מיקולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:51, 20 באוקטובר 2024

מיקולוגיה (באנגלית: Mycology; מן המילה היוונית μύκης שמשמעותה "פטרייה") היא חקר הפטריות, התכונות הגנטיות והביוכימיות שלהן, סיווגן, והשימוש בהן בבני האדם לצרכים רפואיים (לדוגמה פניצילין), במזון (לדוגמה בבירה, יין, גבינות, פטריות מאכל) וכאנתאוגנים, כמו גם הסכנות שהן טומנות כגון, הרעלה או זיהום. מן המיקולוגיה התפתח תחום הפיטופתולוגיה, חקר המחלות אצל צמחים, ושני התחומים הללו קשורים האחד בשני, מכיוון שמרבית הפתוגנים אצל צמחים הם פטריות. ביולוג החוקר מיקולוגיה נקרא מיקולוג.

רקע

מבחינה היסטורית, מיקולוגיה הייתה ענף בתחום הבוטניקה (מבחינה אבולוציונית, פטריות קרובות יותר לבעלי חיים מאשר לצמחים, אך לא הכירו בעובדה זו עד לפני מספר עשורים). המייסדים והחלוצים בתחום המיקולוגיה כללו את אליאס מאגנוס פריאס, כריסטיאן הנדריק פרסון, אנטון דה בארי, ולואיס דייוויד פון שווייניטץ (אנ').

כיום, הפטריות הנחקרות ביותר לעומקן והקלות ביותר להבנה הן השמרים, שמר האפייה ושמר הביקוע.

רבות מן הפטריות מייצרות רעלנים, אנטיביוטיקה ומטבוליטים משניים. לדוגמה, הפוסריום (המשתרע על פני מרבית כדור הארץ) ורעלניו, אשר שותפים להתפרצות הקטלנית של רעלן העיכול אלאוקיה בבני האדם, נחקרו בהרחבה על ידי ד"ר אברהם יפה. הפטריות מהוות תנאי יסודי לחיים בכדור הארץ מתוקף היותן סימביוטיות, לדוגמה, במסגרת מיקוריזה (סימביוזה או אנדוסימביוזה בין שורש הפטריה לשורש של צמחים מורכבים יותר), במסגרת סימביוזה בין חרקים וצמח החזזית, וכן ביכולתן לפרק ביומולקולות אורגניות מורכבות כמו הליגנין (הרכיב היציב בעץ) כמו גם בקסנוביוטיקה, שהוא שלב קריטי במחזור הפחמן בטבע.

פטריות ואורגניזמים אחרים אשר מוכרים כפטריות, כגון האומיקטס (Oomycetes) והמיקסומיקטס (ריריות), הם לעיתים קרובות בעלות חשיבות חברתית וכלכלית גדולה, שכן הם גורמים למחלות בקרב בעלי חיים (כגון ההיסטופלסמוסיס) כמו גם בצמחים (כגון מחלת הבוקיצה ההולנדית, והמגנפורטה גריסה).

מפגשי שדה למציאת מינים מעניינים של פטריות ידועים גם בכינוי 'פשיטה' (Forays), לאחר פגישה ראשונה מסוג זה אשר אורגנה על ידי מועדון הוולהופ של חוקרי הטבע בשנת 1868 וכונתה "הסתערות בין הפטריות".

מספר פטריות עלולות לגרום מחלות. המחקר בפתוגנים הפטרייתים נקרא גם מיקולוגיה רפואית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיקולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מדע הפטריות, דף שער בספרייה הלאומית

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:LA2-Blitz-0309.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מגוון פטריות]]
+[[קובץ:Mycena leaiana var. australis.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פטריות]]
+[[קובץ:Edith Wolfson Park 2016 (42).jpg|ממוזער|פטרייה]]
-'''מיקולוגיה''' (ב[[אנגלית]]: Mycology; מן המילה ה[[יוונית]] μύκης שמשמעותה "[[פטרייה]]") היא חקר הפטריות, התכונות הגנטיות והביוכימיות שלהן, [[טקסונומיה|סיווגן]], והשימוש בהן בבני האדם לצרכים רפואיים (לדוגמה [[פניצילין]]), במזון(לדוגמה ב[[בירה]], [[יין]], [[גבינה|גבינות]], פטריות מאכל) וכ[[אנתאוגן|אנתאוגנים]], כמו גם הסכנות שהן טומנות כגון, הרעלה או זיהום.
+'''מיקולוגיה''' (ב[[אנגלית]]: '''Mycology'''; מן המילה ה[[יוונית]] μύκης שמשמעותה "[[פטרייה]]") היא חקר הפטריות, התכונות הגנטיות והביוכימיות שלהן, [[טקסונומיה|סיווגן]], והשימוש בהן בבני האדם לצרכים רפואיים (לדוגמה [[פניצילין]]), במזון (לדוגמה ב[[בירה]], [[יין]], [[גבינה|גבינות]], [[פטריות מאכל]]) וכ[[אנתאוגן|אנתאוגנים]], כמו גם הסכנות שהן טומנות כגון, הרעלה או זיהום.
 מן המיקולוגיה התפתח תחום ה[[פיטופתולוגיה]], חקר המחלות אצל צמחים, ושני התחומים הללו קשורים האחד בשני, מכיוון שמרבית הפתוגנים אצל צמחים הם פטריות. ביולוג החוקר מיקולוגיה נקרא '''מיקולוג'''.
 ==רקע==
-מבחינה היסטורית, מיקולוגיה הייתה ענף בתחום ה[[בוטניקה]] (מבחינה אבולוציונית, פטריות קרובות יותר ל[[בעלי-חיים]] מאשר ל[[צמחים]], אך לא הכירו בעובדה זו עד לפני מספר עשורים). המייסדים והחלוצים בתחום המיקולוגיה כללו את אליאס מאגנוס פריאס, כריסטיאן הנדריק פרסון, אנטון דה בארי, ולואיס דיויד פון שווינטיץ.
+מבחינה היסטורית, מיקולוגיה הייתה ענף בתחום ה[[בוטניקה]] (מבחינה אבולוציונית, פטריות קרובות יותר ל[[בעלי חיים]] מאשר ל[[צמחים]], אך לא הכירו בעובדה זו עד לפני מספר עשורים). המייסדים והחלוצים בתחום המיקולוגיה כללו את אליאס מאגנוס פריאס, כריסטיאן הנדריק פרסון, אנטון דה בארי, ולואיס דייוויד פון שווייניטץ {{אנ|Lewis David de Schweinitz}}.
 כיום, הפטריות הנחקרות ביותר לעומקן והקלות ביותר להבנה הן ה[[שמרים]], [[שמר האפייה]] ו[[שמר הביקוע]].
-רבות מן הפטריות מייצרות רעלנים, אנטיביוטיקה ומטבוליטים משניים. לדוגמה, הפוסריום (המשתרע על פני מרבית כדור הארץ) ורעלניו, אשר שותפים להתפרצות הקטלנית של רעלן העיכול אלאוקיה בבני האדם, נחקרו בהרחבה על ידי ד"ר אברהם יפה. הפטריות מהוות תנאי יסודי לחיים בכדור הארץ מתוקף היותן [[סימביוזה|סימביוטיות]], לדוגמה, במסגרת [[מיקוריזה]] (סימביוזה בין שורש הפטריה לשורש של צמחים מורכבים יותר), במסגרת סימביוזה בין חרקים וצמח ה[[חזזית]] כמו כן, בפוטנציה שלהן בפירוק ביומולקולות אורגניות מורכבות כמו ה[[ליגנין]] (הרכיב היציב בעץ) כמו גם בקסנוביוטיקה, שהוא שלב קריטי במחזור הפחמן בטבע.
+רבות מן הפטריות מייצרות רעלנים, [[אנטיביוטיקה]] ומטבוליטים משניים. לדוגמה, הפוסריום (המשתרע על פני מרבית כדור הארץ) ורעלניו, אשר שותפים להתפרצות הקטלנית של רעלן העיכול אלאוקיה בבני האדם, נחקרו בהרחבה על ידי ד"ר אברהם יפה. הפטריות מהוות תנאי יסודי לחיים בכדור הארץ מתוקף היותן [[סימביוזה|סימביוטיות]], לדוגמה, במסגרת [[מיקוריזה]] (סימביוזה או [[אנדוסימביוזה]] בין שורש הפטריה לשורש של צמחים מורכבים יותר), במסגרת סימביוזה בין חרקים וצמח ה[[חזזית]], וכן ביכולתן לפרק ביומולקולות אורגניות מורכבות כמו ה[[ליגנין]] (הרכיב היציב בעץ) כמו גם בקסנוביוטיקה, שהוא שלב קריטי ב[[מחזור הפחמן]] בטבע.
