לדלג לתוכן

ליל הקלשונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
 
(38 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין לבלבל עם|ליל הגלשונים|נוכחי=תקיפה שבה נרצחו שלושה חיילי צה"ל בשטח אש 105|אחר=תקיפה (1987) שבה נהרגו חיילים מאש מחבל שחדר לארץ בעזרת [[גלשן אוויר]] סמוך לגבול [[לבנון]]}}
{{אין לבלבל עם|ליל הגלשונים|נוכחי=תקיפה שבה נרצחו שלושה חיילי צה"ל בשטח אש 105|אחר=תקיפה (1987) שבה נהרגו חיילים מאש מחבל שחדר לארץ בעזרת [[גלשן אוויר]] סמוך לגבול [[לבנון]]}}
{{פיגוע טרור
{{פיגוע טרור
|שם=ליל הקלשונים
| שם = ליל הקלשונים
| תמונה = [[File:Night of the Pitchforks 4.jpg|x180px]]
|תאריך=[[14 בפברואר]] [[1992]]
| תאריך = [[14 בפברואר]] [[1992]]
|מקום=מאהל ב[[שטח אש]] 105 שב[[רמות מנשה]]
| מקום = מאהל ב[[שטח אש]] 105 שב[[רמות מנשה]]
|קואורדינטות=
| קואורדינטות =
|סוג=[[פיגוע ירי]]
| סוג = [[פיגוע דקירה]]
|מניע=לאומני
| מניע = לאומני
|נשק=[[סכין|סכינים]], [[גרזן|גרזנים]], ו[[קלשון]]
| נשק = [[סכין|סכינים]], [[גרזן|גרזנים]], ו[[קלשון]]
|הרוגים=3 חיילים
| הרוגים = 3 חיילים
|פצועים=חייל אחד
| פצועים = חייל אחד
|מבצע=3 [[ערבים ישראלים]] תושבי [[מושיריפה]] ו[[אום אל-פחם]] שב[[ואדי עארה]]
| מבצע = 3 [[ערבים ישראלים]] תושבי [[מושיריפה]] ו[[אום אל-פחם]] שב[[ואדי עארה|וואדי עארה]]
|מפה={{ממי}}
| מפה = {{ממי}}
}}
}}
'''ליל הקלשונים''' הוא הכינוי הציבורי לפרשת [[רצח|רציחתם]] של שלושה חיילי [[צה"ל]] על ידי [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]] חברי [[התנועה האסלאמית בישראל|התנועה האסלאמית]] מאזור [[ואדי עארה]], לאחר שחדרו למאהלם באזור [[קיבוץ]] [[גלעד (קיבוץ)|גלעד]] ב-[[14 בפברואר]] [[1992]].
'''ליל הקלשונים''' הוא הכינוי הציבורי לפרשת [[רצח|רציחתם]] של שלושה חיילי [[צה"ל]] על ידי מחבלים [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]] חברי [[התנועה האסלאמית בישראל|התנועה האסלאמית]] מאזור [[ואדי עארה]], לאחר שחדרו למאהלם באזור [[קיבוץ]] [[גלעד (קיבוץ)|גלעד]] ב-[[14 בפברואר]] [[1992]].
ה[[טירון|טירונים]] שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת [[נח"ל|פיקוד הנח"ל]] ב[[בט"ר דותן|מחנה 80]]. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבוע שדאות, שנערך במאהל ב[[שטח אש]] 105 שב[[רמות מנשה]], ממזרח ל[[קיבוץ]] [[גלעד (קיבוץ)|גלעד]].
ה[[טירון|טירונים]] שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת [[נח"ל|פיקוד הנח"ל]] ב[[בט"ר דותן|מחנה 80]]. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבוע [[שדאות]], שנערך במאהל ב[[שטח אש]] 105 שב[[רמות מנשה]], ממזרח לקיבוץ גלעד.


