ויטמין D – הבדלי גרסאות
←עודף ויטמין D: קישור מיותר. |
קישורים פנימיים |
||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ערך מורחב|מחסור בוויטמין D}} |
{{ערך מורחב|מחסור בוויטמין D}} |
||
ה[[מחלה]] הנפוצה והידועה ביותר הנגרמת כתוצאה מ[[מחסור בוויטמין D]] בילדים היא [[רככת]] (ב[[אנגלית]]: Rickets) ובמבוגרים [[דלדול עצם]] (באנגלית: Osteoporosis) ו[[אוסטיאומלציה]] (באנגלית: Osteomalacia) האחת קשורה לבריחת סידן והשנייה מגלמת מצב בו העצם לא מתחדשת בצורה טובה, כתוצאה ממחסור חמור בוויטמין D, שתיהן מחלות [[מטבוליזם|מטבוליות]] נפוצות ביותר, הגורמות להתרככות של ה[[עצם|עצמות]] ולהתעקמותן. |
ה[[מחלה]] הנפוצה והידועה ביותר הנגרמת כתוצאה מ[[מחסור בוויטמין D]] בילדים היא [[רככת]] (ב[[אנגלית]]: Rickets) ובמבוגרים [[דלדול עצם]] (באנגלית: Osteoporosis) ו[[אוסטיאומלציה]] (באנגלית: Osteomalacia) האחת קשורה לבריחת סידן והשנייה מגלמת מצב בו העצם לא מתחדשת בצורה טובה, כתוצאה ממחסור חמור בוויטמין D, שתיהן מחלות [[מטבוליזם|מטבוליות]] נפוצות ביותר, הגורמות להתרככות של ה[[עצם|עצמות]] ולהתעקמותן. |
||
בעבר הייתה הרככת מחלה שכיחה ביותר בכל העולם, בעיקר בילדים. שכיחותה במדינות המערב פחתה בשיעור ניכר עם הנהגת ההוספה של הוויטמין למזון. סקירת [[מטא-אנליזה|מטא אנליזה]] שנערכה בידי [[שירות הבריאות הלאומי]] הבריטי, הראתה שנטילת תוסף במקרה של מחסור ויטמין D בגיל מבוגר |
בעבר הייתה הרככת מחלה שכיחה ביותר בכל העולם, בעיקר בילדים. שכיחותה במדינות המערב פחתה בשיעור ניכר עם הנהגת ההוספה של הוויטמין למזון. סקירת [[מטא-אנליזה|מטא אנליזה]] שנערכה בידי [[שירות הבריאות הלאומי]] הבריטי, הראתה שנטילת תוסף במקרה של מחסור ויטמין D בגיל מבוגר מפחיתה במעט את הסיכוי לתמותה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nhs.uk/news/food-and-diet/does-vitamin-d-reduce-mortality/|הכותב=|כותרת=Does vitamin D reduce mortality?|אתר=[[שירות הבריאות הלאומי]]|תאריך=}}</ref> |
||
במחקר שפורסם בירחון המדעי [[Science]] בשנת 2021 נמצא כי מחסור בוויטמין D קשור לעלייה בסיכון ל[[התמכרות לאופיואידים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.science.org/doi/full/10.1126/sciadv.abe4577|הכותב=|כותרת=Vitamin D deficiency exacerbates UV/endorphin and opioid addiction|אתר=[[ירחון Science]]|תאריך=}}</ref>. בבני האדם עם מחסור בוויטמין D, הסיכון להתמכר לאופיואידים היה גבוה יותר. בעכברים שקיבלו מורפיום, מחסור תזונתי בוויטמין D גרם לפיתוח התנהגויות על המעידות על התמכרות חמורה יותר למורפיום, בהשוואה לעכברים עם רמה תקינה של ויטמין D. המנגנון המוצע להחמרת ההתמכרות לאופיואידים בהקשר של מחסור בוויטמין D בבני אדם ובעכברים היא שבזמן מחסור בוויטמין D, חשיפה לשמש הופכת לממכרת כדי לעודד חשיפה נוספת לשמש על מנת לשחזר רמה תקינה של ויטמין D. לכן, תחת מחסור בוויטמין D, [[מערכת החיזוק]] של המוח רגישה יותר ל[[אנדורפין|אנדורפינים]], ולכן רגישה יותר גם ל[[אופיואיד|אופיואידים]] - אך בניגוד לחשיפה לשמש, שימוש באופיואידים לא מעלה ריכוז ויטמין D בדם, ולכן יוצר מעגל התמכרות שלא קיים עם חשיפה לשמש, שכן חשיפה לשמש מגבילה את האופן הממכר של עצמה במנגנון משוב שלילי עקב העלאת רמת ויטמין D, שמפחית את רגישותה של [[מערכת החיזוק]] במוח לאנדורפינים ואופיואידים. |
|||
בישראל נמצאה שכיחות גבוהה של חוסר בוויטמין D בקרב נשים [[חרדי]]ות שחשיפת עורן לשמש מועטה עקב הלכות [[צניעות]],{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Infomed.co.il|אתר=Infomed|כתובת=https://www.infomed.co.il/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}{{הערה|שם=sunsmart|{{קישור כללי|כותרת=חכמים בשמש, האמנם?|כתובת=http://www.vitamind.co.il/sunsmart|תאריך=נובמבר 2007|מידע נוסף=באתר "ויטמין D"}}}} ובקרב [[בחור ישיבה|בחורי ישיבה]] חרדים.{{הערה|{{ערוץ7||תלמידי ישיבה סובלים מחסר בויטמין D|180942|28 באוקטובר 2008}}}} |
בישראל נמצאה שכיחות גבוהה של חוסר בוויטמין D בקרב נשים [[חרדי]]ות שחשיפת עורן לשמש מועטה עקב הלכות [[צניעות]],{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Infomed.co.il|אתר=Infomed|כתובת=https://www.infomed.co.il/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}{{הערה|שם=sunsmart|{{קישור כללי|כותרת=חכמים בשמש, האמנם?|כתובת=http://www.vitamind.co.il/sunsmart|תאריך=נובמבר 2007|מידע נוסף=באתר "ויטמין D"}}}} ובקרב [[בחור ישיבה|בחורי ישיבה]] חרדים.{{הערה|{{ערוץ7||תלמידי ישיבה סובלים מחסר בויטמין D|180942|28 באוקטובר 2008}}}} |
||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Vitamin D|ויקימילון=ויטמין D}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Vitamin D|ויקימילון=ויטמין D}} |
||
*{{דוידסון|שקד אשכנזי|הוויטמין של השמש|askexpert/הוויטמין-של-השמש|29 ביולי 2017}} |
*{{דוידסון|שקד אשכנזי|הוויטמין של השמש|askexpert/הוויטמין-של-השמש|29 ביולי 2017}} |
||
*{{דוידסון|אשד לין|לעולם בעקבות השמש|sciencepanorama/לעולם-בעקבות-השמש-0|10 באוגוסט 2023}} |
|||
*{{וואלה!|ענת טימין|ויטמין השמש: חשיבותו של ויטמין D|2766912|21 ביולי 2014}} |
|||
*[https://www.nhs.uk/news/lifestyle-and-exercise/news-analysis-health-claims-about-vitamin-d-examined/ סקירה על ויטמין D], באתר [[שירות הבריאות הלאומי]] {{אנגלית}} |
*[https://www.nhs.uk/news/lifestyle-and-exercise/news-analysis-health-claims-about-vitamin-d-examined/ סקירה על ויטמין D], באתר [[שירות הבריאות הלאומי]] {{אנגלית}} |
||
*[http://nadir.nilu.no/~olaeng/fastrt/VitD_quartMED.html מחשבון הזמן הנצרך לחשיפה לשמש על מנת לספק את תצרוכת ויטמין D] {{אנגלית}} |
*[http://nadir.nilu.no/~olaeng/fastrt/VitD_quartMED.html מחשבון הזמן הנצרך לחשיפה לשמש על מנת לספק את תצרוכת ויטמין D] {{אנגלית}} |
||
גרסה אחרונה מ־12:46, 26 באוגוסט 2024
 | |
| מספר CAS | 1406-16-2 |
|---|---|
  | |
ויטמין D הוא קבוצה של חמש תרכובות מסיסות בשמן המסייעות למאזן תקין של משק הסידן והזרחן בגוף האדם. לוויטמין D מיוחסות השפעות מהותיות רבות, ומחקרים רבים מנסים לשפוך אור על מידת ההשפעה שלו ועל טיבה. קבוצת התרכובות התגלתה על ידי אלמר מקקולום בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, והוא העניק להן את השם "ויטמין D".
ייצור ויטמין D
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגוף מסוגל להרכיב בעצמו חלק מהתרכובות, ואלה אינן נחשבות לוויטמין במובן הקלאסי של המונח, שכן ויטמין מוגדר על ידי רבים כחומר שהגוף אינו מסוגל לייצר ויש לצרוך אותו במזון,[1] עובדה זו לא הייתה ידועה בעבר, והשם ויטמין D השתמר. חמש התרכובות מסומנות מ-D1 עד D5 וההבדלים ביניהן מזעריים (הבדל של אטום מימן בודד או קשר קוולנטי כפול במקום יחיד, לדוגמה).
ככל שצבע העור בהיר יותר וככל שלא מקבלים כוויית שמש, תאי העור מסוגלים להפוך כולסטרול המצוי בעור לוויטמין D באמצעות חשיפה ישירה לקרינה על-סגולה (UV) מסוג UV-B (גל בינוני, להבדיל מ-UV-A ומ-UV-C). קרינה זו מסופקת על ידי השמש כשמדד קרינה אולטרה סגולה, המודד את חוזק קרינת השמש, נמצא מעל לרמה 3, כלומר למשך שעות מעטות בכל יום. לא ניתן להגיע למנת יתר של הוויטמין מחשיפה לשמש כיוון שהעור מפסיק לייצר את הוויטמין.
זווית השמש בשמים ועוצמת הקרינה הנגזרת ממנה תלויה בקו הרוחב הגאוגרפי, כיוון שהוא קובע עד כמה תסונן הקרינה על ידי האטמוספירה. באזור קו המשווה קרני השמש מגיעות לקרקע בזווית הקרובה ל־90 מעלות, כך שהן עוברות את המרחק הקצר ביותר דרך האטמוספירה, בעוד שבמקומות המתרחקים מקו המשווה זווית קרני השמש קטנה, במיוחד בחורף, והמרחק שהן עוברות באטמוספירה גדל. ואכן בארצות הרחוקות מקו המשווה קשה יותר לספק לגוף את כמות הוויטמין הדרושה באמצעות אור השמש בלבד; בארצות הצפון והדרום הרחוק הדבר כמעט ואינו אפשרי בחורף. מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בוויטמין D אכן מתרחשות בתדירות גבוהה יותר באזורים אלו בחורף.
צבע העור משפיע על יעילות יצירת הוויטמין בחשיפה לקרינה על-סגולה בגלל המלנין, צבען התורם לצבע עור כהה, שחוסם את מרבית הקרינה העל-סגולה. חוסר בוויטמין D אכן נפוץ יותר אצל כהי-עור. באוסטרליה, למשל, שבה קיימת מודעות גבוהה לשימוש בתכשירי הגנה, עקב החור באוזון הנמצא מעל ליבשת זו והגורם לרמות גבוהות של קרינה על-סגולה, נפוצות יותר מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בוויטמין D. ייתכן שהסיבה האבולוציונית שהעור של תושבי ארצות הרחוקות מקו המשווה, כגון מדינות סקנדינביה, הוא בהיר היא שכך מתאפשר ייצור הוויטמין גם בתנאי האור המועטים בחורף של אזורים אלו.
