משטרת ישראל

משטרת ישראל

סמל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט
משרד אחראי	המשרד לביטחון הפנים
תאריך הקמה	1948
סוכנות קודמת	משטרת המנדט
חוק	פקודת המשטרה
ראש	רב-ניצב קובי שבתאי
מטה מרכזי	המטה הארצי של משטרת ישראל, ירושלים
עובדים	32,387 שוטרים (2020) ו-25,070 מתנדבים
תקציב	13.3 מיליארד ש"ח (2020)
אתר רשמי

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול

בניין המטה הארצי של משטרת ישראל

המכללה הלאומית לשוטרים

משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים. חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום וחיוג 110 פונה לשירות המידע של משטרת ישראל. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים.

בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.

נכון לשנת 2020, במשטרת ישראל משרתים 32,387 שוטרים, מתוכם 4,613 שוטרי חובה ותקציבה עומד על 13.3 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים 25,070 אזרחים. בראש משטרת ישראל עומד רב-ניצב קובי שבתאי, המפכ"ל אשר כפוף לשר לביטחון פנים עמר בר-לב.

היסטוריה

שר המשטרה בכור-שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת המפכ"ל יחזקאל סהר בראשית ימי המדינה

אופנועני משטרת ישראל בתל אביב בשנת 1950 לערך. בתמונה מימין יהודה מזרחי, לימים רב פקד וסגן ראש ענף תנועה במחוז דרום

מחלקת שוטרים טירונים בתרגילי סדר חמושים (1969)

המפכ"ל רוני אלשיך יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן ביום פתוח משטרה-קהילה 2016

המונח העברי "משטרה" היא מחידושי אליעזר בן יהודה. החידוש התבסס על המילה המקראית "שוטרים" (בכתיב המקראי "שֹׁטְרִים").

הקמה

ההיערכות להקמת משטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדו יחזקאל סהר ועוזרו יוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה.

במרץ 1948 הוקמה משטרת ישראל בתור חטיבה צבאית של ההגנה. מיד לאחר הקמת משרד המשטרה הופרדו יחידות המשטרה מן הצבא והוכרזה כמשטרת ישראל האזרחית של מדינת ישראל. עם הקמת המדינה פורק המבנה הארגוני של משטרת המנדט ולאחר שפוטרו מאות שוטרים ששירתו תחת שלטון הבריטים החלה התארגנות מחדש להקמתה של "משטרת ישראל".

מספר החירום של המשטרה בעת הקמתה היה 999 שהוחלף בהמשך ל-100, הקריאות היו מתקבלות במוקדים העירוניים והן אלו שהזניקו את ניידות המשטרה.

עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינה שר המשטרה, בכור-שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון.

עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה של משטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות, זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט. כ-700 מן השוטרים היהודים ששירתו במשטרת המנדט גויסו לארגון החדש. ב-9 במאי 1948 פורסמה בעיתון הרשמי פקודה ולפיה כל מי ששירת במשטרת ארץ ישראל עם סיום המנדט, ישרת זמנית כשוטר, אלא אם כן מקום שירותו הרגיל לא היה בשטח המדינה, או שקיבל הוראה אחרת, או שלא נשבע אמונים בתוך חודש.

יחס המדינה החדשה למשטרת המנדט ולשוטריה היה של "כבדהו וחשדהו". המשטרה הייתה מכשיר מרכזי של השלטון הזר בשנותיו האחרונות של המנדט, במלחמה כנגד המחתרות, שפעלו להגנה עצמית, ולעלייה לארץ ישראל, שהיו עתה ערכים מרכזיים של השלטון החדש. השוטרים ששירתו במנגנון זה היו בחזקת חשודים, אם בחוסר מהימנות פוליטית, ואם בקבלת שוחד. יחס זה ביטא שר המשטרה החדש בכור-שלום שטרית כאשר נאם בפני המחזור הראשון של שוטרים שנשבע נאמנות למדינה ב-30 במאי 1948: ”המשטרה בארץ הייתה עד יום צאת ממשלת המנדט מכשיר של שלטון זר. בעבר נקבעה רוחה של המשטרה על ידי קצינות זרה. לא הייתה עזרה לציבור ולא ניתן שירות לציבור... באשמת האנגלים לא היה למשטרה בארץ עד כה שם טוב. הציבור ראה בשוטרים סוחטי כספים. אולם עתה בא שינוי יסודי והמשטרה תיהפך לסמל של יושר...”

ב-14 ביולי 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו: "בא יחזקאל סהר (סחרוב), מפכ"ל המשטרה, יש לו עד עכשיו 1,700 שוטרים. מאלה 400 בירושלים, בחלקו אין זה חומר טוב. יש בהם אנשים שהתחמקו מהצבא. יש בהם גם אנשי שוחד. יטהר אותם לאט לאט".

לאחר מלחמת העצמאות החלה בדיקה של השוטרים, על מנת לבחון מי מהם ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל. הבדיקה, שנערכה על ידי ועדת חקירה בראשותו של שמואל רפופורט הביאה לפיטורי כ-180 שוטרים וקצינים בטענות של אי מהימנות, ורמיזות על קבלת שוחד בעבר. חלק מהשוטרים עתרו לבג"ץ וטענו כי פיטוריהם לא היו כדין. בג"ץ מצא פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה, באשר לחלק מן העותרים, והורה, באפריל 1949, להחזיר חלק מהעותרים למשטרה. אלו מהשוטרים שלא הוחזרו לשירות הגיבו באלימות, וערכו בבנייני המשטרה הפגנה שהידרדרה לשימוש בכוח משני הצדדים ובגז מדמיע. למחרת ההפגנה הושמו כ-25 ממנהיגי ההפגנה במעצר בית. כנגד חמישה מהם הוגש כתב אישום, אך בסופו של דבר לא הועמד אף אחד מהם לדין לאחר שגם חמשת המנהיגים הביעו חרטה. פרשה זו הייתה בעלת השפעה של ממש על משטרת ישראל בשנותיה הראשונות.

