הצגת המקור של הדף "תעשייה בישראל"

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=ישראל}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 47012 Industrial workers in Jerusalem.jpg|ממוזער|שמאל|300px|עובדי תעשייה בירושלים, בין 1948 ל-1950]]
'''ה[[תעשייה]] ב[[ישראל]]''' נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית ה[[יהלומים]], תעשיית ה[[היי-טק בישראל|היי-טק]] וה[[ביו-טק]], תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות. עם השנים גדל חלקה של התעשייה המתקדמת בתעשייה בדומה לתעשיות ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]] בעולם.

== בתחילת ימי המדינה ==

עם קום המדינה ולאורך שנותיה הראשונות, המשיכה [[ממשלת ישראל]] לפתח את היוזמות התעשייתיות של תקופת [[היישוב]] וביתר שאת. בשנים אלה ה[[יצוא]] היה מצומצם, ומחסור תמידי ב[[מטבע חוץ]] אפיין את הפעילות הכלכלית והקשה על [[יבוא]] של מוצרים הכרחיים למדינה המתפתחת.

מחסור זה במט"ח מנע גם יצוא מסודר וחופשי מישראל אל מעבר לים, משום שהיצרן הישראלי המקומי לא יכול לקבל ישירות מט"ח עבור תוצרתו, אלא הכנסתו הייתה במטבע מקומי על-פי [[שער חליפין]] שאותו קבעה עבורו הממשלה. שיטה זאת נועדה להשאיר בידי הממשלה מט"ח הדרוש לה לביצוע רכש בחו"ל, והותירה את היצרן הישראלי מנסה להתחרות בשוק הבינלאומי כשכל צעד כלכלי שלו מלווה במנגנון בירוקרטי מסובך שקבע למעשה את מחיר תוצרתו (במטבע מקומי), הגביל אותו ברכש במט"ח של [[חומר גלם|חומרי הגלם]] בחו"ל וניהל מדיניות שונה בין יצרן ליצרן, כגון שער חליפין שונה, על-פי מגוון שיקולים שאינם כלכליים טהורים. בנוסף לכל אלה, היו אלה ימי התגבשותו של [[החרם הערבי]] שיצר קשיים רבים בייבוא חומרי גלם ומוצרים רבים ארצה.

== חקלאות ==
{{ערך מורחב|החקלאות בישראל}}

== טקסטיל ==
{{ערך מורחב|תעשיית טקסטיל בישראל}}

== רכב ==
{{ערך מורחב|תעשיית רכב בישראל}}
במהלך שנות קיומה של [[ישראל|מדינת ישראל]] הוקמו בה מפעלים אחדים לייצור [[מכונית|מכוניות]] ו[[משאית|משאיות]], אך מיזמים אלה כשלו מבחינה כלכלית, עקב היקף הייצור המצומצם. נמשכים פיתוח וייצור של כלי רכב לכוחות הביטחון (גם ליצוא), וכן הרכבה של [[אוטובוס]]ים. כן הוקמו בישראל מפעלים שונים לייצור רכיבים לתעשיית הרכב, כגון [[מצבר]]ים ו[[צמיג]]ים, מכלולי הנעה, חלקים ב[[יציקה]] מדויקת, בעיבוד פלסטי וב[[עיבוד שבבי]].

במאה ה-21 בלטו בתעשיית הרכב הישראלית החברות [[פלסן סאסא]], העוסקת בתכנון וייצור של מיגון לכלי רכב, מ[[חומרים מרוכבים]], ו[[מובילאיי]], העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג ([[:en:Advanced driver assistance systems|ADAS]]), המבוססות על טכנולוגיות [[עיבוד תמונה]].

== אנרגיה ==
=== חשמל ===
{{ערך מורחב|חברת החשמל לישראל}}

=== גז ===
{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}

=== נפט ===
{{הפניה לערך מורחב|הפקת נפט בישראל}}

== כימיקלים ==
{{ערך מורחב|תעשייה כימית בישראל}}
חברת [[כימיקלים לישראל]].

