יוסף רוזין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ←יחסו לציונות: תיקון סילופים, שהחליטו עליהם מבלי לעיין בספרים, שחזור, הגהה, ניסוח, הרחבה, הגהה |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
==אישיותו== |
==אישיותו== |
||
הרב [[שלמה יוסף זווין]] פותח את מאמרו אודותיו במילים הבאות: |
|||
הרב [[שלמה יוסף זווין]] פותח את מאמרו אודותיו במילים הבאות: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, הייתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה 'נכנסת' מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה 'נכללת'... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" (אחד בדור) מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי-פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.|מקור=הרב זווין, '''אישים ושיטות'''.}} |
|||
דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", ולשונו שם קצרה מאוד וקשה ביותר להבנה. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה. כיום קיימת מהדורה מבוארת לכתביו שיצאה על ידי מכון "צפנת פענח" שב[[ישיבת רבי יצחק אלחנן]] ב[[ארצות הברית]]. |
דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", ולשונו שם קצרה מאוד וקשה ביותר להבנה. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה. כיום קיימת מהדורה מבוארת לכתביו שיצאה על ידי מכון "צפנת פענח" שב[[ישיבת רבי יצחק אלחנן]] ב[[ארצות הברית]]. |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
==יחסו לציונות== |
==יחסו לציונות== |
||
הרוגוצ'ובר התנגד ל[[ציונות]], וכתב כי "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון וזה קצרן של גויים כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום"{{הערה|מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.}}. |
הרוגוצ'ובר התנגד ל[[ציונות]], וכתב כי "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון וזה קצרן של גויים כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום"{{הערה|מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.}}. |
||
בשנת ה'תרפ"ז פורסם 'קול קורא' תחת השם פסק דין של גאוני ארץ נגד הראיה"ק וכתביו (בין שאר הכותבים הינם רבי [[אליעזר דוד גרינוולד|אליעזר דוד גרינוואלד]] ורבי [[שאול בראך|שאול בראך מנייטרא]]) |
|||
⚫ | |||
וכך כתב: {{ציטוט|אנגלית=|תוכן=העתק מתשובת רב האי גאון עולם שר התורה רשכבה"ג כקש"ת מוהר"ר יוסף ראָזין (שליט"א) [זיע"א] (רעגאַטשאָווער עלוי). |
|||
ב"ה עש"ק י"א שבט תרפ"ז דווינסק |
|||
קבלתי ג' מכתביך ע"ד הבור השוטה המכונה בשם אשר רש"י ז"ל סותר עצמו: עי" חולין דף ס"ג ע"א (אר"י קאת זו "הקוק") ודף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"ב אם הוא מין טמא או טהור ובאמת לפי הנראה היא מגדר המין דחולין דף ס"ב ע"ב ונדה דף ג" ע"ב ע"ש בתוס' תרנגלא דאגמא דהזכר טמא והנקבה טהור גדר עמוני שהם נפנו על ס"ת יבמות דף ט"ז ע"ב ולמסקנא כולם טמאים. וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין דף ל"ח ע"ב כ"ש דפקר טפי. ועי' מכילתא פ' בשלח מלחמה לד' בעמלק מדור דור דורו של משיח והרי הוא כופר בהשגחה עליונה. ועי' מ"ש רבנו בספר המורה ח"א פ"ט וכמ"ש בקדושין דף ל"ג ע"ב, כי על עון מדות בא עמלק ע"ש בתוספות, וכמ"ש ה"ה ז"ל בה' גנבה ספ"ז ע"ש בזה ומאן רשעי גנבי סוף סנהדרין כופר בהשגחה ב"ק דף ע"ט ע"ב ותוס' סוטה דף מ"א ע"ב ע"ש והדין תורא מחבל כרמיא ור"ש פ"ז דפאה ושאיה יוכת שער מנגח כתורא ב"ק דף כ"א. אך תל"י אנן קי"ל כמ"ד המקיים קוצים בכרם לא קידש כרם ד' וכו' ויבא בעל הכרם ויכלה את קוציו ב"מ דף כ"ג ע"ב ומעשרות פ"ג בירושלמי בעל הגינה וד' ית' ישלח לנו גואל צדק ואז סנהדרין דף צ"ט ע"א. |
|||
כ"ד יוסף ראזין רב דפה הנ"ל|מקור=מובא מתוך הספר מרא דארעא ישראל, כרך ב', נספחים, פרשת הרבנות, עמ' 47 (הובא שנית בקונטרס צבי חמד, חלק מ' – משפטי עם דייני מדינת ישראל, עמ' סח-סט; משכנות הרועים, כרך ג', עמ' א'קט.)|מרכאות=כן}} |
|||
בשנת תשי"ט הוציא לאור הרב [[חיים בלוך]], ספר בשם "דובב שפתי ישנים" שהוציא לאור מופיעים ארבע מכתבים חריפים כנגד [[יצחק יעקב ריינס|הרב ריינס]] ו[[תנועת המזרחי|המזרחי]] המיוחס לרב רוזין. [[הרבי מלובביץ']]{{הערה|1=ב[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7171.htm חלק י"ט איגרת ז'קעא], באתר [[ספריית חב"ד]].}}. לעומתם נטען שהמכתבים הללו אינם נכתבו בסגנונו של רבי יוסף רוזין |
|||
⚫ | |||
==דרכו התורנית== |
==דרכו התורנית== |
גרסה מ־19:26, 13 בפברואר 2017
הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח. נחשב ללמדן בעל זיכרון פנומנלי ובעל חשיבה ושיטת לימוד ייחודיות. גילה בקיאות בכל תחומי התורה והיה מחבר שו"ת פורה[1].
תולדות חייו
נולד בעיר ראגאצ'וב בבלארוס. אביו, רבי פישל רוזין, היה חסיד חב"ד קאפוסט. בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק שהיה אז רבה של סלוצק, והרוגוצ'ובר נשאר שם ללמוד כשנה יחד עם בנו רבי חיים סולוביצ'יק אצל הרב מנדל ללונץ (סלוצקר) שנמנה עם בכירי הי"ד החזקה[2], בתקופה זו כונה על ידי רבים "העילוי החצוף"[3].
בגיל 18 נישא לפעריל בתו של הרב משה יהודא גארפינקל מוורשה. להם נולדו שתי בנות בשם חנה (אשת הרב דוד אבא גולדפיין ע"ה רבה של מוסקבה) ורחל (אשת הרב ישראל ציטרון ע"ה רבה של פתח תקווה). הרבנית פעריל נפטרה בשנת תרפ"א ונקברה בוורשא. על מצבתה צוין כי הייתה "אשת הרב הגאון רבי יוסף ראזין". לאחר פטירתה נישא לאחותה רבקה. לאחר נישואיו עבר לשקלוב ולמד אצל המהרי"ל דיסקין, ובשנת ה'תרמ"ט (1889) מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט (נכדו של ה"צמח צדק") לרב עדת חסידי חב"ד-קאפוסט בדווינסק (רב המתנגדים בעיירה היה רבי מאיר שמחה הכהן). במלחמת העולם הראשונה עבר לסנקט פטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.
בשנת 1936 בהיותו בן 78, עקב מחלת כליות קשה, נסע לווינה לשם ביצוע ניתוח אולם נפטר שם ביום תענית אסתר והובא לקבורה בבית הקברות בדווינסק. כיום כונסו קברי הרבנים לקבר אחים בפאתי בית הקברות הנוצרי, הרב רוזין נקבר משמאל לעמיתו האור שמח, ולצדו ממש נקברו ספרי תורה וכתבי גניזה.
הותיר אחריו שתי בנות; האחת רחל, אשת הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקוה. הרב ציטרון עצמו נפטר בגיל צעיר, בשנת ה'תש"א נספתה בשואה עם יתר יהודי דווינסק. לזוג לא היו ילדים. בתו השנייה חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה, שנפטר בשנת ה'תרצ"ו. ככל הנראה נספתה גם היא וילדיה (ידוע על שני בנים בשם צבי הירש ויהודה, המוזכרים בתשובות הגאון לבני משפחתו) בשואה.
אישיותו
הרב שלמה יוסף זווין פותח את מאמרו אודותיו במילים הבאות:
דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", ולשונו שם קצרה מאוד וקשה ביותר להבנה. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה. כיום קיימת מהדורה מבוארת לכתביו שיצאה על ידי מכון "צפנת פענח" שבישיבת רבי יצחק אלחנן בארצות הברית.
אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו[4]. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב שבעה ובתשעה באב. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה[5]. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מהירושלמי במסכת מועד קטן פרק שלישי הלכה ה', ש"אם היה להוט (-שואף ומשתוקק מאד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז[4]. סיפרו שהאור שמח התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום[6].
ביטוי לייחודיותו של הגאון הרוגצ'ובי ולהערכה לה זכה מאת בני דורו אפשר למצוא בהתבטאותו המפורסמת של המשורר ביאליק עליו, "ממוחו אפשר היה לחצוב שני איינשטיינים"[7].
הרוגצ'ובר לא הסתפר, והיו ספקולציות שונות אודות מנהג משונה זה. שמועה אחת אומרת כי הוא ראה בתספורת בזבוז זמן - ביטול תורה, אחרים אמרו כי קיבל על עצמו נזירות מגיל צעיר. וסיבה אחרת, פרוזאית יותר, היא שבשל מחלת עור שהייתה בראשו הוא לא יכול היה להסתפר.
פעם בהגיעו לווינה, היו שבירכו עליו בשם ומלכות ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו"[8].
יחסו לציונות
הרוגוצ'ובר התנגד לציונות, וכתב כי "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון וזה קצרן של גויים כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום"[9].
בשנת ה'תרפ"ז פורסם 'קול קורא' תחת השם פסק דין של גאוני ארץ נגד הראיה"ק וכתביו (בין שאר הכותבים הינם רבי אליעזר דוד גרינוואלד ורבי שאול בראך מנייטרא)
וכך כתב:
העתק מתשובת רב האי גאון עולם שר התורה רשכבה"ג כקש"ת מוהר"ר יוסף ראָזין (שליט"א) [זיע"א] (רעגאַטשאָווער עלוי).
ב"ה עש"ק י"א שבט תרפ"ז דווינסק קבלתי ג' מכתביך ע"ד הבור השוטה המכונה בשם אשר רש"י ז"ל סותר עצמו: עי" חולין דף ס"ג ע"א (אר"י קאת זו "הקוק") ודף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"ב אם הוא מין טמא או טהור ובאמת לפי הנראה היא מגדר המין דחולין דף ס"ב ע"ב ונדה דף ג" ע"ב ע"ש בתוס' תרנגלא דאגמא דהזכר טמא והנקבה טהור גדר עמוני שהם נפנו על ס"ת יבמות דף ט"ז ע"ב ולמסקנא כולם טמאים. וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין דף ל"ח ע"ב כ"ש דפקר טפי. ועי' מכילתא פ' בשלח מלחמה לד' בעמלק מדור דור דורו של משיח והרי הוא כופר בהשגחה עליונה. ועי' מ"ש רבנו בספר המורה ח"א פ"ט וכמ"ש בקדושין דף ל"ג ע"ב, כי על עון מדות בא עמלק ע"ש בתוספות, וכמ"ש ה"ה ז"ל בה' גנבה ספ"ז ע"ש בזה ומאן רשעי גנבי סוף סנהדרין כופר בהשגחה ב"ק דף ע"ט ע"ב ותוס' סוטה דף מ"א ע"ב ע"ש והדין תורא מחבל כרמיא ור"ש פ"ז דפאה ושאיה יוכת שער מנגח כתורא ב"ק דף כ"א. אך תל"י אנן קי"ל כמ"ד המקיים קוצים בכרם לא קידש כרם ד' וכו' ויבא בעל הכרם ויכלה את קוציו ב"מ דף כ"ג ע"ב ומעשרות פ"ג בירושלמי בעל הגינה וד' ית' ישלח לנו גואל צדק ואז סנהדרין דף צ"ט ע"א.
כ"ד יוסף ראזין רב דפה הנ"ל
— מובא מתוך הספר מרא דארעא ישראל, כרך ב', נספחים, פרשת הרבנות, עמ' 47 (הובא שנית בקונטרס צבי חמד, חלק מ' – משפטי עם דייני מדינת ישראל, עמ' סח-סט; משכנות הרועים, כרך ג', עמ' א'קט.)
בשנת תשי"ט הוציא לאור הרב חיים בלוך, ספר בשם "דובב שפתי ישנים" שהוציא לאור מופיעים ארבע מכתבים חריפים כנגד הרב ריינס והמזרחי המיוחס לרב רוזין. הרבי מלובביץ'[10]. לעומתם נטען שהמכתבים הללו אינם נכתבו בסגנונו של רבי יוסף רוזין
כמו"כ מצויים התכתביות בדברי תורה עם הרב הרצוג ועוד, והמכתבים מופיעים בארכיונו של ר' יוסף רוזין, העילוי מרוגצ'וב, רבה של דווינסק[11].
דרכו התורנית
דרכו ההלכתית מיוחדת במינה, ואין דומה לה. אחד ממאפייניה הוא שאת פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה, בשעה שאחרים היו מעזים להשתמש בדקויות מסוג למטרת פלפול גרידא ולא לפסיקה ממשית. בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם בצורה דקה מן הדקה, ולעתים קרובות מרחיק הוא לכת בכך יותר מהאמן המפורסם של שיטה זו, רבי חיים מבריסק שאת דבריו לא כתב לפסיקת הלכה למעשה.
דוגמה לשיטתו בפירוש ההלכה אפשר למצוא בניתוח שלו למצוות ברית מילה. הוא הציג שלושה אופנים אפשריים להבנת המצווה: א) העדר העורלה. ב) היות האדם מהול. ג) מעשה המילה עצמו. בהמשך לכך, מצא מקרים אפשריים שונים בהם מתקיים רק אחד או שניים מן התנאים, והסביר כי המסקנה ההלכתית במקרים אלו תלויה באופן ההבנה של המצווה.
מנקודת מבט כוללת יותר, טען הגאון הרוגצ'ובי כי בכל אחת מהמצוות יש להבדיל בין ה"פעולה" (מעשה המצווה עצמו) וה"נפעל" (תוצאת הפעולה). שיטתו הפילוסופית ינקה רבות מן הרמב"ם, בספריו משנה תורה ומורה נבוכים. יחסו אל הרמב"ם היה מיוחד, כיחס תלמיד אל רבו המובהק[12]. "רבינו" סתם אצלו הכוונה היא לרמב"ם. תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה. את הפרשנים המקובלים לתלמוד הירושלמי (שאינם מן הראשונים) ביקר וטען כי במקרים רבים שגו בהבנת כוונתו.
כפוסק היה מחמיר למדי. מול חידושים באורתודוקוסיה כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות בפטנטים הלכתיים היה סר וזועף. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורס [דרוש מקור].
לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים אינם יוצרים קידושין הלכתיים אך הם מחייבים גט. לאלו ההולכים בשיטתו, יש לנישואין אזרחים משמעות כלשהי בניגוד לשאר הפוסקים, ויש איסור לבוא על אישה שנישאה בנישואין כאלה, אך בניה אינם ממזרים.
מוסכמה רווחת בעולם ההלכה היא התבטלותם של הפוסקים האחרונים לפני קודמיהם. דרכו של הרוגוצ'ובר הייתה אחרת, כפי שמציין הרב זווין: "יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט". וכך כתב בתשובותיו ”וידעתי שימצא כמה סתירות על זה מדברי הפוסקים נ"ע (=נוחתם עדן, כלומר, ז"ל), אבל אין אני רק כמברר ומסיק לשיטה עפ"י ש"ס וירושלמי לפי דעתי"[13]; "וודאי הם דווקא והלכה למשה מסיני ואין לנו להוסיף על דברי רבותינו הגמרא והירושלמי ותוספתא, רק להבין דבריהם ולא נשא פנים לשום אדם בעולם"[13]; "ואף דרבותינו הראשונים ז"ל וגם רבינו הגדול הרמב"ם לא ס"ל (=סבירא להו, כלומר, חושבים) כן, עפר אני תחת כפות רגליו, אך העיקר כמו שכתבתי לדינא (=להלכה)[14]”.
בעקבות כך היו פוסקי הלכה שתקפוהו בחריפות רבה על שאינו חושש כלל לפסקי הראשונים, כי אם בעיקר לדברי הרמב"ם שלא נימק מקורות וטעמים לפסקיו - וכך יכול היה להסיעו לצד חידושיו[15]. וכן על סגנונו המקוצר השונה מכל המחברים, עוד כינוהו בור - בהאשמת כח זיכרונו המופלא הנוגד את כח ההבנה הפשוטה והישרה[16].
נטייתו לרמב"ם
הרוגצ'ובר נטה לשיטתו של הרמב"ם. הוא אהב את ספרו משנה תורה, והשתמש אף בספרו הפילוסופי מורה נבוכים כדי לפסוק הלכה. הוא חש כלפי הרמב"ם קרבה אישית, ומסופר כי בכל בוקר ובכל ערב הוא אמר "בוקר טוב רבי" ו"ערב טוב רבי", כשכוונתו היא לרמב"ם[17]. כך גם פעם אחת כאשר מצא את אשר חיפש זמן רב בספרו של הרמב"ם, אמר בשמחה כלפי הרמב"ם "שתחיה עד מאה ועשרים שנה..."[18].
ש"י עגנון מספר על פגישתו עם הרוגצ'ובר:
מיהרתי ונכנסתי אצלו ומצאתיו מתפתל בייסוריו. כשהרגיש בי התחיל לשפוך שיחו. חושש אני - אמר - שלא באו עלי יסורים אלא על ידי שלא נזהרתי כראוי בכבודם של רבותינו הראשונים, כל ימי נתתי את נפשי על הרמב"ם במשנה תורה שלו, השקעתי כל עמלי ואף כשעסקתי בדבריהם של ראשונים אחרים, דעתי על הרמב"ם, שמתוך דבריהם עמדתי על דעת הרמב"ם ולא נשאתי ונתתי בהם אלא עד כמה שיש בהם כדי לבאר ולברר את שיטת הרמב"ם. ופתאום פרץ בבכי ואמר, ואיה הם יתר רבותיו הראשונים, גדולי צרפת ואשכנז, איה רש"י, הראב"ן, הר"י ושאר בעלי התוספות שמימיהם שתיתי, ומפני שהייתי טרוד במשנה תורה על הרמב"ם לא מצאתי לי שעות פנויות לבאר את דבריהם, ועל שתיקתי מהם נידון אני לייסורים... כך הוסיף ודיבר כשדמעות ניגרות מעיניו. פתאום התאושש וחזר ואמר, נמצא שכל ייסוריי לא באו עלי אלא בשביל הרמב"ם, מקבל אני עלי את יסורי באהבה, כדאי הוא הרמב"ם לסבול עליו
— יאיר בורוכוב, הרוגצ'ובי, עמ' 160.
ספריו
בעת חוליו האחרון של הרוגצ'ובר נסעה בתו רחל לדווינסק למצוא את כתבי אביה על מנת להוציאם לאור, על אף שברקע הייתה מתיחות לקראת מלחמת העולם השנייה היא חשה אחריות למצוא את כתבי אביה. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה היא הספיקה להוציא שו"ת "צפנת פענח" (בשנת ה'ת"ש), וצילומים משאר הכתבים היא שלחה, יחד עם רבה של דווינסק באותה העת, הרב ישראל אלתר ספרן פוקס, לקרובו של הרב ספרן פוקס בניו יורק, צבי הירש ספרן. הם שלחו תצלומים זעירים (בגודל של כ-2 ס"מ) והצליחו לשלוח את רוב הכתבים עד סיוון ה'תש"א. בחודש זה כבשו הנאצים את דווינסק והוציאו להורג את יהודי העיר אשר לא הצליחו לברוח. הרבנית רחל והרב פוקס ברחו ונרצחו מספר חדשים לאחר מכן. לאחר כיבוש העיר הושמדו כל הכתבים שנשארו, ואבדו גם אלה שרחל לא הספיקה לשלוח לניו-יורק.