שלושה אלמנטים שהותירה משטרת המנדט היוו נכס חשוב להקמתה ולפעולתה של משטרת ישראל בשנותיה הראשונות - הסגל המיומן, שחלקו הגיע לתפקידים בכירים במשטרת ישראל, פקודת המשטרה שבנוסחים שונים נותרה בתוקף עד 1977, והסדירה את עבודת כוח המשטרה באופן יעיל, והמתקנים, בהם מצודות טגארט המשמשים כתחנות משטרה עד היום.

התבססות

בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה.

בשנת 1957 ייסד ניצב יהודה פראג את בית הספר לקצינים בכירים, שיועד לפיתוח, העשרה והדרכה של קציני משטרה בדרגות ניצב משנה המיועדים לקידום. בהמשך שונה שמו ל"מכללה לקצינים בכירים". בעת הקמתו שכן בית הספר לקצינים בכירים ב"דרך לוד" אשר בתל אביב, משם עבר למכללה הלאומית לשוטרים בנעורים.

בשנת 1960 הוחלט להקים מחלקת סיור של שוטרות וכך בשנה זאת הוקם קורס השוטרות הראשונות בארץ.

שני כלי רכב בולטים של המשטרה מאמצע שנות ה-60 היו: ה-לארק תוצרת סטודיבייקר וה- קונטסה 1300 ששירתה ביחידת הסיור והתנועה של משטרת ישראל, בין השנים 1965 ל-1975.

לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה המשטרה אחריות גם על השיטור וביטחון הפנים בשטחים שנכבשו. בנוסף, הועבר המטה הארצי מתל אביב לירושלים.

בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה במזרח ירושלים.

התמקצעות בביטחון פנים ולחימה בטרור

בשנת 1974, בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני ובעקבות הפיגוע במעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידי לוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, הימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו של משמר הגבול. מאותה סיבה הוקם המשמר האזרחי – ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות של מחבלים ופורעי חוק. מערך החבלה של משטרת ישראל גדל באופן משמעותי ושם דגש על התמודדות עם מטעני תופת^{[דרוש מקור]}.

בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודת אכיפת החוק היומיומית – כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות.

ב-1991 הוקם אגף התנועה במשטרת ישראל ככוח שיטור ייעודי לאכיפת החוק בכבישים ומאבק בתאונות הדרכים. הקמת משטרת התנועה הובילה לירידה בכמות תאונות הדרכים וכמות ההרוגים בתאונות אלו^{[דרוש מקור]}.

באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות ובהפרות הסדר של ערביי ישראל, שנפתחו ביחד עם האינתיפאדה השנייה הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור. בעקבות האירועים, בהם נהרגו 13 ערבים ואזרח יהודי אחד, הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים.

במהלך האינתיפאדה השנייה - בה מחבלים פלסטינים ביצעו פיגועי טרור רבים ולמעלה מ-160 פיגועי התאבדות בישראל - היוו השוטרים את קו ההגנה האחרון בפני המחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. יחידת החבלנים של המשטרה "הכחולה", ניטרלה כמות רבה של מטעני חבלה ואף פירקה חגורות נפץ אותן נשאו מחבלים מתאבדים. משמר הגבול פעל בירושלים, ביהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק במשימות אבטחה וביטחון שוטף, טיפול בהפרות סדר ובלחימה במחבלים. יחידות העלית של משמר הגבול, הימ"מ והימ"ס, ביצעו מאות פשיטות על קיני הטרור בשטחים, עצרו מאות מחבלים, הרגו מספר רב של מחבלים וסיכלו מספר רב מאוד של פיגועים. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה.

המאה ה-21

בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקות הפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ההתנקשויות בעולם התחתון, שכלל גם הפעלת מטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטר יס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום.

ב-2009 ו-2010 החלה המשטרה בהחלפת רובה ה-M1 קרבין הוותיק לטובת רובי M-16 מקוצרים כנשק הארוך הסטנדרטי של המשטרה "הכחולה" והמשמר האזרחי.

ב-2010 ו-2011 זכתה הימ"מ בתחרות "Urban Shield" הבינלאומית ליחידות ללוחמה בטרור.

בשנת 2012 המשטרה שילמה פיצויים של למעלה מ-27 מיליון שקלים, בשל תביעות מצד אזרחים על רשלנות.

בשנים 2013–2015, תחת פיקודו של יוחנן דנינו, נקלעה המשטרה למשבר פיקודי ותדמיתי בעקבות פיטוריהם של הסמפכ"ל ניסים מור מפקד מחוז ירושלים ניסו שחם, ומפקד מחוז חוף חגי דותן, ופרישתם הבלתי צפויה של ארבעה ניצבים נוספים. כתוצאה ממשבר זה החליט השר לביטחון פנים גלעד ארדן למנות מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה. בתקופה זו מילא ניצב בנצי סאו את תפקיד ממלא מקום המפכ"ל, וכיהן במקביל כמפקד מחוז תל אביב. סאו החל בצעדים לשיפור אמון הציבור במשטרה. בין השאר החליט סאו לחייב את שוטרי הסיור והתנועה בישראל לענוד עליהם מצלמות ולתעד כל מפגש עם אזרחים, על מנת לשפר את היחסים בין השוטר לאזרח. כמו כן נאסר על השוטרים למחוק את התיעוד ללא אישור חריג מקצין.

בינואר 2016 מונה סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, למפכ"ל משטרת ישראל.

בתחילת ה'תשע"ו (אמצע ספטמבר 2015) התמודדה המשטרה עם גל טרור פלסטיני שהתבטא במאות פיגועים בירושלים, יהודה ושומרון ואף בתוך הקו הירוק. רוב הפיגועים היו יידוי אבנים ופיגועי דקירה אך אירעו גם פיגועי ירי ומטעני חבלה. המשטרה נפרשה בכוחות גדולים של שוטרים חמושים, לוחמי מג"ב ופלוגות מילואים של משמר הגבול. גל הטרור נמשך גם לתוך 2016 ועד ספטמבר נרצחו בו כ-40 ישראלים. מנגד, הימ"מ ומספר שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורים על לחימתם בטרור, הריגתם של למעלה מ-200 מחבלים ומעצר מאות נוספים. בסוף שנה זו דעך גל הטרור.

במרץ 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח העוסק באי-סדרים בהתקשרויות של המשטרה עם ספקים חיצוניים. בין היתר, עסק הדו"ח בהתקשרות עם המימד החמישי. בפברואר 2020 הורה ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, לפתוח בחקירה בעניין.

מבנה המשטרה

מבנה משטרת ישראל

מפכ"ל המשטרה מפכ"ל המשטרה                           סמפכ"ל המשטרה סמפכ"ל המשטרה                               מחוזות מחוזות   אגפי המטה הארצי אגפי המטה הארצי                                               חוף חוף   משאבי אנוש משאבי אנוש   משמר הגבול משמר הגבול   בית דין למשמעת בית דין למשמעת                             צפון צפון   תנועה תנועה   קשרי חוץ קשרי חוץ   בית דין לערעורים בית דין לערעורים                             דרום דרום   חקירות ומודיעין חקירות ומודיעין   ייעוץ משפטי ייעוץ משפטי   בטיחות בטיחות                             מרכז מרכז   להב 433 להב 433   חטיבת הדובר חטיבת הדובר   שירות לציבור שירות לציבור                             תל אביב תל אביב   מבצעים שיטור וקהילה מבצעים שיטור וקהילה   חשבות חשבות   מנהל טכנולוגיות מנהל טכנולוגיות                             ירושלים ירושלים   תמיכה לוגיסטית תמיכה לוגיסטית   יועצת המפכ"ל לענייני נשים יועצת המפכ"ל לענייני נשים   ביקורת, תלונות ציבור וחופש מידע ביקורת, תלונות ציבור וחופש מידע                             ש"י ש"י   תכנון וארגון תכנון וארגון   ייעוץ כלכלי ייעוץ כלכלי   חטיבת התביעות חטיבת התביעות

המטה הארצי

שוטרי סיור של משטרת ישראל

הימ"מ - היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל.

חבלן משטרת ישראל מפעיל רובוט חבלה מדגם "במבי". הרובוט מופעל על ידי חבלן בשלט רחוק. הוא מצויד במצלמת וידאו, צבת ורובה shotgun.

רכב חבלן משטרתי לטיפול בחומרי נפץ

צלף לוט"ר משטרתי של ימ"ס ירושלים.

מסוק בל 206 של היחידה האווירית של משטרת ישראל

כוח שיטור ימי במעגן של תחנת הכוח רדינג

תחנת משטרת נשר בדרך השלום בעיר נשר. התחנה הוקמה ב-24 באוגוסט 2021, יחד איתה נפתח מרחב חדש בשם "מרחב כרמל" שתחנת נשר משתייכת אליה

ערך מורחב – המטה הארצי של משטרת ישראל

המטה הארצי הוא מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. המטה הארצי שוכן בבניין המטה הארצי בירושלים.

אגפי המטה הארצי הם:

• אגף משאבי אנוש (מפקד: ניצב בועז גולדברג).
• אגף התנועה - אחראי על קביעת המדיניות להפעלת מערך התנועה במשטרת ישראל, על הנחייתו ועל הפיקוח עליו (מפקד: ניצב אלון אריה).
• אגף חקירות ומודיעין (מפקד: ניצב יגאל בן-שלום).
  • להב 433 - בתחילת שנת 2008, הוחלט על הכפפת כל היחידות הארציות תחת פיקוד אחד ובראשו קצין בדרגת ניצב (מפקד: ניצב מוטי לוי).
    • יאחב"ל - יחידה ארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים. היאחב"ל הוקמה כיאח"פ יחידה ארצית לחקירות פשעים בסוף שנות השבעים בעקבות מסקנות ועדת שימרון ללחימה בפשע המאורגן.
    • יאח"ה - היחידה הארצית לחקירות הונאה.
    • יאל"כ - היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית.
    • אתג"ר - היחידה הארצית למלחמה בגנבות הרכב
  • חטיבת החקירות
  • חטיבת המודיעין
  • חטיבת התביעות
  • חטיבת הזיהוי הפלילי, ידועה יותר בראשי התיבות הקודמים שלה, מז"פ. מפעילה גם את המעבדה הניידת.
  • יחידת הסייבר - אחראית על אבטחת מידע ומאבק בעבירות מחשבים ואינטרנט.
• אגף שיטור אבטחה וקהילה - אגף המבצעים של המשטרה, כולל גם את המשמר האזרחי (מפקד: ניצב אברהם ביטון).
  • מחלקת החבלה - האחראית על פעילות החבלנים וסילוק הפצצות.
• אגף תמיכה לוגיסטית (מפקדת: ניצב איילת ירוחם).
• אגף תכנון וארגון - אגף שתפקידו הוא בניין הכוח המשטרתי (ניצב דני קריבו).
• אגף ההדרכה - אחראי על תחום ההדרכה וההכשרה במשטרה (מפקד: ניצב אבשלום פלד).
• אגף הטכנולוגיה והתקשוב (אטו"ב) - מנהל טכנולוגיות (מנ"ט) לשעבר (מפקד: ניצב שי קופרמן).

יחידות משטרה ארציות

• היחידה לשיפור השירות - הוקמה ב-2002 וכפופה לסמפכ"ל.
• ייעוץ משפטי
• יחידת הביקורת
• היועץ הכלכלי
• המחלקה לקשרי חוץ
• בית הדין למשמעת
• מחלקת בטיחות
• מנהלת לשיפור והנגשת שירותי המשטרה ביישובים הערביים - הקמתה החלה ב-2016.

מחוזות, מרחבים, תחנות אזוריות ותחנות

עוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. מחוזות משטרת ישראל הם:

• מחוז הצפון (מפקד המחוז: ניצב שמעון לביא)
  • מרחב גליל ובו 5 תחנות משטרה (שפרעם, כרמיאל, מג'ד אל כרום, טמרה ומשגב).
  • מרחב העמקים ובו 6 תחנות משטרה (בית שאן, נצרת, עפולה, מגדל העמק, כפר כנא ונוף הגליל).
  • מרחב כנרת ובו 6 תחנות משטרה - (קריית שמונה, תחנת גולן - קצרין, תחנת ירדן - ראש פינה צפת, טבריה, מעלות)
• מחוז חוף (מפקד המחוז: ניצב יורם סופר)
  • מרחב אשר - כולל 4 תחנות משטרה
  • מרחב כרמל - כולל 3 תחנות משטרה: תחנת חיפה, תחנת נשר ותחנת טירת הכרמל
  • מרחב מנשה - כולל 5 תחנות משטרה
• מחוז מרכז (מפקד המחוז: ניצב משה ברקת)
  • מרחב שרון
  • מרחב שפלה
  • מרחב נתב"ג
• מחוז תל אביב (מפקד המחוז: ניצב עמיחי אשד)
  • מרחב ירקון
  • מרחב דן
  • מרחב איילון
  • מרחב יפתח
• מחוז הדרום (מפקד המחוז: ניצב פרץ עמר)
  • מרחב לכיש
  • מרחב נגב
  • מרחב אילת
• מחוז ירושלים (מפקד המחוז: ניצב דורון תורג'מן)
  • מפלג הונאה
  • אגף התנועה
  • יחידה מרכזית
    • חרב גדעון (יחידה 33) - עוסקת בביטחון שוטף במחוז
  • מרחב ציון
  • תחנת לב הבירה
  • תחנת הראל
  • תחנת בית שמש
  • תחנת מוריה
  • מרחב דוד
  • מרחב קדם
  • תחנת שפט
  • תחנת שלם
  • תחנת עוז
• מחוז ש"י (מפקד המחוז: ניצב עוזי לוי)
  • מרחב שומרון
  • מרחב חברון
  • תחנת בנימין
  • תחנת מעלה אדומים
• משמר הגבול - בעל מעמד של מחוז (מפקד: ניצב אמיר כהן)

יחידות של המשטרה

• סיור אגף שיטור אבטחה וקהילה – עמוד השדרה של המשטרה, יחידות הסיור פועלות 24 שעות ביממה כל השנה ונותנות מענה לכל מגוון האירועים המתקבלים דרך מוקד החירום "100" כגון: תקיפה, אלימות במשפחה (אלמ"ב), פורצים, חפצים חשודים, גנבה, תאונות דרכים, אירועי איכות חיים: הפרעת מנוחה, הקמת רעש וכל אירוע אחר הדורש התערבות משטרתית מיידית לצורך הפסקת עבירות והצלת חיים, וכן אירועים יזומים כגון: אכיפת תנועה, בדיקות חשודים, ביצוע מחסומים וכדומה.
• יס"מ – "יחידת סיור מיוחדת/מרחבית". יחידה של שוטרים לוחמים ניידים שמספקים מענה ראשוני לאירועים אלימים, בהם פיגועי טרור. תפקיד עיקרי נוסף שלהן הוא דיכוי מהומות אלימות, טיפול בהפרות סדר ופיזור הפגנות אלימות. בנוסף הן מטפלות בפשיעה קשה.

אימון יחידת הכלבנים, שפרעם, 1969. צלם- דן הדני. מאוספי הספרייה הלאומית, ישראל.

• כלבנים – יחידת הכלבנים של המשטרה, המפעילה כלבי משטרה.
• חבלנים – מומחים לחבלה וסילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה. בניגוד לחבלנים משטרתיים בעולם, חבלני משטרת ישראל מוכשרים ומטפלים גם בנפלי תחמושת. חבלני משטרת ישראל מטפלים בכמות רבה ומגוון רב של חפצים חשודים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת. הם נחשבים למקצועיים ביותר וזוכים למוניטין גבוה בעולם.
• ימ"ר (יחידה מרכזית) – הימ"רים הן יחידות עילית מחוזיות ללוחמה בפשע ושייכות למשטרה הכחולה. עיקר עיסוקן הוא בלחימה בתופעות הפשע המאורגן (סמים, הלבנת הון, סחר בנשים, מאבק בהימורים הלא חוקיים, פרשיות סחיטה באיומים ורצח).
• יחידת השיטור הימי – מפעילה כלי שיט וצוללים.
• היחידה האווירית של משטרת ישראל – יחידה באגף שיטור וביטחון המפעילה כלי טיס לביצוע משימות מבצעיות.
• דוברות המשטרה – אחראית על יחסי הציבור של המשטרה, הסברה, קשר עם הציבור, העברת הודעות המשטרה (כגון חסימת כבישים) והפעלת הניו מדיה של המשטרה.

יחידות מיוחדות של משמר הגבול

צלפי הימ"מ מבצעים ירי ברובה צלפים בארט MRAD, שלו דיוק של 0.5–0.35 דקת קשת.

ימ"ס - יחידת מסתערבים ללוחמה בטרור של משמר הגבול.

• ימ"מ – "יחידה מרכזית/משטרתית מיוחדת" - היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. זוהי יחידת ההשתלטות הלאומית של ישראל ויחידת העילית של המשטרה ומשמר הגבול ללוחמה בטרור, טיפול בפיגועי מיקוח, חילוץ בני ערובה, פעולות שיטור מיוחדות, SWAT משטרתי, הפעלת צלפים וביצוע מבצעים לסיכול פיגועים. אחת מיחידות השתלטות של ישראל יחד עם לוט"ר אילת וסיירת מטכ"ל ושייטת 13 של צה"ל, ויחידת מצדה של שירות בתי הסוהר.
• ימ"ס – הידועה כ"מסתערבים" – היא בעצם מספר יחידות מיוחדות של מג"ב שלוחמיהן מומחים בפעולות עומק חשאיות בשטחים – לרבות איסוף מודיעין, "חטיפות" מבוקשים, מעצרים, הפעלת צלפים, סיכול ממוקד וטיפול בהפרות סדר. לוחמי היחידה מומחים במיוחד בהיטמעות באוכלוסייה הערבית ופעולות חשאיות בשטח מבלי להתגלות.
• ימ"ג – יחידות בילוש של מג"ב פועלות בסמיכות לימ"רים המחוזיים ובכפיפות למפקדת מג"ב כמו כן משמשות כיחידות לטיפול בהפרות סדר קשות (בדומה לסמ"ג).
• מתיל"ן – מארבים תצפיות יירוט ולוחמה ניידת - יחידות מיוחדות העוסקות במארבים ותצפיות עובדות בעיקר בקו התפר ונלחמות במעבר שב"חים עבריינים ומחבלים מהשטחים לתוככי מדינת ישראל נוסף על כך יחידות אלו מפעילות אמצעי תצפית מיוחדים ונותנות איתם סיוע ליחידות משטרתיות אחרות.
• סמ"ג – סיירת משמר הגבול - יחידות ייעודיות לטיפול בהפרות סדר וכן משמשות ככוח עתודה זמין ומיידי במחוזות משטרת ישראל. פועלות בדומה ליס"מ אך כפיפותן הראשונית היא למפקדת מג"ב האזורית ודרכה למחוז המשטרתי בתחומו היא עובדת.
• חבלה מג"ב איו"ש – מחלקת החבלה וסילוק הפצצות של משמר הגבול ביהודה ושומרון.

אמצעים וכלי נשק

נשק קל

אקדח יריחו 941 F.

רובה M1 קרבין של המשמר האזרחי.

רובה M4 (רובה M16A2 מקוצר).

רובה רוגר 10/22.

בארט MRAD - רובה הצלפים של הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור.

רובה צלפים רמינגטון 700P שהיה בעבר בשימוש צלפי המשטרה והמשמר האזרחי.

השוטרים חמושים באופן תקני באקדח 9 מ"מ כנשק אישי וכל ניידת סיור מחויבת לכלול לפחות כלי נשק ארוך אחד (כלומר: רובה), שהוא בדרך כלל M1 קרבין, גליל, M-16 או M4 קרבין. עד ל-2010, כלי הנשק הארוך של מתנדבי המשטרה והמשא"ז היה ה-M1 קרבין אך הוא הוחלף ברובה M-16 מקוצר. מתנדבים בעלי רישיון נשק אישי יכולים להשתמש בו לצורך הגנה עצמית בזמן הפעילות, בתנאי שהאקדח והתחמושת מאושרים על ידי המשטרה.

הלוחמים הסדירים של משמר הגבול חמושים באופן תקני ברובי M-16,‏ CAR-15 או M4 קרבין, בדומה ללוחמי צה"ל. קציני מג"ב חמושים גם באקדחים.

אקדחים

• יריחו 941 (אקדח שירות)
• ברטה 71 0.22LR
• בראונינג היי-פאואר FN
• גלוק 17 וגלוק 19 (ימ"מ ויחידות מיוחדות, נבחר ב-2016 במכרז כאקדח השירות של כלל השוטרים)

אלפ"ה ונשק לא קטלני

• תרסיס פלפל
• טייזר
• אלות משטרה
• רימוני גז מדמיע
• רימוני הלם
• כדורי גומי
• מכונית התזה

רובים (נשק ארוך)

• דגמי M1 קרבין (יוצאים בהדרגה משירות)
  • M1 קרבין (גם הנשק הסטנדרטי של המשמר האזרחי)
  • M1A1 קרבין (גרסה מודרנית של M1 קרבין מודרני עם קת מתקפלת)
  • M1 קרבין בולפאפ
• דגמי גליל (יוצאים משירות)
  • מיקרו-גליל (מג"ל)
  • גליל
  • גליל ACE
• דגמי M16 ונגזרותיו (כלי הנשק הארוכים הסטנדרטים של המשטרה)
  • רובה M16 (מוחלף ברובי M16 מקוצרים ורובי M4A1)
  • רובה סער CAR15‏ (M16A1 מקוצר)
  • קולט קומנדו
  • רובה שירות M4A1 קרבין (כולל בימ"מ)
• רוגר 10/22 (רובה קלעים)

רובי צלפים

• PGM Ultima Ratio (בימ"מ, יצא משירות)
• בארט MRAD (בימ"מ)
• SR-25 Mk 11 (בימ"מ ובמשמר הגבול)
• בארט REC10 (בימ"ס)
• רמינגטון 700P על גרסאותיו השונות
• רובה M14 (בעיקר במשמר הגבול)
• ביחידות הקלעים/צלפים של משמר האזרחי שנסגרו היו בשימוש גם רובים מדגמי
  • מאוזר K98 עם כוונת טלסקופית (יצא משירות)
  • M1 קרבין עם כוונת טלסקופית (יצא משירות)
  • רמינגטון מודל 700
• ראו גם: צליפה בימ"מ#רובי הצלפים של הימ"מ לרשימה מורחבת.

כלי רכב

• 
  ניידת משטרת התנועה בעיצוב החדש (יולי, 2010)
• 
  ג'יפ ממוגן של משמר הגבול
• 
  קרקל - ג'יפ פורד ממוגן של משטרת ישראל
• 
  ניידת משטרת תנועה ארצית (מתנ"א)
• 
  אופנועים של משטרת התנועה הארצית

כלי טיס

היחידה האווירית של משטרת ישראל מפעילה כלי טיס, בעיקר מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, אך גם מטוסי כיבוי אש.

בסוף שנת 2016 נקלטו ביחידה 4 מסוקים מתקדמים מדגם איירבוס H125 ו-2 מסוקים גדולים יותר מדגם איירבוס H145. המסוקים, שנקראים בשם העברי "כחל" ו"דוכיפת" בהתאמה, מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת, מערכות מחשב ושליטה ובקרה, מצלמות, זרקור רב עוצמה, אמצעי תקשורת ואמצעים נוספים. המסוקים החדשים החליפו בשנת 2017 את מסוקי הבל 206 שיצאו מהשירות.

תקשורת ושליטה

עד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתמשה משטרת ישראל ברשת קשר אנלוגית. במהלך 2010 עברה המשטרה במסגרת "ניצן – מכשירי קשר דיגיטליים" לרשת Astro-25 אותה סיפקה מוטורולה. מערכת הקשר, דיבור והנתונים המשודרגת למשימות קריטיות תוכננה ופותחה במיוחד עבור ארגוני חירום והצלה. המערכת מבוססת על תקשורת אלחוטית דיגיטלית P-25 (תקן לפרוטוקול תקשורת המשמש את הגופים העוסקים בתחום הביטחון האישי של האזרח בארצות הברית ומדינות נוספות) ומספקת כיסוי קשר ויכולת עבודה בשילוב עם כוחות נוספים (מחוץ למשטרה).

במקביל בינת תקשורת מחשבים הטמיעה במשטרת ישראל את מערכת התקשורת IPICS של סיסקו מערכות. המערכת מאפשרת תיאום בין היחידות במשטרה באמצעות העברת תקשורת הרדיו של מכשירי הקשר לפרוטוקול IP (פרוטוקול אינטרנט).

חבלה וסילוק פצצות

רובוט חבלה כבד מדגם אנדרוס וולברין

חבלני משטרת ישראל מצוידים באמצעים מתקדמים לחבלה וסילוק פצצות. אמצעים אלה כוללים רובוטי חבלה ממספר דגמים, כאשר הידועים שבהם הם האנדרוס וולברין הגדול (מסדרת רמוטק אנדרוס), והבמבי הקטן והוותיק שיוצא בהדרגה משירות. בנוסף מצוידים החבלנים ברכבים ומשאיות עם כולא-פיצוץ, מעין "כספת" עשויה פלדה עבה שבה ניתן לפוצץ בביטחה מטען חבלה או נפל תחמושת, או להעבירה לשטח פתוח ובטוח בה ניתן לפוצצה מרחוק ללא סכנה לעוברי אורח ורכוש.

כוח אדם

היסטוריה

במשך שנים המשטרה התקשתה לגייס כח אדם מספק למילוי משימותיה. הגם שהמשטרה ציינה את השליטה המלאה בעברית בקריאה ובכתיבה, יחד עם גובה של מעל מטר ושבעים ובריאות סוג א', בין התנאים הרצויים של השוטרים, בשנת 1957 כ-80% מהנבחנים שבין המתגייסים למשטרה נכשלו בידיעת הלשון. בראשית ימי המדינה נדרשו השוטרים להיות בעלי השכלה עממית, ודפ"ר של לפחות שלוש, אך באמצע שנות ה-60 הועלה הרף לעשר שנות לימוד או השכלה מקבילה ולפחות דפ"ר חמש. כן החלה המשטרה במאמץ לגייס בוגרי תיכון, כך שממוצע שנות הלימוד עלה משנת 1965 לשנת 1967 מ-7.2 ל-8.6. בתקופת המיתון של אמצע שנות ה-60 הצליחה המשטרה למלא את התקן, אולם בראשית שנות ה-70 חסרו למשטרה כ-1000 שוטרים מהתקן, בגלל החלטה שלא לגייס מועמדים בלתי מתאימים. ממועמדים נדרש להיות ברמה המתאימה להיות קצינים בצה"ל. בשנת 1971, מתוך מעל 4500 בקשות להתגייס, רק 934 נמצאו ראויים לגיוס.

