איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל
İstanbul

פוטומונטז' של איסטנבול
מדינה
מחוז	מחוז מרמרה
נפה	איסטנבול
ראש העיר	אקרם אימאמאולו
תאריך ייסוד	667 לפני הספירה (כביזנטיון)
שטח	5,196 קמ"ר
גובה	100 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Aydos Hill
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	15,840,900 (2021)
‑ במטרופולין	15,514,128 (2021)
‑ צפיפות	3,049 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות	41°00′44″N 28°58′34″E
אזור זמן	UTC +3
istanbul.gov.tr
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת טורקיה מוגדלת)   אנקרה איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון הים השחור איסטנבול (למפת טורקיה רגילה)   אנקרה איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון הים השחור איסטנבול (למפת מחוז מרמרה רגילה)   בורסה איזמיט אדירנה טקירדא צ'נקלה בולגריה יוון הים האגאי מרכז אנטוליה י. ש. הים השחור ים מרמרה הים האגאי איסטנבול (למפת מחוז מרמרה מוגדלת)   בורסה איזמיט אדירנה טקירדא צ'נקלה בולגריה יוון הים האגאי מרכז אנטוליה י. ש. הים השחור ים מרמרה הים האגאי איסטנבול (למפת איסטנבול מוגדלת)   איסטנבול (למפת איסטנבול רגילה)   איסטנבול tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אִיסְטַנְבּוּל (בטורקית: ‏İstanbul^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה. בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית, ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. היא העיר הגדולה ביותר בטורקיה, ומשתרעת על פני שתי יבשות - אירופה ואסיה.

שם העיר

בראשיתה נקראה העיר ביזנטיון, והשם הוסב בשנת 330 לספירה לקונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". במקורות העבריים^{[דרושה הבהרה]} נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא.

"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר. מקור השם ככל הנראה מהביטוי ביוונית ביזנטית מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ביוונית קדומה "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" (פוליס) - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטינוס, "קונסטנטין-פוליס", וכך כינו אותה התושבים היוונים המקומיים. שם זה שיקף את מעמדה כעיר הגדולה היחידה באזור.

לדברי ההיסטוריון הטורקי חליל אינאלג'יק, ביום שלאחר הכיבוש העות'מאני של העיר בשנת 1453, קרא לה הסולטאן מחמד השני "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את העולמא, ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה". בתקופת האימפריה העות'מאנית השתמש השלטון בשמות "קוסטנטיניה" (בטורקית עות'מאנית: قسطنطينيه) ו"איסטנבול". כמה מקורות מהמאה ה-17 מתארים את השם "איסטנבול" כשם הרווח בזמנם. במאות ה-17 וה-18 שם זה היה גם בשימוש רשמי.

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19,^{[דרוש מקור]} אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית: "סטמבול" (Stamboul). הוספת הצליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר". רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. במערב רווח השם "קונסטנטינופול" עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז החלו השלטונות הטורקיים ללחוץ בעד השימוש בשם "איסטנבול" בשפות זרות. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט "קושטנדינא", ובקיצור "קושטא" או קוסטא.

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קוסטנטיניה" (قسطنطينية), אך העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית "פאיתכ'ת" (پایتخت), שפירושה "רגל כס המלכות".^{[דרוש מקור]}

תולדות העיר

מרכז קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול

מגדל גלאטה שנבנה בתקופה ביזנטית בצד הצפוני של מרכז העיר

המסגד הכחול מהתקופה העות'מאנית

ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול

בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).

עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל, והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד סין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון, הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה.

העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.

בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע שנודע בשם "כיבוש קונסטנטינופול", והייתה לבירת האימפריה העות'מאנית (עד קיצה של האימפריה ב-1 בנובמבר 1922).

בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת 1478 גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש. על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.

העיר הפכה לבירת האימפריה העות'מאנית ושבה להיות מוקד של תרבות, אדריכלות ואמנות.

בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.

אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון–טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.

בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.

האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

במאה ה-21 סבלה העיר מסדרה של פיגועי טרור:

• נובמבר 2003: סדרת פיגועים שבהם נרצחו כ-57 בני אדם ונפצעו כ-700.
• 19 במרץ 2016: פיגוע ההתאבדות באיסטנבול, שבו נרצחו ארבעה בני אדם ונפצעו 36.
• 28 ביוני 2016: הפיגוע בנמל התעופה איסטנבול אטאטורק, שבו נרצחו 45 בני אדם ו-238 נפצעו.
• 10 בדצמבר 2016: מתקפת הטרור באיסטנבול (דצמבר 2016), שבה נרצחו 38 בני אדם ו-155 נפצעו.
• 1 בינואר 2017: פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם.

למרות מגמות של סגירות כלפיי המערב תחת שלטון ארדואן, השפעתה הבינלאומית - כמרכז פוליטי, עסקי ותרבותי בצומת הדרכים שבין אירופה ואסיה - מקנה לה מעמד של עיר עולם, ובשנת 2014 נחשבה לאחת הערים המתפתחות ביותר במובן זה, על פי מדד הערים הגלובליות.

בעשור השני של המאה ה-21 נבנה בעיר שדה תעופה חדש - בשאיפה לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם - אשר נפתח בשנת 2019. בניית שדה התעופה יצרה מתח רב בעיר, כאשר במהלך שנת 2018 הפגינו אלפי עובדים במחאה על תנאי העסקתם בבניית שדה התעופה, לאחר שבמהלך השנה נהרגו - לכאורה בגלל תנאי העבודה - 27 עובדים, ושהפועלים שעובדים במיזם עושים זאת "תחת לחץ ואיומים". ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, שהשתמשה בגז מדמיע כנגד המפגינים, ועצרה, על פי עדויות שונות, כ-400–500 מהמפגינים.

גאוגרפיה

גשר הבוספורוס המחבר בין אירופה לאסיה

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה) על פני 5,196 קמ"ר, במרחק של 352 ק"מ צפון-מערבית לבירה אנקרה. שלושה גשרים מחברים בין חלקה האסיאתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון. השלישי נחנך בשנת 2016 10 ק״מ צפונית לגשר השני.

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב, לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu - D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.

העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) - שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונאמי.

שבע הגבעות של איסטנבול

ערך מורחב – שבע גבעות איסטנבול

שבע הגבעות של איסטנבול

שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.

אקלים

שינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.

אם בשל התחממות כדור הארץ יעלו פני הים, יוצפו חלקים גדולים מהעיר.

דמוגרפיה

בשנת 2021 אוכלוסיית העיר נאמדה בכ-15.84 מיליון בני אדם, רובם מוסלמים סונים. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "האלווים", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם הכורדים, גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט הנוצרי הבולט ביותר הוא הארמנים אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת 2019, כ־10,000 יהודים וכ-3,000 יוונים אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה.

תחבורה

בעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות, וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.

שדות תעופה

• נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק
• נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן
• נמל התעופה החדש של איסטנבול

אתרים בעלי חשיבות

האזור ההיסטורי באיסטנבול
İstanbul, İstanbul
אתר מורשת עולמית

איה סופיה
איה סופיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
מדינה
שטח האתר	5,343 קמ"ר
www.ibb.istanbul/en

ארמונות

ארמון טופקאפי המורכב ממבנים רבים

• ארמון טופקאפי - הארמון ההיסטורי של הסולטנים העות'מאנים במשך מאות שנים.
• ארמון דולמאבהצ'ה - ארמון הסולטנים העות'מאנים מאמצע המאה ה-19.
• הארמון השקוע
• ארמון ביילרביי

מסגדים

• מסגד סולימאנייה - מסגד סולימאן הראשון מהמאה ה-16.
• המסגד הכחול - מסגד הסולטאן אהמט הראשון. אחד הגדולים בעיר.
• מסגד אורטאקוי - נמצא על גדות הבוספורוס בחלק האירופאי.
• מסגד אראפ
• מסגד פטי

