ג'ון קסאווטס

ג'ון ניקולס קסאווטס (באנגלית: John Nicholas Cassavetes; ‏9 בדצמבר 1929 - 3 בפברואר 1989) היה שחקן, במאי ותסריטאי אמריקאי. נחשב למייסד ולגדול במאי הקולנוע העצמאי. היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר על הופעתו בסרט "12 הנועזים", על תסריטו לסרט "פנים" ועל בימויו בסרט "אישה תחת השפעה".

ביוגרפיה

קסאווטס נולד בניו יורק לשחקנית האמריקאית קתרין קסאווטס ולמהגר יווני, ניקולס ג'ון קסאווטס, בילה את תחילת חייו ביוון וחזר כילד ללונג איילנד כאשר הוא לא יודע מילה אחת באנגלית. למד בתיכון "אקדמיית בלייר" שבניו ג'רזי, ב"מכללת קולגייט" שבכפר המילטון, ניו יורק וב"אקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה" המפורסמת שבמנהטן. לאחר שסיים את לימודיו שיחק בתיאטרון, במספר סרטים כניצב ועבד בטלוויזיה.

קריירה קולנועית

כבמאי ותסריטאי

קסאווטס נחשב לבמאי משפיע ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי והוכתר על ידי רבים בהוליווד כחלוץ הקולנוע העצמאי. ביים במהלך הקריירה שלו 12 סרטים שהיו למשפיעים ביותר בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

את סרט הביכורים פורץ הדרך שלו כבמאי וכתסריטאי "צללים" הציג קסאווטס בשנת 1959, על עבודתו זכה בפרס המבקרים בפסטיבל ונציה והועמד לשני פרסי באפט"א. את הסרט צילם פעמיים בשנים 1957 ו-1959 ובחר את הגרסה השנייה שהייתה המועדפת עליו. הסרט שצולם במצלמת 16 מ"מ בניו יורק במהלך דור הביט הופק על ידי צוות מתנדבים והוגדר על ידי מבקרי הקולנוע כ"לידתו של הקולנוע העצמאי". סרטו השני של קסאווטס דרמת הג'אז "Too Late Blues" בכיכובו של הזמר בובי דארין היה הסרט היחיד שגם הפיק בפועל לבדו. בסרטו השלישי "ילד מחכה" בהפקת סטנלי קריימר ליהק קסאווטס בפעם הראשונה את אשתו כוכבת הקולנוע ג'ינה רולנדס.

בשנת 1968 זכה להכרת האקדמיה על כתיבתו כאשר הועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר שכתב לסרטו "פנים", הסרט זכה לביקורות משבחות והועמד לשני אוסקרים נוספים על משחק. בשנת 2011 הוכנס הסרט לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית. קסאווטס ביים וכתב בשנת 1970 את הדרמה "בעלים" עליה הועמד לפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר. קסאווטס גם כיכב בסרט בתפקיד ראשי לצד חבריו ושותפיו המקצועיים פיטר פאלק ובן גזארה. ב-1971 ביים וכתב את הדרמה הקומית "מיני ומוסקוביץ'", בסרט הופיע (ללא קרדיט) בתפקיד מאהב (אלים ובעל משפחה) של הגיבורה שאותה גילמה אשתו ג'ינה רולנדס.

בשנת 1974 יצר קסאווטס לדעת רבים את סרטו הטוב ביותר "אישה תחת השפעה". בסרט עליו הועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ולשני פרסי גלובוס הזהב, שיחקה גם אמו השחקנית קתרין קסאווטס. הסרט היווה חוויה חד פעמית לקהל מאחר שקסאווטס לא עשה לכוכבי הסרט אף לא חזרה אחת והשתמש בעיקר בטכניקות אלתור שהכריחו את השחקנים להפגין רמת המשחק ריאליסטית ככל האפשר לאורך כל סרט. ב-1976 ביים את סרט הפשע רצח סוכן הימורים סיני שזכה לביקורות טובות וב-1977 את הדרמה "ליל הבכורה", בה שיחק בתפקיד משני. בשנת 1980 זכה בפרס אריה הזהב של פסטיבל ונציה על סרט הפשע שלו גלוריה. קסאווטס הסכים לביים את הסרט הזה לבקשת אשתו שהייתה כוכבת הסרט. בשנת 1984 ביים וכתב וכיכב לצד אשתו בפעם האחרונה בדרמה הקומית "זרמי אהבה". את סרטו ה-12 והאחרון "בעיה גדולה" ביים קסאווטס בשנת 1986.

משחק

קסאווטס התגלה כשחקן לקראת סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 בדרמה של מרטין ריט "קצה העיר" בה שיחק בתפקיד הנווד אקסל נורדמן לצידו של כוכב הקולנוע האפרו אמריקאי סידני פואטייה, במערבון של רוברט פאריש "לסדר את הרוח" בתפקיד טוני אחיו הצעיר של החייל סטיב סינקלייר (רוברט טיילור) ובסרט הפשע של הבמאי ההונגרי המוערך לאזלו בנדק "רומן בהוואנה".

