index 2019|אתר=|תאריך=}}</ref>{{הערה|שם=Human Rights Watch}}{{הערה|שם=Democracy Index 2016}}{{הערה|שם=oxfordbibliographies}}.

[[מלחמת אוקראינה–רוסיה|הפלישה לאוקראינה]] הקצינה תופעה זו, ובשנים שלאחר פרוץ המלחמה הגבירה הממשלה תקיפות נגד האופוזיציה הפוליטית ומבקרים אחרים לפני ואחרי הבחירות לנשיאות שבהן ניצח ולדימיר פוטין, ולא הייתה לו תחרות אמיתית. הרשויות המשיכו לחנוק קולות ביקורתיים, במיוחד באינטרנט, באמצעות תביעות פליליות באשמת קיצוניות. בנובמבר 2024, בית הדין האירופי לזכויות אזרח (ECHR), מצא כי המעצרים החוזרים ונשנים של איש האופוזיציה אלכסיי נבלני היו בלתי חוקיים ובמטרה לדכא פלורליזם פוליטי. הקרמלין לא מנע מהרשויות בצ'צ'ניה לאיים ולכלוא מגיני זכויות אזרח.

=== יחסי חוץ ===
בתקופת [[המלחמה הקרה]] הייתה רוסיה, כחלק מ[[ברית המועצות]], אחת משתי [[מעצמת-על|מעצמות העל]] העולמיות, והתקופה שלאחר [[סתיו העמים|נפילת הגוש הקומוניסטי]] החלה פרק חדש במעמדה הבינלאומי של רוסיה, בו ארצות הברית היא כעת מעצמת העל היחידה<ref>{{צ-ספר|שם=אביב חדש|פרק=ברית המועצות|קישור=https://school.kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=48202809&nTocEntryID=48339171&nPageID=48324007}}</ref>.

תקופה זו החלה בהיפתחות ל[[העולם המערבי|מדינות המערב]], ובהיחלשות במעמדה הבינלאומי של רוסיה, אך לאחר כעשור וחצי של התאוששות, חזרה רוסיה בהדרגה למעמדה כאחת המעצמות החשובות ביחסים הבינלאומיים, בין היתר בזכות הפיכת [[משאב טבע|משאבי הטבע]] הרבים שלה למקור כוח ביחסי החוץ שלה. כך למשל, תמכה רוסיה במדינות כושלות כלכלית בתמורה לשיתוף פעולתן. בשנים אלו חזרה רוסיה לנסות ולמצב את עצמה ככוח נגדי למערב<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://tchelet.org.il/article.php?id=472&page=all|הכותב=[[זאב לקויר]]|כותרת=האסטרטגיה המוסלמית של רוסיה|אתר=תכלת}}</ref>, והחלה להתבטא ביתר נחרצות לגבי אזורים שונים, שהיא רואה בהם חלק מתחום השפעתה{{הערה|{{וואלה!|טלי גולדשטין|לא מסתפקת בקווקז: רוסיה רוצה השפעה עולמית|1339549|1 בספטמבר 2008}}}}. וכחלק מתהליך זה אימצה דוקטרינה חדשה לפיה רוסיה היא שותפה טבעית של כמה משכנותיה המוסלמיות, בהתנגדות לעוצמת המערב, והחלה לראות את עצמה כגורם משמעותי ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/prigozhin-uprising/|הכותב=דניאל ראקוב|כותרת=מרד פריגוז’ין: משמעויות לדימוי העוצמה של רוסיה}}</ref>{{הערה|שם=:0}}, לצד התייחסותה למרכז אסיה כ"תחום השפעה מיוחד" שלה<ref name=":0" />, ופעמים רבות היא מתערבת בסכסוכים מקומיים באזורים אלו{{הערה|שם=בויאן פנצ'בסקי, וול סטריט ז'ורנל|{{גלובס|וול סטריט ג'ורנל|צעדי פוטין מערערים את השכנות האירופיות של רוסיה|1001398801|17 בינואר 2022}}}}.

אזור משמעותי נוסף שרוסיה רואה כחלק מתחום השפעתה הוא [[מזרח אירופה]]<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/inbar-the-world-after-the-war-in-ukraine/|הכותב=[[אפרים ענבר]]|כותרת=העולם לאחר המלחמה באוקראינה|אתר=מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון}}</ref>. לאחר נפילת [[ברית ורשה]] נחלשה ההשפעה הרוסית על מדינות האזור<ref name=":0" />, וכמה מהן הצטרפו לבריתות מערביות כמו [[נאט"ו]] וה[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]]. עם התחזקותו המחודשת של מעמדה בתחילת המאה ה־21 החלה להחריף את תגובותיה למה שתפסה כניסיונות נוספים של מדינות מתחום השפעתה להתקרב למערב<ref name=":1" /> גם לאחר נפילת הגוש הסובייטי רוסיה עודנה מחזיקה בבריתות אזוריות דוגמת [[חבר המדינות]], כאשר על חלק ממדינות אלו, דוגמת בלארוס, מחזיקה רוסיה בהשפעה רבה על השלטון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/place/Belarus/Belarus-in-the-21st-century|כותרת=בלארוס|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה}}</ref>{{הערה|שם=בויאן פנצ'בסקי, וול סטריט ז'ורנל}}. על פי דיווחים של גורמי מודיעין מערביים, בתקופה זו פעלה רוסיה כדי לערער את יציבות השלטון במדינות שונות במזרח אירופה{{הערה|{{mako|אסף רוזנצוייג|דיווח: "הרוסים דיברו על תוכניות לתקיפה גרעינית ביעדים שונים בגרמניה"|03b809864ae1481027|news-world/2022_q4|28 באוקטובר 2022}}}}, כאשר במקביל החלו פרסומים במערב לקשור את רוסיה לניסיונות התערבות בבחירות גם במדינות המערב{{הערה|{{אנשים ומחשבים|גלי פיאלקוב|דו"ח: רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות ארה"ב; סין בחרה שלא|334426}}}}{{הערה|שם=בויאן פנצ'בסקי, וול סטריט ז'ורנל}}, נושא שעלה לשיח הציבורי סביב [[התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016]]. ממשלות מערביות אף האשימו את רוסיה בסדרת רציחות של גולים רוסיים בפרופיל גבוה ששהו בחסותן של מדינות מערביות{{הערה|שם=בויאן פנצ'בסקי, וול סטריט ז'ורנל}}. התערבויות אלו הטו גם מדינות כמו [[ספרד]], שנטו מסורתית לטובת רוסיה, לצדד יותר בבריתות ומהלכים לצמצום השפעת רוסיה, בין היתר לאחר שנחשף כי רוסיה התערבה גם בהצבעות ומחאות בספרד{{הערה|שם=בויאן פנצ'בסקי, וול סטריט ז'ורנל}}.

