פיקה שחורת-שפה – הבדלי גרסאות
שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה: טיבט: יונקים]] |
[[קטגוריה: טיבט: יונקים]] |
||
[[קטגוריה:ההימלאיה: בעלי חיים]] |
[[קטגוריה:ההימלאיה: בעלי חיים]] |
||
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1858]] |
גרסה מ־12:20, 28 בינואר 2021
פיקה שחורת-שפה | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | ארנבאים |
משפחה: | פיקתיים |
סוג: | פיקה |
מין: | פיקה שחורת-שפה |
שם מדעי | |
Ochotona curzoniae הודג'סון, 1858 | |
תחום תפוצה | |
פיקה שחורת-שפה או פיקת הרמה (שם מדעי: Ochotona curzoniae) היא מין של יונק קטן ממשפחת הפיקתיים שבסדרת הארנבאים החיה באזורים הרריים במרכז אסיה.
אורכה של הפיקה 25 ס"מ ומשקלה עד 140 גרם. היא מזכירה במראה קביה שמנמנה אך למעשה היא קרובת משפחה של הארנבת. היא בעלת פרווה אפורה-כסופה ומותאמת לחיים באזורים קרים וגבוהים. לפיקות ריאות מוגדלות העוזרות להם לנשום ביעילות את האוויר הדליל. הפיקה מצויה בטבע ברמת טיבט ומצויה בגבהים 3,100-5,000 מ' מעל הקרקע ברמות. הפיקה נפוצה בסין העממית, פקיסטן, הודו ונפאל והיא יכולה לחיות במגוון בתי גידול - ערבות, מדבריות ומדרונות מושלגים ועד ליערות הרריים טרופיים.
הפיקות חיות בחבורות ברחבי הרמה ומתגוררות במחילות עליהן הן משגיחות היטב. כשפיקה מבחינה בסכנה היא משמיעה קריאת אזהרה ושאר הפיקות נמלטות. כשאין סכנה הן יוצאות לאכול עשבים וזרעים. בניגוד לרוב היונקים הקטנים, הן אינן ישנות שנת חורף אלא מתחממות במאורתן.
הפיקות הן חיות חשובות בתחומי מחייתם: הן מהוות את מזונם העיקרי של מרבית הטורפים, כולל שועל סלעים טיבטי, זאב, דוב חום, נמר השלג, שונר, סמור, בז, עקב, חמוס ערבות וינשופיים. כמו כן משמשות מחילותיהן מגוון של עופות ושל זוחלים טיבטים.
קישורים חיצוניים
- פיקה שחורת-שפה, באתר ITIS (באנגלית)
- פיקה שחורת-שפה, באתר NCBI (באנגלית)
- פיקה שחורת-שפה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פיקה שחורת-שפה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פיקה שחורת-שפה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ פיקה שחורת-שפה באתר הרשימה האדומה של IUCN