הפארק הלאומי ת'ינגווטליר – הבדלי גרסאות

הפארק הלאומי ת'ינגווטליר
Þingvellir
	מפל המים אוקסאראופוס בת'ינגווליר
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 3, 6
שטח האתר	22,788.70811 הקטאר
חלק מתוך	Golden Circle
מידע כללי
תאריך הקמה	1928
נתונים ומידות
שטח	22,788.70811 הקטאר
גובה ממוצע	120 מ'
מיקום
מדינה	איסלנד
מיקום	דרום איסלנד, Bláskógabyggð, Grímsnes- og Grafningshreppur
קואורדינטות	64°15′29″N 21°07′30″W / 64.258055555556°N 21.125°W
	www.thingvellir.is/en
	(למפת איסלנד רגילה) רייקיאוויק אקוריירי קפלאוויק אקרנס איסאפיירד'ור סאוד'אורקרוקור איילססטאד'יר סלפוס הפארק הלאומי ת'ינגווטליר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־21:44, 25 בנובמבר 2024

הפארק הלאומי ת'ינגווטליר (באיסלנדית: Þingvellir – "מישורי האספה" – נהגה "תִ'ינְגְוֵטְלִיר" ‏ˈθiŋkˌvɛtlɪr̥^ⓘ‏^Ⓘ‏) הוא פארק לאומי הנמצא בדרום-מערב איסלנד כ־23 ק"מ מזרחית לבירה רייקיאוויק. מעבר ליופיו ולתופעות הגאולוגיות המאפיינות אותו, הפארק הוא אחד המוקדמים באירופה, ונודע לו מקום ראשון במעלה בהיסטוריה ובזהות הלאומית האיסלנדית. בשנת 2004 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

האלת'ינגי

איסלנד לא הייתה מיושבת כאשר העמים הסקנדינבים הגיעו אליה במהלך המאה ה-9 כחלק מההגירה מערבה מסקנדינביה והאיים הבריטיים. ההתיישבות הראשונה באיסלנד הוקמה ככל הנראה בשנת 870 והושלמה בשנת 930, ותקופה זו מכונה בפי ההיסטוריונים בשם "עידן ההתיישבות".

העמק הוא אחד מהאתרים החשובים ביותר בהיסטוריה האיסלנדית. בשנת 930 נוסד במקום האלת'ינגי (Alþingi - "אלת'ינגי", מילולית "האספה הכללית"), שהוא אחד מהמוסדות הפרלמנטריים העתיקים בעולם, וככל הנראה העתיק ביותר הקיים בימינו. חברי האלת'ינגי נפגשו בכל קיץ, כאשר דוברי החוק (Lögsögumaður) שנבחרו על ידי האספה המחוקקת (Lögrétta - "לגרייטה") ציטטו את החוק והכריעו במחלוקות בפני כל האנשים שנאספו בכינוס. האסיפות נערכו תחת "סלע החוק" (Lögberg) ששכן ככל הנראה בסמוך לקו השבר ניקילאוסארגיאו (Nikulásargjá), כשני ק"מ מצפון לחופי אגם ת'ינגוואטלאוואטן (Þingvallavatn - "אגם אוסף המישורים"). האספה המחוקקת הייתה ישובה על שלוש שורות של ספסלים שהיו ערוכות בצורת מעגל. על הספסל האמצעי ישבו 48 ראשי השבטים וכל ראש שבט לווה בשני יועצים שישבו לפניו ומאחוריו.

החוקים נחשבו כאמנה בין אנשים חופשיים וכחוזה חברתי. החוקים נוסחו בכתב בשנים 1117 ו-1118, והשתמרו בכתבי יד מהמאה ה-12. כמו כן, פושעים הוענשו באספות הללו ומבקרים באתר יכולים לצפות בדרהקינגארהיליר (Drekkingarhylur - "בריכת ההטבעה") בנהר, שהייתה המקום שבו נשים עברייניות הוטבעו.

בשנת 1000 לערך הפך דובר החוק ת'ורגיר ליואוסוונינגאגודי (Þorgeir Ljósvetningagoði) את הנצרות לדת הרשמית של איסלנד. לפי המסורת, לאחר שהמיר את דתו הוא השליך את פסלי האלילים הפגאניים למפל מים שנקרא גודאפוס (Goðafoss - "מפל המים של האלים") על שם האירוע. "סלע החוק" ומקום כינוסן של אסיפות האלת'ינגי הועבר בתקופה זו כשני ק"מ מערבה וניצב בקניון אלמאנאגיאו (Almannagjá). הצוקים שמסביב יצרו תהודה והגבירו את קולות הנואמים. הסלע שוב אינו קיים לאחר שהתבלה ונשחק וכיום מסמן את מקומו תורן גבוה ובראשו מתנופף דגל איסלנד. עוד הוקמה במאה ה-11 כנסייה (Þingvallakirkja)^{[דרוש תעתוק]} שהייתה אחת הראשונות על האי, אך זו לא שרדה ובמקומה עומד כיום מבנה שהוקם בשנת 1859.

האלת'ינגי המשיך ופעל בת'ינגווטליר משך כמעט 350 שנים, אולם מאבקים פנימיים החלישו את כוחו ונורווגיה התערבה במדיניות הפנימית של האי. ב-1262 נכנע האלת'ינגי למלכי נורווגיה וב-1271 נשללו ממנו כל סמכויותיו. עם זאת, המוסד המשיך ותפקד כגוף שיפוטי בלבד ובעל סמכויות מוגבלות עד שנת 1798.

היסטוריה מאוחרת

האידיאליזם של הקהילה האיסלנדית המוקדמת השפיעו על אלו שתמכו בעצמאות ריבונית לאיסלנד במהלך המאה ה-19. משוררים וסופרים התייחסו ביצירתם לת'ינגווטליר כאל המקום שבו נמצאות הנשמה והרוח של האומה האיסלנדית. ציירים החלו לצייר לא רק את המקום, כי אם גם את מוסדות החוק הקשורים אליו.

ההתעוררות הלאומית הזאת התרחשה במקביל לתופעה דומה ברחבי אירופה ולתחילתה של התייחסות לאזורים מסוימים כאל נכס רוחני. סיפורי העם האיסלנדיים תורגמו ונהיו פופולריים ביבשת. איסלנד נחשבה כמייצגת הטובה ביותר של התרבות הנורדית ותיירים רבים ערכו מסעות בת'ינגווטליר.

ב-1843 העניקה דנמרק לאיסלנד רשות לכנס את האלת'ינגי שוב אך במתכונת מצומצמת וללא סמכויות של ממש. ישיבתה הראשונה של האספה התקיימה ב-1845 ברייקיאוויק, אך בקיץ של 1848 התכנס האלת'ינגי בת'ינווליר, ודרש ממשלת דנמרק להעניק לו סמכויות מלאות של גוף מחוקק. כינוס זה סימן את האות לחזרתה של ת'ינגווטליר אל מוקד החיים הפוליטיים והתרבותיים של איסלנד, לא רק באופן רעיוני אלא גם הלכה למעשה בשטח, וב-1874 נערך פסטיבל ראשון באתר לרגל חגיגות אלף שנות יישוב באי.

ב-1930, במקביל לחגיגות האלף להקמתו של האלת'ינגי בהן השתתפו בין 30,000 ל-40,000 איש (כ-15% מאוכלוסיית המדינה אותה עת), הכירה ממשלת איסלנד באופן רשמי בחשיבותו של ת'ינגווטליר בכך שהכריזה עליו כעל פארק לאומי (Þingvellir Þjóðgarður), דבר שהיה חידוש באותה תקופה באירופה. הנימוק להחלטה היה חשיבותו ההיסטורית של האתר וכן הסביבה הטבעית הגעשית והטקטונית שבה הוא נמצא. באותו מועד נבנה "בית החווה" (Þingvallabær - "ת'ינגווטלאבאייר") בצמוד לכנסייה, ומבנה זה שהורחב בשנת 1974, משמש כמעון הקיץ של ראש ממשלת איסלנד.

חשיבותו של המקום הודגשה שוב 14 שנה לאחר מכן, ב-17 ביוני 1944, עת נאספו כ-30,000 איש בת'ינגווטליר, כדי להאזין להכרזת העצמאות של הרפובליקה של איסלנד. מאז נערכים בפארק הלאומי כל הפסטיבלים החשובים המציינים את המועדים ההיסטוריים החשובים בדברי ימי האי והמדינה.

בשנת 2004 העניק אונסק"ו לת'ינגווטליר מעמד של אתר מורשת עולמית.

גאולוגיה וגאוגרפיה

ת'ינגווטליר בחורף. במרכז נראים הכנסייה ומעון הקיץ של ראש ממשלת איסלנד

במהלך עידן הקרח האחרון היה האתר מכוסה בשכבת קרח שעובייה היה כקילומטר, ומתחת לשכבה זו הייתה פעילות געשית שגרמה ליצירת סלעי טוף. חלק מההתפרצויות הגעשיות התפתחו לכדי זרמי לבה שחדרו מבעד למעטה הקרח העבה. התפרצויות אחרות גרמו להמסה חלקית של הקרח וליצירת הרים ורכסים העשויים מפאלאגוניט.

כאשר חלה עלייה בטמפרטורה הממוצעת לפני כ-22,000 שנים, הקרחונים החלו להתמוסס. הצורה הראשונה של אגם ת'ינגוואטלאוואטן הופיעה לפני כ-12,000 שנים. לשון הקרח נמצאה בשקע ת'ינגווטליר כאשר בכיוון דרום נוצרה לגונת קרח, צפונית להרי גראפנינגספייל (Grafningsfjöll). ת'ינגוואטלאוואטן נוצר כאשר הקרח נדחף לכיוון צפון והמים שהגיעו ממנו הצטברו בשקע. מתחת לפני הקרח החלו להיחשף הרי הפאלאגוניט.

לפני כ-10,000 שנים התחוללה התפרצות געשית נוספת שבעקבותיה נוצרו ההר סקייאלדבריידיר (Skjaldbreiður) והר געש בעל מדרון שטוח בכיוון דרום מההר קראפנאביירג (Hrafnabjörg), שממנו זרמה הלבה לת'ינגווטליר. ההתפרצות הייתה ארוכה מאוד וישנן השערות שלפיהן היא נמשכה כמה עשרות שנים.

הלבה גררה איתה מים עכורים וקפואים מדרום לשקע ת'ינגווטליר. המים שקעו דרך שכבת הלבה והצטברו מתחתיה כמאגר מים צלול. זרם הלבה שפרץ מהר הגעש בעל המדרון השטוח דרומית לקראפנאביירג הגיע עד לאגם וחסם את היציאה בסוגסהורן. בעקבות כך עלה מפלס המים, אך עלייה זאת התאזנה כיוון שהלבה תפסה את מקומם של המים. הלבה מילאה את שקע ת'ינגווטליר, אך שקיעת הקרקע בעקבות הפעילות הסייסמולוגית גרמה ליצירה מחדש של שקעי הקרקע.

לפני כ-3,000 שנים נוצר חריץ לבה במרחק שמונה קילומטרים בכיוון צפון-מזרח מקראפנאביירג, וגרם ליצירתו של ת'יואופאקראון (Þjófahraun). הלבה התפשטה עד רכס טינדאסקאגי. ההתפרצות האחרונה בת'ינגווטליר התרחשה לפני כ-2,000 שנה, ומאז לא הייתה במקום פעילות געשית.

כיום, ניתן להבחין בהעתקים ברורים החוצים את האזור כאשר הגדול מביניהם הוא הקניון אלמאנאגיאו (Almannagjá). העתקים אלו נגרמים כתוצאה מנדידת היבשות. תופעה זו גורמת גם לרעידות אדמה בנות מדידה. באופן מפתיע, חלק מהסדקים מלאים במים צלולים. בת'ינגווטליר עובר אזור הגבול בין הלוח האירו-אסיאתי והלוח הצפון-אמריקאי כך שהאדמה שוקעת לעיתים והלחץ מצטבר עד להתפרצות של פעילות סייסמולוגית. אחד מההעתקים, ניקילאוסארגיאו (Nikulásargjá), ידוע גם בכינוי "קניון פנינגאגיאו" (Peningagjá - "קניון הפני"), כיוון שבתחתיתו ניתן למצוא מטבעות. לפי סיפור עם מקומי מי שזורק לסדק מטבע ומביע משאלה, זוכה לכך שמשאלתו תתגשם אם הוא צופה במטבע כאשר הוא פוגע בתחתית הסדק.

מבחינה גאוגרפית, פארק ת'ינגווטליר שוכן לחופי הגדה הצפונית של אגם ת'ינגוואלאוואן, שהוא האגם הגדול באיסלנד. הנהר אוקסאראו (Öxará) חוצה את הפארק הלאומי ויוצר מפל מים באלמאנאגיאו, הנקרא אוקסאראופוס (Öxaráfoss). ביחד עם מפל המים גולפוס והגייזרים של האוקאדאליר (Haukadalur), ת'ינגווטליר הוא אחד מהנופים המפורסמים ביותר באיסלנד, ומכונה יחד עם האתרים האחרים בכינוי "מעגל הזהב".

גלריה

קניון אלמאנאגיאו
מראה נוסף של קו השבר
כנסיית ת'ינגווליר ומעון הקיץ הרשמי של ראש ממשלת איסלנד
קניון אוקסראו

ראו גם

היסטוריה של איסלנד

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי ת'ינגווטליר
תמונות מהאתר www.islandsmyndir.is
גלריית התמונות של ת'ינגלוויר מאת אנדי קארווין
תמונות מהאתר www.icelandportfolio.com(הקישור אינו פעיל)
הפארק הלאומי ת'ינגווטליר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פארק
-{{coord|64|15|29|N|21|07|30|W|type:landmark|display=title}}
+| שם בשפת המקור = Þingvellir
-{{אתר מורשת עולמית
+| תמונה = [[קובץ:Oexarafoss.jpg|250px]]
-|שם=הפארק הלאומי ת'ינגווליר
+| כיתוב = מפל המים אוקסאראופוס בת'ינגווליר
-|תמונה=[[קובץ:Oexarafoss.jpg|מרכז|250px]]
+| מדינה = {{דגל|איסלנד||+}}
-|כיתוב=מפל המים אוקסאראופוס בת'ינגלוויר
+| מפה = {{מממו|איסלנד|סוג=אתר טבע|כיוון כתב=ימינה|סטייה אנכית=-3}}
-|מדינה={{דגל|איסלנד||+}}
+| מורשת עולמית = {{תבנית מידע/אתר מורשת
+|שם=-
 |סוג=תרבותי
 |קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 6|6]]
@@ שורה 10: / שורה 12: @@
 |שנת הכללה=2004
 |הערות=
-|קואורדינטות=
-|מפה=[[קובץ:Iceland Mid-Atlantic Ridge heb.png|מרכז|250px|ת'ינגווליר על הסדק בין הלוחות הטקטוניים החוצה את איסלנד]]
 }}
+}}
-'''הפארק הלאומי ת'ינגווליר''' ([[איסלנדית]] '''Þingvellir''' – "[[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י האסיפה" - נהגה "ת'ינווטליר" בקירוב) הוא [[פארק לאומי]] הנמצא בדרום מערב [[איסלנד]] כ-23 ק"מ מזרחית לבירה [[רייקיאוויק]]. מעבר ליופיו ולתופעות הגאולוגיות המאפיינות אותו, הפארק הוא אחד המוקדמים באירופה ונודע לו מקום ראשון במעלה בהיסטוריה ובזהות הלאומית האיסלאנדית. בשנת [[2004]] הוכרז ת'ינגווליר כ[[אתר מורשת עולמית]].
+'''הפארק הלאומי ת'ינגווטליר''' (ב[[איסלנדית]]: '''Þingvellir''' – "[[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י האספה" – נהגה "תִ'ינְגְוֵטְלִיר" {{שמע|קובץ=Þingvellir pronunciation.ogg|תיאור={{יפא|ˈθiŋkˌvɛtlɪr̥}}}}) הוא [[פארק לאומי]] הנמצא בדרום-מערב [[איסלנד]] כ־23 ק"מ מזרחית לבירה [[רייקיאוויק]]. מעבר ליופיו ולתופעות הגאולוגיות המאפיינות אותו, הפארק הוא אחד המוקדמים באירופה, ונודע לו מקום ראשון במעלה בהיסטוריה ובזהות הלאומית האיסלנדית. בשנת [[2004]] הוא הוכרז כ[[אתר מורשת עולמית]].
 ==היסטוריה==
+[[קובץ:Iceland Mid-Atlantic Ridge heb.png|ממוזער|שמאל|250px|ת'ינגווטליר על הסדק בין הלוחות הטקטוניים החוצה את איסלנד]]
 ===האלת'ינגי===
 [[קובץ:ThingvellirAlmanagjaClouds.jpg|ימין|ממוזער|200px|תורן הדגל האיסלנדי סמוך לצלע שבצילו נהג האלת'ינגי להתכנס]]
 איסלנד לא הייתה מיושבת כאשר העמים ה[[סקנדינבים]] הגיעו אליה במהלך [[המאה ה-9]] כחלק מה[[הגירה]] מערבה מ[[סקנדינביה]] ו[[האיים הבריטיים]]. ההתיישבות הראשונה באיסלנד הוקמה ככל הנראה בשנת [[870]] והושלמה בשנת [[930]], ותקופה זו מכונה בפי ההיסטוריונים בשם "עידן ההתיישבות".
-העמק הוא אחד מהאתרים החשובים ביותר בהיסטוריה האיסלנדית. בשנת 930 נוסד במקום ה'''[[אלת'ינגי]]''' (Alþingi - "אלת'ינגי", מילולית "האסיפה הכללית"), שהוא אחד מהמוסדות הפרלמנטריים העתיקים ב[[כדור הארץ|עולם]], וככל הנראה העתיק ביותר הקיים כיום. חברי האלת'ינגי נפגשו בכל [[קיץ]], כאשר [[דובר החוק|דוברי החוק]] (Lögsögumaður) שנבחרו על ידי האסיפה המחוקקת (Lögrétta - "לגרייטה") ציטטו את ה[[חוק]] והכריעו במחלוקות בפני כל האנשים שנאספו בכינוס. האסיפות נערכו תחת "סלע החוק" (Lögberg) ששכן ככל הנראה בסמוך לקו השבר ניקילאוסארגיאו (Nikulásargjá), כשני ק"מ מצפון לחופי [[אגם ת'ינגוואלאוואטן]] (Þingvallavatn - "אגם אוסף המישורים"). האסיפה המחוקקת הייתה ישובה על שלוש שורות של ספסלים שהיו ערוכות בצורת מעגל. על הספסל האמצעי ישבו 48 ראשי השבטים וכל ראש שבט לווה בשני יועצים שישבו לפניו ומאחוריו.
+העמק הוא אחד מהאתרים החשובים ביותר בהיסטוריה האיסלנדית. בשנת 930 נוסד במקום ה'''[[אלת'ינגי]]''' (Alþingi - "אלת'ינגי", מילולית "האספה הכללית"), שהוא אחד מהמוסדות הפרלמנטריים העתיקים ב[[כדור הארץ|עולם]], וככל הנראה העתיק ביותר הקיים בימינו. חברי האלת'ינגי נפגשו בכל [[קיץ]], כאשר [[דובר החוק|דוברי החוק]] (Lögsögumaður) שנבחרו על ידי האספה המחוקקת (Lögrétta - "לגרייטה") ציטטו את ה[[חוק]] והכריעו במחלוקות בפני כל האנשים שנאספו בכינוס. האסיפות נערכו תחת "סלע החוק" (Lögberg) ששכן ככל הנראה בסמוך לקו השבר ניקילאוסארגיאו (Nikulásargjá), כשני ק"מ מצפון לחופי [[אגם ת'ינגוואלאוואטן|אגם ת'ינגוואטלאוואטן]] (Þingvallavatn - "אגם אוסף המישורים"). האספה המחוקקת הייתה ישובה על שלוש שורות של ספסלים שהיו ערוכות בצורת מעגל. על הספסל האמצעי ישבו 48 ראשי השבטים וכל ראש שבט לווה בשני יועצים שישבו לפניו ומאחוריו.
-החוקים נחשבו כ[[אמנה (הסכם)|אמנה]] בין אנשים חופשיים וכ[[חוזה]] [[חברה|חברתי]]. החוקים נוסחו בכתב בשנים [[1117]] ו-[[1118]], והשתמרו ב[[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] מ[[המאה ה-12]]. כמו כן, [[פושע]]ים הוענשו באספות הללו ומבקרים באתר יכולים לצפות בדרהקינגארהיליר (Drekkingarhylur - "[[בריכה|בריכת]] ההטבעה") ב[[נהר]], שהייתה המקום שבו [[נשים]] עברייניות הוטבעו.
+החוקים נחשבו כ[[אמנה (הסכם)|אמנה]] בין אנשים חופשיים וכ[[חוזה]] [[חברתי]]. החוקים נוסחו בכתב בשנים [[1117]] ו-[[1118]], והשתמרו ב[[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] מ[[המאה ה-12]]. כמו כן, [[פושע]]ים הוענשו באספות הללו ומבקרים באתר יכולים לצפות בדרהקינגארהיליר (Drekkingarhylur - "[[בריכה|בריכת]] ההטבעה") ב[[נהר]], שהייתה המקום שבו [[נשים]] עברייניות הוטבעו.
-בשנת [[1000]] לערך הפך דובר החוק [[ת'ורגיר ליואוסוונינגאגודי]] (Þorgeir Ljósvetningagoði) את ה[[נצרות]] ל[[דת]] הרשמית של איסלנד. לפי המסורת, לאחר ש[[המרת דת|המיר את דתו]] הוא השליך את [[פסל (יצירה)|פסל]]י ה[[אל]]ילים ה[[פגניות|פגאניים]] ל[[מפל מים]] שנקרא גודאפוס (Goðafoss - "מפל המים של האלים") על שם האירוע. "סלע החוק" ומקום כינוסן של אסיפות האלת'ינגי הועבר בתקופה זו כשני ק"מ מערבה וניצב בקניון אלמאנאגיאו (Almannagjá). הצוקים שמסביב יצרו תהודה והגבירו את קולות הנואמים. הסלע שוב אינו קיים לאחר ש[[בליה|התבלה]] ונשחק וכיום מסמן את מקומו תורן גבוה ובראשו מתנופף [[דגל איסלנד]]. עוד הוקמה ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] כנסייה (Þingvallakirkja) שהייתה אחת הראשונות על האי, אך זו לא שרדה ובמקומה עומד כיום מבנה שהוקם בשנת [[1859]].
+בשנת [[1000]] לערך הפך דובר החוק [[ת'ורגיר ליואוסוונינגאגודי]] (Þorgeir Ljósvetningagoði) את ה[[נצרות]] ל[[דת]] הרשמית של איסלנד. לפי המסורת, לאחר ש[[המרת דת|המיר את דתו]] הוא השליך את [[פסל (יצירה)|פסל]]י ה[[אל]]ילים ה[[פגניות|פגאניים]] ל[[מפל מים]] שנקרא גודאפוס (Goðafoss - "מפל המים של האלים") על שם האירוע. "סלע החוק" ומקום כינוסן של אסיפות האלת'ינגי הועבר בתקופה זו כשני ק"מ מערבה וניצב בקניון אלמאנאגיאו (Almannagjá). הצוקים שמסביב יצרו תהודה והגבירו את קולות הנואמים. הסלע שוב אינו קיים לאחר ש[[בליה|התבלה]] ונשחק וכיום מסמן את מקומו תורן גבוה ובראשו מתנופף [[דגל איסלנד]]. עוד הוקמה ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] כנסייה (Þingvallakirkja){{תעתיק|איסלנדית}} שהייתה אחת הראשונות על האי, אך זו לא שרדה ובמקומה עומד כיום מבנה שהוקם בשנת [[1859]].
-האלת'ינגי המשיך ופעל בת'ינגווליר משך כמעט 350 שנים, אולם מאבקים פנימיים החלישו את כוחו ו[[נורווגיה]] התערבה במדיניות הפנימית של האי. ב-[[1262]] נכנע האלת'ינגי למלכי נורווגיה וב-[[1271]] נשללו ממנו כל סמכויותיו. עם זאת, המוסד המשיך ותפקד כגוף שיפוטי בלבד ובעל סמכויות מוגבלות עד שנת [[1798]].
+האלת'ינגי המשיך ופעל בת'ינגווטליר משך כמעט 350 שנים, אולם מאבקים פנימיים החלישו את כוחו ו[[נורווגיה]] התערבה במדיניות הפנימית של האי. ב-[[1262]] נכנע האלת'ינגי למלכי נורווגיה וב-[[1271]] נשללו ממנו כל סמכויותיו. עם זאת, המוסד המשיך ותפקד כגוף שיפוטי בלבד ובעל סמכויות מוגבלות עד שנת [[1798]].
 ===היסטוריה מאוחרת===
-[[קובץ:Law speaker.jpg|ימין|ממוזער|200px|ציור מהמאה ה-19 של אסיפת האלת'ינגי]]
+[[קובץ:Law speaker.jpg|ימין|ממוזער|200px|ציור מהמאה ה-19 של אספת האלת'ינגי]]
-ה[[אידאליזם]] של הקהילה האיסלנדית המוקדמת השפיעו על אלו שתמכו ב[[עצמאות]] ריבונית לאיסלנד במהלך [[המאה ה-19]]. [[משורר]]ים ו[[סופר]]ים התייחסו ביצירתם לת'ינגווליר כאל המקום שבו נמצאות הנשמה והרוח של האומה האיסלנדית. [[צייר]]ים החלו לצייר לא רק את המקום, כי אם גם את מוסדות החוק הקשורים אליו.
+ה[[אידיאליזם]] של הקהילה האיסלנדית המוקדמת השפיעו על אלו שתמכו ב[[עצמאות]] ריבונית לאיסלנד במהלך [[המאה ה-19]]. [[משורר]]ים ו[[סופר]]ים התייחסו ביצירתם לת'ינגווטליר כאל המקום שבו נמצאות הנשמה והרוח של האומה האיסלנדית. [[צייר]]ים החלו לצייר לא רק את המקום, כי אם גם את מוסדות החוק הקשורים אליו.
-ההתעוררות הלאומית הזאת התרחשה במקביל לתופעה דומה ברחבי אירופה ולתחילתה של התייחסות לאזורים מסוימים כאל נכס רוחני. [[סיפור עם|סיפורי העם]] האיסלנדיים תורגמו ונהיו פופולריים ביבשת. איסלנד נחשבה כמייצגת הטובה ביותר של התרבות הנורדית ו[[תייר]]ים רבים ערכו מסעות בת'ינגווליר.
+ההתעוררות הלאומית הזאת התרחשה במקביל לתופעה דומה ברחבי אירופה ולתחילתה של התייחסות לאזורים מסוימים כאל נכס רוחני. [[סיפור עם|סיפורי העם]] האיסלנדיים תורגמו ונהיו פופולריים ביבשת. איסלנד נחשבה כמייצגת הטובה ביותר של התרבות הנורדית ו[[תייר]]ים רבים ערכו מסעות בת'ינגווטליר.
-ב-[[1843]] העניקה [[דנמרק]] לאיסלנד רשות לכנס את האלת'ינגי שוב אך במתכונת מצומצמת וללא סמכויות של ממש. ישיבתה הראשונה של האסיפה התקיימה ב-[[1845]] ב[[רייקיאוויק]], אך בקיץ של [[1848]] התכנס האלת'ינגי בת'ינווליר, ודרש ממשלת דנמרק להעניק לו סמכויות מלאות של גוף מחוקק. כינוס זה סימן את האות לחזרתה של ת'ינגווליר אל מוקד החיים הפוליטיים והתרבותיים של איסלנד, לא רק באופן רעיוני אלא גם הלכה למעשה בשטח, וב-[[1874]] נערך פסטיבל ראשון באתר לרגל חגיגות אלף שנות יישוב באי.
+ב-[[1843]] העניקה [[דנמרק]] לאיסלנד רשות לכנס את האלת'ינגי שוב אך במתכונת מצומצמת וללא סמכויות של ממש. ישיבתה הראשונה של האספה התקיימה ב-[[1845]] ב[[רייקיאוויק]], אך בקיץ של [[1848]] התכנס האלת'ינגי בת'ינווליר, ודרש ממשלת דנמרק להעניק לו סמכויות מלאות של גוף מחוקק. כינוס זה סימן את האות לחזרתה של ת'ינגווטליר אל מוקד החיים הפוליטיים והתרבותיים של איסלנד, לא רק באופן רעיוני אלא גם הלכה למעשה בשטח, וב-[[1874]] נערך פסטיבל ראשון באתר לרגל חגיגות אלף שנות יישוב באי.
 [[קובץ:Sitelogo-thingvellir.gif|שמאל|ממוזער|100px|לוגו הפארק הלאומי]]
-ב-[[1930]], במקביל לחגיגות ה[[מילניום]] להקמתו של האלת'ינגי בהן השתתפו בין 30,000 ל-40,000 איש (כ-15% מאוכלוסיית המדינה אותה עת), הכירה ממשלת איסלנד באופן רשמי בחשיבותו של ת'ינגווליר בכך שהכריזה עליו כעל [[פארק לאומי]] (Þingvellir Þjóðgarður), דבר שהיה חידוש באותה תקופה באירופה. הנימוק להחלטה היה חשיבותו ההיסטורית של האתר וכן [[הסביבה הטבעית]] הגעשית וה[[טקטוניקת הלוחות|טקטונית]] שבה הוא נמצא. באותו מועד נבנה "בית החווה" (Þingvallabær - "ת'ינגווטלאבאייר") בצמוד לכנסייה, ומבנה זה שהורחב בשנת [[1974]], משמש כמעון הקיץ של ראש ממשלת איסלנד.
+ב-[[1930]], במקביל לחגיגות ה[[אלף (זמן)|אלף]] להקמתו של האלת'ינגי בהן השתתפו בין 30,000 ל-40,000 איש (כ-15% מאוכלוסיית המדינה אותה עת), הכירה ממשלת איסלנד באופן רשמי בחשיבותו של ת'ינגווטליר בכך שהכריזה עליו כעל [[פארק לאומי]] (Þingvellir Þjóðgarður), דבר שהיה חידוש באותה תקופה באירופה. הנימוק להחלטה היה חשיבותו ההיסטורית של האתר וכן [[הסביבה הטבעית]] הגעשית וה[[טקטוניקת הלוחות|טקטונית]] שבה הוא נמצא. באותו מועד נבנה "בית החווה" (Þingvallabær - "ת'ינגווטלאבאייר") בצמוד לכנסייה, ומבנה זה שהורחב בשנת [[1974]], משמש כמעון הקיץ של [[ראש ממשלת איסלנד]].
-חשיבותו של המקום הודגשה שוב 14 שנה לאחר מכן, ביום [[17 ביוני]] [[1944]], עת נאספו כ-30,000 איש בת'ינגווליר, כדי להאזין להכרזת העצמאות של הרפובליקה של איסלנד. מאז נערכים בפארק הלאומי כל הפסטיבלים החשובים המציינים את המועדים ההיסטוריים החשובים בדברי ימי האי והמדינה.
+חשיבותו של המקום הודגשה שוב 14 שנה לאחר מכן, ב-[[17 ביוני]] [[1944]], עת נאספו כ-30,000 איש בת'ינגווטליר, כדי להאזין להכרזת העצמאות של הרפובליקה של איסלנד. מאז נערכים בפארק הלאומי כל הפסטיבלים החשובים המציינים את המועדים ההיסטוריים החשובים בדברי ימי האי והמדינה.
-בשנת [[2004]] העניק [[אונסק"ו]] לת'ינגווליר מעמד של [[אתר מורשת עולמית]].
+בשנת [[2004]] העניק [[אונסק"ו]] לת'ינגווטליר מעמד של [[אתר מורשת עולמית]].
 ==גאולוגיה וגאוגרפיה==
-[[קובץ:Iceland Crack 4280.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הסדק בין הלוחות הטקטוניים החוצה את איסלנד כולה ועובר דרך ת'ינגווליר]]
+[[קובץ:Iceland Crack 4280.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הסדק בין הלוחות הטקטוניים החוצה את איסלנד כולה ועובר דרך ת'ינגווטליר]]
-[[קובץ:Þingvellir01.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ת'ינגווליר בחורף. במרכז נראים הכנסייה ומעון הקיץ של ראש ממשלת איסלנד]]
+[[קובץ:Þingvellir01.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ת'ינגווטליר בחורף. במרכז נראים הכנסייה ומעון הקיץ של ראש ממשלת איסלנד]]
 במהלך [[עידן הקרח]] האחרון היה האתר מכוסה בשכבת [[קרח]] שעובייה היה כ[[קילומטר]], ומתחת לשכבה זו הייתה פעילות געשית שגרמה ליצירת [[סלע]]י [[טוף]]. חלק מההתפרצויות הגעשיות התפתחו לכדי זרמי [[לבה]] שחדרו מבעד למעטה הקרח העבה. התפרצויות אחרות גרמו להמסה חלקית של הקרח וליצירת הרים ורכסים העשויים מ[[פאלאגוניט]].
-כאשר חלה עלייה ב[[טמפרטורה]] הממוצעת לפני כ-22,000 שנים, ה[[קרחון|קרחונים]] החלו להתמוסס. הצורה הראשונה של [[אגם ת'ינגוואלאוואטן]] הופיעה לפני כ-12,000 שנים. לשון הקרח נמצאה בשקע ת'ינגווליר כאשר בכיוון דרום נוצרה לגונת קרח, צפונית להרי גראפנינגספייל (Grafningsfjöll). ת'ינגוואלאוואטן נוצר כאשר הקרח נדחף לכיוון צפון וה[[מים]] שהגיעו ממנו הצטברו בשקע. מתחת לפני הקרח החלו להיחשף הרי הפאלאגוניט.
+כאשר חלה עלייה ב[[טמפרטורה]] הממוצעת לפני כ-22,000 שנים, ה[[קרחון|קרחונים]] החלו להתמוסס. הצורה הראשונה של [[אגם ת'ינגוואלאוואטן|אגם ת'ינגוואטלאוואטן]] הופיעה לפני כ-12,000 שנים. לשון הקרח נמצאה בשקע ת'ינגווטליר כאשר בכיוון דרום נוצרה לגונת קרח, צפונית להרי גראפנינגספייל (Grafningsfjöll). ת'ינגוואטלאוואטן נוצר כאשר הקרח נדחף לכיוון צפון וה[[מים]] שהגיעו ממנו הצטברו בשקע. מתחת לפני הקרח החלו להיחשף הרי הפאלאגוניט.
-לפני כ-10,000 שנים התחוללה התפרצות געשית נוספת שבעקבותיה נוצרו ההר [[סקייאלדבריידיר]] (Skjaldbreiður) והר געש בעל מדרון שטוח בכיוון דרום מההר קראפנאביירג (Hrafnabjörg), שממנו זרמה הלבה לת'ינגווליר. ההתפרצות הייתה ארוכה מאוד וישנן השערות שלפיהן היא נמשכה כמה עשרות שנים.
+לפני כ-10,000 שנים התחוללה [[התפרצות געשית]] נוספת שבעקבותיה נוצרו ההר [[סקייאלדבריידיר]] (Skjaldbreiður) והר געש בעל מדרון שטוח בכיוון דרום מההר קראפנאביירג (Hrafnabjörg), שממנו זרמה הלבה לת'ינגווטליר. ההתפרצות הייתה ארוכה מאוד וישנן השערות שלפיהן היא נמשכה כמה עשרות שנים.
-הלבה גררה איתה מים עכורים ו[[קיפאון|קפואים]] מדרום לשקע ת'ינגווליר. המים שקעו דרך שכבת הלבה והצטברו מתחתיה כ[[מאגר מים]] צלול. זרם הלבה שפרץ מהר הגעש בעל המדרון השטוח דרומית לקראפנאביירג הגיע עד לאגם וחסם את היציאה בסוגסהורן. בעקבות כך עלה מפלס המים, אך עלייה זאת התאזנה כיוון שהלבה תפסה את מקומם של המים. הלבה מילאה את שקע ת'ינגווליר, אך שקיעת הקרקע בעקבות הפעילות ה[[סייסמולוגיה|סייסמולוגית]] גרמה ליצירה מחדש של שקעי ה[[קרקע]].
+הלבה גררה איתה מים עכורים ו[[קיפאון|קפואים]] מדרום לשקע ת'ינגווטליר. המים שקעו דרך שכבת הלבה והצטברו מתחתיה כ[[מאגר מים]] צלול. זרם הלבה שפרץ מהר הגעש בעל המדרון השטוח דרומית לקראפנאביירג הגיע עד לאגם וחסם את היציאה בסוגסהורן. בעקבות כך עלה מפלס המים, אך עלייה זאת התאזנה כיוון שהלבה תפסה את מקומם של המים. הלבה מילאה את שקע ת'ינגווטליר, אך שקיעת הקרקע בעקבות הפעילות ה[[סייסמולוגיה|סייסמולוגית]] גרמה ליצירה מחדש של שקעי ה[[קרקע]].
-לפני כ-3000 שנים נוצר חריץ לבה במרחק 8 קילומטרים בכיוון צפון-מזרח מקראפנאביירג, וגרם ליצירתו של ת'יואופאקראון (Þjófahraun). הלבה התפשטה עד רכס טינדאסקאגי. ההתפרצות האחרונה בת'ינגווליר התרחשה לפני כאלפיים שנה, ומאז לא הייתה במקום פעילות געשית.
+לפני כ-3,000 שנים נוצר חריץ לבה במרחק שמונה קילומטרים בכיוון צפון-מזרח מקראפנאביירג, וגרם ליצירתו של ת'יואופאקראון (Þjófahraun). הלבה התפשטה עד רכס טינדאסקאגי. ההתפרצות האחרונה בת'ינגווטליר התרחשה לפני כ-2,000 שנה, ומאז לא הייתה במקום פעילות געשית.
-כיום, ניתן להבחין ב[[העתק]]ים ברורים החוצים את האזור כאשר הגדול מביניהם הוא ה[[קניון (גאולוגיה)|קניון]] אלמאנאגיאו (Almannagjá). העתקים אלו נגרמים כתוצאה מ[[נדידת היבשות]]. תופעה זו גורמת גם לרעידות אדמה בנות מדידה. באופן מפתיע, חלק מהסדקים מלאים ב[[מים]] צלולים. בת'ינגווליר עובר אזור הגבול בין [[הלוח האירו-אסיאתי]] ו[[הלוח הצפון-אמריקאי]] כך שהאדמה שוקעת לעתים וה[[לחץ]] מצטבר עד להתפרצות של פעילות סייסמולוגית. אחד מההעתקים, ניקילאוסארגיאו (Nikulásargjá), ידוע גם בכינוי "קניון פנינגאגיאו" (Peningagjá - "קניון הפני"), כיוון שבתחתיתו ניתן למצוא מטבעות. לפי סיפור עם מקומי מי שזורק לסדק [[מטבע]] ומביע משאלה, זוכה לכך שמשאלתו תתגשם אם הוא צופה במטבע כאשר הוא פוגע בתחתית הסדק.
+כיום, ניתן להבחין ב[[העתק]]ים ברורים החוצים את האזור כאשר הגדול מביניהם הוא ה[[קניון (גאולוגיה)|קניון]] אלמאנאגיאו (Almannagjá). העתקים אלו נגרמים כתוצאה מ[[נדידת היבשות]]. תופעה זו גורמת גם לרעידות אדמה בנות מדידה. באופן מפתיע, חלק מהסדקים מלאים ב[[מים]] צלולים. בת'ינגווטליר עובר אזור הגבול בין [[הלוח האירו-אסיאתי]] ו[[הלוח הצפון-אמריקאי]] כך שהאדמה שוקעת לעיתים וה[[לחץ]] מצטבר עד להתפרצות של פעילות סייסמולוגית. אחד מההעתקים, ניקילאוסארגיאו (Nikulásargjá), ידוע גם בכינוי "קניון פנינגאגיאו" (Peningagjá - "קניון הפני"), כיוון שבתחתיתו ניתן למצוא מטבעות. לפי סיפור עם מקומי מי שזורק לסדק [[מטבע]] ומביע משאלה, זוכה לכך שמשאלתו תתגשם אם הוא צופה במטבע כאשר הוא פוגע בתחתית הסדק.
-מבחינה [[גאוגרפיה|גאוגרפית]], פארק ת'ינגווליר שוכן ל[[חוף|חופי]] הגדה הצפונית של אגם ת'ינגוואלאוואן, שהוא האגם הגדול באיסלנד. הנהר אוקסאראו (Öxará) חוצה את הפארק הלאומי ויוצר מפל מים באלמאנאגיאו, הנקרא אוקסאראופוס (Öxaráfoss). ביחד עם מפל המים [[גולפוס]] וה[[גייזר]]ים של האוקאדאליר (Haukadalur), ת'ינגווליר הוא אחד מהנופים המפורסמים ביותר באיסלנד, ומכונה יחד עם האתרים האחרים בכינוי "מעגל הזהב".
+מבחינה [[גאוגרפיה|גאוגרפית]], פארק ת'ינגווטליר שוכן ל[[חוף|חופי]] הגדה הצפונית של אגם ת'ינגוואלאוואן, שהוא האגם הגדול באיסלנד. הנהר אוקסאראו (Öxará) חוצה את הפארק הלאומי ויוצר מפל מים באלמאנאגיאו, הנקרא אוקסאראופוס (Öxaráfoss). ביחד עם מפל המים [[גולפוס]] וה[[גייזר]]ים של האוקאדאליר (Haukadalur), ת'ינגווטליר הוא אחד מהנופים המפורסמים ביותר באיסלנד, ומכונה יחד עם האתרים האחרים בכינוי "מעגל הזהב".
 ==גלריה==
@@ שורה 67: / שורה 69: @@
 תמונה:OexaraCanyon.jpg|קניון אוקסראו
 </gallery>
 ==ראו גם==
 *[[היסטוריה של איסלנד]]
 ==קישורים חיצוניים==
+{{מיזמים|ויקימסע=הפארק הלאומי ת'ינגווליר}}
-{{ויקישיתוף בשורה|Category:Þingvellir National Park}}
-*[http://www.thingvellir.is/english האתר הרשמי]
+* {{אתר רשמי|http://www.thingvellir.is/english}}
-*[http://wayback.vefsafn.is/wayback/20041027181133/www.islandsmyndir.is/html_skjol/sudurland/thingvellir/forsida_thingvellir_01.htm תמונות מהאתר www.islandsmyndir.is]
+* [http://wayback.vefsafn.is/wayback/20041027181133/www.islandsmyndir.is/html_skjol/sudurland/thingvellir/forsida_thingvellir_01.htm תמונות מהאתר www.islandsmyndir.is]
-*[http://www.edwebproject.org/scandinavia/thingvellir.html גלריית התמונות של ת'ינגלוויר מאת אנדי קארווין]
+* [http://www.edwebproject.org/scandinavia/thingvellir.html גלריית התמונות של ת'ינגלוויר מאת אנדי קארווין]
-*[http://icelandportfolio.com/pictures/search/?s=%DEingvellir&x=32&y=9/ תמונות מהאתר www.icelandportfolio.com]
+* [http://icelandportfolio.com/pictures/search/?s=%DEingvellir&x=32&y=9/ תמונות מהאתר www.icelandportfolio.com]{{קישור שבור|date=מאי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
+* {{בריטניקה}}
 {{אתרי מורשת עולמית באיסלנד}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:איסלנד: אתרי מורשת עולמית]]

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: הפארק הלאומי ת'ינגווליר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפארק הלאומי ת'ינגווטליר