מגמת החרפת תגובותיה של רוסיה להתקרבות למערב בקרב מדינות בתחום השפעתה, התגברה בתקופת [[סיפוח חצי האי קרים (2014)|סיפוח קרים]]{{הערה|שם=בויאן פנצ'בסקי, וול סטריט ז'ורנל}}, והגיעה לשיאה בשנת 2022 ב[[מלחמת רוסיה-אוקראינה|פלישה הרוסית לאוקראינה]], על רקע התנגדות רוסית בהקשר זה. פלישה זו עוררה תגובת נגד דיפלומטית עזה, שדרדרה רבים מיחסי החוץ של רוסיה, בעיקר עם מדינות המערב, וקירבה את רוסיה למדינות כמו [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] שהתבטאה בנייטרליות כלפי הפלישה, [[איראן]] שאף סייעה לה בציוד צבאי וכן מדינות נוספות דוגמת [[טורקיה]], שקודם לכן הייתה [[יחסי טורקיה–רוסיה#היחסים כיום|יריבה שלה במספר מחלוקות אזוריות]]. לצד זאת, מדינות שונות במזרח אירופה הגבירו את ניסיונותיהן להתרחק מרוסיה ולהתקרב למערב<ref name=":1" />. על רקע המלחמה הגבירה רוסיה את מאמציה לחזק את מעמדה בחלק ממדינות [[אפריקה שמדרום לסהרה]], שם על פי דיווחי [[הפנטגון]], מלוות פעולותיה הדיפלומטיות בפעולה צבאית של [[קבוצת וגנר]]{{הערה|{{mako|אסף רוזנצוייג|הרחק מהמלחמה באוקראינה – העימות בין רוסיה והמערב עולה שלב|663b3ff53aed581027|news-world/2023_q1|23 בינואר 2023}}}}.

רוסיה חברה בארגון [[BRICS]], ומשמשת גם כמדינה משקיפה ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות משקיפות|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].

=== זכויות האדם ברוסיה ===
נכון לשנת 2017, רוסיה מדורגת במקום השני מבין המדינות החברות במועצת אירופה במספר האשמות על ידי בית הדין האירופי לפגיעה בזכויות אזרח (ECHR), ומובילה במספר ההפרות של האמנה האירופית לזכויות אזרח המוכרת על ידי ECHR. רוסיה אחראית ל-60% מכלל החלטות על ECHR על הפרת הזכות לחיים, מחצית מההחלטות על עינויים, טיפול לא אנושי או חקירה לא יעילה של תלונות נגדן, ומחצית מההחלטות על היעדר תרופות אפקטיביות.

על פי דו"ח של Human Rights Watch משנת 2019<ref name=":2" />, מצב זכויות האזרח ברוסיה עבר שינוי שלילי. למעט מקרים חריגים, תגובת המדינה לפעילות אזרחית גוברת היא מדכאת במהותה והתבטאה באיסורים, החמרה בחקיקה ותביעות פליליות על רקע פוליטי. עינויים וצורות אחרות של התעללות נפוצים ברוסיה, במיוחד במקומות המעצר. גם [[אלימות במשפחה]] נפוצה, עם תמיכה לא מספקת לקורבנות האלימות.

דו"ח משנת 2022 של משרד OSCE למוסדות דמוקרטיים [https://www.osce.org/files/f/documents/7/5/526720_0.pdf] וזכויות אזרח מצא כי רפורמות חקיקה ברוסיה בעשור האחרון שינו באופן משמעותי את הסביבה של החברה האזרחית, ניתקו אותה משותפים זרים ובינלאומיים ודיכאו יוזמות עצמאיות וביקורת על הרשויות., השתיקו את התקשורת והגבירו את הלחץ על האופוזיציה הפוליטית. הדיכוי הזה גדל בהדרגה החל מ-2012, לאחר המחאות של 2011–2012, והגיע לשיא ב-2022, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. הדבר מאלץ ארגונים לא ממשלתיים, פעילים נגד שחיתות, עיתונאים ונציגי תקשורת אחרים, מגיני זכויות אזרח, עורכי דין וחוקרים להגביל או להפסיק את פעילותם או לעזוב את המדינה.

== כלכלה ==
[[קובץ:Business Centre of Moscow 2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז העסקים המוסקבאי הבינלאומי "[[מוסקבה סיטי]]"]]
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת רוסיה}}

=== התפרקות ברית המועצות ===
[[קובץ:GDP_of_Russia_since_1989.svg|ממוזער|300px|גרף המציג את השינוי בתוצר הכללי ברוסיה – כפונקציה של השנים, לאחר פירוקה של ברית המועצות.]]

על פי [[מדד הפיתוח האנושי]], נחשבה רוסיה עד 1991 מדינה בעלת מדד פיתוח אנושי גבוה, אך בשנים הראשונות שלאחר התפרקות ברית המועצות נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות [[הגוש הקומוניסטי]] לשעבר) לקיים [[כלכלת שוק]] וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991, הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה"{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}, עם נפילה חדה ב[[תמ"ג]], [[גרעון תקציבי]] עצום, [[רזרבת מטבע חוץ|רזרבות מט"ח]] אפסיות ו[[אינפלציה]] משתוללת. על הסיבות לכך נמנו בעיקר [[תחרות כלכלית|התעשייה הבלתי תחרותית]], אובדן שוקי הגוש הסובייטי לשעבר שבעבר רוסיה הסובייטית נשענה עליהם, היעדר תמיכה של ממש במגזר החקלאי, היעדר תשתית עסקית חלופית ל[[ממשל ריכוזי|שלטון הכלכלי הריכוזי]] {{אנ|Centralized government}} שהתפרק והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. בעקבות היווצרות משבר כלכלי חמור זה, ניתנה ברוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות חשיבות עליונה להסרת כל החסמים, שעשויים היו לעכב או אף למנוע התפתחות כלכלית עתידית, דוגמת התערבות ממשלתית. כמו כן, הוחלט לתת חופש מוחלט להתנהלות המשק הרוסי תוך כינון כלכלת שוק הוגנת (דוגמת הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים), כפי שזו נהגתה על ידי אבי תורת ה[[קפיטליזם]], [[אדם סמית]]. כמו כן, נעשו מאמצים לשלב את רוסיה מחדש בכלכלה העולמית, ולערוך בה שינויים כלכליים מבניים. דוגמה לכך היא הסדרת התנהלותם הכלכלית של גופים, אשר ריכזו בידיהם כוח כלכלי רב, דוגמת ה[[אוליגרכים רוסים|אוליגרכים הרוסיים]].