בשנות ה-60 הועמד קסאווטס לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב על הופעתו בסרט "12 הנועזים" בתפקיד האסיר הצבאי ויקטור פרנקו ושיחק בסרטים "תינוקה של רוזמרי", סרט האימה המפורסם של רומן פולנסקי בתפקיד גאי וודהאוס, שחקן כושל ובעלה של רוזמרי (מיה פארו) ו"הרוצחים", סרט הפשע של דון סיגל בתור המורה ג'וני נורת'. בשנות ה-70 הופיע בהפקתו של רוג'ר קורמן "קאפונה" בתפקיד הגנגסטר פרנקי ייל, במותחן העל טבעי של בריאן דה פלמה "הזעם" בתור איש המודיעין בן בן צ'ילדרס ובמותחן המסתורין "הזעקת שתי הדקות" בתור סמל יחידת הSWAT כריס בוטון.

את העשור האחרון לחייו סיים קסאווטס עם תפקידים בדרמה הקומית "הסערה" ע"פ מחזהו של ויליאם שייקספיר בתפקיד הארכיטקט פיליפ דמטריוס ובדרמה "בכל מקרה של מי החיים האלה?" בתור מנהל בית החולים ד"ר אמרסון. את הופעתו האחרונה ערך בשנת 1984 לצד אשתו בסרט שביים וכתב ביחד עם התסריטאי הקנדי טד אלן "זרמי אהבה" שהופק על ידי מנחם גולן ויורם גלובוס, סרט אשר זיכה את קסאווטס בפרס דב הזהב. לאחר מותו יצא הסרט הדוקומנטרי בהפקת גולן-גלובוס "I'm Almost Not Crazy: John Cassavetes, the Man and His Work" על דרכו האחרונה של קסאווטס בקולנוע.

חיים אישיים

קסאווטס היה אב לשלושה ילדים: השחקנית והבמאית אלכסנדרה קסאווטס, השחקנית והבמאית זואי קסאווטס ובמאי הקולנוע ניק קסאווטס מאשתו כוכבת הקולנוע ג'ינה רולנדס לה היה נשוי במשך 25 שנה עד למותו. לאחר מספר שנים של בעיות רפואיות נפטר קסאווטס ב-3 בפברואר 1989 בגיל 59 ממחלת שחמת הכבד. נקבר בבית הקברות "פארק הזיכרון ווסטוד וילג'" שבלוס אנג'לס.

בשנת 1997 ביים בנו ניק את הסרט "היא כל כך יפה" שנעשה ע"פ תסריטו המקורי של קסאווטס לפני שנפטר.

סרטים שביים וכתב

• צללים (1959)
• הבלוז המאוחר (1961)
• הילד מחכה (1963)
• פנים (1968) (מועמדות לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר)
• בעלים (1970) (מועמדות לפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר)
• מיני ומוסקוביץ' (1971)
• אישה תחת השפעה (1974) (מועמדות לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר)
• רצח סוכן הימורים סיני (1976)
• ליל הבכורה (1977)
• גלוריה (1980)
• זרמי אהבה (1984)
• בעיה גדולה (1986)
• היא כל כך יפה (1997) (תסריט בלבד)

כשחקן

• הלילה אוחז טרור (1955)
• פשע ברחובות! (1956)
• קצה העיר (1957)
• רומן בהוואנה (1957)
• אי הבתולין (1958)
• סדר את הרוח (1958)
• צללים (1959)
• המגע של מינק (1962)
• הבלוז המאוחר (1962)
• הרוצחים (1964)
• פושעים ברומא (1967)
• רומא כמו שיקגו (1967)
• 12 הנועזים (1967) (מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר)
• תינוקה של רוזמרי (1968)
• משינגאן מק'יין (1969)
• אם זה יום שלישי, זה חייב להיות בלגיה (1969)
• בעלים (1970)
• מיני ומוסקוביץ' (1971)
• קאפונה (1975)
• הזעקת שתי הדקות (1976)
• מיקי וניקי (1976)
• ליל הבכורה (1977)
• הזעם (1978)
• של מי החיים האלה בכל מקרה? (1981)
• הזעם (1978)
• בכל מקרה של מי החיים האלה? (1981)
• הסערה (1982)
• התספורת (1982)
• האינקובים (1982)
• מרווין וטייג (1983)
• זרמי אהבה (1984)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון קסאווטס בוויקישיתוף

• אייל דה-ליאו וסהר שלו, גבר בעל השפעה, הארץ, ‏ 10.2.2012

"ליל הבכורה: קסווטס מטשטש בין קולנוע למציאות": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת