פול שריידר – הבדלי גרסאות
Danielnovahov1 (שיחה | תרומות) |
Shemerklein (שיחה | תרומות) |
||
(42 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות משחק |
|||
{{במאי |
|||
| |
| שם בשפת המקור = Paul Schrader |
||
| תמונה = Paul Schrader Montclair Film Festival (cropped).jpg |
|||
|כיתוב=פול |
| כיתוב = פול שריידר |
||
| תאריך לידה = |
|||
| מקום לידה = |
|||
}} |
}} |
||
'''פול |
'''פול ג'וזף שריידר''' (ב[[אנגלית]]: '''Paul Joseph Schrader'''; נולד ב-[[22 ביולי]] [[1946]]) הוא [[תסריטאי]] ו[[במאי קולנוע]] [[אמריקאי]]. בשנת [[2022]] זכה ב[[פרס אריה הזהב]] למפעל חיים במסגרת [[פסטיבל הסרטים של ונציה]] ה-79.{{הערה|Tartaglione, Nancy (May 4, 2022). [https://deadline.com/2022/05/paul-schrader-venice-film-festival-golden-lion-lifetime-achievement-1235015885/#recipient_hashed=6c1f3bd1230978f52200b1e54ad32aa90c93559144fab55e263edf7b4cfd940f Paul Schrader To Receive Venice Film Festival’s Golden Lion For Lifetime Achievement]. Deadline Hollywood, retrieved May 4, 2022|כיוון=שמאל}}. |
||
==ביוגרפיה== |
|||
== תחילת הקריירה == |
|||
שריידר נולד ב[[גרנד ראפידס]], [[מישיגן]] שב[[ארצות הברית]], למשפחה [[קלוויניזם|קלוויניסטית]] אדוקה ממוצא גרמני והולנדי. שריידר גדל בבית מחמיר ונאסר עליו לצפות בסרטים בילדותו. בגיל מסוים הוא מרד נגד משפחתו ועזב את הנצרות. שריידר למד לתואר ראשון ב[[פילוסופיה]] עם התמחות ב[[תאולוגיה]]. |
|||
למד לתואר שני ב[[לימודי קולנוע]] ב[[מכון הסרטים האמריקאי]], אליו התקבל בהמלצת של [[מבקר אמנות|מבקרת הקולנוע]] [[פאולין קייל|פולין קייל]]. עד [[1975]] הוא עבד כ[[מבקר קולנוע]] ופרסם את ה[[תזה]] שלו על "הסגנון ה[[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטאלי]] בקולנוע" שבו הוא ביטא את הערכתו לבמאים הזרים [[רובר ברסון]] ו[[יסוג'ירו אוזו]]. |
|||
⚫ | |||
נשוי בפעם השנייה. |
|||
למרות הצלחתו כתסריטאי, שרדר עבר משבר אישי בתקופה זו. לאחר שהתגרש מאשתו הוא שקע ב[[סם|סמים]], [[אלכוהוליזם]] ו[[דיכאון]]. הוא גר ב[[מכונית]] שלו במשך תקופה מסוימת. בסופו של דבר הוא אושפז. |
|||
== קריירה == |
|||
⚫ | {{להשלים|נושא=מוזיקה|נושא2=קולנוע וטלוויזיה}}ב-1975 שריידר ואחיו לנרד מכרו את תסריטם "היאקוזה" ל[[סרטי קולומביה|אולפני קולומביה]] בסכום גבוה. ההצלחה נתנה לשריידר את ההזדמנות להצטרף לקבוצת הבמאים הצעירים שהתחילה לשנות את [[הוליווד]] ב[[שנות ה-70]], וכללה יוצרים כמו [[בריאן דה פלמה]], [[מרטין סקורסזה]], [[ג'ורג' לוקאס]] ו[[סטיבן ספילברג]]. |
||
למרות הצלחתו כתסריטאי, שריידר עבר משבר אישי בתקופה זו. לאחר שהתגרש מאשתו הוא שקע ב[[סם|סמים]], [[אלכוהוליזם]] ו[[דיכאון]]. הוא גר ב[[מכונית]] שלו במשך תקופה מסוימת. בסופו של דבר אושפז. לאחר תום אשפוזו ובהשראת האירועים בחייו, החל שריידר בכתיבת התסריט לסרט "נהג מונית". את כתיבת התסריט השלים תוך כעשרה ימים. בין היתר התבססה כתיבתו על פרשת ניסיון ההתנקשות הכושל במושל אלבמה [[ג'ורג' וולאס]] בשנת 1972, פרשה אליה נחשף שריידר במהלך אשפוזו. הוא גילה עניין במשפט וכן ביומנו של המתנקש ארתור ברמר, שקטעים מתוכו התפרסמו בעיתונות באותה עת{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=איימי טובין|שם=נהג מונית|מקום הוצאה=|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=|מתרגם=מיכל סלע|עמ=11-13}}}}. הצלחתו של הסרט, שזכה בין היתר בפרס האקדמיה לקולנוע לסרט הטוב ביותר וב[[פרס דקל הזהב]], תרם להמשך הקריירה של שריידר. כמו כן, הצלחה זו תרמה להחלטתו של שריידר להתחיל לביים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.filmcomment.com/article/paul-schrader-richard-thompson-interview/|הכותב=|כותרת=Interview: Paul Schrader|אתר=Film Comment|מידע נוסף=מבוסס על ראיון משנת 1976|תאריך=}}}}. |
|||
שריידר המשיך לכתוב תסריטים לסרטים נוספים של מרטין סקורסזה, בהם "[[השור הזועם]]" (עליו היה מועמד ל[[פרס אוסקר|פרס האקדמיה לקולנוע]] על התסריט) ו"[[הפיתוי האחרון של ישו]]" (1988){{הערה|שם=פנחסי|{{הארץ|מאיה פנחסי, [[עכבר העיר]]|מרקסיזם, מאדרפאקר|1.3386632|11 באוגוסט 2007}}}}. |
|||
בשנת [[1978]], ביים את סרטו הראשון "אנשי הצווארון הכחול" ("Blue Collar") שכתב (שוב עם אחיו). וב-[[1980]] כתב וביים את "ג'יגולו אמריקאי"{{הערה|שם=פנחסי|}}. |
|||
בשנת [[1985]] ביים את "מישימה - החיים בארבעה פרקים", סרט עלילתי-ביוגרפי על חייו של הסופר היפני [[יוקיו מישימה]]{{הערה|{{חדשות|מאיר שניצר |סרט צומת מסוכנת, נהג בזהירות|19860713|91}}}}. |
|||
בשנת 1988, ביים סרט המבוסס על סיפורה של [[פטי הרסט]], נכדתו של איל העיתונות [[ויליאם רנדולף הרסט]]. קורבן [[חטיפה]] שזמן קצר לאחר מכן הפכה לפושעת בעצמה: היא [[שוד|שדדה]] [[בנק]] ונשלחה ל[[כלא]]{{הערה|{{חדשות|שמי זרחין|סיפור תקשורתי|19881222|195}}}}. |
|||
בשנת [[2007]], עמד בראש חבר השופטים של [[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]]{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|פול שריידר יעמוד בראש חבר השופטים של פסטיבל ברלין|1.1378836|13 בינואר 2007}}}}. |
|||
בשנת [[2008]], ביים שריידר את הסרט "אדם בן כלב", עיבוד לספרו של [[יורם קניוק]] בן אותו השם, שצולם בחלקו בישראל{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|החלו צילומי "אדם בן כלב"|1.1406177|1 במאי 2007}}}}{{הערה|{{הארץ|אורי קליין|אדם בן כלב: איילת זורר נובחת|1.3349760|26 בפברואר 2009}}}}. |
|||
בשנת [[2013]], ביים את הסרט The Canyons, על פי ספר מאת [[ברט איסטון אליס]], בכיכובה של [[לינדזי לוהאן]]{{הערה|{{הארץ|איתמר זהר|לינדזי לוהאן תככב בסרט על פי ספר מאת ברט איסטון אליס|1.1780705|19 ביולי 2012}}}}. |
|||
לאורך השנים זכה שריידר במגוון פרסים, בהם פרס גילדת הכותבים האמריקאית על הישגיו בכתיבה בשנת 1999, פרס שפנר של מכון הסרטים האמריקאי לשנת 2005 ועוד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.imdb.com/name/nm0001707/awards|הכותב=|כותרת=Paul Schrader - Awards|אתר=IMDb|תאריך=}}}}. בשנת [[2019]], היה מועמד לראשונה לפרס האוסקר על התסריט לסרטו "הכנסייה החדשה" ([[First Reformed]]) בכיכובו של [[אית'ן הוק|אית׳ן הוק]]{{הערה|{{הארץ|איתמר זהר|כתב את "נהג מונית" ו"השור הזועם", אבל רק כעת מועמד לאוסקר|1.6901304|4 בפברואר 2019|מנויים=לא}}}}. |
|||
בשנת [[2021]] ביים את הסרט "סופר הקלפים" (''[[:en:The_Card_Counter|The Card Counter]]''), בכיכובם של [[אוסקר אייזק]] ו[[טיפאני האדיש]]. הסרט הוקרן ב[[פסטיבל הסרטים של ונציה]] וזכה לשבחים רבים על ידי המבקרים. |
|||
==פילמוגרפיה== |
==פילמוגרפיה== |
||
שורה 21: | שורה 47: | ||
|- |
|- |
||
| 1974 |
| 1974 |
||
| |
|[[היאקוזה]] |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| rowspan="2"|1976 |
| rowspan="2"|1976 |
||
| |
|[[נהג מונית (סרט)|נהג מונית]] |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
|[[הזדמנות שנייה (סרט, 1976)|הזדמנות שנייה]] |
|||
|''[[Obsession (1976 film)|Obsession]]'' |
|||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1977 |
| 1977 |
||
|'' |
|''Rolling Thunder'' |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1978 |
| 1978 |
||
|'' |
|''Blue Collar'' |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| rowspan="2"|1979 |
| rowspan="2"|1979 |
||
|'' |
|''Hardcore'' |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
|'' |
|''Old Boyfriends'' |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| rowspan="2"|1980 |
| rowspan="2"|1980 |
||
| |
|[[ג'יגולו אמריקאי]] |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| |
|[[השור הזועם]] |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1982 |
| 1982 |
||
| |
|[[קללת אנשי החתול]]{{הערה|{{מעריב|עירית שמגר|קיללת אנשי החתול ***|19830128|439}}}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 1985 |
| 1985 |
||
|''Mishima: A Life in Four Chapters{{הערה|ביקורות:{{ש}}{{כותרת ראשית|רחל נאמן|אמנות ההתאבדות|19860806|36}}{{ש}}{{חדשות|מאיר שניצר|מעשה באדם שנשפכו בני מעיו|19860620|171}}}}'' |
|||
|''[[Mishima: A Life in Four Chapters]]'' |
|||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1986 |
| 1986 |
||
|[[מפרץ מוסקיטו]]{{הערה|{{חדשות|מאיר שניצר|משיח בא, משיח יודע לטלפן|19870224|95}}}} |
|||
|''[[The Mosquito Coast]]'' |
|||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1987 |
| 1987 |
||
|'' |
|''Light of Day'' |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| rowspan="2"|1988 |
| rowspan="2"|1988 |
||
|[[פטי הרסט (סרט)|פטי הרסט]]{{הערה|ביקורות:{{ש}}{{חדשות|תמר גלבץ|חוזרים הביתה בשלום|19881227|117}}{{ש}}{{כותרת ראשית|גידי אביבי|פטרישיה הוסט רוכבת שוב|19881019|44}}}} |
|||
|''[[Patty Hearst (film)|Patty Hearst]]'' |
|||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| |
|[[הפיתוי האחרון של ישו]] |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1990 |
| 1990 |
||
| |
|The Comfort of Strangers |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 1992 |
| 1992 |
||
| |
|Light Sleeper |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 1994 |
| 1994 |
||
| |
|Witch Hunt (טלוויזיה) |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 1996 |
| 1996 |
||
| |
|City Hall |
||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| rowspan="2"|1997 |
| rowspan="2"|1997 |
||
|Touch |
|||
|''[[Touch (1997 film)|Touch]]'' |
|||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
|[[פגיעה (סרט, 1997)|פגיעה]] |
|||
|''[[Affliction (film)|Affliction]]'' |
|||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| rowspan="2"|1999 |
| rowspan="2"|1999 |
||
| |
|Forever Mine |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
|לגעת במוות |
|[[לגעת במוות]] |
||
''[[Bringing Out the Dead]]'' |
|||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 2002 |
| 2002 |
||
|[[מאחורי המצלמה]] |
|[[מאחורי המצלמה]] |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 2005 |
| 2005 |
||
|'' |
|''Dominion: Prequel to the Exorcist'' |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 2007 |
| 2007 |
||
|'' |
|''The Walker'' |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 2008 |
| 2008 |
||
| |
|[[אדם בן כלב (סרט)|אדם בן כלב]] |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 2013 |
| 2013 |
||
|[[לילות פורנוגרפיים]] |
|||
|''[[The Canyons (film)|The Canyons]]'' |
|||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 2014 |
| 2014 |
||
|'' |
|''The Dying of the Light'' |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| 2016 |
| 2016 |
||
| |
|[[אדם לאדם זאב (סרט, 2016)|אדם לאדם זאב]] |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| 2017 |
| 2017 |
||
|[[הכנסייה החדשה (סרט)|הכנסייה החדשה]] |
|[[הכנסייה החדשה (סרט)|הכנסייה החדשה]] |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|- |
||
| |
| 2021 |
||
|[[סופר הקלפים]] <small>([[:en:The_Card_Counter|אנ']])</small> |
|||
|''[[The Jesuit]]'' |
|||
|{{כן}} |
|||
|{{כן}} |
|||
|- |
|||
| rowspan="2" |2022 |
|||
|[[הגנן הראשי]] <small>([[:en:Master_Gardener_(film)|אנ']])</small> |
|||
!כן |
|||
!כן |
|||
|- |
|||
|''There Are No Saints'' |
|||
| |
| |
||
|{{ |
|{{כן}} |
||
|- |
|||
|2025 |
|||
|''Oh, Canada'' |
|||
!כן |
|||
!כן |
|||
|} |
|} |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{אתר רשמי}} |
|||
{{פרופילי קולנוענים}} |
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}} |
||
⚫ | |||
* {{הארץ|[[ |
* {{הארץ|[[נירית אנדרמן]], [[עכבר העיר]]|אדם בן כלב: אותה מנגינה ארורה|1.3350188|20 בפברואר 2009}} |
||
⚫ | |||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
⚫ | |||
{{קצרמר|אישים}} |
|||
⚫ | |||
[[קטגוריה:תסריטאי קולנוע אמריקאים]] |
[[קטגוריה:תסריטאי קולנוע אמריקאים]] |
||
[[קטגוריה:במאי קולנוע אמריקאים]] |
[[קטגוריה:במאי קולנוע אמריקאים]] |
||
[[קטגוריה:מבקרי קולנוע אמריקאים]] |
[[קטגוריה:מבקרי קולנוע אמריקאים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קלווין]] |
||
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] |
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] |
||
[[קטגוריה:זוכי פרס גות'הם]] |
|||
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1946]] |
|||
[[קטגוריה:זוכי פרס גילדת הכותבים של אמריקה: מפעל חיים: פרס לורל להישג תסריטאי]] |
גרסה אחרונה מ־19:20, 22 במאי 2024
פול שריידר | |
לידה |
22 ביולי 1946 (בן 78) גרנד ראפידס, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1975 |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | מרי בת' הרט (1983–?) |
http://paulschrader.org | |
פרופיל ב-IMDb | |
פול ג'וזף שריידר (באנגלית: Paul Joseph Schrader; נולד ב-22 ביולי 1946) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקאי. בשנת 2022 זכה בפרס אריה הזהב למפעל חיים במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה ה-79.[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריידר נולד בגרנד ראפידס, מישיגן שבארצות הברית, למשפחה קלוויניסטית אדוקה ממוצא גרמני והולנדי. שריידר גדל בבית מחמיר ונאסר עליו לצפות בסרטים בילדותו. בגיל מסוים הוא מרד נגד משפחתו ועזב את הנצרות. שריידר למד לתואר ראשון בפילוסופיה עם התמחות בתאולוגיה.
למד לתואר שני בלימודי קולנוע במכון הסרטים האמריקאי, אליו התקבל בהמלצת של מבקרת הקולנוע פולין קייל. עד 1975 הוא עבד כמבקר קולנוע ופרסם את התזה שלו על "הסגנון הטרנסצנדנטאלי בקולנוע" שבו הוא ביטא את הערכתו לבמאים הזרים רובר ברסון ויסוג'ירו אוזו.
נשוי בפעם השנייה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1975 שריידר ואחיו לנרד מכרו את תסריטם "היאקוזה" לאולפני קולומביה בסכום גבוה. ההצלחה נתנה לשריידר את ההזדמנות להצטרף לקבוצת הבמאים הצעירים שהתחילה לשנות את הוליווד בשנות ה-70, וכללה יוצרים כמו בריאן דה פלמה, מרטין סקורסזה, ג'ורג' לוקאס וסטיבן ספילברג.
למרות הצלחתו כתסריטאי, שריידר עבר משבר אישי בתקופה זו. לאחר שהתגרש מאשתו הוא שקע בסמים, אלכוהוליזם ודיכאון. הוא גר במכונית שלו במשך תקופה מסוימת. בסופו של דבר אושפז. לאחר תום אשפוזו ובהשראת האירועים בחייו, החל שריידר בכתיבת התסריט לסרט "נהג מונית". את כתיבת התסריט השלים תוך כעשרה ימים. בין היתר התבססה כתיבתו על פרשת ניסיון ההתנקשות הכושל במושל אלבמה ג'ורג' וולאס בשנת 1972, פרשה אליה נחשף שריידר במהלך אשפוזו. הוא גילה עניין במשפט וכן ביומנו של המתנקש ארתור ברמר, שקטעים מתוכו התפרסמו בעיתונות באותה עת[2]. הצלחתו של הסרט, שזכה בין היתר בפרס האקדמיה לקולנוע לסרט הטוב ביותר ובפרס דקל הזהב, תרם להמשך הקריירה של שריידר. כמו כן, הצלחה זו תרמה להחלטתו של שריידר להתחיל לביים[3].
שריידר המשיך לכתוב תסריטים לסרטים נוספים של מרטין סקורסזה, בהם "השור הזועם" (עליו היה מועמד לפרס האקדמיה לקולנוע על התסריט) ו"הפיתוי האחרון של ישו" (1988)[4].
בשנת 1978, ביים את סרטו הראשון "אנשי הצווארון הכחול" ("Blue Collar") שכתב (שוב עם אחיו). וב-1980 כתב וביים את "ג'יגולו אמריקאי"[4].
בשנת 1985 ביים את "מישימה - החיים בארבעה פרקים", סרט עלילתי-ביוגרפי על חייו של הסופר היפני יוקיו מישימה[5].
בשנת 1988, ביים סרט המבוסס על סיפורה של פטי הרסט, נכדתו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט. קורבן חטיפה שזמן קצר לאחר מכן הפכה לפושעת בעצמה: היא שדדה בנק ונשלחה לכלא[6].
בשנת 2007, עמד בראש חבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין[7].
בשנת 2008, ביים שריידר את הסרט "אדם בן כלב", עיבוד לספרו של יורם קניוק בן אותו השם, שצולם בחלקו בישראל[8][9].
בשנת 2013, ביים את הסרט The Canyons, על פי ספר מאת ברט איסטון אליס, בכיכובה של לינדזי לוהאן[10].
לאורך השנים זכה שריידר במגוון פרסים, בהם פרס גילדת הכותבים האמריקאית על הישגיו בכתיבה בשנת 1999, פרס שפנר של מכון הסרטים האמריקאי לשנת 2005 ועוד[11]. בשנת 2019, היה מועמד לראשונה לפרס האוסקר על התסריט לסרטו "הכנסייה החדשה" (First Reformed) בכיכובו של אית׳ן הוק[12].