כ-20 שנה לאחר פטירתו של צבי הירש ספרן, נפגש בנו, זאב ספרן, עם הרב מנחם מנדל כשר, שלאחר מאמצים הצליח למצוא מכונה חדשה שבאפשרותה לפענח את הצילומים הזעירים שנשלחו מדווינסק. בעקבות כך הקים הרב כשר בישיבת רבינו יצחק אלחנן את "מכון צפנת פענח", בו ישבו צוות של עורכים שהוציאו לאור חלק מכתבי הרוגצ'ובר שהצליחה רחל לשלוח מדווינסק. בשנים תשס"ח-תשע"ד הוחל בפרויקט סריקת כתבי הגאון במצלמות חדשות של הספרייה הלאומית ובאיכות משופרת, ויצאו לאור ספרים חדשים בירושלים (תשע"ד) ובמודיעין עילית.
- צפנת פענח - שני כרכים פירוש על הרמב"ם
- חיבור על מורה נבוכים - נדפס בסוף ספרו על התורה
- צפנת פענח - פירוש על התורה (חמשה כרכים)
- צפנת פענח - פירוש על מסכת בבא קמא (בתלמוד בבלי וירושלמי ובתוספתא)
- צפנת פענח - פירוש על מסכת בבא מציעא (בתלמוד בבלי, עשרת הדפים הראשונים בלבד)
- צפנת פענח - פירוש על מסכת מכות והוריות (בתלמוד בבלי, ירושלמי ותוספתא), וכן עדויות והמסכתות הקטנות
- צפנת פענח - פירוש על מסכת סנהדרין (בתלמוד בבלי, ירושלמי ותוספתא)
- צפנת פענח - פירוש על מסכת ברכות (בתלמוד בבלי, ירושלים תשע"ד בדפוס המאור)
- צפנת פענח - פירוש על מסכת קידושין (בתלמוד בבלי, ירושלים תשע"ד בדפוס המאור)
- שלמת יוסף - התכתבות של הרוגצ'ובי עם רבי שלמה סובול (יצא לאור בשנת תשט"ז)
- צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השנייה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
- מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו רחל. חלק ראשון יצא לאור בשנת ת"ש, וחלק שני - יצא לאור בשנת תש"א
- מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה
- בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה
- שו"ת צפנת פענח החדשות א - שו"ת בענייני אורח חיים ויורה דעה. בנוסף, מצורפים הערות על הטור חלק אבן העזר, מכתבים וכן הערות על שירי ר' יהודה הלוי. יצא לאור בשנת התש"ע. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
- שו"ת צפנת פענח החדשות ב - שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קדשים וטהרות. בנוסף, מצורפים מכתבים וכן הערות על השאילתות ועל ביאור הגר"א לשולחן ערוך[19]. יצא לאור בשנת התשע"ב. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
- שו"ת צפנת פענח החדשות ג - שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קדשים וטהרות. בנוסף מצורפים שטרות מכירת חמץ שונים בחתימתו של הרוגוצ'ובי. יצא לאור בשנת התשע"ז. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
- חלופות מכתבים איתו ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור), בקובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן, בכתבי ר' יחיאל לרב יחיאל גוטווירטה [נערך על ידי הרב מנחם מנדל טננבוים מהר נוף], בתורת לוים לרב יוסף סג"ל, ובנר אברהם של תלמידו הרב מרדכי סאוויצקי.
- מכתבי תורה (יצא לאור בשנת תרצ"ז) - התכתבות בין הרוגצ'ובר לרב אלמוני, רבי מרדכי קאלינא, שהתקיימה בין השנים ה'תרצ"ב - ה'תרצ"ו. הספר מכיל 290 מכתבים קשים להבנה, ובן זוגו של הרוגצ'ובר לתכתובת מתגלה כגאון חריג החושב ולומד בסגנון דומה לזה של הרוגצ'ובר[20]. תחילתה של ההתכתבות במכתב ששלח הרב קאלינא לרוגצ'ובר, ומשם והלאה ההתכתבות התגלגלה לעסוק במאות נושאים שונים והקיפה תחומים רבים. רובה של ההתכתבות נגע לעניינים תאורטיים ולא הלכה למעשה, ולרוב אין זה ויכוח הלכתי אלא מעין דיון בנושאים רבים[20].
לקריאה נוספת
- הרב שלמה יוסף זווין, אישים ושיטות : שורת מאמרים על אישי הלכה ושיטותיהם בתורה, הוצאת "קול מבשר", ירושלים תשס"ז (מהדורה רביעית עם עריכה וסידור מחדש והוספת כותרות בצדי דפים ומפתח)
- יאיר בורוכוב, הרוגוצ’ובי : סיפור חייו של גאון הגאונים, שר התורה, רבי יוסף רוזין זצ"ל, כפר חב"ד תשס"ה (עם עריכה כללית של הרב טוביה בלוי, עריכה לשונית של הרב משה מרינובסקי וייעוץ וביקורת של הרב אברהם דוד מנדלבוים)
- הרב מנחם מנדל כשר, מפענח צפונות - עיונים במשנתו התורנית של הרוגצ'ובי, "מכון צפנת פענח", ירושלים, תשל"ו
- משה שלמה כשר, (בנו של הרב מנחם מנדל), פרקי מבוא לתורת הרוגאצ’ובי : רבינו יוסף רוזין, "מכון צפנת פענח" (על-יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן) ו"דפוס המערב", ניו יורק וירושלים תשכ"ו
- משה שלמה כשר (עורך), הגאון הרוגאצ’ובי ותלמודו : הערכה ודוגמאות מתורתו, מכון תורה שלמה, ירושלים תשל"ד (תרגום מיידיש של חיים ספיר, דער לעבדיקער ש"ס, קאונס, תרצ"ו)
- מנחם מנדל טננבוים, שיטת לימודו של הרוגוצ'ובי ז"ל, כפר חב"ד, תשמ"ז
- הרב שלמה יוסף זווין, הגאון הרוגצ’ובי בתור פרשן : שלוש שנים לפטירתו, ירושלים תרצ"ט (הדפסה מיוחדת מהירחון "סיני", כרך ד')
- פענח רזא - לדמותו החסידית של הרוגצ'ובי (בתוך: מגדל עז, כפר חב"ד תש"מ, בעריכת יהושע מונדשיין. עמ' פ"ח-צ"ט)
- יוחנן לדרמן, מגילת רזין : ליובלו של... מרנא... יוסף רוזין... המפורסם בשם "הרוגצ’ובי", ירושלים תשמ"ו (לכבוד יובל החמישים לפטירתו של הרוגצ'ובר)
- משה גרוסברג, צפונות הרוגאטשובי : בירורים במשנתו - הלכה ועיון, ירושלים תשל"ו (הוספות ומילואים לדפוס צילום של ירושלים תשי"ח כולל השער והמבוא באנגלית)
- יצחק הרשקוביץ, הפוסק הלמדן: שני מודלים של הכנסת הלמדנות להיכל ההלכה, הכנס הבינלאומי על למדנות יהודית בזמננו, מכון ון ליר בירושלים, 28 בדצמבר 2011, הרצאה בוידאו החל מדקה 49
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' פח-קטז.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, ראזין, הרב יוסף, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 65, באתר היברובוקס
ספריו
- צפנת פענח (על הרמב"ם חלק א-ב), ווארשא תרס"ג, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (על הרמב"ם חלק ד-ה), ווארשא תרס"ג, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (על הרמב"ם), ווארשא-פיעטרקוב תרס"ג-תרס"ט, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (על הרמב"ם), ווארשא-פיעטרקוב תרס"ג-תרס"ט, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (הלכות תרומות), ווארשא-פיעטרקוב תרס"ג-תרס"ט, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (ספר הפלאה), ווארשא-פיעטרקוב תרס"ג-תרס"ט, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (חלק ד), ווארשא-בילגורייא תרצ"ה-תרח"צ, באתר היברובוקס
- מכתבי תורה, בליגורי תרצ"ז, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (שו"ת חלק א), ניו יורק תשי"ד, באתר היברובוקס
- שלמת יוסף, ירושלים תשט"ז, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (ספר בראשית), ירושלים תשכ"ב, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (ספר שמות), ירושלים תשכ"ב, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (ספר ויקרא), ירושלים תשכ"ב, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (ספר במדבר), ירושלים תשכ"ב, באתר היברובוקס
- צפנת פענח (ספר דברים), ירושלים תשכ"ב, באתר היברובוקס
- מפענח צפונות, ירושלים תשל"ו (בצירוף מבוא, כולל הערכות לדמותו הרוחנית של הצפנת פענח, דרך לימודו ויסודי שיטתו בסברותיו והשואותיו, מאת הרב מנחם מ. כשר), באתר היברובוקס
- צפנת פענח (כללי התורה והמצוות), ירושלים תשכ"ז, באתר היברובוקס
- צפנת פענח, ירושלים תשנ"ט, באתר היברובוקס
- נר אברהם, תשל"ו, באתר היברובוקס
- בעניין תשלומי תרומה בקטן, ובגדרי קטן בקרבנות ובקרבן פסח, נזר התורה כסליו תשס"ט
מאמרים ודיונים
- דיון בפורום עצור כאן חושבים על משנתו
- נח זבולוני, "במחיצתו של הרוגצ'ובר", כתב העת "טורי ישורון", גיליון מ"ד, שבט-אדר תשל"ה, עמ' 10–13.
- ביטאון העדה 1480 עמוד ח'.
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ יש משערים שמספר התשובות שהשיב הגיע לעשרות אלפים ויותר; מנחם מנדל כשר, מפענח צפונות, "דמות דיוקנו הרוחנית" (עמ' 10).
- ^ הסכמת הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן לשו"ת צפנת פענח החדשות 2009
- ^ הרב חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק (עמ' 222).
- ^ 1 2 שלמה יוסף זווין, פתיחת הפרק אודותיו באישים ושיטות.
- ^ הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".
- ^ בספר רבינו מאיר שמחה הכהן באתר היברו בוקס, וכן הרב נתן גשטטנר בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)
- ^ ראה הקישור בהערה 10 במאמר המצוין שם.
- ^ בקובץ "מבית לוי" מזכרונתיו של הרב שמואל וואזנר.
- ^ מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.
- ^ באגרות קודש, חלק י"ט איגרת ז'קעא, באתר ספריית חב"ד.
- ^ מצוי בספריית ישיבה-אוניברסיטה.
- ^ רבו המובהק הוא הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
- ^ 1 2 שו"ת צ"פ ווארשא-ניו יורק, סי' קד-קה.
- ^ שו"ת צ"פ דווינסק, ח"א, סי' לד.
- ^ הרב יחיאל יעקב ויינברג, הובא בהמעין כרך ד' גיליון א [1]
- ^ "כי הוא חושב כי עד שבא הוא לעולם לא הייתה לישראל תורה כלל, כי לא הבינו תורה מאומה - וממנו התחילה התורה ובו תסיים ... והוא יושב בעינים על הדרך כי תורתו מלאה עינים, עיין עיין, אבל אינה ברה מאירת עינים רק סמיות עינים" - ספר 'אב בחכמה' (עמ' מג) לר' אברהם אהרן יודלביץ. הדברים נכתבו בעקבות הפולמוס בעניין חליצה על ידי שליח - ערך מורחב.
- ^ יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי, עמ' 155.
- ^ יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי, עמ' 158.
- ^ כאמור לעיל, דבר חריג בכתביו, בהם בדרך כלל לא מוזכרים אחרונים.
- ^ 1 2 הרב זוין, אישים ושיטות, בפרק "הרוגאצ'ובי ובן לוייתו".