לדלג לתוכן

מוטי רגב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ללימודי תרבות
מ הוספת תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים בקישורים חיצוניים (תג)
 
(29 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוציולוג ישראלי|אחר=קצין צה"ל מפקד בסיס פלמחים|ראו=מוטי רגב (קצין)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוציולוג ישראלי|אחר=קצין צה"ל מפקד בסיס פלמחים|ראו=מוטי רגב (קצין)}}
[[קובץ:MottiRegev.jpg|שמאל|ממוזער|180px|מוטי רגב]]
[[קובץ:Prof. Motti Regev 2021.jpg|ממוזער|פרופ' מוטי רגב, 2021]]

פרופסור '''מוטי רגב''' (נולד ב-[[15 במאי]] [[1954]]) הוא [[סוציולוגיה|סוציולוג]] [[ישראל]]י. <BR>
'''מוטי (מרדכי) רגב''' (נולד ב-[[15 במאי]] [[1954]]) הוא [[סוציולוגיה|סוציולוג]] [[ישראל]]י, שמתמחה בחקר התרבות והאמנות. מחקריו עוסקים בעיקר בתחום ה[[מוזיקה פופולרית|מוזיקה הפופולרית]]. [[פרופסור אמריטוס]] במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]]. כמו כן התארח, במהלך השנים, כחוקר, באוניברסיטאות שונות בעולם.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
רגב נולד ב[[בואנוס איירס]], האמצעי מבין שלושה ילדים. עלה לארץ עם הוריו בטרם מלאו לו שנתיים. אביו היה אספן מוזיקה קלאסית{{הערה|שם=haaretz|1= {{הארץ|דורון חלוץ|פרופ' מוטי רגב מסתכל על המוסיקה שלנו ובודק מה היא אומרת עלינו|1.1176740|11 ביוני 2011}} }}. גדל ב[[בת-ים]] ובגיל עשר החל להתעניין ב[[מוזיקת רוק]].
רגב נולד ב[[בואנוס איירס]], להורים ילידי [[ארגנטינה]], רחל ואהרון רוגובסקי, שהוריהם היגרו לארגנטינה ממזרח אירופה. האמצעי מבין שלושה ילדים. הגיע לישראל עם הוריו בטרם מלאו לו שנתיים (והמשפחה עברתה את שמה עם ההגעה לישראל). אביו היה רוקח בעיסוקו וכתחביב היה אספן של מוזיקה קלאסית. רגב גדל והתחנך ב[[בת ים]], בה למד בבית הספר היסודי "גאולים" ובתיכון [[מקיף עירוני חשמונאים בת ים|מקיף עירוני חשמונאים]].


את לימודי התואר הראשון בסוציולוגיה סיים ב[[אוניברסיטת אוטרכט]] ([[הולנד]]) בשנת 1978. תואר שני, בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, סיים ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בשנת 1983. את עבודת המ.א., שהתבססה על ניתוח [[סמיוטיקה|סמיוטי]] של מופעי [[גבריות]] במודעות פרסום, כתב בהנחייתו של ד"ר סשה וייטמן.<ref>מוטי רגב, '''נהנתנות ממודרת: אידאולוגיה של גבריות במודעות פרסומת,''' תל אביב, [[החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב|החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה]], אוניברסיטת תל אביב, 1983.</ref> גם את הדוקטורט סיים באוניברסיטת תל אביב, שוב בהנחייתו של ד"ר סשה וייטמן, בשנת 1990. בדוקטורט הציג רגב ניתוח סוציולוגי של צמיחת הרוק הישראלי והגעתו לעמדה דומיננטית בשדה המוזיקה הפופולרית בישראל.<ref>מרדכי רגב, '''בואו של הרוק: משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוזיקה הפופולרית''', תל אביב, [[החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב|החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה]], אוניברסיטת תל אביב, 1990.</ref>
לאחר השירות הצבאי נסע רגב ללימודי תואר ראשון ב[[אוניברסיטת אוטרכט]]. הוא בוגר תואר שני מ[[אוניברסיטת תל אביב]] וקיבל שם את הדוקטורט שלו בנושא הרוקנרול בשנת [[1990]]. ספרו, "רוק - מוזיקה ותרבות", וסדרת המאמרים שפרסם בעקבותיה, סימנו את כיוון המחקר העיקרי שלו. עבד כמרצה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ובשנים [[1997]] – [[1999]] שימש כמזכיר הכללי של [[האגודה הבינלאומית ללימודי מוזיקה פופולרית]].