מחסור בוויטמין D
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מחסור בוויטמין D
המחלה הנפוצה והידועה ביותר הנגרמת כתוצאה ממחסור בוויטמין D בילדים היא רככת (באנגלית: Rickets) ובמבוגרים דלדול עצם (באנגלית: Osteoporosis) ואוסטיאומלציה (באנגלית: Osteomalacia) האחת קשורה לבריחת סידן והשנייה מגלמת מצב בו העצם לא מתחדשת בצורה טובה, כתוצאה ממחסור חמור בוויטמין D, שתיהן מחלות מטבוליות נפוצות ביותר, הגורמות להתרככות של העצמות ולהתעקמותן. בעבר הייתה הרככת מחלה שכיחה ביותר בכל העולם, בעיקר בילדים. שכיחותה במדינות המערב פחתה בשיעור ניכר עם הנהגת ההוספה של הוויטמין למזון. סקירת מטא אנליזה שנערכה בידי שירות הבריאות הלאומי הבריטי, הראתה שנטילת תוסף במקרה של מחסור ויטמין D בגיל מבוגר מפחיתה במעט את הסיכוי לתמותה.[2]
במחקר שפורסם בירחון המדעי Science בשנת 2021 נמצא כי מחסור בוויטמין D קשור לעלייה בסיכון להתמכרות לאופיואידים[3]. בבני האדם עם מחסור בוויטמין D, הסיכון להתמכר לאופיואידים היה גבוה יותר. בעכברים שקיבלו מורפיום, מחסור תזונתי בוויטמין D גרם לפיתוח התנהגויות על המעידות על התמכרות חמורה יותר למורפיום, בהשוואה לעכברים עם רמה תקינה של ויטמין D. המנגנון המוצע להחמרת ההתמכרות לאופיואידים בהקשר של מחסור בוויטמין D בבני אדם ובעכברים היא שבזמן מחסור בוויטמין D, חשיפה לשמש הופכת לממכרת כדי לעודד חשיפה נוספת לשמש על מנת לשחזר רמה תקינה של ויטמין D. לכן, תחת מחסור בוויטמין D, מערכת החיזוק של המוח רגישה יותר לאנדורפינים, ולכן רגישה יותר גם לאופיואידים - אך בניגוד לחשיפה לשמש, שימוש באופיואידים לא מעלה ריכוז ויטמין D בדם, ולכן יוצר מעגל התמכרות שלא קיים עם חשיפה לשמש, שכן חשיפה לשמש מגבילה את האופן הממכר של עצמה במנגנון משוב שלילי עקב העלאת רמת ויטמין D, שמפחית את רגישותה של מערכת החיזוק במוח לאנדורפינים ואופיואידים.
בישראל נמצאה שכיחות גבוהה של חוסר בוויטמין D בקרב נשים חרדיות שחשיפת עורן לשמש מועטה עקב הלכות צניעות,[4][5] ובקרב בחורי ישיבה חרדים.[6] במחקר שנערך בצה"ל נמצא ריבוי מקרי שברי מאמץ בקרב חיילים שלהם רמת ויטמין D נמוכה.[5][7]
משרד הבריאות ממליץ על מתן ויטמין D3 לכלל התינוקות ללא קשר לסוג המזון שהם מקבלים, החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם, בכמות של 400 יחב"ל (יחידות בינלאומיות) ליום.[8] הסיבה היא כיוון שמומלץ שהתינוק לא ייחשף יותר מדי לשמש.[8]
הוספת ויטמין D למזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות רבות נוהגים להוסיף ויטמין D למוצרי מזון שונים. ויטמין D נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד ובכמות מועטה: בשמן דגים, בדגים עתירי-שומן (סלמון, סרדינים, צלופחים) ובמידה פחותה בביצים ובכבד עוף.
טיפול בתכשירי וויטמין D
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד בולט להנחה המקובלת, טיפול במינון גבוה של ויטמין D גרם לעליה בנפילות ובשברים בנשים בסיכון שהשתתפו במחקר עם הקצאה אקראית בהשוואה לפלצבו.[9] כח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת עדכן באפריל 2018 את ההמלצה לגבי ויטמין D, סידן או תוסף-משולב למניעה ראשונית של שברים לאנשים הגרים בקהילה: מומלץ להימנע מתוספת יומית של עד 400 יחידות של ויטמין D ושל עד 1000 מ"ג סידן למניעה ראשונית של שברים בקרב נשים לאחר גיל המעבר - תוספת כזו עלולה לגרום לעליה בשכיחות אבני כליה וכלל לא הפחיתה סיכון לשברים בעצמות.[10] מחקר שבחן תוצאות סך המחקרים על השפעת תוספי תזונה שונים על מחלות לב וכלי דם מצא כי תוספי ויטמין D וסידן העלו את הסיכון לשבץ מוחי בכ-17%.[11]
למרות מחקרים המקשרים ויטמין D לחיזוק מערכת החיסון,[12][13] סקירה משנת 2013 של שירות הבריאות הלאומי הבריטי בדקה את האפקטיביות של ויטמין D בהשוואה לטענות שיווקיות שונות המציגות אותו, לעיתים, כ"תרופת פלא" היכולה לרפא מגוון רחב של מחלות. מסקנות הסקירה היו שרבות מהטענות אינן נכונות, ושהחשיבות של תוספי ויטמין D משמעותית הרבה פחות לעומת קיום אורח חיים המאזן או מפריע לכמות הרצויה של הוויטמין בגוף.[14]
תחקיר ניו-יורק טיימס מ-18.8.2018 מצביע על ד"ר מיכאל הוליק (Michael F. Holick) - שעל עבודותיו בוססו שיטות מדידה וטיפולים במחלות הקשורות בחסר ויטמין D, ושפיקח על המלצותיהם של מוסדות רפואיים ופעל להגברת תוספות בוויטמין D - כמי שקיבל תמיכה כספית מסיבית מחברות תרופות המייצרות קפסולות ויטמינים, מאחת המעבדות המסחריות הגדולות בארצות הברית ומיצרני מיטות-שיזוף.[15]
עודף ויטמין D
[עריכת קוד מקור | עריכה]עודף ויטמין D עלול לגרום לשלל מחלות. ויטמין D אף הוא מקבוצת הוויטמינים שעודף צריכתם מוביל להרעלת ויטמינים. עודף סידן בדם מעודד ייצור אבני כליות אשר עלול להוביל לכשל כלייתי, שקיעת סידן ברקמות השונות: כלי דם, כליות, לב, ריאות. תופעות נוספות: התייבשות, הקאות, ירידה במשקל ועצירות. במחלות מסוימות כמו מיאלומה או סרקוידוזיס, הרקמות החולות משפעלות את הוויטמין, ורמות גבוהות של ויטמין D בדם עשוי ללמדנו על הימצאותן של מחלות אלו.
גורם גידול פיברובלסטי-23 מופרש על ידי תאי עצם אוסטיאוציטים כתגובה לרמת ויטמין D גבוהה ופועל על הכליות להפחתת רמת הזרחן בדם על ידי הפרשתו בשתן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שקד אשכנזי, הוויטמין של השמש, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 ביולי 2017
- אשד לין, לעולם בעקבות השמש, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 באוגוסט 2023
- סקירה על ויטמין D, באתר שירות הבריאות הלאומי (באנגלית)
- מחשבון הזמן הנצרך לחשיפה לשמש על מנת לספק את תצרוכת ויטמין D (באנגלית)
- ויטמין D, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ויטמין D, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ M. Jane Heinig, "Vitamin D and the Breastfed Infant: Controversies and Concerns", Journal of Human Lactation, Vol. 19, No. 3, 247-249 (2003)
- ^ Does vitamin D reduce mortality?, שירות הבריאות הלאומי
- ^ Vitamin D deficiency exacerbates UV/endorphin and opioid addiction, ירחון Science
- ^ Infomed.co.il, Infomed
- ^ 1 2 חכמים בשמש, האמנם?, באתר "ויטמין D", נובמבר 2007
- ^ תלמידי ישיבה סובלים מחסר בויטמין D, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2008
- ^ סקר: הישראלים לא מכירים את ויטמין D, באתר BEOK
- ^ 1 2 https://www.health.gov.il/Subjects/infants/care/Pages/VitaminD.aspx
- ^ Kerrie M. Sanders, Amanda L. Stuart, Elizabeth J. Williamson, Julie A. Simpson, Annual high-dose oral vitamin D and falls and fractures in older women: a randomized controlled trial, JAMA 303, 2010-05-12, עמ' 1815–1822 doi: 10.1001/jama.2010.594
- ^ Meera Viswanathan, Manny Coker-Schwimmer, Erin LeBlanc, Margaret Gourlay, Vitamin D, Calcium, or Combined Supplementation for the Primary Prevention of Fractures in Community-Dwelling Adults: Evidence Report and Systematic Review for the US Preventive Services Task Force, JAMA 319, 2018-04-17, עמ' 1600–1612 doi: 10.1001/jama.2017.21640
- ^ Safi U. Khan, Muhammad U. Khan, Haris Riaz, Shahul Valavoor, Effects of Nutritional Supplements and Dietary Interventions on Cardiovascular Outcomes: An Umbrella Review and Evidence Map, Annals of Internal Medicine 171, 08 06, 2019, עמ' 190–198 doi: 10.7326/M19-0341
- ^ עידו קיפר, האם ויטמין D מגן מקורונה?, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 באוגוסט 2020
- ^ Vitamin D: modulator of the immune system, sciencedirect
- ^ News analysis: Health claims about vitamin D examined, שירות הבריאות הלאומי
- ^ Szabo, Liz (2018-08-18). "Vitamin D, the Sunshine Supplement, Has Shadowy Money Behind It". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-12-19.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.