ברפיליה – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:מודיעין-מכבים-רעות: גאוגרפיה באמצעות HotCat |
←מקור השם: ניסוח |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
במהלך [[מבצע דני#ההתקוממות בלוד ופינוי לוד ורמלה|פינוי לוד ורמלה]] ב[[מלחמת העצמאות]] התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה. |
במהלך [[מבצע דני#ההתקוממות בלוד ופינוי לוד ורמלה|פינוי לוד ורמלה]] ב[[מלחמת העצמאות]] התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה. |
||
שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של [[מבצע דני]] ב-[[15 ביולי]] [[1948]], |
שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של [[מבצע דני]] ב-[[15 ביולי]] [[1948]], שוחרר הכפר{{הערה|{{המשקיף||צבא ישראל הולם בלגיון בחזית לאטרון|1948/07/18|00406}}}} על ידי כח של [[חטיבת יפתח]]{{הערה|{{דבר|אמנון ברקאי|לזכרונות על שיחרור לוד|1961/07/24|00500}}}} ותושביו עזבוהו, במסגרת מה שמכונה [[הנכבה]] ה[[פלסטינים|פלסטינית]]. מפקדת החטיבה נקבעה על הגבעה ומכאן המשיכו כוחות החטיבה לשחרור [[קרב אל בורג'|אל בורג']] ([[גבעת התיתורה]]) וביר מאעין (מגדל המים ב[[מכבים-רעות|רעות]]). במהלך המלחמה ולאחריה החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לתושבים לחזור{{הערה|[[בני מוריס]] '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''' - הפרקים "ההחלטה נגד שיבת הפליטים, אפריל-דצמבר 1948" (עמוד 184), ו"חסימת השיבה"(עמוד 213)}}. באוקטובר 1949 פורסם בעיתונות הערבית ש[[צה"ל]] השמיד את בתי הכפר כדי למנוע אפשרות של חזרת הפליטים ששהו באזור [[רמאללה]]{{הערה|{{חרות||היהודים משמידים כפרים ערביים|1949/10/16|00320}}}}. בתחום הכפר צילם [[בוריס כרמי]] את [[זיוה ארבל]] בזמן מלחמת העצמאות בתמונה שכונתה: "החיילת השותה מהכד". |
||
עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל{{הערה|{{מעריב|אריה יצחקי|הכפרים הנטושים|1986/10/27|01105}}}}. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של [[מודיעין-מכבים-רעות]], ליד שכונת אבני-חן. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, [[גת (בור)|גתות]] חצובות בסלע, גדרות אבן ו[[מערת קבורה|מערות קבורה]]. [[קובץ:ברפיליה.jpg|ממוזער|מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917]] |
עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל{{הערה|{{מעריב|אריה יצחקי|הכפרים הנטושים|1986/10/27|01105}}}}. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של [[מודיעין-מכבים-רעות]], ליד שכונת אבני-חן. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, [[גת (בור)|גתות]] חצובות בסלע, גדרות אבן ו[[מערת קבורה|מערות קבורה]]. [[קובץ:ברפיליה.jpg|ממוזער|מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917]] |
||
גרסה מ־17:57, 10 במרץ 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| גבעת ברפיליה בצילום מצפון מזרח. משמאל רחוב פז במודיעין. | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה העשירית |
| שטח | 7,134 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע דני |
| תאריך נטישה | 15 ביולי 1948 |
| יישובים יורשים | מודיעין-מכבים-רעות |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 730 |
| קואורדינטות | 31°54′36″N 34°59′22″E / 31.91°N 34.98944444°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ברפיליה (ערבית: برفيلية) היה כפר ערבי באזור גבעות יהודה, שהשקיף אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הכפר היה ממוקם באזור מודיעין-מכבים-רעות וכ-11 קילומטרים מזרחית לרמלה, על גבעה בגובה 230 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד. כיום נמצאת הגבעה בקצה המערבי של מודיעין, ליד שכונת אבני-חן.
היסטוריה
ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר בתקופה הצלבנית וייתכן שאף קודם לכן. מהמאה ה-16, וייתכן שאף מוקדם יותר, הייתה הגבעה מיושבת בקביעות.
בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה השתמשו הבריטים בדרך הרומית שעברה מצפון לגבעה לצורך הנעת כוחות ואספקה. בברפיליה הוקם מחנה צבאי אשר שימש כוחות סקוטים.
בתקופת המנדט הבריטי גדל היישוב. במפקד של 1922 נמנו בכפר 411 תושבים[1], ובסקר הכפרים בארץ ישראל בשנת 1945 נמנו בו 730 נפשות[2]. שטח אדמות הכפר היה 7,134 דונם.
מלחמת העצמאות
במהלך פינוי לוד ורמלה במלחמת העצמאות התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה.
שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של מבצע דני ב-15 ביולי 1948, שוחרר הכפר[3] על ידי כח של חטיבת יפתח[4] ותושביו עזבוהו, במסגרת מה שמכונה הנכבה הפלסטינית. מפקדת החטיבה נקבעה על הגבעה ומכאן המשיכו כוחות החטיבה לשחרור אל בורג' (גבעת התיתורה) וביר מאעין (מגדל המים ברעות). במהלך המלחמה ולאחריה החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לתושבים לחזור[5]. באוקטובר 1949 פורסם בעיתונות הערבית שצה"ל השמיד את בתי הכפר כדי למנוע אפשרות של חזרת הפליטים ששהו באזור רמאללה[6]. בתחום הכפר צילם בוריס כרמי את זיוה ארבל בזמן מלחמת העצמאות בתמונה שכונתה: "החיילת השותה מהכד".
עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל[7]. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של מודיעין-מכבים-רעות, ליד שכונת אבני-חן. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, גתות חצובות בסלע, גדרות אבן ומערות קבורה.
מקור השם
במפות מהתקופה הצלבנית נקרא המקום "פורפיריה", שמשמעותו תעשיית הצבע ארגמן. ייתכן והמקום היה מרכז תעשייה לצביעת בדים באותה תקופה. השם ברפיליה בא משיבוש השם המקורי בתקופה מאוחרת יותר.
גלריית תמונות
|
קישורים חיצוניים
- גבעת ברפיליה באתר עיריית מודיעין.
הערות שוליים
- ^ Palestine Census (1922)
- ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 145.
- ^ צבא ישראל הולם בלגיון בחזית לאטרון, המשקיף, 18 ביולי 1948
- ^ אמנון ברקאי, לזכרונות על שיחרור לוד, דבר, 24 ביולי 1961
- ^ בני מוריס לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 - הפרקים "ההחלטה נגד שיבת הפליטים, אפריל-דצמבר 1948" (עמוד 184), ו"חסימת השיבה"(עמוד 213)
- ^ היהודים משמידים כפרים ערביים, חרות, 16 באוקטובר 1949
- ^ אריה יצחקי, הכפרים הנטושים, מעריב, 27 באוקטובר 1986