בשנים 1992–1999 היה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]].
בשנת [[1999]] הצטרף רגב כחבר סגל ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]] ובהמשך קבל את מינוי ראש התוכנית לתואר שני ב[[לימודי תרבות]]. בשנת [[2004]] פרסם בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה, יחד עם המוזיקולוג [[אדווין סרוסי]], את הספר "Popular Music and National Culture in Israel", שמציג ניתוח יסודי של המוזיקה הישראלית לסוגיה ולתקופותיה כמשקפת את מאבקי הכוח בחברה. בשנת 2014 יצא לאור תרגום לעברית של הספר, בשם "מוזיקה פופולרית ותרבות בישראל".


בשנת 1999 הצטרף לסגל הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה ובשנות עבודתו שם עלה בסולם הדרגות האקדמי עד לדרגת [[פרופסור מן המניין]]. ב[[נובמבר]] [[2022]] פרש לגמלאות.
החל משנת [[2006]] רגב הוא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. עד לשנת [[2009]] לימד גם כמורה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב, ועד היום הוא מנחה עבודות דוקטורט ומאסטר של תלמידים מאוניברסיטאות ירושלים, חיפה ותל אביב.


רגב נמנה עם ראשוני החוקרים של מוזיקה פופולרית בעולם. היה חבר פעיל ב{{קישור שפה|אנגלית|International Association for the Study of Popular Music|האגודה הבינלאומית ללימודי מוזיקה פופולרית|אגודה הבינלאומית ללימודי מוזיקה פופולרית}}, ובשנים [[1997]]–[[1999]] כיהן כמזכיר הכללי של האגודה.
רגב נשוי ואב לשתי בנות. הוא מתגורר ב[[תל אביב]].

היה בין הראשונים בישראל להתמחות בסוציולוגיה של התרבות.

== מחקרו ==
עבודתו של רגב משלבת בין גישתו של [[פייר בורדייה]] לחקר תרבות ואמנות לבין גישות לחקר [[גלובליזציה]] תרבותית. ביסס את המונח "פופ-רוק" כשם כולל לתרבות המוזיקה שצמחה בהמשך ל[[רוק אנד רול|רוקנרול]] ולמוזיקת הרוק, ה[[מוזיקת פופ|פופ]] והסול ([[מוזיקת נשמה]]) של שנות הששים (במאה ה-20), וכן טבע את המונח "פופ-רוקיזציה" (pop-rockization) כדי לאפיין את התהליך בו ה[[אסתטיקה]] היצירתית והצלילית של מוזיקת הפופ והרוק נעשתה לגורם הדומיננטי במוזיקה הפופולרית המודרנית ברחבי העולם.
* לגבי מוזיקת הפופ והרוק, רגב מנתח את הקאנוניזציה של אלבומים ומוזיקאים ואת החדשנות הסגנונית המתמדת כמהלך תרבותי מתמשך של זירת מיקוח (שדה יצור תרבותי) על הכרה והערכה המאורגנת סביב גרסה של מבקרי הרוק לאידאולוגיה של האמנות האוטונומית אשר מופעלת בשדה לצורך שיפוט, הערכה והכרה.
* לגבי ישראל, רגב הראה כיצד עיצובו של שדה המוזיקה הפופולרית בישראל נגזר מתהליך של מיקוח והשפעה הדדית בין שלוש תרבויות מוזיקה: "שירי ארץ ישראל", "פופ-רוק ישראלי" ו"פופ ים-תיכוני" הפועלות בו. התמקד במיוחד בסוגיית החתירה לייחוד מקומי ברוק הישראלי.
* רגב בחן גם את צמיחתה של מוזיקת פופ-רוק מקומית כתהליך שהתרחש ובמקביל ובדפוס דומה בארצות שונות ברחבי העולם. הצביע על האימוץ וההטמעה של האסתטיקה הצלילית של הגברה, כלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים במוזיקה, על התפתחות גרסאות מקומיות של ז'אנרים מובילים בפופ-רוק (רוק גיטרות, [[פאנק (Punk)|פּאנק]], [[רוק מתקדם|פרוגרסיב]], [[מטאל]], [[מוזיקת היפ הופ|היפ-הופ]], זמרים-יוצרים ועוד) ברחבי העולם, ועל צמיחתם של סגנונות של רוק ילידי-מקומי הממזגים השפעות רוק עם מוזיקות עממיות ומסורתיות. ראה בכך המחשה להיותה של מוזיקת הפופ-רוק אחד הביטויים העיקריים ל[[קוסמופוליטיות]] תרבותית בת-זמננו.
* לצד זאת כתב גם מאמרים תאורטיים בהם הציג את המונח "קוסמופוליטיות אסתטית" כדי לאפיין את המצב התרבותי העולמי שנוצר בעקבות תהליכי הגלובליזציה התרבותית המואצת החל מאמצע המאה ה-20.

== תפקידי ניהול אקדמי באוניברסיטה הפתוחה ==
* כיהן כראש המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת בשנים 2002–2005.
* הקים ועיצב (יחד עם פרופ' [[נורית גרץ]]) את תוכנית התואר השני בלימודי תרבות, ועמד בראש התכנית מפתיחתה ב-2008 ועד שנת 2021.

== קורסים עיקריים שפיתח באוניברסיטה הפתוחה ==
* סוציולוגיה של התרבות (יחד עם ד"ר רונן פרידמן)
* מוזיקה פופולרית בישראל (יחד עם ד"ר מירב מירון)
* תולדות הפופ והרוק (יחד עם ד"ר נדב אפל)
* גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות לחקר התרבות (יחד עם ד"ר רונן פרידמן, קורס לתואר שני)
* אמנותיות, טעם והיבדלות: בעקבות בורדייה (יחד עם ד"ר סימונה וסרמן, קורס לתואר שני)

כמו כן, תרם והשתתף בפיתוח מגוון קורסים נוספים בתואר ראשון בתחומי הסוציולוגיה והתקשורת ובתואר שני בלימודי תרבות.


==ספריו==
==ספריו==
* ''' עוד וגיטרה: תרבות המוזיקה של ערביי ישראל''', בית ברל: המכון לחקר החברה הערבית בישראל, [[1993]]
* ''' עוד וגיטרה: תרבות המוזיקה של ערביי ישראל,''' בית ברל/המרכז לחקר החברה הערבית ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1993]].
* ''' רוק: מוזיקה ותרבות''', הוצאת דביר, [[1995]]
* ''' רוק: מוזיקה ותרבות''', תל אביב, [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], [[1995]].
* ''' סוציולוגיה של התרבות: מבוא כללי''', רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, [[2011]].
*Motti Regev and Edwin Seroussi, '''Popular Music and National Culture in Israel''', הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, [[2004]]
* [[אדווין סרוסי|אדוין סרוסי]] ומוטי רגב, '''מוזיקה פופולרית ותרבות בישראל''' (תרגום של המהדורה האנגלית של הספר משנת 2004 בתוספת פרק חדש),רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2013.
* ''' סוציולוגיה של התרבות: מבוא כללי''', האוניברסיטה הפתוחה, [[2011]]
* '''כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים: גיטרות חשמליות ומזרחיות בפופ-רוק הישראלי''', רעננה, [[למדא עיון]] בשיתוף הוצאת [[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]], 2023.
* 2004 ,Motti Regev and Edwin Seroussi, '''Popular Music and National Culture in Israel''', University of California Press
* 2013 ,Motti Regev, '''Pop-Rock: Aesthetic Cosmopolitanism in Late Modernity''', Polity Press

== מבחר ממאמריו ==
רגב פרסם למעלה מארבעים מאמרים ופרקים בספרים ערוכים.