== פלסטיקה ==
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית הפלסטיק בישראל}}

== פרמצבטיקה ==
[[קובץ:Assia.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פועלות במפעל "אסיא", 1949]]
{{ערך מורחב|תעשייה פרמצבטית בישראל}}

בישראל פועלת תעשיית תרופות נרחבת, העוסקת בעיקר בייצור [[תרופה גנרית|תרופות הגנריות]], וגם בייצור תרופות מקור אחדות. חברות עיקריות בתחום זה:
* [[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]] שהיא החברה הגדולה בעולם בתחום התרופות הגנריות. תרופות מקור בולטות שלה הן [[קופקסון]] ו[[אזילקט]].
* [[דקסון]], חברת תרופות שמרכזה ב[[אור עקיבא]].
* [[תרו תעשייה רוקחית]], הוקמה בחיפה בשנת 1950, ב-2007 נמכרה החברה לחברת התרופות ההודית "סאן".
* [[פריגו ישראל]]: נוסדה בשם "אגיס", ומשנת 2005 פועלת כחברה בת של חברת [[פריגו]] האמריקאית.
* [[כצט]]: חטיבת הפארמה של החברה עוסקת בייצור ושיווק תרופות, ציוד רפואי ומוצרי היגיינה.
* [[ד"ר פישר]]: מייצרת מוצרים לטיפול בעור, [[טיפות עיניים]], מוצרי היגיינה, תוספי תזונה ועוד.
* [[קמהדע]] חברת ביו-פרמצבטיקה המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות באמצעות טכנולוגיה לטיהור והפרדת חלבונים.
* [[פלוריסטם]]: עוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע.

== אלקטרוניקה ==
{{ערך מורחב|תעשיית השבבים בישראל}}

תעשיית האלקטרוניקה היא מרכיב בולט של התעשייה הישראלית, הכולל פעילות בתחומי ה[[שבב]]ים (צִ'יפּ), רכיבי [[מחשוב]], [[אלקטרוניקה צבאית]], [[אלקטרוניקה רפואית]], [[תעשיית הרכב]] ועוד.

חברות רב-לאומיות רבות, ובהן [[אינטל]], שהיא חלוצת [[תעשיית השבבים בישראל]] והחברה הבולטת בה (אינטל היא החברה המעסיקה הגדולה ביותר בישראל ואחראית ל 1% מה[[תמ"ג]] של ישראל), ו[[מוטורולה]], הקימו בישראל מרכזי פיתוח וייצור, שתוצרתם מהווה חלק נכבד מהייצוא התעשייתי הישראלי.

כמו כן, ישנם חברות רב לאומיות כגון [[מארוול טכנולוגיות]], [[אפל]] ו[[Nvidia]] אשר פתחו מרכזי פיתוח בעקבות רכישות של [[חברת סטארט אפ]] ישראליות.

== תוכנה ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תעשיית תוכנה בישראל]], [[תעשיית סייבר בישראל]]}}

חברות רב-לאומיות כמו [[IBM]] ו[[מיקרוסופט]] הקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח שבהם הומצאו מספר פיתוחים חשובים. חברות היי-טק ישראליות כמו [[אמדוקס]], [[צ'קפוינט]] [[וויקס]] ו[[Snyk]], המתחרות בשוק העולמי, הונפקו והגיעו ל[[שווי שוק]] של מיליארדי דולרים. חברות הזנק בתחום ה[[תוכנה]], ובהן [[ICQ]] ו-[[Waze]] נמכרו לחברות רב-לאומיות במאות מיליוני דולרים.

חברות ישראליות (או בעלות זיקה הדוקה לישראל) פעילות בתחומים מרכזיים של ה[[מחשוב]], ובפרט ה[[אינטרנט]] בעולם, ובהם [[אבטחת מידע]] ("[[צ'ק פוינט]]", "[[סנטינל וואן]]", ורבות אחרות), [[פינטק]] ("[[ראפיד (חברת פינטק)|ראפיד]]" ועוד), הפצת תוכנה ("[[איירון סורס]]" שמרכזה ב[[תל אביב]]), [[מסחר אלגוריתמי]] (החברות "פיינל ישראל", שמרכזה ב[[הרצליה]]{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|הנוסחה הסודית של פיינל מהרצליה סידרה לה רווח של 1.2 מיליארד דולר|1.2563186|12 בפברואר 2015}}}} ו"איסתרא מחקר", שמרכזה ב[[לוד]]{{הערה|{{כלכליסט|שי אספריל|הצד הרווחי של המטבע|3676643|26 בדצמבר 2015}}}}) [[משחק רשת|משחקי רשת]] ("[[פלייטיקה]]", "[[פלאריום]]"),{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|פיראטים, בועות וחדי קרן: איזו חברת משחקים ישראלית תעשה את האקזיט הגדול הבא?|1.4344660|13 באוגוסט 2017}}}} [[הימור]]ים ("אמפייר און ליין" של [[נעם לניר]], [[888 אחזקות]] של אבי ואהרון שקד) ו[[פורנוגרפיה]] ("[[קול וויז'ן]]" של מולי ליטבק).{{הערה|{{הארץ|שחר קמיניץ|פח האשפה של אומת הסטראט־אפ|1.3071696|24 בספטמבר 2016}}}}

בתי תוכנה גדולים הפועלים בשוק המקומי כוללים את "[[מטריקס (חברה)|מטריקס]]", "[[נס טכנולוגיות]]", "[[טלדור מערכות מחשבים (1986)|טלדור]]", "[[קבוצת יעל]]", "[[אלעד מערכות]]" ועוד.

== התעשיות הביטחוניות ==
{{ערך מורחב|תעשייה ביטחונית בישראל}}
אחד התחומים החשובים בתעשייה בישראל הוא התעשיות הביטחוניות. בנוסף למכירות ל[[צה"ל]] הוא מהווה ענף ייצוא משמעותי, וישראל היא אחת מעשר הייצואניות הביטחוניות הגדולות בעולם. בשנת 2012 הגיע היצוא הביטחוני לשיא של 7.5 מיליארד דולר.{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|שיא בייצוא הביטחוני מישראל|1000864688|23 ביולי 2013}}}}

[[קובץ:IAI Heron 1 in flight 2.JPEG|ממוזער|250px|שמאל|[[כטב"ם]] "[[הרון 1]] מתוצרת [[התעשייה האווירית]]]]
שתי [[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]] גדולות פועלות בתחום זה:
* [[התעשייה האווירית לישראל]] היא [[קונצרן]] [[תעשייה|תעשייתי]] שמפתח ומייצר בעיקר מוצרים תעופתיים ומוצרי [[אלקטרוניקה]]. התעשייה האווירית כוללת 5 חטיבות: כלי טיס אזרחיים, כלי טיס צבאיים בהם מטוסים ללא טיס, [[טיל]]ים ו[[חלל]], אלקטרוניקה ([[אלתא]]) ובדק מטוסים. בתעשייה האווירית מועסקים כ־14,000 עובדים, רובם [[מהנדס]]ים ו[[טכנאי]]ם.
* [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]] עוסקת בפיתוח [[אמצעי לחימה]] מתקדמים. ידועה בתעשיית הטילים שלה, ברובוטים הצבאיים שהיא מפתחת ובערכות המיגון האינטגרליות שלה.
עד למכירתה לחברת [[אלביט מערכות]] פעלה גם [[תעש מערכות]] ([[התעשייה הצבאית]]) כחברה ממשלתית, יצרנית בולטת של [[כלי נשק|נשק]] ו[[תחמושת]] ל[[כוחות היבשה]], וגם יצרנית של אמצעי לחימה מוטסים. החברה כללה ממפעלים אחדים, שלכל אחד מהם התמחות משלו. מפעל המנועים הרקטיים הגדולים של החברה, המונעים בדלק מוצק, בהם המנועים (שלב 1 ו-2) של משגר ה[[לוויין|לוויינים]] הישראלי "[[שביט (משגר לוויינים)|שביט]]" נותר בבעלות ממשלתית,כחברת [[תומר חברה ממשלתית]].

