מדע פופולרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:50, 4 בפברואר 2024

מדע פופולרי הוא הצגת תגליות ותוצאות מדעיות, וכן נושאים ושאלות מדעיות באופן המיועד לקהל הרחב. בעוד הספרות המדעית מציגה תוצאות מדעיות עדכניות וחידושים, המדע הפופולרי יציג פעמים רבות גם תוצאות מדעיות מבוססות, ניסויים, ותאוריות מדעיות מזמנים שונים - כדי לחשוף וללמד אנשים שאינם מדענים על תגליות חשובות, רעיונות משמעותיים, וגם כדי לעודד סקרנות ולמידה. היוצרים של תכני מדע פופולרי יהיו פעמים רבות כותבים מדעיים או המדענים עצמם.

מאפיינים

המדע הפופולרי מוצג לציבור כמעט בכל מדיום הפונה אל ההמונים: מטורים ומדורים בעיתונים הפונים לקהל הרחב, אתרי אינטרנט ייעודיים, מגזינים של מדע פופולרי (להבדיל מכתבי עת מדעיים), ספרי עיון, פינות בתוכניות טלוויזיה ורדיו, הסכתים (פודקאסטים), וידאוקאסטים, אתרי וידאו כמו YouTube ועוד.

מדע פופולרי מכיל תת-סגנונות. ספר עיון מתחום המדע הפופולרי שנכתב על ידי איש מדע עבור ההמונים, יהיה שונה מטור מדע פופולרי בעיתונות, בכך שהעיתונות סוקרת לעיתים קרובות ידע מדעי עכשווי ומחקרים אחרונים, והיא נכתבת על ידי עיתונאים. לעומת זאת, ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי איש מדע, אינו מתמקד רק במחקרים האחרונים, אלא מכסה תחומים נרחבים, ולרוב כולל גם הקדמה, המסבירה יסודות וחומר רקע הדרושים להבנת הנושא.

ספרי מדע פופולרי רבים מכילים גם מידע היסטורי וביוגרפיות של הנפשות הפועלות (למשל, ספר מדע פופולרי על תורת היחסות יכיל מידע ביוגרפי על אלברט איינשטיין, כגון ילדותו, הקריירה המדעית שלו ועוד). ספרים עשויים להכיל גם היסטוריה של המדע שיכולה להבהיר כיצד התפתחה תאוריה מדעית מסויימת וכיצד נזנחו תאוריות אחרות. דבר זה יכול להיות כלי עזר חשוב לצרכי הוראת מדע לתלמידים וסטודנטים ואפילו לתת השראה לחוקרים בתחום.

מחברים של ספרי מדע פופולרי נזהרים שלא לכלול בהם מידע שקהל היעד יתקשה להבינו. הפיזיקאי סטיבן הוקינג הציג שיקול זה בפתח ספרו הפופולרי "קיצור תולדות הזמן":

מישהו אמר לי שכל משוואה שאכלול בספר תקצץ את מכירתו במחצית. לפיכך גמרתי אומר שלא לכלול בו שום משוואה, אבל בסופו של דבר הזכרתי בכל זאת משוואה אחת: נוסחת איינשטיין המפורסמת, E=mc². אני מקווה שהיא לא תרתיע מחצית מקהל קוראי!

על מנת לתת מידע טכני יותר שעשוי לעניין חלק מהקוראים, בחלק מספרי המדע הפופולרי הוכחות ונוסחאות מרוכזים בנספחים בסוף הספר.

בישראל

כתבי עת:

הטכנאי הצעיר היה ירחון למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים שהחל לצאת לאור בארץ ישראל בשנת 1945 והוצאתו לאור נמשכה עד אמצע שנות ה-50. בשנת 1951 כתב העת החל להופיע כסדרת ספרים שזכתה להצלחה עצומה ונמכרה שנים רבות אחרי שכתב העת הפסיק להתקיים. הכתבות והמדורים התבססו בעיקר על תרגומים מן העיתונות המדעית הלועזית. חלקם הקטן כלל חומר מקורי שהתבסס על ראיונות עם מדענים ישראליים.

כתב העת "מדע" יצא לאור משנת 1956 ועד שנת 1991. בכתב העת התפרסמו מאמרים בעיקר בתחומי הנדסה, מדעים מדויקים ומדעי הטבע. מדורים קבועים עסקו בחדשות מדע וטכנולוגיה, ובסקירת ספרים בתחומים אלה.

״מחשבות״ ^[1]היה כתב עת להגות ומדע שיצא לאור במשך כ-30 שנה, החל מאמצע שנות ה-60 בהוצאתה של חברת יבמ ישראל, ובעריכתו של צבי ינאי. כתב עת זה פרסם מאמרי מדע פופולרי בכל תחומי הידע - לא רק במדעי הטבע אלא גם במדעי הרוח ובמדעי החברה.

יצאו לאור גם כתבי עת המתמקדים בתחום מדעי מסוים, כגון "פי האטום", שעסק בפיזיקה ו"גליונות מתמטיקה".

במרוצת השנים יצאו לאור כתבי עת נוספים למדע פופולרי, ובהם גרסה עברית של הירחון "סיינטיפיק אמריקן", היוצאת לאור מאז 2002 וגרסה עברית של הירחון "Popular Science" (אנ') או בעברית "מדע פופולרי".

כתבי עת נוספים, כגון "גליליאו צעיר", פנו לילדים.

ספרים:

בשנות ה-50 של המאה ה-20 יצא לאור ספרו של פרופ' אברהם הלוי פרנקל, "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית, והוא הראשון מסוגו שנכתב בעברית. הצלחתו הגדולה של הספר "המשפט האחרון של פרמה" מאת סיימון סינג הובילה לפריצת דרך בתחום זה, ובעקבותיו יצאו לאור בעברית ספרי מדע פופולרי רבים, ובהם ספרים מאת מריו ליביו, מרכוס דו-סוטוי ואיאן סטיוארט.

במדעי החיים, היתה ספרו של ריצ'רד דוקינס, הגן האנוכי, שבו הציג את תאוריית האבולוציה המתרכזת בגנים, אחד מספרי המדע הפופולרי המצליחים והמשפיעים ביותר.

רדיו ו הסכתים:

חלוץ המדע הפופולרי ברדיו היה שדרן הרדיו יוסף טרגין, בתוכניות "עולם המדע" שלו, ששודרו למעלה משלושים שנה ב"קול ישראל", ברשת א' וברשת ב'.

בגלי צה"ל משודרת החל משנת 1977 סדרת "אוניברסיטה משודרת"^[2] שהיא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל ועמדה בראש הפרויקט עד לפטירתה בדצמבר 2000. רבים מהקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר^[3].

כיום, תכניות רדיו והסכתים (פודקאסטים) פופולאריים העוסקים בענייני מדע, הן "המעבדה"^[4] ו"שלושה שיודעים"^[5] של כאן 11.

אתרי אינטרנט:

אתרים פופולריים למדע פופולרי בעברית כוללים את מכון דוידסון לחינוך מדעי^[6], "הידען"^[7] ו"לא מדויק" - בלוג המתמטיקה ומדעי המחשב של גדי אלכסנדרוביץ'^[8].

ראו גם

אתרים מובילים באנגלית

תוכניות טלוויזיה בעברית:

כללי:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדע פופולרי בוויקישיתוף

מייקל שרמר, ‏האוטוביוגרפיה הבלתי רשמית של המדע, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, פברואר-מרץ 2008
שני ליטמן, הילה ויסברג, עדי ברוק, רוני לינדר-גנץ, מדעני מכון ויצמן פלשו לברים ברחובות וניסו להרביץ בבליינים תורה, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2010
A scientific approach to life: A science toolkit, Understanding Science 101, אוניברסטית ברקלי

הערות שוליים

^ מחשבות לפי גיליונות, באתר מחשבות | ThinkIL
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר glz.co.il
^ האוניברסיטה משודרת | מודן הוצאה לאור, באתר https://www.modan.co.il
^ כאן, המעבדה, באתר המעבדה
^ כאן 11, שלושה שיודעים, באתר שלושה שיודעים
^ מכון דוידסון לחינוך מדעי, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
^ ראשי, באתר הידען - Hayadan
^ לא מדויק, באתר לא מדויק

[1] מחשבות לפי גיליונות, באתר מחשבות | ThinkIL

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר glz.co.il

[3] האוניברסיטה משודרת | מודן הוצאה לאור, באתר https://www.modan.co.il

[4] כאן, המעבדה, באתר המעבדה

[5] כאן 11, שלושה שיודעים, באתר שלושה שיודעים

[6] מכון דוידסון לחינוך מדעי, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

