לדלג לתוכן

שדה יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(17 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
|מוצא המייסדים=|
|מוצא המייסדים=|
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[שדה יעקב]]}}
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[שדה יעקב]]}}
|סמל=|
|סמל=[[קובץ:SdeYaakov.png|200px]]
|דגל=|
|דגל=|
|תמונה=[[קובץ:Sde Ya'akov 2.JPG|250px]] |
|תמונה=[[קובץ:Sde Ya'akov 2.JPG|250px]] |
שורה 11: שורה 11:
|אתר אינטרנט=|
|אתר אינטרנט=|
}}
}}
'''שְׂדֵה יַעֲקֹב''' הוא [[מושב עובדים]] שהוקם על ידי תנועת הפועל המזרחי במערב [[עמק יזרעאל]], כ-2 ק"מ דרומית מזרחית ל[[קריית טבעון]], בתחום השיפוט של [[מועצה אזורית עמק יזרעאל|המועצה האזורית עמק יזרעאל]].שדה יעקב זה המקום הכי שווה!!! יותר מראשון זה בטוח.
'''שְׂדֵה יַעֲקֹב''' הוא [[מושב עובדים]] שהוקם על ידי תנועת הפועל המזרחי במערב [[עמק יזרעאל]], כ-2 ק"מ דרומית מזרחית ל[[קריית טבעון]], בתחום השיפוט של [[מועצה אזורית עמק יזרעאל|המועצה האזורית עמק יזרעאל]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
המושב נוסד בשנת [[1927]] והוא היישוב הראשון של [[הפועל המזרחי]]. הוא קרוי על שם הרב [[יצחק יעקב ריינס|יעקב ריינס]], ממייסדי התנועה וממנהיגיה. הקמת היישוב לוותה בקשיים רבים שהערימו המוסדות המיישבים, שלא התלהבו מיישוב דתי, בפני המתיישבים.{{הערה|{{ערוץ7|יואל יעקובי|נוער הגבעות של שייך אבריק|561207|11 בספטמבר 2007}}}}
המושב נוסד בשנת [[1927]] והוא היישוב הראשון של [[הפועל המזרחי]]. הוא קרוי על שם הרב [[יצחק יעקב ריינס|יעקב ריינס]], ממייסדי התנועה וממנהיגיה. הקמת היישוב לוותה בקשיים רבים שהערימו המוסדות המיישבים, שלא התלהבו מיישוב דתי, בפני המתיישבים, והנוער המקסים בפועל בצורה יוצאת דופן משאר יישובי העמק.{{הערה|{{ערוץ7|יואל יעקובי|נוער הגבעות של שייך אבריק|561207|11 בספטמבר 2007}}}}


המושב נוסד בידי חלוצים ועובדי אדמה, עולים ממזרח אירופה. בתחילה הם עלו לקרקע באדמת [[שייח אבריק]] הסמוכה ולאחר מכן עברו להתיישבות קבע במקום מושבם הנוכחי. לאחר מותו של הרב [[שמואל חיים לנדוי]] (שח”ל) נטעו חברי המושב את היער לזכרו כביטוי להערכתם אליו כמחולל תנועת ההתיישבות הדתית בארץ ישראל.
המושב נוסד בידי חלוצים ועובדי אדמה, עולים ממזרח אירופה. בתחילה הם עלו לקרקע באדמת [[שייח אבריק]] הסמוכה ולאחר מכן עברו להתיישבות קבע במקום מושבם הנוכחי. לאחר מותו של הרב [[שמואל חיים לנדוי]] (שח”ל) נטעו חברי המושב את היער לזכרו כביטוי להערכתם אליו כמחולל תנועת ההתיישבות הדתית בארץ ישראל.
שורה 23: שורה 23:


==מבני ציבור==
==מבני ציבור==
במושב בית-ספר יסודי ממלכתי-דתי אחד, שני בתי-ספר על-יסודיים: הישיבה התיכונית בני עקיבא [[תקות יעקב|'תקוות-יעקב']] וכפר הנוער הדתי מרחבים נוה עמיאל. כן שוכנת בו [[המועצה הדתית]] של עמק יזרעאל.
במושב בית-ספר יסודי ממלכתי-דתי אחד, שני בתי-ספר על-יסודיים: הישיבה התיכונית בני עקיבא [[ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב|תקוות יעקב]] וכפר הנוער הדתי מרחבים [[נוה עמיאל]]. כן שוכנת בו [[המועצה הדתית]] של עמק יזרעאל.


במושב [[בית הכנסת שדה יעקב|בית כנסת מרכזי]] (בתכנון האדריכל [[ישראל קומט]]), אשר בנייתו החלה בשנות הארבעים ונסתיימה בשנות החמישים במאה הקודמת. בית הכנסת היווה את המרכז הרוחני של המושב עד שנת 2010, בה הוכרז כמבנה מסוכן והכניסה אליו נאסרה.
במושב [[בית הכנסת שדה יעקב|בית כנסת מרכזי]] (בתכנון האדריכל [[ישראל קומט]]), אשר בנייתו החלה בשנות הארבעים ונסתיימה בשנות החמישים במאה העשרים. בית הכנסת היווה את המרכז הרוחני של המושב עד שנת 2010, בה הוכרז כמבנה מסוכן והכניסה אליו נאסרה.


במאי 2019, לאחר הרחבה ושיפוץ, וכן קבלת תואר [[מבנה לשימור]]{{הערה|[https://shimur.org/struggles/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91/ בית הכנסת בשדה יעקב] באתר [[המועצה לשימור אתרים]]}}, נחנך מחדש בית הכנסת, ומתקיימים בו שני [[מניין|מניינים]] במקביל בשני אולמות שונים, נוסח [[עדות המזרח]] ו[[נוסח ספרד]]
במאי 2019, לאחר הרחבה ושיפוץ, וכן קבלת תואר [[מבנה לשימור]]{{הערה|[https://shimur.org/struggles/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91/ בית הכנסת בשדה יעקב] באתר [[המועצה לשימור אתרים]]}}, נחנך מחדש בית הכנסת, ומתקיימים בו שני [[מניין|מניינים]] במקביל בשני אולמות שונים, נוסח [[עדות המזרח]] ו[[נוסח ספרד]].


<!--==מיקום==
<!--==מיקום==
שורה 54: שורה 54:


{{קצרמר|מושבים}}
{{קצרמר|מושבים}}
[[קטגוריה:שדה יעקב|*]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1927]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1927]]
[[קטגוריה:מושבים]]
[[קטגוריה:יישובים דתיים בישראל]]
[[קטגוריה:יישובים דתיים בישראל]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]
[[קטגוריה:שדה יעקב|*]]
[[קטגוריה:ישראל: יישובים הקרויים על שם אישים]]
[[קטגוריה:ישראל: יישובים הקרויים על שם אישים]]
[[קטגוריה:מושבים]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]

גרסה אחרונה מ־15:31, 23 במאי 2024

שדה יעקב
הכניסה למושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1927
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,096 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10

שְׂדֵה יַעֲקֹב הוא מושב עובדים שהוקם על ידי תנועת הפועל המזרחי במערב עמק יזרעאל, כ-2 ק"מ דרומית מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

המושב נוסד בשנת 1927 והוא היישוב הראשון של הפועל המזרחי. הוא קרוי על שם הרב יעקב ריינס, ממייסדי התנועה וממנהיגיה. הקמת היישוב לוותה בקשיים רבים שהערימו המוסדות המיישבים, שלא התלהבו מיישוב דתי, בפני המתיישבים, והנוער המקסים בפועל בצורה יוצאת דופן משאר יישובי העמק.[3]

המושב נוסד בידי חלוצים ועובדי אדמה, עולים ממזרח אירופה. בתחילה הם עלו לקרקע באדמת שייח אבריק הסמוכה ולאחר מכן עברו להתיישבות קבע במקום מושבם הנוכחי. לאחר מותו של הרב שמואל חיים לנדוי (שח”ל) נטעו חברי המושב את היער לזכרו כביטוי להערכתם אליו כמחולל תנועת ההתיישבות הדתית בארץ ישראל.

במושב קיימים ענפי חקלאות רבים: מטעים (בפרט זיתים), מחלבות ודשא מוכן. בפאתי המושב הוקם מבוך צמחים ענק לאוהבי המבוכים והבילוי למשפחה.

בשנת 2008 החלה במושב בנייתה של שכונת הרחבה קהילתית, אשר תושביה הם חלק מן הקהילה.

מבני ציבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב בית-ספר יסודי ממלכתי-דתי אחד, שני בתי-ספר על-יסודיים: הישיבה התיכונית בני עקיבא תקוות יעקב וכפר הנוער הדתי מרחבים נוה עמיאל. כן שוכנת בו המועצה הדתית של עמק יזרעאל.

במושב בית כנסת מרכזי (בתכנון האדריכל ישראל קומט), אשר בנייתו החלה בשנות הארבעים ונסתיימה בשנות החמישים במאה העשרים. בית הכנסת היווה את המרכז הרוחני של המושב עד שנת 2010, בה הוכרז כמבנה מסוכן והכניסה אליו נאסרה.

במאי 2019, לאחר הרחבה ושיפוץ, וכן קבלת תואר מבנה לשימור[4], נחנך מחדש בית הכנסת, ומתקיימים בו שני מניינים במקביל בשני אולמות שונים, נוסח עדות המזרח ונוסח ספרד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדה יעקב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ יואל יעקובי, נוער הגבעות של שייך אבריק, באתר ערוץ 7, 11 בספטמבר 2007
  4. ^ בית הכנסת בשדה יעקב באתר המועצה לשימור אתרים


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.