קווינטוס סלבידינוס רופוס – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
עם היוודע דבר הירצחו של קיסר בשנת 44, אוקטביוס חזר עם אגריפס ורופוס לרומא, בניגוד לעצתם הוא בחר שלא לקחת איתו את הלגיונות שהיו מוצבים במקדוניה. |
עם היוודע דבר הירצחו של קיסר בשנת 44, אוקטביוס חזר עם אגריפס ורופוס לרומא, בניגוד לעצתם הוא בחר שלא לקחת איתו את הלגיונות שהיו מוצבים במקדוניה. |
||
המלחמה כנגד [[סקסטוס פומפיוס]], שמבסיסו המבוצר ב[[סיציליה]] ערך פשיטות ימיות על חופי [[איטליה]] ושיבש את אספקת המזון ל[[רומא]], הופקדה בידיו של רופוס בשנת 42 לפנה"ס. רופוס נכשל |
המלחמה כנגד [[סקסטוס פומפיוס]], שמבסיסו המבוצר ב[[סיציליה]] ערך פשיטות ימיות על חופי [[איטליה]] ושיבש את אספקת המזון ל[[רומא]], הופקדה בידיו של רופוס בשנת 42 לפנה"ס. רופוס נכשל בניסיונו לעצור את פומפיוס והובס על ידו בקרב ימי ליד רגיום (כיום [[רג'ו די קלבריה]] שבאיטליה) בעיקר באשמת חוסר הניסיון שלו ושל חייליו ב[[לוחמה ימית]]. |
||
רופוס ככל הנראה נלחם ב[[קרב פיליפי]], שבו הובסו רוצחיו של קיסר, כמפקדו הבכיר ביותר של אוקטביוס. עם חזרתם לרומא אוקטביוס שלח את רופוס ל[[ספרד]] בראשות שישה לגיונות אולם זימן אותו חזרה בעקבות פעולותיהם של [[לוקיוס אנטוניוס]] ו[[פולביה אנטוניה]], אחיו ואשתו של [[מרקוס אנטוניוס]] התחילו לפעול כנגד אוקטביוס בניסיון לבסס את משפחתם כשליטים היחידים ברומא על ידי ניסיון לשבש את הקצאת הקרקעות לווטרנים של צבא אוקטביוס. |
רופוס ככל הנראה נלחם ב[[קרב פיליפי]], שבו הובסו רוצחיו של קיסר, כמפקדו הבכיר ביותר של אוקטביוס. עם חזרתם לרומא אוקטביוס שלח את רופוס ל[[ספרד]] בראשות שישה לגיונות אולם זימן אותו חזרה בעקבות פעולותיהם של [[לוקיוס אנטוניוס]] ו[[פולביה אנטוניה]], אחיו ואשתו של [[מרקוס אנטוניוס]] התחילו לפעול כנגד אוקטביוס בניסיון לבסס את משפחתם כשליטים היחידים ברומא על ידי ניסיון לשבש את הקצאת הקרקעות לווטרנים של צבא אוקטביוס. |
גרסה מ־07:55, 25 באוגוסט 2007
קווינטוס סלבידינוס רופוס (Quintus Salvidienus Rufus, ? - 40 לפנה"ס) היה איש צבא רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה הרומאית.
תולדות חייו
רופוס נולד למשפחה ממוצא צנוע, הוא התגייס לצבא הרומאי ושירת בזמן מלחמת האזרחים כקצין תחת יוליוס קיסר בספרד וייתכן שגם נלחם בקרב מונדה.
לאחר הניצחון קיסר שלח את רופוס ביחד עם יורשו המיועד אוקטביוס ומרקוס ויפסניוס אגריפס ללימודים באפולוניה עם הלגיונות הרומאים שהיו מוצבים במקדוניה כהכנה לפלישה המתוכננת לאימפריה הפרתית.
עם היוודע דבר הירצחו של קיסר בשנת 44, אוקטביוס חזר עם אגריפס ורופוס לרומא, בניגוד לעצתם הוא בחר שלא לקחת איתו את הלגיונות שהיו מוצבים במקדוניה.
המלחמה כנגד סקסטוס פומפיוס, שמבסיסו המבוצר בסיציליה ערך פשיטות ימיות על חופי איטליה ושיבש את אספקת המזון לרומא, הופקדה בידיו של רופוס בשנת 42 לפנה"ס. רופוס נכשל בניסיונו לעצור את פומפיוס והובס על ידו בקרב ימי ליד רגיום (כיום רג'ו די קלבריה שבאיטליה) בעיקר באשמת חוסר הניסיון שלו ושל חייליו בלוחמה ימית.
רופוס ככל הנראה נלחם בקרב פיליפי, שבו הובסו רוצחיו של קיסר, כמפקדו הבכיר ביותר של אוקטביוס. עם חזרתם לרומא אוקטביוס שלח את רופוס לספרד בראשות שישה לגיונות אולם זימן אותו חזרה בעקבות פעולותיהם של לוקיוס אנטוניוס ופולביה אנטוניה, אחיו ואשתו של מרקוס אנטוניוס התחילו לפעול כנגד אוקטביוס בניסיון לבסס את משפחתם כשליטים היחידים ברומא על ידי ניסיון לשבש את הקצאת הקרקעות לווטרנים של צבא אוקטביוס.
עם חזרתו לאיטליה רופוס נשלח על ידי אוקטביוס להמשיך את המצור על סנטיום בזמן שהוא התקדם כנגד לוקיוס במטרה לסכל את כוונתו לכבוש את רומא. אחרי הצלחתו בכיבוש סנטיום רופוס באה לעזרתו של אגריפס שעסק בלחימה בלוקיוס, עזרתו של רופוס הכריחה את לוקיוס לסגת לפרוסיה (כיום פרוג'ה שבאיטליה), שם כוחותיהם המשולבים של רופוס, אגריפס ואוקטביוס הטילו עליו מצור.
בראשית שנת 40 לפנה"ס שניים מקציניו של מרקוס אנטוניוס, וונטינוס ואסינוס, עשו ניסיון להעביר סיוע ללוקיוס הנצור אולם הניסיון סוכל על ידי אגריפס ורופוס שחסמו את דרכם ובסופו של דבר דחקו אותם לפולגיניום (כיום פוליגנו שבאיטליה), שם הם הטילו עליהם מצור. בערך בסוף פברואר לוקיוס נכנע לאוקטביוס ופרוסיה נכבשה, בעקבות זה קציניו של אנטוניוס התפזרו ונטשו את צבאותיהם.
כשמרקוס אנטוניוס נחת באיטליה את כוחותיו רופוס הציע לבגוד באוקטביוס ולערוק לצידו של אנטוניוס, אולם עם השגת חוזה השלום בין אנטוניוס לאוקטביוס, אנטוניוס דיווח לאוקטביוס על בוגדנותו של רופוס והוא נשפט על ידי הסנאט והוצא להורג או שהוכרח להתאבד.