[7] ראשי, באתר הידען - Hayadan

[8] לא מדויק, באתר לא מדויק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Arithmetic of Magnetism and Electricity pg146.png|ממוזער|250px|מודעת [[פרסום|פרסומת]] ל[[ירחון]] מדע פופולרי מסוף [[המאה ה-19]]]]
+'''מדע פופולרי''' הוא הצגת [[תגלית|תגליות]] ותוצאות מדעיות, וכן נושאים ושאלות מדעיות באופן המיועד לקהל הרחב. בעוד הספרות המדעית מציגה תוצאות מדעיות עדכניות וחידושים, המדע הפופולרי יציג פעמים רבות גם תוצאות מדעיות מבוססות, [[ניסוי|ניסויים]], ו[[תאוריה מדעית|תאוריות מדעיות]] מזמנים שונים - כדי לחשוף וללמד אנשים שאינם מדענים על תגליות חשובות, רעיונות משמעותיים, וגם כדי לעודד סקרנות ולמידה. היוצרים של תכני מדע פופולרי יהיו פעמים רבות כותבים מדעיים או המדענים עצמם.
-'''מדע פופולרי''' הוא דיווח על [[תאוריה מדעית|תאוריות מדעיות]], [[השערה (מדע)|השערות]] [[מדע]]יים, [[ניסוי|ניסויים]] ו[[תגלית|תגליות]] מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ול[[הדיוט]]ות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים ב[[מדע]], כ[[חוקר]]ים, [[סטודנט]]ים או בעלי [[מקצוע]]ות המיישמים [[ידע]] מדעי. אופן הצגת הדברים מוצג לעיתים בצורה המפשטת את הדברים, ולעיתים לצורך כך גם תוך כדי אי דיוקים, אך שאינם גורעים מהבנת העיקרון{{הערה|https://www.awelu.lu.se/genres/writing-in-academic-genres/popular-science-writing/}}{{הערה|https://www.staff.lu.se/research-and-education/research-support/communicate-your-research/writing-popular-science-texts}}{{הערה|https://www.quora.com/Is-popular-science-oversimplified-and-therefore-bad-as-education}}. למשל, לילדים קטנים ניתן להסביר שאורך המעגל גדול בערך פי 3 ממעגל חצוי, ללא צורך להזכיר את המונח קוטר, או את הערך [[פאי]] ולהדגיש שהוא [[מספר אי-רציונלי]] או את ערכי [[קבוע מתמטי|הקבוע]] מימין לנקודה. אמנם, צורת הפשטה זו עוזרת לזכור את החומר הנלמד, ומגבשת אותו לקראת לימוד מעמיק יותר{{הערה|ראו דוגמאות נוספות [[מדע_פופולרי#דוגמאות_להצגה_פופולרית_של_מדע|בהמשך הערך]]}}.
 ==מאפיינים==
-המדע הפופולרי מופץ לציבור בטורים ומדורים ב[[עיתון|עיתונים]] הפונים לקהל הרחב, במגזינים פופולריים המיוחדים לענייני מדע (להבדיל מ[[כתב עת מדעי|כתבי עת מדעיים]]), ב[[ספר עיון|ספרי עיון]], בפינות בתוכניות [[טלוויזיה]] ו[[רדיו]], בתוכניות מדע פופולרי וכמעט בכל [[תקשורת המונים|מדיום הפונה אל ההמונים]].
+המדע הפופולרי מוצג לציבור כמעט בכל [[תקשורת המונים|מדיום הפונה אל ההמונים]]: מטורים ומדורים ב[[עיתון|עיתונים]] הפונים לקהל הרחב, אתרי אינטרנט ייעודיים, מגזינים של מדע פופולרי (להבדיל מ[[כתב עת מדעי|כתבי עת מדעיים]]), [[ספר עיון|ספרי עיון]], פינות בתוכניות [[טלוויזיה]] ו[[רדיו]], [[פודקאסט|הסכתים (פודקאסטים)]], וידאוקאסטים, אתרי וידאו כמו [[יוטיוב|YouTube]]  ועוד.
 מדע פופולרי מכיל תת-סגנונות. ספר עיון מתחום המדע הפופולרי שנכתב על ידי [[מדען|איש מדע]] עבור ההמונים, יהיה שונה מטור מדע פופולרי ב[[עיתונות]], בכך שהעיתונות סוקרת לעיתים קרובות ידע מדעי [[אקטואליה|עכשווי]] ו[[מחקר]]ים אחרונים, והיא נכתבת על ידי [[עיתונאי]]ם. לעומת זאת, ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי איש מדע, אינו מתמקד רק במחקרים האחרונים, אלא מכסה תחומים נרחבים, ולרוב כולל גם [[הקדמה]], המסבירה יסודות וחומר רקע הדרושים להבנת הנושא.
