ואסילה לוקה

ואסילה לוקה
Vasile Luca

וצילום משנות סוף שנות ה-1940-התחלת שנות ה-1950
לידה	8 ביוני 1898 Catalina, רומניה
פטירה	23 ביולי 1963 (בגיל 65) איוד, הרפובליקה העממית הרומנית
מדינה	רומניה, ברית המועצות
תפקיד	חבר בית הנבחרים של רומניה people's deputy of union of socialist soviet republics
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית הרומנית
בן או בת זוג	Elisabeta Luca
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה
חתימה

ואסילה לוקה (ברומנית: Vasile Luca); בהונגרית: Luka László;‏ 8 ביוני 1898 – 23 ביולי 1963), מראשי המשטר הקומוניסטי הרומני; במקור ממוצא הונגרי סקלרי.

לוקה נולד בכפר מיושב סקלרים בשם סנקטולנה (Sâncatolna) בטרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחרי מות אביו הוכנס לבית יתומים בעיר סיביו. בגיל 17 התגייס למיליציה האנטי קומוניסטית של הרוזן קארולי קראטוצ'ויל ונלחם במסגרת הגדודים הסקלריים כנגד הצבא הרומני, שפלש להונגריה כדי למגר שם את הרפובליקה הסובייטית קצרת הימים של בלה קון. בשנת 1919 עשה תפנית חדה והצטרף לתנועה הקומוניסטית הרומנית ומונה להנהיג את הסניף המקומי בעיר ברשוב, רומניה. הוא נעצר, נשפט ונכלא כמה פעמים. בשנת 1940, כאשר ניסה לעבור את הגבול לברית המועצות ביחד עם שני חברים נוספים מהנהגת המפלגה הקומוניסטית הרומנית (זיגלבוים ורוסנק), נתפס ונידון ל-8 חודשי מאסר. הוא נכלא בעיר צ'רנאוץ, בירת חבל בוקובינה, וכשהחבל עבר לידי ברית המועצות ב-1940 הוא שוחרר, והתקבל כגיבור. אז הצטרף לפעילותה של סיעת הקומוניסטים הרומנים הגולים בברית המועצות, בהנהגתה של אנה פאוקר. הוא נבחר כנציג בפרלמנט של הרפובליקה האוקראינית בברית המועצות. לימים התחתן עם אליסבטה (בטי) בירמן (Betti Birman), קומוניסטית שפעלה בעבר במנגנון הלוגיסטי של הבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד.

עם פלישת כוחות הצבא האדום לשטח רומניה ב-1944, תוך כדי דחיקת הנאצים משם, הוא שב לרומניה ביחד עם אנה פאוקר. שניהם היו חלק מההנהגה המרובעת של המפלגה הקומוניסטית שעלתה לשלטון ברומניה.

בנובמבר 1947 התמנה לסגן ראש ממשלה ושר אוצר.

הדחתו ומאסרו

בהמשך, תוך כדי מאבקים פנים מפלגתיים (בין קבוצת בית הסוהר שכללה את גאורגה גאורגיו-דז', יוסיף קישינבסקי, גאורגה אפוסטול ופטרה בורילה ובין קבוצת מוסקבה שכללה מלבדו את אנה פאוקר, את ואסילה לוקה ואת תאוהרי ג'אורג'סקו), הוא הואשם בכישלון הרפורמה המונטרית של שנת 1952 וכן הוטחו נגדו האשמות על קשר אנטי-מפלגתי, כולל שיתוף פעולה כביכול עם ה"סיגורנצה", משטרת הביטחון הרומנית בשנות השלושים של המאה ה-20. הוא עבר עינויים, נשבר בחקירות והסכים להודות בהאשמות השווא; כדי למצוא חן בעיני החוקרים האשים את שותפתו להנהגה, אנה פאוקר, ב"לאומנות ציונית". בעקבותיו נעצרה גם אשתו והוחזקה בבידוד כמה שנים. לשווא שלח מכתבים במשך שנים למנהיג גאורגיו-דז', בהם ביקש מחילה, אך מעולם לא נענה - עד שנפטר בכלא איוד בשנת 1963. לאחר מותו, בשנת 1968, טוהר שמו על ידי יורשו של גאורגיו דז' בהנהגת המפלגה והמדינה - צ'אושסקו.

יחסו ליהודים

כלפי יהודי רומניה הוא נקט בעמדה אנטי-ציונית חריפה, מלווה בביטויי אנטישמיות מובהקים. לפי עדות של ליקה קיריצה בישיבת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ב-5 באוקטובר 1945 בנושא "הבעיה הלאומית", גינה את היהודים - ניצולי השואה - כ"מנצלים את הפועלים הרומנים", והשווה את הציונים ואת ניצולי השואה לפאשיסטים. להתקפות אלה הצטרפה אליו גיזלה ואש, עסקנית יהודייה. בשנת 1947 ערך לוקה ביקור בארץ ישראל המנדטורית, ביחד עם אשתו.

לקריאה נוספת

• Dragoș Drăgoescu, "Arma politică a reabilitărilor. Caruselul crimelor și liderii comuniști români", עמ' 20–34

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ואסילה לוקה בוויקישיתוף

• Fețe ale comunismului românesc: Vasile Luca, 16 august 2010, Laurențiu Dologa, Ziare.com

(לאורנציו דולוגה - "דמויות של הקומוניזם הרומני")