-פטריות ואורגניזם אחרים אשר מוכרים כפטריות, כגון האומיקטס (Oomycetes) והמיקסומיקטס ([[ריריות]]), נושאים לעתים קרובות בחשיבות חברתית וכלכלית גדולה, שכן הם גורמים למחלות בקרב בעלי חיים (כגון ההיסטופלסמוסיס) כמו גם בצמחים (כגון מחלת הבוקיצה ההולנדית, והמגנפורטה גריסה).
+פטריות ואורגניזמים אחרים אשר מוכרים כפטריות, כגון האומיקטס (Oomycetes) והמיקסומיקטס ([[ריריות]]), הם לעיתים קרובות בעלות חשיבות חברתית וכלכלית גדולה, שכן הם גורמים למחלות בקרב בעלי חיים (כגון ההיסטופלסמוסיס) כמו גם בצמחים (כגון מחלת הבוקיצה ההולנדית, והמגנפורטה גריסה).
-מפגשי שדה למציאת זנים מעניינים של פטריות ידועים גם בכינוי 'פשיטה' (Forays), לאחר פגישה ראשונה מסוג זה אשר אורגנה על ידי מועדון הוולהופ של חוקרי הטבע בשנת [[1868]] וכונה "הסתערות בין הפטריות".
+מפגשי שדה למציאת מינים מעניינים של פטריות ידועים גם בכינוי 'פשיטה' (Forays), לאחר פגישה ראשונה מסוג זה אשר אורגנה על ידי מועדון הוולהופ של חוקרי הטבע בשנת [[1868]] וכונתה "הסתערות בין הפטריות".
-מספר פטריות עלולות לגרום לחולי בקרב בני אדם או אורגניזם אחרים. המחקר בפתוגנים הפטרייתים נקרא גם מיקולוגיה רפואית.
+מספר פטריות עלולות לגרום מחלות. המחקר בפתוגנים הפטרייתים נקרא גם [[מיקולוגיה רפואית]].
+==ראו גם==
-[[קטגוריה:פטריות]]
+* [[אש השועל]]
-[[קטגוריה:תחומים בביולוגיה]]
+* [[מיקרוביולוגיה]]
+==קישורים חיצוניים==
-[[en:Mycology]]
+{{מיזמים|ויקימילון=מיקולוגיה}}
-[[an:Micolochía]]
+* {{בריטניקה}}
-[[ar:علم الفطريات]]
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555873105171|מדע הפטריות}}
-[[ast:Micoloxía]]
-[[az:Mikologiya]]
+{{בקרת זהויות}}
-[[be:Мікалогія]]
-[[be-x-old:Мікалёгія]]
+[[קטגוריה:מיקולוגיה|*]]
-[[bg:Микология]]
+[[קטגוריה:תחומים בביולוגיה]]
-[[bn:ছত্রাকবিজ্ঞান]]
-[[br:Foueoniezh]]
-[[bs:Mikologija]]
-[[ca:Micologia]]
-[[co:Miculugia]]
-[[cs:Mykologie]]
-[[cv:Микологи]]
-[[de:Mykologie]]
-[[eo:Fungoscienco]]
-[[es:Micología]]
-[[et:Mükoloogia]]
-[[eu:Mikologia]]
-[[fa:قارچ‌شناسی]]
-[[fi:Sienitiede]]
-[[fr:Mycologie]]
-[[ga:Míceolaíocht]]
-[[gl:Micoloxía]]
-[[gv:Fliughane-oaylleeaght]]
-[[hi:कवक-विज्ञान]]
-[[hr:Mikologija]]
-[[hu:Mikológia]]
-[[id:Mikologi]]
-[[io:Mikologio]]
-[[is:Sveppafræði]]
-[[it:Micologia]]
-[[ja:真菌学]]
-[[jv:Mikologi]]
-[[ka:მიკოლოგია]]
-[[ko:균학]]
-[[ky:Микология]]
-[[lt:Mikologija]]
-[[lv:Mikoloģija]]
-[[mk:Микологија]]
-[[nl:Mycologie]]
-[[nn:Mykologi]]
-[[no:Mykologi]]
-[[pl:Mikologia]]
-[[pt:Micologia]]
-[[ro:Micologie]]
-[[ru:Микология]]
-[[sh:Mikologija]]
-[[si:දිලීර විද්‍යාව]]
-[[simple:Mycology]]
-[[sk:Mykológia]]
-[[sl:Mikologija]]
-[[sq:Mikologjia]]
-[[sr:Микологија]]
-[[sv:Mykologi]]
-[[tl:Mikolohiya]]
-[[tr:Mikoloji]]
-[[uk:Мікологія]]
-[[ur:علم فُطریات]]
-[[wa:Micolodjeye]]
-[[zh:真菌學]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מיקולוגיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיקולוגיה