סעודת יום שבת – הבדלי גרסאות
נתנאל אור ל. (שיחה | תרומות) ←חובתה וחשיבותה: לשון* תגית: שוחזרה |
נתנאל אור ל. (שיחה | תרומות) תגית: שוחזרה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==חובתה וחשיבותה== |
==חובתה וחשיבותה== |
||
ב[[גמרא]] נקבע{{הערה|{{בבלי|פסחים|קה|א}}.}} כי כבוד יום השבת 'עולה' על כבוד קדושת הלילה; מה שאומר, וכפי שנפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעא|ג}}.}} כי אדם שאין לו מספיק מימון בכדי לרכוש מצרכים הן לסעודת יום השבת והן ל[[סעודת ליל שבת|סעודת הליל]], חזקה עליו שישקיע יותר בצרכי סעודת היום. אמנם, במקרה שהמימון לא מספק בכדי השגת [[יין]] איכותי ל[[קידוש]] בליל השבת, מוטב שיפנה את המשאבים |
ב[[גמרא]] נקבע{{הערה|{{בבלי|פסחים|קה|א}}.}} כי כבוד יום השבת 'עולה' על כבוד קדושת הלילה; מה שאומר, וכפי שנפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעא|ג}}.}} כי אדם שאין לו מספיק מימון בכדי לרכוש מצרכים הן לסעודת יום השבת והן ל[[סעודת ליל שבת|סעודת הליל]], חזקה עליו שישקיע יותר בצרכי סעודת היום. אמנם, במקרה שהמימון לא מספק בכדי השגת [[יין]] איכותי ל[[קידוש]] בליל השבת, מוטב שיפנה את המשאבים לשם רכישת היין לקידוש שבליל השבת, מאשר שירחיב ברכישת מוצרי מזון לסעודת היום. |
||
==זמנה== |
==זמנה== |
||
גרסה מ־05:23, 12 במאי 2022
סעודת יום השבת, היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות חיוביות המתרחשות ביום השבת. סעודה זו נחשבת כארוחת בוקר, המשויכת ליום השבת הנערכת לאחר תום תפילת שחרית ותפילת המוסף – דבר אשר בעדות ישראל מסוימות עשוי לדחות את מועד הסעודה בפועל לשעות בוקר המאוחרות.
חובתה וחשיבותה
בגמרא נקבע[1] כי כבוד יום השבת 'עולה' על כבוד קדושת הלילה; מה שאומר, וכפי שנפסק בשולחן ערוך[2] כי אדם שאין לו מספיק מימון בכדי לרכוש מצרכים הן לסעודת יום השבת והן לסעודת הליל, חזקה עליו שישקיע יותר בצרכי סעודת היום. אמנם, במקרה שהמימון לא מספק בכדי השגת יין איכותי לקידוש בליל השבת, מוטב שיפנה את המשאבים לשם רכישת היין לקידוש שבליל השבת, מאשר שירחיב ברכישת מוצרי מזון לסעודת היום.
זמנה
את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות שחרית ומוסף. בקהילות בהן נמשכת התפילה עד חצות היום, דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.
סדר הסעודה ומנהגיה
קידוש
ערך מורחב – קידוש
לפני הסעודה יש לקדש על היין.[3]
יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או קוגל. בחסידות קוז'ניץ מכונה קוגל זה בשם שלום בית קוגל. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת רבי חידקא הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור ברכות נוספות על מנת להשלים את מניין מאה ברכות שחייבים לומר בכל יום.
נטילת ידיים ובציעת הפת
לאחר הקידוש נוטלים ידיים[4] ומברכים ברכת "המוציא" על לחם משנה - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל חלות. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה בוצע.
מאכלים
כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו דגים. במספר חצרות חסידיות נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה.
למנה שנייה נהוג להגיש ביצה קשה מרוסקת עם בצל. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מיידיש: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מיידיש: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו כבד עוף (שלם או קצוץ) ורגל קרושה.
מנה שלישית מכילה חמין, שעמו מגישים קוגל ומאכלים נוספים.
זמירות ופיוטים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
- ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת
נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.[דרושה הבהרה] בקהילות האשכנזיות נהוג לשיר "ברוך ה' יום יום" ו"ברוך אל עליון". יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את שיר הייחוד ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".
בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף ג'.
- ^ שו"ע או"ח רפט:א.
- ^ ולדעת הרמ"א (או"ח רפט:א), נוטלים ידיים קודם הקידוש.
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.