להלן מבחר ממאמריו:
* מוטי רגב, ייחודיות וקישוריות תרבותית במודרניות המאוחרת: המקרה של המוזיקה הפופולרית, '''תיאוריה וביקורת,''' 23: 115-140, 2003
* Regev, Motti. 1986. The Musical Soundscape as a Contest Area: 'Oriental Music' and Israeli Popular Music, '''Media, Culture &''' '''Society''' 8: 343-356.
* Regev, Motti. 1992. Israeli Rock or, A Study in the Politics of 'Local Authenticity', '''Popular Music''' 11: 1-14.
* Regev, Motti. 1994. Producing Artistic Value: The Case of Rock Music, '''The Sociological Quarterly''' 35: 85-102.
* Regev, Motti. 1997. Rock Aesthetics and Musics of the World, '''Theory, Culture and Society,''' 14: 125-142.
* Regev, Motti. 2000. To Have a Culture of our own: On Israeliness and its Variants, '''Ethnic and Racial studies,''' 23: 223-247.
* Regev, Motti. 2007. Ethno-National Pop-Rock Music: Aesthetic Cosmopolitanism Made from Within, '''Cultural Sociology''',1: 317-341.
* Motti. 2007. Cultural Uniqueness and Aesthetic Cosmopolitanism, '''European Journal of Social Theory,''' 10: 123-138.
* Regev, Motti. 2020. The Condition of Cultural Cosmopolitanism. In Cicchelli, Vincenzo, Octobre, Sylvie and Riegel, Viviane (eds), '''Aesthetic Cosmopolitanism in a Global World,''' Leiden: Brill, pp. 27-45

== חיים אישיים ==
רגב נשוי ולו שתי בנות. בתו, ד"ר רוני רגב, היא מומחית להיסטוריה אמריקנית ומכהנת כחברת סגל באוניברסיטה העברית.

מתגורר ב[[תל אביב]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 24: שורה 69:
* [http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-7209,00.html 'שאלת מחקר'] עם פרופ' מוטי רגב באנציקלופדיה ynet
* [http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-7209,00.html 'שאלת מחקר'] עם פרופ' מוטי רגב באנציקלופדיה ynet
* {{הארץ|דורון חלוץ|פרופ' מוטי רגב מסתכל על המוסיקה שלנו ובודק מה היא אומרת עלינו|1.1176740|11 ביוני 2011}}
* {{הארץ|דורון חלוץ|פרופ' מוטי רגב מסתכל על המוסיקה שלנו ובודק מה היא אומרת עלינו|1.1176740|11 ביוני 2011}}
* אתר orcid /הדף של מוטי רגב. https://orcid.org/0000-0002-3829-6869
* [http://www.youtube.com/watch?v=F15fhLgQV7s פרופ' מוטי רגב] אודות הספר דימויים של ארגון באתר [http://www.you.tube.com Youtube]
*{{YouTube|1=watch?v=NFYXeRs-PVY|שם=מוטי רגב: מוזיקת רוק-פופ וגלובליזציה תרבותית|תאריך=30 באפריל 2020}}
* Cultural Cosmopolitanism and Embodied Knowledge – הרצאה באוניברסיטת סורבון, פריז, אפריל 2019. https://archive.org/details/gemas190412-regev_202011
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:רגב, מוטי}}
{{מיון רגיל:רגב, מוטי}}
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ארגנטינה]]

[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה הפתוחה: סוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת]]
[[קטגוריה:סוציולוגים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה הפתוחה]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מדעי החברה]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון חשמונאים (בת ים)]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת אוטרכט]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1950]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1950]]
[[קטגוריה:רוק ישראלי]]
[[קטגוריה:רוק ישראלי]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1954]]

גרסה אחרונה מ־17:39, 31 במאי 2024

פרופ' מוטי רגב, 2021

מוטי (מרדכי) רגב (נולד ב-15 במאי 1954) הוא סוציולוג ישראלי, שמתמחה בחקר התרבות והאמנות. מחקריו עוסקים בעיקר בתחום המוזיקה הפופולרית. פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. כמו כן התארח, במהלך השנים, כחוקר, באוניברסיטאות שונות בעולם.

רגב נולד בבואנוס איירס, להורים ילידי ארגנטינה, רחל ואהרון רוגובסקי, שהוריהם היגרו לארגנטינה ממזרח אירופה. האמצעי מבין שלושה ילדים. הגיע לישראל עם הוריו בטרם מלאו לו שנתיים (והמשפחה עברתה את שמה עם ההגעה לישראל). אביו היה רוקח בעיסוקו וכתחביב היה אספן של מוזיקה קלאסית. רגב גדל והתחנך בבת ים, בה למד בבית הספר היסודי "גאולים" ובתיכון מקיף עירוני חשמונאים.

את לימודי התואר הראשון בסוציולוגיה סיים באוניברסיטת אוטרכט (הולנד) בשנת 1978. תואר שני, בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, סיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1983. את עבודת המ.א., שהתבססה על ניתוח סמיוטי של מופעי גבריות במודעות פרסום, כתב בהנחייתו של ד"ר סשה וייטמן.[1] גם את הדוקטורט סיים באוניברסיטת תל אביב, שוב בהנחייתו של ד"ר סשה וייטמן, בשנת 1990. בדוקטורט הציג רגב ניתוח סוציולוגי של צמיחת הרוק הישראלי והגעתו לעמדה דומיננטית בשדה המוזיקה הפופולרית בישראל.[2]

בשנים 1992–1999 היה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

בשנת 1999 הצטרף לסגל הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה ובשנות עבודתו שם עלה בסולם הדרגות האקדמי עד לדרגת פרופסור מן המניין. בנובמבר 2022 פרש לגמלאות.

רגב נמנה עם ראשוני החוקרים של מוזיקה פופולרית בעולם. היה חבר פעיל באגודה הבינלאומית ללימודי מוזיקה פופולרית (אנ'), ובשנים 19971999 כיהן כמזכיר הכללי של האגודה.

היה בין הראשונים בישראל להתמחות בסוציולוגיה של התרבות.

עבודתו של רגב משלבת בין גישתו של פייר בורדייה לחקר תרבות ואמנות לבין גישות לחקר גלובליזציה תרבותית. ביסס את המונח "פופ-רוק" כשם כולל לתרבות המוזיקה שצמחה בהמשך לרוקנרול ולמוזיקת הרוק, הפופ והסול (מוזיקת נשמה) של שנות הששים (במאה ה-20), וכן טבע את המונח "פופ-רוקיזציה" (pop-rockization) כדי לאפיין את התהליך בו האסתטיקה היצירתית והצלילית של מוזיקת הפופ והרוק נעשתה לגורם הדומיננטי במוזיקה הפופולרית המודרנית ברחבי העולם.

  • לגבי מוזיקת הפופ והרוק, רגב מנתח את הקאנוניזציה של אלבומים ומוזיקאים ואת החדשנות הסגנונית המתמדת כמהלך תרבותי מתמשך של זירת מיקוח (שדה יצור תרבותי) על הכרה והערכה המאורגנת סביב גרסה של מבקרי הרוק לאידאולוגיה של האמנות האוטונומית אשר מופעלת בשדה לצורך שיפוט, הערכה והכרה.
  • לגבי ישראל, רגב הראה כיצד עיצובו של שדה המוזיקה הפופולרית בישראל נגזר מתהליך של מיקוח והשפעה הדדית בין שלוש תרבויות מוזיקה: "שירי ארץ ישראל", "פופ-רוק ישראלי" ו"פופ ים-תיכוני" הפועלות בו. התמקד במיוחד בסוגיית החתירה לייחוד מקומי ברוק הישראלי.
  • רגב בחן גם את צמיחתה של מוזיקת פופ-רוק מקומית כתהליך שהתרחש ובמקביל ובדפוס דומה בארצות שונות ברחבי העולם. הצביע על האימוץ וההטמעה של האסתטיקה הצלילית של הגברה, כלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים במוזיקה, על התפתחות גרסאות מקומיות של ז'אנרים מובילים בפופ-רוק (רוק גיטרות, פּאנק, פרוגרסיב, מטאל, היפ-הופ, זמרים-יוצרים ועוד) ברחבי העולם, ועל צמיחתם של סגנונות של רוק ילידי-מקומי הממזגים השפעות רוק עם מוזיקות עממיות ומסורתיות. ראה בכך המחשה להיותה של מוזיקת הפופ-רוק אחד הביטויים העיקריים לקוסמופוליטיות תרבותית בת-זמננו.
  • לצד זאת כתב גם מאמרים תאורטיים בהם הציג את המונח "קוסמופוליטיות אסתטית" כדי לאפיין את המצב התרבותי העולמי שנוצר בעקבות תהליכי הגלובליזציה התרבותית המואצת החל מאמצע המאה ה-20.

תפקידי ניהול אקדמי באוניברסיטה הפתוחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כיהן כראש המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת בשנים 2002–2005.
  • הקים ועיצב (יחד עם פרופ' נורית גרץ) את תוכנית התואר השני בלימודי תרבות, ועמד בראש התכנית מפתיחתה ב-2008 ועד שנת 2021.

קורסים עיקריים שפיתח באוניברסיטה הפתוחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סוציולוגיה של התרבות (יחד עם ד"ר רונן פרידמן)
  • מוזיקה פופולרית בישראל (יחד עם ד"ר מירב מירון)
  • תולדות הפופ והרוק (יחד עם ד"ר נדב אפל)
  • גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות לחקר התרבות (יחד עם ד"ר רונן פרידמן, קורס לתואר שני)
  • אמנותיות, טעם והיבדלות: בעקבות בורדייה (יחד עם ד"ר סימונה וסרמן, קורס לתואר שני)

כמו כן, תרם והשתתף בפיתוח מגוון קורסים נוספים בתואר ראשון בתחומי הסוציולוגיה והתקשורת ובתואר שני בלימודי תרבות.

  • עוד וגיטרה: תרבות המוזיקה של ערביי ישראל, בית ברל/המרכז לחקר החברה הערבית והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993.
  • רוק: מוזיקה ותרבות, תל אביב, הוצאת דביר, 1995.
  • סוציולוגיה של התרבות: מבוא כללי, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2011.
  • אדוין סרוסי ומוטי רגב, מוזיקה פופולרית ותרבות בישראל (תרגום של המהדורה האנגלית של הספר משנת 2004 בתוספת פרק חדש),רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2013.
  • כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים: גיטרות חשמליות ומזרחיות בפופ-רוק הישראלי, רעננה, למדא עיון בשיתוף הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023.
  • 2004 ,Motti Regev and Edwin Seroussi, Popular Music and National Culture in Israel, University of California Press
  • 2013 ,Motti Regev, Pop-Rock: Aesthetic Cosmopolitanism in Late Modernity, Polity Press

מבחר ממאמריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב פרסם למעלה מארבעים מאמרים ופרקים בספרים ערוכים.

להלן מבחר ממאמריו:

  • מוטי רגב, ייחודיות וקישוריות תרבותית במודרניות המאוחרת: המקרה של המוזיקה הפופולרית, תיאוריה וביקורת, 23: 115-140, 2003
  • Regev, Motti. 1986. The Musical Soundscape as a Contest Area: 'Oriental Music' and Israeli Popular Music, Media, Culture & Society 8: 343-356.
  • Regev, Motti. 1992. Israeli Rock or, A Study in the Politics of 'Local Authenticity', Popular Music 11: 1-14.
  • Regev, Motti. 1994. Producing Artistic Value: The Case of Rock Music, The Sociological Quarterly 35: 85-102.
  • Regev, Motti. 1997. Rock Aesthetics and Musics of the World, Theory, Culture and Society, 14: 125-142.
  • Regev, Motti. 2000. To Have a Culture of our own: On Israeliness and its Variants, Ethnic and Racial studies, 23: 223-247.
  • Regev, Motti. 2007. Ethno-National Pop-Rock Music: Aesthetic Cosmopolitanism Made from Within, Cultural Sociology,1: 317-341.
  • Motti. 2007. Cultural Uniqueness and Aesthetic Cosmopolitanism, European Journal of Social Theory, 10: 123-138.
  • Regev, Motti. 2020. The Condition of Cultural Cosmopolitanism. In Cicchelli, Vincenzo, Octobre, Sylvie and Riegel, Viviane (eds), Aesthetic Cosmopolitanism in a Global World, Leiden: Brill, pp. 27-45

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב נשוי ולו שתי בנות. בתו, ד"ר רוני רגב, היא מומחית להיסטוריה אמריקנית ומכהנת כחברת סגל באוניברסיטה העברית.

מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מוטי רגב, נהנתנות ממודרת: אידאולוגיה של גבריות במודעות פרסומת, תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, 1983.
  2. ^ מרדכי רגב, בואו של הרוק: משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוזיקה הפופולרית, תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, 1990.