חברות ביטחוניות בולטות במגזר הפרטי הן:
* [[אלביט מערכות]], העוסקת בפיתוח ובייצור של [[מערכות אלקטרוניות]] ואלקטרו-אופטיות ביטחוניות מתקדמות. החברה מתמקדת בפיתוח [[שליטה ובקרה|מערכות שליטה ובקרה]], ו[[מערכות מודיעין]] לשוק הצבאי, בביצוע השבחות של [[כלי טיס]], [[כלי שיט]] ו[[כלי תחבורה|כלי רכב]] ובפיתוח ומסירה של מערכות [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים.
* [[אלישרא]], חברה בת של אלביט מערכות, העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות [[לוחמה אלקטרונית]], מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, מערכות איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ומערכות תחקור ואימון מתקדמות. כמו כן מכסה תחומים רחבים ביותר של מומחיות בתחומי ה[[מכ"ם]], אותות דיגיטליים, [[אנטנה|אנטנות]] חדשניות, מערכות [[תוכנה]] מתוחכמות, רכיבי [[גלי מיקרו|מיקרוגל]] מתקדמים ו[[מעגל משולב|מעגלים משולבים]].
* [[פלסן סאסא]], העוסקת בתכנון ואספקת פתרונות מיגון לכלי רכב, מ[[חומרים מרוכבים]].
* [[תעשיות נשק לישראל]] (IWI): מייצרת [[נשק קל]], הוקמה עם הפרטת מפעל "מגן" של תע"ש בפברואר 2005.

== מזון ==
[[קובץ:Elite Factory Nazareth Illit Laliv.webm|ממוזער|ייצור מסטיקים, מפעל [[שטראוס עלית|עלית]] ב[[נוף הגליל]]]]
{{ערך מורחב|תעשיית המזון בישראל}}
חברות המזון הגדולות בישראל הן:
* [[החברה המרכזית לייצור משקאות קלים|קוקה-קולה ישראל]] - יצרנית ומשווקת וכן הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת קוקה-קולה ובירות, ומחזיקה במספר חברות מזון ומשקאות נוספות.
*[[תנובה]] - חברת המזון הגדולה בישראל. משווקת ומייצרת מוצרי חלב, ירקות קפואים, בשר, ביצים ועוד. בבעלות חברת [[ברייט פוד]] מ[[הרפובליקה העממית של סין|סין]].
* [[שטראוס עלית]] - המייצרת והמשווקת [[מוצרי חלב]], [[ממתק|דברי מתיקה]] ו[[קפה]].
* [[אסם (חברה)|אסם]] - המשווקת ומייצרת מוצרי מזון שונים כגון [[פסטה]], [[בייגלה]], [[אבקת מרק]], [[במבה]] ועוד, בבעלות חברת [[נסטלה]] העולמית.
* [[נטו מ.ע. אחזקות|נטו]] - עוסקת בתחום הייצור, ייבוא, שיווק ומסחר במזון.

כמו כן בישראל גם מספר חוות פרטיות שמנוהלות בצורה ייחודית ומייצרות מוצרי מזון מיוחדים, חלק ניכר מהתעשייה האורגנית בישראל מופנה גם ליצוא, וכמו כן לשוק המקומי.

בנוסף ב[[מכון וולקני]] פותח זן של [[עגבניות שרי]] אשר זכה להצלחה בעולם.

[[פרוטרום]] שעוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם ל[[תעשיית הטעם והריח]] נרכשה במאי 2018 על ידי חברת [[איי.אפ.אפ]] (International Flavors & Fragrances IFF) האמריקאית תמורת 6.4 מיליארד דולר.

===מזון מתורבת===
ישנם גם חברות ישראליות העוסקת במחקר ופיתוח של מזון מתורבת, כגון [[ביומילק]] אשר מפתחת [[חלב]] מתורבת, [[פיוצ'ר מיט טכנולוגיות]] אשר מפתחת [[בשר מתורבת]] וחברת [[ביו דבש]] המפתחת [[דבש]] מתורבת.

== משאבי טבע ==
{{ערך מורחב|תעשייה כימית בישראל}}
בישראל קיימים מספר ענפי משאבי טבע אשר מיוצאים לרחבי העולם, בתחום התעשייה ניכר ביותר היצוא של [[מגנזיום]] ומינרלים מאזור [[ים המלח]], המגנזיום משמש לכלל התעשייה בעולם ובתוכה תעשיית כלי ה[[רכב]], והמינרלים אשר קיימים בים המלח משמשים לתעשיית הקוסמטיקה והרפואה (למשל בוץ מינרלי).

החברות הבולטות הן:
* [[איי.סי.אל גרופ]] - חברת האם של חברות המייצרות אשלג ודשנים אחרים,פוספט, מגנזיום, ברום ותרכובותיו מים המלח.
* [[AHAVA]] - חברת קוסמטיקה ישראלית, מפתחת ומפיצה מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח.

== יהלומים ==
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית היהלומים בישראל}}
תעשיית היהלומים הישראלית, המרוכזת באזור הבורסה ב[[רמת גן]], מהווה את ענף היצוא הגדול ביותר של המדינה, ואחראי לכ-28% מהיצוא הישראלי הכללי.{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201316234 יצוא סחורות לפי ענף כלכלי וארצות], אתר הלמ"ס}}

נכון לתחילת המאה ה-21, ישראל היא אחת משלושת המרכזים העיקריים בעולם לייצור יהלומים, לאחר בלגיה והודו.

== ראו גם ==
* [[כלכלת ישראל]]
* רשימת מפעלי [[:קטגוריה:ישראל: תעשייה|תעשייה בישראל]]
* [[התאחדות התעשיינים בישראל]]
* [[משרד האוצר]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{מטח|משה פלבר|תמורות מבניות בתעשייה הישראלית : עליית משקלם של הענפים המתקדמים|4378}}
* {{TheMarker|גיא גרימלנד|ישראל עלולה לאבד את קטר ההיי-טק: הישענות על הון זר, ירידה ברמת ההוראה וקיפאון בהשקעות|1.530683|8 ביוני 2009}}
* {{קתדרה|[[דוד לוי-פאור]]|מדיניות כלכלית ולאומיות – פיתוח ענף הטקסטיל בישראל בשנות החמשים והשישים|77.1|77, אוקטובר 1995, עמ' 160-139}}
* {{ynet|מיכל מרגלית|51% משוק היצוא - בידי 10 חברות בלבד|4780701|20 במרץ 2016}}
* {{גלובס|טלי ציפורי|דוח מיוחד: "סטארט-אפ ניישן" - כל המספרים|1001154802|28 בספטמבר 2016}}
* {{TheMarker|אורה קורן|מדוע ישראל מזניחה את הזנב הארוך של היצוא?|1.4218025|10 ביולי 2017}}
* [http://www.industry.org.il/ אתר התאחדות התעשיינים]
*[http://docs.wixstatic.com/ugd/b1a909_9ca6281aa52e427ba9225be343e41792.pdf מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים], אוניברסיטת תל אביב, 2017
*אורן קלמן, [https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/26/oren-kalman.pdf 'נייר מתוצרת הארץ: מפעל הנייר בחדרה ומדיניות הפיתוח של ממשלות מפא"י בשנות המדינה הראשונות'], '''עיונים''', כרך 26 (2016), עמ' 348–385.
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27517-2/92265-2/ הקמת בית חרושת נעמן, '''1938'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27619-2/93125-2/ שבוע התעשייה, '''1951'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27621-2/92187-2/ תעשיית שמלות בבית חרושת אמריקאי, '''1951'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27642-2/92868-2/ מפעל המלט נשר ברמלה, '''1952'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27641-2/92200-2/  ייצור צמיגים בבית החרושת ג׳נרל, '''1952'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27641-2/93614-2/ סכיני גילוח אוקבה לייצוא, '''1952'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27643-2/93773-2/ תעשיית הרדיו בישראל, רדיו בן גל, '''1952'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27661-2/93843-2/ הנשיא יצחק בן צבי מבקר במפעל אוסם, '''1953'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/61165-2/97814-2/ סיור במפעלי שעונים, שנאים ושוקולד, '''1953'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27113-2/94217-2/ לבני איטונג בענף הבנייה, '''1954'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/pdluRRaEQ0Y?t=202 מפעל 'צינורות המזרח התיכון' בעכו], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], '''1956''' <small><small>(התחלה 3:22)</small></small>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: תעשייה|*]]