דוד לובינסקי – הבדלי גרסאות
מ ←תחילת הדרך: הגהה, קישורים פנימיים |
הלינק לטקסט של מעריב לא היה טוב - במקום קישור לכל הטקסט היה רק קישור לעמוד 60, בעוד הטקסט ממשיך גם לעמוד 61. |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
* [http://www.lubinski.co.il/about-us דוד לובינסקי], באתר קבוצת לובינסקי. |
* [http://www.lubinski.co.il/about-us דוד לובינסקי], באתר קבוצת לובינסקי. |
||
* [http://www.youtube.com/watch?v=QWx-ycjypGY סרטון תדמית] לקבוצת לובינסקי. |
* [http://www.youtube.com/watch?v=QWx-ycjypGY סרטון תדמית] לקבוצת לובינסקי. |
||
* מרדכי אלקן, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ |
* מרדכי אלקן, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=MAR%2F1987%2F12%2F29&page=60 תחבורה: דוד לובינסקי], במוסף '''"אנשי השנה" - 1987''' של העיתון "[[מעריב]]", 29 בדצמבר 1987 |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־10:38, 21 באפריל 2015
תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות.
דוד לובינסקי (1911 - אוקטובר 1998) היה איש עסקים ישראלי, מייסד קבוצת דוד לובינסקי בע"מ, שהיא היבואן הרשמי של מותגי הרכב פיג'ו, סיטרואן ו-MG בישראל.
תחילת הדרך
דוד לובינסקי נולד בעיר מחוז קטנה בפולין בשם סקרנביץ’, בקרבת העיר לודז'. ילד שלישי במשפחה המונה שמונה נפשות. אביו, אהרון לובינסקי, היה איש עסקים מקומי שהחל בסחר ביצים ובחלוף השנים מצא את עיקר פרנסתו בהקמת בית חרושת לרהיטים בעיר. לובינסקי למד בחדר ביום, והתלווה לאביו בעסקיו לאחר סיום יום הלימודים. בשנת 1925 החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל לאחר התחזקות האנטישמיות בפולין וחרדת ההורים מגיוס ילדי המשפחה לצבא הפולני. בשנת 1930, הכיר את מי שלימים ישא לאישה, לאה שלוש. השניים הכירו בתנועת הנוער מכבי. לאה, שהתחנכה על ברכי השפה הצרפתית, שימשה כמורה פרטית לחברה הצעיר שהתעתד לצאת ללימודים בפריז. עם התחזקות שליטתו בשפה הצרפתית, נרשם לובינסקי ללימודי הנדסת מכונות באוניברסיטה שבעיר קאן, אחד המוסדות היוקרתיים בצרפת להשכלה גבוהה וללימודי הנדסה. הוא סיים את לימודיו באקדמיה בתואר מהנדס אלקטרו-מכניקה ושב לארץ ישראל.
עם שובו החל את דרכו בעסקי הרכב. לנוכח העובדה שלא היה ניתן באותה עת לייבא מכוניות בייבוא אישי, התמסר לובינסקי לשיפוץ מכוניות משומשות של הצבא הבריטי, אותן מכר לבעלי היכולת בארץ ישראל.
ב-1936 אושר ייבוא מכוניות לארץ ישראל ולובינסקי פתח ברחוב הגדוד העברי בתל אביב סוכנות משנה של חברת פיג'ו, אותה הכיר במהלך שהותו בצרפת, להפצת מכוניות, אופניים, אופנועים ולמכירת חלפים. זה היה למעשה ביתה הראשון של חברת דוד לובינסקי בע”מ.
שנות ה-50-60
זמן קצר לאחר ייסוד סוכנות המשנה של לובינסקי, החלו בחברה בתהליכי הרחבה אשר שיאם היה בפתיחת מוסך לשירות לקוחות ברחוב הגשר בתל אביב (כיום רחוב יצחק שדה), שהתפרס על שטח של 800 מ"ר. מוסך זה היה לבסיסה העיקרי של החברה מאמצע שנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-60. בשנת 1965 עבר בסיסה של החברה לרחוב שונצינו בתל אביב, ועימו צמח השטח ל-1,500 מ"ר. המרכז החדש כלל מוסך, מרכז מכירת חלפים ואולמות תצוגה. החברה צמחה ללא הנפקת מניות. בשנת 1968 קיבל לובינסקי את הזיכיון לייבוא ושיווק בלעדי של מכוניות פיג'ו בישראל.
שנות ה-70
ב-1970 נבנה המוסך ומרכז השירות ברחוב תובל בתל אביב, על פני שטח של 3,500 מ"ר. לאור הצלחתו של לובינסקי, וכהערכה על חלקו בהאדרת שמה של צרפת ותוצרתה, ובשל פועלו בקידום הקשרים הכלכליים בין ישראל לצרפת, העניקה לו ממשלת צרפת את עיטור מסדר לגיון הכבוד. שנה לאחר מכן ייסד את חברת דוד לובינסקי בע"מ, שריכזה את פעילותו בתחום הרכב.
ב-1976 רכשה קבוצת פיג'ו כ-90% ממניות חברת סיטרואן, חברה משפחתית שהוקמה על ידי אנדרה סיטרואן בשנת 1919, והקימה את קבוצת האחזקות PSA. על אף שלא ניסה לבקש לעצמו את ייבוא מכוניות סיטרואן לארץ, העדיפה היצרנית להעניק לסוכן הוותיק את הזיכיון הבלעדי לייבוא ושיווק מכוניות סיטרואן ללא תמורה כלשהי, ומתוך מטרה ששירותו יתרום לקידום עסקיהם בישראל.
באותה שנה הקימה החברה בניהולו מרכז שירות ארצי בבני ברק, המשתרע על פני שטח של 43 דונם. המרכז כולל מרכז מכירות של רכב חדש, מרכז טרייד-אין, מוסך מרכזי, מחסן חלפים ארצי ומחסן ערובה. בנוסף, הקימה החברה מרכזים דומים בירושלים ובבאר שבע. מוסכי החברה הללו היו הראשונים בישראל שזכו לתו התקן ISO 9002.
שנות ה-80 ועד מותו ב-1998
במהלך השנים התרחבו עסקיו של דוד לובינסקי, וכללו תחומים נוספים. בשנת 1979 הקים, בשיתוף רשת המכללות המקצועיות אורט, בית ספר להכשרת מכונאים. ב-1988 נוסדה חברת לובקס טריידינג - חברה ישראלית למסחר בינלאומי, שייעודה קידום הייצוא הישראלי במסגרת הסכם קניות גומלין עם פיג'ו וסיטרואן. החברה מייצאת מבחר מוצרים מהתעשייה הישראלית לתעשיית הרכב באירופה, ובבעלותה מרכז לוגיסטי ליד נמל התעופה אורלי בפאריס. במקביל נוסדה בצרפת חברת SCM MORASCO העוסקת גם היא בסחר גומלין של חלקי חילוף לתעשיית הרכב. קבוצת לובינסקי השקיעה בתחומים נוספים: במסגרת הפרטת הבנקים, רכשה ב-1993 חמישית ממניות בנק איגוד [1]. כמו כן, הקבוצה נעשתה שותפה בחברת ההשקעות זינגר ברנע. ב-1997 חנכה חברת לובינסקי את בית צרפת ברחוב תובל בתל אביב.
דוד לובינסקי נפטר באוקטובר 1998.
קישורים חיצוניים
- דוד לובינסקי, באתר קבוצת לובינסקי.
- סרטון תדמית לקבוצת לובינסקי.
- מרדכי אלקן, תחבורה: דוד לובינסקי, במוסף "אנשי השנה" - 1987 של העיתון "מעריב", 29 בדצמבר 1987