יאפטוס (ירח) – הבדלי גרסאות

יאפטוס
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	ירח
ירח של	שבתאי
תאריך גילוי	25 באוקטובר 1671
מגלה	ג'ובאני דומניקו קאסיני
על שם	יאפטוס
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי	3,560,820 ק"מ
אקסצנטריות	0.0286125
זמן הקפה	79.3215 ימים
נטיית מסלול	15.47°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה	734.5 קילומטר
ממדים	1460 ק"מ
שטח פנים	6,700,000 קמ"ר
מסה	‎1.805635±0.000375×1021‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת	1.08 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה	0.223 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי	79.3215 ימים
נטיית ציר הסיבוב	0°
אלבדו	0.6
בהירות נראית	10.2
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי	0 פסקל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־05:43, 29 ביוני 2023

יאפטוס (אנגלית: Iapetus) הוא אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי. יאפטוס הוא הירח השלישי בגודלו במערכת ירחי שבתאי. הירח התגלה על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני בשנת 1671.

גילוי

יאפטוס נצפה לראשונה על ידי ג'ובאני קאסיני באוקטובר 1671. קאסיני צפה בירח ממערב לשבתאי. בחלוף כמה חודשים ניסה לצפות ביאפטוס מצידו המזרחי של שבתאי, אך לא הצליח לזהותו. רק בשנת 1705 הצליח קאסיני לצפות ביאפטוס בצד המזרחי של שבתאי בעזרת טלסקופ מתקדם יותר, ומצא אותו עמום יותר בשתי יחידות עוצמת הארה.

קאסיני שיער כי ליאפטוס יש צד בהיר וצד כהה, וכי הוא נמצא במצב של הקפה סינכרונית עם שבתאי. כתוצאה מכך הצד הבהיר של יאפטוס פונה אל כדור הארץ כשהירח נמצא מערבית לשבתאי, ואילו הצד הכהה פונה אל כדור הארץ כשהוא נמצא מזרחית לשבתאי. השערותיו של קאסיני התגלו מאוחר יותר כנכונות. החלק הכהה של יאפטוס נקרא על שמו של קאסיני.

מאפיינים

קוטרו 1,460 ק"מ (לשם השוואה - קוטרו של הירח שלנו, הוא כ-3,474 ק"מ). מרחקו משבתאי כ-3,561,300 קילומטרים.

פני השטח של יאפטוס מתייחדים בתופעה יוצאת דופן: חציים האחד בהיר מאוד ואילו חציים השני כהה מאוד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – פבה. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת חומר ממנו החוצה, לחלל. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על-פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.

ליאפטוס רכס הרים בקו המשווה. רכס זה נמשך לאורך כ-1,300 ק"מ, רוחבו כ-20 ק"מ, והגובה הממוצע הוא כ-13 ק"מ. הפסגות הגבוהות של רכס זה מתנשאות לגובה של יותר מ-20 ק"מ, מה שמציב אותם ברשימת ההרים הגבוהים ביותר במערכת השמש. הרכס אינו רציף וכולל גם פסגות מבודדות. הרכס התגלה על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס בשנת 2004. לאורך הרכס ניתן למצוא מכתשי פגיעה רבים מה שמעיד על כך שהרכס אינו צעיר.

תאוריה אחת למקורם של הרים אלו היא שבצעירותו, יאפטוס סבב מהר יותר סביב עצמו. מהירות הסיבוב, יחד עם הקפתו את שבתאי, נתנה לכדור צורה פחוסה שהגדילה את שטחו. מאוחר יותר הואטה מהירות הסיבוב של הכדור ופני השטח שלו קפאו. כתוצאה מכך פני השטח של הירח הקר קטנו והחומר העודף נערם באזור קו המשווה.

מקור השם

יאפטוס קרוי על שמו של הטיטאן יאפטוס מן המיתולוגיה היוונית. בטרם קיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".

קאסיני קרא ל-4 הירחים שגילה (טתיס, דיוני, ריאה ויאפטוס) "הכוכבים של לואי" כאות כבוד למלך לואי ה-14.

מסלול

מסלול יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי-רגיל. אף-על-פי שהוא אחד מירחי שבתאי הגדולים הוא רחוק משבתאי. מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחיו הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח משיכתו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה פובה (הסיבה לכך אינה ידועה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאפטוס בוויקישיתוף

חיים מזר, מבט קרוב יותר על יפטוס, אתר הידען, 13 בספטמבר 2008
עוד על יאפטוס
יאפטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{גוף פלנטרי
-{{ירח|
-|שם=יאפטוס
+| שם = יאפטוס
+| שם בשפת המקור =
-|תמונה=[[קובץ:Iapetus_as_seen_by_the_Cassini_probe_-_20071008.jpg|250px]]
+| תמונה = [[קובץ:Iapetus_as_seen_by_the_Cassini_probe_-_20071008.jpg|250px]]
-|מגלה=[[ג'ובאני קאסיני]]
+| כיתוב =
-|תאריך גילוי=[[25 באוקטובר]] [[1671]]
+| שם כוכב = [[השמש]]
-|רדיוס מסלול=3,560,820
+| סוג = [[ירח]]
-|אקסצנטריות=0.0286125
+| תאריך גילוי = [[25 באוקטובר]] [[1671]]
-|זמן הקפה=79.3215
+| מגלה =
-|נטיית מסלול=15.47
+| אפואפסיד בק"מ =
-|ירח של=[[שבתאי]]
+| פריאפסיד בק"מ =
-|קוטר=1460
+| אקסצנטריות = 0.0286125
-|שטח פנים=6,700,000
-|מסה=1.805635 ± 0.000375&times;10<sup>21</sup>
+| מסה = {{SN|1.805635±0.000375|21}}
-|צפיפות=1.08
+| צפיפות = 1.08
-|כוח משיכה=0.223
+| כוח משיכה = 0.223
+| טמפרטורה ממוצעת =
-|זמן סיבוב עצמי=79.3215
+| זמן הקפה = 79.3215
-|נטיית ציר הסיבוב=0
+| מהירות =
-|אלבדו=0.6
+| ציר חצי-ראשי = 3,560,820
-|לחץ=0
+| היקף מסלול =
+| נטיית מסלול = 15.47
+| ירח של = [[שבתאי]]
+| ממדים = 1460
+| שטח פנים = 6,700,000
+| נפח =
+| זמן סיבוב עצמי = 79.3215
+| מהירות הסתובבות =
+| נטיית ציר הסיבוב = 0
+| אלבדו = 0.6
+| לחץ אטמוספירי = 0
+| מהירות מילוט =
+| בהירות =
 }}
+[[קובץ:Iapetus equatorial ridge.jpg|ממוזער|רכס ההרים בקו המשווה]]
-'''יאפטוס''' ([[אנגלית]]: Iapetus) הוא אחד [[ירח|מירחיו]] של [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[שבתאי]]. יאפטוס הוא הירח השלישי בגודלו במערכת הירחים של שבתאי. הירח התגלה על ידי [[ג'ובאני קאסיני]], בשנת [[1671]].
+'''יאפטוס''' ([[אנגלית]]: Iapetus) הוא אחד מ[[ירח]]י [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[שבתאי]]. יאפטוס הוא הירח השלישי בגודלו במערכת ירחי שבתאי. הירח התגלה על ידי [[ג'ובאני דומניקו קאסיני]] בשנת [[1671]].
+== גילוי ==
+יאפטוס נצפה לראשונה על ידי [[ג'ובאני דומניקו קאסיני|ג'ובאני קאסיני]] באוקטובר 1671. קאסיני צפה בירח ממערב לשבתאי. בחלוף כמה חודשים ניסה לצפות ביאפטוס מצידו המזרחי של שבתאי, אך לא הצליח לזהותו. רק בשנת 1705 הצליח קאסיני לצפות ביאפטוס בצד המזרחי של שבתאי בעזרת [[טלסקופ]] מתקדם יותר, ומצא אותו עמום יותר בשתי יחידות [[עוצמת הארה]].
+קאסיני שיער כי ליאפטוס יש צד בהיר וצד כהה, וכי הוא נמצא במצב של [[הקפה סינכרונית]] עם שבתאי. כתוצאה מכך הצד הבהיר של יאפטוס פונה אל כדור הארץ כשהירח נמצא מערבית לשבתאי, ואילו הצד הכהה פונה אל כדור הארץ כשהוא נמצא מזרחית לשבתאי. השערותיו של קאסיני התגלו מאוחר יותר כנכונות. החלק הכהה של יאפטוס נקרא על שמו של קאסיני.
 ==מאפיינים==
-[[קוטר]]ו 1,460 ק"מ (לשם השוואה - קוטרו של [[הירח]] שלנו, הוא כ-3,474 ק"מ). מרחקו משבתאי הוא כ-3,561,300 קילומטרים.
+[[קוטר]]ו 1,460 ק"מ (לשם השוואה - קוטרו של [[הירח]] שלנו, הוא כ-3,474 ק"מ). מרחקו משבתאי כ-3,561,300 קילומטרים.
-פני השטח של יאפטוס מתייחדים בתופעה יוצאת דופן: חציים האחד בהיר מאוד ואילו חציים השני כהה מאד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – [[פבה]]. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת [[חומר]] ממנו החוצה, ל[[חלל]]. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.
+פני השטח של יאפטוס מתייחדים בתופעה יוצאת דופן: חציים האחד בהיר מאוד ואילו חציים השני כהה מאוד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – [[פבה]]. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת [[חומר]] ממנו החוצה, ל[[חלל]]. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על-פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.
+ליאפטוס [[רכס הרים]] בקו המשווה. רכס זה נמשך לאורך כ-1,300 ק"מ, רוחבו כ-20 ק"מ, והגובה הממוצע הוא כ-13 ק"מ. הפסגות הגבוהות של רכס זה מתנשאות לגובה של יותר מ-20 ק"מ, מה שמציב אותם ברשימת ההרים הגבוהים ביותר במערכת השמש. הרכס אינו רציף וכולל גם פסגות מבודדות. הרכס התגלה על ידי ה[[גשושית]] [[קאסיני-הויגנס]] בשנת 2004. לאורך הרכס ניתן למצוא מכתשי פגיעה רבים מה שמעיד על כך שהרכס אינו צעיר.
+תאוריה אחת למקורם של הרים אלו היא שבצעירותו, יאפטוס סבב מהר יותר סביב עצמו. מהירות הסיבוב, יחד עם הקפתו את שבתאי, נתנה לכדור צורה פחוסה שהגדילה את שטחו. מאוחר יותר הואטה מהירות הסיבוב של הכדור ופני השטח שלו קפאו. כתוצאה מכך פני השטח של הירח הקר קטנו והחומר העודף נערם באזור קו המשווה.
 ==מקור השם==
-יאפטוס קרוי על שמו של ה[[טיטאנים|טיטאן]] [[יאפטוס (מיתולוגיה)|יאפטוס]] מן [[המיתולוגיה היוונית]]. לפני שקיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".
+יאפטוס קרוי על שמו של ה[[טיטאנים|טיטאן]] [[יאפטוס (מיתולוגיה)|יאפטוס]] מן [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. בטרם קיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".
 קאסיני קרא ל-4 הירחים שגילה ([[טתיס (ירח)|טתיס]], [[דיוני]], [[ריאה (ירח)|ריאה]] ויאפטוס) "הכוכבים של לואי" כאות כבוד ל[[מלך]] [[לואי ה-14]].
 ==מסלול==
-מסלולו של יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי רגיל. אף על פי שהוא אחד מירחיו הגדולים של שבתאי הוא רחוק משבתאי.
+מסלול יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי-רגיל. אף-על-פי שהוא אחד מירחי שבתאי הגדולים הוא רחוק משבתאי. מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחיו הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח משיכתו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה [[פובה]] (הסיבה לכך אינה ידועה).
-מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחים הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח המשיכה שלו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה [[פובה]] (הסיבה לכך אינה ידועה).
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 39: / שורה 61: @@
 * חיים מזר, [http://www.hayadan.org.il/close-look-on-iapetus-130908/ מבט קרוב יותר על יפטוס], אתר הידען, 13 בספטמבר 2008
 * [http://www.nineplanets.org/iapetus.html עוד על יאפטוס]
+* {{בריטניקה}}
+{{ירחי שבתאי}}{{מערכת השמש}}
+{{בקרת זהויות}}
-{{מערכת השמש}}
 [[קטגוריה:ירחי שבתאי]]

146 ירחי שבתאי
ירחים רועי הטבעת	S/2009 S 1 • הירחים הקטנים • פאן • דפניס • אטלס • פרומתאוס • (S/2004 S 6 • S/2004 S 4 • S/2004 S 3) • פנדורה
שותפי מסלול	אפימתאוס • יאנוס
טבעת G	אגיאון
אלקיאונידס	מתונה • אנתה • פאליני
הירחים הפנימיים הגדולים (עם הטרויאנים)	מימס • אנקלדוס • טתיס • (טלסטו • קליפסו) • דיוני • (הלנה • פולידפקיס)
ירחים גדולים אחרים	ריאה • טיטאן • היפריון • יאפטוס
הירחים האינואיטיים	S/2019 S 1 ‏ • קיוויאוק • S/2005 S 4 ‏ • S/2020 S 1 ‏ • איג'ירק • פאליאק • S/2004 S 31 ‏ • טרקק • סיארנק • S/2019 S 14 ‏ • S/2020 S 3 ‏ • S/2020 S 5 ‏
הירחים הגליקיים	אלביוריקס • בווין • S/2007 S 8 ‏ •Saturn LX ‏ • אריאפוס • טארבוס • S/2020 S 4 ‏
הירחים הנורדיים	פיבי • S/2006 S 20 ‏ • S/2006 S 9 ‏ • סקאד'י • S/2007 S 5 ‏• S/2007 S 7 ‏ • S/2007 S 2 ‏ • S/2004 S 37 ‏ • S/2004 S 47 ‏ • S/2004 S 40 ‏ • S/2019 S 2 ‏ • S/2019 S 3 ‏ • S/2020 S 7 ‏ • סקול • S/2020 S 2 ‏ • S/2019 S 4 ‏ • S/2004 S 41 ‏ • S/2004 S 42 ‏ • הירוקין • גרייפ • S/2004 S 13 ‏ • S/2007 S 6 ‏ • מונדילפארי • S/2006 S 1 ‏ • S/2004 S 43 ‏ • S/2006 S 10 ‏ • S/2019 S 5 ‏ • גרידר • ברגלמיר • ג'רנסאקה • נארווי • סוטונגר • S/2007 S 3 ‏ • S/2004 S 44 ‏ • S/2004 S 45 ‏ • האטי • S/2004 S 17 ‏ • S/2006 S 11 ‏ • S/2004 S 12 ‏ • אגת'ר • S/2006 S 13 ‏ • S/2007 S 9 ‏ • S/2019 S 7 ‏ • S/2019 S 8 ‏ • פרבאוטי • ת'רימר • בסטלה • S/2019 S 9 ‏ • S/2004 S 46 ‏ • אנגרבודה • S/2019 S 11 ‏ • אגיר • בלי • S/2019 S 10 ‏ • S/2019 S 12 ‏ • גרד • S/2019 S 13 ‏ • S/2006 S 14 ‏ • גונלוד • S/2019 S 15 ‏ • S/2020 S 6 ‏ • S/2004 S 7 ‏ • S/2006 S 3 ‏ • S/2005 S 5 ‏ • סקריימיר • S/2006 S 16 ‏ • S/2006 S 15 ‏ • S/2004 S 28 ‏ • S/2020 S 8 ‏ • אלוולדי • קארי • S/2004 S 48 ‏ • גיירוד • פנריר • S/2004 S 50 ‏ • S/2006 S 17 ‏ • S/2004 S 49 ‏ • S/2019 S 17 ‏ • סורטור • S/2006 S 18 ‏ • לוגי • יימיר • S/2019 S 19 ‏ • S/2004 S 21 ‏ • S/2019 S 18 ‏ • S/2004 S 39 ‏ • S/2019 S 16 ‏ • S/2004 S 53 ‏ • S/2004 S 36 • ת'יאזי • S/2019 S 20 ‏ • S/2006 S 19 ‏ • Saturn LXIV • פורנג'וט • S/2004 S 51 ‏ • S/2020 S 10 ‏ • S/2020 S 9 ‏ • Saturn LVIII • S/2019 S 21 ‏ • S/2004 S 52 ‏
מסלול חיצוני	S/2006 S 12 ‏ • S/2019 S 6 ‏ • S/2004 S 24