על אף קשיים אלו, חוותה רוסיה צמיחה כלכלית מסוימת ב-1997, אך זו ירדה לטמיון לאחר "[[משבר הרובל]]", אשר התרחש באוגוסט [[1998]]. במהלך משבר זה, זינקה האינפלציה ל-85%, [[שער חליפין|שער החליפין]] צנח, המערכת הבנקאית קרסה והממשלה הודיעה על אי עמידה בחובותיה (פשטה רגל). למרות כל הקשיים שחוותה, נהנית רוסיה מאז שנת 1999 מצמיחה כלכלית, המתבססת על מחירי [[נפט]] ו[[גז טבעי]] גבוהים, כמו גם על רפורמות בתחום המיסוי, ה[[תחבורה]], ה[[רגולציה]] ועוד. הצמיחה הכלכלית והעודפים הגדולים בתקציב מובילים, בהדרגה, לצמצום ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]]. במקביל ל[[הפרטה]] המתבצעת, מתבצעת גם [[הלאמה]] של מגזרים מסוימים במשק, בעלי חשיבות אסטרטגית גדולה לממשל, דוגמת: [[אנרגיה]], [[מכרה|מכרות]], הגנה ו[[אווירונאוטיקה]].

=== השיקום וההתעצמות הכלכלית ===
[[קובץ:Russian income.jpg|ממוזער|300px|הגידול בשכר הראלי הנומינלי ב[[אירו]],{{ש}}בין השנים 2000–2007]]

ההתאוששות הכלכלית של רוסיה החלה בשנת 2000, עם עלייתו של [[ולדימיר פוטין]] לשלטון. פוטין צמצם את ההוצאות הממשלתיות, והשכיל להפחית את ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]], תהליך הנמשך גם בשנת 2007. כמו כן, הפחית פוטין את המיסוי על ההכנסה ליחידים ולחברות, כאשר תהליך הפחתת המיסוי תרם לגידול במספר היוזמות העסקיות והשקעות החוץ ברוסיה.

למרות השיפור במצבה הכלכלי, רוסיה עודנה תלויה מאוד ב[[מגזר תעשייתי|מגזר התעשייתי]] שלה, בפרט ביצוא חומרי גלם דוגמת: [[נפט]], [[גז טבעי]], [[מתכת|מתכות]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. הפקתם של חומרי גלם אלו, כמו גם ייצואם, עודנה מהווה חלק ניכר מהתוצר הלאומי הגולמי. עם זאת, חלקו של מגזר זה פוחת בעת האחרונה, בשל עלייה של כ-12% בשנה בצריכה הפרטית (נכון לשנים 2001–2006), כמו גם בשל הגידול ב[[תוצר פיננסי|תוצר הפיננסי]]. רוסיה צפויה להוריד את המע"מ מ־18% ב-2005 ל־13% ב-2009{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}. לצד היתרונות הנובעים מהעלייה בצריכה הפרטית, קיימים לה גם חסרונות: העלייה בצריכה הפרטית מונעת מגובה המשכורות ברוסיה לעלות: מ-62 דולרים בחודש ב-1999 – לכ-700 דולרים בחודש – במרץ 2008. חסרון נוסף מתבטא בחוסר האפשרות להעלות את קצב משיכת ההלוואות והמשכנתאות מ[[בנק ממשלתי|בנקים בשליטה ממשלתית]], דוגמת [[סברבנק]] ו[[ונשטורגבנק]].

ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]] ב[[תמ"ג]] של רוסיה ירד מ-90% בשנת 1999 – ל-8% בלבד בשנת 2006. העודף בחשבון השוטף שלה בשנת 2006 עמד על כ-105 מיליארדי דולרים (רביעית בעולם בתחום זה){{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}. על פי מחקר שערך [[ארגון העבודה הבינלאומי]], ה-[[ILO]], נכון לאוגוסט 2007, עמד שיעור ה[[אבטלה]] ברוסיה על 5.7%{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}.

חברות אנרגיה וחומרי גלם גדולות, כגון [[יוקוס]] (עד לפירוקה), [[רוסנפט]] ו[[גזפרום]], ששוויה עומד על כ-300 מיליארדי דולרים (השלישית בגודלה בעולם) – משגשגות ברוסיה, בזכות המשאבים הטבעיים.

ב־1 בינואר 2004, החליטו רשויות רוסיה על הקמת "[[קרן הייצוב של הפדרציה הרוסית|קרן הייצוב הלאומית]]": [[קרן עתודה פיסקלית|קרן עתודות פיסקליות]], שאליה מועברות ההכנסות העודפות של המדינה. זוהי מעין עתודת חירום פיננסית, במקרה שחל משבר כלכלי כלשהו במדינה. תוכנית ייצוב כלכלית זו הועלתה, בשל הצמיחה הכלכלית המהירה ועליית מחירי הנפט בשנים הקודמות, שמניבים הכנסות גבוהות מהמצופה; הכנסות אלו גורמות לעודף תקציבי. נכון ל־1 בנובמבר 2007, עומד שווי העתודות בקרן זו על כ-148 מיליארדי דולרים (כ-3,600 מיליארדי רובלים).

ביולי 2006, ביטלה רוסיה את כל ההגבלות על הסחר במטבע המקומי (רובל רוסי), בניסיון לגרום להתחזקותו בקרב השווקים הבינלאומיים, ולהעלאת מספר ההשקעות הזרות בכלכלה המקומית. בעקבות העלייה המתמדת ברמת החיים, שבה רוסיה בשנת 2005 לרמת פיתוח אנושית גבוהה, כפי שזו הייתה טרם התפרקות ברית המועצות.

