משה מרדכי פרבשטין – הבדלי גרסאות

הרב משה מרדכי פרבשטין
לידה	22 באוקטובר 1943 (בן 81)
מדינה	ישראל
תחומי עיסוק	תלמוד בבלי, חושן משפט, רפואה והלכה
תפקידים נוספים	ראש ישיבה, דיין, ראש כולל
רבותיו	רבי יחזקאל סרנא, רבי אברהם פרבשטיין
חיבוריו	קונטרס בענייני יוחסין, משפטי הדעת, עין הדעת

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־11:20, 30 בנובמבר 2024

הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים, חבר נשיאות ועד הישיבות וראש בית המדרש לרבנים בברלין.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרב אברהם פרבשטין, ולחנה, בתו של רבי יחזקאל סרנא, שניהם ראשי ישיבת חברון. בנעוריו למד בישיבת תפארת צבי, הישיבה הקטנה הליטאית הראשונה בירושלים ברוח ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן בישיבת חברון. בשנותיו בישיבה היה קרוב מאוד לסבו רבי יחזקאל סרנא, ראש הישיבה, ואף למד עמו בחברותא.

בשנת תשכ"ה (1965) נשא לאשה את אסתר, בתו של ר' לייבל היינה, נינת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור.

לאחר נישואיו למד בכולל הסמוך לישיבת חברון. במשך הזמן למד שולחן ערוך הלכה למעשה, זכה לסמיכה מרבי חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר, ומרבי משה חברוני, ראש ישיבת חברון, ולתעודת כושר לדיינות. במקביל שימש ככותב ערכים באנציקלופדיה תלמודית וכעורך-מבקר של מהדורת משנה תורה לרמב"ם בהוצאת שבתי פרנקל.

שירת בצה"ל כרב צבאי במילואים. בשנת 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, ליווה יחידות שריון קרביות שבהן שירתו תלמידי ישיבות הסדר. במסגרת תפקידו היווה כתובת לשאלות הלכתיות, בעיקר בהלכות שבת.

תפקידים תורניים

בשנת תשל"ח (1978) התמנה למגיד שיעור בישיבת עטרת ישראל, בראשות הרב ברוך מרדכי אזרחי, שם שימש בתפקיד כשתים עשרה שנה יחד עם הרב ישראל מאיר וייס, הרב אליעזר סילבר והרב דוד כהן.

במקביל שימש כראש כולל במסגרות שונות שבהן התווה תוכנית מקיפה ללימודי דיינות. בין השנים תשמ"ב-תשנ"א (1981–1992) היה ראש מכון בני דוד ביישוב פסגות, המזוהה עם הציבור הדתי לאומי. בשנים תשנ"ג-תשס"ד (1993–2004) שימש כראש המחלקה להכשרת דיינים במוסדות אמרי דוד בירושלים. רבים מתלמידיו בכוללים אלו משמשים ברבנות ובדיינות. מאז שנת תשס"א (2001) הוא משמש כראש הכולל לדיינות במכון הרי פישל בירושלים.

בשנת תש"נ (1990) התמנה לדיין בבית הדין הרבני בנתניה, ולאחר מכן לאב"ד. בתקופה זו התרחשה העלייה הגדולה מרוסיה, עם פתיחת מסך הברזל. חלק מעיסוקו בבית הדין היה בשאלות הנוגעות לאישור יהדות של העולים ולבירור ייחוסם. הקונטרס בדיני יוחסין שהוציא באותה תקופה מבטא את גישתו ההלכתית, והיווה בשעתו מקור משמעותי לדיינים ופוסקים שעסקו בנושא^[1]^[2].

בשנת תשנ"ו (1996) עם פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חברון, לצד הרב דוד כהן והרב שלמה כץ. בישיבה הוא מוסר שיעור כללי, ושיעוריו מודפסים על ידי תלמידיו מדי שנה בחוברת "שיעורי מורנו ראש הישיבה". בנוסף מקיים קבוצות לימוד ("חבורות") לתלמידי הישיבה בספרות תורנית הלכתית, כגון ספרי קצות החושן, נתיבות המשפט ועוד.

במקביל לתפקידיו כראש ישיבה וכראש כולל התמנה בשנת תשפ"א (2021) לנשיא עמית של בית המדרש לרבנים בברלין והחליף את הרב חנוך הכהן ארנטרוי, עם פטירתו^[3].