מוזיאונים

• איה סופיה (Ayasofya camii) - הכנסייה הביזנטית הענקית מהמאה ה-6 שהפכה למסגד ואחר כך למוזיאון.
• המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
• מוזיאון הפסיפסים
• מוזיאון איסטנבול לאמנות מודרנית
• מוזיאון יהדות טורקיה

מבנים בעלי חשיבות

• מגדל גאלטה - מגדל גבוה מהמאה ה-14 שנבנה בסגנון איטלקי.
• אצטדיון אטאטורק - האצטדיון הגדול ביותר בטורקיה. מכיל 81 אלף מושבים.
• ירבאטאן - מאגר מים ששכן מתחת לארמון הקיסרים הביזנטיים.
• הטונל - קו רכבת תחתית העולה במעלה הגבעה הצפונית לקרן הזהב.
• טירת שבעה המגדלים
• בית האופרה על שם אתאטורק

רחובות

שדרות איסטיקלל, המדרחוב של העיר

• שדרות איסתיקלאל - מדרחוב הקניות המרכזי של העיר איסטנבול.
• כיכר טקסים - הכיכר הראשית בעיר. במרכזה אנדרטה לזכר אטאטורק.
• רחוב בגדאד (איסטנבול)

שווקים

• הבזאר הגדול - אחד השווקים הגדולים והעתיקים בעולם.
• שוק הדגים - ממוקם בנהר קרן הזהב (הליץ')
• השוק המצרי - צמוד לשוק הבזאר הגדול והוא שוק התבלינים הגדול באיסטנבול.

גשרים

• גשר גלאטה - מקשר בין שני חלקיה האירופאים של העיר מעל קרן הזהב.
• גשר הבוספורוס
• גשר פתיה סולטאן מהמט

אתרים אחרים

• הבוספורוס - נתיב המים המוביל מהים השחור אל הים התיכון.
• איי הנסיכים
• קרן הזהב
• מגדל התקשורת של איסטנבול - המגדל הגבוה ביותר באיסטנבול ובמדינה כולה.

בתי כנסת

• בית הכנסת האיטלקי (איסטנבול)
• בית הכנסת בית ישראל (איסטנבול)
• בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול)
• בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול)
• בית הכנסת האשכנזי (איסטנבול)
• בית הכנסת בית יעקב
• בית הכנסת עץ החיים (איסטנבול)
• בית הכנסת חמדת ישראל
• בית הכנסת הקראי באיסטנבול
• בית הכנסת נווה שלום
• בית הכנסת יניקיי
• מוזיאון יהדות טורקיה

השכלה

השער הראשי של אוניברסיטת איסטנבול

באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

• אוניברסיטת איסטנבול (İstanbul University)
• אוניברסיטת איסטנבול בילגי (İstanbul Bilgi University)
• אוניברסיטת אישיק (Işık University)
• אוניברסיטת באחצ'שהיר (Bahçeşehir University)
• אוניברסיטת בואזיצ'י (Boğaziçi University) (בעבר נקראה מכללת רוברט).
• אוניברסיטת גאלאטסאראי (Galatasaray University)
• אוניברסיטת ידיטפה (Yeditepe University)
• אוניברסיטת מרמרה (Marmara University)
• אוניברסיטת סבאנג'י (Sabancı University)
• אוניברסיטת פאטי (Fatih University)
• אוניברסיטת קוץ' (Koç University)
• האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (İstanbul Technical University)
• האוניברסיטה הטכנית של יילדיז (Yıldız Technical University)

תמונות מהעיר

המסגד החדש נבנה במאה ה-17

גשר גלאטה מהווה עורק תחבורה מרכזי בעיר

תקרה מעוטרת בבזאר הגדול

הבזאר הגדול באיסטנבול הוא אחד השווקים הגדולים בעולם

ארמון דולמאבהצ'ה שנבנה במאה ה-19 כארמון החדש לסולטנים

הרכבת הקלה באיסטנבול עוברת דרך כמה מאתריה המרכזיים

תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

מחוזות איסטנבול

אבג'ילאר (Avcılar) אדאלאר (Adalar) - האיים אוּמראנייה (Ümraniye) אוּסקוּדאר (Üsküdar) איוּפ (Eyüp) אמינונוּ (Eminönü) אסנלר (Esenler) באג'ילאר (Bağcılar) באהצ'ליאבלר (Bahçelievler)

באקירקוֹי (Bakirköy) בוּיוּקצ׳קמּג׳ה (Büyükçekmece) בייראמפאשה (Bayrampaşa) בייאולו (Beyoğlu) בייקוז (Beykoz) בשיקטאש (Beşiktaş) גאזיוסמאנפאשה (Gaziosmanpaşa) גוּנגורן (Güngören) זייטינבוּרנוּ (Zeytinburnu)

טוזלה (Tuzla) מאלטפה (Maltepe) סארִיֵיר (Sarıyer) סולטאנביילי (Sultanbeyli) שילה (Şile) סיליברי (Silivri) שישלי (Şişli) פאטיח (Fatih) פנדיק (Pendik)

צ'אטאלג'ה (Çatalca) קאדיקוי (Kadiköy) קאהיטהאנה (Kağıthane) קארטאל (Kartal) קוּצ׳וּקצ׳קמג׳ה (Küçükçekmece)

ספורט

• אצטדיון אטאטורק
• אצטדיון שיקרי סראג'ולו
• אצטדיון טורק טלקום
• וודאפון ארנה

קבוצות כדורגל

• פנרבחצ'ה
• גלאטסראיי
• בשיקטש
• איסטנבולספור AS
• קסימפשה
• איסטנבול בשאקשהיר

ערים תאומות

לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:

• אודסה, אוקראינה
• אוש, קירגיזסטן
• אלמטי, קזחסטן
• ברצלונה, ספרד
• פוסאן, קוריאה הדרומית
• ג'דה, ערב הסעודית
• ג'והור באחרו, מלזיה
• ג'קרטה, אינדונזיה
• דובאי, איחוד האמירויות הערביות
• דורס, אלבניה
• ח'רטום, סודאן
• יוסטון, טקסס, ארצות הברית
• קאזאן, טטרסטן
• מארי, טורקמניסטן
• סרייבו, בוסניה והרצגובינה
• סקופיה, מקדוניה
• סנקט פטרבורג, רוסיה
• עמאן, ירדן
• פלובדיב, בולגריה
• קהיר, מצרים
• קונסטנצה, רומניה
• קלן, גרמניה
• רבאט, מרוקו
• ריו דה ז'ניירו, ברזיל
• שימונוסקי, יפן
• שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
• טביליסי, גאורגיה
• קראקס, ונצואלה
• לאהור, פקיסטן
• נבי מומבאי, הודו
• הוואנה, קובה

ראו גם

• ביזנטיון
• קונסטנטינופול
• שבע גבעות איסטנבול
• יהדות איסטנבול
• .istanbul

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (בטורקית)
• אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (באנגלית)
• פרק בתוכנית (המשודרת גם כפודקאסט) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול
• מידע והיסטוריה על העיר
• איסטנבול - מידע שימושי וכתבות מסע אחר
• תמונות היסטוריות של איסטנבול(הקישור אינו פעיל, 6.4.2019)
• איסטנבול מהחלל
• אבירמה גולן, ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2009
• הארץ, מנהרת היבשות של ארדואן חושפת גם את העבר של איסטנבול, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013
• אורלי לוק‏, העיר עם אלף הצבעים: חוויותיה של ישראלית באיסטנבול, באתר וואלה, 27 באפריל 2017
• לוקס פיטרסון, הניו יורק טיימס, הצד האחר של איסטנבול, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
• מסע מצולם בעיר איסטנבול 2014
• איסטנבול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• איסטנבול, ברשת החברתית פייסבוק
• איסטנבול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)