סעודת יום שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־13:38, 12 ביולי 2024

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף, מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.

חובתה וחשיבותה

בגמרא נקבע^[1] כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק בשולחן ערוך^[2], כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם לסעודת ליל שבת, עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין לקידוש של הלילה, עדיף שיקנה יין לקידוש הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.

זמנה

את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות שחרית ומוסף. בקהילות בהן נמשכת התפילה עד חצות היום, דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.

סדר הסעודה ומנהגיה

קידוש

ערכים מורחבים – קידוש, קידושא רבא (אירוע)

לפני הסעודה יש לקדש על היין.^[3]

יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או קוגל. בחסידות קוז'ניץ מכונה קוגל זה בשם שלום בית קוגל. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת רבי חידקא הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור ברכות נוספות על מנת להשלים את מניין מאה ברכות שחייבים לומר בכל יום.

נטילת ידיים ובציעת הפת

לאחר הקידוש נוטלים ידיים^[4] ומברכים ברכת "המוציא" על לחם משנה - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל חלות. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה בוצע.

מאכלים

כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו דגים. במספר חצרות חסידיות נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה.

למנה שנייה נהוג להגיש ביצה קשה מרוסקת עם בצל. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מיידיש: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מיידיש: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו כבד עוף (שלם או קצוץ) ורגל קרושה.

מנה שלישית מכילה חמין, שעמו מגישים קוגל ומאכלים נוספים.

זמירות ופיוטים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. אין פירוט מספיק על כל סוגי הזמירות.

ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת

נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.^{[דרושה הבהרה]} בקהילות האשכנזיות מיוחדות לסעודה זו הזמירות "ברוך ה' יום יום", "ברוך אל עליון", "יום זה מכובד", "יום שבתון" ו"דרור יקרא". יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את שיר הייחוד ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".

בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף ג'.
^ שו"ע או"ח רפט:א.
^ ולדעת הרמ"א (או"ח רפט:א), נוטלים ידיים קודם הקידוש.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.

[2] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף ג'.

[3] שו"ע או"ח רפט:א.

[4] ולדעת הרמ"א (או"ח רפט:א), נוטלים ידיים קודם הקידוש.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''סעודת יום ה[[שבת]]''', היא הסעודה השנייה שנערכת ב[[שבת]] מתוך [[סעודות השבת|שלוש הסעודות]] אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת מוסף]], מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.
+'''סעודת יום השבת''' היא ה[[סעודה (הלכה)|סעודה]] השנייה שנערכת ב[[שבת]] מתוך [[סעודות שבת|שלוש הסעודות]] אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת מוסף]], מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.
 ==חובתה וחשיבותה==
-ב[[גמרא]] נקבע{{הערה|{{בבלי|פסחים|קה|א}}.}} כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעא|ג}}.}}, כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם ל[[סעודת ליל שבת]], עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין ל[[קידוש]] של הלילה, עדיף שיקנה יין ל[[קידוש]] הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.
+ב[[גמרא]] נקבע{{הערה|{{בבלי|פסחים|קה|א}}.}} כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעא|ג}}.}}, כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם ל[[סעודת ליל שבת]], עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית [[יין]] ל[[קידוש]] של הלילה, עדיף שיקנה יין לקידוש הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.
 ==זמנה==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==סדר הסעודה ומנהגיה==
 ===קידוש===
-{{ערך מורחב|קידוש}}
+{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[קידושא רבא (אירוע)]]}}
-לפני הסעודה יש לקדש על ה[[יין]], כדי לקבוע את הסעודה על היין.{{הבהרה|הסיבה לא ברורה מספיק}}
+לפני הסעודה יש לקדש על ה[[יין]].{{הערה|שו"ע או"ח רפט:א.}}
 יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או [[קוגל]]. ב[[חסידות קוז'ניץ]] מכונה קוגל זה בשם '''[[שלום בית קוגל]]'''. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת [[רבי חידקא]] הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור [[ברכות הנהנין|ברכות]] נוספות על מנת להשלים את מניין [[מאה ברכות]] שחייבים לומר בכל יום.
 ===נטילת ידיים ובציעת הפת===
-לאחר הקידוש [[נטילת ידיים|נוטלים ידיים]] ומברכים ברכת "המוציא" על [[לחם משנה]] - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל [[חלה|חלות]]. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה [[בציעת הפת|בוצע]].
+לאחר הקידוש [[נטילת ידיים|נוטלים ידיים]]{{הערה|ולדעת הרמ"א (או"ח רפט:א), נוטלים ידיים קודם הקידוש.}} ומברכים ברכת "המוציא" על [[לחם משנה]] - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל [[חלה|חלות]]. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה [[בציעת הפת|בוצע]].
 ===מאכלים===
 כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו [[דגים]]. במספר [[חצר חסידית|חצרות חסידיות]] נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה.
-למנה שנייה נהוג להגיש [[ביצה קשה]] מרוסקת עם [[בצל]]. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מ[[אידיש]]: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מ[[אידיש]]: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו [[כבד]] [[עוף]] (שלם או [[כבד קצוץ|קצוץ]]) ו[[רגל קרושה]].
+למנה שנייה נהוג להגיש [[ביצה קשה]] מרוסקת עם [[בצל]]. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מ[[יידיש]]: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מיידיש: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו [[כבד]] [[בשר עוף|עוף]] (שלם או [[כבד קצוץ|קצוץ]]) ו[[רגל קרושה]].
 מנה שלישית מכילה [[חמין]], שעמו מגישים [[קוגל]] ומאכלים נוספים.
 ===זמירות ופיוטים===
-{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=אין פירוט מספיק על כל סוגי הזמירות}}
+{{להשלים|סיבה=אין פירוט מספיק על כל סוגי הזמירות|נושא=יהדות}}
 {{ערך מורחב|זמירות ופיוטים לשבת}}
-נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.{{הבהרה|האם גם לקהילות יהדות המזרח זמירות ופיוטים מיוחדים?}} ב[[יהדות אשכנז|קהילות האשכנזיות]] נהוג לומר את ה[[פיוט]]ים "[[אסדר לסעודתא]]" של [[האר"י]], "[[חי ה' וברוך צורי]]", "[[ברוך ה' יום יום]]" ו"[[ברוך א-ל עליון]]". את שני הפיוטים הראשונים יש ששרים לפני הקידוש. יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את [[שיר הייחוד]] ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".
+נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.{{הבהרה|האם גם לקהילות יהדות המזרח זמירות ופיוטים מיוחדים?}} ב[[יהדות אשכנז|קהילות האשכנזיות]] מיוחדות לסעודה זו הזמירות "[[ברוך ה' יום יום]]", "[[ברוך אל עליון]]", "[[יום זה מכובד]]", "[[יום שבתון (פיוט)|יום שבתון]]" ו"[[דרור יקרא]]". יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את [[שיר הייחוד]] ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".
 בסוף הסעודה מברכים [[ברכת המזון]] כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://www.shabes.net/shabat-files/seudot.htm מאמר על סעודות השבת]
-* [http://web.macam98.ac.il/~ilanab//shabbat/smirot/seudat_shahrit/seuda.htm זמירות לסעודת יום השבת]
+* [https://web.archive.org/web/20060614081111/http://web.macam98.ac.il/~ilanab/shabbat/smirot/seudat_shahrit/seuda.htm זמירות לסעודת יום השבת]
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 {{שבת}}
+{{הבהרה הלכתית}}
-{{הלכה}}
-[[קטגוריה:סעודות מצווה|יום שבת]]
 [[קטגוריה:סעודות שבת|יום שבת]]
 [[קטגוריה:יום שבת]]

סדר השבת
ערב שבת	מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות
ליל שבת	קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת
יום השבת	תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית
מוצאי שבת	תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה
פורטל שבת ומועדי ישראל