הצגת המקור של הדף "שחמט"

{{פירוש נוסף|נוכחי=משחק לוח}}
{{מפנה|משחק המלכים|ספר בשם זה|משחק המלכים (ספר)}}
[[קובץ:ChessSet.jpg|ממוזער|250px|מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן]]
[[קובץ:Staunton chess set.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי השחמט מסודרים על הלוח]]
'''שחמט''' (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: '''משחק המלכים''', '''נרדשיר''', '''אישקוקה''' או '''אישקוקי''') הוא [[משחק לוח]] [[משחק אסטרטגיה|אסטרטגי]] [[משחק אסטרטגיה מופשט|מופשט]] וענף [[ספורט]] המיועד לשני שחקנים. המשחק מקובל ברחבי העולם כ[[תחביב]] וכספורט תחרותי כאחד.
אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא '''[[שחמטאי]]'''.
שחמט הוא אחד המשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין <math>10^{43}</math> לבין <math>10^{47}</math>.

מקור השם הוא ב[[פרסית]]: "[[שאה]] מט",{{הערה|[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12280&kwd=7232 ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, על משחק השחמט] באתר של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}} ב[[תרגום|תרגום חופשי]]: "המלך מת (נדהם)" או "מארב למלך".{{הערה|[https://www.thmrsite.com/?p=2631 "שחמט" בבלוג של ד"ר תמר עילם גינדין, "עברית וחיות אחרות"]}} ניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים בשח על ידי אחד מכלי היריב, אינו יכול להכות את הכלי המאיים, לחסום את האיום על ידי כלי אחר או להימלט מהאיום לערוגה בה לא יהיה מאוים. למצב כזה קוראים "[[מט]]".

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|התפתחות משחק השחמט}}
[[קובץ:KnightsTemplarPlayingChess1283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבירים [[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרים]] משחקים שחמט, [[1283]]]]
מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת, והמצאתו יוחסה לאימפריות שונות של העולם העתיק ב[[סין (אזור)|סין]], ב[[הודו]], ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] או ב[[ממלכת פרס|פרס]]. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי [[צ'טורנגה]], שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, [[שוגי]] ב[[יפן]], [[ג'נגי]] ב[[קוריאה]] ו[[מקרוק]] ב[[תאילנד]] וב[[קמבודיה]]. גרסה אחרת שתומך בה ה[[סינולוגיה|סינולוג]] דייוויד לי טוענת שמקור השחמט המודרני הוא במשחק הסיני [[שיאנג-צ'י]], שהומצא, לפי גרסה זו, בסין ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה, שגויות ככל הנראה. התפשטותו המהירה החלה מן [[המאה ה-7|המאה השביעית]], ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן, המעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.

הצלבנים, ששבו לאירופה מ[[מסעי הצלב]], הביאו איתם את המשחק שלמדו ב[[ארצות ערב]]. בסביבות שנת [[1200]] חוקי משחק שונים החלו להופיע ב[[דרום אירופה|אירופה הדרומית]] ובסביבות שנת [[1475]] נכנסו לשחמט כמה שינויים גדולים והפכו אותו למשחק המוכר כיום.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Sergio Ernesto Negri|כותרת=Scachs d'amor: The poem that first portrayed the modern rules of chess|אתר=ChessBase|תאריך=16 במרץ 2020|כתובת=https://en.chessbase.com/post/scachs-damor-poem-part-1}}|כיוון=שמאל}} לפי סברה אחת מקור החוקים החדשים הוא ב[[איטליה]] ואילו לפי סברה אחרת ב[[ספרד]]. השינויים היו כדלקמן: הרגלים קיבלו אפשרות לדלג מעל ערוגה אחת במסעם הראשון ו[[הכאה דרך הילוכו|להכות את רגלי היריב דרך הילוכו]]. גם הרצים והמלכות קיבלו את מאפייניהם המודרניים. החוקים החדשים התפשטו במהירות ברחבי [[מערב אירופה|אירופה המערבית]] והתקבעו סופית בראשית [[המאה ה-19]].

תחרות מקצועית בינלאומית בשחמט נערכה לראשונה ב[[לונדון]] ב-[[1851]] וניצח בה [[אדולף אנדרסן]].{{הערה|[http://www.rookhouse.com/london-1851/ London 1851] {{אנגלית}}}} כוכבים נוספים החלו להופיע בשמי השחמט. בתחרות שנערכה בשנת [[1886]] נהוג לראות את התחרות הראשונה לתואר [[אליפות העולם בשחמט]]. האלוף הראשון היה [[וילהלם שטייניץ]].

ב-[[1924]] נוסד [[פיד"ה]], איגוד השחמט העולמי, שמאגד איגודי שחמט לאומיים, מגדיר [[מד כושר]] לשחקנים, מעניק תארים בינלאומיים ומסדיר כללים שונים למשחק תחרותי.{{הערה|[http://www.fide.com/fide/handbook?id=124&view=article Laws of Chess: For competitions starting before 1 July 2014] {{אנגלית}}}} בשנת [[1993]] אלוף העולם, [[גארי קספרוב]], ניתק את יחסיו עם פיד"ה ונוצר משבר בעולם השחמט, אך הוא נותר בירוקרטי בעיקרו.

החל משנת 1961 החלה להתקיים [[אולימפיאדת השחמט לעיוורים]] שבה נערכים [[שחמט לעיוורים ולקויי ראייה|משחקי שחמט מותאמים לעיוורים ולקויי ראייה]]. היא נערכת מדי ארבע שנים.

=== ספורט השחמט ===
חרף העובדה ששחמט משחקים בדרך כלל בישיבה, באולמות ממוזגים, הוא נחשב לספורט והוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בשחמט כענף ספורט. בשאלה איזה שרירים מפתח ספורט השחמט מקובל לענות, שהוא מפתח את שרירי המוח. שחמטאי מוציא כמויות גדולות של אנרגיה, כ-6,000 קלוריות ביום של תחרות שחמט. לחץ הדם של שחמטאי בתחרות גבוה ודומה ללחץ הדם של רץ [[ריצת מרתון|מרתון]] ואפילו גבוה מלחץ הדם של שחקן [[טניס]].{{הערה|[https://quicktime.co.il/האם-שחמט-זה-ספורט-תרבות-או-מדע/ האם שחמט זה ספורט? תרבות? או מדע?]}}

תחרויות שחמט, בדומה לתחרויות ספורט בענפים אחרים, מאורגנות בשיטת גביע או בשיטת ליגה או בשיטה מעורבת. יש תחרויות ליחידים או יחידות ויש תחרויות לקבוצות. לדברי [[בוריס גלפנד]] שחמט הוא ספורט, כי יש מנצח ויש מפסיד וצריך כושר גופני. מתמודדים עם לחץ גדול בכל משחק שיכול להימשך שבע שעות.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4426142,00.html בוריס גלפנד: "מקווה לשחק עד גיל 75"]}}

את כל התחרויות הבינלאומיות הרשמיות כמו גם את אליפות העולם בשחמט מנהל הארגון [[פיד"ה|FIDE]].

==מושגים בסיסיים בשחמט==
{| class="toccolours" style="float: left;margin-right: 0.5em"
|{{לוח שחמט מ-FEN}}
|-
|מצב הפתיחה של משחק שחמט
|}
[[לוח שחמט|לוח השחמט]] מחולק ל-64 ערוגות ובו שמונה שורות הממוספרות מ-1 עד 8 ושמונה עמודות המסומנות באותיות א' עד ח', או A עד H (משמאל לימין, מנקודת מבטו של הלבן). הערוגות צבועות בצבעי [[שחור]] ו[[לבן]] לסירוגין (או, בכלליות, צבע בהיר וצבע כהה) – כל ארבע הצלעות של ערוגה לבנה גובלות בערוגה שחורה, ולהפך. מניחים את הלוח כך שהערוגה הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן היא לבנה.

===סידור הכלים===
על הלוח מניחים את הכלים: בכל ערוגה ניצב כלי אחד בלבד. בשורה הקרובה ביותר לכל שחקן, מניחים תחילה את הכלים:
* 2 צריחים על הערוגות החיצוניות ביותר מימין ומשמאל.
* לאחר מכן 2 פרשים, אחד מימין ואחד משמאל.
* לאחר מכן 2 רצים,
* בשתי הערוגות המרכזיות שנותרו בשורה: מלכה – מלכה בטור ד', מלך בטור ה', כשהסימן הוא "מלכה בצבעה" – מלכה לבנה בערוגה לבנה ואילו השחורה בערוגה שחורה (ראו בתמונה).
בשורה השנייה בכל צד (שורות 2 ו-7) מניחים את הרגלים לכל רוחב השורה (על כל שמונה הערוגות).

===מאפייני הכלים===
{| style="clear:both;"
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess kdt45.svg|26px]] || '''[[מלך (שחמט)|מלך]]''' – הכלי החשוב ביותר על הלוח. ביכולתו לנוע לכל כיוון (ישר או אלכסון) ערוגה אחת בכל כיוון, למעט "[[הצרחה]]" (ראו בהמשך).
כאשר המלך נמצא במצב של "'''[[שח]]'''", כלומר במצב שבו היריב יוכל "להכותו" בתורו הבא, השחקן המאוים חייב לשנות מצב זה על ידי הזזת המלך, חסימת קו ההתקפה של הכלי המאיים, או על ידי הכאה של הכלי המאיים. על מנת לנצח במשחק, על השחקן להגיע למצב שבו יריבו לא יוכל למלט את מלכו מהשח, להכות את הכלי המאיים או לחסום את האיום על ידי כלי משלו. מצב זה נקרא "'''[[מט]]'''". למרות ערכו ככלי החשוב ביותר תנועת המלך מוגבלת יחסית. להבדיל מהכלים האחרים, לא ניתן להעריך את המלך בנקודות לשם החלפת כלים, משום שהמלך אינו כלי שאפשר לוותר עליו, אולם מבחינת ערכו במובן יחסי הכוחות ויכולותיו הטקטיות במשחק מעריכים אותו בכ־2.5 נקודות. שכן למלך יכולת התקפית בעלת טווח מוגבל (ערוגה אחת בכל כיוון). יכולת זו באה לידי ביטוי בעיקר בשלבים מתקדמים של המשחק, כאשר לא נותרו כלים רבים על הלוח. על אותה "סקאלה" מוערך הצריח ב-5 נקודות, הפרש בשלוש נקודות וכך גם הרץ. הערכת כוחו של המלך משמשת לניתוחים טקטיים, להערכת עמדות עם מלך חופשי או מלך סגור וכדומה.
|-
| [[קובץ:Chess qdt45.svg|26px]] || '''[[מלכה (שחמט)|מלכה]]''' – הכלי החזק ביותר על הלוח. יתרונה הוא בגמישות התנועה שלה, שכן היא יכולה לנוע בכל קו ישר (טור, שורה או אלכסון) בלי הגבלה על מספר הערוגות. נהוג להעריכה בכ-9 נקודות.
|-
| [[קובץ:Chess rdt45.svg|26px]] || '''[[צריח (שחמט)|צריח]]''' – הצריח יכול לנוע רק לאורך הטורים או השורות. הצריחים בדרך כלל יעילים יותר כאשר הם תומכים אחד בשני ופועלים כזוג. תפקיד מיוחד נועד לצריח בהגנת המלך במהלך המכונה [[הצרחה]]. נהוג להעריכו בכ-5 נקודות (נקרא גם: 'טורה').
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess bdt45.svg|26px]] || '''[[רץ (שחמט)|רץ]]''' – הרץ יכול לנוע רק באלכסונים. יעיל במיוחד במצבים פתוחים. הרץ הוא הכלי היחיד שמוגבל לצבע ערוגה אחד, ואינו יכול לעבור לצבע השני. שני הרצים הקיימים, מכסים ביחד את שני הצבעים של הלוח, ולכן במקרה שאבד רץ אחד, חלק מהשליטה על הלוח אבדה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות, אך עם התפתחות מנועי השחמט המודרניים הוכח ששוויו ברוב היחסי של העמדות מוערך ב-3.25 (נתון למחלוקת). כמו כן ישנו יתרון מזערי לשחקן שברשותו שני רצים כנגד פרש ורץ/שני פרשים.
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess ndt45.svg|26px]] || '''[[פרש (שחמט)|פרש]]''' – לפרש תנועה מיוחדת שמשלבת תנועה ישר ובאלכסון. לחלופין ניתן לתאר את תנועתו כאות 'ך' המסובבת בכיוונים שונים (ראו דיאגרמה). יתרונו הוא בכך שכלים אינם חוסמים את תנועתו, והוא יכול לדלג מעליהם. הפרש יעיל במיוחד במצבים סגורים ובביצוע "מזלג" (כלומר איום על מספר כלים בו זמנית). בכל מהלך הפרש יעבור לצבע ערוגה שונה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות ובמעט פחות מהרץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ichess.co.il/article.html#!id=477|הכותב=|כותרת=אתר השחמט הישראלי – ichess|אתר=|תאריך=}}</ref>
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess pdt45.svg|26px]] || '''[[רגלי]]''' – האחרון בהיררכיה והמוגבל ביותר בתנועתו (מכונה גם: 'חייל'). יכול לנוע רק ערוגה אחת בכל פעם ורק לכיוון אחד ("קדימה", ז"א, הכיוון הנגדי לצד הלוח בו הוא מתחיל). הרגלי אינו יכול להתקדם כאשר את הערוגה לפניו תופס כלי אחר. במהלכו הראשון של הרגלי, ורק במהלך זה, הוא יכול לנוע שתי ערוגות קדימה או ערוגה אחת בהתאם לרצון השחקן. אופן ההכאה של הרגלי מתבצע באופן שונה מאופן תנועתו הרגיל, על ידי מעבר ערוגה אחת באלכסון, אך ורק בכיוון התקדמותו. למרות היותו כלי חלש (בשל תנועתו המוגבלת), לרגלי יש יתרון אחד על פני שאר הכלים: אם הוא מגיע לשורה האחרונה של הלוח הוא מוחלף בכלי אחר (פרט למלך) באותו הצבע, על-פי בחירת השחקן (גם אם הכלי הנבחר טרם יצא מהמשחק). – מצב זה קרוי '''"[[הכתרה (שחמט)|הכתרה]]"'''. נהוג להעריך את הרגלי בנקודה אחת (ביחס אליה מוערך ערכם של שאר הכלים). מהלך מיוחד של הרגלי הוא '''[[הכאה דרך הילוכו]]'''.
|}

====סיכום של תנועת כלי השחמט====
לכל אחד מכלי השחמט יש את סגנון התנועה האופייני לו. בסכימה זו מצוינים ב-X המהלכים האפשריים של כל כלי. המהלכים אפשריים רק בתנאי ששום כלי של אותו צד לא נמצא במקום אליו נעים. אם יש כלי של הצד היריב במיקום אליו הכלי יכול להגיע, השחקן יכול להכות את הכלי של היריב. גם הימצאותם של כלים במסלול של הכלי בתנועה יכול למנוע את התנועה, פרט לתנועה של פרש.

{| class="toccolours" style="text-align:center; margin:auto;"
|-
|
{{שחמט

|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|xx|xx|xx|__
|__|__|__|__|xx|kl|xx|__
|__|__|__|__|xx|xx|xx|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|28}}
|
{{שחמט
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|xx|xx|xx|rd|xx|xx|xx|xx
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|28}}
|
{{שחמט
|xx|__|__|__|__|__|xx|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|__|__|bl|__|__|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|xx|__|__|__|__|__|xx|__
|__|__|__|__|__|__|__|xx
| 28}}
|-
|
{{שחמט

|__|__|__|xx|__|__|__|xx
|xx|__|__|xx|__|__|xx|__
|__|xx|__|xx|__|xx|__|__
|__|__|xx|xx|xx|__|__|__
|xx|xx|xx|qd|xx|xx|xx|xx
|__|__|xx|xx|xx|__|__|__
|__|xx|__|xx|__|xx|__|__
|xx|__|__|xx|__|__|xx|__
| 28}}
|{{שחמט

|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|__|__|__|nd|__|__|__|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
| 28}}
|
{{שחמט

|__|__|__|oo|xx|oo|__|__
|__|__|__|__|pl|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|oo|xx|oo|__|__|__|__|__
|__|pl|__|__|__|xx|__|__
|__|__|__|__|oo|xx|oo|__
|__|__|__|__|__|pl|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
| 28}}
|}

=== וריאציות ===
{{הפניה לערך מורחב|וריאציות של משחק השחמט}}
וריאציות השחמט הם משחקים המבוססים על שחמט אך יש בהם שינויים שנועדו להפוך אותו למעניין יותר. רוב הווריאציות מבוססות על האלמנטים הבאים (או שילוב שלהם):
* שינוי בגודל או בצורת הלוח
* שימוש ב[[כלי שחמט אגדתיים|כלים מיוחדים]] בעלי חוקים שונים
* שינוי בחוקי המשחק הרגילים (כגון הכאה, יכולת השתלת כלים, מטרת המשחק וכולי).
ישנן אלפי וריאציות למשחק השחמט. גם משחקים שקדמו למשחק השחמט, כגון [[צ'טורנגה]], נחשבים בימינו לווריאציות שחמט.

==מהלך המשחק==
[[קובץ:Chess4.DupontCircle.WDC.18sep05 (44637141).jpg|ממוזער|250px|איש משחק שחמט ברחוב]]
[[קובץ:Olga Zimina 2015.jpg|ממוזער|משחק שחמט]]

השחקן בכלים הלבנים (להלן: "הלבן") הוא הראשון לשחק. כל שחקן מניע בתורו את אחד הכלים שברשותו (כלי אחד בלבד, להוציא במקרה של [[#הצרחה|הצרחה]]), כאשר לכל כלי אופן תנועה הייחודי לו, כמפורט [[#מאפייני הכלים|לעיל]], מותר להזיז כלי רק לערוגה ריקה או לערוגה שנמצא בה כלי יריב ואז הכלי היריב מסולק מלוח המשחק וזו "הכאה". כך עד ל[[#הכרעה|הכרעה]]. השחקן יכול להזיז כל כלי בתורו לאן שיבחר, ובלבד שלא יעבור על כללי תנועת הכלים המפורטים לעיל. כמו כן, אם המלך של שחקן מסוים נחשף לאיום מצד כלי של היריב (מצב המכונה "[[שח]]"), חובה על השחקן לנקוט מסע שיבטל את המצב הזה. אם אי אפשר לבטל את האיום, יפסיד במשחק, במצב המכונה [[מט]]. בנוסף לכך, מהלך המסיע את המלך לערוגה המאוימת על ידי כלי יריב אינו מסע חוקי. (המלך הוא הכלי היחיד שאסור להעמידו במכוון תחת איום של כלי אחר).

'''הכאה''': אם ניצב אחד מכליו של היריב בדרכו של הכלי הנע, באפשרותו להכות אותו, בתנאי שמדובר במהלך חוקי. בשחמט (שלא כמו ב[[דמקה]], למשל) ההכאה היא זכות ולא חובה. בהכאת כלי אחר, הכלי המוכה מוסר מהלוח והכלי המכה מוצב במקומו. את המלך אין מכים. במצב בו הוא חשוף לאיום ולא ניתן להגן עליו – זהו '''שחמט''' ("שח", בתוספת "מט"; יש שמקצרים ל"מט"). כל הכלים מכים כדרך הילוכם (למשל, הרץ יכה רק על אלכסונו), מלבד הרגלי שזז קדימה אך מכה באלכסון. מקרה מיוחד של הכאה הוא "[[הכאה דרך הילוכו]]".

=== שלבי המשחק ===
השלב הראשון במשחק הוא ה'''[[פתיחה (שחמט)|פתיחה]]'''. בשלב זה מפתחים השחקנים את כליהם, החסומים מאחורי שורת הרגלים, על מנת להגדיל את כוח ההשפעה שלהם ולאיים על ההגנה של היריב. שלב הפתיחה גם כולל את פינוי אחד האגפים על מנת לאפשר [[#הצרחה|הצרחה]] שמטרתה לבצר את המלך בפינה ולהרחיקו מהמרכז החשוף. פתיחה אופיינית כוללת בדרך כלל דילוג כפול עם הרגלי של המלך או המלכה, פיתוח הפרשים והרצים, ואז [[הצרחה]]. ישנן פתיחות הנקראות [[גמביט (שחמט)|גמביט]], בהם אחד הצדדים מקריב חומר – לרוב [[רגלי]] – על מנת לזכות ביתרון טקטי או עמדתי תמורתו. מספר הפתיחות הוא רב ומספר הווריאנטים שלהן רב עוד יותר. שחקנים מקצוענים משננים בעל פה פתיחות רבות על מנת שלא לבצע טעויות בתחילת המשחק, דבר שייתן יתרון מוקדם ליריב.

השלב השני הוא '''[[מציעה]]''', מתרחש אחרי שרוב הכלים כבר פותחו, והקרב מתנהל במרב חריפותו במרכז הלוח, בדרך כלל תוך כדי חילופי כלים וניסיון לשבור את מערך הרגלים של הצד השני. בשלב זה אפשר לממש מספר רב של טקטיקות לצבירת יתרון חומרי ועמדתי (ראו בהמשך).

השלב השלישי הוא '''[[סיום (שחמט)|סיום]]''', ושלב זה מגיע כאשר נעשו מספר רב של חילופי כלים מבלי שהושג יתרון מכריע לצד כלשהו. שלב זה כולל בדרך כלל מספר קטן של כלים לכל צד (מלך, קצין ומספר רגלים) ובו מנסים השחקנים להכריע אחד את השני בדרך כלל על ידי הכתרת אחד הרגלים לכלי כבד (כגון מלכה). בשלב זה, האיום במט על המלך קטן ולכן המלך הופך לכלי פעיל, המגן על הרגלים ותומך בהתקדמותם אל עבר השורה השמינית. מכיוון שהסיום דורש משחק מדויק, שחקנים רבים לומדים בקפידה עמדות סיום נפוצות.

===מהלכים ומצבים מיוחדים במשחק===
====הכאה "דרך הילוכו"====
{{הפניה לערך מורחב|הכאה דרך הילוכו}}
[[רגלי]] יכול להכות רגלי אחר "דרך הילוכו" או "אגב הילוכו" (תרגום עברי לביטוי שמקורו בצרפתית, en passant), רק כאשר רגלי (ולא כלי אחר) של היריב נע '''שתי''' ערוגות לפנים (במהלך אחד) וחולף בתנועתו על פני הערוגה המאוימת על ידי רגלי יריב. ההכאה מתבצעת כאילו התקדם הרגלי ערוגה אחת בלבד. כלל "דרך הילוכו" תקף רק באופן מיידי אחרי מהלך היריב ולא ניתן לנצל אותו אחר-כך. לדוגמה, רגלי שחור, המוצב בערוגה ב-4, יכול להכות רגלי לבן הנע במהלך אחד מערוגה א2 לערוגה א4 כאילו היה מוצב ב-א3. בסוף המהלך יונח הרגלי השחור על הערוגה א3, והרגלי הלבן מערוגה א4 יוסר מהלוח. זהו המהלך היחיד במשחק בו כלי מכה ומוכה לא נמצאים באותה ערוגה, רק כלי אחד (הרגלי) רשאי להכות, ועל ההכאה להתבצע באופן מיידי.

====הצרחה====
{{הפניה לערך מורחב|הצרחה}}
{| cellspacing="0" style="border:1px #aaaaaa solid;float:left;"
|-
| [[קובץ:Cb_kingside.png]]
| [[קובץ:Cb_queenside.png]]
|- style="text-align:center;"
| הצרחה קטנה ב"צד המלך"
|הצרחה גדולה ב"צד המלכה"
|}
*במשחק השחמט, '''הצרחה''' היא מהלך משותף של המלך וה[[צריח (שחמט)|צריח]] הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:
<ul style="display:table;">
#המלך מוסע שתי ערוגות לכיוון הצריח,
#הצריח מוסע ערוגה אחת לאחר מלכו.
</ul>
'''הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:'''
<ul style="display:table;">
# המלך והצריח (המשתתף) לא זזו כלל מערוגותיהם ההתחלתיות,
# המלך לא נמצא באיום שח באותו רגע,
# המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה,
# המלך אינו עובר על פני ערוגה המאוימת על ידי כלי היריב,
# אין כלים המפרידים בין המלך לצריח.
</ul>
מבחינים בין "הצרחה קטנה", שהיא הצרחה "לצד המלך", ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה" (ראו איורים משמאל).{{ש}}
אם רק אחד הצריחים הוסע, עדיין אפשר שהצריח השני ישמש לצורך הצרחה. אם הערוגה הצמודה לצריח מאוימת, אין אפשרות לבצע הצרחה קטנה (ראו תנאי מספר 3), אך ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). גם אם הצריח עצמו מאוים והתנאים שהוזכרו לעיל מתקיימים – מותר לבצע הצרחה.

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נטילת הצריח קודם להזזת המלך פירושה מהלך שבו זז רק הצריח.

הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות: היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, והיא מוציאה את הצריח מהפינה ומביאה אותו לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח.

ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט והוא מופיע בספרו של המחבר הצרפתי Claude Gruget בשנת 1560.{{הערה|[http://www.mts.ro/documente/documente/1173-1212%20National%20Federations%20-%20Chess.pdf Federația Română de Șah, עמוד 1178] {{רומנית}}}}

=== הכרעה ===
[[קובץ:Checkmate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחמט בדרך כלל מבוטא באמצעות הפלת המלך על צדו. בתמונה מלכה שחורה בגיבוי פרש מאיימת במט.]]
{{הפניה לערך מורחב|הכרעות בשחמט}}
'''[[שח]]''' הוא מצב בו שחקן מתקיף את המלך של יריבו (כלומר מאיים להכותו). במצב של שח, השחקן שמלכו מאוים חייב לנקוט מהלך שיסיר את האיום – וזאת על ידי הכאת הכלי התוקף, או חסימת מסלול ההתקפה, או הסעת המלך לערוגה שאינה מותקפת. אם אף אחת מפעולות אלה אינה אפשרית, נקרא המצב '''[[מט]]''' (או '''שחמט''') – מצב שבו לא ניתן להסיר את האיום על המלך.