בשנת 2021 ביים את הסרט "סופר הקלפים" (The Card Counter), בכיכובם של אוסקר אייזק וטיפאני האדיש. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים של ונציה וזכה לשבחים רבים על ידי המבקרים.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | כותרת | במאי | תסריטאי |
---|---|---|---|
1974 | היאקוזה | כן | |
1976 | נהג מונית | כן | |
הזדמנות שנייה | כן | ||
1977 | Rolling Thunder | כן | |
1978 | Blue Collar | כן | כן |
1979 | Hardcore | כן | כן |
Old Boyfriends | כן | ||
1980 | ג'יגולו אמריקאי | כן | כן |
השור הזועם | כן | ||
1982 | קללת אנשי החתול[13] | כן | |
1985 | Mishima: A Life in Four Chapters[14] | כן | כן |
1986 | מפרץ מוסקיטו[15] | כן | |
1987 | Light of Day | כן | כן |
1988 | פטי הרסט[16] | כן | |
הפיתוי האחרון של ישו | כן | ||
1990 | The Comfort of Strangers | כן | |
1992 | Light Sleeper | כן | כן |
1994 | Witch Hunt (טלוויזיה) | כן | |
1996 | City Hall | כן | |
1997 | Touch | כן | כן |
פגיעה | כן | כן | |
1999 | Forever Mine | כן | כן |
לגעת במוות | כן | ||
2002 | מאחורי המצלמה | כן | |
2005 | Dominion: Prequel to the Exorcist | כן | |
2007 | The Walker | כן | כן |
2008 | אדם בן כלב | כן | |
2013 | לילות פורנוגרפיים | כן | |
2014 | The Dying of the Light | כן | כן |
2016 | אדם לאדם זאב | כן | |
2017 | הכנסייה החדשה | כן | כן |
2021 | סופר הקלפים (אנ') | כן | כן |
2022 | הגנן הראשי (אנ') | כן | כן |
There Are No Saints | כן | ||
2025 | Oh, Canada | כן | כן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פול שריידר
- פול שריידר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פול שריידר, באתר AllMovie (באנגלית)
- פול שריידר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- פול שריידר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- פול שריידר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- פול שריידר, באתר Discogs (באנגלית)
- נירית אנדרמן, עכבר העיר, אדם בן כלב: אותה מנגינה ארורה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009
- אורי קליין, עכבר העיר, כיצד ייזכר פול שריידר?, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tartaglione, Nancy (May 4, 2022). Paul Schrader To Receive Venice Film Festival’s Golden Lion For Lifetime Achievement. Deadline Hollywood, retrieved May 4, 2022
- ^ איימי טובין, תרגום: מיכל סלע, נהג מונית, רסלינג, עמ' 11-13
- ^ Interview: Paul Schrader, Film Comment, מבוסס על ראיון משנת 1976
- ^ 1 2 מאיה פנחסי, עכבר העיר, מרקסיזם, מאדרפאקר, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2007
- ^ מאיר שניצר , סרט צומת מסוכנת, נהג בזהירות, חדשות, 13 ביולי 1986
- ^ שמי זרחין, סיפור תקשורתי, חדשות, 22 בדצמבר 1988
- ^ נירית אנדרמן, פול שריידר יעמוד בראש חבר השופטים של פסטיבל ברלין, באתר הארץ, 13 בינואר 2007
- ^ נירית אנדרמן, החלו צילומי "אדם בן כלב", באתר הארץ, 1 במאי 2007
- ^ אורי קליין, אדם בן כלב: איילת זורר נובחת, באתר הארץ, 26 בפברואר 2009
- ^ איתמר זהר, לינדזי לוהאן תככב בסרט על פי ספר מאת ברט איסטון אליס, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
- ^ Paul Schrader - Awards, IMDb
- ^ איתמר זהר, כתב את "נהג מונית" ו"השור הזועם", אבל רק כעת מועמד לאוסקר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2019
- ^ עירית שמגר, קיללת אנשי החתול ***, מעריב, 28 בינואר 1983
- ^ ביקורות:
רחל נאמן, אמנות ההתאבדות, כותרת ראשית, 6 באוגוסט 1986
מאיר שניצר, מעשה באדם שנשפכו בני מעיו, חדשות, 20 ביוני 1986 - ^ מאיר שניצר, משיח בא, משיח יודע לטלפן, חדשות, 24 בפברואר 1987
- ^ ביקורות:
תמר גלבץ, חוזרים הביתה בשלום, חדשות, 27 בדצמבר 1988
גידי אביבי, פטרישיה הוסט רוכבת שוב, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988