-ספרי מדע פופולרי רבים מכילים גם מידע [[היסטוריה|היסטורי]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] של הנפשות הפועלות (למשל, ספר מדע פופולרי על [[תורת היחסות]] יכיל מידע ביוגרפי על [[אלברט איינשטיין]], כגון [[ילדות]]ו, ה[[קריירה]] המדעית שלו ועוד). ספרים עשויים להכיל גם
+ספרי מדע פופולרי רבים מכילים גם מידע [[היסטוריה|היסטורי]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] של הנפשות הפועלות (למשל, ספר מדע פופולרי על [[תורת היחסות]] יכיל מידע ביוגרפי על [[אלברט איינשטיין]], כגון [[ילדות]]ו, ה[[קריירה]] המדעית שלו ועוד). ספרים עשויים להכיל גם [[היסטוריה של המדע]] שיכולה להבהיר כיצד התפתחה תאוריה מדעית מסויימת וכיצד נזנחו תאוריות אחרות. דבר זה יכול להיות כלי עזר חשוב לצרכי הוראת מדע לתלמידים וסטודנטים ואפילו לתת השראה לחוקרים בתחום.
-[[היסטוריה של המדע]] שיכולה להבהיר כיצד התפתחה תאוריה מדעית מסויימת וכיצד נזנחו תאוריות אחרות. דבר זה יכול להיות כלי עזר חשוב לצרכי הוראת מדע לתלמידים וסטודנטים ואפילו לתת השראה לחוקרים בתחום.
-תוכניות מדע פופולרי ב[[טלוויזיה]] הן בדרך כלל פחות מקיפות בנושאים שהן מכסות ומצטמצמות לנושאים או תגליות ספציפיות. יתרונן הוא שלרוב הן מכילות [[אנימציה|אנימציות]] (בדרך כלל [[אנימציה ממוחשבת|אנימציות ממוחשבות]]) ושחזורים, הממחישים את הנושא בצורה ויזואלית. בשנים האחרונות קיימים גם ערוצי מדע פופלארי באתרים כמו [[יוטיוב]] שעשויים להתמקד בתחום מסויים ולהעמיק בו.
 מחברים של ספרי מדע פופולרי נזהרים שלא לכלול בהם מידע שקהל היעד יתקשה להבינו. הפיזיקאי [[סטיבן הוקינג]] הציג שיקול זה בפתח ספרו הפופולרי "[[קיצור תולדות הזמן]]":
 {{ציטוט|תוכן=מישהו אמר לי שכל משוואה שאכלול בספר תקצץ את מכירתו במחצית. לפיכך גמרתי אומר שלא לכלול בו שום משוואה, אבל בסופו של דבר הזכרתי בכל זאת משוואה אחת: נוסחת איינשטיין המפורסמת, [[E=mc²|E=mc<sup>2</sup>]]. אני מקווה שהיא לא תרתיע מחצית מקהל קוראי!|מירכאות=כן}}
-על מנת לתת בכל זאת מידע שעשוי לעניין חלק מהקוראים, יש ספרי מדע פופולרי שבהם נושאים כמו [[הוכחה|הוכחות]] ו[[נוסחה|נוסחאות]] מרוכזים בנספחים בסוף הספר.
+על מנת לתת מידע טכני יותר שעשוי לעניין חלק מהקוראים, בחלק מספרי המדע הפופולרי [[הוכחה|הוכחות]] ו[[נוסחה|נוסחאות]] מרוכזים בנספחים בסוף הספר.
 ==בישראל==
 [[קובץ:Hebrew popular science books.jpg|250px|ממוזער|שמאל|	ספרי מדע פופולרי בעברית]]
+'''[[כתב עת|כתבי עת]]:'''
-ב[[ישראל]] מדע פופולרי מופיע בצורת [[כתב עת|כתבי עת]], [[ספר עיון|ספרים]], תוכניות [[רדיו]], [[הסכת]]ים וב[[אינטרנט]].
-בשנת [[1945]] החל לצאת לאור ב[[ארץ ישראל]] "[[הטכנאי הצעיר]]" - [[ירחון]] למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים, והוצאתו לאור נמשכה עד אמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. בשנת [[1951]] כתב העת החל להופיע כ[[סדרת ספרים]] שזכתה להצלחה עצומה ונמכרה שנים רבות אחרי שכתב העת הפסיק להתקיים. הכתבות והמדורים התבססו בעיקר על תרגומים מן העיתונות המדעית הלועזית וחלקם חומר מקורי, המבוסס בין השאר על ראיונות שקוימו עם מדענים ישראליים.{{הערה|1=*[http://www.zeevgalili.com/?p=592 "ההיגיון בשיגעון"- הטור המקוון של זאב גלילי: "איך בנינו רדיו גביש והרכבנו סוללה חשמלית"]}}
+[[הטכנאי הצעיר]] היה [[ירחון]] למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים שהחל לצאת לאור ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1945]] והוצאתו לאור נמשכה עד אמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. בשנת [[1951]] כתב העת החל להופיע כ[[סדרת ספרים]] שזכתה להצלחה עצומה ונמכרה שנים רבות אחרי שכתב העת הפסיק להתקיים. הכתבות והמדורים התבססו בעיקר על תרגומים מן העיתונות המדעית הלועזית. חלקם הקטן כלל חומר מקורי שהתבסס על ראיונות עם מדענים ישראליים.
+כתב העת "[[מדע (כתב עת)|מדע]]" יצא לאור משנת [[1956]] ועד שנת [[1991]]. בכתב העת התפרסמו מאמרים בעיקר בתחומי [[הנדסה]], [[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי הטבע]]. מדורים קבועים עסקו בחדשות מדע וטכנולוגיה, ובסקירת ספרים בתחומים אלה.
-בשנת [[1956]] החל לצאת לאור כתב העת "[[מדע (כתב עת)|מדע]]", שנועד לנוער ולמבוגרים ויצא לאור עד שנת [[1991]]. בכתב העת התפרסמו מאמרים בעיקר בתחומי [[הנדסה]], [[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי הטבע]]. מדורים קבועים עסקו בחדשות מדע וטכנולוגיה, ובסקירת ספרים בתחומים אלה. כתבי עת נוספים, כגון "[[פשוש (עיתון)|פשוש]]" ו"[[גליליאו צעיר]]", פנו לילדים. יצאו לאור גם כתבי עת המתמקדמים בתחום מדעי מסוים, כגון "[[פי האטום]]", שעסק ב[[פיזיקה]] ו"[[גליונות מתמטיקה]]",{{הערה|[http://net-gar.net/אתגר/ ארכיון "גליונות מתמטיקה"]}} שעסק במתמטיקה. "[[מחשבות (כתב עת)|מחשבות]]"{{הערה|[http://thinkil.co.il/machshavot_magazine/issues/ ארכיון "מחשבות"]}} היה [[כתב עת]] להגות ומדע שיצא לאור במשך כ-30 שנה, החל מאמצע שנות ה-60, בהוצאתה של חברת [[יבמ ישראל]] ובעריכתו של [[צבי ינאי]]. כתב עת זה פרסם מאמרי מדע פופולרי בכל תחומי הידע - לא רק ב[[מדעי הטבע]] אלא גם ב[[מדעי הרוח]] וב[[מדעי החברה]]. במרוצת השנים יצאו לאור כתבי עת נוספים למדע פופולרי, ובהם גרסה עברית של הירחון "[[סיינטיפיק אמריקן]]", היוצאת לאור מאז 2002 וגרסה עברית של הירחון "Popular Science" {{אנ|Popular Science}} או בעברית "[[מדע פופולרי (מגזין)|מדע פופולרי]]".
+״[[מחשבות (כתב עת)|מחשבות]]״ <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://thinkil.co.il/machshavot_magazine/issues/|כותרת=מחשבות לפי גיליונות|אתר=מחשבות {{!}} ThinkIL|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-02-04}}</ref>היה [[כתב עת]] להגות ומדע שיצא לאור במשך כ-30 שנה, החל מאמצע שנות ה-60 בהוצאתה של חברת [[יבמ ישראל]], ובעריכתו של [[צבי ינאי]]. כתב עת זה פרסם מאמרי מדע פופולרי בכל תחומי הידע - לא רק ב[[מדעי הטבע]] אלא גם ב[[מדעי הרוח]] וב[[מדעי החברה]].
-ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] יצא לאור ספרו של פרופ' [[אברהם הלוי פרנקל]], "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על [[היסטוריה של המתמטיקה|יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית]], והוא הראשון מסוגו שנכתב ב[[עברית]]. במהלך השנים יצאו לאור עוד ספרים מעטים של מתמטיקה פופולרית. הצלחתו הגדולה של הספר "[[המשפט האחרון של פרמה (ספר)|המשפט האחרון של פרמה]]" מאת [[סיימון סינג]] הובילה לפריצת דרך בתחום זה, ובעקבותו יצאו לאור בעברית ספרי מדע פופולרי רבים, מרביתם מתורגמים מאנגלית, ובהם ספרים מאת [[מריו ליביו]], [[מרכוס דו-סוטוי]] ו[[איאן סטיוארט (מתמטיקאי)|איאן סטיוארט]].
+יצאו לאור גם כתבי עת המתמקדים בתחום מדעי מסוים, כגון "[[פי האטום]]", שעסק ב[[פיזיקה]] ו"[[גליונות מתמטיקה]]".
-חלוץ המדע הפופולרי ב[[רדיו]] היה שדרן הרדיו [[יוסף טרגין]], בתוכניות "עולם המדע" שלו, ששודרו למעלה משלושים שנה ב"[[קול ישראל]]", ב[[רשת א']] וב[[רשת ב']]. ב[[גלי צה"ל]] משודרת החל משנת [[1977]] סדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" שהיא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף [[אוניברסיטת תל אביב]]. ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה [[תרצה יובל]] ועמדה בראש הפרויקט עד לפטירתה בדצמבר [[2000]]. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר.
+במרוצת השנים יצאו לאור כתבי עת נוספים למדע פופולרי, ובהם גרסה עברית של הירחון "[[סיינטיפיק אמריקן]]", היוצאת לאור מאז 2002 וגרסה עברית של הירחון "Popular Science" (אנ') או בעברית "[[מדע פופולרי (מגזין)|מדע פופולרי]]".
-התפתחות ה[[אינטרנט]] הביאה גם ליצירתם של [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] למדע פופולרי, בהם "[[הידען]]" ו"לא מדויק" - [[בלוג]] ה[[מתמטיקה]] של גדי אלכסנדרוביץ'.{{הערה|[http://www.gadial.net/ לא מדויק], בלוג המתמטיקה של גדי אלכסנדרוביץ'}} כמו כן, ישנם מספר [[פודקאסט|הסכתים (פודקאסטים)]] העוסקים בענייני מדע, כגון "[[המעבדה]]" ו"[[שלושה שיודעים]]" של [[כאן 11]].
+כתבי עת נוספים, כגון "[[גליליאו צעיר]]", פנו לילדים.
-==דוגמאות להצגה פופולרית של מדע==
-[[File:Solar system Painting.jpg|ממוזער|דגם [[מערכת השמש]] המוצג בצורה פשטנית]]
+'''[[ספר עיון|ספרים]]:'''
-[[File:Atom cartoon black orbitals.png|thumb||מודל האטום המוצג בצורה פשטנית]]
-*[[רדיואקטיביות|חומרים רדיואקטיביים]] מצויים באופן טבעי באדמה, במים ובצמחיה. מקצתם נספגים בגוף מהאוכל, למשל, [[בננה]] מכילה [[אשלגן]], חלק מן האטומים שלו הם איזוטופים רדיואקטיביים והמים, או מהאוויר במקרה של הגז [[רדון]], מבלי לגרום נזקים משמעותיים. לשם השוואה בין חומרים טבעיים אלו, הומצאה המידה [[מנת קרינה של בננה]], אך היא '''אינה משמשת''' את עולם המדע, אלא יותר כהצגה פופולרית של קרינה.
+ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] יצא לאור ספרו של פרופ' [[אברהם הלוי פרנקל]], "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על [[היסטוריה של המתמטיקה|יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית]], והוא הראשון מסוגו שנכתב ב[[עברית]]. הצלחתו הגדולה של הספר "[[המשפט האחרון של פרמה (ספר)|המשפט האחרון של פרמה]]" מאת [[סיימון סינג]] הובילה לפריצת דרך בתחום זה, ובעקבותיו יצאו לאור בעברית ספרי מדע פופולרי רבים, ובהם ספרים מאת [[מריו ליביו]], [[מרכוס דו-סוטוי]] ו[[איאן סטיוארט (מתמטיקאי)|איאן סטיוארט]].
-*מודל ה[[אטום]] מוצג בצורה פשטנית של אליפסות או עיגולים סביב האטום, לא ביחסי המרחק הנכונים, ולא [[אורביטל|בצורות הנכונות]]. המודל הפופולארי  של מסלולי האלקטרונים כעיגולים מזכיר את [[המודל הפלנטרי]] של האטום.
-*מודל [[מערכת השמש]] מוצג בצורה פשטנית של המסלולים כעיגולים מושלמים סביב לשמש, לא ביחסי המרחק הנכונים.
+במדעי החיים, היתה ספרו של [[ריצ'רד דוקינס]], [[הגן האנוכי]],  שבו הציג את תאוריית ה[[אבולוציה]] המתרכזת ב[[גן (ביולוגיה)|גנים]], אחד מספרי המדע הפופולרי המצליחים והמשפיעים ביותר.
-* הצגת [[מרחב תלת-ממדי|תלת מימדיות]] של עצם, כבעל הצדדים מעלה-מטה, ימינה-שמאלה, פנימה-החוצה, ללא התייחסות להיבט המתמטי של "מימד".
+'''[[רדיו|רדיו ו]][[הסכת|הסכתים]]:'''
+חלוץ המדע הפופולרי ב[[רדיו]] היה שדרן הרדיו [[יוסף טרגין]], בתוכניות "עולם המדע" שלו, ששודרו למעלה משלושים שנה ב"[[קול ישראל]]", ב[[רשת א']] וב[[רשת ב']].
+ב[[גלי צה"ל]] משודרת החל משנת [[1977]] סדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA|אתר=glz.co.il|תאריך_וידוא=2024-02-04}}</ref> שהיא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף [[אוניברסיטת תל אביב]]. ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה [[תרצה יובל]] ועמדה בראש הפרויקט עד לפטירתה בדצמבר [[2000]]. רבים מהקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.modan.co.il/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA|כותרת=האוניברסיטה משודרת {{!}} מודן הוצאה לאור|אתר=https://www.modan.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-02-04}}</ref>.
+כיום, תכניות רדיו ו[[פודקאסט|הסכתים (פודקאסטים)]] פופולאריים העוסקים בענייני מדע, הן "[[המעבדה]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8171/|הכותב=כאן|כותרת=המעבדה|אתר=המעבדה}}</ref> ו"[[שלושה שיודעים]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8270/|הכותב=כאן 11|כותרת=שלושה שיודעים|אתר=שלושה שיודעים}}</ref> של [[כאן 11]].
+[[אתר אינטרנט|'''אתרי אינטרנט''']]''':'''
+אתרים פופולריים למדע פופולרי בעברית כוללים את [[מכון דוידסון לחינוך מדעי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/|כותרת=מכון דוידסון לחינוך מדעי|אתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-02-04}}</ref>, "[[הידען]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/|כותרת=ראשי|אתר=הידען - Hayadan|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-02-04}}</ref> ו"לא מדויק" - [[בלוג]] ה[[מתמטיקה]] ומדעי המחשב של גדי אלכסנדרוביץ'<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://gadial.net/|כותרת=לא מדויק|אתר=לא מדויק|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-02-04}}</ref>.
 == ראו גם ==
+אתרים מובילים באנגלית
+* [https://www.quantamagazine.org/ Quanta Magazine]
+* [https://www.sciencefriday.com/ Science Friday]
+* [https://www.billnye.com/ Bill Nye Science Guy]
+* [[:en:List_of_popular_science_mass_media_outlets|Popular Science Media Outlet list]]
 '''תוכניות טלוויזיה בעברית:'''
@@ שורה 46: / שורה 62: @@
 *[[היה היה - החיים]]
 '''כללי:'''
-* [[מדענות]]
 * [[היסטוריה של המדע]]
 * [[הוראת המדעים]]
-* [[פסיכולוגיה פופולרית]]
-* [[היסטוריה פופולרית]]
 * [[מוזיאון מדע, טכנולוגיה וטבע]]
 * [[ועידת TED]]
 * [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]]
 * [[קוסמוס: מסע לחלל]]
-* [[קיצור תולדות האנושות]]
 * [[הגן האנוכי]]
-* [[ידיעת הטבע]]
 * [[סרט טבע]]