כושי רימון – הבדלי גרסאות

כושי רימון
	כושי רימון, 2017
לידה	1939; תֵּל עֲדָשִׁים, ישראל
פטירה	5 בדצמבר 2023 (בגיל 84 בערך)
שם לידה	שמעון מזרחי
מדינה	ישראל
עיסוק	בעל פונדק בערבה
מספר צאצאים	13

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:56, 28 באוקטובר 2024

שמעון רימון (המוכר בכינויו כושי רימון; 1939 – 5 בדצמבר 2023) היה בעל פונדק בבאר מנוחה שבערבה. הוא התפרסם כמי שהצליח להסתנן בשנת 1959, אל פטרה שבירדן, בעת ששרר מצב מלחמה בין ירדן לבין מדינת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בשם שמעון מזרחי. נקרא על שם אביו, שהיה סוחר בבשר וירקות, ושנרצח בכפר סומייל בעת מאורעות 1938, 8 חודשים לפני שנולד. אמו, רחל, נפטרה ממחלת השחפת כמה חודשים לאחר מכן. הוא היה הצעיר מבין אחיו, אהובה ודני. הוריו נקברו בחדרה.

לאחר מות אמו גדל במושב תל עדשים אצל הורים מאמצים. בהמשך עבר לקיבוץ עין חרוד. משחר ילדותו היה מוכר כהרפתקן וכפורץ גבולות. בנעוריו הושפע רימון מרפול ומאיר הר-ציון ומלוחמים נוספים מיחידה 101 ומחטיבת הצנחנים שהיו חברים בקיבוצים בהם גדל.

כינויו כושי ניתן לו, לדבריו, כיוון שהיה "תימני קטן בין המון אשכנזים".

רימון שירת בסיירת צנחנים במחזור 1957, עם זאת, יש שסברו בטעות ששירת ביחידה 101 (שפורקה בכלל טרם גיוסו). בלבול זה נבע מהעובדה שמפקדיו היו בין חיילי יחידה זו טרם פירוקה.^[1] במהלך שירותו הצבאי השתתף בקרב על החווה הסינית.

ההסתננות לפטרה

עיקר פרסומו של רימון בא לו עקב הסתננותו לפטרה. בשנות ה־50 הייתה פטרה יעד טיול לצעירים ישראלים שניסו את מזלם והסתננו לשטח ירדן. 12 מהם נהרגו בטרם הגיעו ליעדם במספר אירועים. רימון וחברו, ויקטור פרידמן, היו מהמעטים שסיימו מסע זה בהצלחה וחזרו בריאים ושלמים. ב־1959 גנבו השניים ג׳יפ ומדי או״ם, וכשברשותם מעט כסף וצידה חצו את הגבול באזור הערבה, וטיילו בירדן במשך שלושה ימים. בשובם לישראל נעצרו בנקודת הביקורת של האו״ם בארמון הנציב ונשלחו למאסר, אך התערבותו של בן־גוריון קיצרה את עונשם לחודשים ספורים. ב־2005 יצא הסרט התיעודי "לראות את פטרה ולחיות", שהציג את סיפור המיתוס ואת אלו שחזרו, ובו השתתף גם רימון.^[2]

מאסר והקמת הפונדק

ב־1971 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על רימון שנה וחצי מאסר על תנאי לאחר שהודה בפריצה למחסן צמיגים בהרצליה, בגניבת רכוש ובקבלת רכוש גנוב, וכן נעצר כחשוד בפריצה למחסן "הגרעין" בתל אביב.^[3] באותה תקופה עבר לגור במושב רם־און. לאחר מכן יצא רימון לטיול בעולם, שבמהלכו הגיע לגרמניה, שם נעצר באשמת סחר בסמים והועמד לדין. בשנת 1976 נגזרו עליו תשע וחצי שנות מאסר^[א].^[4] ב־1981, שוחרר לאחר ששהה במאסר כמעט שש שנים מתוך תשע וחצי שנות מאסר שנגזרו עליו. הוא ניסה לברוח ארבע פעמים מהכלא ולבסוף, כאמור, שוחרר ב־1981 הודות למאמציו של חרות לפיד.^[5]

מעט אחר כך, עם חזרתו לישראל, הקים מזנון דרכים על כביש 90 שבערבה, בקילומטר ה־101, כ־90 קילומטרים צפונית מאילת. המקום זכה לכינוי "פונדק ה־101".

ב־2001 החרימו שוטרי משטרת אילת 30 מכונות מזל מהמתחם בשווי 5,000 דולר כל אחת, וכן 20 מחשבים שנועדו להימורים באינטרנט.^[6] בסוף 2015 פשטה שוב המשטרה על המקום, ומצאה כסף רב ומכונות מזל לא חוקיות. בפברואר 2016 נתפסו בפשיטה על המתחם 15 מכונות מזל, והוחרמו גם 195,778 שקל, 8,891 דולר ו־1,223 אירו, מצלמות, מסכים, אקדח זיקוקים ו־25 כדורים, 304 כדורי 5.56 מ"מ ו־4 מחסניות M-16. כמו כן נתפסה מריחואנה במשקל 1.5 גרם וחומר החשוד כחשיש במשקל 9.5 גרם.^[7]

ב־26 בפברואר 2007, כילתה שרפה חלק גדול מפונדק 101, ובכללו את גן החיות במקום.^[8] ב־2015 נמלט מכלובו בחווה פיתון בורמזי, ובשל הסכנה נסגר המקום למספר ימים. הפיתון נמצא מת לאחר חודש.^[9] במרץ 2017 פשטו פקחי רשות הטבע והגנים על חוות הזוחלים שבפונדק והחרימו את כל חיות הבר במקום, משום שהחיות הוחזקו בניגוד לדרישות ולתנאים המתחייבים בחוק, וללא רישיון. כמו כן נחשד רימון בהזנחת בעלי החיים ובסחר לא חוקי בהם.^[10]

ב־2013 לקה בגידול סרטני בבלוטת התריס והחלים.^[11]

רימון היה פעיל במפלגת "אדום לבן הבלתי משוחדים" של עמי פינשטיין, והוצב מטעמה במקום החמישי בבחירות לכנסת העשרים ושתיים.^[12] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש במרץ 2020 הוצב רימון במקום השלישי ברשימה.

לרימון 13 ילדים משני פרקי נישואים שונים. את זיכרונותיו פרסם בספרו "אני כושי".

ב־5 בדצמבר 2023 נפטר רימון בגיל 84.^[13]

לקריאה נוספת

שמעון רימון, אני כושי, ירושלים: עידנים, 1978.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כושי רימון בוויקישיתוף

עמרי אסנהיים, עובדה, ‏"אני נמשכתי לסכנה כמו שדבורה נמשכת לדבש", באתר ‏מאקו‏, 27 במרץ 2014
אסף רוזן, נחיתת האונס בירדן והנאצים מהכלא הגרמני: בחזרה אל הכותרות והסיפורים של כושי רימון, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023

ביאורים

^ ממקום כלאו כתב ליורם קניוק מכתב בעקבות קריאת הספר "אדם בן כלב". לעיון בכתב היד של המכתב שפורסם בבלוג של מכון גנזים ראו כאן.

הערות שוליים

^ פטרה והצנחנים, באתר הצנחנים בעשור הראשון
^ "לראות את פטרה ולחיות", 2005, בימוי והפקה: אקל סיוון לטלעד
^ "כושי" נידון למאסר על תנאי, דבר, 8 בנובמבר 1971
^ פועלים להקל תנאי המאסר של רימון, באתר הספרייה הלאומית, ‏6 במאי 1976
^ יובל לידור, חרות לפיד הלך לעולמו, באתר nrg‏, 29 בינואר 2005
^ שמעון איפרגן ושיה אגוזי, כושי רימון נעצר בירדן - השוטרים פשטו על פונדק 101, באתר ynet, 18 בדצמבר 2001
^ מאיר אוחיון, מכונות מזל וסמים: פשיטה בפונדק ה-101 של כושי רימון, באתר ynet, 3 בפברואר 2016
^ אהובה מאמוס, שריפה בפונדק ה-101: כל הזוחלים עלו באש, באתר ynet, 26 בפברואר 2007
^ אמיר אלון, סוף לתעלומה: נמצא מת הנחש מחוות כושי רימון, באתר ynet, 28 בדצמבר 2015
^ איה פלשקס, כושי רימון מאשים: "הם השאירו אחריהם כתמי דם של החיות", באתר ערב ערב באילת, ‏30 במרץ 2017
^ טל אריאל אמיר, ‏אחרי שאמרו לו שהכל נגמר, כושי רימון ניצח את הסרטן וחזר לחיים, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2016
^ כושי רימון רץ לכנסת, באתר גלי צה"ל, ‏31 ביולי 2019
^ שמעון כושי רימון שהקים את פונדק 101 בדרך לאילת הלך לעולמו, באתר ‏מאקו‏, 5 בדצמבר 2023

[4] ממקום כלאו כתב ליורם קניוק מכתב בעקבות קריאת הספר "אדם בן כלב". לעיון בכתב היד של המכתב שפורסם בבלוג של מכון גנזים ראו כאן.

[1] פטרה והצנחנים, באתר הצנחנים בעשור הראשון

[2] "לראות את פטרה ולחיות", 2005, בימוי והפקה: אקל סיוון לטלעד

[3] "כושי" נידון למאסר על תנאי, דבר, 8 בנובמבר 1971

[5] פועלים להקל תנאי המאסר של רימון, באתר הספרייה הלאומית, ‏6 במאי 1976

[6] יובל לידור, חרות לפיד הלך לעולמו, באתר nrg‏, 29 בינואר 2005

[7] שמעון איפרגן ושיה אגוזי, כושי רימון נעצר בירדן - השוטרים פשטו על פונדק 101, באתר ynet, 18 בדצמבר 2001

[8] מאיר אוחיון, מכונות מזל וסמים: פשיטה בפונדק ה-101 של כושי רימון, באתר ynet, 3 בפברואר 2016

[9] אהובה מאמוס, שריפה בפונדק ה-101: כל הזוחלים עלו באש, באתר ynet, 26 בפברואר 2007

[10] אמיר אלון, סוף לתעלומה: נמצא מת הנחש מחוות כושי רימון, באתר ynet, 28 בדצמבר 2015

[11] איה פלשקס, כושי רימון מאשים: "הם השאירו אחריהם כתמי דם של החיות", באתר ערב ערב באילת, ‏30 במרץ 2017

[12] טל אריאל אמיר, ‏אחרי שאמרו לו שהכל נגמר, כושי רימון ניצח את הסרטן וחזר לחיים, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2016

[13] כושי רימון רץ לכנסת, באתר גלי צה"ל, ‏31 ביולי 2019

[14] שמעון כושי רימון שהקים את פונדק 101 בדרך לאילת הלך לעולמו, באתר ‏מאקו‏, 5 בדצמבר 2023

[1]

[2]

[3]

[א]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות
-|תמונה=[[קובץ:KushiRimon.jpg|200px|כושי רימון, 2017]]
+| תמונה = KushiRimon.jpg
+| כיתוב = כושי רימון, 2017
+| עיסוק = בעל [[פונדק]] ב[[הערבה|ערבה]]
-|תאריך לידה=[[1939]]
+}}
-| מקום לידה = [[תל עדשים]], [[פלשתינה (א"י)]]
+'''שמעון רימון''' (המוכר בכינויו '''כושי רימון'''; [[1939]] – [[5 בדצמבר]] [[2023]]) היה בעל [[פונדק]] ב[[באר מנוחה]] שב[[הערבה|ערבה]]. הוא התפרסם כמי שהצליח להסתנן בשנת [[1959]], אל [[פטרה]] שב[[ירדן]], בעת ששרר מצב [[מלחמה]] בין ירדן לבין [[מדינת ישראל]].
-|עיסוק=בעל [[פונדק]] ב[[הערבה|ערבה]]
-|כיתוב=כושי רימון, 2017}}
-'''שמעון רימון''' (נולד בשם '''שמעון מזרחי''' ב-[[1939]]), המוכר יותר בכינויו '''כושי רימון''', הוא בעל [[פונדק]] ב[[הערבה|ערבה]]. הוא התפרסם כמי שהצליח להסתנן בשנת [[1959]], אל [[פטרה]] שב[[ירדן]], בעת ששרר מצב [[מלחמה]] בין ירדן לבין [[מדינת ישראל]].
 ==ביוגרפיה==
-רימון גדל במושב [[תל עדשים]] אצל הורים [[אימוץ|מאמצים]], לאחר ש[[יתום|התייתם]] מהוריו בגיל צעיר מאוד. אביו שהיה סוחר בבשר וירקות נ[[רצח]] בכפר [[סומייל]] בעת [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1938]], על רקע לאומני עוד לפני שנולד, והוא גם קרוי על שמו (שמעון), ואמו (רחל) נפטרה ממחלת ה[[שחפת]] מספר חודשים לאחר מכן. כינויו [[כושי]] ניתן לו, לדבריו, כיוון שהיה "[[יהדות תימן|תימני]] קטן בין המון [[אשכנזים]]". בהמשך עבר לקיבוץ [[עין חרוד]]. משחר ילדותו היה מוכר כהרפתקן וכפורץ גבולות. בנעוריו הושפע רימון מ[[מאיר הר-ציון]] ולוחמים נוספים מ[[יחידה 101]] שהיו חברים בקיבוצו.
+נולד בשם '''שמעון מזרחי'''. נקרא על שם אביו, שהיה סוחר בבשר וירקות, וש[[רצח|נרצח]] בכפר [[סומייל]] בעת [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1938]], 8 חודשים לפני שנולד. אמו, רחל, נפטרה ממחלת ה[[שחפת]] כמה חודשים לאחר מכן. הוא היה הצעיר מבין אחיו, אהובה ודני. הוריו נקברו ב[[חדרה]].
+לאחר מות אמו גדל במושב [[תל עדשים]] אצל הורים [[אימוץ|מאמצים]]. בהמשך עבר לקיבוץ [[עין חרוד]]. משחר ילדותו היה מוכר כהרפתקן וכפורץ גבולות. בנעוריו הושפע רימון מ[[רפול]] ו[[מאיר הר-ציון]] ומלוחמים נוספים מ[[יחידה 101]] ומ[[חטיבת הצנחנים]] שהיו חברים בקיבוצים בהם גדל.
-רימון שירת ב[[סיירת צנחנים]] במחזור 57, עם זאת יש מי שמספרים ששירת ב[[יחידה 101]] (שפורקה בכלל טרם גיוסו).{{הערה|1=[http://www.202.org.il/Pages/moreshet/petra/petra_main.php פטרה והצנחנים], אתר הצנחנים בעשור הראשון}}
+כינויו [[כושי]] ניתן לו, לדבריו, כיוון שהיה "[[יהדות תימן|תימני]] קטן בין המון [[אשכנזים]]".
-==ההסתננות לפטרה==
-עיקר פרסומו של רימון בא לו עקב הסתננותו לפטרה. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הייתה פטרה יעד [[טיול]] לצעירים ישראלים רבים שניסו את מזלם והסתננו לשטח ירדן. 12 מהם נהרגו בטרם הגיעו ליעדם במספר אירועים. רימון וחברו, ויקטור פרידמן, היו מהמעטים שסיימו מסע זה בהצלחה וחזרו שלמים ובריאים. ב-[[1959]] גנב הצמד [[ג'יפ]] ומדי [[או"ם]], וכשברשותם מעט כסף וצידה חצו את הגבול באזור הערבה, וטיילו ב[[ירדן]] במשך שלושה ימים. בשובם לישראל נעצרו בנקודת הביקורת של האו"ם ב[[ארמון הנציב]] ונשלחו ל[[מאסר]], אך התערבותו של בן-גוריון קיצרה את עונשם לחודשים ספורים. ב-[[2005]] יצא [[סרט תיעודי|הסרט התיעודי]] "לראות את פטרה ולחיות", שהציג את סיפור המיתוס ואלו שחזרו, ובו השתתף גם רימון.{{הערה|1="לראות את פטרה ולחיות", 2005, בימוי והפקה: אקל סיוון ל[[טלעד]]}} הפרשה שימשה השראה לחלק מעלילת הסרט "[[גבעת חלפון אינה עונה]]"{{מקור}}.
+רימון שירת ב[[סיירת צנחנים]] במחזור [[1957]], עם זאת, יש שסברו בטעות ששירת ביחידה 101 (שפורקה בכלל טרם גיוסו). בלבול זה נבע מהעובדה שמפקדיו היו בין חיילי יחידה זו טרם פירוקה.{{הערה|[http://www.202.org.il/Pages/moreshet/petra/petra_main.php פטרה והצנחנים], באתר הצנחנים בעשור הראשון}}
-==מאסר והקמת הפונדק==
+במהלך שירותו הצבאי השתתף בקרב על [[החווה הסינית]].
-ב-1971 גזר [[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] על רימון שנה וחצי [[מאסר על תנאי]] לאחר שהודה בפריצה למחסן צמיגים ב[[הרצליה]], בגנבת רכוש ובקבלת רכוש גנוב, וכן נעצר כחשוד בפריצה למחסן "הגרעין" בתל אביב.{{הערה|{{דבר||"כושי" נידון למאסר על תנאי|19711108|51}}}} באותה תקופה עבר לגור במושב [[רם-און]]. לאחר מכן יצא רימון לטיול בעולם במהלכו הגיע ל[[גרמניה]], שם נעצר באשמת [[סחר בסמים]]. בשנת 1976 נגזרו עליו תשע וחצי שנות מאסר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=is&oid=mar19760506-01.2.10&type=nlilogicalsectionpdf&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1|כותרת=פועלים להקל תנאי.המאסר של רימון|אתר=[[הספרייה הלאומית]]|תאריך=6 במאי 1976}}}} הוא שוחרר ב-[[1981]] הודות למאמציו של [[חרות לפיד]]{{הערה|{{nrg|יובל לידור|חרות לפיד הלך לעולמו|861/850|29 בינואר 2005|1|}}}} (רימון היה האסיר הראשון שלפיד סייע לשחררו), לאחר ששהה במאסר כמעט שש שנים.
+===ההסתננות לפטרה===
-מעט אחר כך, עם חזרתו לישראל, הקים מזנון דרכים על [[כביש 90]] שבערבה, בקילומטר ה-101, כ-90 קילומטרים צפונית מ[[אילת]]. המקום זכה לכינוי "פונדק ה-101".
+עיקר פרסומו של רימון בא לו עקב הסתננותו ל[[פטרה]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]] הייתה פטרה יעד [[טיול]] לצעירים ישראלים שניסו את מזלם והסתננו לשטח ירדן. 12 מהם נהרגו בטרם הגיעו ליעדם במספר אירועים. רימון וחברו, ויקטור פרידמן, היו מהמעטים שסיימו מסע זה בהצלחה וחזרו בריאים ושלמים. ב־1959 גנבו השניים [[ג'יפ|ג׳יפ]] ומדי [[או"ם|או״ם]], וכשברשותם מעט כסף וצידה חצו את הגבול באזור הערבה, וטיילו ב[[ירדן]] במשך שלושה ימים. בשובם לישראל נעצרו בנקודת הביקורת של האו״ם ב[[ארמון הנציב]] ונשלחו ל[[מאסר]], אך התערבותו של בן־גוריון קיצרה את עונשם לחודשים ספורים. ב־[[2005]] יצא ה[[סרט תיעודי|סרט התיעודי]] "לראות את פטרה ולחיות", שהציג את סיפור המיתוס ואת אלו שחזרו, ובו השתתף גם רימון.{{הערה|"לראות את פטרה ולחיות", 2005, בימוי והפקה: אקל סיוון ל[[טלעד]]}}
+===מאסר והקמת הפונדק===
-ב-[[2001]] החרימו שוטרי משטרת אילת מהמתחם 30 מכונות מזל, בשווי 5,000 דולר כל אחת, וכן 20 מחשבים שנועדו ל[[הימורים באינטרנט]]{{הערה|{{ynet|שמעון איפרגן ושיה אגוזי|כושי רימון נעצר בירדן - השוטרים פשטו על פונדק 101|1439829|18 בדצמבר 2001}}}}. בסוף [[2015]] פשטה שוב המשטרה על המקום, מצאה כסף רב ומכונות מזל לא חוקיות. ב[[פברואר]] [[2016]] נתפסו בפשיטה על המתחם 15 מכונות מזל, והוחרמו גם 195,778 שקל, 8,891 דולר ו-1,223 אירו, מצלמות, מסכים, אקדח זיקוקים ו-25 כדורים, 304 כדורי 5.56 מ"מ ו-4 מחסניות M-16. כמו כן נתפסה מריחואנה במשקל 1.5 גרם וחומר החשוד כחשיש במשקל 9.5 גרם.{{הערה|{{ynet|מאיר אוחיון|מכונות מזל וסמים: פשיטה בפונדק ה-101 של כושי רימון|4761583|3 בפברואר 2016}}}}
+ב־[[1971]] גזר [[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] על רימון שנה וחצי [[מאסר על תנאי]] לאחר שהודה בפריצה למחסן צמיגים ב[[הרצליה]], בגניבת רכוש ובקבלת רכוש גנוב, וכן נעצר כחשוד בפריצה למחסן "הגרעין" בתל אביב.{{הערה|{{דבר||"כושי" נידון למאסר על תנאי|19711108|51}}}} באותה תקופה עבר לגור במושב [[רם-און|רם־און]].
+לאחר מכן יצא רימון לטיול בעולם, שבמהלכו הגיע ל[[גרמניה]], שם נעצר באשמת [[סחר בסמים]] והועמד לדין. בשנת [[1976]] נגזרו עליו תשע וחצי שנות מאסר{{ביאור|ממקום כלאו כתב ליורם קניוק מכתב בעקבות קריאת הספר "אדם בן כלב". לעיון בכתב היד של המכתב שפורסם בבלוג של [[מכון גנזים]] ראו [https://gnazimblog.wordpress.com/2023/12/06/%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%91%d7%9f-%d7%9b%d7%9c%d7%91/ כאן].}}.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=is&oid=mar19760506-01.2.10&type=nlilogicalsectionpdf&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1|כותרת=פועלים להקל תנאי המאסר של רימון|אתר=[[הספרייה הלאומית]]|תאריך=6 במאי 1976}}}} ב־[[1981]], שוחרר לאחר ששהה במאסר כמעט שש שנים מתוך תשע וחצי שנות מאסר שנגזרו עליו. הוא ניסה לברוח ארבע פעמים מהכלא ולבסוף, כאמור, שוחרר ב־1981 הודות למאמציו של [[חרות לפיד]].{{הערה|{{nrg|יובל לידור|חרות לפיד הלך לעולמו|861/850|29 בינואר 2005|1|}}}}
+מעט אחר כך, עם חזרתו לישראל, הקים מזנון דרכים על [[כביש 90]] שבערבה, בקילומטר ה־101, כ־90 קילומטרים צפונית מ[[אילת]]. המקום זכה לכינוי "פונדק ה־101".
-ב-[[26 בפברואר]] [[2007]], כילתה [[שרפה]] חלק גדול מפונדק 101, ובכללו את [[גן החיות]] במקום.{{הערה|1=אהובה מאמוס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3370103,00.html שרפה בפונדק ה-101: כל הזוחלים עלו באש], ynet ידיעות אחרונות מיום 26.2.2007}} ב-2015 נמלט מכלובו בחווה [[פיתון בורמזי]], ובשל הסכנה נסגר המקום למספר ימים. הפיתון נמצא מת לאחר חודש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://m.ynet.co.il/Articles/4745260|כותרת=סוף לתעלומה: נמצא מת הנחש מחוות כושי רימון|אתר=m.ynet.co.il|תאריך_וידוא=2019-08-02}}}} ב[[מרץ]] [[2017]] פשטו פקחי [[רשות הטבע והגנים]] על חוות הזוחלים שבפונדק והחרימו את כל חיות הבר במקום, משום שהחיות הוחזקו בניגוד לתנאים ולדרישות המתחייבות בחוק, וללא רישיון. כמו כן נחשד רימון בהזנחת בעלי החיים ובסחר לא חוקי בהם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ereverev.co.il/article.asp?id=30958|כותרת=כושי רימון מאשים:|אתר=www.ereverev.co.il|תאריך_וידוא=2019-08-02}}}}
+ב־[[2001]] החרימו שוטרי משטרת אילת 30 [[מכונת מזל|מכונות מזל]] מהמתחם בשווי 5,000 דולר כל אחת, וכן 20 מחשבים שנועדו ל[[הימורים באינטרנט]].{{הערה|{{ynet|שמעון איפרגן ושיה אגוזי|כושי רימון נעצר בירדן - השוטרים פשטו על פונדק 101|1439829|18 בדצמבר 2001}}}} בסוף [[2015]] פשטה שוב המשטרה על המקום, ומצאה כסף רב ומכונות מזל לא חוקיות. בפברואר [[2016]] נתפסו בפשיטה על המתחם 15 מכונות מזל, והוחרמו גם 195,778 שקל, 8,891 דולר ו־1,223 אירו, מצלמות, מסכים, אקדח זיקוקים ו־25 כדורים, 304 כדורי 5.56 מ"מ ו־4 מחסניות M-16. כמו כן נתפסה מריחואנה במשקל 1.5 גרם וחומר החשוד כחשיש במשקל 9.5 גרם.{{הערה|{{ynet|מאיר אוחיון|מכונות מזל וסמים: פשיטה בפונדק ה-101 של כושי רימון|4761583|3 בפברואר 2016}}}}
-ב-[[2013]] לקה ב[[גידול סרטני]] ב[[בלוטת התריס]], אך החלים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-537130|כותרת=אחרי שאמרו לו שהכל נגמר, כושי רימון ניצח את הסרטן וחזר לחיים|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-08-02}}}}
+ב־[[26 בפברואר]] [[2007]], כילתה [[שרפה]] חלק גדול מפונדק 101, ובכללו את [[גן החיות]] במקום.{{הערה|{{ynet|אהובה מאמוס|שריפה בפונדק ה-101: כל הזוחלים עלו באש|3370103|26 בפברואר 2007}}}} ב־2015 נמלט מכלובו בחווה [[פיתון בורמזי]], ובשל הסכנה נסגר המקום למספר ימים. הפיתון נמצא מת לאחר חודש.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|סוף לתעלומה: נמצא מת הנחש מחוות כושי רימון|/article/4745260|28 בדצמבר 2015}}}} במרץ [[2017]] פשטו פקחי [[רשות הטבע והגנים]] על חוות הזוחלים שבפונדק והחרימו את כל חיות הבר במקום, משום שהחיות הוחזקו בניגוד לדרישות ולתנאים המתחייבים בחוק, וללא רישיון. כמו כן נחשד רימון בהזנחת בעלי החיים ובסחר לא חוקי בהם.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=איה פלשקס|כתובת=https://www.ereverev.co.il/article.asp?id=30958|כותרת=כושי רימון מאשים: "הם השאירו אחריהם כתמי דם של החיות"|אתר=ערב ערב באילת|תאריך=30 במרץ 2017|תאריך_וידוא=2019-08-02}}}}
-רימון פעיל במפלגת "[[אדום לבן הבלתי משוחדים]]" של עמי פינשטיין והוצב מטעמה במקום החמישי ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת העשרים ושתיים]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כושי רימון רץ לכנסת|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/נכון-להבוקר/נכון-להבוקר31-07-2019-0801/כושי-רימון-רץ-לכנסת-כדי-לסגור-מעגל-עם-רשות-הטבע-והגנים|אתר=glz.co.il|תאריך_וידוא=2019-08-02}}}} לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] במרץ 2020 הוצב רימון במקום השלישי ברשימה.
+ב־[[2013]] לקה ב[[גידול סרטני]] ב[[בלוטת התריס]] והחלים.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל אריאל אמיר|אחרי שאמרו לו שהכל נגמר, כושי רימון ניצח את הסרטן וחזר לחיים|news/israel/Article-537130|17 באפריל 2016}}}}
-לרימון שלושה-עשר ילדים משני פרקי נישואים שונים. את זיכרונותיו פרסם בספרו "אני כושי".
+רימון היה פעיל במפלגת "[[אדום לבן הבלתי משוחדים]]" של עמי פינשטיין, והוצב מטעמה במקום החמישי ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת העשרים ושתיים]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כושי רימון רץ לכנסת|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/נכון-להבוקר/נכון-להבוקר31-07-2019-0801/כושי-רימון-רץ-לכנסת-כדי-לסגור-מעגל-עם-רשות-הטבע-והגנים|אתר=[[גלי צה"ל]]|תאריך=31 ביולי 2019|תאריך_וידוא=2019-08-02}}}} לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] במרץ [[2020]] הוצב רימון במקום השלישי ברשימה.
+לרימון 13 ילדים משני פרקי נישואים שונים. את זיכרונותיו פרסם בספרו "אני כושי".
+ב־5 בדצמבר 2023 נפטר רימון בגיל 84.{{הערה|{{mako||שמעון כושי רימון שהקים את פונדק 101 בדרך לאילת הלך לעולמו|fde801a2bf73c61027|news-israel/2023_q4|5 בדצמבר 2023}}}}
 ==לקריאה נוספת==
-שמעון רימון, '''אני כושי''', [[ירושלים]] : עידנים, 1978.
+* שמעון רימון, '''אני כושי''', [[ירושלים]]: עידנים, 1978.
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
 * {{mako|[[עמרי אסנהיים]], [[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]|"אני נמשכתי לסכנה כמו שדבורה נמשכת לדבש"|4e68bcceee40541006|tv-ilana_dayan/2014-f1d4cbf7bfdf4410|27 במרץ 2014}}
+* {{ynet|אסף רוזן|נחיתת האונס בירדן והנאצים מהכלא הגרמני: בחזרה אל הכותרות והסיפורים של כושי רימון|vacation/flights/article/bjk6j9nsa|5 בדצמבר 2023}}
+== ביאורים ==
+{{ביאורים}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 39: / שורה 51: @@
 {{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:רימון, כושי}}
 [[קטגוריה:תל עדשים: אישים]]
@@ שורה 47: / שורה 58: @@
 [[קטגוריה:ישראלים שנכלאו מחוץ לישראל]]
 [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1939]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2023]]
+[[קטגוריה:מועצה אזורית הערבה התיכונה: אישים]]
+[[קטגוריה:יתומי פעולות האיבה]]