==הרוצחים==
==המחבלים==
חוליית הרוצחים כללה את אבראהים חסן מחמוד, אחמד אע'באריה ומחמד חסן מחמוד, [[ערבים ישראלים]] תושבי [[מושיריפה]] ו[[אום אל-פחם]] שב[[ואדי עארה]]. השלושה גויסו על ידי [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. הם הודו מאוחר יותר בחקירתם כי בשבועות שלפני כן ניסו לחטוף חיילים ב[[צומת מגידו]] ובאזור [[חדרה]] אך לא הצליחו. בשל כך החליטו לתקוף את המאהל. הם ביצעו סיורים מקדימים ותצפיות על המאהל, וגילו כי בלילות שבת נותר במאהל צוות מצומצם בלבד.
חוליית המחבלים כללה את אבראהים חסן מחמוד, אחמד [[אגבאריה]] ומחמד חסן מחמוד, [[ערבים ישראלים]] תושבי [[מושיריפה]] ו[[אום אל-פחם]] שב[[ואדי עארה|וואדי עארה]]. השלושה גויסו על ידי [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. הם הודו מאוחר יותר בחקירתם כי בשבועות שלפני כן ניסו לחטוף חיילים ב[[צומת מגידו]] ובאזור [[חדרה]] אך לא הצליחו. בשל כך החליטו לתקוף את המאהל. הם ביצעו סיורים מקדימים ותצפיות על המאהל, וגילו כי בלילות שבת נותר במאהל צוות מצומצם בלבד.


==האירוע==
==האירוע==
[[קובץ:Night of the Pitchforks 1.jpg|ממוזער|273x273 פיקסלים|אחד מן הגרזנים ששימשו את המחבלים ברצח החיילים]]
בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור ל[[י"א באדר א']] [[תשנ"ב]]), בשעה 23:15, חדרו שלושת הרוצחים למאהל, מצוידים בשני [[גרזן|גרזנים]] שרכשו במיוחד, שלושה [[סכין|סכינים]] ו[[קלשון]]. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו את [[טוראי]] {{יזכור|513353|יורי פרדה}}, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, והרוצחים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראי {{יזכור|513354|יעקב דובינסקי}}, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היו [[עולה חדש|עולים חדשים]] מ[[ברית המועצות]]. הרוצחים נטלו עימם את נשקם של החיילים, [[רובה סער|רובים]] מסוג [[M-16]]. כשיצאו מהאוהל נתקלו ב[[כיתה (צבא)|מפקד הכיתה]], [[רב"ט]] {{יזכור|513355|גיא פרידמן}}, רצחו אותו וגנבו את נשקו, רובה [[גלילון]]. חייל נוסף, עולה מ[[ארגנטינה]], פתח באש, אך סבל מ[[מעצור בנשק]]ו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים של [[חטיבת הנח"ל]] שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, מכיוון שה[[גנרטור חשמלי]] ו[[מכשיר קשר|מכשיר הקשר]] לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הם שהזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו הרוצחים להימלט.
[[קובץ:Night of the Pitchforks 2.jpg|ממוזער|274x274 פיקסלים|הרמטכ"ל [[אהוד ברק]] מבקר בזירת הרצח]]
בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור ל[[י"א באדר א']] [[תשנ"ב]]), בשעה 23:15, חדרו שלושת המחבלים למאהל, מצוידים בשני [[גרזן|גרזנים]] שרכשו במיוחד, שלושה [[סכין|סכינים]] ו[[קלשון]]. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו את [[טוראי]] {{יזכור|513353|יורי פרדה}}, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, המחבלים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראי {{יזכור|513354|יעקב דובינסקי}}, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היו [[עולה חדש|עולים חדשים]] מ[[ברית המועצות]]. המחבלים נטלו עימם את נשקם של החיילים, [[רובה סער|רובים]] מסוג [[M-16]]. כשיצאו מהאוהל נתקלו ב[[מפקד כיתה|מפקד הכיתה]], [[רב"ט]] {{יזכור|513355|גיא פרידמן}}, רצחו אותו ולקחו את נשקו, רובה [[גלילון]]. חייל נוסף, עולה מ[[ארגנטינה]], פתח באש, אך סבל מ[[מעצור בנשק]]ו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים של [[חטיבת הנח"ל]] שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, כיוון שה[[גנרטור חשמלי|גנרטור החשמלי]] ו[[מכשיר קשר|מכשיר הקשר]] לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו המחבלים להימלט.


==חקירת האירוע ולכידת הרוצחים==
==חקירת האירוע ולכידת המחבלים==
מיד לאחר האירוע נעצרו 12 חשודים, אך אלה שוחררו תוך זמן קצר. החקירות התמקדו באום אל פחם, בכפר עין אברהים (שכונה באום אל פחם) וב[[מועאוויה (כפר)|מועאוויה]].
מייד לאחר האירוע נעצרו 12 חשודים, אך אלה שוחררו תוך זמן קצר. החקירות התמקדו באום אל-פחם, בכפר עין אברהים (שכונה באום אל-פחם) וב[[מועאוויה (כפר)|מועאוויה]].


חוקרי האירוע מצאו כי במהלך האירוע נשמט כובעו של אחד מהרוצחים, וחלק מכלי הרצח נותר בזירה. אחד מכלי הרצח היה [[גרזן]], שבבדיקתו הסתבר כי מדובר בסוג של גרזן המיובא לישראל מ[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] על ידי [[יבואן]] אחד בלבד. החוקרים הצליחו לאתר אחד מן הסוחרים שרכשו את הגרזן מהיבואן, ערבי ישראלי, שהודה כי מכר גרזן לאחמד אע'באריה. אע'באריה היה ידוע כאיש דת, והתברר כי הוא נוהג לחבוש כובע כמו זה שנמצא באתר הרצח.
חוקרי האירוע מצאו כי במהלך האירוע נשמט כובעו של אחד המחבלים, וחלק מכלי הרצח נותרו בזירה. אחד מכלי הרצח היה [[גרזן]], שבבדיקתו התברר כי מדובר בסוג של גרזן המיובא לישראל מ[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] על ידי [[יבואן]] אחד בלבד. החוקרים הצליחו לאתר אחד מהסוחרים שרכשו את הגרזן מהיבואן, ערבי ישראלי, שהודה כי מכר גרזן לאחמד אגבאריה. אגבאריה היה ידוע כאיש דת, והתברר כי הוא נוהג לחבוש כובע כמו זה שנמצא באתר הרצח.


כעשרה ימים לאחר הרצח, בלילה שבין [[25 בפברואר|25]] ל-[[26 בפברואר]], פשטה ה[[ימ"מ|יחידה המיוחדת למלחמה בטרור]] (ימ"מ) על בית משפחת אע'באריה. בני הבית הכחישו כל קשר לאירוע, אך במהלך סריקת הבית נמצא בו קיר [[בטון]] טרי שטרם התייבש אשר עורר חשד. לאחר שחפרו בבטון מצאו החוקרים בתוכו את הרובים שנגנבו מהחיילים ופריטים נוספים. אע'באריה כפר בחשדות נגדו, אך לאחר כמה ימי חקירה נשבר, הודה והסגיר את שותפיו. שלושת הרוצחים נידונו לשלוש תקופות [[מאסר עולם]].
כעשרה ימים לאחר הרצח, בלילה שבין [[25 בפברואר|25]] ל-[[26 בפברואר]], פשטה ה[[ימ"מ|יחידה המיוחדת למלחמה בטרור]] (ימ"מ) על בית משפחת אגבאריה. בני הבית הכחישו כל קשר לאירוע, אך במהלך סריקת הבית נמצא בו קיר [[בטון]] טרי שטרם התייבש אשר עורר חשד. לאחר שחפרו בבטון מצאו החוקרים בתוכו את הרובים שנגנבו מהחיילים ופריטים נוספים. אגבאריה כפר בחשדות נגדו, אך לאחר כמה ימי חקירה נשבר, הודה והסגיר את שותפיו. שלושת המחבלים נידונו לשלוש תקופות [[מאסר עולם]].


==בעקבות האירוע==
==בעקבות האירוע==
בעקבות מסקנות [[ועדת חקירה (צה"ל)|ועדת חקירה]] בראשות אלוף [[נחמיה תמרי]], [[עוזר ראש אג"ם]], שחקרה את האירוע, הודחו שני קצינים בכירים שהיו אחראים לאבטחת המחנה.
בעקבות מסקנות [[ועדת חקירה (צה"ל)|ועדת חקירה]] בראשות אלוף [[נחמיה תמרי]], [[עוזר ראש אג"ם]], שחקרה את האירוע, הודחו שני קצינים בכירים שהיו אחראים לאבטחת המחנה.{{הערה|{{חדשות||בעקבות דרח תמרי: הודחו מפקד מחנה 80 ומחנה דותן|19920221|41}}}}


צוות נוסף שמינה הרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], הגיש המלצות לשיפור ה[[אבטחה]] במחנות צה"ל, והרמטכ"ל הורה על מימוש המלצות אלה.{{הערה|{{חדשות|[[אהרון קליין (עיתונאי ישראלי)|אהרן קליין]]|הרמטכ"ל הורה על פעולות מיידיות לאבטחת המחנות|19920218|27}}}}
ב-[[30 באוקטובר]] [[2013]] במסגרת מבצע "הפעימה הרביעית" הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, ביניהם תוכנן גם לשחרר את רוצחי החיילים מליל הקלשונים. בעקבות מחאה של המשפחות השכולות, הוחלט שלא להוציא את שחרור הפעימה הרביעית לפועל.

ב-[[30 באוקטובר]] [[2013]] במסגרת מבצע "הפעימה הרביעית" הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עם [[הרשות הפלסטינית]], בהם תוכנן גם לשחרר את רוצחי החיילים מליל הקלשונים. בעקבות מחאה של המשפחות השכולות, הוחלט שלא להוציא לפועל את שחרור הפעימה הרביעית.

באוגוסט 2021 קבעה [[ועדת שחרורים|ועדת השחרורים]] המיוחדת שאין מקום להמליץ ל[[נשיא המדינה]] על קציבת עונשו של אגבאריה.{{הערה|{{mako|ליה ספילקין|לאחר הפרסום ב-N12: המלצה שלא לקצר את עונשו של המחבל מ"ליל הקלשונים"|5f3fb8f48d42b71027|news-military/2021_q3|8 באוגוסט 2021}}}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 39: שורה 46:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Night of the Pitchforks}}
* {{חדשות||קצינים בצה״ל: מבחינת המחבלים, זה הישג גדול|1992/02/16|3}}
* {{ynet|ירון דרוקמן|ליל הקלשונים והמחבלים שמועמדים לשחרור|4488320|15 בפברואר 2014}}
* {{ynet|ירון דרוקמן|ליל הקלשונים והמחבלים שמועמדים לשחרור|4488320|15 בפברואר 2014}}
* ד"ר [[אמיר גילת]], [https://web.archive.org/web/20170407143843/http://www.nowtv.co.il/video/wadiaara-jihad/ מסע הג׳יהאד של האחים מוואדי עארה]
* ד"ר [[אמיר גילת]], [https://web.archive.org/web/20170407143843/http://www.nowtv.co.il/video/wadiaara-jihad/ מסע הג׳יהאד של האחים מוואדי עארה]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פיגועי טרור בולטים נגד ישראלים בשנות ה-90 של המאה ה-20}}
{{פיגועי טרור בולטים נגד ישראלים בשנות ה-90 של המאה ה-20}}


[[קטגוריה:צה"ל: פגיעות מפעולות טרור]]
[[קטגוריה:צה"ל: פגיעות מפעולות טרור]]
[[קטגוריה:ערביי ישראל]]
[[קטגוריה:טרור ערבי בישראל]]
[[קטגוריה:1992 בישראל]]
[[קטגוריה:1992 בישראל]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור בישראל ב-1992]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור בישראל ב-1992]]
[[קטגוריה:ישראל: פיגועי דקירה]]
[[קטגוריה:ישראל: פיגועי דקירה]]
[[קטגוריה:גלעד (קיבוץ)]]
[[קטגוריה:ישראל: פיגועי גרזן]]
[[קטגוריה:פיגועים שבוצעו על ידי ערבים-ישראלים]]
[[קטגוריה:אירועי דקירה המוניים]]

גרסה אחרונה מ־15:50, 9 באוגוסט 2024

ליל הקלשונים
תאריך 14 בפברואר 1992
מקום מאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה
קואורדינטות 32°34′07″N 35°07′24″E / 32.568576°N 35.123323°E / 32.568576; 35.123323
סוג פיגוע דקירה
נשק סכינים, גרזנים, וקלשון
הרוגים 3 חיילים
פצועים חייל אחד
מבצע 3 ערבים ישראלים תושבי מושיריפה ואום אל-פחם שבוואדי עארה
מניע לאומני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליל הקלשונים הוא הכינוי הציבורי לפרשת רציחתם של שלושה חיילי צה"ל על ידי מחבלים ערבים ישראלים חברי התנועה האסלאמית מאזור ואדי עארה, לאחר שחדרו למאהלם באזור קיבוץ גלעד ב-14 בפברואר 1992. הטירונים שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת פיקוד הנח"ל במחנה 80. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבוע שדאות, שנערך במאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה, ממזרח לקיבוץ גלעד.

חוליית המחבלים כללה את אבראהים חסן מחמוד, אחמד אגבאריה ומחמד חסן מחמוד, ערבים ישראלים תושבי מושיריפה ואום אל-פחם שבוואדי עארה. השלושה גויסו על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הם הודו מאוחר יותר בחקירתם כי בשבועות שלפני כן ניסו לחטוף חיילים בצומת מגידו ובאזור חדרה אך לא הצליחו. בשל כך החליטו לתקוף את המאהל. הם ביצעו סיורים מקדימים ותצפיות על המאהל, וגילו כי בלילות שבת נותר במאהל צוות מצומצם בלבד.

אחד מן הגרזנים ששימשו את המחבלים ברצח החיילים
הרמטכ"ל אהוד ברק מבקר בזירת הרצח

בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור לי"א באדר א' תשנ"ב), בשעה 23:15, חדרו שלושת המחבלים למאהל, מצוידים בשני גרזנים שרכשו במיוחד, שלושה סכינים וקלשון. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו את טוראי יורי פרדה, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, המחבלים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראי יעקב דובינסקי, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היו עולים חדשים מברית המועצות. המחבלים נטלו עימם את נשקם של החיילים, רובים מסוג M-16. כשיצאו מהאוהל נתקלו במפקד הכיתה, רב"ט גיא פרידמן, רצחו אותו ולקחו את נשקו, רובה גלילון. חייל נוסף, עולה מארגנטינה, פתח באש, אך סבל ממעצור בנשקו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים של חטיבת הנח"ל שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, כיוון שהגנרטור החשמלי ומכשיר הקשר לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו המחבלים להימלט.

חקירת האירוע ולכידת המחבלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייד לאחר האירוע נעצרו 12 חשודים, אך אלה שוחררו תוך זמן קצר. החקירות התמקדו באום אל-פחם, בכפר עין אברהים (שכונה באום אל-פחם) ובמועאוויה.

חוקרי האירוע מצאו כי במהלך האירוע נשמט כובעו של אחד המחבלים, וחלק מכלי הרצח נותרו בזירה. אחד מכלי הרצח היה גרזן, שבבדיקתו התברר כי מדובר בסוג של גרזן המיובא לישראל מסין על ידי יבואן אחד בלבד. החוקרים הצליחו לאתר אחד מהסוחרים שרכשו את הגרזן מהיבואן, ערבי ישראלי, שהודה כי מכר גרזן לאחמד אגבאריה. אגבאריה היה ידוע כאיש דת, והתברר כי הוא נוהג לחבוש כובע כמו זה שנמצא באתר הרצח.

כעשרה ימים לאחר הרצח, בלילה שבין 25 ל-26 בפברואר, פשטה היחידה המיוחדת למלחמה בטרור (ימ"מ) על בית משפחת אגבאריה. בני הבית הכחישו כל קשר לאירוע, אך במהלך סריקת הבית נמצא בו קיר בטון טרי שטרם התייבש אשר עורר חשד. לאחר שחפרו בבטון מצאו החוקרים בתוכו את הרובים שנגנבו מהחיילים ופריטים נוספים. אגבאריה כפר בחשדות נגדו, אך לאחר כמה ימי חקירה נשבר, הודה והסגיר את שותפיו. שלושת המחבלים נידונו לשלוש תקופות מאסר עולם.

בעקבות האירוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מסקנות ועדת חקירה בראשות אלוף נחמיה תמרי, עוזר ראש אג"ם, שחקרה את האירוע, הודחו שני קצינים בכירים שהיו אחראים לאבטחת המחנה.[1]

צוות נוסף שמינה הרמטכ"ל, אהוד ברק, הגיש המלצות לשיפור האבטחה במחנות צה"ל, והרמטכ"ל הורה על מימוש המלצות אלה.[2]

ב-30 באוקטובר 2013 במסגרת מבצע "הפעימה הרביעית" הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, בהם תוכנן גם לשחרר את רוצחי החיילים מליל הקלשונים. בעקבות מחאה של המשפחות השכולות, הוחלט שלא להוציא לפועל את שחרור הפעימה הרביעית.

באוגוסט 2021 קבעה ועדת השחרורים המיוחדת שאין מקום להמליץ לנשיא המדינה על קציבת עונשו של אגבאריה.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כרמי גילון, שב"כ בין הקרעים (עורך: רמי טל). הוצאת משכל, תל אביב, 2000.
  • נחמן שי (עורך), ביטחון 50: צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון. אלפא תקשורת, בני ברק, תשנ"ח 1998

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליל הקלשונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]