שער טיטוס – הבדלי גרסאות
מ ←תבליטים: חצוצרות הכסף |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה|Arch of Titus|שם ויקישיתוף=שער טיטוס}} |
{{ויקישיתוף בשורה|Arch of Titus|שם ויקישיתוף=שער טיטוס}} |
||
* [http://www.hakolal.co.il/195666/%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A1 מידע בעברית על שער טיטוס] |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־02:06, 21 בפברואר 2013
שער טיטוס הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. שער ניצחון נוסף הוקם על ידי טיטוס עצמו שנה אחת קודם לכן בקירקוס מקסימוס שברומא. בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם ובו שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים. השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. השער ועמו כל האזור העתיק ברומא זכו לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936, אשר כוונתו הייתה להחזיר לתודעת ההמון את תפארת האימפריה הרומית.
הכתובות על השער
בכתובת הקדמית בחזית השער נחרט:
הסנט והעם הרומאי מקדישים את השער לטיטוס האלוהי, בנו של אספסיאנוס אוגוסטוס האלוהי
— שער טיטוס - חזית
הכתובת האחורית שוחזרה בשנת 1821 ובה נחרט:
פרטים משער טיטוס המתארים את הביזה ואת השלל מירושלים
— שער טיטוס - אחור
תבליטים
אחד התבליטים מתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים יהודים נושאים כלים מכלי בית המקדש. נראים מנורת המקדש, מזבח הזהב (המזבח הפנימי), חצוצרות הכסף ומחתות לאיסוף האפר לאחר הקרבת הקורבנות.
יש המבחינים גם בכלי נגינה שלא מוכר לנו המגרפה. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס היא הדגם המופיע גם בסמל מדינת ישראל, אם כי בחלק מהמקורות היהודיים מנורת המקדש מתוארת באופן שונה מאופן תיאורה בשער טיטוס.
בצדו הימני נראה שער ניצחון גדול אך במעט מן האנשים, אף על פי שבמציאות שערי ניצחון היו גדולי ממדים. ההסבר לכך הוא שהרומאים האמינו כי האדם הוא פאר היצירה והמוטיב החשוב ביותר בכל יצירה בה הוא מופיע.
בספנדרלים (המשולשים שנוצרים בין הקשת ובין הקורה), מופיעה אלת הניצחון היוונית ניקה, עם אבוקה להכתרת המנצחים. על כותרות העמודים שלצדי הקשת מופיע מוטיב חוזר באמנות הרומית - כותרות צמחיה וקישוטי עלים.
המוטיבים בתבליט
סגנון התבליט הוא רומי אך יש בו מוטיבים יוונים.
הסגנון הרומי מבוטא על ידי:
- צפיפות - הדמויות מתוארים בצפיפות כמעט ללא מרווח ביניהם.
- פרופורציות - בין השער ובין הדמויות ישנה פרופורציה לא הגיונית משום שהדמויות נראות כמעט בגובהו של שער הניצחון.
הסגנון היווני קלאסי מבוטא על ידי:
- קפלי הבד - הגוף ותנוחתו מתוארים על ידי קפלי הבד הרכים.
- מבנה הפנים - מבנה הפנים הוא קלאסי ברובו, הפרטים אינם אינדיבידואלים. בוצעה הריסה מלאכותית של הפנים בימי הביניים.
- נקודת מבט - כמו ביוון גם פה מתוארים הדמויות בתבליט מנקודת מבט צידית וחלקה מנקודת מבט 3/4.
- פרופורציה ואנטומיה - הפרופורציות בגוף הן כפי הנראה קלאסיות. הפרטים מתוארים באופן אנטומי נכון.
שחזור תהלוכת הניצחון
הציור מדגים את אופן התהלוכה: בראש הולכים החיילים היהודים השבויים. על המרכבה, חבוש בעטרת הקיסר, עומד המצביא המנצח במערכה. סוסים לבנים רתומים למרכבה הפתוחה. משני צידי המרכבה, המשמר הפרטי של המנצח. מאחור, השבויים המכובדים, השלל, והביזה עם נושאיה. מאחורי המרכבה נראה באופן בולט סמל השלטון הרומאי, הנשר הרומאי. האבחנה בין סוגי האנשים היא לפי הלבוש, ובעיקר הכובע[1]. מעניינת היא העובדה כי ה"צועדים" בציור אינם צועדים לכיוון רומא, אלא להפך, לכיוון היציאה מרומא.
מטרת בניית הקשת
השושלת הפלאבית, הקיסר אספסיאנוס ובנו טיטוס, רצו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. אספסיאנוס, שנבחר לקיסר למרות שלא היה ממשפחה מיוחסת, היה מעוניין להצדיק את שלטונו, ולכן הפריז בכוחם של המורדים היהודים, ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנה את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס - מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש. טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים. דומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.
שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)
ערך מורחב – שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)
בשנת 81 לספירה, 20 שנה לחגיגת הטריומף של אספסינוס וטיטוס לדיכוי המרד הגדול, הציבו הרומאים קשת ניצחון בקירקוס מקסימוס ועליה כתובת הנצחה - שער טיטוס (קירקוס מקסימוס). הכתובת עצמה לא נשמרה, אך הטקסט הועתק בימי הביניים וכך הגיע לידינו. בכתובת נמסר על החלטת הסנט והעם הרומאי לתת כבוד לטיטוס (שתאריו המלאים נמנים אחד לאחד) על אשר, בצייתו לעצת אביו אספסינוס ולאותות השמים, הכניע את העם היהודי והחריב את ירושלים - עיר ששום מנהיג או מלך לפניו לא הצליח לכובשה. השער הזה היה השער המקורי שהוצב על ידי טיטוס.
הקשר היהודי בעת החדשה
לאחר כיבוש איטליה על ידי בעלות הברית ב-1944, החיילים היהודים נהגו לבלות את חופשתם ברומא. חנה מרון ויוסי ידין ביצעו אז את השיר שכתב יצחק יצחק והלחין צבי בן יוסף, כל הדרכים מובילות לרומא. אחד הבתים בשיר מתאר מה קרה בשער טיטוס בחופשות בזמן המלחמה.
ותחת שער טיטוס, בצל העתיקות - תפרחנה נשיקות - מה יש עוד לחכות. הוי, טיטוס, טיטוס, לו אתה ראית - למי טריומף, למי שירי הלל - על יד השער שאתה בנית - זוג מאוהב מארץ ישראל - על יד השער ש"כבוד האימפרטור" אז בנית - זוג חיילים דווקא מארץ ישראל!
— כל הדרכים מובילות לרומא
יהודי רומא נהגו לא לעבור תחת שער טיטוס. הם חרגו מנוהג זה ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח. הם צעדו מתחת לשער, אבל בכיוון ההפוך שצעד מצעד הניצחון של טיטוס, מהפורום רומאנום, דרומה, לכיוון ארץ ישראל. בכך באה לידי ביטוי השיבה מהגלות למולדת העתיקה.
בשנת 1949 נבחר סמל מדינת ישראל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר, ובמרכזו - מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הערות שוליים
- ^ Knight, William. The Arch of Titus and the Spoils of the Temple: an historical and critical lecture with authentic illustrations; London : Longmans, Green, Reader, and Dyer, 1867. p79
-
ריצוף הדרך הרומית עליה הובלו השבויים היהודיים. נחשף רק בימי מוסוליני עם שאר הפורום רומאנום -
השער לפני שיפוצו ב-1754, ציור מאת קנלטו -
מבט אל פנים השער. יהודים לא עברו דרך השער עד קום מדינת ישראל -
תקרת הקשת
_054.jpg)