=== קשיים ===
[[קובץ:Graduates in tertiary education-thousands.jpg|ממוזער|250px|מספר הבוגרים בשנה, במוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה. מספר זה הוא הגבוה ביותר באירופה.]]
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים בתחילת המאה ה-21 פחות מ-20% מה[[תמ"ג]]). היות שהכלכלה מנוהלת ברובה על ידי [[מונופול]]ים ענקיים, ניסו הבנק האירופאי ו[[הבנק העולמי]] ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית. כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל הרוסי, חברות זרות בתחום הבנקאות אינן מורשות לחדור למשק הרוסי{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}. כחלק מהסכם הכניסה של רוסיה ל[[ארגון הסחר העולמי]] ב-[[2012]], חתמה רוסיה הסכם עם ארצות הברית, במטרה להעניק [[מרחב השתתפות (בנקאות)|מרחב השתתפות]] חלקי לחברות בנקאיות ברוסיה{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}.

[[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]] יתר של הייצור התעשייתי והמגזר הפיננסי באזורי הבירה, הביאו לאי שוויון כלכלי משמעותי בין אזור העיר והמחוז מוסקבה – ובין חלקים נרחבים אחרים במדינה. בעוד שאזור מוסקבה מייצר את שליש התמ"ג הרוסי, מתגוררת בו רק עשירית מהאוכלוסייה.

בתחילת המאה ה-21, [[יוקר המחיה]] במוסקבה גדול: מחירי הדירות בה עלו באופן לא פרופורציונלי ביחס לרמת המשכורות (כ-5,000 דולרים למ"ר, לעומת [[שכר ממוצע]] של 1,045 דולרים לחודש). עובדה זו פוגעת באופן ניכר ב[[רמת חיים|רמת החיים]] בה. בהתאם ל[[יוקר מחיה]] זה, מיצבו המגזינים הכלכליים "[[האקונומיסט]]" ו"[[פורבס]]" את מוסקבה כעיר היקרה ביותר בעולם{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}.

רוסיה נחשבת אחת המדינות ה[[שחיתות|מושחתות]] ביותר באירופה, עובדה שמנעה ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות בה ב[[תקופת המעבר (רוסיה)|תקופת המעבר]]. הסיבה להיקפי השחיתות הגדולים נעוצה בעובדה, שחלקים נרחבים מהכלכלה הרוסית נמצאים באפלה או בצללים (הכנסות או הוצאות שלא מדווחות); כספים רבים נמצאים בידיים פרטיות ולא בחשבונות הבנקים, ומשמשים תשלומי [[שוחד]] לפקידי ממשלה בכירים, המרכזים בידיהם כוח רב. השחיתות פושה גם בשל תקצוב נמוך של הממשלה את משרדיה: בשל השכר הנמוך, נאלצים עובדי ופקידי ממשל לקבל שוחד – לשם [[השלמת הכנסה]]. סיבה נוספת לשחיתות הגואה נעוצה בגובה המשכורות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]], הנמוכה משמעותית ביחס לגובה המשכורות הממוצע ב[[המגזר הפרטי|מגזר הפרטי]].

=== תחבורה ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רכבות ברוסיה]], [[כבישי רוסיה]], [[איירופלוט]], [[נמל סנקט פטרבורג]], [[נמל ולדיווסטוק]]}}
[[קובץ:VL 85-022 container train.jpg|ממוזער|250px|[[הרכבת הטרנס-סיבירית]], מסילת הרכבת הארוכה ביותר ברוסיה ובעולם.]]
שטחה העצום של הפדרציה הרוסית גורם לקושי בתנועה ברחבי המדינה. נתיב תחבורה עיקרי הוא [[הרכבת הטרנס סיבירית]]. ככלל, רוב התנועה ברחבי המדינה מתבצעת באמצעות רכבות. אין ברוסיה כביש בינעירוני המחבר בין החלקים השונים של המדינה, מהכבישים הבינעירוניים החשובים ברוסיה הוא [[כביש מוסקבה-סנקט פטרבורג|הכביש בין מוסקבה לסנט פטרסבורג]]. לרוסיה נמלי ים, החשובים שבהם נמצאים ב[[ולדיווסטוק|וולדיווסטוק]], [[פרימורסק]], [[מורמנסק]], [[סנקט פטרבורג]], [[מגדן]] ו[[ארכנגלסק]]. נמלי התעופה החשובים במדינה הם [[נמל התעופה שרמטייבו|שרמטייבו]] ו[[נמל התעופה דומודדובו|דומודדובו]] במוסקבה ו[[נמל התעופה הבינלאומי פולקובו|פולקובו]] בסנט פטרבורג.

{{-}}

== שלטון מקומי ==
[[קובץ:Russia Fed-HE.svg|ממוזער|400px|הסובייקטים הפדרליים של רוסיה (לתצוגה מאוזנת יש להגדיל)]]
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[סובייקטים פדרליים של רוסיה]], [[מחוזות פדרליים של רוסיה]]}}
עקב היותה המדינה הגדולה בעולם, מחולקת הפדרציה הרוסית למספר רב של יחידות אדמיניסטרטיביות, הכפופות לשלטון הפדרלי. סה"כ מורכבת רוסיה מ-83 [[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקטים פדרליים]] אשר מתוכם 21 [[רפובליקות של רוסיה|רפובליקות]], 46 [[מחוזות (אובלסטי) של רוסיה|אובלסטים]], תשעה מחוזות מסוג של "[[מחוזות (קראיה) של רוסיה|קראיים]]", [[מחוז (אובלסט) אוטונומי]] ([[המחוז היהודי האוטונומי]]), ארבעה מחוזות (שהם לא אובלסט) אוטונומיים נוספים ושתי ערים פדרליות ([[מוסקבה]] ו[[סנקט פטרבורג]]). ב-2014, לאחר [[סיפוח חצי האי קרים (2014)|סיפוח חצי האי קרים]], הוגדרה [[הרפובליקה של קרים|רפובליקה נוספת]], וכן הוגדרה [[סבסטופול]] כעיר פדרלית שלישית.

ב-2001 נוצרו שבעה מחוזות חדשים לחלוקה שצוינה לעיל. המחוזות האלו נקראים [[מחוזות פדרליים של רוסיה|מחוזות פדרליים]] והם נוצרו לצורך ניהול, כאשר ב-2010 הוקם מחוז שמיני.

== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של רוסיה}}
[[קובץ:Первый, туманный.jpg|400px|ממוזער|מרכז|[[טייגה]], [[מחוז קרסנויארסק]].]]
[[קובץ:Шаманка.jpg|300px|ממוזער|[[ימת באיקל]].]]
{{הפניה לערך מורחב|האזורים הרוסיים הגדולים}}
הפדרציה הרוסית מכילה שטחים נרחבים מיבשת [[אירואסיה]]. אף על פי שחלק ניכר מהאזורים הארקטים והסוב-ארקטיים נמצאים בשטחה, השטח הנותר הוא עצום עד כדי כך, שרוב תנאי ה[[אקלים]] העולמיים חלים בו (כולל [[אקלים צחיח למחצה]] בחבל [[אסטרחן (מחוז)|אסטרחן]]). שטחה הוא כשליש מכלל יבשת אסיה, וכתשיעית מכלל יבשות העולם.

בחלק האירופאי ובחלק האסיאתי רוב השטח מורכב ממישורים ענקיים. המישורים האלה הם בראש ובראשונה [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] בדרום ו[[יער]]ות עבותים בצפון, עם גידולי [[טונדרה]] ליד החופים הצפוניים. רכסי הרים נמצאים ליד הגבול הדרומי, דוגמת [[הרי קווקז]], שבהם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אירופה: [[הר אלברוס]] (5,642 מ'). בנוסף ל[[הרי הקווקז]] ישנה שרשרת הרים נוספת: [[הרי אלטאי]]. בחלקים המזרחיים מתנשא [[רכס ורחויאנסק]]. במרכז מתנשא רכס [[הרי אורל]], המחלק את אירואסיה לאסיה ואירופה.

אורך החופים הכולל של רוסיה הוא מעל 37,000 קילומטרים, הגובלים עם [[אוקיינוס הקרח הצפוני]], [[האוקיינוס השקט]] וכמה ימים פנימיים, דוגמת [[הים השחור]], [[הים הבלטי]] ו[[הים הכספי]]. מספר ימים מהווים חלקים של אוקיינוסים, דוגמת [[ים ברנץ]], [[הים הלבן]], [[ים קארה]], [[ים לאפטייב]] ו[[הים הסיבירי הצפוני]], המהווים חלק מהאוקיינוס הצפוני. [[ים ברינג]], [[ים אוחוצק]] ו[[הים היפני]] הם חלק מהאוקיינוס השקט. האיים הגדולים הם: [[נוביה זמליה]], [[ארץ פרנץ יוזף]], [[האיים הסיביריים החדשים]], [[אי ורנגל]], [[האיים הקוריליים]] ו[[סחלין]].

ברוסיה זורמים עשרות נהרות גדולים, בהם אחדים מהנהרות הארוכים בעולם. בחלק האירופי של רוסיה זורמים ה[[וולגה]], שראשיתו בצפון מערב רוסיה והוא נשפך לים הכספי, ה[[דון (נהר)|דון]] וה[[דנייפר]]. שלושת הנהרות הגדולים החוצים את סיביר מדרום לצפון ומתנקזים לאוקיינוס הקרח הצפוני הם ה[[אוב (נהר ברוסיה)|אוב]] בסיביר המערבית, ה[[לנה]] וה[[יניסיי]], שמוצאו ב[[מונגוליה]]. נהר [[אמור (נהר)|אמור]], הזורם במזרח סיביר ונשפך לאוקיינוס השקט, מהווה בחלקו הגדול את הגבול בין רוסיה סין.

הימות הגדולות הן: [[ימת באיקל]], שהיא ימת המים המתוקים העמוקה בעולם, [[ימת לאדוגה]] ו[[ימת אונגה]].

=== אזורי זמן ===
החל משנת 2010 קיימים ברוסיה תשעה אזורי זמן שונים. קודם לכן היו במדינה 11 אזורי זמן שונים, ששניים מתוכם בוטלו לטובת האזורים האסייתיים של רוסיה. הארגון מחדש של אזורי הזמן במדינה מטעה במידת מה, כיוון שאינו מהווה אינדיקציה לרוחבה האמיתי של המדינה, אלא יותר לרוחב היחסי של החלק הצפוני.

הנקודה המזרחית ביותר של רוסיה היא אי ה[[דיומיד הגדול]] (אוסטרובה ראטמאנובה). הנקודה המערבית ביותר היא מפרץ דנציג. המרחק בקו ישר ביניהם הוא כ-6,600 קילומטרים. המרחק בין שתי הנקודות הרחוקות ביותר במדינה עומד על כ-8,000 קילומטרים, כחמישית מאורכו של [[קו המשווה]].

בהתאם לשינוי חוקתי שהתקבל בקיץ 2011, הונהג ברוסיה שעון המתאים למשטר של "שעון קיץ" ביתר המדינות, ללא מעבר ל"שעון חורף". מצב זהה היה קיים בתקופת ברית המועצות. באוקטובר 2014 נכנס לתוקף חוק שלפיו הונהג שעון המתאים למשטר של "שעון חורף" ביתר המדינות, ללא מעבר ל"שעון קיץ".

ברוסיה ישנם גם [[החי ברוסיה|מגוון בעלי חיים]] המותאמים לאזורים קרים וממוזגים וחלקם אנדמיים לה, כולל מספר [[טורף-על|טורפי-על]] נדירים כגון [[דוב הקוטב]], [[נמר אמור]] ו[[טיגריס סיבירי]].

== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של רוסיה}}
[[קובץ:Бабушка (1356865666).jpg|ממוזער|250px|אישה מבוגרת ברוסיה]]
ברוסיה חיים כ-144.6 מיליוני תושבים (ביחד עם חצי האי קרים מספר התושבים עולה ל-147 מיליון).
[[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות האוכלוסין]] ברוסיה נמוכה מאוד (כתשעה אנשים לקמ"ר). הסיבה לכך היא שטחה העצום של רוסיה: בעוד שרוב האוכלוסייה מתרכזת בערים הגדולות בכלל (מוסקבה, סנקט פטרבורג, נובוסיבירסק ומספר ערים מרכזיות נוספות), ובחלק האירופי של רוסיה בפרט – נותרים חלקים עצומים של המדינה שוממים לחלוטין. ניתן להסביר את תופעת ההתיישבות בערים הגדולות גם בעטיים של תנאים אקלימיים קשים, בחלקים עצומים של המדינה (בעיקר קור עז ברוב ימות השנה), אשר אינם מאפשרים התיישבות אנושית בהם. כ-71% מהאוכלוסייה חיים בחלק האירופאי (80% אם מחשיבים גם את אזורי הרי [[אורל]]).

השפה ה[[רוסית]] היא השפה הרשמית ברוסיה, אך רפובליקות אוטונומיות כוללות לעיתים קרובות את השפות האתניות המקומיות כשפה רשמית שנייה ברפובליקה. [[כתב קירילי|האלפבית הקירילי]] הוא היחיד שמשמש את האוכלוסייה ברוסיה.

[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] ברוסיה היא 71.5 שנים, כעשר שנים פחות מאשר במדינות [[האיחוד האירופי]]. תוחלת החיים של הגברים היא 66.5 שנים, נמוכה ביחס למדינות מערביות אחרות, ואף נמוכה ביחס לזו ששררה בברית המועצות. תוחלת החיים של נשים היא 76.6 שנים.
תוחלת החיים הנמוכה מושפעת במידה רבה מ[[תאונת דרכים|תאונות דרכים]] (שבחלקן נגרמות מנהיגה בשכרות), ומנזקים בריאותיים הקשורים ל[[עישון]] ולצריכה מוגברת של [[משקה אלכוהולי|משקאות חריפים]].

[[גורמי תמותה|גורם התמותה]] העיקרי הוא [[מחלות לב]]. התפשטותן של המחלות: [[איידס]] ו[[שחפת]] מהווה [[גורם תמותה]] משני נוסף. בדו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] מספטמבר [[2019]] כי חלה ירידה משמעותית בצריכת האלכוהול במדינה, ירידה של 43% מאז [[2003]]{{הערה|{{וואלה!||צריכת האלכוהול ברוסיה צנחה ב-43% - ותוחלת החיים בעלייה|3315906|1 באוקטובר 2019}}}}. המדינה מתכננת להוציא לפועל תוכנית בריאות כדי להגיע לתוחלת חיים ממוצעת של 78 שנים עד שנת [[2024]]{{הערה|[https://www.themoscowtimes.com/2019/03/21/life-expectancy-in-russia-inches-upward-to-73-health-ministry-official-a64906 תוחלת חיים ברוסיה]}}

{{הערים הגדולות של רוסיה}}

=== הרכב אתני ===
[[קובץ:Khanty girls gathering berries.jpg|ממוזער|300px|נערות [[חנטי ומנסי (יוגרה)|חנטיות]]: קבוצה אתנית במערב סיביר, ששפתה היא הקרובה ביותר ל[[הונגרית]]]]
ברוסיה קיימות למעלה מ-160 [[קבוצה אתנית|קבוצות אתניות]] שונות.
לפי [[מרשם אוכלוסין]], [[מפקד אוכלוסין 2010 של הפדרציה הרוסית|אשר נערך במדינה]] בשנת 2010, ואשר סקר את מוצאם של תושביה, 77.7% מתוכם הוגדרו [[רוסים]], 10.2% אחרים, 3.7% [[טטרים]], 1.4% [[אוקראינים]] והשאר – באשקירים, [[צ'ובשים]] ו[[צ'צ'נים]].

כ-84% מתושבי המדינה היו שייכים למשפחת העמים ה[[שפות הודו-אירופיות|הינדו-אירופאים]] (מתוכם כ-99% היו [[סלאבים]]), כ-8.5% נמנו על משפחת [[עמים טורקים|העמים הטורקיים]], 3.5% נמנו על משפחת העמים ה[[קווקז]]יים, 2% נמנו על משפחת העמים ה[[שפות אוראליות|פינו-אוגרים]] ו-0.5% מתוכם נמנו על משפחת העמים ה[[מונגולים]].

בעקבות התפרקות ברית המועצות, עזבו את רוסיה מיליוני אירופאים (בעיקר [[גרמנים]], מיעוטים קטנים של [[צ'כים]], [[יוונים]] ו[[פינים]]) בעיקר לארצות הברית ולגרמניה.

הרוסים, כמו גם קבוצות אתניות אחרות ב[[מזרח אירופה]], שייכים למשפחת העמים הסלאבים, המהווה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באירופה.

=== הגירה ===
כ-200,000 בני אדם מהגרים לרוסיה כל שנה{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}, כאשר מחציתם הם רוסים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר. בנוסף, קיימים ברוסיה כ-1.5 מיליון [[הגירה בלתי חוקית|מהגרים בלתי חוקיים]], רובם ממרכז אסיה, הקווקז, [[אוקראינה]], [[מולדובה]] ו[[סין (אזור)|סין]].

למרות ההגירה הנכנסת, פוחתת אוכלוסייתה של רוסיה בכ-500,000–700,000 בני אדם, מדי שנה בשנה (פיחות של כ-0.5% מאחוז האוכלוסייה הכולל בשנה). פיחות זה נובע בעטיים של אחוזי לידה נמוכים (כ-1.52 ילדים לאישה) ואחוזי תמותה גבוהים (בעיקר של גברים בגיל העבודה).

=== דת ===
{{ערך מורחב|דת ברוסיה}}
41% מהרוסים משתייכים ל[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|נצרות פרבוסלבית]]. 25% מגדירים עצמם כ[[רוחניות|רוחנים]] אך לא דתיים ו-13% [[אתאיזם|אתאיסטים]].

מספרם של ה[[מוסלמים]] במדינה נאמד בכ-9.4 מיליון המהווים כ-6.5% מכלל האוכלוסייה. רובם מרוכזים באזור דרום ה[[וולגה]], מערב [[סיביר]], [[צפון הקווקז]] ו[[חצי האי קרים]]. מיעוטים גדולים קיימים גם בערים הגדולות. כמעט כולם הם [[סונים]], ורובם מגיעים ממשפחת [[עמים טורקים|העמים הטורקיים]] והקווקזיים.

==== יהדות רוסיה ====
{{הפניה לערך מורחב|יהדות רוסיה}}
בשנת 1970, נאמד מספר [[היהודים בברית המועצות]] בכ-2.15 מיליון{{הערה|[https://www.demoscope.ru/weekly/ssp/sng_nac_70.php?reg=0 חלוקה ללאומים לפי מפקד האוכלוסין של ברית המועצות ב-1970].}} ( 38% (809 אלף) מהם התגוררו בתחומי הפדרציה הרוסית של היום). נתון זה העמיד את ברית המועצות כמדינה השלישית בעולם במספר אזרחיה היהודיים, אחרי ארצות הברית וישראל. בעקבות התפרקות ברית המועצות, עזבו יהודי רוסיה בעיקר לארצות הברית, לישראל ולגרמניה.