המשטרה התבססה בעיקר על עולים חדשים, ואף ניהלה אולפן לעולים חדשים המתעתדים להתגייס למשטרה. בראשית שנות ה-70 רק 30% מהשוטרים היו ילידי ישראל. מתוך 7648 שוטרים, מעל 1600 עלו ממרוקו, כ-850 היו עולים מרומניה, ומעל 700 היו יוצאי עיראק. מארצות הברית היו במשטרה 5 שוטרים בלבד.

בסוף שנות ה-70 הועלה הרף הנדרש ממתגייסים ל-11 שנות לימוד. מאז עלו הדרישות והשוטרים נדרשים ל-12 שנות לימוד והמשטרה פועלת להגברת הגיוס של אקדמאים.

נשים

צוערים בקורס קציני משטרה בעת מעצר של מפגין

מיד עם הקמת משטרת ישראל גויסו נשים למשטרה, במספר קטן, לתפקידי תנועה וסדרנות במשרדי ממשלה. במהרה נסגרו יחידות השוטרות והניסיון לגייס שוטרות קוטלג ככישלון של המשטרה שלא הכשיר את המועמדות כיאות. מעבר לכך המשטרה נמנעה מגיוס שוטרות ונשים שרתו במשטרה רק כפקידות וכסוהרות בבתי מעצר לנשים. ניצב מתתיהו סלע הסביר את עמדת המשטרה: "שוטרות ממהרות להתחתן, ואם נגייס למשטרה בחורות יפות, יתאהבו בהן גם עבריינים, ועוד נחיש את קצב פרישתן מן המשטרה; ואם נגייס רק מכוערות, נהיה לצחוק".

הסיבות להתנגדות לגייס שוטרות לתפקידי שיטור היו מגוונות כמו:

• הגברים השוטרים לא יאהבו את זה ויכשילו את השוטרות.
• הציבור לא יקבל מרות של אישה - שוטרת.
• הנשים - שוטרות לא יוכלו לעמוד במעמסת התפקיד מבחינה נפשית ופיזית.

אולם בגלל המחסור בשוטרים, וביוזמת עמוס בן-גוריון, מפקד מחוז תל אביב, ששב מסיור בבריטניה, שם התרשם משילוב שוטרות במשטרה הבריטית ומיעילות פעולתן, הוחל בסוף שנות ה-50 בגיוס שוטרות, תחילה לתפקידי תנועה ובהמשך לתפקידי סיור, בעיקר במחוז תל אביב. בעקבות השתפרות אחוזי הגיוס, הוחלט בשנת 1966 להקפיא את מספר השוטרות במשטרה כדי לשמור על איזון בין מספר הגברים והנשים בשירות.

עם השנים נפתחו יותר תפקידים לנשים במשטרה ונקבעו כללים לפתיחת כל המקצועות במשטרה לנשים. ב-1974 הוחלט לאפשר לשוטרות להשתתף בקורס קצינים. בשנת 1980, כ-15% מהשוטרים היו נשים והן שרתו כמעט בכל התפקידים במשטרה, למעט יחידות החבלה, היחידות ללוחמה בטרור ויחידת הכלבנים. עם זאת, בשנות ה-90 אישרה המשטרה כי: "בחינת המצב בשטח העלתה, כי בפועל נמנע גיוסן של נשים למקצועות מסוימים, לעיתים בשל דרישות סף, ולעיתים – בשל היעדר שליטה על יישום בשטח של המדיניות המוצהרת, לגבי המגזר הייעודי". בשנת 1996 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ נגד המשטרה בדרישה לדאוג לגיוס שוויוני של נשים למשטרה. לאחר שהמשטרה עשתה צעדים שונים בכיוון, העתירה נדחתה.

כיום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נכון לשנת 2020, במשטרת ישראל משרתים 32,387 שוטרים, מתוכם 4,613 שוטרי חובה. בנוסף משרתים עוד 25,070 מתנדבים במשמר האזרחי, כמתנדבי אבטחה, מתנדבים במדים, מתנדבי יחידות מיוחדות ומתנדבים בעלי מומחיות מקצועית.

כ-87% משוטרי הקבע הם יהודים. 27% הם נשים.

דרגות במשטרה

ערך מורחב – דרגות משטרת ישראל

הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים.

המפקח הכללי של משטרת ישראל

ערך מורחב – המפקח הכללי של משטרת ישראל

בראש משטרת ישראל עומד קצין בדרגת רב ניצב ותפקידו קרוי בשם "המפקח הכללי של משטרת ישראל" ובקיצור "מפכ"ל משטרת ישראל".

המכללה הלאומית לשוטרים

ערך מורחב – המכללה הלאומית לשוטרים

המכללה הלאומית לשוטרים מרכזת את פעילות ההדרכה וההכשרות במשטרת ישראל. המכללה נחנכה בסוף 2014 וממוקמת בשטח העיר בית שמש.

אנדרטת "יד לשוטר"

אנדרטת "יד לשוטר"

שמות הנופלים באנדרטת "יד לשוטר"

ב-1 ביוני 1992 נחנכה במרכז ללימודי משטרה שבקריית אתא אנדרטה לחללי משטרת ישראל, בעיצובו של האדריכל יוסף אסא. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מבטון המתנשאים לגובה 17 מטר עליהם מוטבע סמל המשטרה. גרם מדרגות מוביל למרפסת תצפית על עמק זבולון.

ליד האנדרטה ממוקמים קירות הנצחה ועליהם שמות הנופלים. המקום שימש כאתר זיכרון מרכזי לחללי משטרת ישראל עד לינואר 2015 אז נפתחה המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.

פעילות חינוכית - עדים במדים

משטרת ישראל מוציאה מזה שנים רבות משלחות של "עדים במדים". משלחת זו יוצאת לפולין כחלק ממסע למחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית אשר בהם נרצחו יהודים במהלך השואה. במהלך המסע השוטרים לוקחים חלק בהכנת הטקסים במחנות וביערות. השוטרים מכלל המחוזות והאגפים נוסעים במדי משטרת ישראל ולוקחים חלק רגשי וערכי.

לאחר שבמסגרת המסע הוצגה לחיילים דילמה לפיה ייתכן והם ייהפכו בעצם לנאצים. והדברים נחשפו בידי ארגון תורת לחימה תוחקרו הדברים וטופלו באופן אישי על ידי קצין חינוך ראשי תא"ל צבי פייראיזן.

ראו גם

• דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל
• המשמר האזרחי
• משמר הגבול
• משטרה
• עיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר
• מדי משטרת ישראל
• חלקת המשטרה בהר הרצל
• תזמורת משטרת ישראל

לקריאה נוספת

• פנחס יחזקאלי, מבוא ללימודי משטרה ושיטור - היבטים היסטוריים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים וארגוניים בעבודת המשטרה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, "אוניברסיטה משודרת", 2004
• אראלה שדמי, ארץ מאובטחת: משטרה, שיטור ופוליטיקה של הביטחון האישי, תל אביב: קו אדום - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
• אורי גופר וגיא בן-פורת (עורכים), שיטור בחברה משוסעת, חיפה: הוצאת פרדס, 2013
• יאיר צפורי, שטר משטר משטרה, יהוד: אופיר ביכורים, 2014
• נעמי לבנקרון (עורכת), משטרה והיסטוריה, גיליון מס' 1, 2019
• יוסי המי, לשכה 06 - חקירתו של אדולף אייכמן במשטרת ישראל, הוצאת משטרת ישראל, 2020

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משטרת ישראל (בעברית, באנגלית ובערבית)

• משטרת ישראל, ברשת החברתית פייסבוק
• משטרת ישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משטרת ישראל, ביישום טלגרם
• משטרת ישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
• משטרת ישראל, ברשת החברתית טיקטוק
• משטרת ישראל, ברשת החברתית LinkedIn
• משטרת ישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ראשי תיבות וקיצורים במשטרה
• בית מורשת משטרת ישראל
• השנתון הסטטיסטי - משטרת ישראל, 2015
• שרית אלנבוגן-פרנקוביץ', עירית אייזיק, טלי רוטשילד, משטרת ישראל לומדת מהצלחות – תיעוד סיפורי הצלחה בעבודת המשטרה, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 2015
• צפורה שחורי-רובין, ‏שיטור ומגדר: כניסתן של נשים למשטרת ישראל, 1948–1981, קתדרה 164, תמוז תשע"ז
• המבקר: 6,300 תלונות על אלימות - רק 200 שוטרים הועמדו לדין, באתר גלובס, 5 באפריל 2017
• סנ"צ אורית פרידמן, גיוון בקנה מידה גדול: מה עשתה משטרת ישראל כדי לראות יותר שוטרות בשורותיה?, באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 9 במאי 2017
• עמיקם הרפז, מירי גולן, משפט ושיטור: זכויות אדם וסמכויות משטרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018
• ד"ר ניצה דורי, "קווים לדמותו של השוטר בספרות הילדים העברית במהלך השנים – מדגם מייצג", באתר של ד"ר לאה מזור, 21 בנובמבר 2018
• שרון גבע, "שחרור בתנאים מגבילים: נשים במשטרת ישראל 1958-1948", משטרה והיסטוריה - בית מורשת משטרת ישראל, גיליון מס' 1, 2019
• אמיר אורן, המפכ"לים - מסע בזמן אחרי הקריירות של מפקדי המשטרה, ונבחרי הציבור שתמרנו אותם - ונחקרו על ידם, באתר מגזין ליברל, 14 במרץ 2021
• מירב ארלוזורוב, משטרת ישראל פחות גרועה מכפי שנדמה לכם, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2015
• חגי אגמון־שניר, במקום להסתער עם אלות ורחפנים, המשטרה יכולה לפעול אחרת. ניסוי בירושלים הוכיח זאת, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2021
• ערוץ היוטיוב של מדור פיתוח הדרכה - מחלקת תוה"ד
• יחידת השוטרות
• יום ספורט לשוטרים, יומני כרמל יוני 1951 (התחלה 3:49)
• יום ספורט לפרשי המשטרה, יומני כרמל אפריל 1952 (התחלה 1:23)
• טקס סיום הקורס הראשון של קציני משטרה בשפרעם, במעמד דוד בן-גוריון שמעניק לבוגרים את "כתב הסמיכוּת". יומני כרמל ספטמבר 1952
• סיפורה של משטרת ישראל, מתוך ערוץ ההיסטוריה 2010, באתר "בא במייל"
• יום עיון באוניברסיטת חיפה, אקדמיה - משטרה, באתר יוטיוב, 23 בדצמבר 2010