טיוטה:גדעון אלעד – הבדלי גרסאות

Gidon Elad
גדעון אלעד
	גדעון אלעד
לידה	1933; כפר סבא
פטירה	2001 (בגיל 68 בערך)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	קיבוץ חצרים
עיסוק	איש חינוך ותרבות, ממייסדי קיבוץ חצרים וממקימי קיבוץ יהל
בת זוג	רות אלעד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־17:12, 7 באוגוסט 2024

גדעון אלעד (1933–2001) היה איש חינוך ותרבות. כיהן מספר פעמים בתור מזכיר קיבוץ חצרים^[1], היה שליח של תנועות הנוער הבונים, יהודה הצעיר, והתנועה הרפורמית לצפון אמריקה, ומזכיר של תנועת הצופים בישראל^[2] ממייסדי קיבוץ חצרים בנגב, וממקימי הקיבוץ הרפורמי יהל שבערבה.

ביוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אלעד נולד בשנת 1933 ברמת הכובש לברוך וחנה אידלמן וגדל בכפר סבא^[3]. בנעוריו היה פעיל בתנועות נוער רבות, וכשהגיע לגיל גיוס, בשנת 1951, התגייס לנח"ל ועלה עם גרעין הצופים לקיבוץ חצרים, השתייך למיסדיו, ושם השתכן כל חייו.

לאחר תקופה שבה עבד בענפים החקלאיים בקיבוץ חצרים, פנה לעבודה חינוכית, בה המשיך כל חייו. אלעד הינו בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב^[4]. ואף תרם לה אוסף ההגדות שלו^[5].

בסוף שנת 1969 נבחר לתפקיד המרכז הארצי של הצופים העבריים בישראל^[6]^[7].

בהיותו גורם מגשר בין התנועה הקיבוצית, הצופים, והתנועה הרפורמית היה שותף פעיל בהקמת הקיבוצים הרפורמים בערבה, יהל ולוטן^[2]. בשנותיו האחרונות השתתף בהקמת תנועת הנוער "יחד", שמשלבת בתוכה את תנועות הנוער הצופים, יהודה הצעיר ותנועת הנוער הציונית בבריטניה.

ב30 ביוני 2001 נפטר, מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו^[8].

פעילות חינוכית ותרבותית

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אלעד יצר קשרים טובים עם אנשי רוח השייכים לעולם היהודי גם בישראל וגם בחו״ל. אלעד השקיע רבות בניסיון לשלב זרמי יהדות שונים ליהדות סוציאליסטית מתחדשת, כלומר עם התנועה הקיבוצית שבה היה פעיל^[4].

כתב ספר על הקמת קיבוץ יהל, שיצא לאור בשנת 2008, שמונה שנים לאחר מותו. את ההקדמה לספר כתבו הרבנים הרפורמים חיים סקירבל ואליהו אלן לוין^[2]. בהקדמה לספר תואר מצבה של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה כקבוצה היהודית הגדולה ביותר, וההתלבטות שלה בין הנטיה לאוניברסליות שהתבטאה כיהדות כדת, ומקומיות שהתבטאה בתמיכה ביהדות כלאום ובפועל במדינת ישראל ובציונות. פועלו של גדעון אלעד כחיוני ויחודי שבחייו שימש כ״גשר״ בין התנועה הרפורמית לתנועה הקיבוצית. כשהיה מוביל חשיבתי ובפועל של יהדות רפרומית או מתקדמת. מחקרו של אלעד מתאר את מעורבתו האישית והבנתו את התהליך ההיסטורי אותו הוא מתאר. חברי הקיבוצים הרפורמים נתקלו עם בעיות שעמן חבריהם מחוץ למערכת הקיבוצית לא נאלצו להתמודד. קיומם היה אמור לשמש קרן דרך לחבריהם בתפוצות ובקיבוצים הקרויים ״חילוניים״. והרבה ניתן ללמוד מחיבורו זה של אלעד לגבי הקשר בין ישראל והתפוצות^[2].

אלעד גם שימש שליח פעמים רבות כשליח מטעם תנועות נוער ציוניות בצפון אמריקה. בפרק 18 "הגרעין האמריקאי״ בספר, כותב אלעד כי בשנות ה-70 היה האמריקאי-היהודי הממוצע מעורה לחלוטין בחברה האמריקאית. הקבוצה הטבעית לגיוס מועמדים מקרב אלה לקיבוץ היו סטודנטים. לימודי היהדות באוניברסיטאות התרחבו, והיחס של סטודנטים יהודים בחוגים אלה עלה. השייכות שלהם לתרבות האמריקאית וחופש הפעולה הכמעט בלתי מוגבל לבטא את היהדות שלהם שם יצרה קושי אמיתי בלגרום להם לשקול חיים בקיבוץ בארץ ישראל. אחת הסיבות שאיזור הערבה נבחר הוא שזה אחד האיזורים הקשים לישוב בתחומי הקו הירוק. עצם עובדת הישוב בתוך תחומים אלה הוצנעה על ידי המארגנים מהתנועה הרפורמית שרצו להשאר כמה שיותר בקונצנזוס. עם זאת בתנועה הרפורמית עצמה התמיכה ברפורמים ה״חלוציים״ לא היתה מובנת מאליה. ואנשי חינוך תומכי חלוציות כמו גרי קאי, וסטיבן שפר היוו למעשה יוצאים מהכלל שהגדירו אותו, ולא הכלל עצמו ^[2].

בשיחה שנערכה בשנת 1994 בין הרב ריצ׳ארד הירש לגדעון אלעד נאמר כי אחת המטרות היתה להשפיע על קיבוצים אחרים שאינם רפורמים, כלומר להשפיע על התנועה הקיבוצית בכללותה. ובכך להתוות לקיבוצים דרך חיים יהודית מתקדמת בנוסף לאידיאליזם הסוציאליסטי המודרני. בראיון זה שביצע אלעד טען הירש בפניו כי הוא רואה בקיבוצים הרפורמיים כהצלחה. בכך שהם השפיעו לא רק על הקיבוצים ואלה שעברו דרכם אלא על התנועה בכללותה. ברם, החזון המקורי, אליבא דה-הירש, להקניית סגנון חיים יהודי בכלל הקיבוצים לא התממש. עם זאת, הירש טוען שהוא חש נוכחות של קרבה זהותית עם ה״חברים״ מהתנועה הקיבוצית (כגון אלעד)^[9].

אלעד אסף הגדות פסח רבות, והאוסף נתרם לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; האוסף כולל מעל אלף הגדות, בנוסחים מסורתיים ובנוסחים ציוניים לא מסורתיים ואמריקאים לא־אורתודכסיים^[5]. בנוסף, לאלעד ישנו ארכיון, שנמצא באגף הארכיונים האישיים ביד טבנקין^[10].

חיים אישיים

נישא לרותי אלעד לבית קניג בשנת 1953. לזוג לא היו ילדים^[11]. לזכר אחיו, אהוד אלעד, מג"ד בשריון שנפל במלחמת יום הכיפורים, חיבר שיר בשם "מזמור לאהוד" והוציא לאור ספר בשם "אהוד אחי, שריונר" ^[12]. את ההקדמה לספר כתב האלוף במיל. ישראל טל^[13] בספר מתוארים מפגשים של גדעון אלעד עם חבריו של אהוד לחיל השיריון בין היתר ישראל טל שהיה בתקופת יציאת הספר אלוף ומפקד חיל השיריון ובתקופת מלחמת ששת הימים מפקד אוגדה 82 שכללה את חטיבה 7, שמואל גונן (גורודיש) שהיה מח״ט שלו בחטיבה 7, והמ״פים עמרם מצנע, ואביגדור קהלני שלחמו לצידו בקרב הבקעת הגי׳ראדי. בספר מנסה לפענח גדעון את חיי אחיו, מבחינה ערכית ומקצועית כפי שמצטיירים הם מהלוחמים והמפקדים שלחמו לצידו. ובו מתואר דמות של איש קשוח וערכי, ועם זאת בעל רגישות לאנשים שבפיקודו. בשנים האחרונות לפני מלחמת ששת הימים חלה התקרבות ביחסים בין גדעון לאהוד אלעד בעקבות המעבר של אהוד ואישתו חווה לדרום. נפילתו של אהוד הובילה לצער רב להורי אלעד ואביהם נפטר שנים אחדות לאחריה^[3]. בספר מספר גדעון שביקש לזכור את אחיו כי החליט שלא יתן למישהו אחר לעצב את ספר הזכרון לאחיו ושברצונו היה לזכור אותו כאדם, חייל מפקד ומחנך מעבר למליצות גבורה וכך להנציח את האיש והאדם שהיה.

קישורים חיצוניים

גדעון אלעד, באתר קיבוץ חצרים
אורי דרומי, למנוע כפייה, אפילו בכוח, באתר הארץ, 5 ביולי 2001
גדעון אלעד, סמכות הגיור בקיבוץ, מעריב, 4 במרץ 1984
ר. א. ג. ארמקטו, עברית: גדעון אלעד, מספרות אפריקה הכושית, למרחב, 2 בספטמבר 1960

הערות שוליים

^ אמיר רוזנבליט, גרים בקיבוץ חצרים, דבר, 16 במרץ 1983
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Gidon Elad, ?Light In the Arava, ישראל, 2008, עמ' 183-197, 10-11
^ ¹ ² ברוך אידלמן-מודעת פטירה, מעריב, 7 במרץ 1976
^ ¹ ² קיבוץ חצרים, דף גדעון אלעד באתר קיבוץ חצרים, באתר קיבוץ חצרים
^ ¹ ² הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן – אוספים מיוחדים, באתר in.bgu.ac.il
^ מי ומי, על המשמר, 23 בדצמבר 1969
^ גדעון אלעד, דחיית מבצע לא בגלל איל"ן, מעריב, 16 בפברואר 1970
^ גדעון אלעד, באתר שירה עובדת
^ Gidon Elad, Light in the Arava?, ישראל, 2008, עמ' 312-313
^ ארכיונים אישיים, באתר ארכיון יד טבנקין
^ קיבוץ חצרים, רות אלעד דף באתר חצרים, באתר קיבוץ חצרים
^ מזמור לאהוד, באתר שירה עובדת (באנגלית)
^ אהוד אחי שריונר | פארק לטרון, באתר פארק לטרון | יד לשריון, ‏2019-08-26

[[קטגוריה:בוגרי תנועת הצופים בישראל]] [[קטגוריה:אנשי קיבוץ]] [[קטגוריה:חברי קיבוץ]] [[קטגוריה:פעילים בתנועה הקיבוצית]] [[קטגוריה:יהדות רפורמית בישראל: אישים]] [[קטגוריה:אספני ספרים]] [[קטגוריה:אנשי חינוך]]

[1] אמיר רוזנבליט, גרים בקיבוץ חצרים, דבר, 16 במרץ 1983

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Gidon Elad, ?Light In the Arava, ישראל, 2008, עמ' 183-197, 10-11

[:3-3] ¹ ² ברוך אידלמן-מודעת פטירה, מעריב, 7 במרץ 1976

[:1-4] ¹ ² קיבוץ חצרים, דף גדעון אלעד באתר קיבוץ חצרים, באתר קיבוץ חצרים

[:2-5] ¹ ² הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן – אוספים מיוחדים, באתר in.bgu.ac.il

[6] מי ומי, על המשמר, 23 בדצמבר 1969

[7] גדעון אלעד, דחיית מבצע לא בגלל איל"ן, מעריב, 16 בפברואר 1970

[8] גדעון אלעד, באתר שירה עובדת

[9] Gidon Elad, Light in the Arava?, ישראל, 2008, עמ' 312-313

[10] ארכיונים אישיים, באתר ארכיון יד טבנקין

[11] קיבוץ חצרים, רות אלעד דף באתר חצרים, באתר קיבוץ חצרים

[12] מזמור לאהוד, באתר שירה עובדת (באנגלית)

[13] אהוד אחי שריונר | פארק לטרון, באתר פארק לטרון | יד לשריון, ‏2019-08-26

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 | מקום מגורים = קיבוץ חצרים
 | בת זוג = רות אלעד
-| עיסוק = איש חינוך ותרבות, ממקימי קיבוץ יהל
+| עיסוק = איש חינוך ותרבות, ממייסדי קיבוץ חצרים וממקימי קיבוץ יהל
 }}
-'''גדעון אלעד''' ([[1933]]–[[2001]]) היה איש חינוך ותרבות. כיהן מספר פעמים בתור מזכיר קיבוץ [[חצרים]], היה שליח של [[תנועת הבונים|תנועות הנוער הבונים]], [[יהודה הצעיר]], והתנועה הרפורמית לצפון אמריקה, ומזכיר של [[תנועת הצופים]] בישראל{{מקור}}.
+'''גדעון אלעד''' ([[1933]]–[[2001]]) היה איש חינוך ותרבות. כיהן מספר פעמים בתור מזכיר קיבוץ [[חצרים]]<ref>{{דבר|אמיר רוזנבליט|גרים בקיבוץ חצרים|19830316|115}}</ref>, היה שליח של [[תנועת הבונים|תנועות הנוער הבונים]], [[יהודה הצעיר]], והתנועה הרפורמית לצפון אמריקה, ומזכיר של [[תנועת הצופים]] בישראל<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Gidon Elad|שם=?Light In the Arava|מקום הוצאה=ישראל|שנת הוצאה=2008|עמ=183-197, 10-11}}</ref> ממייסדי קיבוץ חצרים בנגב, וממקימי הקיבוץ הרפורמי יהל שבערבה.
 == ביוגרפיה ==
+{{להשלים}}
-אלעד נולד וגדל בכפר סבא ועבר במסגרת גרעין של הצופים לקיבוץ חצרים.
+אלעד נולד בשנת 1933 ב[[רמת הכובש]] לברוך וחנה אידלמן וגדל ב[[כפר סבא]]<ref name=":3">{{מעריב||ברוך אידלמן-מודעת פטירה|19760307|100.3}}</ref>. בנעוריו היה פעיל בתנועות נוער רבות, וכשהגיע לגיל גיוס, בשנת 1951, התגייס ל[[נח"ל]] ועלה עם גרעין הצופים לקיבוץ [[חצרים]], השתייך למיסדיו, ושם השתכן כל חייו.
+לאחר תקופה שבה עבד בענפים החקלאיים בקיבוץ חצרים, פנה לעבודה חינוכית, בה המשיך כל חייו. אלעד הינו בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.hatzerim.org.il/cgi-webaxy/item?290|הכותב=קיבוץ חצרים|כותרת=דף גדעון אלעד באתר קיבוץ חצרים|אתר=קיבוץ חצרים}}</ref>. ואף תרם לה אוסף ההגדות שלו<ref name=":2" />.
-פעל והיה שותף פעיל ומשמעותי בהקמת הקיבוצים [[הרפורמים]] בערבה, [[יהל]] ו[[לוטן]]{{מקור}}.
+בסוף שנת 1969 נבחר לתפקיד המרכז הארצי של הצופים העבריים בישראל<ref>{{על המשמר||מי ומי|19691223|87}}</ref><ref>{{מעריב|גדעון אלעד|דחיית מבצע לא בגלל איל"ן|19700216|200}}</ref>.
+בהיותו גורם מגשר בין התנועה הקיבוצית, הצופים, ו[[יהדות רפורמית|התנועה הרפורמית]] היה שותף פעיל בהקמת הקיבוצים הרפורמים בערבה, [[יהל]] ו[[לוטן]]<ref name=":0" />. בשנותיו האחרונות השתתף בהקמת תנועת הנוער "יחד", שמשלבת בתוכה את תנועות הנוער [[תנועת הצופים|הצופים]], [[יהודה הצעיר]] ותנועת הנוער הציונית בבריטניה.
+ב30 ביוני 2001 נפטר, מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shira-ovedet.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=511757_shira&act=show&dbid=shira_creators&dataid=113272|כותרת=גדעון אלעד|אתר=שירה עובדת|תאריך_וידוא=2024-06-25}}</ref>.
 == פעילות חינוכית ותרבותית ==
+{{להשלים}}אלעד יצר קשרים טובים עם אנשי רוח השייכים לעולם היהודי גם בישראל וגם בחו״ל. אלעד השקיע רבות בניסיון לשלב זרמי יהדות שונים ליהדות סוציאליסטית מתחדשת, כלומר עם התנועה הקיבוצית שבה היה פעיל<ref name=":1" />.
-{{להשלים}}
-כתב ספר על הקמת קיבוץ יהל, שיצא לאור בשנת 2008, שמונה שנים לאחר מותו. את ההקדמה לספר כתבו הרב הרפורמי [[חיים סקירבל]] והרב הרפורמי [[אליהו אלן לוין]]{{הערה|1={{צ-ספר|שם=Light in the Arava? : Yahel - Dialogue and a joint undertaking between the Kibbutz Movement and the Reform Movement|קישור=http://archive.org/details/lightinaravayahe0000elad|מו"ל=Kibbutz Lotan : Tzell Hatamar|שנת הוצאה=2008|ISBN=978-965-555-324-6|מחבר=Gidon Elad}}|כיוון=שמאל}}.
+כתב ספר על הקמת קיבוץ יהל, שיצא לאור בשנת 2008, שמונה שנים לאחר מותו. את ההקדמה לספר כתבו הרבנים הרפורמים [[חיים סקירבל]] ו[[אליהו אלן לוין]]<ref name=":0" />. בהקדמה לספר תואר מצבה של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה כקבוצה היהודית הגדולה ביותר, וההתלבטות שלה בין הנטיה לאוניברסליות שהתבטאה כיהדות כדת, ומקומיות שהתבטאה בתמיכה ביהדות כלאום ובפועל במדינת ישראל ובציונות.  פועלו של גדעון אלעד כחיוני ויחודי שבחייו שימש כ״גשר״ בין התנועה הרפורמית לתנועה הקיבוצית. כשהיה מוביל חשיבתי ובפועל  של יהדות רפרומית או מתקדמת. מחקרו של אלעד מתאר את מעורבתו האישית והבנתו את התהליך ההיסטורי אותו הוא מתאר. חברי הקיבוצים הרפורמים נתקלו עם בעיות שעמן חבריהם מחוץ למערכת הקיבוצית לא נאלצו להתמודד. קיומם היה אמור לשמש קרן דרך לחבריהם בתפוצות ובקיבוצים הקרויים ״חילוניים״. והרבה ניתן ללמוד מחיבורו זה של אלעד לגבי הקשר בין ישראל והתפוצות<ref name=":0" />.
+אלעד גם שימש שליח פעמים רבות כשליח מטעם תנועות נוער ציוניות בצפון אמריקה. בפרק 18 "הגרעין האמריקאי״ בספר, כותב אלעד כי בשנות ה-70 היה האמריקאי-היהודי הממוצע מעורה לחלוטין בחברה האמריקאית. הקבוצה הטבעית לגיוס מועמדים מקרב אלה לקיבוץ היו סטודנטים. לימודי היהדות באוניברסיטאות התרחבו, והיחס של סטודנטים יהודים בחוגים אלה עלה. השייכות שלהם לתרבות האמריקאית וחופש הפעולה הכמעט בלתי מוגבל לבטא את היהדות שלהם שם יצרה קושי אמיתי בלגרום להם לשקול חיים בקיבוץ בארץ ישראל. אחת הסיבות שאיזור הערבה נבחר הוא שזה אחד האיזורים הקשים לישוב בתחומי הקו הירוק. עצם עובדת הישוב בתוך תחומים אלה הוצנעה על ידי המארגנים מהתנועה הרפורמית שרצו להשאר כמה שיותר בקונצנזוס. עם זאת בתנועה הרפורמית עצמה התמיכה ברפורמים ה״חלוציים״ לא היתה מובנת מאליה. ואנשי חינוך תומכי חלוציות כמו גרי קאי, וסטיבן שפר היוו למעשה יוצאים מהכלל שהגדירו אותו, ולא הכלל עצמו <ref name=":0" />.
+בשיחה שנערכה בשנת 1994 בין הרב ריצ׳ארד הירש לגדעון אלעד נאמר כי אחת המטרות היתה להשפיע על קיבוצים אחרים שאינם רפורמים, כלומר להשפיע על התנועה הקיבוצית בכללותה. ובכך להתוות לקיבוצים דרך חיים יהודית מתקדמת בנוסף לאידיאליזם הסוציאליסטי המודרני. בראיון זה שביצע אלעד טען הירש בפניו כי הוא רואה בקיבוצים הרפורמיים כהצלחה. בכך שהם השפיעו לא רק על הקיבוצים ואלה שעברו דרכם אלא על התנועה בכללותה. ברם, החזון המקורי, אליבא דה-הירש, להקניית סגנון חיים יהודי בכלל הקיבוצים לא התממש. עם זאת, הירש טוען שהוא חש נוכחות של קרבה זהותית עם ה״חברים״ מהתנועה הקיבוצית (כגון אלעד)<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gidon Elad|שם=Light in the Arava?|מקום הוצאה=ישראל|שנת הוצאה=2008|עמ=312-313}}</ref>.
-אוסף [[הגדה של פסח|הגדות פסח]] הייחודי{{הבהרה|מה מקור האוסף?}} של אלעד נתרם ל[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]: ״באוסף למעלה מאלף הגדות מסורתיות ושאינן מסורתיות: הגדות בתרגומים לשפות שונות ובנוסחים שונים... בין ההגדות הלא מסורתיות ישנו מגוון גדול וייחודי של הגדות קיבוציות, הגדות של תנועות נוער, בעיקר כאלה הקשורות לציונות הסוציאליסטית, מהארץ ומחו"ל, הגדות של התנועות הלא אורתודכסיות בארצות הברית, הגדות שוויוניות, פמיניסטיות, להט"ב, הגדה צמחונית והגדה של היהודים המשיחיים״<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://in.bgu.ac.il/aranne/Pages/Collections.aspx|כותרת=הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן – אוספים מיוחדים|אתר=in.bgu.ac.il|תאריך_וידוא=2024-06-08}}</ref>.
+אלעד אסף [[הגדה של פסח|הגדות פסח]] רבות, והאוסף נתרם ל[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]; האוסף כולל מעל אלף הגדות, בנוסחים מסורתיים ובנוסחים ציוניים לא מסורתיים ואמריקאים לא־אורתודכסיים<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://in.bgu.ac.il/aranne/Pages/Collections.aspx|כותרת=הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן – אוספים מיוחדים|אתר=in.bgu.ac.il|תאריך_וידוא=2024-06-08}}</ref>. בנוסף, לאלעד ישנו ארכיון, שנמצא באגף הארכיונים האישיים ביד טבנקין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yadtabenkin.org.il/ארכיון/|כותרת=ארכיונים אישיים|אתר=ארכיון יד טבנקין}}</ref>.
 == חיים אישיים ==
-נישא לרותי אלעד{{הבהרה|לבית?}}. לזוג לא היו ילדים.
+נישא לרותי אלעד לבית קניג בשנת 1953. לזוג לא היו ילדים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hatzerim.org.il/cgi-webaxy/item?291|הכותב=קיבוץ חצרים|כותרת=רות אלעד דף באתר חצרים|אתר=אתר קיבוץ חצרים}}</ref>.
-לזכר אחיו, [[אהוד אלעד]], מג"ד בשריון שנפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]], חיבר שיר בשם "מזמור לאהוד" והוציא לאור ספר בשם "אהוד אחי, שריונר" <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shira-ovedet.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/item?3525|כותרת=מזמור לאהוד|אתר=שירה עובדת|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-08}}</ref>. את ההקדמה לספר כתב האלוף במיל. [[ישראל טל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yadlashiryon.com/book_review/אהוד-אחי-שריונר/|כותרת=אהוד אחי שריונר {{!}} פארק לטרון|אתר=פארק לטרון {{!}} יד לשריון|תאריך=2019-08-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-06-08}}</ref>.
+לזכר אחיו, [[אהוד אלעד]], מג"ד בשריון שנפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]], חיבר שיר בשם "מזמור לאהוד" והוציא לאור ספר בשם "אהוד אחי, שריונר" <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shira-ovedet.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/item?3525|כותרת=מזמור לאהוד|אתר=שירה עובדת|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-08}}</ref>. את ההקדמה לספר כתב האלוף במיל. [[ישראל טל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yadlashiryon.com/book_review/אהוד-אחי-שריונר/|כותרת=אהוד אחי שריונר {{!}} פארק לטרון|אתר=פארק לטרון {{!}} יד לשריון|תאריך=2019-08-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-06-08}}</ref> בספר מתוארים מפגשים של גדעון אלעד עם חבריו של אהוד לחיל השיריון בין היתר ישראל טל שהיה בתקופת יציאת הספר אלוף ומפקד חיל השיריון ובתקופת מלחמת ששת הימים מפקד אוגדה 82 שכללה את חטיבה 7, שמואל גונן (גורודיש) שהיה מח״ט שלו בחטיבה 7, והמ״פים עמרם מצנע, ואביגדור קהלני שלחמו לצידו בקרב הבקעת הגי׳ראדי. בספר מנסה לפענח גדעון את חיי אחיו, מבחינה ערכית ומקצועית כפי שמצטיירים הם מהלוחמים והמפקדים שלחמו לצידו. ובו מתואר דמות של איש קשוח וערכי, ועם זאת בעל רגישות לאנשים שבפיקודו. בשנים האחרונות לפני מלחמת ששת הימים חלה התקרבות ביחסים בין גדעון לאהוד אלעד  בעקבות המעבר של אהוד ואישתו חווה לדרום. נפילתו של אהוד הובילה לצער רב להורי אלעד ואביהם נפטר שנים אחדות לאחריה<ref name=":3" />. בספר מספר גדעון שביקש לזכור את אחיו כי החליט שלא יתן למישהו אחר לעצב את ספר הזכרון לאחיו ושברצונו היה לזכור אותו כאדם, חייל מפקד ומחנך מעבר למליצות גבורה וכך להנציח את האיש והאדם שהיה.
 == קישורים חיצוניים ==
 * [https://www.hatzerim.org.il/cgi-webaxy/item?290 גדעון אלעד], באתר קיבוץ חצרים
+* {{הארץ|אורי דרומי|למנוע כפייה, אפילו בכוח|0000017f-f37e-dc28-a17f-ff7f7eb80000|5 ביולי 2001}}
+* {{מעריב|גדעון אלעד|סמכות הגיור בקיבוץ|19840304|85}}
+* {{למרחב|ר. א. ג. ארמקטו, עברית: גדעון אלעד|מספרות אפריקה הכושית|19600902|42}}
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 39: / שורה 54: @@
 [[קטגוריה:חברי קיבוץ]]
 [[קטגוריה:פעילים בתנועה הקיבוצית]]
+[[קטגוריה:יהדות רפורמית בישראל: אישים]]
+[[קטגוריה:אספני ספרים]]
 [[קטגוריה:אנשי חינוך]]</nowiki>