שחמט יוכרז כאשר:
# יש איום על ה[[מלך (שחמט)|מלך]]
# לא ניתן להסיע את המלך לערוגה אחרת שאינה מאוימת
# לא ניתן לחסום את האיום על המלך בעזרת כלי אחר
# לא ניתן להכות את הכלי המאיים

שחקן שעלה בידו ללכוד את יריבו במצב של שח-מט ניצח במשחק.

הסעת כלי כך שיאיים בעצמו על מלך היריב נקראת "שח ישיר". הסעת כלי כך שיפתח קו התקפה לכלי העומד מאחריו אל מול המלך היריב נקראת "'''שח עקיף'''". הסעת כלי כך שיאיים בעצמו על מלך היריב ובמקביל יפתח קו התקפה מול המלך לכלי העומד מאחריו, כלומר, שילוב של "שח ישיר" ו"שח עקיף" במהלך אחד, נקראת "'''[[שח כפול]]'''" (לעיתים נדירות ביותר ניתן גם לבצע שח כפול כצירוף של שני שחים עקיפים, באמצעות [[הכאה דרך הילוכו]]).

כששחקן משיב לאיום מלכו בשח נגדי תוך כדי שהוא חוסם את השח שביצע יריבו- נקרא המלך ״שח צולב״.

====הכרעה על ידי זמן====
[[קובץ:Chess-clock.jpg|ממוזער|שעון שחמט אנולוגי]]
[[קובץ:שעון שחמט.jpg|ממוזער|223x223 פיקסלים|שעון שחמט דיגיטלי]]
{{הפניה לערך מורחב|שעון שחמט}}
שעון שחמט משמש למדידת הזמן והקצבתו עבור כל שחקן במהלך המשחק. בתחרויות רשמיות מוקצב זמן מוגבל לכל שחקן לביצוע מסעיו. מרכיב חשוב במשחקים אלו הוא יכולתו של השחקן לתכנן ולבצע את מסעיו בזמן שהוקצב לו. שעון השחמט בנוי כיחידה אחת של שני [[שעון עצר|שעוני עצר]], שעון לכל שחקן. בסיום מסע על ידי השחקן עליו ללחוץ (ביד שביצעה את המסע) על כפתור שעון העצר שלו ובכך הוא עוצר את שעונו ובו בזמן מפעיל את שעון יריבו. ישנם שני סוגים עיקריים של שעוני שחמט: [[דיגיטלי ואנלוגי|דיגיטליים ואנלוגיים]].

במשחקי שחמט מקצועיים רגילים הגבלת הזמן לשחקן היא שעתיים ל-40 המהלכים הראשונים, ועוד שעה ליתר המשחק או שעה וחצי לכל המשחק עם תוספת של 30 שניות לאחר כל מהלך. בנוסף, ישנם גם סוגים של משחק [[שחמט מהיר]], בהם "שחמט מהיר", בו הזמן הקצוב לכל צד הוא 25 דקות, ו"שחמט בזק" (בליץ) בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 5 דקות, או משחק בזק שנקרא 5+3 כאשר לכל צד יש 5 דקות, ואחרי כל מהלך מתווספות 3 שניות. במשחקי שחמט באינטרנט קיימים אף משחקים מהירים עוד יותר, של דקה או שתיים לכל צד, המכונים "שחמט קליע".

בכל מקרה, אם לא הסתיים המשחק קודם לכן במט, [[פט]] או תיקו בשל חומר לא מספיק, השחקן שזמנו תם ראשון הוא המפסיד.

====תיקו====
{{הפניה לערך מורחב|תיקו (שחמט)}}
תיקו מוכרז באחד מן המקרים הבאים:
# אם הצד שתורו לשחק אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך '''אינו''' נמצא תחת איום של שח. תיקו כזה נקרא '''[[פט]]''' או '''כפת''' בעברית (באנגלית – Stalemate). הפט יכול לשמש כאסטרטגיה של שחקן אשר נמצא בחסרון מובהק למלט את עצמו מהפסד, ומאידך גיסא הוא משמש מקור של איום על השחקן העומד לנצח. לפט חשיבות רבה ב[[#שלבי המשחק|סיומים]].
# חוסר יכולת לבצע מט: במצב בו לשום שחקן לא ניתנת אפשרות חוקית לבצע מט, המשחק מוכרע כתיקו באופן אוטומטי. הדבר קורה כאשר לא נותרו די כלים על הלוח, למשל כאשר נשאר רק המלך או בתוספת פרש או רץ לשני השחקנים, או כשלכל אחד מהשחקנים מלבד המלך נשארו רק רגלים ואי אפשר להזיז את הרגלים או להכות אותם.
# חזרה על אותה העמדה בפעם השלישית (אפילו לא ברציפות, ובתנאי שבכל פעם תורו של אותו צד לשחק).
# אם נעשו 50 מסעים רצופים ללא כל הכאה או הסעת רגלי (בעבר ניתנה הארכה ל-100 מסעים בסיומים מיוחדים אך היא בוטלה לפני שנים אחדות).
# כאשר לשחקן אחד אין מספיק חומר בשביל לבצע מט ולשחקן השני נגמר הזמן.
# כאשר שני הצדדים מסכימים על תיקו.
# דרישת תיקו (דבר זה קורה רק בתחרויות): אחד השחקנים עם דוחק זמן (פחות משתי דקות, במשחק שאין בו תוספת זמן לאחר כל מסע) ויתרון ברור יכול לדרוש תיקו (גם אם יריבו אינו מסכים) על ידי הזמנת השופט, ואם השופט רואה שיש יתרון ברור אז הוא קובע תיקו. כמו כן ניתן לדרוש תיקו בעמדה של תיקו ברור ומוחלט (למשל: מלך וצריח לכל צד) כאשר ברור שהיריב מנסה לנצח על הזמן ולא בזכות העמדה.

בעבר, נחשב לתיקו גם מצב של '''שח נצחי''', היינו כאשר אחד הצדדים מאיים בשח שוב ושוב באופן בלתי פוסק. נכון ל־2012, שח נצחי נחשב למקרה פרטי של אחת מן הקטגוריות: חוק 50 המסעים, עמדה המופיעה בפעם השלישית, והסכם תיקו. שח נצחי משמש לרוב, כמו פט, כאמצעי הצלה לשחקן שמצבו נחות.

במקרה של תיקו, כל אחד מהיריבים זוכה בחצי נקודה.

===מסע במעטפה (מסע סודי)===
בעבר, אם משחק שחמט רשמי היה מתמשך יתר על המידה, מבלי להיות מוכרע על ידי זמן או בדרך אחרת (מט, פט, שח נצחי), הייתה קיימת אפשרות להפסיק את המשחק ולהמשיך אותו בשלב מאוחר יותר או ביום אחר. הנוהל הוא שהשחקן, אשר היה תורו לנוע, רשם את מהלכו המתוכנן והכניס אותו למעטפה אטומה. המעטפה הסגורה נשמרה בידי שופט התחרות ונפתחה רק עם חידוש המשחק. שעון הזמן נעצר עם הפסקת המשחק ועם חידושו הופעל מאותו מצב בו היה כשנפסק המשחק. השחקן שרשם את המהלך ושם אותו במעטפה לא יכול היה לשנות את דעתו ועם חידוש המשחק היה חייב לבצע את המהלך שכתב במעטפה. הנוהל הזה נועד להקטין את אפשרויות ההתייעצות של השחקנים בשעת ההפסקה במשחק, כי השחקן שרשם את מהלכו לא ידע מה תהיה תשובת יריבו והשחקן השני לא ידע מה הוא המהלך הטמון במעטפה. נוהג זה נעלם לחלוטין (החל מאמצע שנות ה-90) עקב התחזקות תוכנות השחמט הזמינות לכל שחקן.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר|שם=משחק המלכים – לשחק שחמט בהנאה – חלק ב' עמוד 31|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מקור תקשורת|שנת הוצאה=2009}}</ref>

==אסטרטגיה וטקטיקה==
=== אסטרטגיה ===
מטרת המשחק היא, כאמור, ללכוד את המלך של היריב מבלי שהוא יוכל להתגונן נגד האיום באמצעות מהלך, חסימה של כלי אחר או הכאת הכלי המתקיף. ישנן מספר אסטרטגיות שונות כדי להגיע לתוצאה זו, וכל אחת מהן כוללת בדרך כלל שימוש בטקטיקות על מנת לזכות ביתרון חומרי או עמדתי ולנצל טעויות של היריב.

ישנן מספר תוכניות [[תורת המשחקים|אסטרטגיות]] כלליות לניצחון:
* אחת העיקריות שבהן היא הוצאת הכלים וכיבוש מרכזו של הלוח, וניסיון לריכוז כמה כלים להשתלטות על נקודה קרובה למיקומו של המלך.
* אפשרות אחרת היא התבצרות המכריחה את היריב ליזום מתוך השערה שהתקפתו תסתבך, הוא יעשה טעות ויאבד חומר שיאלץ אותו להיכנע.
* אסטרטגיות נוספות כוללות ניצול יתרונות עמדתיים, כגון: לחץ על רגלי מבודד (רגלי שאין רגלים נוספים בטורים שלידו אשר יכולים להגן עליו) או נחשל של היריב, השתלטות על טורים פתוחים באמצעות הכלים הכבדים (הצריחים והמלכה), ועוד.
* מבנה אסטרטגי עתיק יומין הוא '''שרשרת רגלים''': אלכסון של רגלים המגנים זה על זה. טוב לחסימת מלכות, צריחים ובייחוד רצים. שחקן השחמט הראשון שנודע בשימוש בשיטה זו היה התאורטיקן ה[[צרפתים|צרפתי]] בן [[המאה ה-18]] [[פרנסואה אנדרה פילידור]].

=== טקטיקה ===
[[קובץ:Discoverattack.png|ממוזער|350px|'''חשיבותה של טקטיקה'''. הדיאגרמה הבאה לקוחה ממשחק אמיתי. לבן הקריב פרש בערוגה ה5 (אשר מוטב היה לשחור להימנע מהכאתו) על מנת לבצע התקפה משולשת על ידי המסע ד6 – שח עקיף ומזלג על המלכה והרץ. הלבן זוכה במלכה.]]
משחק השחמט מכיל מגוון רב של טקטיקות שמטרתן להשיג יתרון חומרי (לזכות בכלי), יתרון עמדתי (לשפר את המצב, לשבש את הגנות היריב וכדומה) או להנחית מט בדרך מתוחכמת. אף על פי שישנו מגוון רב של טקטיקות וריאציות של משחק מתוחכם, ישנן מספר טקטיקות בסיסיות שכל שחקן חייב להכירן. לפני שנפרט עליהן נבהיר מספר מונחים:
* אנו אומרים שכלי '''תוקף''' או '''מאיים להכות''' כלי יריב אם יש באפשרותו להכותו במסע. בניגוד ל[[דמקה]], הכלי התוקף לא חייב להכות את הכלי עליו הוא מאיים.
* אנו אומרים שכלי (א) '''מגן''' על כלי אחר (ב) מאותו צבע אם כאשר כלי (ג) של היריב מכה את כלי ב' אזי כלי א' יכול להכות מיד בחזרה את כלי ג'. הגנה היא אפקטיבית כאשר חילופי הכלים לא כדאיים ליריב.

להלן פירוט על הטקטיקות היסודיות והנפוצות ביותר בשחמט:
* [[חילופי כלים (שחמט)|חילופי כלים]]: הכאת כלי של היריב, והוא בתורו מכה את הכלי שלך שהכה. בדרך כלל, רצוי לזכות בכלי בכיר יותר מן הכלי שמאבדים (פרש תמורת רגלי, מלכה תמורת צריח וכדומה) ועל ידי כך לצבור יתרון חומרי. לפעמים מטרת חילופי הכלים היא טקטית ולא חומרית: לשבש את מערך ההגנה של היריב על ידי סילוק כלי מרכז במערך ההגנה שלו (למשל: כלי השומר על ערוגה חשובה), או לפשט את המצב (יעיל במיוחד אם יש לשחקן יתרון).
* '''מיקוד איומים''': מיקוד של מספר כלים מרבי המאיימים על כלי מסוים של היריב, יותר ממספר הכלים המגנים עליו, במטרה להזיזו ממקום בעל עמדה חשובה, או במטרה להכות אותו באופן, שהמכה יצא מורווח במאזן הכלים. העדיפות תהיה שכלים בעלי חשיבות נמוכה, יאיימו על כלים בעלי חשיבות גבוהה יותר, ואם יש כלים בטור, שהכלים בעלי החשיבות הגבוהה יותר יהיו מאחור.
{| class="toccolours" style="clear:left;float: left;margin-right: 0.5em"
|-
|
{{שחמט
|rd| |bd|qd|kd|bd|nd|rd
|pd|pd|pd|pd| |pd|pd|pd
| | | | | | | |
| | | | |pd| | |
| | | | |pl| | |
| | | | |ql| | |
|pl|pl|nd|pl| |pl|pl|pl
|rl|nl|bl| |kl|bl|nl|rl
|25}}
|-
|בתמונה הפרש השחור מבצע לגיזה משולשת{{ש}}
ומאיים על המלך, המלכה והצריח.
|}
* '''[[מזלג (שחמט)|מזלג]]''' ("לגיזה"): התקפה בו-זמנית על לפחות שני כלים, כך שבמהלך הבא רק אחד מהם יכול לברוח בתורו וכך זוכה הכלי אשר מקיים את המזלג בכלי השני. הפרש נחשב ל"אלוף המזלגות". באופן תאורטי, פרש יכול לקיים מזלג לכל היותר ל-7 כלים, אם כי בפועל רוב המזלגות הן של שניים עד שלושה כלים. הפרש הוא הכלי שמבצע בקלות יחסית מזלגות, בשל צורת הליכתו הלא-רגילה ביחס ליתר הכלים. מזלג מפורסם הוא של "פרש-המלכה" (הימני בצד השחור, השמאלי בצד הלבן). בשלושה מהלכים פרש זה יכול לעשות שח-צריח, וזאת בתנאי שהמלכה היריבה זזה ממקומה. הגנה בסיסית למזלג זה היא הזזת החייל שמול רץ-המלכה ערוגה אחת קדימה – מונע מהפרש להגיע לשלב השני.
* '''[[ריתוק (שחמט)|ריתוק]]''': כפיתת כלי למקומו על ידי יצירת מצב, שבו אם הוא זז, היריב מאבד יתרון חומרי. '''ריתוק מוחלט''' מתבצע רק כאשר הכלי הכפות (מרותק) חוסם איום ישיר על מלכו (כלומר: אם הוא יזוז, המלך ימצא ב"שח" וכלי היריב "יוכל להכות את המלך") ולכן אינו יכול לזוז (הרי אסור להזיזו לפי כללי המשחק). '''ריתוק יחסי''' הוא כאשר הכלי הכפות יכול לנוע, אך מאחוריו עומד כלי חשוב יותר והדבר יביא להפסד חומר. רק הכלים ארוכי הטווח יכולים לבצע ריתוק: המלכה, הצריח והרץ. דוגמה לריתוק אידיאלי הוא ריתוק בידי רץ של מלכה למלך של היריב, דבר המביא אותו לזכייה במלכת היריב (ראו דיאגרמה להלן).
* '''[[הקרבה (שחמט)|הקרבה]]''': מתן אפשרות ליריב לזכות בכלי (להכות כלי שלך ללא תמורה מספקת), על מנת לזכות ביתרון טקטי שישפיע על מהלך המשחק, או יאפשר למקריב לזכות ביתרון חומרי במהלכים הבאים. מט הנעשה באמצעות הקרבה (ובייחוד באמצעות הקרבת מלכה) נחשב למט מרשים ויצירתי במיוחד.

{| class="toccolours" style="clear:left; float: left;margin-right: 1.5em"
|-
|
{{שחמט
|rd| |bd| |kd|bd|nd|rd
|pd|pd|pd|pd| |qd| |pd
| | | | | |pd| |
| | | | |pd| |pd|bl
| | | |nd|pl| | |
| | | | | | | |ql
|pl|pl|pl|pl| |pl|pl|pl
|rl|nl|bl| |kl| |nl|rl
|25}}
|-
|בתמונה הרץ הלבן מבצע ריתוק{{ש}}
של המלכה למלך וזוכה במלכה.
|}
* '''איום עקיף''' או '''התקפת חשיפה''': זהו סוג של טקטיקה בה השחקן מזיז כלי אחד, אך דווקא הכלי שמאחוריו הוא זה שמאיים על כלי היריב. אם גם הכלי שמוזז מאיים על כלי של היריב, נוצר כאן איום כפול. טקטיקה זו טובה להשגת יתרון חומרי מפני שברוב המקרים הצד המותקף לא יוכל להגן על כל הכלים המותקפים בו-זמנית. אם הכלי המותקף על ידי הכלי שמסלולו נפתח הוא המלך, הרי שמדובר ב'''שח עקיף''' שכבר הוזכר לעיל (ראו דיאגרמה בתחילת חלק זה).
* '''הרחקת כלי מגן''': איום על כלי של היריב במטרה להרחיקו למקום בו הוא לא יכול למלא את תפקידו בשמירה על כלי אחר או על ערוגה חשובה. לפעמים ההרחקה יכולה להתבצע גם באמצעות '''הקרבה''' (ראו לעיל).
* '''חיסול כלי מגן''': בדומה להרחקה, אלא שכאן הכלי המגן מוכה, תכופות תוך הקרבה או חילופי כלים.
* '''[[שיפוד (שחמט)|שיפוד]]''': מצב בו תוקף השחקן כלי מסוים אך בעצם מתכוון להכות את הכלי שמאחוריו. לדוגמה: מלכה וצריח ניצבים על אותו אלכסון, המלכה לפני הצריח. היריב מזיז את הרץ כך שהוא תוקף את המלכה באלכסון זה. המלכה נאלצת לזוז והרץ הלבן יכול להכות את הצריח. למעשה השיפוד דומה לריתוק – גם הוא יכול להתבצע רק באמצעות הכלים ארוכי הטווח – וההבדל הוא שכאן הכלי החשוב יותר של היריב מול קו ההתקפה הוא הקדמי ולא האחורי.
*'''פריצת קווים''': החדרת צריח או מלכה אל מאחורי קווי ההגנה של היריב ואיום על הכלים שלו. תפיסת שליטה על הקו האחורי משפיעה מאוד על המשחק.

===כישורים מועילים למשחק===
* '''ריכוז עצמי וקור רוח''': על אף שרוב המשחקים החשובים נעשים תחת פיקוח ודממה מוחלטת רבות קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת, או מהלך בלתי צפוי מצד היריב – מאבד השחקן את הריכוז כי חש שהפסיד, לכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח, גם כאשר המצב אינו נראה מזהיר.
* '''ראייה עמוקה ודמיון מופשט''': ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכויו לנצח יהיו גבוהים יותר.
* '''תכנון אסטרטגי ויצירתיות''': בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית. למשל, בדיקה אלו מן הכלים אינם מוצבים בנקודות מפתח, ותכנון כיצד לשפר את מיקומם.
*'''סבלנות''': בעיקר במשחקים שאינם משוחקים עם זמן, חשוב תמיד לבדוק את מיקום כלי המשחק על הלוח עד תום, ולא לשחק את התור באופן נמהר.
*'''תכונות נוספות''': התמדה, הגינות, אחריות, למידה מטעויות ומעל הכול לדעת [[לנצח בכבוד]] (לא להתנשא ולא ללעוג ליריב) וגם לדעת [[להפסיד בכבוד]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר|שם=משחק המלכים, לשחק שחמט בהנאה|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מקור תקשורת|שנת הוצאה=2009|כרך=א|עמ=7}}</ref> וגם: [[מודעות עצמית]], יכולת חישוב, [[אינטואיציה]] ושאיפה להישגים. התכונות המולדות החשובות ביותר הן [[זיכרון]] ו[[דמיון]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=גארי קספרוב|שם=החיים כמשחק שחמט|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=כנרת, זמורה ביתן|שנת הוצאה=2008}}</ref>.
*'''קבלת החלטות''': שחמט ברמה גבוהה תובע רצף בלתי פוסק של [[קבלת החלטות]] שקולות ומדויקות תחת [[לחץ]]. בעקבות ביצוע הערכה נכונה תבוא החלטה נכונה. תהליכי קבלת החלטות הם המפתח להצלחה או ל[[כישלון]]. חישוב מדויק הוא המפתח הראשון לקבלת החלטות יעילות. חשוב לפתח יכולת להיות חדשניים בתהליכי קבלת החלטות<ref name=":0" />.

==רישום המהלכים==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שיטות רישום בשחמט]], [[סימון אלגברי (שחמט)]]}}
'''סימון אלגברי''' הוא השיטה המקובלת לרישום ותיאור מהלכים במשחק שחמט. הוא מבוסס על מערכת [[קואורדינטות]] לזיהוי ייחודי של כל ערוגה על [[לוח שחמט|לוח השחמט]] (כנראה לעיל).<ref name="Oxford">{{Cite book|last=Hooper|first=David|title=The Oxford Companion to Chess|last2=Whyld|first2=Kenneth|publisher=[[Oxford University Press]]|year=1996|isbn=0-19-280049-3|edition=2nd|page=389|chapter=standard notation}}</ref> הוא משמש את רוב הספרים, המגזינים והעיתונים המקצועיים הקשורים לשחמט. [[אנגלוספירה|במדינות דוברות אנגלית]], השיטה המקבילה, [[סימון תיאורי]], שימשה בדרך כלל בפרסומי שחמט עד שנות ה-80. כמה שחקנים עדיין משתמשים בסימון תיאורי, אבל זה כבר לא מוכר על ידי [[פיד"ה|FIDE]], גוף השחמט הבינלאומי.

המונח "סימן אלגברי" עשוי להיחשב ככינוי לא מדויק, מכיוון שהמערכת אינה קשורה ל[[אלגברה]].<ref name="Oxford" />
[[קובץ:SCD algebraic notation.svg|שמאל|מסגרת|סימון אלגברי]]

=== [[מתן שמות]] לערוגות ===
כל ערוגה של [[לוח שחמט|לוח השחמט]] מזוהה על ידי זוג [[קואורדינטות]] ייחודי – אות ומספר – מנקודת מבטו של לבן. העמודות האנכיות של ערוגות, הנקראות "טורים", מסומנות מ-a עד h משמאלו של לבן (הצד של המלכה) לימין (הצד של המלך). השורות האופקיות של הערוגות, הנקראות שורות, ממוספרות 1 עד 8 החל מהצד של הלבן של הלוח. לפיכך לכל ערוגה יש זיהוי ייחודי של אות הטור ואחריה מספר השורה. לדוגמה, הערוגה הראשוני של המלך של לבן מוגדר כ-"e1".

=== מתן שמות לכלים ===
כל סוג כלי (מלבד רגלי) מזוהה באות גדולה, המתאימה לו. שחקנים דוברי אנגלית משתמשים באותיות K עבור [[מלך (שחמט)|מלך]], Q עבור [[מלכה (שחמט)|מלכה]], R עבור [[צריח (שחמט)|צריח]], B עבור בישוף ([[רץ (שחמט)|רץ]]) ו-N עבור אביר ([[פרש (שחמט)|פרש]]).

אותיות ראשוניות שונות משמשות בשפות אחרות. בספרות השחמט, במיוחד זו המיועדת לקהל בינלאומי, האותיות הספציפיות לשפה מוחלפות לעיתים קרובות בסמלי כלים אוניברסליים; לדוגמה, '''♞c6''' במקום '''Nc6'''. סגנון זה ידוע בשם צלמית אלגברית (FAN). [[Unicode|ערכת הסמלים של Unicode]] כוללת את כל הסמלים הדרושים ל-FAN.<ref>{{Cite web|title=Test for Unicode support in Web browsers|url=http://www.alanwood.net/unicode/miscellaneous_symbols.html}}</ref>

גם בתווי אלגברי סטנדרטי וגם בשיטת FAN, ה[[רגלי]]ם אינם מזוהים על ידי אות או סמל, אלא על ידי היעדר אחד.

=== סימון עבור מהלכים ===
בסימון אלגברי סטנדרטי (נקרא גם סימון אלגברי קצר) (SAN), כל מהלך של כלי מסומן על ידי האות הגדולה של הכלי, בנוסף למיקומו של ערוגת היעד. לדוגמה, '''Be5''' (בישוף עובר ל-e5), '''Nf3''' (אביר עובר ל-f3). עבור מהלכי רגלי, מצוין רק ערוגת היעד. לדוגמה, '''c5''' (הרגלי עובר ל-c5).

המהלכים נרשמים תוך-כדי משחק, מהלך אחר מהלך, בלשון מקוצרת. נהוג לרשום את מספר המהלך, אחריו מהלכו של הלבן ואז את מהלכו של השחור.

למשל: '''8. ר-ד3+? ג:ד3'''. בתחרויות, חובת הרישום היא בסימון האלגברי הבינלאומי.
* '''מהלכי הרגלים''': מהלכי הרגלים מצוינים על-פי ערוגת היעד, ללא ציון שם הכלי (להבדיל משאר הכלים). אם למשל, נע רגלי מערוגה הנמצאת בשורה השנייה (זו המסומנת ב-2) ובעמודה הרביעית (זו המסומנת ב-ד' או ב-D), לערוגה הנמצאת בשורה השלישית ובעמודה הרביעית, יש לסמן זאת כך: '''ד3'''.
* '''מהלכי שאר הכלים''': באופן דומה, יצוינו מהלכי הכלים האחרים, אלא שעבורם יצוין גם שם הכלי, בקיצור. מלך מסמנים ב-'מ', [[מלכה (שחמט)|מלכה]] מסמנים ב-"מה", [[צריח (שחמט)|צריח]] ב-'צ', [[רץ (שחמט)|רץ]] ב-'ר' ו[[פרש (שחמט)|פרש]] ב-'פ'. ניתן להוסיף מקף בין סימן הכלי לערוגת היעד. לדוגמה: אם פרש נע מערוגה הנמצאת בשורה השלישית ובעמודה השנייה (ב3), לערוגה הנמצאת בשורה החמישית ובעמודה השלישית (ג5), יש לרשום: '''פ-ג5''' או '''פג5''' (ערוגת המקור הושמטה).{{ש}}
במקרים בהם התיאור הנ"ל אינו חד-משמעי, יצוין הטור של ערוגת המקור. למשל: אם ישנו פרש נוסף ב-ה6, נרשום את המסע הנ"ל כך: '''פב-ג5'''.{{ש}}אם הטור אינו מוסיף מידע, תצוין במקומו השורה. למשל: אם ישנו פרש נוסף ב-ב-7, יירשם המסע כך: '''פ3-ג5'''.
* '''פעולות''':

=== הכאה ===
כאשר כלי מבצע הכאה (אכילה של כלי), שמים את האות "x" לפני ערוגת היעד. לדוגמה, '''Bxe5''' (הרץ אוכל את הכלי ב-e5). כאשר רגלי מבצע הכאה, הטור ממנו יצא הרגלי משמש לזיהוי הרגלי. לדוגמה, '''cxd5''' (רגלי שהיה על טור ג אוכל את הכלי שהיה ב-d5). בפרסומים גרמניים, רוסים או איטלקיים ישנים יותר, לעיתים משתמשים ב[[נקודתיים]] (:) במקום "x". ישנו מחלוקת היכן לשים את הנקודתיים, באותו מקום ('''B:e5''') או בסוף ('''Be5''':).

[[הכאה דרך הילוכו]] מסומן על ידי ציון טור היציאה של הרגלי האוכל, ציון ההכאה ("x"), ערוגת היעד (ולא הערוגה של הרגלי שהוכה). לפעמים מוסיפים את הסיומת "ep", המציינת שהכאה הייתה דרך הילוכו ('''e'''n '''p'''assant).{{הערה|FIDE Laws of Chess<ref name="FideLawsOfChess">{{cite web |title=FIDE Laws of Chess taking effect from 1 January 2018 |date=2018-01-01 |url=https://handbook.fide.com/chapter/E012018 |access-date=12 July 2020 |website=FIDE}}</ref>{{rp|at=Apdx C.9.3}}.}} לדוגמה, '''exd6 ep'''.

חלק מהטקסטים, כמו "[[אנציקלופדיית פתיחות שחמט]]" (ECO), לא מסמנים הכאה. (לדוגמה, '''Be5''' במקום ed6 ; '''Bxe5''' במקום exd6 או exd6 ep) כאשר זה אין אפשרות לבלבול, לכידת רגלי מתוארת על ידי ציון הטורים המעורבים בלבד ('''exd''' או אפילו '''ed'''). צורות מקוצרות אלו נקראות לפעמים "סימון אלגברי מקוצר" ותווי "אלגברי מינימלי".
**'''O-O''' – '''[[הצרחה]] קטנה''' (הצרחה באגף המלך).
**'''O-O-O''' – '''[[הצרחה]] גדולה''' (הצרחה באגף המלכה).
**'''+''' – '''הכרזת [[שח]]'''. למשל, '''פ-ב3+''', כלומר, במהלך זה נע הפרש לערוגה ב3 – ועכשיו הפרש (או כלי אחר) מאיים על המלך.
**'''++''' – '''[[שח כפול]]'''
**'''X''', '''#''' או '''++''' – '''[[מט]]'''.
**'''!''' – מסע טוב. למשל, '''מה-ד1!''', כלומר, במהלך זה נעה המלכה לערוגה ד1 – והיה זה מהלך טוב.
**'''!!''' – מסע מבריק.
**'''?''' – שגיאה.
**'''?!''' – מסע מעניין (נראה כגרוע אבל מפתיע לטובה).
**'''!?''' – מסע מפוקפק (נראה כטוב אבל מפיל ל[[מלכודת]] או לא יעיל).
**'''??''' – שגיאה גסה.
**'''□''' – מסע כפוי (שאי אפשר לבצע במקומו שום מסע אחר).
**'''=''' – '''תיקו'''. סימן השוויון. משמש גם לרישום '''[[הכתרה (שחמט)|הכתרת רגלי]]''', המתבצע על ידי רישום הערוגה אליה זז הרגלי, סימן שוויון וסימן הכלי אליו הוכתר. לדוגמה, אם רגלי שחור התקדם מהערוגה ח2 ל-ח1 והפך למלכה, נרשום זאת כך: '''ח1=מה'''.

כעת ניתן לפרש את הדוגמה שהוצגה בתחילת הקטע כך: במהלך השמיני הניע הלבן את הרץ לערוגה ד3 ואיים בשח. מסע זה אינו מוצלח, כי השחור, מצדו, הכה את הרץ באמצעות הרגלי של טור ג' (שהיה קודם לכן ב-ג4, מן הסתם).

שיטת הרישום המוזכרת כאן היא השיטה המקובלת בעברית. שיטות רישום אחרות מקובלות במספר מקומות.

===השיטה באותיות לטיניות===
שיטה זו מצויה בעיקר בתוכנות שחמט. סימון הערוגות הוא באותיות לטיניות במקום עבריות, סימון הכלים הוא לפי ראשי תיבות של השם האנגלי שלהם.
*רגלי – '''P'''AWN
*צריח – '''R'''OOK
*רץ – '''B'''ISHOP
*פרש – K'''N'''IGHT
*מלכה – '''Q'''UEEN
*מלך – '''K'''ING
:כמו כן שינויים בסימון מסעים.
*הכאה – X
*מט – #

=== מהלכים מעורפלים ===
כאשר שני כלים זהים (או יותר) יכולים לעבור לאותו ערוגה, הכלי הנע מזוהה על ידי ציון האות של הכלי, ואחריו (בסדר העדפה יורד):

# טור היציאה (אם הם שונים)
# שורת היציאה (אם הטורים זהים אך השורה שונה)

אם לא טור ולא שורה בלבד מספיקים כדי לזהות את הכלי האוכל, אזי שניהם מצוינים.

{{pgn
|1=
[Event "?"]
[Site "?"]
[Date "????.??.??"]
[Round "?"]
[White "New game"]
[Black "?"]
[Result "*"]
[SetUp "1"]
[FEN "4r2r/2k5/8/8/R3Q2Q/1R6/R2Q4/3QnQK1 w - - 0 1"]
[PlyCount "1"]
1. Qexe1 *
}}

בתרשים, שני הצריחים השחורים יכולים לעבור באופן חוקי ל-f8, כך שהמעבר של הצריח אינו ברור כ-'''Rdf8'''. עבור הצריחים הלבנים בטור a שיכולים שניהם לעבור ל-a3, יש צורך לספק את השורה של החלק הנע, כלומר, '''R1a3'''.

במקרה של המלכה הלבנה ב-h4 שעוברת ל-e1, לא השורה ולא הטור לבדם מספיקים כדי להבדיל משאר המלכות הלבנות. ככזה, מהלך זה כתוב '''Qh4e1'''.

כמו לעיל, ניתן להוסיף "x" כדי לציין הכאה; לדוגמה, אם המקרה הסופי היה הכאה, הוא ייכתב כ-'''Qh4xe1'''.

=== שיטה נוספת ===
שיטה נוספת המופיעה במספר רב של ספרים{{הערה|ראו למשל סיפרו של ר"א אלקסנדר קוטוב, "חשוב כמו רב אמן" או בספרו שפרד ריינפלד "רגעים גדולים בשחמט"}} היא שיטה מעט יותר מסובכת. ראשית, מספר השורה נקבע באופן יחסי לשחקן המשחק ולא בהכרח ביחס לשחקן הלבן. כמו כן, העמודה מסומנת לפי הכלי שהיה בה בתחילת המשחק (למשל ז5 בלבן תסומן בלבן N5 ובשחור N4 כי היה בה בתחילת המשחק פרש). אם ישנן מספר אפשרויות (למשל רץ יכול לנוע לו4 והרץ השני לג4) אז מציינים את הערוגה לפי תוספת Q לסימון אגף המלכה ו-K לסימון אגף המלך.

=== קידום רגלי ===
כאשר רגלי [[הכתרה (שחמט)|מקודם]], הכלי שאליו מקודם מצוין בסוף סימון המהלך, למשל: '''e8Q''' (קידום למלכה). בתווי [[פיד"ה|FIDE]] סטנדרטי, אין שימוש בסימני פיסוק; [[PGN|בסימון משחק נייד]] (PGN) ובפרסומים רבים, קידום חייל מסומן על ידי סימן השוויון ('''e8=Q'''). ניסוחים אחרים המשמשים בספרות השחמט כוללים סוגריים (למשל '''e8(Q)''') ולוכסן קדימה (למשל '''e8/Q''').

=== הצעת תיקו ===
FIDE מציין הצעות תיקו שיירשמו בסימן שוויון עם סוגריים "(=)" לאחר המהלך בדף הרישום.{{הערה|Article 9.1.2.2 in FIDE Laws of Chess<ref name="FideLawsOfChess"/>|כיוון=שמאל}} זה לא נכלל בדרך כלל בתוצאות המשחק שפורסמו.

=== הַצרָחָה ===
[[הצרחה]] מסומנת על ידי '''0-0''' (כאשר מדובר בצריח מהצד של המלך) ו'''-0-0-0''' (כאשר מדובר בצריח מהצד של המלכה). בעוד שתיאור ה-FIDE של סימון אלגברי{{הערה|Appendix C.13 in FIDE Laws of Chess<ref name="FideLawsOfChess"/>|כיוון=שמאל}} משתמש בספרה אפס ('''0-0''' ו-'''0-0-0'''), [[PGN]] משתמש באות "O" גדולה ('''OO''' ו-'''OOO'''). שתי הצורות נפוצות בספרות השחמט.

=== שח ===
למהלך שמציב את [[מלך (שחמט)|המלך]] של היריב ב[[שח]] בדרך כלל מצורף הסמל "+". לחלופין, לפעמים משתמשים ב[[דקר (סימן)|פגיון]] (†) או בקיצור "ch". פרסומים מסוימים מציינים שח עם קיצור כמו "dis ch", או עם סמל ספציפי. [[שח כפול]] מסומנת בדרך כלל כמו שח רגיל, אך לפעמים מיוצגת באופן ספציפי כ"dbl ch" או "++", במיוחד בספרות שחמט ישנה יותר. פרסומים מסוימים כגון "[[ECO]]" משמיטים כל אינדיקציה לבדיקה.

=== מַט ===
[[מט]] מיוצג על ידי הסמל "#" בסימון FIDE סטנדרטי וב-PGN. מדי פעם נעשה שימוש בפגיון כפול ({{נוסחה|‡}}) או סימן פלוס כפול (++), אם כי סימן הפלוס הכפול משמש גם לייצג "[[שח כפול]]" (כנראה לעיל). שח-מט מיוצג על ידי "{{נוסחה|≠}}" ([[סימן השוויון|סימן לא שווה]]) [[רשימה של רכיבי macOS|באפליקציית השחמט של macOS]]. בפרסומים ב[[רוסית]] ובפרסומים לשעבר של [[ברית המועצות]], שבהם הכאות מסומנות ב-":", מט יכול להיות מיוצג גם ב-"X" או "x".

=== סוף המשחק ===
הסימון '''1–0''' בסיום המהלכים מציין שהלבן ניצח, הסימון '''0–1''' מציין ששחור ניצח, ו'''-½–½''' מציין [[תיקו (שחמט)|תיקו]]. במקרה של רמאות, איחור למשחק, או הפסד בגלל זמן, ניקוד 0–0, ½–0 ו-0–½ אפשריים גם כן.<ref>[https://www.vegachess.com/download/vega8_en.pdf User's Manual] for Vega Chess Pairing Software (FIDE-approved), p. 16.</ref><ref>[[Geurt Gijssen]], [https://chesscafe.com/geurt/geurt164.pdf ''An Arbiter's Notebook''], no. 164.</ref>

לעיתים קרובות אין סימון מיוחד לגבי האופן שבו שחקן ניצח או הפסיד (מלבד מט), כך ש 1–0 או 0–1 עשויים להיכתב כדי להראות ששחקן אחד הפסיד עקב או חילוט.<ref>ראו הערה [3]</ref> באופן דומה, יש יותר מדרך אחת למשחק להסתיים בתיקו. לפעמים מידע ישיר ניתן על ידי המילים "לבן עוזב" או "שחור עוזב", אם כי זה לא נחשב לחלק מהסימון אלא חזרה לטקסט הסיפורי שמסביב.

=== סימונים דומים ===
מלבד הסימון האלגברי הסטנדרטי (או הקצר) שכבר תואר, נעשה שימוש בכמה מערכות דומות.

=== סימון אלגברי ארוך ===
בסימון אלגברי ארוך (LAN), הידוע גם בתור סימון אלגברי מורחב לחלוטין, מצוינים גם ערוגות ההתחלה וגם הערוגות הסיום, למשל: '''e2e4'''. לפעמים אלה מופרדים במקף, למשל '''Nb1-c3'''. סימון אלגברי ארוך לוקח יותר מקום ואינו נפוץ עוד בדפוס; עם זאת, יש לזה את היתרון של בהירות. חלק מהספרים המשתמשים בעיקר בתווי אלגברי קצר משתמשים בסימון הארוך במקום בסימונים שתוארו קודם לכן. סימון אלגברי קצר וארוך מקובל במשחקים בדירוג של FIDE.

צורה של סימון אלגברי ארוך (ללא שמות חלקים) משמשת גם בתקן [[Universal Chess Interface (UCI)]], שהוא דרך נפוצה עבור תוכניות שחמט גרפיות לתקשר עם מנועי שחמט (למשל, עבור [[בינה מלאכותית]]): למשל e2e4, e1g1 (castling), e7e8q (קידום).<ref name="wbec_UCIp">{{Cite web|title=UCI protocol|url=http://wbec-ridderkerk.nl/html/UCIProtocol.html|access-date=2018-06-14|website=wbec-ridderkerk.nl}}</ref>

=== סימון מספרי ICCF ===
ב[[שחמט בהתכתבות]] בינלאומית השימוש בסימון אלגברי עלול לגרום לבלבול, מכיוון ששפות שונות משתמשות בשמות שונים (ולכן אותיות ראשוניות שונות) עבור הכלים, וייתכן שחלק מהשחקנים לא מכירים את [[אלפבית לטיני|האלפבית הלטיני]]. לפיכך, להעברת מהלכים בדואר או במייל משתמשים ב[[סימון מספרי ICCF]], המזהה ערוגות באמצעות קואורדינטות מספריות, ומזהה הן את ערוגות היציאה והן את ערוגות היעד. לדוגמה, המהלך 1.e4 מוצג כ-1.5254. בשנים האחרונות, רוב משחקי ההתכתבות שוחקו בשרתים מקוונים ולא בדואר אלקטרוני, מה שהוביל לירידה בשימוש בסימון מספרי ICCF.

=== סימון משחק נייד ===
סימון משחק נייד (PGN) הוא פורמט קובץ מבוסס טקסט לאחסון משחקי שחמט, המשתמש בסימון אלגברי רגיל באנגלית ובכמות קטנה של סימון.<ref>{{Cite web|title=Standard: Portable Game Notation Specification and Implementation Guide|url=http://www.saremba.de/chessgml/standards/pgn/pgn-complete.htm}}</ref> PGN יכול להיות מעובד כמעט על ידי כל תוכנות השחמט, כמו גם להיות קריא בקלות על ידי בני אדם. לדוגמה, [[Game of the Century (chess)|משחק המאה]] יכול להיות מיוצג באופן הבא :

[Site "New York, NY USA"]{{ש}}
[Date "1956.10.17"]{{ש}}
[EventDate "1956.10.07"]{{ש}}
[Round "8"]{{ש}}
[Result "0-1"]{{ש}}
[White "Donald Byrne"]{{ש}}
[Black "Robert James Fischer"]{{ש}}
[ECO "D92"]{{ש}}
[WhiteElo "?"]{{ש}}
[BlackElo "?"]{{ש}}
[PlyCount "82"]{{ש}}

1. Nf3 Nf6 2. c4 g6 3. Nc3 Bg7 4. d4 O-O 5. Bf4 d5 6. Qb3 dxc4 7. Qxc4 c6 8. e4 Nbd7 9. Rd1 Nb6 10. Qc5 Bg4 11. Bg5 Na4 12. Qa3 Nxc3 13. bxc3 Nxe4 14. Bxe7 Qb6 15. Bc4 Nxc3 16. Bc5 Rfe8+ 17. Kf1 Be6 18. Bxb6 Bxc4+ 19. Kg1 Ne2+ 20. Kf1 Nxd4+ 21. Kg1 Ne2+ 22. Kf1 Nc3+ 23. Kg1 axb6 24. Qb4 Ra4 25. Qxb6 Nxd1 26. h3 Rxa2 27. Kh2 Nxf2 28. Re1 Rxe1 29. Qd8+ Bf8 30. Nxe1 Bd5 31. Nf3 Ne4 32. Qb8 b5 33. h4 h5 34. Ne5 Kg7 35. Kg1 Bc5+ 36. Kf1 Ng3+ 37. Ke1 Bb4+ 38. Kd1 Bb3+ 39. Kc1 Ne2+ 40. Kb1 Nc3+ 41. Kc1 Rc2# 0-1|moin

=== עיצוב ===
משחק או סדרת מהלכים נכתבים בדרך כלל באחת משתי דרכים; בשתי עמודות, כזוגות לבן/שחור, לפנים מספר המהלך ונקודה:

: '''1. e4 e5'''
: '''2. Nf3 Nc6'''
: '''3. Bb5 a6'''

או אופקית:

: '''1. e4 e5 2. Nf3 Nc6 3. Bb5 a6'''

מהלכים עשויים להיות משולבים בפרשנות, הנקראת "[[annotations]]". כאשר game score מתחדש עם מהלך שחור, [[שלוש נקודות]] (...) ממלא את המיקום של המהלך הלבן, למשל:

: '''1. e4 e5 2. Nf3'''
:: לבן תוקף את הרגלי השחור בטור e.
: '''2. . . Nc6'''
:: שחור מגן ומתפתח בו זמנית.
: '''3. Bb5'''
:: לבן עושה [[פתיחה ספרדית]].
: '''3... a6'''
:: שחור בוחר ב'''[[פתיחה ספרדית|הגנת מורפי]]'''.

=== סמלי הערות ===
אף על פי שהם אינם חלק טכנית מהתווי האלגברי, להלן כמה סמלים שמשתמשים בהם בדרך כלל על ידי כותבים, למשל בפרסומים "[[מודיע שחמט|Chess Informant]]" ו-"[[אנציקלופדיית פתיחות שחמט|Encyclopaedia of Chess Openings]]", כשרוצים לתת הערות על מהלכים מסוימים:

הסמל שנבחר פשוט מצורף לסוף סימון המהלך, למשל, ב[[אנגלונד גמביט|גמביט אנגלונדי]]: 1.d4 e5?! 2.dxe5 f6 3.e4! Nc6 4. Bc4+/−

=== מהלכים ===
{| class="wikitable"
!סֵמֶל
! style="text-align:left;" | מַשְׁמָעוּת
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ! !
| מהלך מבריק – ובדרך כלל מפתיע
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | !
| מהלך טוב מאוד
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ! ?
| מהלך מעניין שאולי לא הכי טוב
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ? !
| מהלך מפוקפק שלא ניתן להפריך בקלות
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ?
| מהלך גרוע; טעות
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ? ?
| טעות
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ⌓
| מהלך טוב יותר מזה ששיחק
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | □
|מהלך כפוי; המהלך היחידי האפשרי
(למשל, הגנה משח)
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | TN {{כתב מוקטן|or}} N
| חידוש תאורטי (כמעט שלא מופיע)
|}

=== עמדות ===
{| class="wikitable"
|-
!סֵמֶל
! style="text-align:left;" | מַשְׁמָעוּת
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | =
|לאף שחקן אין יתרון
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | +/= או ⩲
|ללבן יש יתרון קטן
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | =/+ או ⩱
|לשחור יש יתרון קטן
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | +/− או ±
|ללבן יש יתרון ברור
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | −/+ או ∓
|לשחור יש יתרון ברור
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | +−
| ללבן יש יתרון מנצח.
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | −+
| לשחור יש יתרון מנצח.
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | ∞
|לא ברור לאיזה צד יש יתרון
|- style="vertical-align:top;"
| style="text-align:center;" | =/ ∞ או ⯹
|לצד מסוים יש חיסרון בכלים,
אבל יתרון במיקומים טובים
|}

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|התפתחות משחק השחמט}}[[קובץ:Ms. Paris 1173.png|טקסט=תרשים שחמט נמצא בכתב יד צרפתי (1173)|ממוזער|153x153 פיקסלים|תרשים שחמט נמצא בכתב יד צרפתי (1173)]]
סימון תיאורי היה רגיל בימי הביניים באירופה. צורה של סימון שחמט אלגברי, שנראה שהושאל משחמט מוסלמי, הופיע באירופה ב-12. כתב היד של המאה המכונה "MS. Paris Fr. 1173 (PP.)". הקבצים פועלים מ-''a'' עד ''h'', בדיוק כפי שהם עושים בסימון האלגברי הסטנדרטי הנוכחי. השורות, לעומת זאת, מסומנות גם באותיות, למעט השורה השמינית, שהיא נבדלת כי אין לה אות. הדרגות כתובות הפוך – מה-7 עד ה-1: ''k'', ''l'', ''m'', ''n'', ''o'', ''p'', ''q''.<ref name="hist469470">{{Cite book|last=Murray|first=Harold James Ruthven|url=http://archive.org/details/AHistoryOfChessHJRMurray|title=A History of Chess|date=1913|publisher=Clarendon Press|location=Oxford, UK|pages=469–470}}</ref>

מערכת נוספת של תווים המשתמשת באותיות בלבד מופיעה בספר שחמט מימי הביניים של רכנמייסטר [[יעקב קובל]] משנת 1520.{{הערה|שם=hist469470}}

סימון אלגברי קיים בצורות ובשפות שונות ומבוסס על מערכת שפותחה על ידי [[פיליפ סטמה]] בשנות ה-30 של המאה ה-18. סטמה השתמש בשמות המודרניים של הערוגות (וייתכן שהיה הראשון למספר את השורות), אבל הוא השתמש ב-p עבור מהלכי רגלי בטור המקורי של חלק (A עד H) במקום האות הראשונית של שם הכלי כפי שמשמש כעת.<ref>{{Cite book|last=Davidson, Henry|title=A Short History of Chess|publisher=David McKay|year=1981|isbn=978-0679145509|pages=152–153}}</ref> אותיות לכלים הוצגו בשנות השמונים של המאה ה-17 על ידי [[משה הירשל]], ו[[יוהאן אלגייר]] עם [[אהרון אלכסנדר]] פיתחו את סימון ה[[הצרחה]] המודרני בשנות ה-18 של המאה ה-19.<ref>{{Cite web|last=Wall|first=Bill|title=Chess Notation|url=http://billwall.phpwebhosting.com/articles/chess_notation.htm}}</ref>

סימן אלגברי זכה לפופולריות באנגלית בשנת 1847 על ידי [[הווארד סטונטון]] בספרו "The Chess-Player's Handbook". סטונטון זוקף את הרעיון לסופרים גרמנים, ובמיוחד לאלכסנדר, [[קארל יאניש|יאניש]] וה-"[[Handbuch des Schachspiels|Handbuch]]".<ref>{{Cite book|last=Staunton|first=Howard|url=https://books.google.com/books?id=tchh5AGWYj4C&q=Staunton+%22Chess-Player%27s+Handbook%22|title=The Chess-Player's Handbook|publisher=Bell & Daldy|year=1866|edition=Second, revised|location=London, UK|pages=501|quote=A popular and scientific introduction to the game of chess, exemplified in games actually played by the greatest masters, and illustrated by numerous diagrams of original and remarkable positions.|via=Google Books}}</ref> בעוד שנעשה שימוש בסימון אלגברי בספרות השחמט הגרמנית והרוסית מאז המאה ה-19, [[אנגלוספירה|המדינות דוברות האנגלית]] אימצה אותו, תוך שימוש בתווי תיאור במשך רוב המאה ה-20. החל משנות ה-70 של המאה ה-20, סימן אלגברי הפך נפוץ יותר בהדרגה בפרסומים בשפה האנגלית, ועד שנת 1980 הוא הפך לתווי הרווח. ב-1981, ה-FIDE הפסיק לזהות תווים תיאוריים, ותווי אלגברי הפך לתקן הבינלאומי המקובל.
[[קובץ:Jacob Köbel 1520.png|טקסט=דיאגרמת שחמט מתוך ספרו הגרמני של יעקב קובל על שחמט מימי הביניים, שכצבל ספיל (1520)|ממוזער|184x184 פיקסלים|דיאגרמת שחמט מתוך ספרו הגרמני של [[יעקב קובל]] על שחמט מימי הביניים, שכצבל ספיל (1520)]]

==השחמט בעולם היהודי==
{{הפניה לערך מורחב|יהודים ושחמט}}

אגדה יהודית מספרת ש[[שלמה|שלמה המלך]] המציא את המשחק, (מובא ב"[[בית המדרש (קובצי מדרשים)|בית המדרש]]" של המלומד [[אהרן ילינק]], חדר שישי, מעשיות ג'), אך התייחסות ראשונה לשחמט במקורות היהודיים מוצאים ב[[פירוש רש"י לתלמוד]], המפרש שזהו משחק הנרדשיר שמזכיר [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ב[[מסכת כתובות]].{{הערה|{{בבלי|כתובות|סא|ב|ללא=שם}}: "נדרשיר", וברש"י שם, בדיבור המתחיל דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר: "שחוק שקורין אישקקיש".}}[[קובץ:Chess diagram from Howard Staunton's "The Chess-Player's Handbook" (1947).png|טקסט=דיאגרמת שחמט המציגה סימון אלגברי בספרו של הווארד סטונטון Thess-Player's Handbook (1866)|ממוזער|דיאגרמת שחמט המציגה סימון אלגברי בספרו של [[הווארד סטונטון]] Thess-Player's Handbook (1866)|ימין]][[קובץ:MC7C458Z_Isidor_Kaufmann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איזידור קאופמן]] – שחקני השח]][[יהודה הלוי|רבי יהודה הלוי]] בספר [[הכוזרי]] מזכיר את המשחק: "ועל כן '''לא ייתכן שינצח החלש את החזק''' בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג' בערבי,{{הערה|על פי תרגום [[יהודה אבן תיבון]]. הטקסט הערבי אינו מדבר אלא על "שטרנג'", שאבן תיבון מתרגם "אשקוקי", ומוסיף את הערת התרגום בערבית.}} ולא יאמר 'הצלחה' ו'רע מזל ארדשיר'{{הערה|לפי תרגום יהודה אבן תיבון. הטקסט המקורי אינו מזכיר את ארדשיר. לא כאן ולא בהמשך.}} במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג' נמצאות כולן, '''וינצח החכם בהנהגתו''' תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ו'''לא סיבה מקרית''', אלא בעת נכרי מחמת התעלמות: וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו." (מאמר חמישי ס' כ'). חתנו, הפרשן והמשורר ר' [[אברהם אבן עזרא]], כתב עליו שירים ואף שיר-חידה:

{|
|-
|
:"אשורר שיר ומלחמה ערוכה
:קדומה מן ימי קדם נסוכה
:ערוכה מתי שכל ובינה
:קבועה עלי טורים בשמונה.

:ועל כל טור וטור בהם חקוקות
:עלי לוחות, שמונה מחלקות
:והטורים מרובעים רצופים
:ושתי מחנות עומדים צפופים.
|
:כושים בגדוד פשטו ידיהם,
:אדומים יצאו בקרב אחריהם.
:והרוגלים יבואו בתחילה,
:למלחמה נוכח המסילה.

:ועתים יגברו כושים עליהם,
:וינוסו אדומים מפניהם.
:ועתים כי אדום יגבר לכושים,
:ומלכם בקרב הם נחלשים."{{הערה|השיר המלא נמצא ב{{ויקיטקסט|אשורר שיר במלחמה ערוכה|אתר ויקיטקסט}}}}
| valign="top" |
:"ארץ בלי אדמה,
:מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה.
:אם המלך שממה
:לא תחיה כל נשמה."
|}[[קובץ:Jewish Venezian chess.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחמט אמנותי עשוי מזכוכית [[ונציה|ונציאנית]] ובו כלים בדמות יהודים מוצג ב[[הגטו היהודי בוונציה|גטו היהודי בוונציה]]]]

ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשניות]] ([[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ג) מפרש: "[[המשחק בקוביא]] – והוא משחק ידוע הנקרא בערבי שטרנג על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או כך..." והוא בין הפסולים לעדות בגלל משחק בהימורים.
ספרות ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] דנה בהיבטים הלכתיים שונים של המשחק כגון [[הימור]]ים בשחמט, איסור עשיית פסל, איבוד הזמן בכלל, המשחק בשבת ועוד.{{הערה|ראו [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], '''משחק השחמט''', [[תחומין]] ו, עמ' 311–313; הרב דוד שלמה קוסובסקי – שחור, '''בורר בשחמט''', אור השבת, כא, תשס"ח, עמ' קיג-קטו.}}

[[יהודים]] הצטיינו במשחק השחמט מזה שנים רבות ושחמטאים יהודים רבים הפכו לרבי אמנים (הדרגה העליונה בשחמט). ביניהם ניתן לציין את אלופי העולם [[וילהלם שטייניץ]], [[עמנואל לסקר]], [[מיכאל בוטביניק]], [[מיכאל טל]], [[בובי פישר]] (שנודע כ[[אנטישמיות|אנטישמי]] למרות מוצאו), וגם יהודים למחצה (הורה אחד יהודי) כמו [[בוריס ספאסקי]] ו[[גארי קספרוב]]. שחמטאים יהודים בולטים אחרים הם [[מיגל ניידורף]], שהיה אלוף [[ארגנטינה]] שנים רבות, [[שמואל רשבסקי]], יהודי שומר מצוות ורב אמן אמריקאי חזק, [[אהרון נימצוביץ']], מגדולי התאורטיקנים בשחמט, [[ריכרד רטי]], [[דוד ברונשטיין]], [[עקיבא רובינשטיין]] ורבים אחרים. ה[[רב]] [[ישראל אבא ציטרון]], רבה של [[פתח תקווה]], נחשב לאחד ממצטייני השחמט בארץ. מוצאה של השחקנית הטובה ביותר מאז ומעולם, [[יהודית פולגאר]], ניכר משמה.

==השחמט בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|שחמט בישראל}}
בשנים 1923–1924 הופיע כתב העת "השחמט", שהיה הראשון בעברית שהוקדש למשחק. באחד מגליונותיו הרחיב ה[[בלשנות|לשונאי]] [[קדיש סילמן|קדיש יהודה סילמן]] אודות מונחי המשחק בעברית:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצוי מאוד שלמשחק השחמט, הנפרץ לפי הערך במדה מרובה בארצנו והמתאים כל כך מתוך חריפותו ועמקנותו לאופי העברי, יהיו מונחים קבועים בעברית, וכל המשחקים והקלובים העברים בא"י ובגולה ידברו שפה אחת ודברים אחדים בשעת משחקם. תבוא נא הצעתי בעניין זה: חיילים – ייקראו כל שמונת הגופים שבשורה השנייה, ולא "איכרים" כפי המנהג הגרמני, כי תכונת מלחמה למשחק. צריח – שם הגוף העומד בקצה הלוח בשורה הראשונה. צריח ולא מגדל, כדי שיהא נוח לפעולת ההעברה שבין הצריח והמלך לקרוא: הצרחה – ולא מִגדול. המשחק לא ימגדל, אלא על אויבו יצריח. סוס – העומד על יד הצריח, לאפוקי את השם "פרש", הזקוק לפירוש. אעשה אותך מט, עשיתיך מט – (ולא "אתן לך מט" וכו' שהם ז'רגוניים). אמיט אותך, אמוטט אותך (פעולת מט בחוזק). תיקו – רמי, מעמד בלתי ברור, לא לזה ולא לזה הניצחון המלא. פתיתני ואפת – נעשיתי פת.}}
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044329360205171).jpg|טקסט=חיילים משחקים שחמט, בית חדש לחיילי צה"ל מאת האגודה למען החייל בתל אביב, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית.|ממוזער|271x271 פיקסלים|חיילים משחקים שחמט, בית חדש לחיילי צה"ל מאת האגודה למען החייל בתל אביב, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית.]]

משחק השחמט פופולרי מאוד ב[[ישראל]], ומתקיימת ליגה שוקקת חיים בין המועדונים שבערים השונות. [[האיגוד הישראלי לשחמט]] מאגד את השחמט בישראל, מארגן תחרויות ודואג לניהול מד הכושר של השחקנים בארץ. לישראל הישגים רבים בתחום השחמט, אולי יותר מבכל ענף ספורט אחר. ההישגים הבולטים של נבחרת השחמט הישראלית בשנים 1998–2008 היו הזכיות במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת [[2003]], כשנבחרת [[רוסיה]] הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה, ושוב במקום השני באליפות אירופה ב-[[2005]] (הפעם הזוכה הייתה [[הולנד]]). כמו כן, ב[[אולימפיאדת השחמט]] סיימה ישראל מספר פעמים בצמרת הגבוהה, כולל זכייה במדליית הכסף [[2008]] ופעמיים במקום הרביעי [[1998]], [[2006]].

בחודש מאי 2012 התמודד והפסיד רב האמן הישראלי [[בוריס גלפנד]] שעלה מ[[מדינות ברית המועצות לשעבר|ברית המועצות לשעבר]], מול המחזיק בתואר העולמי רב אמן ההודי [[וישוואנתן אנאנד]].{{הערה|[https://www.ichess.co.il/tournment.html#!id=167 אנאנד גלפנד 2012] באתר השחמט הישראלי}}

==השחמט בתרבות==
[[קובץ:Bazaar Kapalıçarşı in Istanbul, 25, chess pieces (cropped).jpg|280px|ממוזער|שחמט בשוק [[הבזאר הגדול]] ב[[איסטנבול]] בו כלי השחמט הם [[צלבנים]] וצבאו של [[צלאח א-דין]]]]

===עד המאה ה-18===
[[קובץ:Wfm lewis chessmen.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[שחמט לואיס]], אוסף כלי שחמט יוקרתי מימי הביניים. למעלה (משמאל לימין): מלך, מלכה, רץ{{ש}}במרכז: פרש, צריח, רגלי{{ש}}למטה: מבט מקרוב על המלכה]]
ב[[ימי הביניים]] וה[[רנסאנס]] היה השחמט חלק מתרבות ה[[אצולה]]; השתמשו בו כדי ללמד [[אסטרטגיה צבאית]] והוא כונה "משחק המלכים". סופר הרנסאנס החשוב [[בלדסארה קסטיליונה]] כתב כי [[ג'נטלמן|ג'נטלמנים]] רבים נראים משחקים שחמט, אך אין השחמט תשוקה ראויה עבור ג'נטלמן, שכן הוא עלול להשקיע מחשבה רבה מדי בו על חשבון תחומי ידע אחרים, ובסופו של דבר "ידעו מסתכם בלא יותר ממשחק".{{הערה|Bladessar Castilio, [https://web.archive.org/web/20080519185956/http://darkwing.uoregon.edu/~rbear/courtier/courtier2.html The Second Book of the Courtier] (Translation: Thomas Hoby, 1561), 1521|כיוון=שמאל}}

רבים מאוספי כלי השחמט האנגלים המפוארים אבדו, אך אחרים שרדו, כדוגמת [[שחמט לואיס]].

באותה התקופה, שחמט שימש לעיתים קרובות כבסיס לדרשות בנושא [[מוסר]]. לדוגמה, Liber de moribus hominum et officiis nobilium sive super ludo scacchorum ("ספר מנהגי האנשים וחובות האצילים או ספר השחמט"), שנכתב בידי [[נזיר]] [[המסדר הדומיניקני|דומיניקני]] [[איטליה|איטלקי]] ב-[[1300]] לערך. היה זה אחד הספרים הפופולריים ביותר מימי הביניים. הספר תורגם לשפות רבות, ועליו התבסס חלקית [[ויליאם קקסטון]] בספרו "המשחק ועל המשחק בשחמט" (The Game and Playe of the Chesse, 1474), אחד הספרים הראשונים ש[[דפוס|הודפס]]ו ב[[אנגליה]].{{הערה|[http://www.bartleby.com/212/1303.html The Introduction of Printing into England and the Early Work of the Press: The First Book printed in English—The Recuyell of the Histories of Troy], The Cambridge History of English and American Literature, Vol II, 1907|כיוון=שמאל}} כלי שחמט שונים שימשו כ[[מטפורה|מטפורות]] לסוגי אנשים שונים, וחובות האדם נמשלו לחוקי המשחק או לאביזרים המאפיינים את הכלים.{{הערה|[http://www.gutenberg.org/ebooks/10672 המשחק ועל המשחק בשחמט], באתר [[פרויקט גוטנברג]]}}

בהיותו ידוע במעגלי ה[[כמורה]], ה[[למידה]] וה[[מסחר]], השחמט פרץ ל[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]] בימי הביניים. כך השיר ה-209 במספר מתוך אוסף [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] בן [[המאה ה-13]] "שירי בוראן" ("[[כרמינה בוראנה#טקסט|כרמינה בוראנה]]"), הידוע בין השאר בשל הטקסט שנלקח ממנו ל[[קנטטה]] של [[קרל אורף]] [[כרמינה בוראנה]], נפתח בשמות כלי השחמט.{{הערה|[http://www.hs-augsburg.de/~harsch/Chronologia/Lspost13/CarminaBurana/bur_cpo2.html כרמינה בוראנה], באתר אוניברסיטת אאוגסבורג}} באופן כללי, במהלך השנים הופיע השחמט יותר ויותר בציורים וביצירות ספרותיות.

דוגמה לשימוש בשחמט כמטפורה היא ה[[סאטירה]] הקומית ה[[תיאטרון|תיאטרלית]] "[[משחק שחמט]]" של [[תומאס מידלטון]], שהועלתה לראשונה ב-[[1624]] על במת [[תיאטרון הגלוב]]; בעוד שהיה מדובר בה לכאורה במשחק שחמט, למעשה הייתה זו [[אלגוריה]] המסמלת את יחסי [[ספרד]] (בשחור) עם [[בריטניה הגדולה]] (בלבן).{{הערה|Dinah Birch, "Game at Chess, A", The Oxford Companion to English Literature, Oxford University Press, 2009.|כיוון=שמאל}}

העיירה [[מרוסטיקה]] ב[[צפון איטליה]] הפכה את השחמט לאירוע תרבותי מרכזי שלה, והיא מכונה "עיר השחמט". הכיכר המרכזית של העיירה מרוצפת כלוח שחמט. בכל שנה שנייה נערך בה משחק שחמט, שהכלים בו הם אנשים בשר ודם, הפרשים רוכבים על סוסים אמיתיים, והיתר מחופשים לכלים אותם הם מגלמים. בכל פסטיבל המשחק נערך לפי מהלכי משחק של רבי אומנים מפורסמים, ששוחק בעבר.

===מהמאה ה-18 ואילך===
[[קובץ:Tenniel red queen with alice.jpg|250px|שמאל|ממוזער|אליס עם המלכה האדומה. ציור מתוך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", צייר [[ג'ון טניאל]]]]
בתקופת [[עידן הנאורות|הנאורות]] הופיע השחמט בעיקר בהקשר לשיפור עצמי. כך כתב [[בנג'מין פרנקלין]] במאמרו "ערכי המוסר שבשחמט" ([[1750]]):
{{ציטוט|תוכן=משחק השחמט אינו שעשוע לעצלנים גרידא; מספר איכויות מחשבתיות רבות ערך, הנחוצות במהלך חיי האדם, נרכשות ומתחזקות בעזרתו, כך שההרגל יהיה זמין בכל מועד; כי החיים הם סוג של שחמט, בהם לעיתים קרובות, אנו מכוונים להשיג אחרים, ומתחרים או יריבים, ויש לנו מתחרים ויריבים להיאבק עמם, ובהם יש מגוון עצום של אירועים טובים ורעים, שהם, במידת מה, תוצאת הזהירות או הרצון בדבר. כשנשחק בשחמט, אם כך, נוכל ללמוד:
*ראיית הנולד, המביטה מעט אל העתיד, ושוקלת את התוצאות שיכולות לנבוע ממהלכנו [...]
*שקילה, הסוקרת את כל לוח השחמט, או זירת ההתרחשות [...]
*זהירות, לא לעשות מהלכים מהר מדי [...]}}

כל [[משחק]] יכול לזמן הזדמנויות לפיתוח של כישורים שונים.{{הערה|שם=אאוריקה משחק|[https://www.matar.tau.ac.il/wp-content/uploads/2015/02/newspaper32-docs04.pdf חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים.] אאוריקה, 32}} משחק השחמט נחשב כמשחק המפתח יכולות שכליות השימושיות לכל תחומי החיים. זוהי פעילות בעלת פוטנציאל בלתי מוגבל עבור ה[[מוח]] האנושי ולכן הוא יכול להיות כלי אפקטיבי לפיתוח של [[מיומנות|מיומנויות]] [[חשיבה]] גבוהות. כגון: יכולת [[פתרון בעיות]], מיקוד, חשיבה ביקורתית, [[לוגיקה]] מופשטת, תכנון אסטרטגי, יכולת ניתוח, [[יצירתיות]], הערכה וסינתזה.{{הערה|שם=LTR-מטאשח|Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.|כיוון=שמאל}} הערכות דומות לגבי השחמט הביאו לכך ששחמט נלמד על ידי ילדים ב[[בית ספר|בתי ספר]] רבים ברחבי העולם. בתי ספר רבים מחזיקים מועדון שחמט וישנם טורנירים רבים מטעם בתי הספר הנועדים לילדים בלבד.

=== שחמט בספרים===
בעקבות מקומו ההולך וגדל בתרבות, שחמט זוכה להתייחסויות רבות באמנות המודרנית; ישנן יצירות חשובות לא מעטות בהן שחמט ממלא תפקיד מפתח. דוגמאות בולטות הן:
* ה[[פנטזיה]] ה[[קומדיה|קומית]] לילדים "[[מבעד למראה ומה אליס מצאה שם]]" מאת [[לואיס קרול]], שבה תזוזות הדמויות מעוצבות בהתאם למשחק שחמט והגיבורה אליס מתחילה כרגלי ומתקדמת אט אט עד להמלכתה, בדומה ליצירות רבות המדמות אנשים לכלי שחמט.
* ה[[נובלה]] הפסיכולוגית "[[משחק המלכים (ספר)|משחק המלכים]]" מאת [[שטפן צווייג]], בה מתואר משחק שחמט ודרכו פער אישיותי בין שתי דמויות.
* "[[ההגנה של לוז'ין]]" מאת [[ולדימיר נבוקוב]], על שחמטאי שפיתח אובססיה חסרת שליטה למשחק.

=== שחמט בקולנוע ובטלוויזיה ===
השחמט זכה למקום חשוב גם בצורות אמנות חדשות יותר, והיה לו חלק בעלילתם של סרטים רבים:
*"[[החותם השביעי]]" של [[אינגמר ברגמן]]
*"שחקני השחמט" של [[סטיאג'יט ריי]]{{הערה|[http://www.chess-in-the-cinema.de/kino1519.php שחמט בקולנוע לפי שנים] {{אנגלית}}, {{גרמנית}}}}
* בסרט "[[פרש (סרט, 1994)|פרש]]"
* "שח-קוסמים" בספר "[[הארי פוטר ואבן החכמים]]" של [[ג'יי קיי רולינג]], וכן גם ב[[הארי פוטר ואבן החכמים (סרט)|סרט]]. בספר ובסרט כלי השחמט חיים ונעים בעצמם. במט המלך שומט את כתרו או את חרבו.
*הסדרה "[[גמביט המלכה (סדרת טלוויזיה)|גמביט המלכה]]" של [[נטפליקס]], המבוססת על ספרו של [[וולטר טוויס]] בעל אותו השם, עוסקת בילדת פלא במשחק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.prtfl.co.il/archives/139809|כותרת=סיכום 2020 / נטפליקס יצאה מלכה|אתר=מגזין פורטפוליו|תאריך=2020-12-25|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-12-26}}</ref>

==תוכנות שחמט==
{{הפניה לערך מורחב|תוכנת שחמט}}
עם התפתחות הטכנולוגיה החלו [[תוכנת שחמט|תוכנות השחמט]] לאיים על יכולתם של ה[[שחמטאי]]ם. [[מכונה|מכונות]] המשחקות שחמט ברמה גבוהה אינן טריוויאליות, מכיוון שההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין <math>10^{43}</math> לבין <math>10^{47}</math>, אך מכונות שונות הצליחו להגיע לרמות גבוהות יחסית. עם זאת, לעיתים בהלת השחמטאים הייתה לשווא – שני המקרים המפורסמים ביותר של מכונות שחמט היו "[[הטורקי]]" משלהי [[המאה ה-18]], שהיה תרמית, ו[[כחול עמוק]], שניצחה את [[גארי קספרוב]] בתחרות בת שישה משחקים (שני ניצחונות, הפסד ושלושה משחקים שהסתיימו בתיקו{{הערה|[http://www.research.ibm.com/deepblue/watch/html/c.html Deep Blue], באתר IBM Research}}), ותוכנתה בין המשחקים כדי שתבין טוב יותר את סגנון המשחק של קספרוב. קספרוב אמר כי ראה [[תובנה]] ויצירתיות במשחקי המחשב שאותם לא יכול היה להבין. עם זאת, תחרות בת ארבעה משחקים שנערכה בנובמבר [[2003]] בין קספרוב ובין המחשב "פריץ X3D" הסתיימה ב[[תיקו]]. עם התחזקותם של מנועי השחמט המודרניים, תוכנות השחמט המובילות אינן ניתנות להבסה על ידי בן אנוש. מנוע השחמט בעל הדירוג הגבוה ביותר כיום הוא [[Stockfish]].

== שרתי שחמט==
המתמטיקאי והמתכנת היהודי אמריקאי [[אלכס ברנשטיין]], שהיה גם שחקן שחמט, פיתח ב[[שנות החמישים של המאה העשרים]], ב[[ארצות הברית]], את תוכנת השחמט הראשונה, [[תוכנת ברנשטיין]]{{הערה|[https://www.chessprogramming.org/index.php?title=The_Bernstein_Chess_Program The Bernstein Chess Program] {{אנגלית}}}}.

שרתי שחמט (נקראים באנגלית {{אנ|Internet chess server| Internet chess server (ICS)}} הם [[שרת (מחשבים)|שרת]]ים בהם ניתן לפגוש שחקני שח אחרים ולשחק מולם, כמו כן לבצע פעולות אחרות כגון משחקי שח מול המחשב, דיונים שונים, ניתוח המשחקים ועוד.

בין שרתי השחמט הפופולריים ביותר, ניתן למצוא את השרתים הבאים:{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.chessstrategyonline.com/play-chess-online|כותרת=The 10 best places to play chess online - Chess Strategy Online|אתר=www.chessstrategyonline.com|תאריך_וידוא=2019-02-19}}}}:
*[[Lichess]] – שרת חינמי המבוסס על [[קוד פתוח]], ניתן להשתמש הן במחשב והן כאפליקציה בסלולרי. תכונות נוספות: חלק מהתפריטים מתורגמים לעברית, כל שחקן מקבל דירוג לטובת התאמה מיטבית מול שחקני שח אחרים, מגוון חידות שחמט עם קושי משתנה ועוד.
*[[Chess.com]] – ניתן להשתמש הן במחשב והן כאפליקציה לסלולרי, חלק מהתפריטים מתורגם לעברית.
* {{קישור שפה|2=chess24.com|3=chess24.com}}
*{{קישור שפה|2=Internet Chess Club|3=Internet Chess Club}}
*{{קישור שפה|2=Free Internet Chess Server|3=Free Internet Chess Server}}
*{{קישור שפה|2=Chesscube|3=Chesscube}}
*{{קישור שפה|2=Playchess.com|3=Playchess.com}}
* בישראל [[אתר השחמט הישראלי]] הוקם בשנת 2010.

== גרסאות שחמט שונות==
{{הפניה לערך מורחב|וריאציות של משחק השחמט}}
עם השנים התפתחו לוחות ופורמטי שחמט שונים מהלוח הרגיל המשמש לשני שחקנים.
* קיימות גרסאות עבור יותר משני שחקנים: 3 שחקנים (לוח עגול או משושה), 4 שחקנים, ואף יותר.
* משחקי שח עם חוקים ששונו או נוספו.
* אם עוורים רוצים לשחק שחמט, יש על הלוח [[כתב ברייל|סימני ברייל]], לכל שחקן יש את הלוח שלו, ולאחר מסע הם אומרים ליריב את המהלך.
* ב[[שחמט עיוור]] השחקן לא רואה את לוח המשחק ורק שומע את ההכרזות על תנועות הכלים.

<gallery>
Chess for Three - Hexagonal Board.jpg|{{קישור שפה|2=Three-player chess|3=שחמט לשלושה}} על לוח משושה
Four-handed chess.png|לוח עבור {{קישור שפה|2=Four-player chess|3=שחמט לארבעה|4=ארבעה שחקנים}}
12-player Circular Chess.jpg|לוח עגול עבור 12 שחקנים
</gallery>

==ראו גם==
* [[גו (משחק)|גו]] – משחק אסטרטגיה מופשט שמקורו בסין

{{הפניה לספר ויקיפדיה|שחמט}}
{{תקציר פורטל|שחמט}}

==לקריאה נוספת==
* אלכסנדר מטנוביץ' ומשה שלו, '''לומדים שחמט ב-30 שעורים'''
* [[יוחנן אפק]] והורסיו וולמן, '''עד רגלי האחרון'''
* [[אהרון נימצוביץ']], '''שיטתי-אהרון נימצוביץ''', מהדורה עברית שנייה
* ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר, '''משחק המלכים''' (חלק א' הוא למתחילים וחלק ב' למתקדמים)
* אהוד להב, '''שחמט פלוס פלוס''', יסודות החשיבה בשחמט
* גארי קספרוב, '''על קודמי הגדולים''' (חמישה כרכים)
* ישראל גלפר, '''ניצחון עמדתי'''

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=שחמט|שם ויקימילון=שַׁחְמָט|ויקיספר=שחמט|ויקימילון 2=אשקוקה|ויקימילון 3=משחק המלכים|ויקימילון 4=נרדשיר|ויקימילון 5=שח|ימין}}
* [https://benyehuda.org/read/34536 '''ספר השחמט''' מאת משה צ'רניאק], באתר [[פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן־יהודה]]
* [http://prtfl.co.il/archives/139809 שחמט, עיצוב ותרבות] – במגזין פורטפוליו
* [http://www.fide.com פיד"ה] – אתר איגוד השחמט העולמי
* [http://www.chess.org.il האתר של האיגוד הישראלי לשחמט] – מציג מידע רב על אירועי שחמט בישראל ובעולם, ניתן למצוא שם את חוקי השחמט ביתר הרחבה, מידע על אופן ההצטרפות לאיגוד השחמט ועוד
* [https://web.archive.org/web/20231030080102/https://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/bearing-witness/chess.asp שחמט בשואה], באתר [[יד ושם]]
* {{MathWorld}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285067505171|שחמט}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}

{{ערכי שחמט}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שחמט|*]]
[[קטגוריה:משחקי חשיבה]]
[[קטגוריה:משחקי לוח]]
[[קטגוריה:ענפי ספורט]]
[[קטגוריה:משחקי אסטרטגיה]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]