לדלג לתוכן

Serial ATA – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הוי ארצי (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 12297973 של 81.218.165.186 (שיחה)
שורה 21: שורה 21:
== יתרונות ==
== יתרונות ==
יתרונותיו הבולטים של תקן ה־SATA הם:
יתרונותיו הבולטים של תקן ה־SATA הם:
* מהירות העברת נתונים גבוהה יותר: 1.5 [[גיגהביט]] לשנייה (לאחר הסרת [[תקורה]]) להתקני SATA-1,‏ 3 גיגהביט לשנייה להתקני SATA-2 שיצאו בסוף שנת [[2003]] ו־6 גיגהביט לשנייה להתקני SATA-3 החל ממאי [[2009]]. אלו הם קצבים תאורטיים בלבד – הכוננים עצמם בדרך כלל אינם מסוגלים להגיע למהירויות כאלה.
*אלי דרור בנה אותה
*מהירות העברת נתונים גבוהה יותר: 1.5 [[גיגהביט]] לשנייה (לאחר הסרת [[תקורה]]) להתקני SATA-1,‏ 3 גיגהביט לשנייה להתקני SATA-2 שיצאו בסוף שנת [[2003]] ו־6 גיגהביט לשנייה להתקני SATA-3 החל ממאי [[2009]]. אלו הם קצבים תאורטיים בלבד – הכוננים עצמם בדרך כלל אינם מסוגלים להגיע למהירויות כאלה.
* [[מתח חשמלי]] נמוך יותר: האותות המועברים בכבל הם במתח של 0.7 [[וולט]] לעומת 5 וולט בכבל PATA. המשמעות היא חיסכון ב[[אנרגיה]] ו[[פליטת חום]] נמוכה יותר.
* [[מתח חשמלי]] נמוך יותר: האותות המועברים בכבל הם במתח של 0.7 [[וולט]] לעומת 5 וולט בכבל PATA. המשמעות היא חיסכון ב[[אנרגיה]] ו[[פליטת חום]] נמוכה יותר.
* אורך הכבל המקסימלי הוגדל ל[[מטר]], וב־External SATA (נקרא בקיצור eSATA) ל־2 מטר, לעומת 46 [[סנטימטר]] ב־PATA.
* אורך הכבל המקסימלי הוגדל ל[[מטר]], וב־External SATA (נקרא בקיצור eSATA) ל־2 מטר, לעומת 46 [[סנטימטר]] ב־PATA.

גרסה מ־18:48, 22 באפריל 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:אפיק מחשב

פרמטרים [ ללא איתחול, כותרת תמונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

SATA
Serial ATA
תאריך המצאה 2003

מספר התקנים 1
מהירות אפיק 1.5Gbps,‏ 3Gbps או 6Gbps
סוג אפיק טורי
חיבור ללא אתחול לא
אפיק חיצוני כן
שני אפיקי SATA על לוח אם
כבל SATA בעל 15 פינים עבור מתח

Serial ATA (או בקיצור: SATA) הוא תקן לאפיק מחשב, להעברת נתונים בין המחשב לאמצעי לאחסון נתונים כמו דיסקים קשיחים, כונני תקליטורים, כונני DVD וכוננים מגנטיים. תקן זה תוכנן כמחליף לתקן ה־ATA המקבילי הישן, שנקרא רטרואקטיבית בשם Parallel ATA‏ (PATA), כדי להבדיל בינו לבין ה־SATA.

יתרונות

יתרונותיו הבולטים של תקן ה־SATA הם:

  • מהירות העברת נתונים גבוהה יותר: 1.5 גיגהביט לשנייה (לאחר הסרת תקורה) להתקני SATA-1,‏ 3 גיגהביט לשנייה להתקני SATA-2 שיצאו בסוף שנת 2003 ו־6 גיגהביט לשנייה להתקני SATA-3 החל ממאי 2009. אלו הם קצבים תאורטיים בלבד – הכוננים עצמם בדרך כלל אינם מסוגלים להגיע למהירויות כאלה.
  • מתח חשמלי נמוך יותר: האותות המועברים בכבל הם במתח של 0.7 וולט לעומת 5 וולט בכבל PATA. המשמעות היא חיסכון באנרגיה ופליטת חום נמוכה יותר.
  • אורך הכבל המקסימלי הוגדל למטר, וב־External SATA (נקרא בקיצור eSATA) ל־2 מטר, לעומת 46 סנטימטר ב־PATA.
  • כבל דק וגמיש יותר: 7 גידים לעומת 40 גידים בכבל PATA.
  • תמיכה ב־Hot swapping: אפשרות לחיבור וניתוק בזמן פעולת המחשב.
  • אמינות גבוהה יותר: בתקן SATA מבצעים בדיקות אמינות ושלמות הנתונים בתדירות גבוהה יותר.

תאימות לאחור

ברמת ההתקן, התקני SATA ו־PATA אינם תואמים כלל, אי־אפשר לחברם יחד. ברמת היישום, התקני SATA מתוכננים להיראות ולפעול כמו התקני PATA.‏[1] תקן SATA החדש הוא בעל תאימות לאחור, ולכן ניתן בעזרת מתאם לחבר התקני PATA לבקרי SATA ולהפך.

חיבור התקני SATA ללוחות אם ישנים מתאפשר גם על ידי שימוש בכרטיסי PCI ייעודיים עם מחבר SATA עליהם.

תקן זה סוגר את הפער שהיה קיים בעבר בין התקני IDE סטנדרטיים לבין התקני SCSI, ומאפשר לקבל ביצועי מהירות הקרובים ל־SCSI במחירים זולים בהרבה, ללא צורך בכרטיסי הרחבה מיוחדים. במספר מדדים הוא עדיין נותר מוגבל לעומת ה־SCSI: אורך הכבל המקסימלי הנתמך בו הוא 2 מטר בתקן המורחב, לעומת 16 מטר ב־SCSI, ומספר ההתקנים החיצוניים שאפשר לחבר בו הוא אחד לכל כבל, לעומת 16 ב־SCSI.

קישורים חיצוניים

  • ארגון בינלאומי SATA - ארגון התקינה של SATA (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ השוואה עם טכנולוגיית Ultra ATA קובץ PDF מאתר SATA-IO (באנגלית)