ברתולומאיוס שפרנגר – הבדלי גרסאות
Havang(nl) (שיחה | תרומות) מ (GR) File renamed: File:Bartholomäus Spranger 001.jpg → File:Bartholomeus Spranger - Angelica and Medoro.jpg Criterion 2 (meaningless or ambiguous name) · correct title |
מ הוספת קישור לארמון הדוג'ה |
||
(15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ |
{{לשכתב|מתורגם בצורה לא טובה, ניסוחים בלתי אנציקלופדיים, דורש ויקיזציה, הפניות תקינות|נושא=אמנות|כל הערך=כן}} |
||
{{אמן |
{{אמן |
||
|שם= |
|שם= |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
|תחום יצירה= |
|תחום יצירה= |
||
|זרם באמנות= |
|זרם באמנות= |
||
|משפיעים= |
|||
|מושפעים= |
|מושפעים= |
||
|יצירות ידועות= |
|יצירות ידועות= |
||
שורה 19: | שורה 18: | ||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Bartholomäus Spranger 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שפרנגר, ציור עצמי]] |
[[קובץ:Bartholomäus Spranger 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שפרנגר, ציור עצמי]] |
||
'''ברתולומאיוס שפרנגר''' (ב[[הולנדית]]: Bartholomeus Spranger; {{כ}}[[21 במרץ]] [[1546]] |
'''ברתולומאיוס שפרנגר''' (ב[[הולנדית]]: '''Bartholomeus Spranger'''; {{כ}}[[21 במרץ]] [[1546]] – [[27 ביוני]] [[1611]]) היה [[צייר]] [[פלמי]], שהתפרסם גם כ[[שרטט]], [[פסל (מקצוע)|פסל]] ו[[תחריט|חרט]] והיה צייר מבוקש בחצרות [[מלך|מלכים]] ו[[קיסר]]ים. |
||
שירת [[קרדינל]], [[אפיפיור]], ושני [[מלכים וקיסרים גרמניים|קיסרים רומיים קדושים]], כאשר שיא הקריירה שלו כצייר הבית של [[רודולף השני]] ששלט ב[[פראג]]. |
שירת [[קרדינל]], [[אפיפיור]], ושני [[מלכים וקיסרים גרמניים|קיסרים רומיים קדושים]], כאשר שיא הקריירה שלו היה כצייר הבית של [[רודולף השני]] ששלט ב[[פראג]]. |
||
ברתולומאיוס שפרנגר מופיע במספר אוספים. הוא מוגדר כאחד מאמני ה[[מנייריזם]] הצפוניים המשמעותי ביותר בדורו. |
ברתולומאיוס שפרנגר מופיע במספר אוספים. הוא מוגדר כאחד מאמני ה[[מנייריזם]] הצפוניים המשמעותי ביותר בדורו. |
||
== |
== ביוגרפיה == |
||
שפרנגר נולד למשפחת סוחרים ב[[אנטוורפן]] ונמשך מילדותו ל[[אמנות]]. הוא השתלם אצל [[אמנים]] מגוונים שהשאירו חותם על עבודתו. בילדותו עבד כ[[שוליה]] אצל ציירים פלמים שפעלו באנטוורפן עיר הולדתו: [[קולין ונדאם]] (1530/35 – 1573 או 1576; Cornelis van Dalem) ו[[ז'אן מנדג'ין]] (1500 – 1560 Jan Mandijn ובהמשך גם אצל הצייר ההולנדי [[פרנץ מוסטארט]] (Frans Mostaert ; |
שפרנגר נולד למשפחת סוחרים ב[[אנטוורפן]] ונמשך מילדותו ל[[אמנות]]. הוא השתלם אצל [[אמנים]] מגוונים שהשאירו חותם על עבודתו. בילדותו עבד כ[[שוליה]] אצל ציירים פלמים שפעלו באנטוורפן עיר הולדתו: [[קולין ונדאם]] (1530/35 – 1573 או 1576; Cornelis van Dalem) ו[[ז'אן מנדג'ין]] (1500 – 1560 Jan Mandijn ובהמשך גם אצל הצייר ההולנדי [[פרנץ מוסטארט]] (Frans Mostaert ;1528–1509) כל השלושה מוגדרים כ[[ציור נוף|ציירי נוף]]. |
||
בהתאם למקובל בקרב הציירים של תקופת ה[[רנסאנס]] שפרנגר התמודד עם יצירות מוערכות והעתיק, כאתגר שמפתח כישורי ציור, מעבודותיהם של הצייר הפלמי [[פרנץ דה ורינדט]] (1517,–1570), המכונה [[פלוריס]] (Floris) ומעבודותיו של הצייר האיטלקי [[ג'ירולמו פרנצ'סקו מריה מצולה]] {{אנ|Girolamo Francesco Maria Mazzola}}. |
בהתאם למקובל בקרב הציירים של תקופת ה[[רנסאנס]] שפרנגר התמודד עם יצירות מוערכות והעתיק, כאתגר שמפתח כישורי ציור, מעבודותיהם של הצייר הפלמי [[פרנץ דה ורינדט]] (1517,–1570), המכונה [[פלוריס]] (Floris) ומעבודותיו של הצייר האיטלקי [[ג'ירולמו פרנצ'סקו מריה מצולה]] {{אנ|Girolamo Francesco Maria Mazzola}}. |
||
בגיל 19 יצא לחפש את דרכו האמנותית. בדרכו הגיע לפריס, בה השתלם אצל אמן התחריט מרק דובאל{{הערה|[http://www.artnet.com/artists/marc-duval/past-auction-results Marc Duval 1530–1581]}} במשך שישה שבועות. מכאן המשיך ל[[מילאנו]] |
בגיל 19 יצא לחפש את דרכו האמנותית. בדרכו הגיע לפריס, בה השתלם אצל אמן התחריט מרק דובאל{{הערה|[http://www.artnet.com/artists/marc-duval/past-auction-results Marc Duval 1530–1581]}} במשך שישה שבועות. מכאן המשיך ל[[מילאנו]] ול[[קתדרלה]] של [[פארמה]], בפארמה הוא עבד כשוליה אצל [[ברנרדינו גאטי]] {{אנ|Bernardino Gatti}}. בחלל הקתדרלה המרכזית{{הערה|[[:en:Sanctuary of Santa Maria della Steccata|The Shrine of Santa Maria della Steccata]]}} בה גאטי צייר חלק מה[[פרסקו]] שעל התקרה נוכחו גם עבודותיו של פרמיג'יאנינו שהשאירו עליו חותם חזק. ההשראה של שניהם ניכרת כיום גם בעבודותיו המאוחרות מתקופתו בפראג. |
||
===גיאוליו קלוביו=== |
===גיאוליו קלוביו=== |
||
ברומא פגש ברתולומאיוס שפרנגר את מורו של [[אל גרקו]], [[גיאוליו קלוביו]] {{אנ|Giulio Clovio}}, בשעתו צייר מיניאטורות ידוע ואימצו כמורו הבא ומדריך לחיים. קלוביו התרשם מאוד מיכולותיו של הצייר המחונן והמליץ עליו לפטרון ה[[קרדינל]] [[אלכסנדרו פרנזה]], ששכר אותו לעבוד באחוזה שלו. |
ברומא פגש ברתולומאיוס שפרנגר את מורו של [[אל גרקו]], [[גיאוליו קלוביו]] {{אנ|Giulio Clovio}}, בשעתו צייר [[מיניאטורה|מיניאטורות]] ידוע ואימצו כמורו הבא ומדריך לחיים. קלוביו התרשם מאוד מיכולותיו של הצייר המחונן והמליץ עליו לפטרון ה[[קרדינל]] [[אלכסנדרו פרנזה]], ששכר אותו לעבוד באחוזה שלו. |
||
ברומא פגש הצייר גם את רושם הביוגרפיה הראשון שלו [[ואן מנדר]] {{אנ|Karel van Mander}} שהיה חוקר של האמנות וצייר והראשון לפרסם את סיפור חייו. |
ברומא פגש הצייר גם את רושם הביוגרפיה הראשון שלו [[ואן מנדר]] {{אנ|Karel van Mander}} שהיה חוקר של האמנות וצייר והראשון לפרסם את סיפור חייו. |
||
בגיל 24 בלבד היה שפרנגר לצייר שהחל לעבוד אצל ה[[אפיפיור]] [[פיוס החמישי]]. שלוש שנים לאחר מותו של האפיפיור, נסע ל[[וינה|ווינה]] שם פעל כאמן בחצר של [[מקסימיליאן השני מבית הבסבורג]] שהיה מלך בוהמיה משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו. |
בגיל 24 בלבד היה שפרנגר לצייר שהחל לעבוד אצל ה[[אפיפיור]] [[פיוס החמישי]]. שלוש שנים לאחר מותו של האפיפיור, נסע ל[[וינה|ווינה]] שם פעל כאמן בחצר של [[מקסימיליאן השני מבית הבסבורג]] שהיה מלך [[בוהמיה]] משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו. |
||
הקיסר נפטר ארבע שנים לאחר ששפרנגר החל לשרת אצלו. אך, כאמור כישורי ניהול קרירה התפתחו באמן, והוא יצא בעקבות בנו יורשו של הקיסר שמת בשנת 1576, [[רודולף השני]] לפראג. |
הקיסר נפטר ארבע שנים לאחר ששפרנגר החל לשרת אצלו. אך, כאמור כישורי ניהול קרירה התפתחו באמן, והוא יצא בעקבות בנו יורשו של הקיסר שמת בשנת 1576, [[רודולף השני]] לפראג. |
||
שורה 50: | שורה 49: | ||
הסגנון התפתח בצפון איטליה ושפרנגר שהתחנך על ברכיו נחשף בעבודותיו כאמן בשל ומרתק בדרך בה מבטא את עצמו. |
הסגנון התפתח בצפון איטליה ושפרנגר שהתחנך על ברכיו נחשף בעבודותיו כאמן בשל ומרתק בדרך בה מבטא את עצמו. |
||
שפרנגר שפעל אחרי תקופת [[ |
שפרנגר שפעל אחרי תקופת ה[[רנסאנס]] ב[[צפון איטליה]] הביא את המנייריזם למרכז אירופה והשפיע רבות על התפתחותו שם. עבודתו מציגה כוחות מנוגדים כגון סאדיזם, אדישות, וגאווה לצד רכות ועדנה. צבעיו עזים, רישומיו מבטאים תיאטרליות דרמטית הארוטיקה הבולטת בנועזותה. |
||
===ארוטיקה=== |
===ארוטיקה=== |
||
ברתולומאיוס שפרנגר יצר עבודות המשלבות בין עולם הרוח הנשגב להוללות מינית שכוללת ניצול מיני ותאוות בשרים. הנועזות שבעבודותיו יוצאות דופן ובולטות בארוטיקה שמשתקפת מהן. |
ברתולומאיוס שפרנגר יצר עבודות המשלבות בין עולם הרוח הנשגב להוללות מינית שכוללת [[ניצול מיני]] ותאוות בשרים. הנועזות שבעבודותיו יוצאות דופן ובולטות בארוטיקה שמשתקפת מהן. |
||
מכתבי [[אובידיוס]] לקח שפרנגר את אנטיופה, הרדומה שעה שיופיטר בא מאחוריה ותופס בבשרה. |
מכתבי [[אובידיוס]] לקח שפרנגר את אנטיופה, הרדומה שעה שיופיטר בא מאחוריה ותופס בבשרה. |
||
[[ונוס]] שלו פוגשת ב[[אדוניס]] כשמאחוריה זוג יונים צחורות סמלה של [[אשרה (אלה)|אשרה]] מ[[המיתולוגיה הכנענית]] שהפולחן שלה כלל יחסי מין בין המאמינים והכוהנות שלה. |
[[ונוס]] שלו פוגשת ב[[אדוניס]] כשמאחוריה זוג יונים צחורות סמלה של [[אשרה (אלה)|אשרה]] מ[[מיתולוגיה כנענית|המיתולוגיה הכנענית]] שהפולחן שלה כלל יחסי מין בין המאמינים והכוהנות שלה. |
||
אורח חייו של הקיסר רודולף השני היו חילוניים ובלתי יציבים נפשית, ונראה שציוריו של שפרנגר בהזמנתו משקפים אותם ומכאן נובעת התמקדותם בעירום בוטה. |
אורח חייו של הקיסר רודולף השני היו חילוניים ובלתי יציבים נפשית, ונראה שציוריו של שפרנגר בהזמנתו משקפים אותם ומכאן נובעת התמקדותם בעירום בוטה. |
||
שורה 65: | שורה 64: | ||
הניגודיות קוטבית וגדולה. היא מקשרת בין עבודותיו ומקורות השראתו הקוטביים. ההרמוניה שלו מושפעת מה[[ציור הוונציאני]] . מכל מקום בולטת בעבודותיו הארוטיות השפעתו של מי שהוגדר כגדול ציירי ונציה [[טינטורטו]] שנולד תחת השם ז'אקופו קומי וייסד ביחד עם מורו [[טיציאן]] (נולד בין השנים 1477 ו-1490 - נפטר 1576) את מה שמכנים [[האסכולה הוונציאנית (ציור)]]. |
הניגודיות קוטבית וגדולה. היא מקשרת בין עבודותיו ומקורות השראתו הקוטביים. ההרמוניה שלו מושפעת מה[[ציור הוונציאני]] . מכל מקום בולטת בעבודותיו הארוטיות השפעתו של מי שהוגדר כגדול ציירי ונציה [[טינטורטו]] שנולד תחת השם ז'אקופו קומי וייסד ביחד עם מורו [[טיציאן]] (נולד בין השנים 1477 ו-1490 - נפטר 1576) את מה שמכנים [[האסכולה הוונציאנית (ציור)]]. |
||
טינטורטו היה הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית וצייר עבודות רבות וחלקן בממדים ענקיים בן השאר צייר את כל הקירות והתקרות של בית הספר לנזירות על שם הקדוש רוקו ([[:en:Scuola Grande di San Rocco|Scuola di San Rocco]]) בכניסה לוונציה, בה כנסיות רבות נושאות את עבודותיו גם ארמון הדוג'ה. |
טינטורטו היה הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית וצייר עבודות רבות וחלקן בממדים ענקיים בן השאר צייר את כל הקירות והתקרות של בית הספר לנזירות על שם הקדוש רוקו ([[:en:Scuola Grande di San Rocco|Scuola di San Rocco]]) בכניסה לוונציה, בה כנסיות רבות נושאות את עבודותיו גם [[ארמון הדוג'ה]]. |
||
===הצל=== |
===הצל=== |
||
שורה 73: | שורה 72: | ||
ניכרת השפעתו של טינטורטו מוונציה (1518 - 1594), שהיה צייר חדשן ואחד מחידושיו היה בגישתו המהפכנית לנושא ה"צל". בתארו "צל", טינטורטו עבד עם צבע, ונתן לאזור הפחות מואר חיים צבעוניים, כלומר, יש בצל הוונציאני גוני-צבע משלו כסמל לרגש המופנם שבאדם. |
ניכרת השפעתו של טינטורטו מוונציה (1518 - 1594), שהיה צייר חדשן ואחד מחידושיו היה בגישתו המהפכנית לנושא ה"צל". בתארו "צל", טינטורטו עבד עם צבע, ונתן לאזור הפחות מואר חיים צבעוניים, כלומר, יש בצל הוונציאני גוני-צבע משלו כסמל לרגש המופנם שבאדם. |
||
בתולדות האמנות מרבים להצביע על הצל האחר. הצל של האסכולה |
בתולדות האמנות מרבים להצביע על הצל האחר. הצל של האסכולה הפלורנטינית שראתה כניגוד לה, בצל דרמה אפלה ומאוד שחורה. הצל של פירנצה וכן של רומא, שחור, ובא לידי ביטוי בעבודותיו של [[לאונרדו דה וינצ'י]] למשל ב[[יוחנן המטביל]] או אצל [[רפאל (צייר)|רפאל]] דוגמה לכך ביצירת המופת שלו [[ההשתנות]]{{הערה|[[:en:Transfiguration (Raphael)|Transfiguration 1520 בוויקיפדיה באנגלית]]}} וכמובן בציור של [[מיכלאנג'לו]]. הצל הפלורנטיני בעל גוון אחד בלבד - שחור ואין בו צבעוניות כלל. |
||
===מוטיב התנועה היחסית=== |
===מוטיב התנועה היחסית=== |
||
שורה 87: | שורה 86: | ||
ציוריו של ברתולומאיוס שפרנגר ובמיוחד הארוטיים שבהם חופשיים מאוד ומאפשרים לו לבטא את ההתפרצות של הנושא הנבחר בעוצמת של רגשות תוך שהוא מקפיד ושומר על טכניקה מדויקת וברמה מאוד גבוהה. |
ציוריו של ברתולומאיוס שפרנגר ובמיוחד הארוטיים שבהם חופשיים מאוד ומאפשרים לו לבטא את ההתפרצות של הנושא הנבחר בעוצמת של רגשות תוך שהוא מקפיד ושומר על טכניקה מדויקת וברמה מאוד גבוהה. |
||
ביצירת המופת [[ונוס ואדוניס]] ובעבודה נוספת שלו [[דיאנה ואקטיון]] ניתן לזהות את האופנים השונים בהם מוצגות הדמויות שמככבות כדי לייצר אותו ניגוד יחסי. |
ביצירת המופת [[ונוס ואדוניס (שפרנגר)|ונוס ואדוניס]] ובעבודה נוספת שלו [[דיאנה ואקטיון]] ניתן לזהות את האופנים השונים בהם מוצגות הדמויות שמככבות כדי לייצר אותו ניגוד יחסי. |
||
המאהב הזכרי רודף אחר הנימפה, אם בתפקיד זיאוס (יופיטר) או אקטיאון - שפועל בהשראת יצירתו של אובידיוס "מטמורפוזות" וב[[ונוס וולקן]]. התנועה היחסית שיוצרת את הדרמה בין הדמויות שעל הבד. שאדוניס מופיע אצל שפרנגר בדמותו של אדם רב תאווה ונראה כמי שחסר שליטה על תשוקותיו לעלמה יפה וערומה. אדוניס מתקשר במיתולוגיה היוונית והרומית אל עולמם של אנשי הטבע והציידים וכאן הוא מגלם אדם פשוט, ספק איכר ספק פונדקאי בבר כפרי עלוב. ומנגד, העלמה הענוגה ונוס נינוחה בטוחה בעצמה ובכישורי שליטתה בו. ואחרי ההתרגשות של הנושא שמוצג כאן בחדשנות ביחס לזמנו ומתמרד נגד שורשיו התרבותיים. |
המאהב הזכרי רודף אחר הנימפה, אם בתפקיד זיאוס (יופיטר) או אקטיאון - שפועל בהשראת יצירתו של אובידיוס "מטמורפוזות" וב[[ונוס וולקן]]. התנועה היחסית שיוצרת את הדרמה בין הדמויות שעל הבד. שאדוניס מופיע אצל שפרנגר בדמותו של אדם רב תאווה ונראה כמי שחסר שליטה על תשוקותיו לעלמה יפה וערומה. אדוניס מתקשר במיתולוגיה היוונית והרומית אל עולמם של אנשי הטבע והציידים וכאן הוא מגלם אדם פשוט, ספק איכר ספק פונדקאי בבר כפרי עלוב. ומנגד, העלמה הענוגה ונוס נינוחה בטוחה בעצמה ובכישורי שליטתה בו. ואחרי ההתרגשות של הנושא שמוצג כאן בחדשנות ביחס לזמנו ומתמרד נגד שורשיו התרבותיים. |
||
אוסף הציורים הטוב ביותר שמתאר תקופה זו של שפרנגר מוצג ב[[המוזיאון לתולדות האמנות (וינה)|המוזיאון לתולדות האמנות]] בווינה. |
אוסף הציורים הטוב ביותר שמתאר תקופה זו של שפרנגר מוצג ב[[המוזיאון לתולדות האמנות (וינה)|המוזיאון לתולדות האמנות]] בווינה. |
||
שורה 93: | שורה 92: | ||
===מיצירותיו=== |
===מיצירותיו=== |
||
<center><gallery widths=140px heights=140px perrow=7> |
<center><gallery widths="140px" heights="140px" perrow="7"> |
||
Image:Bartholomäus Spranger 020.jpg|'' יופיטר (בדמות סאטיר) ואנטיופה - יצירת מופת'' (1596) |
Image:Bartholomäus Spranger 020.jpg|'' יופיטר (בדמות סאטיר) ואנטיופה - יצירת מופת'' (1596) |
||
File: Bartholomäus Spranger 004b.jpg| ''הרקולס ואומפלה'' |
File: Bartholomäus Spranger 004b.jpg| ''הרקולס ואומפלה'' |
||
שורה 115: | שורה 114: | ||
* [http://www.ft.com/cms/s/0/148105d0-8f4c-11e4-9ea4-00144feabdc0.html מוזיאון המטרופולין בניו יורק - תערוכה של שפרנגר] |
* [http://www.ft.com/cms/s/0/148105d0-8f4c-11e4-9ea4-00144feabdc0.html מוזיאון המטרופולין בניו יורק - תערוכה של שפרנגר] |
||
* [http://www.ft.com/cms/s/0/148105d0-8f4c-11e4-9ea4-00144feabdc0.html Bartholomeus Spranger: Splendor and Eroticism in Imperial Prague (Metropolitan Museum of Art)] |
* [http://www.ft.com/cms/s/0/148105d0-8f4c-11e4-9ea4-00144feabdc0.html Bartholomeus Spranger: Splendor and Eroticism in Imperial Prague (Metropolitan Museum of Art)] |
||
* [http://posham.co.il/?p=9975 מסע אמנותי מפואר ונשכח] |
* [https://web.archive.org/web/20150213124420/http://posham.co.il/?p=9975 מסע אמנותי מפואר ונשכח] |
||
* [http://www.tvn24.pl/zdjecia/bartholomeus-spranger,43006.html אוסף צילומים של עבודותיו] |
* [http://www.tvn24.pl/zdjecia/bartholomeus-spranger,43006.html אוסף צילומים של עבודותיו] |
||
* [http://www.metmuseum.org/about-the-museum/press-room/exhibitions/2014/bartholomeus-spranger Splendor and Eroticism in Imperial Prague] |
* [http://www.metmuseum.org/about-the-museum/press-room/exhibitions/2014/bartholomeus-spranger Splendor and Eroticism in Imperial Prague] |
||
* {{יוטיוב|FXcq6rFKhwU|שם=סרטון וידאו על יצירותיו של ברתולומאיוס שפרנגר}} |
* {{יוטיוב|FXcq6rFKhwU|שם=סרטון וידאו על יצירותיו של ברתולומאיוס שפרנגר}} |
||
* [http://www.haayal.co.il/story?id=1092&NewOnly=2&LastView=2015-02-13%2007:38:05 הרקולס דיאנירה וניסוס] 1580-85 |
* [http://www.haayal.co.il/story?id=1092&NewOnly=2&LastView=2015-02-13%2007:38:05 הרקולס דיאנירה וניסוס] 1580-85 |
||
* {{בריטניקה}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה אחרונה מ־09:58, 27 באוגוסט 2024
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מתורגם בצורה לא טובה, ניסוחים בלתי אנציקלופדיים, דורש ויקיזציה, הפניות תקינות.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מתורגם בצורה לא טובה, ניסוחים בלתי אנציקלופדיים, דורש ויקיזציה, הפניות תקינות. | |
לידה |
21 במרץ 1546 אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות |
---|---|
פטירה |
27 ביוני 1611 (בגיל 65) פראג, ממלכת בוהמיה |
לאום | פלמים |
תחום יצירה | תולדות האמנות |
זרם באמנות | מנייריזם צפוני |
יצירות ידועות | Venus and Adonis, Venus and Adonis |
בן או בת זוג | Christine Spranger (1582–?) |
ברתולומאיוס שפרנגר (בהולנדית: Bartholomeus Spranger; 21 במרץ 1546 – 27 ביוני 1611) היה צייר פלמי, שהתפרסם גם כשרטט, פסל וחרט והיה צייר מבוקש בחצרות מלכים וקיסרים. שירת קרדינל, אפיפיור, ושני קיסרים רומיים קדושים, כאשר שיא הקריירה שלו היה כצייר הבית של רודולף השני ששלט בפראג.
ברתולומאיוס שפרנגר מופיע במספר אוספים. הוא מוגדר כאחד מאמני המנייריזם הצפוניים המשמעותי ביותר בדורו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפרנגר נולד למשפחת סוחרים באנטוורפן ונמשך מילדותו לאמנות. הוא השתלם אצל אמנים מגוונים שהשאירו חותם על עבודתו. בילדותו עבד כשוליה אצל ציירים פלמים שפעלו באנטוורפן עיר הולדתו: קולין ונדאם (1530/35 – 1573 או 1576; Cornelis van Dalem) וז'אן מנדג'ין (1500 – 1560 Jan Mandijn ובהמשך גם אצל הצייר ההולנדי פרנץ מוסטארט (Frans Mostaert ;1528–1509) כל השלושה מוגדרים כציירי נוף.
בהתאם למקובל בקרב הציירים של תקופת הרנסאנס שפרנגר התמודד עם יצירות מוערכות והעתיק, כאתגר שמפתח כישורי ציור, מעבודותיהם של הצייר הפלמי פרנץ דה ורינדט (1517,–1570), המכונה פלוריס (Floris) ומעבודותיו של הצייר האיטלקי ג'ירולמו פרנצ'סקו מריה מצולה (אנ').
בגיל 19 יצא לחפש את דרכו האמנותית. בדרכו הגיע לפריס, בה השתלם אצל אמן התחריט מרק דובאל[1] במשך שישה שבועות. מכאן המשיך למילאנו ולקתדרלה של פארמה, בפארמה הוא עבד כשוליה אצל ברנרדינו גאטי (אנ'). בחלל הקתדרלה המרכזית[2] בה גאטי צייר חלק מהפרסקו שעל התקרה נוכחו גם עבודותיו של פרמיג'יאנינו שהשאירו עליו חותם חזק. ההשראה של שניהם ניכרת כיום גם בעבודותיו המאוחרות מתקופתו בפראג.
גיאוליו קלוביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברומא פגש ברתולומאיוס שפרנגר את מורו של אל גרקו, גיאוליו קלוביו (אנ'), בשעתו צייר מיניאטורות ידוע ואימצו כמורו הבא ומדריך לחיים. קלוביו התרשם מאוד מיכולותיו של הצייר המחונן והמליץ עליו לפטרון הקרדינל אלכסנדרו פרנזה, ששכר אותו לעבוד באחוזה שלו.
ברומא פגש הצייר גם את רושם הביוגרפיה הראשון שלו ואן מנדר (אנ') שהיה חוקר של האמנות וצייר והראשון לפרסם את סיפור חייו.
בגיל 24 בלבד היה שפרנגר לצייר שהחל לעבוד אצל האפיפיור פיוס החמישי. שלוש שנים לאחר מותו של האפיפיור, נסע לווינה שם פעל כאמן בחצר של מקסימיליאן השני מבית הבסבורג שהיה מלך בוהמיה משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו. הקיסר נפטר ארבע שנים לאחר ששפרנגר החל לשרת אצלו. אך, כאמור כישורי ניהול קרירה התפתחו באמן, והוא יצא בעקבות בנו יורשו של הקיסר שמת בשנת 1576, רודולף השני לפראג.
הקיסר הטרי רודולף השני עבר (כאמור לעיל) לפראג והיה לקיסר החדש של האימפריה הרומית הקדושה, ומלך בוהמיה והונגריה והוא שהזמין את שפרנגר להצטרף אליו. ברתולומאיוס שפרנגר עבד בפראג כאמן בית המשפט. תקופה זו הייתה הזוהרת והמשמעותית בחייו של הצייר. ומאותו השלב המשיך ברתולומאיוס לקריירה מפוארת ורבת השפעה באירופה, עד למותו בשנת 1611 בגיל 65.
על עבודתו של ברתולומאיוס שפרנגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברתולומאיוס שפרנגר יצג כוח מרכזי באמנות הרנסאנס המאוחר של המאה ה-16. לרוב הוקדשו ציוריו לנושאים מיתולוגיים, דתיים ובחלקם מאוד ארוטיים. בחלק מן העבודות ניתן להבחין ברמיזות פדופיליות השלובות בקומפוזיציות מורכבות ודרמטיות. לא פעם תיאר זוגות מאוהבים בתנוחות מעוותות וארוטיות לצד היותם קורני יופי וכוח רוחני אמיתי.
מנייריזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונח שמקורו במילה האיטלקית maniera, שמשמעו: סגנון, או אופנה. הסגנון המנייריסטי מתאפיין בהגזמה, צבעוניות עזה ובתנועה רחבה שלשם השגתה נדרש הצייר לעיוות בהצגת דמויותיו. הסגנון התפתח בצפון איטליה ושפרנגר שהתחנך על ברכיו נחשף בעבודותיו כאמן בשל ומרתק בדרך בה מבטא את עצמו.
שפרנגר שפעל אחרי תקופת הרנסאנס בצפון איטליה הביא את המנייריזם למרכז אירופה והשפיע רבות על התפתחותו שם. עבודתו מציגה כוחות מנוגדים כגון סאדיזם, אדישות, וגאווה לצד רכות ועדנה. צבעיו עזים, רישומיו מבטאים תיאטרליות דרמטית הארוטיקה הבולטת בנועזותה.
ארוטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברתולומאיוס שפרנגר יצר עבודות המשלבות בין עולם הרוח הנשגב להוללות מינית שכוללת ניצול מיני ותאוות בשרים. הנועזות שבעבודותיו יוצאות דופן ובולטות בארוטיקה שמשתקפת מהן.
מכתבי אובידיוס לקח שפרנגר את אנטיופה, הרדומה שעה שיופיטר בא מאחוריה ותופס בבשרה.
ונוס שלו פוגשת באדוניס כשמאחוריה זוג יונים צחורות סמלה של אשרה מהמיתולוגיה הכנענית שהפולחן שלה כלל יחסי מין בין המאמינים והכוהנות שלה.
אורח חייו של הקיסר רודולף השני היו חילוניים ובלתי יציבים נפשית, ונראה שציוריו של שפרנגר בהזמנתו משקפים אותם ומכאן נובעת התמקדותם בעירום בוטה.
השיכרות בהשראת אל היין בכחוס והיונים התמימות (סמל של הכוכב נוגה והאלה הכנענית) משוחררת מעכבות והתנוחות המורכבות בה, יוצרים הרמוניה חדישה. היא עולה ומשתקפת בהופעתה של ונוס - כאישה משוחררת מינית, חזקה והחלטית בדרכה ומתאימה לדמות משירו של שארל בודלר[3] או לפמיניזם בן זמננו.
הניגודיות קוטבית וגדולה. היא מקשרת בין עבודותיו ומקורות השראתו הקוטביים. ההרמוניה שלו מושפעת מהציור הוונציאני . מכל מקום בולטת בעבודותיו הארוטיות השפעתו של מי שהוגדר כגדול ציירי ונציה טינטורטו שנולד תחת השם ז'אקופו קומי וייסד ביחד עם מורו טיציאן (נולד בין השנים 1477 ו-1490 - נפטר 1576) את מה שמכנים האסכולה הוונציאנית (ציור).
טינטורטו היה הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית וצייר עבודות רבות וחלקן בממדים ענקיים בן השאר צייר את כל הקירות והתקרות של בית הספר לנזירות על שם הקדוש רוקו (Scuola di San Rocco) בכניסה לוונציה, בה כנסיות רבות נושאות את עבודותיו גם ארמון הדוג'ה.
הצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעה חזקה נוספת ומאוד משמעותית בציור של שפרנגר מגיעה אל הצללים שנופלים מהדמויות המרכזיות והאור שמוקרן עליהן. הצל של שפרנגר אחר, שונה ומאוד מיוחד ומקורו גם הוא באסכולה של ונציה.
ניכרת השפעתו של טינטורטו מוונציה (1518 - 1594), שהיה צייר חדשן ואחד מחידושיו היה בגישתו המהפכנית לנושא ה"צל". בתארו "צל", טינטורטו עבד עם צבע, ונתן לאזור הפחות מואר חיים צבעוניים, כלומר, יש בצל הוונציאני גוני-צבע משלו כסמל לרגש המופנם שבאדם.
בתולדות האמנות מרבים להצביע על הצל האחר. הצל של האסכולה הפלורנטינית שראתה כניגוד לה, בצל דרמה אפלה ומאוד שחורה. הצל של פירנצה וכן של רומא, שחור, ובא לידי ביטוי בעבודותיו של לאונרדו דה וינצ'י למשל ביוחנן המטביל או אצל רפאל דוגמה לכך ביצירת המופת שלו ההשתנות[4] וכמובן בציור של מיכלאנג'לו. הצל הפלורנטיני בעל גוון אחד בלבד - שחור ואין בו צבעוניות כלל.
מוטיב התנועה היחסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירת המופת יופיטר (בדמות סאטיר) ואנטיופה, על-פי המיתוס מאת הומרוס (Netherlandish, 1546–1611) מבליטה נושא של תנועה ואת העמדה הוונציאנית מבית (מדרשו של טינטורטו) וניתן לכנותה תנועה יחסית.
התנועה הפורצת בציור באה לידי ביטוי בבחירה של "העמדת" הדמויות, שמתוארות בתנועה מנוגדת זו לזו. יוצא מכך שהן נעות ממרכז הבד אל קצותיו. תנועות הדמות האחת מונחת כנגד האחרת שנוכחות כאן, גם יוצרת אשליה של תנועה.
החידוש של התנועה היחסית היה אדיר והיא שמאפשרת את הכנסת הרגש ורגש שונה ואחר בכל אחת ואחת מהדמויות המופיעות בשיא בעבודת המופת של טינטורטו שבבית הספר על שם רוקו בוונציה וכן בסצנה הציורית ההולכת אחריו אם אצל ג'ובני בטיסטה הפלורנטיני ב"בכחוס וונוס", אצל הנס וון אחן ב"משל על ניצחון הצדק" .
בציור של שפרנגר כמו גם ב"יופיטר ואנטיופה" ויותר מכך ביצירת המופת ונוס ואדוניס - ביופיטר ואדוניס (ראה/י להלן,) מנעד הניגודים רב ומוקצן כך, לכל אחת מהדמויות צבע אחר, אופי אחר, ומוסר שונה מאוד ובכל זאת תורת התנועה מחייבת שיהיה גם תלכיד כלומר, מכנה משותף והמשותף נמצא בחלל המיני ובתאווה המשותפת.
ציוריו של ברתולומאיוס שפרנגר ובמיוחד הארוטיים שבהם חופשיים מאוד ומאפשרים לו לבטא את ההתפרצות של הנושא הנבחר בעוצמת של רגשות תוך שהוא מקפיד ושומר על טכניקה מדויקת וברמה מאוד גבוהה.
ביצירת המופת ונוס ואדוניס ובעבודה נוספת שלו דיאנה ואקטיון ניתן לזהות את האופנים השונים בהם מוצגות הדמויות שמככבות כדי לייצר אותו ניגוד יחסי. המאהב הזכרי רודף אחר הנימפה, אם בתפקיד זיאוס (יופיטר) או אקטיאון - שפועל בהשראת יצירתו של אובידיוס "מטמורפוזות" ובונוס וולקן. התנועה היחסית שיוצרת את הדרמה בין הדמויות שעל הבד. שאדוניס מופיע אצל שפרנגר בדמותו של אדם רב תאווה ונראה כמי שחסר שליטה על תשוקותיו לעלמה יפה וערומה. אדוניס מתקשר במיתולוגיה היוונית והרומית אל עולמם של אנשי הטבע והציידים וכאן הוא מגלם אדם פשוט, ספק איכר ספק פונדקאי בבר כפרי עלוב. ומנגד, העלמה הענוגה ונוס נינוחה בטוחה בעצמה ובכישורי שליטתה בו. ואחרי ההתרגשות של הנושא שמוצג כאן בחדשנות ביחס לזמנו ומתמרד נגד שורשיו התרבותיים. אוסף הציורים הטוב ביותר שמתאר תקופה זו של שפרנגר מוצג בהמוזיאון לתולדות האמנות בווינה.
מיצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
יופיטר (בדמות סאטיר) ואנטיופה - יצירת מופת (1596)
-
הרקולס ואומפלה
-
אנג'ליקה ומדורו
-
וולקן ומאיה
-
ונוס וולקנו
-
"ונוס ואדוניס" (1595-7), יצירת מופת, מוצגת בווינה, The Kunsthistorisches Museum
-
"גלאוקוס וסיציליה" (1580-2)
-
אודיסאוס וקירקה (1580-85)
-
ונוס ומרקוריוס (1585)
-
אודיסאוס וקירקה (1586-87)
-
נוגה ומאדים מואשמים על ידי מרקורי (1586-87)
-
"Sine Cerere et Baccho friget Venus" (1590)
-
אפולו והמוזות (peinture sur marbre, ap. 1590)
-
החטא הקדמון (1593-95)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון המטרופולין בניו יורק - תערוכה של שפרנגר
- Bartholomeus Spranger: Splendor and Eroticism in Imperial Prague (Metropolitan Museum of Art)
- מסע אמנותי מפואר ונשכח
- אוסף צילומים של עבודותיו
- Splendor and Eroticism in Imperial Prague
- סרטון וידאו על יצירותיו של ברתולומאיוס שפרנגר, סרטון באתר יוטיוב
- הרקולס דיאנירה וניסוס 1580-85
- ברתולומאיוס שפרנגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)