אוטו רוגה – הבדלי גרסאות
| שורה 19: | שורה 19: | ||
{{מיון רגיל:רוגה, אוטו}} |
{{מיון רגיל:רוגה, אוטו}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19]] |
|||
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-20]] |
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-20]] |
||
[[קטגוריה:גנרלים נורווגים]] |
[[קטגוריה:גנרלים נורווגים]] |
||
גרסה מ־23:48, 3 בספטמבר 2018
אוטו רוגה (נורווגית: Otto Ruge; 9 בינואר 1882 - 15 באוגוסט 1961), איש צבא נורווגי שהיה מפקד צבא נורווגיה בזמן הפלישה הגרמנית לנורווגיה במלחמת העולם השנייה.
רוגה שכנע את הממשלה הנורווגית שיש להילחם בפולש הגרמני ולא לנקוט גישה תבוסתנית כפי שסברו מספר גנרלים בכירים אחרים בצבא נורווגיה. הוא קיבל את הפיקוד על הצבא הנורווגי ופעל להבסת הפולשים הגרמנים. המשימה לא הייתה פשוטה: הוא פיקד על צבא מגויס רק באופן חלקי; מרבית הערים הגדולות נפלו לידי הגרמנים כבר בתחילת המערכה; לגרמנים הייתה עליונות אווירית; והבריטים והצרפתים היו מוגבלים מאוד בסיוע שיכלו לשלוח.
רוגה קיווה שאם יעכב את הגרמנים בדרום נורווגיה, יוכלו בעלות הברית בינתיים לשלוח תגבורת, אולם התגבורת נחתה רחוק מדי מכדי שתוכל לעזור. הוא זכה בניצחון על הגרמנים בקרב על נרוויק, אולם הניצחון היה זמני בלבד. כוחותיו של אדוארד דיטל הסתערו מהרי הצפון, וכוחותיו של רוגה הובסו. הממשלה הנורווגית והמלך נמלטו, אולם רוגה נותר בנורווגיה בניסיון להגיע למשא ומתן עם הגרמנים. הוא נלקח בשבי בידי כוחותיו של דיטל, ובילה את שארית המלחמה במאסר בגרמניה.
לאחר המלחמה חזר לנורווגיה והתמנה מחדש בשנת 1946 למפקד הצבא הנורווגי, אך התפטר שנתיים לאחר מכן.[1] הוא נפטר ב-1961.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ General Otto Ruge, Historical-Military Museum in Toruń
