לדלג לתוכן

שרה סיגר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה באמצעות תרגום הדף "Sara Seager"
(אין הבדלים)

גרסה מ־17:11, 2 במרץ 2024


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שרה סיגר
לידה 21 ביולי 1971 (בת 53)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה, אסטרונאוטיקה, מחקר ופיתוח, תעופה, אסטרופיזיקה, אסטרוביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קונקורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Dimitar Sasselov עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Björn Benneke עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס קאוולי באסטרופיזיקה (2024)
  • מדליית הזהב ע״ש מגלן (2021)
  • קצינה במסדר קנדה (2020)
  • עמיתי מקארתור (2013)
  • פרס סאקלר לפיזיקה (2012)
  • Nature's 10 (2011)
  • עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2011)
  • פרס הלן ב וורנר לאסטרונומיה (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
seagerexoplanets.mit.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סרטונים חיצוניים
video icon</img> שרה סיגר, "החיפוש אחר כוכבי לכת מעבר למערכת השמש שלנו", TED2015
video icon</img> "מומחי חלל דנים בחיפוש אחר חיים ביקום בנאס"א", נאס"א 2014
video icon</img> "שרה סיגר", מקורות 2011

שרה סיגר, OC (נולדה ב-21 ביולי 1971) היא אסטרונומית ומדענית פלנטרית קנדית-אמריקאית ויהודיה.[1] סיגר היא פרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וידועה במחקריה על כוכבי לכת חוץ-שמשיים והאטמוספרות שלהם. היא כתבה שני ספרי לימוד בנושאים אלה,[2][3] וזכתה להכרה על מחקריה על ידי כתבי העת Popular Science, [4]Discover Magazine, [5]Nature,[6] ומגזין TIME. סיגר זכתה במלגת מקארתור בשנת 2013, תוך ציון עבודתה התיאורטית על זיהוי חתימות כימיות באטמוספרות של כוכבי לכת חוץ-שמשיים ופיתוח בעלות נמוכה של מצפה כוכבים בחלל לצפייה במעברים פלנטריים.[7]

רקע כללי

סיגר נולדה בטורונטו שבאונטריו, קנדה.[1][8][9] אביה, דר' דיוויד סיגר, שאיבד את שיערו כשהיה בן 19, היה חלוץ ומוביל בהשתלות שיער וכן ייסד מרכז להשתלות שיער בטורונטו.[1][10]

סיגר קיבלה את התואר הראשון שלה במתמטיקה ופיזיקה מאוניברסיטת טורונטו ב-1994, בסיוע פרס מחקר של אוניברסיטת NSERC, ותואר דוקטור לאסטרונומיה מאוניברסיטת הרווארד ב-1999. בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' דימיטר ססלוב (אנ'), פיתחה מודלים תיאורטיים של אטמוספרות של כוכבי לכת חוץ-שמשיים. [[קטגוריה:מדענים יהודים קנדים]] [[קטגוריה:ביולוגיות קנדיות]] [[קטגוריה:עמיתי מקארתור]] [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת טורונטו]] [[קטגוריה:מהגרים מקנדה לארצות הברית]] [[קטגוריה:ילידי 1971]]

  1. ^ 1 2 3 Jones, Chris (7 בדצמבר 2016). "The Woman Who Might Find Us Another Earth". The New York Times Magazine. ארכיון מ-14 בפברואר 2021. נבדק ב-1 במרץ 2024. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "NYT-20161207" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ Seager, Sara (2010). Exoplanet Atmospheres: Physical Processes. Princeton University Press. ISBN 9781400835300.
  3. ^ Seager, Sara (2010). Exoplanets. University of Arizona Press. ISBN 978-0-8165-2945-2.
  4. ^ "The Fifth Annual Brilliant 10: Worms, planets, extra dimensions: just a few of the things that inspire the most creative young scientists of the year". Popular Science. 13 בספטמבר 2006. ארכיון מ-21 בינואר 2021. נבדק ב-30 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Witman, Sarah; Grant, Andrew; Svoboda, Elizabeth (20 בנובמבר 2008). "20 Best Brains Under 40: Young innovators are changing everything from theoretical mathematics to cancer therapy". Discover. ארכיון מ-9 בנובמבר 2020. נבדק ב-20 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Hand, Eric (21 בדצמבר 2011). "Sara Seager: Planet seeker". Nature. 480 (7378): 437–45. doi:10.1038/480437a. PMID 22193082. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ "MacArthur Fellows: Meet the Class of 2013: Sara Seager". MacArthur Foundation. 25 בספטמבר 2013. ארכיון מ-21 בינואר 2021. נבדק ב-25 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Cohen, Anne (27 בספטמבר 2013). "Four Jews Win MacArthur 'Genius' Awards". The Forward. ארכיון מ-29 באוקטובר 2020. נבדק ב-30 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Dashefsky, Arnold; Sheskin, Ira (2014). American Jewish Year Book 2014: The Annual Record of the North American Jewish Communities. Springer. p. 868. ISBN 978-3-319-09623-0. ארכיון מ-23 במאי 2020. נבדק ב-10 ביוני 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Michael D. Lemonick (2012). Mirror Earth: The Search for Our Planet's Twin. Bloomsbury Publishing. p. 65. ISBN 978-0-8027-7902-1. ארכיון מ-23 במאי 2020. נבדק ב-10 ביוני 2017. {{cite book}}: (עזרה)