מומחיות הלכתית

הרב פרבשטין הוא מומחה בתחומי הלכה ורפואה, ובפרט בהיבטים הלכתיים של בריאות הנפש^[4]. בנושא זה פרסם בשנת תשנ"ה (1995) את ספרו "משפטי הדעת", ספר עיון וברור הלכה בגדרי הדעת והלכות שוטה, במשך השנים פרסם מאמרים ומחקרים בתחומי הלכה ופסיקה שונים^[5].

בשנת תשע"ו יצא לאור ספרו "עין הדעת", בו רוכזו מאמרים ומחקרים בתחומים רבים.

נחשב מומחה ללימודי חושן משפט, ומהווה כתובת בנוגע לשיטות הלימוד ולתכני הלימודים^[6]. בביתו מתקיים אחת לשבועיים שיעור לקבוצת דיינים פעילה.

מעורבות ציבורית

הרב פרבשטין עוסק בהרבצת תורה ובאופן כללי נמנע מלעסוק בפעילות ציבורית, בשנת תשע"ד (2014) התמנה כחבר ועד הישיבות^[7], בשנת תשע"ד (2014) הוביל מאבק נגד זיכוי גט לאשה שבעלה הוגדר כ"צמח" על ידי בית הדין בצפת^[8].

משפחתו

רעייתו היא חוקרת השואה הרבנית אסתר פרבשטין.

בנו הרב יעקב הוא חתנו של הרב דוד יצחק מן; דיין בבית דינו של הרב נסים קרליץ, ואב בית דין בבית הדין נתיבות חיים.

מחתניו, הרב צבי מרדכי פלדהיים, דיין בבית הדין של המועצה הדתית ירושלים ומחבר הספר "דברי התנאים", הרב יוסף אלפנט, מראשי ישיבת מיר בירושלים, והרב דוד שרייבר, ר"מ בישיבה הגדולה עטרת שלמה בראשון לציון.

ספריו

קונטרס בענייני יוחסין, הוצאת מוסדות אמרי דוד, תש"נ
משפטי הדעת: עיונים וברורי הלכה בגדרי הדעת ובהלכות שוטה, הוצאת מכון שער המשפט, תשנ"ה
עין הדעת: חידושי תורה, ברורי הלכה, פסקי דין, הוצאת מוסד הרב קוק, תשע"ו

אילן יוחסין

יעקב פרבשטין
ראש מועצה

הרב
יחזקאל סרנא
ראש ישיבה

הרב
אברהם פרבשטין
ראש ישיבה

הרבנית
חנה פרבשטין

הרבנית
אסתר פרבשטין
היסטוריונית

הרב
משה מרדכי פרבשטין
ראש ישיבה

הרב
דניאל פרבשטין
ר"מ בישיבה

הרב
אלחנן פרבשטין
משגיח בישיבה

הרב
יוסף פרבשטין
ר"מ בישיבה

עדנה שמואלביץ

הרב
רפאל שמואלביץ
ראש ישיבה

הרב
יעקב פרבשטין
דיין

הרב
יחזקאל פרבשטין
ר"מ בישיבה

הרב
יעקב שמואלביץ
ראש ישיבה

קישורים חיצוניים

שיעורי הרב משה מרדכי פרבשטין באתר "קול הלשון"
שיעורים שונים, מערכת שיעורי תורה בינינו
שיעור בעניין תורם משלו על של חברו, בית מדרש להלכה בהתיישבות
ראש ישיבת חברון הרב משה מרדכי פרבשטין, ענייני פסיקה, ישיבת מרכז הרב, ל' שבט תשע"ח, שיעור וידאו

