לדלג לתוכן

יאפטוס (ירח) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Obersachsebot (שיחה | תרומות)
מ בוט מסיר: af:Iapetus
מ מאפיינים: תיקון קישור
 
(40 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{גוף פלנטרי
{{ירח|
|שם=יאפטוס
| שם = יאפטוס
| שם בשפת המקור =
|תמונה=[[תמונה:PIA08384.jpg|250px]]
| תמונה = [[קובץ:Iapetus_as_seen_by_the_Cassini_probe_-_20071008.jpg|250px]]
|מגלה=[[ג'ובאני קאסיני]]
| כיתוב =
|תאריך גילוי=[[25 באוקטובר]] [[1671]]
| שם כוכב = [[השמש]]
|רדיוס מסלול=3,560,820 ק"מ
| סוג = [[ירח]]
|אקסצנטריות=0.0286125
| תאריך גילוי = [[25 באוקטובר]] [[1671]]
|זמן הקפה=79.3215 ימים
| מגלה =
|נטיית מסלול=15.47 °
| אפואפסיד בק"מ =
|ירח של=[[שבתאי]]
| פריאפסיד בק"מ =
|קוטר=1460 ק"מ
| אקסצנטריות = 0.0286125
|שטח פנים=6,700,000 קמ"ר
|מסה=1.805635±0.000375&times;10<sup>21</sup> ק"ג
| מסה = {{SN|1.805635±0.000375|21}}
|צפיפות=1.08 גרם/ס"מ<sup>3</sup>
| צפיפות = 1.08
|כוח משיכה=0.223 [[תאוצה|מטר/שנייה<sup>2</sup>]]
| כוח משיכה = 0.223
| טמפרטורה ממוצעת =
|זמן סיבוב עצמי=79.3215 ימים
| זמן הקפה = 79.3215
|נטיית ציר הסיבוב=0 &deg;
| מהירות =
|אלבדו=0.04-0.5
| ציר חצי-ראשי = 3,560,820
|לחץ=0
| היקף מסלול =
| נטיית מסלול = 15.47
| ירח של = [[שבתאי]]
| ממדים = 1460
| שטח פנים = 6,700,000
| נפח =
| זמן סיבוב עצמי = 79.3215
| מהירות הסתובבות =
| נטיית ציר הסיבוב = 0
| אלבדו = 0.6
| לחץ אטמוספירי = 0
| מהירות מילוט =
| בהירות =
}}
}}
[[קובץ:Iapetus equatorial ridge.jpg|ממוזער|רכס ההרים בקו המשווה]]
'''יאפטוס''' הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת [[שבתאי]]. יאפטוס הינו ה[[ירח]] השלישי בגודלו במערכת הירחים של שבתאי. הירח התגלה על ידי [[ג'ובאני קאסיני]], בשנת [[1671]].
'''יאפטוס''' ([[אנגלית]]: Iapetus) הוא אחד מ[[ירח]]י [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[שבתאי]]. יאפטוס הוא הירח השלישי בגודלו במערכת ירחי שבתאי. הירח התגלה על ידי [[ג'ובאני דומניקו קאסיני]] בשנת [[1671]].

== גילוי ==
יאפטוס נצפה לראשונה על ידי [[ג'ובאני דומניקו קאסיני|ג'ובאני קאסיני]] באוקטובר 1671. קאסיני צפה בירח ממערב לשבתאי. בחלוף כמה חודשים ניסה לצפות ביאפטוס מצידו המזרחי של שבתאי, אך לא הצליח לזהותו. רק בשנת 1705 הצליח קאסיני לצפות ביאפטוס בצד המזרחי של שבתאי בעזרת [[טלסקופ]] מתקדם יותר, ומצא אותו עמום יותר בשתי יחידות [[עוצמת הארה]].

קאסיני שיער כי ליאפטוס יש צד בהיר וצד כהה, וכי הוא נמצא במצב של [[הקפה סינכרונית]] עם שבתאי. כתוצאה מכך הצד הבהיר של יאפטוס פונה אל כדור הארץ כשהירח נמצא מערבית לשבתאי, ואילו הצד הכהה פונה אל כדור הארץ כשהוא נמצא מזרחית לשבתאי. השערותיו של קאסיני התגלו מאוחר יותר כנכונות. החלק הכהה של יאפטוס נקרא על שמו של קאסיני.


==מאפיינים==
==מאפיינים==
[[קוטר]]ו 1460 קילומטרים (לשם ההשוואה קוטרו של [[הירח]] שלנו, הוא כ- 3500 קילומטרים). מרחקו משבתאי הוא כ- 3,561,300 קילומטרים.
[[קוטר]]ו 1,460 ק"מ (לשם השוואה - קוטרו של [[הירח]] שלנו, הוא כ-3,474 ק"מ). מרחקו משבתאי כ-3,561,300 קילומטרים.


אם נתבונן באדמתו של יאפטוס נבחין בתופעה מוזרה חציו האחד בהיר מאוד ואילו חציו השני כהה מאד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה מוזרה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – [[פבה]]. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת [[חומר]] ממנו החוצה, ל[[חלל]]. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.
פני השטח של יאפטוס מתייחדים בתופעה יוצאת דופן: חציים האחד בהיר מאוד ואילו חציים השני כהה מאוד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – [[פבה]]. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת [[חומר]] ממנו החוצה, ל[[חלל]]. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על-פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.

ליאפטוס [[רכס הרים]] בקו המשווה. רכס זה נמשך לאורך כ-1,300 ק"מ, רוחבו כ-20 ק"מ, והגובה הממוצע הוא כ-13 ק"מ. הפסגות הגבוהות של רכס זה מתנשאות לגובה של יותר מ-20 ק"מ, מה שמציב אותם ברשימת ההרים הגבוהים ביותר במערכת השמש. הרכס אינו רציף וכולל גם פסגות מבודדות. הרכס התגלה על ידי ה[[גשושית]] [[קאסיני-הויגנס]] בשנת 2004. לאורך הרכס ניתן למצוא מכתשי פגיעה רבים מה שמעיד על כך שהרכס אינו צעיר.

תאוריה אחת למקורם של הרים אלו היא שבצעירותו, יאפטוס סבב מהר יותר סביב עצמו. מהירות הסיבוב, יחד עם הקפתו את שבתאי, נתנה לכדור צורה פחוסה שהגדילה את שטחו. מאוחר יותר הואטה מהירות הסיבוב של הכדור ופני השטח שלו קפאו. כתוצאה מכך פני השטח של הירח הקר קטנו והחומר העודף נערם באזור קו המשווה.


==מקור השם==
==מקור השם==
יאפטוס קרוי על שמו של ה[[טיטאן]] [[יאפטוס (מיתולוגיה)|יאפטוס]] מן [[המיתולוגיה היוונית]]. לפני שקיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".
יאפטוס קרוי על שמו של ה[[טיטאנים|טיטאן]] [[יאפטוס (מיתולוגיה)|יאפטוס]] מן [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. בטרם קיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".


קאסיני קרא ל-4 הירחים שגילה ([[טתיס (ירח)|טתיס]], [[דיוני]], [[ריאה (ירח)|ריאה]] ויאפטוס) "הכוכבים של לואי" כאות כבוד ל[[מלך]] [[לואי ה-14]].
קאסיני קרא ל-4 הירחים שגילה ([[טתיס (ירח)|טתיס]], [[דיוני]], [[ריאה (ירח)|ריאה]] ויאפטוס) "הכוכבים של לואי" כאות כבוד ל[[מלך]] [[לואי ה-14]].


==מסלול==
==מסלול==
מסלולו של יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי רגיל. למרות שהוא אחד מירחיו הגדולים של שבתאי הוא רחוק משבתאי.
מסלול יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי-רגיל. אף-על-פי שהוא אחד מירחי שבתאי הגדולים הוא רחוק משבתאי. מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחיו הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח משיכתו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה [[פובה]] (הסיבה לכך אינה ידועה).
מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחים הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח המשיכה שלו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה [[פובה]] (הסיבה לכך אינה ידועה).

==קריאה נוספת==
* חיים מזר, [http://www.hayadan.org.il/wp/close-look-on-iapetus-130908/ מבט קרוב יותר על יפטוס], אתר הידען, 13 בספטמבר 2008


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Iapetus (moon)|שם ויקישיתוף=יאפטוס}}
{{ויקישיתוף בשורה|Iapetus (moon)|תצוגה=יאפטוס}}
* חיים מזר, [http://www.hayadan.org.il/close-look-on-iapetus-130908/ מבט קרוב יותר על יפטוס], אתר הידען, 13 בספטמבר 2008
* [http://www.nineplanets.org/iapetus.html עוד על יאפטוס]
* [http://www.nineplanets.org/iapetus.html עוד על יאפטוס]
* {{בריטניקה}}
{{מערכת השמש}}
[[קטגוריה:ירחי שבתאי]]


{{ירחי שבתאי}}{{מערכת השמש}}
[[en:Iapetus (moon)]]

[[ar:إيابيتوس]]
{{בקרת זהויות}}
[[bg:Япет (спътник)]]

[[ca:Jàpet (satèl·lit)]]
[[קטגוריה:ירחי שבתאי]]
[[cs:Iapetus (měsíc)]]
[[cy:Iapetws (lloeren)]]
[[da:Iapetus (måne)]]
[[de:Iapetus (Mond)]]
[[el:Ιαπετός (δορυφόρος)]]
[[eo:Japeto (luno)]]
[[es:Jápeto (satélite)]]
[[eu:Japeto satelitea]]
[[fa:یاپتوس (قمر)]]
[[fi:Japetus]]
[[fr:Japet (lune)]]
[[gl:Iapeto (lúa)]]
[[hr:Japet (mjesec)]]
[[hu:Iapetus (hold)]]
[[id:Iapetus]]
[[it:Giapeto (astronomia)]]
[[ja:イアペトゥス (衛星)]]
[[ko:이아페투스 (위성)]]
[[la:Iapetus (satelles)]]
[[lt:Japetas (palydovas)]]
[[lv:Japets (pavadonis)]]
[[ms:Iapetus (bulan)]]
[[nl:Iapetus (maan)]]
[[nn:Saturnmånen Iapetus]]
[[no:Iapetus (måne)]]
[[pl:Japet (księżyc)]]
[[pt:Jápeto (satélite)]]
[[ro:Iapetus (satelit)]]
[[ru:Япет (спутник)]]
[[simple:Iapetus (moon)]]
[[sk:Japetus (mesiac)]]
[[sl:Japet (luna)]]
[[sv:Japetus]]
[[tr:Iapetus (uydu)]]
[[uk:Япет (супутник)]]
[[vi:Iapetus (vệ tinh)]]
[[zh:土卫八]]

גרסה אחרונה מ־05:43, 29 ביוני 2023

יאפטוס
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג ירח
ירח של שבתאי
תאריך גילוי 25 באוקטובר 1671
מגלה ג'ובאני דומניקו קאסיני עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם יאפטוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 3,560,820 ק"מ
אקסצנטריות 0.0286125
זמן הקפה 79.3215 ימים
נטיית מסלול 15.47°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 734.5 קילומטר
ממדים 1460 ק"מ
שטח פנים 6,700,000 קמ"ר
מסה ‎1.805635±0.000375×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.08 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.223 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 79.3215 ימים
נטיית ציר הסיבוב
אלבדו 0.6
בהירות נראית 10.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי 0 פסקל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רכס ההרים בקו המשווה

יאפטוס (אנגלית: Iapetus) הוא אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי. יאפטוס הוא הירח השלישי בגודלו במערכת ירחי שבתאי. הירח התגלה על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני בשנת 1671.

יאפטוס נצפה לראשונה על ידי ג'ובאני קאסיני באוקטובר 1671. קאסיני צפה בירח ממערב לשבתאי. בחלוף כמה חודשים ניסה לצפות ביאפטוס מצידו המזרחי של שבתאי, אך לא הצליח לזהותו. רק בשנת 1705 הצליח קאסיני לצפות ביאפטוס בצד המזרחי של שבתאי בעזרת טלסקופ מתקדם יותר, ומצא אותו עמום יותר בשתי יחידות עוצמת הארה.

קאסיני שיער כי ליאפטוס יש צד בהיר וצד כהה, וכי הוא נמצא במצב של הקפה סינכרונית עם שבתאי. כתוצאה מכך הצד הבהיר של יאפטוס פונה אל כדור הארץ כשהירח נמצא מערבית לשבתאי, ואילו הצד הכהה פונה אל כדור הארץ כשהוא נמצא מזרחית לשבתאי. השערותיו של קאסיני התגלו מאוחר יותר כנכונות. החלק הכהה של יאפטוס נקרא על שמו של קאסיני.

קוטרו 1,460 ק"מ (לשם השוואה - קוטרו של הירח שלנו, הוא כ-3,474 ק"מ). מרחקו משבתאי כ-3,561,300 קילומטרים.

פני השטח של יאפטוס מתייחדים בתופעה יוצאת דופן: חציים האחד בהיר מאוד ואילו חציים השני כהה מאוד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – פבה. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת חומר ממנו החוצה, לחלל. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על-פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.

ליאפטוס רכס הרים בקו המשווה. רכס זה נמשך לאורך כ-1,300 ק"מ, רוחבו כ-20 ק"מ, והגובה הממוצע הוא כ-13 ק"מ. הפסגות הגבוהות של רכס זה מתנשאות לגובה של יותר מ-20 ק"מ, מה שמציב אותם ברשימת ההרים הגבוהים ביותר במערכת השמש. הרכס אינו רציף וכולל גם פסגות מבודדות. הרכס התגלה על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס בשנת 2004. לאורך הרכס ניתן למצוא מכתשי פגיעה רבים מה שמעיד על כך שהרכס אינו צעיר.

תאוריה אחת למקורם של הרים אלו היא שבצעירותו, יאפטוס סבב מהר יותר סביב עצמו. מהירות הסיבוב, יחד עם הקפתו את שבתאי, נתנה לכדור צורה פחוסה שהגדילה את שטחו. מאוחר יותר הואטה מהירות הסיבוב של הכדור ופני השטח שלו קפאו. כתוצאה מכך פני השטח של הירח הקר קטנו והחומר העודף נערם באזור קו המשווה.

יאפטוס קרוי על שמו של הטיטאן יאפטוס מן המיתולוגיה היוונית. בטרם קיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".

קאסיני קרא ל-4 הירחים שגילה (טתיס, דיוני, ריאה ויאפטוס) "הכוכבים של לואי" כאות כבוד למלך לואי ה-14.

מסלול יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי-רגיל. אף-על-פי שהוא אחד מירחי שבתאי הגדולים הוא רחוק משבתאי. מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחיו הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח משיכתו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה פובה (הסיבה לכך אינה ידועה).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאפטוס בוויקישיתוף