לדלג לתוכן

יחסי הרשות הפלסטינית – נורווגיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה באמצעות תרגום הדף "Norway–Palestine relations"
 
החלפות (נורווגי)
שורה 1: שורה 1:
{{יחסי מדינות

{{בעבודה}}{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = הרשות הפלסטינית
| מדינה 1 = הרשות הפלסטינית
| מדינה 2 = נורווגיה
| מדינה 2 = נורווגיה
שורה 8: שורה 7:
| משטר 1 = [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] ([[דה יורה]]){{ש}}[[משטר סמכותני|סמכותני]] ([[דה פקטו]])
| משטר 1 = [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] ([[דה יורה]]){{ש}}[[משטר סמכותני|סמכותני]] ([[דה פקטו]])
| משטר 2 = [[מונרכיה חוקתית]]
| משטר 2 = [[מונרכיה חוקתית]]
}}
}}{{ניווט יחסי חוץ|הרשות הפלסטינית|נורווגיה}}
'''יחסי הרשות הפלסטינית – נורווגיה''' הם ה[[יחסים בילטרליים|יחסים הבילטרליים]] בין [[הרשות הלאומית הפלסטינית]] ל[[ממלכת נורווגיה]]. נורווגיה [[הכרה במדינה פלסטינית|הכירה]] ב[[מדינה פלסטינית]] ב-[[28 במאי]] [[2024]],{{הערה|{{ynet||אחרי ספרד: נורבגיה הודיעה על הכרה רשמית במדינה פלסטינית|article/skpzomxna|28 במאי 2024}}}} ויש לה [[נציגות דיפלומטית]] בכפר [[א-ראם]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.norway.no/en/palestine/norway-palestine/about-embassy|כותרת=הנציגות בפלסטין|אתר=משרד החוץ של נורווגיה|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-29}}</ref> לרשות הפלסטינית [[שגרירות]] ב[[אוסלו]].
'''יחסי הרשות הפלסטינית – נורווגיה''' הם ה[[יחסים בילטרליים|יחסים הבילטרליים]] בין [[הרשות הלאומית הפלסטינית]] ל[[ממלכת נורווגיה]]. נורווגיה [[הכרה במדינה פלסטינית|הכירה]] ב[[מדינה פלסטינית]] ב-[[28 במאי]] [[2024]],{{הערה|שם=ה|{{ynet||אחרי ספרד: נורבגיה הודיעה על הכרה רשמית במדינה פלסטינית|article/skpzomxna|28 במאי 2024}}}} ויש לה [[נציגות דיפלומטית]] בכפר [[א-ראם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.norway.no/en/palestine/norway-palestine/about-embassy|כותרת=הנציגות בפלסטין|אתר=משרד החוץ של נורווגיה|שפה=en}}}} לרשות הפלסטינית נציגות ב[[אוסלו]].


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] נחשבה נורווגיה לפרו-ישראלית ביותר מבין [[המדינות הנורדיות]]: [[מפלגת העבודה הנורווגית]], [[מפלגת שלטון|מפלגת השלטון]] באותה תקופה, החזיקה בעמדה פרו-ישראלית, ועבור רוב ה[[נורווגים]] הלא-[[סוציאליסט|סוציאליסטים]] וה[[נוצרים]] ייצגה [[המדינה היהודית]] החדשה את התגשמותן של [[נבואה|נבואות]] [[הברית הישנה]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=מישל פייס|שם=Norway's ambiguous approach towards Israel and Palestine|כתב עת=Global Affairs|שנת הוצאה=2018|קישור=https://rucforsk.ruc.dk/ws/portalfiles/portal/64648273/Norway_s_ambiguous_approach_to_Israel_and_Palestine_M_Pace_10_August_2018.pdf}}</ref> ב-1945 הכריזה מפלגת העבודה כי הקמת מדינה יהודית "אינה אפשרית ובלתי הוגנת", אך ב-1947 הצביעה בעד [[תוכנית החלוקה]].<ref name=":0" />
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] נחשבה נורווגיה לפרו-ישראלית ביותר מבין [[המדינות הנורדיות]]: [[מפלגת העבודה הנורווגית]], [[מפלגת שלטון|מפלגת השלטון]] באותה תקופה, החזיקה בעמדה פרו-ישראלית, ועבור רוב ה[[נורווגים]] הלא-[[סוציאליסט]]ים וה[[נוצרים]] ייצגה [[המדינה היהודית]] החדשה את התגשמותן של [[נבואה|נבואות]] [[הברית הישנה]].{{הערה|שם=:0|{{צ-מאמר|מישל פייס|Norway's ambiguous approach towards Israel and Palestine|Global Affairs|שנת הוצאה=2018|קישור=https://rucforsk.ruc.dk/ws/portalfiles/portal/64648273/Norway_s_ambiguous_approach_to_Israel_and_Palestine_M_Pace_10_August_2018.pdf}}}} ב-1945 הכריזה מפלגת העבודה כי הקמת מדינה יהודית "אינה אפשרית ובלתי הוגנת", אך ב-1947 הצביעה נורווגיה, בה שלטה, בעד [[תוכנית החלוקה]].{{הערה|שם=:0}}


רוב הציבור הנורווגי תמך בישראל גם במהלך [[מלחמת סיני]] ו[[מלחמת ששת הימים]], אך עם מינויו של קנוט פרידנלונד ממפלגת העבודה לשר החוץ ב-1973 הוא מילא תפקיד מכריע בקידום דרישות פלסטיניות. כך למשל, ב-1974 תמכה נורווגיה בנאומו של [[יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין]] [[יאסר ערפאת]] ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית של האומות המאוחדות]], אך מאוחר יותר באותה שנה הצביעה נגד [[החלטה 3236]], המכירה בזכותו של [[העם הפלסטיני]] ל[[הגדרה עצמית]], והחלטה 3237, שהעניקה ל[[אש"ף]] מעמד של [[משקיפים בעצרת הכללית של האומות המאוחדות|משקיף בעצרת הכללית]].
רוב הציבור הנורווגי תמך בישראל גם במהלך [[מלחמת סיני]] ו[[מלחמת ששת הימים]],{{הערה|שם=:0}} אך עם מינויו של קנוט פרידנלונד ממפלגת העבודה לשר החוץ ב-1973 הוא מילא תפקיד מכריע בקידום דרישות פלסטיניות. כך למשל, ב-1974 תמכה נורווגיה בנאומו של [[יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין]] [[יאסר ערפאת]] ב{{ה|עצרת הכללית של האומות המאוחדות}}, אך מאוחר יותר באותה שנה הצביעה נגד [[החלטה 3236]], המכירה בזכותו של [[העם הפלסטיני]] ל[[הגדרה עצמית]], והחלטה 3237, שהעניקה ל[[אש"ף]] מעמד [[משקיפים בעצרת הכללית של האומות המאוחדות|משקיף בעצרת הכללית]].


במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חלה התקרבות נוספת בין נורווגיה לאש"ף, כשב-1982 נפגש פרידנלונד עם ערפאת באופן לא רשמי ב-1989 נפגש עימו באופן רשמי שר החוץ תורוואלד סטולטנברג.<ref name=":0" />
במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חלה התקרבות נוספת בין נורווגיה לאש"ף, כשב-1982 נפגש פרידנלונד עם ערפאת באופן לא רשמי ב-1989 נפגש עימו באופן רשמי שר החוץ תורוואלד סטולטנברג.{{הערה|שם=:0}}