ברוסיה חיים כ-156,000 יהודים רשומים ברשויות הפנים במדינה ויש מספר לא ידוע של יהודים, המוערך בכמיליון, שאינם יודעים על יהדותם או שאינם מצהירים עליה (במידה רבה בעקבות חששם לגילויי [[אנטישמיות]] כנגדם). מחצית מהם חיים ב[[מוסקבה]], וכחמישית – ב[[סנקט פטרבורג]].

"[[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]", אשר בראשו עומדים [[הרבנות הראשית לרוסיה|הרב הראשי לרוסיה]], [[בערל לזר]], ו[[איל הון|איל ההון]] הישראלי [[לב לבייב]] הוא מהארגונים היהודיים הגדולים במדינה, ברשות הארגון תקציבים של מיליוני דולרים ובזכות עובדה זו, מימן הארגון הקמת בתי כנסת, בתי ספר, [[בית תמחוי|בתי תמחוי]], [[מרכז קהילתי|מרכזים קהילתיים]] ומוסדות נוספים ברחבי רוסיה וברית המועצות לשעבר.

בינואר 2016, במהלך הקונגרס היהודי-אירופי, קרא [[נשיא רוסיה]], [[ולדימיר פוטין]], ליהודים הסובלים מ[[אנטישמיות באירופה]] – להגר לרוסיה{{הערה|{{ynet||פוטין ליהודי אירופה: יש אנטישמיות? בואו לרוסיה.|4755633|20 בינואר 2016}}}}.

== ספורט ==
{{הפניה לערך מורחב|ספורט ברוסיה}}
ענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה הם [[כדורגל]], [[כדורסל]], [[הוקי קרח]] ואתלטיקה.

[[טניס]] הנשים במדינה מפותח באופן מיוחד, כאשר ישנן טניסאיות רוסיות רבות אשר משחקות או ששיחקו בצמרת הדירוג העולמי של [[הסבב העולמי לנשים (WTA)|הסבב העולמי לנשים]], דוגמת [[מריה שראפובה]], שדורגה בעבר במקום הראשון בעולם. טניסאיות מפורסמות נוספות הן: [[אנה צ'קבטדזה]], [[ילנה דמנטייבה]], [[סבטלנה קוזנצובה]], [[אנסטסיה מיסקינה]], [[דינארה סאפינה]], [[ורה זבונרבה]] ו[[אנה קורניקובה]]. [[נבחרת גביע הפדרציה של רוסיה|נבחרת טניס הנשים של רוסיה]] זכתה ארבע פעמים ב[[גביע הפדרציה]], בשנים: 2004, 2005, 2007 ו-2008. ב[[אולימפיאדת בייג'ינג (2008)|אולימפיאדת בייג'ינג]], שלוש הטניסאיות שעלו על הפודיום היו רוסיות. על הטניסאים הגברים הרוסיים המפורסמים נמנים [[ניקולאי דווידנקו]] ו[[מאראט סאפין]].

ה[[כדורגל ברוסיה]] צבר תאוצה בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר הקבוצות הרוסיות [[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]] ו[[זניט סנקט פטרבורג]] זכו ב[[גביע אופ"א]], בשנים 2005 ו-2008 בהתאמה וזניט גם זכתה ב[[הסופר קאפ האירופי|סופר קאפ האירופי]]. [[נבחרת רוסיה בכדורגל]] העפילה ב[[יורו 2008]] לחצי גמר המפעל ולרבע גמר [[מונדיאל 2018]]. [[ליגת העל הרוסית בכדורגל]] זוכה לתקצוב מסיבי, עובדה אשר סייעה לקידומו של ענף זה ולפיתוח הפופולריות שלו. בעוד שלאורך כמעט כל שנות הליגה שלטו בה המועדונים ממוסקבה, בתחילת המאה ה-21 היא הפכה שוויונית יותר.

[[נבחרת רוסיה בכדורסל]] השתתפה מאז הקמתה בכל [[אליפות העולם בכדורסל|אליפויות העולם]], למעט שנת 2006, כמו גם בכל [[אליפות אירופה בכדורסל|אליפויות אירופה]] - מאז הקמתה. הזכייה היחידה של נבחרת רוסיה באליפות אירופה הייתה ב-2007, בראשות [[דייוויד בלאט]]. מלבד זאת, היא סיימה כסגנית הן באליפות אירופה, והן פעמיים באליפות העולם.

קבוצת הכדורסל הרוסית [[צסק"א מוסקבה (כדורסל)|צסק"א מוסקבה]] היא אחת הקבוצות החזקות באירופה, והיא זכתה שבע פעמים ב[[יורוליג]]; כמו כן, היא הקבוצה השלטת ב[[ליגת העל הרוסית בכדורסל גברים|ליגת העל הרוסית בכדורסל]] וב[[הליגה המאוחדת של VTB|ליגה המאוחדת של VTB]].

נבחרת ברית המועצות נחשבה בזמנה לנבחרת הטובה באירופה, ובין הטובות בעולם. היא זכתה פעמיים במשחקים האולימפיים בשנים 1972 ו-1988, בשלוש אליפויות עולם בשנים 1967, 1974 ו-1982 ובארבע עשרה אליפויות אירופה.

רוסיה מצליחה גם בענף ההוקי קרח, ו[[נבחרת רוסיה בהוקי קרח|נבחרתה]] זכתה מספר פעמים ב[[אליפות העולם בהוקי קרח]].

ענפי ספורט בולטים נוספים במדינה הם: [[הרמת משקולות]], [[התעמלות]], [[התעמלות אמנותית]], [[איגרוף]], [[היאבקות (ספורט)|היאבקות]], [[אמנות לחימה]], [[כדורעף]], [[רגבי]] ו[[סקי]]. רוסיה מצליחה ב[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] בהם [[רוסיה במשחקים האולימפיים|השתתפה]]: נכון ל-[[אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)|2016]], היא מדורגת במקום התשיעי בטבלת המדליות האולימפיות של כל הזמנים, על אף שהשתתפה במספר מועט של אולימפיאדות. מאז פירוק ברית המועצות, דורגה רוסיה באולימפיאדת הקיץ בכל אולימפיאדה באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוג המדליות, וב[[משחקי החורף האולימפיים|אולימפיאדת החורף]] דורגה בכל אולימפיאדה באחד מחמשת המקומות הראשונים.