הערות שוליים

^ ספרו קונטרס בענייני יוחסין התפרסם גם כמאמר תחת הכותרת יהדותם של העולים מרוסיה, תחומין י"ב, תשנ"א, בהוצאת מכון צומת, עמ' 20
^ לדוגמה, הגרי"ש אלישיב, קובץ תשובות, חלק ד' סימן קל"ו
^ קול חי, הודעות כינוס רבני אירופה
^ מאמרי הרב פרבשטין באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה; שאלות בהלכה בענייני בריאות הנפש, הכינוס הבינלאומי לרפואה, אתיקה והלכה, ספר הכינוס, עורך: הרב ד"ר מרדכי הלפרין; גדרי ״ספק פיקוח נפש״ – חילול שבת לכל צורכי חולה מסוכן, כתב עת אסיא נג-נד, תשנ"ד, עמוד 87 ועוד.
^ דרכי ההכרעה במחלוקת הפוסקים, מוריה שט"ז-שי"ח, תשס"ה, עמ' קס"ו ועוד
^ ראה למשל אתר בית מדרש אורח משפט
^ בעלי תפקידים בוועד הישיבות, לפי אתר גיידסטאר
^ בנימין י. רבינוביץ', ‏גט (ואיסורי) כריתות • הזעקה בפרשת "הגט מצפת", באתר כיכר השבת

[1] ספרו קונטרס בענייני יוחסין התפרסם גם כמאמר תחת הכותרת יהדותם של העולים מרוסיה, תחומין י"ב, תשנ"א, בהוצאת מכון צומת, עמ' 20

[2] לדוגמה, הגרי"ש אלישיב, קובץ תשובות, חלק ד' סימן קל"ו

[3] קול חי, הודעות כינוס רבני אירופה

[4] מאמרי הרב פרבשטין באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה; שאלות בהלכה בענייני בריאות הנפש, הכינוס הבינלאומי לרפואה, אתיקה והלכה, ספר הכינוס, עורך: הרב ד"ר מרדכי הלפרין; גדרי ״ספק פיקוח נפש״ – חילול שבת לכל צורכי חולה מסוכן, כתב עת אסיא נג-נד, תשנ"ד, עמוד 87 ועוד.

[5] דרכי ההכרעה במחלוקת הפוסקים, מוריה שט"ז-שי"ח, תשס"ה, עמ' קס"ו ועוד

[6] ראה למשל אתר בית מדרש אורח משפט

[7] בעלי תפקידים בוועד הישיבות, לפי אתר גיידסטאר

[8] בנימין י. רבינוביץ', ‏גט (ואיסורי) כריתות • הזעקה בפרשת "הגט מצפת", באתר כיכר השבת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 | תחומי עיסוק = תלמוד בבלי, חושן משפט, רפואה והלכה
 | תפקידים נוספים = ראש ישיבה, דיין, ראש כולל
-| רבותיו = רבי יחזקאל סרנא
+| רבותיו = רבי [[יחזקאל סרנא]], רבי [[אברהם פרבשטיין]]
+| חיבוריו = קונטרס בענייני יוחסין, משפטי הדעת, עין הדעת
 }}
-הרב '''משה מרדכי פרבשטין''' (נולד ב[[כ"ג בתשרי]] [[ה'תש"ד]], [[22 באוקטובר]] [[1943]]) הוא ראש [[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]] ב[[ירושלים]] וחבר נשיאות [[ועד הישיבות]].
+הרב '''משה מרדכי פרבשטין''' (נולד ב[[כ"ג בתשרי]] [[ה'תש"ד]], [[22 באוקטובר]] [[1943]]) הוא ראש [[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]] - כנסת ישראל ב[[ירושלים]], חבר נשיאות [[ועד הישיבות]] וראש [[בית המדרש לרבנים בברלין]].
-בנוסף הינו ראש הכולל ב[[מכון הרי פישל]] וראש [[בית המדרש לרבנים בברלין]].
 ==ביוגרפיה==
-נולד בירושלים לרב [[אברהם פרבשטין]], ולחנה, בתו של רבי [[יחזקאל סרנא]], שניהם ראשי [[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]]. בנעוריו למד ב[[ישיבת תפארת צבי]], הישיבה הקטנה הליטאית הראשונה בירושלים ברוח ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן בישיבת חברון. בשנותיו בישיבה היה קרוב מאד לסבו רבי יחזקאל סרנא, ראש הישיבה, ואף למד עמו בחברותא.
+נולד בירושלים לרב [[אברהם פרבשטין]], ולחנה, בתו של רבי [[יחזקאל סרנא]], שניהם ראשי [[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]]. בנעוריו למד ב[[ישיבת תפארת צבי]], הישיבה הקטנה הליטאית הראשונה בירושלים ברוח ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן בישיבת חברון. בשנותיו בישיבה היה קרוב מאוד לסבו רבי יחזקאל סרנא, ראש הישיבה, ואף למד עמו בחברותא.
-בשנת תשכ"ה (1965) נשא לאשה את אסתר, בתו של ר' לייבל היינה, נכד האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], בעל "אמרי אמת" מגור, שידוך שהיה יוצא דופן בזמנו.
+בשנת תשכ"ה (1965) נשא לאשה את [[אסתר פרבשטין|אסתר]], בתו של ר' לייבל היינה, נינת האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]].
-לאחר נישואיו למד בכולל הסמוך לישיבת חברון. במשך הזמן למד שולחן ערוך הלכה למעשה, זכה לסמיכה מרבי חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר, ומרבי משה חברוני, ראש ישיבת חברון, ולתעודת כושר לדיינות. במקביל שימש ככותב ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]] וכעורך-מבקר של מהדורת [[משנה תורה לרמב"ם]] ב[[הוצאת שבתי פרנקל]].
+לאחר נישואיו למד בכולל הסמוך לישיבת חברון. במשך הזמן למד [[שולחן ערוך]] הלכה למעשה, זכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מ[[חיים שמואלביץ|רבי חיים שמואלביץ]], ראש [[ישיבת מיר]], ומ[[משה חברוני|רבי משה חברוני]], ראש [[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]], ולתעודת כושר לדיינות. במקביל שימש ככותב ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]] וכעורך-מבקר של מהדורת [[משנה תורה לרמב"ם]] ב[[הוצאת שבתי פרנקל]].
-שירת בצה"ל כרב צבאי במילואים. בשנת 1982, במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]], ליווה יחידות שריון קרביות שבהן שירתו תלמידי ישיבות הסדר. במסגרת תפקידו היווה כתובת לשאלות הלכתיות, בעיקר בהלכות שבת.
+שירת ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]] כ[[רב צבאי]] ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]]. בשנת 1982, במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]], ליווה [[חיל השריון|יחידות שריון]] קרביות שבהן שירתו תלמידי [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]]. במסגרת תפקידו היווה כתובת לשאלות הלכתיות, בעיקר ב[[הלכות שבת]].
 ==תפקידים תורניים==
-בשנת תשל"ח (1978) התמנה למגיד שיעור בישיבת [[עטרת ישראל]], בראשות הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], שם שימש בתפקיד כשתים עשרה שנה יחד עם הרב אליעזר סילבר והרב [[דוד כהן (ראש ישיבה)|דוד כהן]].
+בשנת תשל"ח (1978) התמנה ל[[מגיד שיעור]] בישיבת [[עטרת ישראל]], בראשות הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], שם שימש בתפקיד כשתים עשרה שנה יחד עם [[ישראל מאיר וייס|הרב ישראל מאיר וייס]], [[אליעזר צבי סילבר|הרב אליעזר סילבר]] והרב [[דוד כהן (ראש ישיבה)|דוד כהן]].
-במקביל שימש כראש כולל במסגרות שונות שבהן התווה תוכנית מקיפה ללימודי דיינות. בין השנים תשמ"ב-תשנ"א (1981-1992) היה ראש [[מכון בני דוד פסגות|מכון בני דוד]] בישוב פסגות, המזוהה עם הציבור הדתי לאומי. בשנים תשנ"ג-תשס"ד (1993-2004) שימש כראש המחלקה להכשרת דיינים במוסדות אמרי דוד בירושלים. רבים מתלמידיו בכוללים אלו משמשים ברבנות ובדיינות. מאז שנת תשס"א (2001) הוא משמש כראש הכולל לדיינות ב[[מכון הרי פישל]] בירושלים.
+במקביל שימש כ[[ראש כולל]] במסגרות שונות שבהן התווה תוכנית מקיפה ללימודי דיינות. בין השנים תשמ"ב-תשנ"א (1981–1992) היה ראש [[מכון בני דוד פסגות|מכון בני דוד]] ביישוב פסגות, המזוהה עם הציבור הדתי לאומי. בשנים תשנ"ג-תשס"ד (1993–2004) שימש כראש המחלקה להכשרת דיינים במוסדות אמרי דוד בירושלים. רבים מתלמידיו בכוללים אלו משמשים ברבנות ובדיינות. מאז שנת תשס"א (2001) הוא משמש כראש הכולל לדיינות ב[[מכון הרי פישל]] בירושלים.
-בשנת תש"נ (1990) התמנה לדיין בבית הדין הרבני בנתניה. בתקופה זו התרחשה [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה הגדולה מרוסיה]], עם פתיחת מסך הברזל. עיקר עיסוקו בבית הדין היה בשאלות הנוגעות ל[[בירור יהדות|אישור יהדות]] של העולים ולבירור ייחוסם. הקונטרס בדיני יוחסין שהוציא באותה תקופה מבטא את גישתו ההלכתית, והיווה בשעתו מקור משמעותי לדיינים שעסקו בנושא{{הערה|חסר הפניות}}.
+בשנת תש"נ (1990) התמנה לדיין בבית הדין הרבני בנתניה, ולאחר מכן ל[[אב בית דין|אב"ד]]. בתקופה זו התרחשה [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה הגדולה מרוסיה]], עם פתיחת [[מסך הברזל]]. חלק מעיסוקו בבית הדין היה בשאלות הנוגעות ל[[בירור יהדות|אישור יהדות]] של העולים ולבירור ייחוסם. הקונטרס בדיני יוחסין שהוציא באותה תקופה מבטא את גישתו ההלכתית, והיווה בשעתו מקור משמעותי לדיינים ופוסקים שעסקו בנושא{{הערה|ספרו '''קונטרס בענייני יוחסין''' התפרסם גם כמאמר תחת הכותרת '''יהדותם של העולים מרוסיה''', תחומין י"ב, תשנ"א, בהוצאת מכון צומת, עמ' 20}}{{הערה|לדוגמה, הגרי"ש אלישיב, '''קובץ תשובות''', חלק ד' סימן קל"ו}}.
-בשנת תשנ"ו (1996) עם פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חברון, לצד הרב דוד כהן והרב שלמה כץ. בישיבה הוא מוסר שיעור כללי, ושיעוריו מודפסים על ידי תלמידיו מדי שנה בחוברת "שיעורי מורנו ראש הישיבה". בנוסף מקיים קבוצות לימוד ("חבורות") לתלמידי הישיבה בספרות תורנית הלכתית, כגון ספרי קצות החושן ונתיבות המשפט ועוד.
+בשנת תשנ"ו (1996) עם פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חברון, לצד הרב דוד כהן והרב שלמה כץ. בישיבה הוא מוסר [[שיעור כללי]], ושיעוריו מודפסים על ידי תלמידיו מדי שנה בחוברת "שיעורי מורנו ראש הישיבה". בנוסף מקיים קבוצות לימוד ("חבורות") לתלמידי הישיבה בספרות תורנית הלכתית, כגון ספרי [[קצות החושן]], [[נתיבות המשפט]] ועוד.
-במקביל לתפקידיו כראש ישיבה וכראש כולל התמנה בשנת תשפ"א (2021) לראש [[בית המדרש לרבנים בברלין]] כמחליפו של הרב [[חנוך ארנטרוי (לונדון)|חנוך הכהן ארנטרוי]].
+במקביל לתפקידיו כראש ישיבה וכראש כולל התמנה בשנת תשפ"א (2021) לנשיא עמית של [[בית המדרש לרבנים בברלין]] והחליף את הרב [[חנוך ארנטרוי (לונדון)|חנוך הכהן ארנטרוי]], עם פטירתו{{הערה|קול חי, [https://www.93fm.co.il/radio/686622 הודעות כינוס רבני אירופה]}}.
 ==מומחיות הלכתית==
-הרב פרבשטין הינו מומחה בתחומי הלכה ורפואה, ובפרט בהיבטים הלכתיים של בריאות הנפש{{הערה|'''מאמרי הרב פרבשטין''' באתר [https://www.medethics.org.il/a_author/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F/ מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה]; '''שאלות בהלכה בענייני בריאות הנפש''', הכינוס הבינלאומי לרפואה, אתיקה והלכה, [https://drive.google.com/file/d/1Rfu2gPfyhyazILGpL-lGS8_btTFLxaJf/view ספר הכינוס], עורך: הרב ד"ר מרדכי הלפרין; '''גדרי ״ספק פיקוח נפש״ – חילול שבת לכל צרכי חולה מסוכן''', כתב עת אסיא נג-נד, תשנ"ד, עמוד 87 ועוד.}}. בנושא זה פרסם בשנת תשנ"ה (1995) את ספרו "משפטי הדעת", ספר עיון וברור הלכה בגדרי הדעת והלכות שוטה.
+הרב פרבשטין הוא מומחה בתחומי [[רפואה והלכה|הלכה ורפואה]], ובפרט בהיבטים הלכתיים של בריאות הנפש{{הערה|'''מאמרי הרב פרבשטין''' באתר [https://www.medethics.org.il/a_author/הרב-משה-מרדכי-פרבשטיין/ מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה]; '''שאלות בהלכה בענייני בריאות הנפש''', הכינוס הבינלאומי לרפואה, אתיקה והלכה, [https://drive.google.com/file/d/1Rfu2gPfyhyazILGpL-lGS8_btTFLxaJf/view ספר הכינוס], עורך: הרב ד"ר מרדכי הלפרין; '''גדרי ״ספק פיקוח נפש״ – חילול שבת לכל צורכי חולה מסוכן''', כתב עת אסיא נג-נד, תשנ"ד, עמוד 87 ועוד.}}. בנושא זה פרסם בשנת תשנ"ה (1995) את ספרו "משפטי הדעת", ספר עיון וברור הלכה בגדרי הדעת והלכות שוטה, במשך השנים פרסם מאמרים ומחקרים בתחומי הלכה ופסיקה שונים{{הערה|'''דרכי ההכרעה במחלוקת הפוסקים''', מוריה שט"ז-שי"ח, תשס"ה, עמ' קס"ו ועוד}}.
-במשך השנים פרסם מאמרים ומחקרים בתחומי הלכה ורפואה שונים{{הערה|'''דרכי ההכרעה במחלוקת הפוסקים''', מוריה שט"ז-שי"ח, תשס"ה, עמ' קס"ו ועוד}}.
 בשנת תשע"ו יצא לאור ספרו "עין הדעת", בו רוכזו מאמרים ומחקרים בתחומים רבים.
-בתקופה ששימש כדיין, ועל רקע [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה הגדולה מרוסיה]], התמחה בענייני יוחסין{{הערה|'''יהדותם של העולים מרוסיה''', תחומין י"ב, תשנ"א, בהוצאת מכון צומת, עמ' 20}}.
 נחשב מומחה ללימודי [[חושן משפט]], ומהווה כתובת בנוגע לשיטות הלימוד ולתכני הלימודים{{הערה|ראה למשל אתר [https://orachmishpat.org/?page_id=49 בית מדרש אורח משפט]}}. בביתו מתקיים אחת לשבועיים שיעור לקבוצת דיינים פעילה.
 ==מעורבות ציבורית==
+הרב פרבשטין עוסק בהרבצת תורה ובאופן כללי נמנע מלעסוק בפעילות ציבורית, בשנת תשע"ד (2014) התמנה כחבר [[ועד הישיבות]]{{הערה|בעלי תפקידים בוועד הישיבות, לפי אתר [https://www.guidestar.org.il/organization/580053379/people גיידסטאר]}}, בשנת תשע"ד (2014) הוביל מאבק נגד זיכוי גט לאשה שבעלה הוגדר כ"צמח" על ידי בית הדין בצפת{{הערה|{{כיכר השבת|בנימין י. רבינוביץ'|גט (ואיסורי) כריתות • הזעקה בפרשת "הגט מצפת"|נתנו-גט-להלכה}}}}.
-הרב פרבשטין עוסק בהרבצת תורה ובאופן כללי נמנע מלעסוק בפעילות ציבורית.
-בשנת תשע"ד (2014) התמנה כחבר [[ועד הישיבות]]{{הערה|בעלי תפקידים בוועד הישיבות, לפי אתר [https://www.guidestar.org.il/organization/580053379/people גיידסטאר]}}.
-בשנת תשע"ד (2014) הוביל מאבק נגד זיכוי גט לאשה שבעלה הוגדר כ"צמח" על ידי בית הדין בצפת{{הערה|{{כיכר השבת|בנימין י. רבינוביץ'|גט (ואיסורי) כריתות • הזעקה בפרשת "הגט מצפת"|נתנו-גט-להלכה}}}}.
 ==משפחתו==
 רעייתו היא חוקרת השואה הרבנית [[אסתר פרבשטין]].
 בנו הרב יעקב הוא חתנו של הרב [[דוד יצחק מן]]; דיין בבית דינו של הרב [[נסים קרליץ]], ו[[אב בית דין]] בבית הדין נתיבות חיים.
-חתנו, הרב צבי מרדכי פלדהיים, הוא דיין בבית הדין של ה[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] ירושלים, ראש הקיבוץ בישיבת הרב [[חיים יוסף אקרמן]] ומחבר הספר "דברי התנאים".
+מחתניו, הרב צבי מרדכי פלדהיים, דיין בבית הדין של ה[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] ירושלים ומחבר הספר "דברי התנאים", הרב יוסף אלפנט, מראשי [[ישיבת מיר]] ב[[ירושלים]], והרב דוד שרייבר, [[ר"מ]] בישיבה הגדולה [[עטרת שלמה]] ב[[ראשון לציון]].
-חתנו, הרב יוסף אלפנט, מראשי [[ישיבת מיר]] ב[[ירושלים]].
-חתנו הרב יואל רייבין, מגיד שיעור ב[[ישיבת מיר]] ב[[ירושלים]].
-חתנו הרב דוד שרייבר הוא [[ר"מ]] בישיבה הגדולה [[עטרת שלמה]] ב[[ראשון לציון]].
 ==ספריו==
-'''קונטרס בענייני יוחסין''', הוצאת מוסדות אמרי דוד, תש"נ
-'''משפטי הדעת: עיונים וברורי הלכה בגדרי הדעת ובהלכות שוטה''', הוצאת מכון שער המשפט, תשנ"ה
+* '''קונטרס בענייני יוחסין''', הוצאת מוסדות אמרי דוד, תש"נ
+* '''משפטי הדעת: עיונים וברורי הלכה בגדרי הדעת ובהלכות שוטה''', הוצאת מכון שער המשפט, תשנ"ה
+* '''עין הדעת: חידושי תורה, ברורי הלכה, פסקי דין''', הוצאת מוסד הרב קוק, תשע"ו
-'''עין הדעת: חידושי תורה, ברורי הלכה, פסקי דין''', הוצאת מוסד הרב קוק, תשע"ו
 ==אילן יוחסין==
@@ שורה 72: / שורה 56: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+* {{קול הלשון|3=94961}}
-* שיעורי הרב בישיבת חברון, [https://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?&Lang=Hebrew&FID=94961&TID=0&ROrder=-1 קול הלשון]
-* שיעורים שונים, [http://beinenu.com/rabbis/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F מערכת שיעורי תורה '''בינינו''']
+* שיעורים שונים, [http://beinenu.com/rabbis/הרב-משה-מרדכי-פרבשטיין מערכת שיעורי תורה '''בינינו''']
-* שיעור בענין '''תורם משלו על של חברו''', [https://bhl.org.il/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%98-2/ בית מדרש להלכה בהתיישבות]
+* שיעור בעניין '''תורם משלו על של חברו''', [https://bhl.org.il/ארכיון-שיעורים/יום-עיון-תשרי-תשעט-2/ בית מדרש להלכה בהתיישבות]
 * [https://www.youtube.com/watch?time_continue=105&v=hzpOsJ1Y-8E ראש ישיבת חברון הרב משה מרדכי פרבשטין, ענייני פסיקה, ישיבת מרכז הרב, ל' שבט תשע"ח], שיעור וידאו
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 89: / שורה 74: @@
 [[קטגוריה:עורכי האנציקלופדיה התלמודית]]
 [[קטגוריה:חברי נשיאות ועד הישיבות]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1943]]

רבני ישיבת חברון כנסת ישראל
ראשי הישיבה בהווה	הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני
משגיחים בהווה	הרב חיים יצחק קפלן
ראשי ישיבה שנפטרו	הרב משה מרדכי אפשטיין • הרב יחזקאל סרנא • הרב משה חברוני • הרב אהרן כהן • הרב שמחה זיסל ברוידא • הרב אברהם פרבשטין
משגיחים שנפטרו	הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • הרב יהודה לייב חסמן • הרב אברהם נח פאלי • הרב מאיר חדש • הרב צבי הירש פאלי • הרב אברהם סלומון
רבנים בולטים בישיבה שנפטרו	הרב אהרן יפה'ן • הרב משה פינקל • הרב נחמן טוקר
רבנים שעזבו	הרב ברוך מרדכי אזרחי • הרב הלל זקס • הרב חיים סרנא • הרב רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי