הצגת המקור של הדף "רשות השידור"

{{חברה מסחרית
| שם = רשות השידור{{ש}}Israel Broadcasting Authority
| סמל = [[קובץ:IBA-logo.svg|200px|מרכז]]{{ש}}{{גודל|2|סמליל הרשות}}
| סוג = [[שידור ציבורי]]
| משרד ראשי = [[בניין שערי צדק הישן]], [[ירושלים]]
| מייסדים = {{דגל|ישראל}} [[מדינת ישראל]]
| תאריך הקמה = [[30 במרץ]] [[1936]]
| תאריך פירוק = [[14 במאי]] [[2017]]
}}
[[קובץ:Justy29.JPG|ממוזער|350px|בית הנהלת רשות השידור, [[בניין שערי צדק הישן|בבניין בית החולים לשעבר שערי-צדק]] בירושלים]]
'''רשות השידור''' הייתה [[תקשורת בישראל|רשת השידור הממלכתית של מדינת ישראל]]. רשות השידור פעלה מתוקף [[חוק רשות השידור]] שנחקק בשנת [[1965]], אשר מאפשר [[שידור ציבורי]] ממלכתי ב[[טלוויזיה]] וב[[רדיו]]. המנכ"ל הראשון של רשות השידור היה [[חנוך גבתון]].

עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הייתה רשות השידור הגוף היחיד בישראל שהפעיל ערוץ טלוויזיה בהיקף נרחב והגוף העיקרי ששידר שידורי רדיו. מאז הוקמו גופי שידור רבים נוספים, והרשות מצאה את עצמה כגוף שידור אחד מני רבים ובתחרות קשה עם גופי תקשורת מסחריים.

ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה הכנסת את [[חוק השידור הציבורי]], התשע"ד-2014,{{הערה|שם=חוק השידור|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור{{הערה|שם=גילי|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש|1.2390939|29 ביולי 2014|מנויים=לא}}}} והקמת תאגיד שידור חדש בשם "[[תאגיד השידור הישראלי]]". בהתאם לחוק רשות השידור הפסיקה את שידוריה ב-[[14 במאי]] [[2017]], ולמעשה כבר ימים אחדים קודם לכן נפסקו מרבית שידורי האקטואליה של הרשות.

היישות המשפטית של רשות השידור פעלה עד שנת [[2022]] במסגרת החזרת חובות האגרה לקופת המדינה.{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|52 שנה אחרי: הטלוויזיה החינוכית נסגרה - ומה קרה לאגרות הטלוויזיה העתיקות?|1.8352849|5 בינואר 2020}}}}

== פעילות הרשות ==
[[קובץ:IBA office.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הטלוויזיה הישראלית ב[[רוממה]]]]

רשות השידור הפעילה את שידוריה בטלוויזיה וברדיו, ובהמשך גם באינטרנט.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אתר האינטרנט של רשות השידור|כתובת=http://www.iba.org.il/}}}} מתוקף היותה רשות השידור הציבורית היחידה בישראל, היא הייתה החברה הישראלית היחידה ב[[איגוד השידור האירופי]], ומתוקף כך נהנתה מההסכמים להחלפת חומרים טלוויזיוניים הקיימים בין כל גופי השידור האחרים החברים באיגוד.

על פי חוק רשות השידור, ועדת [[גלי צה"ל]] של מליאת הרשות אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של תחנות גלי צה"ל. שידורים אלה מהווים למעלה מ-90% משידורי גלי צה"ל. ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], בשל מצבה הרעוע של הרשות, לא התכנסה ועדה זו באופן סדיר.{{הערה|{{הארץ|אמילי גרינצווייג|רשות השידור תקבע נוהלי פיקוח על גל"צ|1.1707219|14 במאי 2012}}}}

רשות השידור הייתה כפופה לביקורת של [[מבקר המדינה]] ובמסגרת פעילות הממשלה ממונה שר שתפקידו לפקח על ביצוע חוק רשות השידור.

=== ערוצי הטלוויזיה ===
* [[הערוץ הראשון]] - [[ערוץ טלוויזיה]] בו שובצו גם שידורים של [[הטלוויזיה החינוכית]] בחלק משעות היום. החל מ-[[2010]] שידורי רשות השידור עברו בהדרגה לאיכות [[HDTV|HD]].
* [[ערוץ 33]] - ערוץ בשפה הערבית עבור [[ערביי ישראל|אוכלוסייה הערבית במדינת ישראל]], שבעברו שידר גם את השידור החי מ[[הכנסת]] (לפני עליית [[ערוץ הכנסת|ערוץ 99]]), ותכנים נוספים בעברית.
* [[ערוץ 2 הניסיוני]] - מספר שנים מתוך שבע שנות שידורי הניסיון של ערוץ 2, נוהלו על ידי רשות השידור.
* ערוץ המזרח התיכון - ערוץ לווייני ששידר תכנים בשפה הערבית, שידר בין 2001 ל-2004. שודר באפיק 34 בכבלים.

=== תחנות הרדיו ===
[[קובץ:IBA Radio Kol Israel Romema Jerusalem 2016 20.jpg|ממוזער|250px|חדר פיקוח טכני בקול ישראל]]

תחנות הרדיו של [[קול ישראל]]:
* [[רשת א']] - שידרה תוכניות מגוונות בנושאי תרבות, אמנות, ספרות ושירה, מסורת, [[פולקלור]], היסטוריה וייעוץ מומחים.
* [[רשת ב']] - שידרה בעיקר אקטואליה.
* [[רשת ג']] - שידרה מוזיקה ישראלית פופולרית מכל הסוגים.
* [[רשת ד']] - שידרה בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית-ישראלית במדינת ישראל.
* [[רשת ה']] - שידרה בשפה הפרסית.
* [[88FM]] - שידרה מוזיקה מגוונת, אקלקטית ואלטרנטיבית מכל הז'אנרים.
* [[קול המוסיקה]] - שידרה [[מוזיקה קלאסית]].
* [[רק"ע]] (רשת קליטת עלייה) - שידרה במספר שפות זרות שאינן שפות רשמיות בישראל.
* [[רשת מורשת]] - שידרה תוכניות תרבות ואקטואליה מזווית יהודית מסורתית, וכן [[מוזיקה חסידית]].

=== חוק רשות השידור ===
לפי חוק רשות השידור התשכ"ה הרשות "תקיים את השידורים כ[[המגזר הציבורי בישראל|שירות ממלכתי]]". החוק קבע את תפקידיה, ובהם שידור תוכניות חינוך, בידור ומידע בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות במגמה לשקף, בין השאר, את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה ואת חייהם ונכסי תרבותם של כל חלקי העם. לפי החוק, על הרשות להבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי של ההשקפות והדעות השונות הרווחות בציבור.

=== מימון, עלויות ומשכורות ===
[[קובץ:IL CH1 News Studio JLM 13.jpg|ממוזער|250px|אולפן [[מבט]] של הערוץ הראשון]]

מימון רשות השידור נעשה באמצעות גביית [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], שידור [[פרסומת|פרסומות]], שידור [[חסות מסחרית|חסויות]], שידור [[תשדיר שירות|תשדירי שירות]] ובהשלמה תקציבית של הממשלה.

'''[[אגרת הטלוויזיה]]''' הוטלה על כל משק בית בעל מקלט טלוויזיה, ונגבתה באמצעות אגף הגבייה של רשות השידור. '''אגרת הרדיו''' הייתה מוטלת על כל משק בית שבו רדיו, ובהמשך צומצמה רק לבעל רכב מנועי ונגבתה באמצעות אגרת הרישוי לרכב. בשנת 2014, גובה אגרת הטלוויזיה היה 345 ש"ח לשנה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אגרת הטלוויזיה|כתובת=http://ecom.gov.il/Voucher/inputpage.aspx?vid=374}}}} וגובהה של אגרת הרדיו הוא 136 ש"ח לשנה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אגרת הרדיו|כתובת=http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1060:agrot-rechev-klali&catid=122:agorot-rechev-c&Itemid=182|תאריך_וידוא=2012-02-13|archive-date=2012-02-23|archive-url=https://web.archive.org/web/20120223024817/http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1060:agrot-rechev-klali&catid=122:agorot-rechev-c&Itemid=182|url-status=dead}}}} שנת 2014 הייתה השנה האחרונה שבה נגבתה אגרת הטלוויזיה ונכון לשנת 2016 גובה אגרת הרדיו עמד על 153 ש"ח.

לאורך השנים נחשפו משכורותיהם של עובדי רשות השידור והעובדה כי קיימים עיתונאים וטכנאים שכלל אינם מגיעים לעבודה ואפילו אינם מחתימים כרטיס נוכחות, אך זוכים למשכורות עתק.{{הערה|{{ynet|רז שכניק|האם עובדי רשות השידור יצטרכו להחזיר כסף?|3667135|5 בפברואר 2009}}}}{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|מאות עובדי רשות השידור והתאגיד לא יודעים מה יהיה מחר: "הטובים נדפקים וקולם לא נשמע"|1.3969934|31 במרץ 2017}}}}{{הערה|{{וואלה!||משכורות עובדי רשות השידור נחשפות: 18 אלף לעיתונאי, 21 אלף לטכנאי|2758442|25 ביוני 2014}}}}

== היסטוריה ==
ראשית שידורי הרדיו ב[[עברית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] הייתה ב[[קול ירושלים]], השידור העברי בשירות השידור הארץ–ישראלי [[המנדט הבריטי|המנדטורי]] שהחל לשדר ב-[[30 במרץ]] [[1936]] והיה באחריות ממשלת המנדט. עם הקמת המדינה ב-[[1948]], הפכו "קול ירושלים", יחד עם [[קול ישראל (ההגנה)|תחנת השידור של ההגנה]] ל"[[קול ישראל]]". שירות השידור, שבהמשך הדרך היה הבסיס להקמת רשות השידור, היה שם נרדף לקול ישראל בתחילת דרכה של המדינה, ושני הכינויים התקיימו במקביל בהתייחסם לאותו הארגון האמון על השידורים בישראל.{{הערה|{{על המשמר||חבלי שירות השידור שלנו בתחילת קיומו|19480709|32}}}}

[[קובץ:PikiWiki_Israel_813_Kibuts_Nir-am_צופים_בטלוויזיה_הראשונה_1968.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי קיבוץ [[ניר עם]] צופים במכשיר הטלוויזיה הראשון במשק, 1968]]
[[קובץ:IBA sign Romema 2016 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט של רשות השידור ב[[רוממה]]]]
שירות השידור התקבל ל[[איגוד השידור האירופי]] בשנת [[1957]]. במחאה על כך, פרשו איגודי השידור של [[סוריה]] ו[[מצרים]] מהחברות באיגוד השידור האירופי.

מאז [[1965]] פעלה רשות השידור מתוקפו חוק רשות השידור שהתקבל ב[[הכנסת|כנסת]] ב-[[6 ביוני]] 1965. ליושב הראש הראשון של הוועד המנהל של הרשות מונה [[חיים יחיל]].

ב-[[2 במאי]] [[1968]] החלה רשות השידור לשדר באופן קבוע שידורי טלוויזיה.

ב[[אפריל]] [[1969]] החליטה מליאת רשות השידור לשנות את שמם של שידורי הטלוויזיה הישראלית ושל קול ישראל לשם אחד: "שידורי ישראל",{{הערה|{{דבר||שם חדש: שידורי ישראל למישדרי הרדיו והטלוויזיה|19690422|49}}}}{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|הטלוויזיה תמשיך ב־3 ימי שידור|19690421|97}}}} ולאחר עשור החליטה המליאה להפוך החלטה זו,{{הערה|{{דבר||מליאת רשות השידור|19790521|25}}}} אך השימוש במונח "שידורי ישראל" המשיך במידה הולכת ופוחתת עד אמצע שנות השמונים.{{הערה|
{{מעריב||הגינות עתונאית נוסח מחלקת הספורט של שידורי ישראל|19850627|150}}}}

בשנת [[1981]] הוחלט על העברת שידורי הטלוויזיה הישראלית לצבע, זאת לאחר שהטלוויזיה הישראלית שידרה רק בשחור לבן, למעט מספר שידורים יוצאי דופן, כמו [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל]] או תחרות [[אירוויזיון 1979]]. המעבר התבצע החל מ-[[1983]].

במשך שנים רבות פעלה רשות השידור כ[[מונופול]] בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל, וכמעט מונופול בתחום שידורי הרדיו (מלבדה פעלה בתחום זה תחנת [[גלי צה"ל]]). פתיחת ה[[טלוויזיה בכבלים]] בשנת [[1992]] ולאחר מכן ערוצי הטלוויזיה המסחריים ([[ערוץ 2]] ו[[ערוץ 10]]), וכן הוספת [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] והרדיו האזורי כגופי שידור נוספים, מסחריים ובלתי תלויים ברשות השידור, הביאו לביטולו של המעמד הייחודי של הרשות, ולהפיכתה להיות אחד מגופי השידור, מבין תחנות וערוצים רבים המוצעים לקהל הישראלי. שיעורי הצפייה (רייטינג) בשידורי רשות השידור נמוכים בצורה ניכרת מאלו של הערוצים המסחריים וערוצי הכבלים והלוויין. גם בתחום הרדיו נפרץ המונופול, תחילה על ידי תחנות רדיו פיראטיות ("[[קול השלום]]" בשנת [[1973]] ו[[ערוץ 7]] בשנת [[1988]]), ואחר כך על ידי תחנות רדיו אזוריות.

=== הרפורמה ברשות ===
{{ערך מורחב|הרפורמה ברשות השידור}}
[[קובץ:Israel Broadcast Authority in Romema Jerusalem, day after it was closed.jpg|ממוזער|חדר בקרה ברשות השידור לאחר סיום השידורים]]
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות. ועדות ציבוריות{{הערה|הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.}} אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.{{הערה|שם=מבקר המדינה|מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395}}

בחודש [[יולי]] [[2007]] אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם ב[[אפריל]] [[2009]] הסכם בין רשות השידור ו[[משרד האוצר]] לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.{{הערה|שם=מבקר המדינה}} במסגרת הרפורמה פרשו מתפקידם אישים בולטים בשידורי הרשות, דוגמת [[דליה מזור]].

בשנת 2010 יצא לאקרנים "[[המדריך למהפכה]]", סרט דוקו-אקטיביסטי, בו הבמאי [[דורון צברי]] נאבק למען הבראת [[הערוץ הראשון]] באמצעות שינוי בחקיקה שיפריד את השידור הציבורי מהמערכת הפוליטית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20101115040002/http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,636,209,56698,.aspx|הכותב=עידו רוזן|כותרת=המדריך למהפכה: גרסת הבמאי - כתבות - מדור סרטים - עכבר העיר|אתר=web.archive.org|תאריך=2010-11-15|תאריך_וידוא=2024-08-03}}</ref>

בחודש [[יולי]] [[2013]] שכר שר התקשורת, [[גלעד ארדן]], חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר|3608279|23 ביולי 2013}}}} לאור הנתונים הוקמה "[[ועדת לנדס]]" בראשות [[רם לנדס]] וזו פרסמה את החלטותיה בראשית [[מרץ]] [[2014]]. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-[[1 באפריל]] [[2015]] ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה|1000922267|6 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה|1000936098|4 במאי 2014}}}}

=== הקמת תאגיד השידור הישראלי ופירוק רשות השידור ===
ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה הכנסת את [[חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014]],{{הערה|שם=חוק השידור}} ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור.{{הערה|שם=גילי}} אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומ[[הטלוויזיה החינוכית]].{{הערה|{{סרטונים}} {{נענע10||מצנח זהב לעובדי רשות השידור|1072322|29 ביולי 2014||laylacalcali}}; מתוך תוכנית הבוקר "[[אורלי וגיא (תוכנית אקטואליה)|אורלי וגיא]]"}} בתחילת אוגוסט מונה פרופ' [[דוד האן]] לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, [[יוני בן מנחם]] ומינה את [[יונה ויזנטל]], לשעבר סמנכ"ל התוכן של [[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]], לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק.{{הערה|{{ynet||החל פירוק רשות השידור, יונה ויזנטל מונה לעורך ראשי|4557441|11 באוגוסט 2014}}}} [[מיכאל מירו]] עזב אז את ניהול [[רשת ב']] ו[[איילה חסון]] מונתה למנהלת חטיבת החדשות של [[הערוץ הראשון]].

בניהולם של ויזנטל וחסון בוצעו מהלכים שהביאו לשינויים רבים ברשות השידור - הן במתכונת השידורים והן בזהות מגישי התוכניות, בטלוויזיה וברדיו: אושרו לשידור התוכניות "[[היהודים באים]]" ו"[[לאטמה]]", ולעומת זאת, בוטלו שידורים בעברית ב[[ערוץ 33]] (שבע שעות יומיות שכללו מהדורת חדשות מדי שעה) ובוטל שידורה של מהדורת החדשות באנגלית בערוץ הראשון. נוסף על כך, מהדורת "[[מבט]]" בערוץ הועברה לשעה 20:00 והוארכה לשעה. גם מהדורת החדשות במוצאי שבת ותוכנית האקטואליה היומית של [[גאולה אבן]] הוארכו מחצי שעה לשעה. ברשת ב' הופסק שידור תוכניתו של [[יוני בן מנחם]], אשר ספגה ביקורת ממבקר המדינה על עצם קיומה במקביל להיותו של המגיש מנהל ברשות. בין השינויים הפרסונליים ניתן למנות את שיבוצם של מגישים קבועים לתוכנית הרדיו "[[הכל דיבורים]]", סיום תפקידם ברשות השידור של מגישי הספורט [[יורם ארבל]] ו[[דני נוימן]] ולעומת זאת, חזרתם של [[זוהיר בהלול]] ו[[משה פרימו]] לרשת ב', מינוי [[יעקב אילון]] למגיש "מבט"{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון|advertising/1.2505378|6 בדצמבר 2014}}}} (והרשות אף סיכמה על שידור המהדורה במספר רשתות ב[[רדיו אזורי]]{{הערה|{{אייס|אלכסנדר כץ|יעקב אילון Vs יונית לוי: במקביל לרשת ב' - 'מבט' תשודר ברדיו ת"א ורדיו חיפה|400287|4 בינואר 2015}}}}) ושיבוץ מגישיה עד אותה עת, [[אמיר איבגי]] ו[[מרב מילר]], לתוכנית העוסקת ב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות 2015]].{{הערה|{{וואלה!|דוד ורטהיים|עכשיו זה רשמי: יעקב אילון יגיש את מבט|2808218|6 בדצמבר 2014}}}} מלבד זה, יומן הערב של רשת ב', שצומצם כשנתיים קודם לכן לחצי שעה בלבד, הוארך לשעה וחצי.

ב[[מרץ]] [[2015]] מונה [[אלדד קובלנץ]] לעמוד בראש [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הציבורי]] החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} כמו כן, התאריך הראשון שנקבע לפרק את הרשות (ב-[[31 במרץ]] 2015) נדחה, והוחלט לפרק את הרשות עד [[אוקטובר]] 2015.{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות|1.2672301|30 ביוני 2015}}}}{{הערה|[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=6e912Mdhgu5lbUUjdGs76PH0byiiInXgTLNDoXXhjDc%3d צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015], ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015}} ב-[[14 ביולי]] 2015 החל תהליך דחייה נוספת, עד ל-[[31 במרץ]] [[2016]].{{הערה|{{אייס|אלכסנדר כץ|כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016|411775|19 ביולי 2015}}}} אך למרות זאת, שובצו החל מסוף ינואר סדרות חדשות (כמו "[[שטיסל]]") שצפויות להסתיים כחודש לאחר אותו תאריך.

[[קובץ:IsraeliTVBlack.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בירושלים מעוטר בבד שחור לאות מחאה על סגירת הרשות, [[מרץ]] [[2017]]]]
ב-[[28 ביולי]] [[2015]] שודרה בפעם האחרונה בערוץ הראשון התוכנית "פוליטיקה" עם [[עודד שחר]] שהייתה משודרת [[פופוליטיקה|בגלגולים שונים]] משנת [[1992]].

ב[[ספטמבר]] [[2015]] עלה לאוויר האתר הרשמי של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.{{הערה|[http://ipbc.org.il/ תאגיד השידור הישראלי]}} בו בזמן החלה בניית ה[[דירקטוריון]] הגוף החדש. בסוף ספטמבר כונס הנכסים דוד האן מינה את [[שמעון אלקבץ]] ל[[עורך ראשי]] במקום ויזנטל ואת [[ברי בר-ציון]] למפרק רשות השידור במקום עופרית כהנא{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|הכנ"ר מבקש למנות את ברי בר-ציון למנהל מיוחד ברשות השידור|3669849|24 בספטמבר 2015}}}}

עד סוף [[אוקטובר]] [[2015]] פרשו כ-300 עובדי הרשות. ביניהם: [[ענת דוידוב]], [[בני דודקביץ']], [[רויטל עמית]], [[איתי ורד]], [[דודי נסים]], [[יעל איילון]], [[עומר ריטה]], וצוותי ההפקה של "[[הכל דיבורים]]" ו"[[סדר יום]]".{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עובדי רשות השידור עוזבים: 300 יפרשו עד סוף אוקטובר|1001070895|30 בספטמבר 2015}}}} מאוחר יותר פרשה גם [[איילה חסון]], שהייתה בין היתר מנהלת חטיבת החדשות ומגישת "[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]]", ועברה להגיש את המהדורה המקבילה ב[[ערוץ 10]].

ב[[פברואר]] [[2016]] נודע כי הערוץ הראשון סירב להשתתף במכרז למשחק המרכזי ב[[ליגת העל בכדורסל]] עקב חוסר ודאות בעניין הסגירה, והמשחק הועבר ל[[ערוץ 5]].

ב-[[8 במרץ]] [[2016]] נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-[[1 באוקטובר]] 2016.{{הערה|{{כלכליסט|[[אלירן מלכי]]|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016}}}}

בחודש [[מרץ]] [[2016]] הוחלט להעביר את האולפנים החדשים אל הגן הטכנולוגי של [[הר חוצבים]] ב[[ירושלים]],{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|סופית: רשות השידור החדשה תישאר בירושלים|4784547|29 במרץ 2016}}}} אך לאחר מכן הועברו למודיעין בשיתוף פעולה עם [[ערוץ 9]] ויועברו בשנים הקרובות לירושלים, זאת לאחר דרישות העירייה והממשלה.{{הערה|{{אייס|אלכסנדר כץ|תאגיד השידור ישכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין; ירכוש מבנה קבע בירושלים|428581|10 במאי 2016}}}} סניף הרדיו הוקם בתל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://twitter.com/Hataagid/status/740490157430833152|כותרת=עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א|אתר=|תאריך=}}}} ב-[[27 ביולי]] 2016 נודע כי תאגיד השידור רכש מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי ואביב גוטר|תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל|3694207|27 ביולי 2016}}}}

ב[[מאי]] [[2016]] החל התאגיד בהפקה של [[פיילוט (ניסוי)|שידורי ניסיון]], המוצגים בדף ה[[פייסבוק]] שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק|2965858|30 במאי 2016}}}} מספר עדכונים על תהליכי ההתארגנות וההקמה [https://twitter.com/Hataagid בדף טוויטר]. לתאגיד הוחתמו כ-600 עובדים.{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|העובד ה-200 שחתם בתאגיד: יואב קרקובסקי|2980025|17 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{ynet||גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור|4879315|15 בנובמבר 2016}}}}

ב[[מרץ]] [[2017]] החלו ברשות השידור בשידורים המביעים מחאה כנגד סגירת רשות השידור, ובכללם התפרצות למהדורת מבט תוך כדי שידור והצגת שקופית רקע באולפן במחאה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|עובדי רשות השידור התפרצו לאולפן 'מבט' באמצע המהדורה. צפו|news/israel/Article-577747|13 במרץ 2017}}}} הפרעה והפסקה בשידורי רשת ב',{{הערה|{{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|עובדי רשות השידור הפסיקו את שידורי רשת ב': "אנחנו קורבן"|news/israel/Article-578045|16 במרץ 2017}}}} השמעת תשדירי רדיו המכילים הקלטות בהן אומר ראש הממשלה{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|ראש הממשלה אינו מרפה מתאגיד השידור: בוחן דחייה נוספת בהקמתו|advertising/1.3738175|9 בפברואר 2017}}}} שבכוונתו לשקם את רשות השידור, הקרנת הסדרה "היום זה אנחנו"<ref>{{Citation|title=היום זה אנחנו - סדרה תיעודית המלווה את סגירת רשות השידור|url=https://www.youtube.com/watch?v=gzwDERW6NlM|date=2017-03-15|accessdate=2024-08-29|last=כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי}}</ref> המציגה את מהלך סגירת רשות השידור מנקודת מבטם האישית של אנשי רשות השידור בעוד הם מסקרים מבחינה עיתונאית את התהליך, ופתיחת מהדורות מבט כשהכיתוב "היום זה אנחנו מחר זה אתם" מוצג על קיר הווידאו באולפן.

ב-[[9 במאי]] [[2017]] החלו להיפסק שידורי הרשות בהדרגה. באותו יום שודרה מהדורת [[מבט]] האחרונה והסתיימו שידורי האקטואליה של [[הערוץ הראשון]]. ב-10 במאי הסתיימו שידורי האקטואליה של [[רשת ב']] למעט מבזקי חדשות שעתיים וכן שידורי [[ערוץ 33]]. ב-11 במאי הסתיימו שידורי [[רשת ג']]. בלילה שבין ה-13 ל-14 במאי הסתיימו שידורי הערוץ הראשון לאחר שידור גמר האירוויזיון, אם כי למחרת בבוקר שידורי הטלוויזיה החינוכית בו שודרו כסדרם וננעלו בתוכנית "[[ערב חדש]]". ב-14 במאי בשעה 23:00 שודר המבזק האחרון של [[קול ישראל]] ברשות ושידורי הרשות נחתמו עם סיום שידורי תחנת [[88FM]]. במהלך הלילה שבין 14 ל-15 במאי עד השעה 06:00 בבוקר הושמעה מוזיקה בכל תחנות הרדיו של קול ישראל ובטלוויזיה הוקרנה [[שקופית]] המבשרת על סגירת הרשות ותום שידוריה. בשעות הבוקר הוחלפה השקופית של הרשות בשקופית של תאגיד השידור שבשרה על פתיחת השידורים בשעה 17:00.

בתחילת תהליך הקמת תאגיד כאן, עמדה מצבת עובדיה של רשות השידור על כ-1600. עד לסיום השידורים ירדה מצבת כוח האדם לכ-1100 עובדים, אשר פוטרו עם תחילת שידורי תאגיד כאן. לטובת פעילויות פירוק רשות השידור והטיפול בנכסיה הועסקו מחדש כ-90 מעובדיה של רשות השידור.{{הערה|שם=מיליארד|{{ynet|מאת גד ליאור|מיליארדי שקלים ונוסטלגיה ישראלית: כך נראה פירוק רשות השידור|5258589|12 במאי 2018}}}} חלק ממתחמי רשות השידור הועברו לשימושו של תאגיד כאן, ואילו אחרים עברו תהליך של פירוק נכסים ומכירה. בין השאר הוצאו ממתחמי הרשות כ-600 אלף תקליטים, ונגבו כ-200 מיליון מתוך כ-600 מיליון שקל חובות אגרה של הציבור.{{הערה|שם=מיליארד}}

[[קובץ:בזאת תמו שידורינו.png|500px|ממוזער|"בזאת הסתיימו שידורינו!", אתר רשות השידור]]
עד אמצע חודש [[אוגוסט]] [[2017]], חלקים מאתר רשות השידור המשיכו לפעול, והחל מה-[[20 באוגוסט]] 2017 כתובת אתר רשות השידור מפנה באופן אוטומטי לאתר [[תאגיד השידור הישראלי]] "כאן". ערוץ היוטיוב של רשות השידור הועבר לתאגיד כאן ושם הערוץ ביוטיוב שונה לערוץ "כאן 11", כשם ערוץ הטלוויזיה. ערוץ ה[[טוויטר]] של [[רשת ב']] הועבר גם הוא לתאגיד כאן, והפעילות בו המשיכה באופן שוטף.

== מנהלי רשות השידור ==
=== מנכ"לי רשות השידור ===
{| class=wikitable
|-
! שם המנכ"ל || התחלת כהונה || סיום כהונה
|-
| [[חנוך גבתון]] || 1965 || 1969
|-
| [[שמואל אלמוג]] || 1969 || 1974
|-
| [[יצחק לבני]] || 1974 || 1979
|-
| [[יוסף לפיד]] || 1979 || 1984
|-
| [[אורי פורת]] || 1984 || 1989
|-
| [[אריה מקל]] ||1989|| 1993
|-
| [[מוטי קירשנבאום]] || 1993 || 1997
|-
| [[אורי פורת]] || 1998 || 2001
|-
| [[רן גלינקא]] || 2001 || 2002
|-
| [[יוסף בראל]] || 2002 || 2005
|-
| [[יאיר אלוני]]|| 2005 || 2006
|-
| [[מוטי שקלאר]] || 2006 || 2011
|-
| [[יוני בן-מנחם]] || 2011 || 2014
|-
| [[יונה ויזנטל]]|| 2014 || 2015
|-
| [[ברי בר-ציון]] || 2015 || 2017
|}

=== יושבי-ראש רשות השידור ===
{| class=wikitable
|-
! שם היו"ר || התחלת כהונה || סיום כהונה || הערות
|-
|[[חיים יחיל]] || [[1965]] || [[1972]] ||
|-
|[[ולטר איתן]] || [[1972]] || [[1978]] ||
|-
|[[ראובן ירון]] || [[1978]] || [[1984]] ||
|-
|[[מיכה ינון]] || [[1984]] || [[1988]] ||
|-
|[[אהרן הראל (חבר הכנסת)|אהרן הראל]] || [[1988]] || [[1992]] ||
|-
|[[מיכה ינון]] || [[1992]] || [[1995]] ||(כהונה שנייה)
|-
|[[רינה שפירא]] || [[1995]] || [[1998]] ||
|-
|[[גיל סמסונוב]] || [[1998]] || [[2000]] ||
|-
|[[נחמן שי]] || [[2000]] || [[2002]] ||
|-
| [[אברהם נתן]]|| [[2002]] || [[2004]] ||
|-
| [[גבריאלה שלו]] || [[2006]] || 2006 || יו"ר בפועל
|-
|[[משה גביש]] || [[2007]] || [[2009]] ||
|-
|[[אמיר גילת]] || [[2010]] || [[2014]] ||
|}

== דוחות מבקר המדינה ==
משרד [[מבקר המדינה]] בדק מפברואר ועד [[ספטמבר]] [[2010]] את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.{{הערה|שם=אברהם1|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801590 מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי"], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות [[מוטי שקלאר]] בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.{{הערה|שם=אברהם1}}

עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".{{הערה|שם=אברהם2|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801597 המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} כך לדוגמה מאז שנת [[2006]] לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.{{הערה|שם=אברהם2}}

מאז [[1995]], היה קיים ברשות השידור תפקיד [[אומבודסמן]] שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.{{הערה|[http://www.iba.org.il/ombudsman/ בעמוד האומבודסמן]}}

== גלריית תמונות ==
=== [[מתחם רשות השידור בתל אביב|רשות השידור בתל אביב]] ===
<gallery widths="150" heights="150">
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 21.jpg|[[אולפן טלוויזיה]]
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 10.jpg|חצר רשות השידור
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 06.jpg|משרד ברשות השידור
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 09.jpg|מסדרונות תת-קרקעיים ברשות השידור
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 08.jpg|משרד בבניין החדשות
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 14.jpg|חדר עריכה ברשות השידור
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 22.jpg|חדר איפור
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 49.jpg|חצר רשות השידור - פנורמה
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 41.jpg|עליית גג
קובץ:Rashut Hashidur20161014 121224 50.jpg|פנורמה
</gallery>

=== אולפן 88fm ביום האחרון לשידורי התחנה ===

<gallery widths="150" heights="150">
File:גלית גורא-עיני ומיכל אסולין ב-88FM.jpg|חיבוק אחרון באולפן 8 לפי שיוצאים ממנו בפעם האחרונה - גלית גורא-עיני ומיכל אסולין
File:אולפן 8 בסוף השידורים.jpg|אולפן 8 בסוף השידורים
File:גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88.jpg|גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88
File:גלית גורא-עיני וקובי מנורה.jpg|חיבוק אחרון באולפן 8 לפי שיוצאים ממנו בפעם האחרונה - גלית גורא-עיני וקובי מנורה
File:גליה גלעדי בשידור אחרון.jpg|גליה גלעדי בשידור אחרון - אולפן 88 ביום השידורים האחרון
File:גלית גורא-עיני, מיכל אסולין וגליה גלעדי.jpg|גלית גורא-עיני, מיכל אסולין וגליה גלעדי בפרידה אחרונה מאולפן 88
File:גלית גורא-עיני, מיכל אסולין ויואב יפת.jpg|גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88, עם מיכל אסולין ו[[יואב יפת]]
File:גליה גלעדי.jpg|גליה גלעדי בשידור - אולפן 88 ביום השידורים האחרון
</gallery>

== ראו גם ==
* [[אנטי מחיקון]]
* [[קול ישראל]]
* [[קול ישראל בערבית]]
* [[חרבת חזעה]]
* [[שביתת השידורים בישראל (1987)]]
* [[ועדת שכטר]]

== לקריאה נוספת ==
; דוחות מבקר המדינה בנושא רשות השידור:
* [[מבקר המדינה]], [http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_117/ea1e258e-c7a3-44f2-92ef-605194cf1123/7612.docx ניהול נדל"ן ברשות השידור], דוח שנתי 62 לשנת 2011, עמ' 1479
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=547|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 35 לשנת 2008, עמ' 275}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=514|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 58ב לשנת 2007, עמ' 1399}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=515|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 58ב לשנת 2007, עמ' 265}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=404|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 54ב לשנת 2003, עמ' 901}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=239|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 53א לשנת 2002, עמ' 311}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=235|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 52ב לשנת 2001, עמ' 315}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=145|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 477}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=156|שם=טיפול רשות השידור באישור הנסיעות|מיקום=דוח שנתי 51ב לשנת 2000, עמ' 175}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=211|שם=דוח בעניין היחסים בין המוסדות המנהלים של רשות השידור|מיקום=23 בדצמבר 1999}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=166|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 46 לשנת 1995, עמ' 671}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=165|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 45 לשנת 1994, עמ' 642}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=255|שם=רשות השידור|מיקום=נציב תלונות הציבור - דוח שנתי 21 לשנת 1993, עמ' 96}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=171|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 44 לשנת 1993, עמ' 888}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=164|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 43 לשנת 1992, עמ' 722}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=181|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 42 לשנת 1991, עמ' 802}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=175|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 40 לשנת 1989, עמ' 695}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=173|שם=רשות השידור|מיקום=דוח שנתי 39 לשנת 1988, עמ' 750}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי|https://web.archive.org/web/20170514080153/http://www.iba.org.il/}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{לקסיקון לתקשורת|47318}}
* [https://web.archive.org/web/20210109062722/http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0102.htm חוק רשות השידור], באתר "עמלנט"
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|עמרי בן-שחר, רחל לאל ו[[ירון אזרחי]]|רפורמה בשידור הציבורי: דרכים להתמודדות עם הסכנות האורבות לשידור הציבורי בדמוקרטיה הישראלית|books/2560|1997}}
* {{הארץ|גילי איזיקוביץ|טחנת שידור|1.1260897|14 במאי 2009}}
* יואב איתיאל, [https://web.archive.org/web/20140805113235/http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=232028 מבט לחדשות של מחר], היו"ר [[אמיר גילת]] על הרפורמה ברשות השידור, [[מגזין המושבות]], 7 בינואר 2011
* {{וואלה!|אמילי גרינצווייג|דו"ח מבקר המדינה: רשות השידור השקיעה פחות מ-3% מהכנסותיה ביצירה|1824237|17 במאי 2011}}
* {{TheMarker|שוקי שדה, נתי טוקר|רשות השידור: שערוריות ופוליטיקה קטנה בגוף ציבורי שמנהל קרוב למיליארד שקל|news/1.1787188|27 ביולי 2012}}
* {{nrg|מיכל הוכברג|רשות השידור חגגה רפורמה, צברי נעצר|392/586|5 באוגוסט 2012|1|2}}
* {{גלובס|דורון אביגד|הצצה לעולם המופלא של אלפי שעות כוננות ברשות השידור|1000870198|11 באוגוסט 2013}}
* {{כלכליסט|אופיר דור|"שינויים קוסמטיים, עיקור מתוכן, סירוס וגירעון נוסף בפתח"|3610263|18 באוגוסט 2013}}
* {{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|עובדי קול ישראל: "החור השחור של רשות השידור הוא ערוץ 1"|1000879730|17 בספטמבר 2013}}
* {{ynet|רז שכניק|ללא רשות: השידור הציבורי, שטח הפקר|4493388|28 בפברואר 2014}}
* מאיר בן ארי, [http://ietvearlyengineering.wordpress.com/ הימים הראשונים של ההנדסה בטלוויזיה בישראל], מזכרונותיו של מאיר בן ארי בבלוג שלו בוורדפרס
* {{אייס|אלכסנדר כץ|תקציב ההקמה של תאגיד השידור החדש: כ-360 מיליון ש' לרילוקיישן ורכישת ציוד|407394|5 במאי 2015}}
* {{TheMarker|נתי טוקר|מה באמת קורה ברשות השידור: "אף אחד לא כזה טמבל, ידענו שהם עושים שם קומבינות"|1.2806438|25 בדצמבר 2015}} {{סרטונים}}
* {{TheMarker|נתי טוקר|תשעת החטאים שהביאו לסגירת רשות השידור|1.4087332|11 במאי 2017}}
* {{מאקו|ניב שטנדל|כיבוי צופי|93bf87dc1960c51006|culture-culture-shtendel|15 במאי 2017}}
* [https://greenwin.kkl.org.il/today_in_history/rashotend-14-05-2017.aspx 14 במאי 2017 – "כאן מסתיימים שידורינו"], [[קרן קיימת לישראל]]
* [https://web.archive.org/web/20170922101939/http://www.justice.gov.il/Units/ApotroposKlali/Departments/The%20official%20receiver/TikimNivcharim/RashutHashidor/Pages/default.aspx תיק רשות השידור], באתר של [[האפוטרופוס הכללי]] והכונס הרשמי
* {{יוטיוב|3Fm-9d88K7A|שם=תיק תקשורת: פרידה מרשות השידור והתחלת שידורי התאגיד}}
* [https://web.archive.org/web/20170515141710/http://www.iba.org.il/ בזאת הסתיימו שידורינו!]
* {{mako||החלה הריסת הבניין המיתולוגי של רשות השידור בירושלים|46c0b8f68633a71026|news-money/real_estate|22 ביוני 2021}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{טלוויזיה ישראלית}}
{{רדיו בישראל}}
{{מוסדות ממשלתיים}}
{{ישראל באירוויזיון}}
{{בקרת זהויות}}

{{coord|31|47|25.87|N|35|12|22.81|E|display=title|type:landmark}}
[[קטגוריה:רשות השידור|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ארגונים ממשלתיים]]
[[קטגוריה:ישראל: תאגידים סטטוטוריים]]
[[קטגוריה:שידור ציבורי בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: רדיו]]