בדצמבר 2010, הכריזה פיפ"א כי רוסיה נבחרה לארח את [[מונדיאל 2018|גביע העולם לשנת 2018]]{{הערה|{{nrg||רוסיה תארח את מונדיאל 2018, קטר תארח את 2022|184/878|2 בדצמבר 2010|3|2}}}}.

החל משנות ה-50, הפכה ברית המועצות מדינה מובילה בענף ההחלקה האמנותית על הקרח, בעיקר בקטגוריית הזוגות ובריקוד על הקרח. [[לודמילה בלואוסובה]] (Belousova) ו[[אולג פרוטופופוב]] (Protopopov) היו הזוג הסובייטי הראשון שזכה ב[[מדליית זהב]] אולימפית (1964) בקטגוריית הזוגות, ומאז ועד 2006 כל הזוכים בזהב אולימפי בתחום זה היו מברית המועצות או מרוסיה. רוב זוכי הזהב הגברים האולימפיים, החל מ-1992, ייצגו את ברית המועצות לשעבר או את רוסיה. החל מ-2006, לאחר התפרקותה של ברית המועצות, חלה ירידה ברמת המחליקים הרוסיים. תופעה זו נבעה בעיקר בעטיו של חוסר בגופים מארגנים ובמימון ענף ספורט זה. החסך במקורות מימון אילץ את רוב המאמנים הרוסיים להגר למדינות שונות בעולם; על כן, הדור שגדל במהלך שנות ה-90 לא קיבל את התמיכה המרובה לה זכו הדורות הקודמים. בראשית המאה ה-21 הושקו מספר פרויקטים בענף זה (דוגמת "להחליק עם כוכבים" ו"עידן הקרח"), שנועדו להחזיר לענף זה עטרה ליושנה. במסגרת [[אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)|המשחקים האולימפיים בקוריאה 2018]], הוצגו נציגי הדור החדש של ענף זה.

בדצמבר 2019 החליטה [[הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט|הסוכנות העולמית למניעת סמים בספורט]] להרחיק את רוסיה מכל פעילות בינלאומית לרבות [[אולימפיאדת טוקיו (2020)|אולימפיאדת 2020]] ו[[מונדיאל 2022]], בשל הסתרת ראיות לשימוש מאסיבי בסמים על ידי ספורטאים רוסים תוך עידוד מהממסד הרוסי{{הערה|גיא בריצמן, ליאן וילדאו ויואב בורוביץ', [https://www.kan.org.il/Item/?itemId=63149 לא תשתתף באולימפיאדה ובמונדיאל: רוסיה הורחקה ל-4 שנים מאירועי ספורט], באתר [[תאגיד השידור הישראלי]], 9 בדצמבר 2019}}.

==סמלים==
{|class="wikitable sortable" style="width:100%;text-align:center;"
|-
![[דגל]]
![[סמל]]
![[האנשת מדינות|האנשה לאומית]]
![[חיה לאומית]]
![[המנון לאומי]]
|-
| [[דגל רוסיה]]{{ש}}[[קובץ:Flag of Russia.svg|border|130px|דגל הפדרציה הרוסית]] || [[סמל רוסיה]]{{ש}}[[קובץ:Coat of Arms of the Russian Federation.svg|120px|סמל הפדרציה הרוסית]] ||[[הדוב הרוסי]]{{ש}}[[קובץ:As Between Friends (Punch magazine, 13 December 1911, detail).jpg|130px|הדוב הרוסי]] || [[דוב חום]]{{ש}}[[קובץ:Bear Approaching.jpg|130px|חיה לאומית: דוב חום]]{{ש}}|| [[המנון הפדרציה הרוסית]]{{ש}}ראו גם "תולדות [[המנון רוסיה]]"
|}

== ראו גם ==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|רוסיה}}
*[[ברית המועצות]]
*[[צבא הפדרציה הרוסית]]
*[[שליטי רוסיה]]
*[[יחסי ישראל–רוסיה]]
{{-}}

==לקריאה נוספת==
*ג. ורדנסקי, '''דברי ימי רוסיה''', תרגם מאנגלית: י. סלעי, מו"ל: ניומן מ., תש"ו.
*א. רוטשטיין, '''היסטוריה של ברית המועצות''', הוצאת [[ספרית פועלים]], 1951.
*פרופ' ארתור רוזנברג, '''דברי ימי הבולשביזם''', הוצאת "חברה", 1933.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=רוסיה|ויקימסע=רוסיה|ויקימילון=רוסיה}}
* {{אתר רשמי||ממשלת רוסיה}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{וואלה!|מסע אחר אונליין|רוסיה: דברים שלא ידעתם על המדינה הגדולה בעולם|2644003|22 במאי 2013}}
* מריה סטפּנובה, [https://hazmanhazeh.org.il/russian_question/?_atscid=1_137_158181725_14996679_0_Tzfazazdxwd2ududpsc השאלה הרוסית], באתר [[הזמן הזה]], אוגוסט 2023
* {{כלכליסט|טלי שמיר|סוד העם הנעלם|3648815|1 בינואר 2015}}
* [http://www.gov.ru Gov.ru] - פורטל של הממשלה הרוסית {{רוסית}}
* [http://eng.kremlin.ru/ האתר הרשמי של הקרמלין] ([[Kremlin.ru]]) {{אנגלית}}
* [http://en.rian.ru/ פורטל חדשות נוסף] {{אנגלית}}
* אירינה טיטובה, [https://web.archive.org/web/20030624181707/http://www.cdi.org/russia/johnson/7023-14.cfm Russian Life Expectancy on Downward Trend], סט. פטרסבורג טיימס, 17 בינואר 2003 {{אנגלית}}
* {{CIA factbook}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|צבע=black
|כותרת=רוסיה – תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{חלוקה מנהלית של רוסיה}}
{{היסטוריה של רוסיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות אסיה}}
{{מדינות חבר המדינות}}
{{מדינות סלאביות}}
{{ארגון המדינות המתועשות}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}}}
{{גאורגיה-אבחזיה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:רוסיה|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:פדרציות]]
[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות טרנסקונטיננטליות]]
[[קטגוריה:מדינות החברות במועצת אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות רוסית]]
[[קטגוריה:מקומות שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:מדינות המחזיקות בנושאת מטוסים]]
[[קטגוריה:חברות ה-G20]]
[[קטגוריה:רפובליקות פדרליות]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1991]]
[[קטגוריה:מדינות בעלות נשק גרעיני]]