=== הסכמי אוסלו עד מלחמת חרבות ברזל ===
=== הסכמי אוסלו עד מלחמת חרבות ברזל ===
נורווגיה עזרה לתווך ב[[הסכמי אוסלו]] בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין, וההסכם הראשון אף נחתם בחשאי על ידי [[שמעון פרס]] ו[[מחמוד עבאס]] בבירה [[אוסלו]].{{הערה|{{חדשות|אמנון ברזילי|הקשר הנורווגי של פרס|19930901|31}}}} בספטמבר 1993 העבירו ישראל ואש"ף מכתבי [[הכרה דיפלומטית|הכרה]] הדדיים דרך שר החוץ הנורווגי [[יוהאן יורגן הולסט]],{{הערה|{{חדשות|[[יואב טוקר]], אמנון ברזילי|שיחות של הרגע האחרון בפריז לגיבוש הסכם ההכרה ההדדית|19930909|40}}}} וב-1994 נבחרו על ידי ועדת נובל הנורווגית מובילי ההסכם, [[יצחק רבין]], פרס וערפאת, לקבל את [[פרס נובל לשלום]].
נורווגיה עזרה לתווך ב[[הסכמי אוסלו]] בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין, וההסכם הראשון אף נחתם בחשאי על ידי [[שמעון פרס]] ו[[מחמוד עבאס]] בבירה [[אוסלו]].{{הערה|{{חדשות|אמנון ברזילי|הקשר הנורווגי של פרס|19930901|31}}}} בספטמבר 1993 העבירו ישראל ואש"ף מכתבי [[הכרה דיפלומטית|הכרה]] הדדיים דרך שר החוץ הנורווגי [[יוהאן יורגן הולסט]],{{הערה|{{חדשות|[[יואב טוקר]], אמנון ברזילי|שיחות של הרגע האחרון בפריז לגיבוש הסכם ההכרה ההדדית|19930909|40}}}} וב-1994 נבחרו על ידי ועדת נובל הנורווגית מובילי ההסכם, [[יצחק רבין]], פרס וערפאת, לקבל את [[פרס נובל לשלום]].


ב-2007 הקימה נורווגיה [[שגרירות]] ב[[תוניסיה]] על מנת לתקשר טוב יותר עם מטה אש"ף ששכן בבירה [[תוניס]].<ref>{{Cite news|url=https://www.bt.no/nyheter/innenriks/i/oMePm/flytter-norsk-ambassade-fra-tunisia-til-algerie|title=Flytter norsk ambassade fra Tunisia til Algerie|date=19 January 2007|work=Bergens Tidende|agency=Norwegian News Agency|language=no|access-date=25 November 2021}}</ref> בדצמבר 2010 שדרגה ממשלת נורבגיה את מעמדה של הנציגות הפלסטינית באוסלו מנציגות כללית למשלחת דיפלומטית,{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף וניר יהב|כעס בישראל על שידרוג מעמד הפלסטינים בנורבגיה|1768835}}}} ובשנה לאחר מכן קראה להקים [[מדינה פלסטינית]].<ref>{{Cite news|last=Stigset, Marianne|title=Norway Calls for Palestinian State, Gives Diplomatic Mission Embassy Rank|url=https://www.bloomberg.com/news/2010-12-15/norway-calls-for-palestinian-state-gives-diplomatic-mission-embassy-rank.html|work=Bloomberg|date=15 December 2010|access-date=15 December 2010}}</ref> בינואר 2011 הצהיר שר החוץ [[יונס גר סטרה]] כי אם [[המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2010)|המשא ומתן]] עם ישראל ייכשל עד ספטמבר נורווגיה [[הכרה במדינה פלסטינית|תכיר]] בפלסטין.<ref>{{Cite news|last=Staff writers|title=Norway to recognise Palestine if peace talks fail|url=http://www.icenews.is/index.php/2011/01/20/norway-to-recognise-palestine-if-peace-talks-fail/|date=20 January 2011|work=Ice News|access-date=1 August 2011}}</ref><ref>{{Cite news|last=Ravid|first=Barak|title=Norway may recognize Palestinian state if peace process remains stalled|url=http://www.haaretz.com/print-edition/news/norway-may-recognize-palestinian-state-if-peace-process-remains-stalled-1.346788|date=3 March 2011|work=Haaretz|access-date=1 August 2011}}</ref>
עד 2007 הייתה לנורווגיה [[שגרירות]] ב[[תוניסיה]] על מנת לתקשר טוב יותר עם מטה אש"ף ששכן בבירה [[תוניס]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bt.no/innenriks/i/oMePm/flytter-norsk-ambassade-fra-tunisia-til-algerie|כותרת=Flytter norsk ambassade fra Tunisia til Algerie|תאריך=19 בינואר 2007|אתר=Bergens Tidende|שפה=no|מידע נוסף=[מועברת שגרירות נורווגיה מתוניסיה לאלג'יריה]}}}} בדצמבר 2010 שדרגה ממשלת נורווגיה את מעמדה של הנציגות הפלסטינית באוסלו מנציגות כללית למשלחת דיפלומטית{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף וניר יהב|כעס בישראל על שידרוג מעמד הפלסטינים בנורבגיה|1768835|16 בדצמבר 2010}}}} וקראה להקים [[מדינה פלסטינית]]. במרץ 2011 הצהיר שר החוץ [[יונס גר סטרה]] כי אם [[המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2010)|המשא ומתן]] עם ישראל ייכשל עד ספטמבר נורווגיה [[הכרה במדינה פלסטינית|תכיר]] בפלסטין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[ברק רביד]]|כותרת=Norway May Recognize Palestinian State if Peace Process Remains Stalled|כתובת=https://www.haaretz.com/0000017f-e04a-d75c-a7ff-fccf79060000|3 במרץ 2011|שפה=en|אתר=[[הארץ]]}}}}



במאי 2017 הונצחה [[דלאל מוגרבי]], חברת [[ארגון טרור|ארגון]] [[הטרור הפלסטיני]] [[פת"ח]] שהשתתפה ב[[פיגוע כביש החוף]], במרכז נשים בכפר [[בורקה (נפת רמאללה ואל-בירה)|בורקה]] שנבנה בסיוע ממשלת נורווגיה ו[[ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים]]. בתגובה דרש שר החוץ הנורווגי [[בורגה ברנדה]] להחזיר את ה[[מימון]] הנורווגי לבניין ולהסיר ממנו את סמל המדינה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|זעם בנורבגיה: כספי הסיוע הושקעו במרכז ע"ש מחבלת|article/4968089|28 במאי 2017}}}}
במאי 2017 הונצחה [[דלאל מוגרבי]], חברת [[ארגון טרור|ארגון]] [[הטרור הפלסטיני]] [[פת"ח]] שהשתתפה ב[[פיגוע כביש החוף]], במרכז נשים בכפר [[בורקה (נפת רמאללה ואל-בירה)|בורקה]] שנבנה בסיוע ממשלת נורווגיה ו[[ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים]]. בתגובה דרש שר החוץ הנורווגי [[בורגה ברנדה]] להחזיר את ה[[מימון]] הנורווגי לבניין ולהסיר ממנו את סמל המדינה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|זעם בנורבגיה: כספי הסיוע הושקעו במרכז ע"ש מחבלת|article/4968089|28 במאי 2017}}}}
שורה 29: שורה 27:


=== מלחמת חרבות ברזל ===
=== מלחמת חרבות ברזל ===
ב-27 באוקטובר 2023 הייתה נורווגיה אחת מ-121 המדינות שהצביעו בעד [[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם]] הקוראת ל[[הפסקת אש]] מיידית ב[[מלחמת חרבות ברזל]]. בנובמבר דחה [[ראש ממשלת נורווגיה]] יונס גר סטרה את "[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|התוקפנות הישראלית בעזה]]" והצהיר כי היא מפרה את דיני המלחמה הבין-לאומיים.<ref>{{Cite web|date=9 November 2023|title=Jonas Gahr Støre trur lidingane i Gaza vil halde fram i lang tid|url=https://www.nrk.no/norge/jonas-gahr-store-trur-lidingane-i-gaza-vil-halde-fram-i-lang-tid-1.16631388}}</ref> על אף חשיפת [[מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל]], המשיכה נורווגיה במימון הארגון.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|עקפה גם את אירלנד: זו כנראה המדינה האירופית שהכי עוינת את ישראל|article/sjlcs3w3a|24 בפברואר 2024}}}}
ב-27 באוקטובר 2023 הייתה נורווגיה אחת מ-121 המדינות שהצביעו בעד [[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם]] הקוראת ל[[הפסקת אש]] מיידית ב[[מלחמת חרבות ברזל]]. בנובמבר דחה [[ראש ממשלת נורווגיה]] יונס גר סטרה את "[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|התוקפנות הישראלית בעזה]]" והצהיר כי היא מפרה את דיני המלחמה הבין-לאומיים.{{הערה|{{קישור כללי|תאריך=9 בנובמבר 2023|כותרת=Støre: Palestinarane har rett til å forsvare seg|כתובת=https://www.nrk.no/1.16631388|שפה=no|מידע נוסף=[סטרה: לפלסטינים יש זכות להגנה עצמית]|אתר=[[NRK]]}}}} על אף חשיפת [[מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל]], המשיכה נורווגיה במימון הארגון.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|עקפה גם את אירלנד: זו כנראה המדינה האירופית שהכי עוינת את ישראל|article/sjlcs3w3a|24 בפברואר 2024}}}}


בפברואר 2024 הוכרז כי נורווגיה תשמור על כספי ה[[מס|מסים]] שגובה [[ישראל]] עבור הרשות הפלסטינית, בעקבות סירובו של [[שר האוצר]] [[בצלאל סמוטריץ']] ו[[ממשלת ישראל]] להעביר לרשות כספים אלו.{{הערה|{{וואלה!|ברק רביד|בחתימת סמוטריץ': נורבגיה הודיעה על הסדר להעברת כספים פלסטיניים מישראל אליה|3644839|18 בפברואר 2024}}}}
בפברואר 2024 הוכרז כי נורווגיה תשמור על כספי ה[[מס]]ים שגובה [[ישראל]] עבור הרשות הפלסטינית, בעקבות סירובו של [[שר האוצר]] [[בצלאל סמוטריץ']] ו[[ממשלת ישראל]] להעביר לרשות כספים אלו.{{הערה|{{וואלה!|ברק רביד|בחתימת סמוטריץ': נורבגיה הודיעה על הסדר להעברת כספים פלסטיניים מישראל אליה|3644839|18 בפברואר 2024}}}}


==== הכרה במדינה פלסטינית ====
==== הכרה במדינה פלסטינית ====
ב-16 בנובמבר 2023 אישר הסטורטינג החלטה הקוראת לממשלה להיות מוכנה [[הכרה במדינה פלסטינית|להכיר]] ב[[מדינה פלסטינית]]. ב-22 במאי 2024 הודיעה נורווגיה, יחד עם [[ספרד]] ו[[אירלנד]], שתכיר בפלסטין,{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו במדינה פלסטינית|3665629|22 במאי 2024}}}} והיא הכירה בה רשמית ב-28 במאי.{{הערה|{{ynet||אחרי ספרד: נורבגיה הודיעה על הכרה רשמית במדינה פלסטינית|article/skpzomxna|28 במאי 2024}}}}
ב-16 בנובמבר 2023 אישר הסטורטינג החלטה הקוראת לממשלה להיות מוכנה [[הכרה במדינה פלסטינית|להכיר]] ב[[מדינה פלסטינית]]. ב-22 במאי 2024 הודיעה נורווגיה, יחד עם [[ספרד]] ו[[אירלנד]], שתכיר בפלסטין,{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו במדינה פלסטינית|3665629|22 במאי 2024}}}} והיא הכירה בה רשמית ב-28 במאי.{{הערה|שם=ה}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.norway.no/en/palestine/norway-palestine/bilateral-relations יחסים בילטרליים], באתר נציגות נורווגיה לרשות הפלסטינית

*{{ynet|איתמר אייכנר|עקפה גם את אירלנד: זו כנראה המדינה האירופית שהכי עוינת את ישראל|article/sjlcs3w3a|24 בפברואר 2024}}
* [https://www.norway.no/en/palestine/norway-palestine/bilateral-relations יחסים בילטרליים], באתר נציגות נורווגיה לרשות הפלסטינית
* {{TheMarker|דייוויד סטברו|ישראל-נורווגיה: יחסים על האש|0000018e-a345-d9c2-afbe-abd71ee20000|8 באפריל 2024}}
*{{TheMarker|דייוויד סטברו|ישראל-נורווגיה: יחסים על האש|0000018e-a345-d9c2-afbe-abd71ee20000|8 באפריל 2024}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|הרשות הפלסטינית|נורווגיה}}
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: יחסי חוץ לפי מדינה]]
[[קטגוריה:נורווגיה: יחסי חוץ לפי מדינה]]
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: יחסי חוץ לפי מדינה|נורווגיה]]
[[קטגוריה:נורווגיה: יחסי חוץ לפי מדינה|הרשות הפלסטינית]]

גרסה מ־20:06, 29 במאי 2024

יחסי הרשות הפלסטיניתנורווגיה
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית נורווגיהנורווגיה
הרשות הפלסטינית נורווגיה
שטחקילומטר רבוע)
6,220 323,802
אוכלוסייה
5,519,031 5,588,322
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,396 485,513
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,152 86,880
משטר
דמוקרטי (דה יורה)
סמכותני (דה פקטו)
מונרכיה חוקתית

יחסי הרשות הפלסטינית – נורווגיה הם היחסים הבילטרליים בין הרשות הלאומית הפלסטינית לממלכת נורווגיה. נורווגיה הכירה במדינה פלסטינית ב-28 במאי 2024,[1] ויש לה נציגות דיפלומטית בכפר א-ראם.[2] לרשות הפלסטינית נציגות באוסלו.

היסטוריה

בשנות ה-40 של המאה ה-20 נחשבה נורווגיה לפרו-ישראלית ביותר מבין המדינות הנורדיות: מפלגת העבודה הנורווגית, מפלגת השלטון באותה תקופה, החזיקה בעמדה פרו-ישראלית, ועבור רוב הנורווגים הלא-סוציאליסטים והנוצרים ייצגה המדינה היהודית החדשה את התגשמותן של נבואות הברית הישנה.[3] ב-1945 הכריזה מפלגת העבודה כי הקמת מדינה יהודית "אינה אפשרית ובלתי הוגנת", אך ב-1947 הצביעה נורווגיה, בה שלטה, בעד תוכנית החלוקה.[3]

רוב הציבור הנורווגי תמך בישראל גם במהלך מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים,[3] אך עם מינויו של קנוט פרידנלונד ממפלגת העבודה לשר החוץ ב-1973 הוא מילא תפקיד מכריע בקידום דרישות פלסטיניות. כך למשל, ב-1974 תמכה נורווגיה בנאומו של יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין יאסר ערפאת בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, אך מאוחר יותר באותה שנה הצביעה נגד החלטה 3236, המכירה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, והחלטה 3237, שהעניקה לאש"ף מעמד משקיף בעצרת הכללית.

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה התקרבות נוספת בין נורווגיה לאש"ף, כשב-1982 נפגש פרידנלונד עם ערפאת באופן לא רשמי ב-1989 נפגש עימו באופן רשמי שר החוץ תורוואלד סטולטנברג.[3]

הסכמי אוסלו עד מלחמת חרבות ברזל

נורווגיה עזרה לתווך בהסכמי אוסלו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין, וההסכם הראשון אף נחתם בחשאי על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס בבירה אוסלו.[4] בספטמבר 1993 העבירו ישראל ואש"ף מכתבי הכרה הדדיים דרך שר החוץ הנורווגי יוהאן יורגן הולסט,[5] וב-1994 נבחרו על ידי ועדת נובל הנורווגית מובילי ההסכם, יצחק רבין, פרס וערפאת, לקבל את פרס נובל לשלום.

עד 2007 הייתה לנורווגיה שגרירות בתוניסיה על מנת לתקשר טוב יותר עם מטה אש"ף ששכן בבירה תוניס.[6] בדצמבר 2010 שדרגה ממשלת נורווגיה את מעמדה של הנציגות הפלסטינית באוסלו מנציגות כללית למשלחת דיפלומטית[7] וקראה להקים מדינה פלסטינית. במרץ 2011 הצהיר שר החוץ יונס גר סטרה כי אם המשא ומתן עם ישראל ייכשל עד ספטמבר נורווגיה תכיר בפלסטין.[8]

במאי 2017 הונצחה דלאל מוגרבי, חברת ארגון הטרור הפלסטיני פת"ח שהשתתפה בפיגוע כביש החוף, במרכז נשים בכפר בורקה שנבנה בסיוע ממשלת נורווגיה וארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים. בתגובה דרש שר החוץ הנורווגי בורגה ברנדה להחזיר את המימון הנורווגי לבניין ולהסיר ממנו את סמל המדינה.[9]

במאי 2020 דחה הסטורטינג, הפרלמנט הנורווגי, הצעה למוצרים ישראליים המיוצרים ביהודה ושומרון,[10] אך הצעה דומה אושרה ביוני 2022 בעקבות מדיניות האיחוד האירופי.[11]

מלחמת חרבות ברזל

ב-27 באוקטובר 2023 הייתה נורווגיה אחת מ-121 המדינות שהצביעו בעד החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם הקוראת להפסקת אש מיידית במלחמת חרבות ברזל. בנובמבר דחה ראש ממשלת נורווגיה יונס גר סטרה את "התוקפנות הישראלית בעזה" והצהיר כי היא מפרה את דיני המלחמה הבין-לאומיים.[12] על אף חשיפת מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל, המשיכה נורווגיה במימון הארגון.[13]

בפברואר 2024 הוכרז כי נורווגיה תשמור על כספי המסים שגובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית, בעקבות סירובו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וממשלת ישראל להעביר לרשות כספים אלו.[14]

הכרה במדינה פלסטינית

ב-16 בנובמבר 2023 אישר הסטורטינג החלטה הקוראת לממשלה להיות מוכנה להכיר במדינה פלסטינית. ב-22 במאי 2024 הודיעה נורווגיה, יחד עם ספרד ואירלנד, שתכיר בפלסטין,[15] והיא הכירה בה רשמית ב-28 במאי.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אחרי ספרד: נורבגיה הודיעה על הכרה רשמית במדינה פלסטינית, באתר ynet, 28 במאי 2024
  2. ^ הנציגות בפלסטין, באתר משרד החוץ של נורווגיה (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 מישל פייס, Norway's ambiguous approach towards Israel and Palestine, Global Affairs, 2018
  4. ^ אמנון ברזילי, הקשר הנורווגי של פרס, חדשות, 1 בספטמבר 1993
  5. ^ יואב טוקר, אמנון ברזילי, שיחות של הרגע האחרון בפריז לגיבוש הסכם ההכרה ההדדית, חדשות, 9 בספטמבר 1993
  6. ^ Flytter norsk ambassade fra Tunisia til Algerie, Bergens Tidende, [מועברת שגרירות נורווגיה מתוניסיה לאלג'יריה], ‏19 בינואר 2007 (בנורווגית)
  7. ^ פנחס וולף וניר יהב‏, כעס בישראל על שידרוג מעמד הפלסטינים בנורבגיה, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2010
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ברק רביד, Norway May Recognize Palestinian State if Peace Process Remains Stalled, הארץ (באנגלית)
  9. ^ איתמר אייכנר, זעם בנורבגיה: כספי הסיוע הושקעו במרכז ע"ש מחבלת, באתר ynet, 28 במאי 2017
  10. ^ אריאל כהנא, הפרלמנט הנורבגי דחה חוק לסימון מוצרים מיהודה ושומרון, באתר ישראל היום, 25 במאי 2020
  11. ^ איתמר אייכנר, נורבגיה: "נסמן מוצרים מהשטחים הכבושים". משרד החוץ: "היחסים ייפגעו", באתר ynet, 11 ביוני 2022
  12. ^ Støre: – Palestinarane har rett til å forsvare seg, NRK, [סטרה: לפלסטינים יש זכות להגנה עצמית], ‏9 בנובמבר 2023 (בנורווגית)
  13. ^ איתמר אייכנר, עקפה גם את אירלנד: זו כנראה המדינה האירופית שהכי עוינת את ישראל, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
  14. ^ ברק רביד‏, בחתימת סמוטריץ': נורבגיה הודיעה על הסדר להעברת כספים פלסטיניים מישראל אליה, באתר וואלה, 18 בפברואר 2024
  15. ^ גיא אלסטר‏, ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו במדינה פלסטינית, באתר וואלה, 22 במאי 2024