לדלג לתוכן

באלינט באלאשי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קורות חייו: (לאחר המתנה של למעלה משבוע מבלי שהערך נערך:) ביטול קישור שהפנה לדף הפירושונים "נחמה" (אין ערך מתאים)
שורה 12: שורה 12:
התחנך באמונה ה[[קלוויניזם|קלוויניסטית]] אצל אמו ואצל המטיף פטר בורנמיסה.
התחנך באמונה ה[[קלוויניזם|קלוויניסטית]] אצל אמו ואצל המטיף פטר בורנמיסה.
ב-1565 לבד ב[[נירנברג]]. זכה להשכלה רחבה , במהלך חייו למד שבע שפות, כולל [[לטינית]], [[גרמנית]] ו[[טורקית]].
ב-1565 לבד ב[[נירנברג]]. זכה להשכלה רחבה , במהלך חייו למד שבע שפות, כולל [[לטינית]], [[גרמנית]] ו[[טורקית]].
יצירתו הראשונה הייתה תרגום מגרמנית של Wurtzgertlein für die krancken Seelen ("גן עשבים קטן לנשמות חולות") מאת מיכאל בוק, שמטרתו הייתה [[נחמה|לנחם]] את אביו בשעת כליאתו ואחר כך גלותו ב[[פולין]] בשנים 1572-1270.{{הערה|שם=בנ|R.Bent 1911}} אחרי שאביו זכה לטיהור שמו, באלינט ליווה אותו לחצר המלכות, ונכח ב-[[26 בספטמבר]] [[1572]] בכינוס הדיאטה ההונגרית ב[[ברטיסלבה]] (פוז'ון) ש[[הכתרה|הכתירה]] את [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הנסיך רודולף]] כמלך שותף של הונגריה.
יצירתו הראשונה הייתה תרגום מגרמנית של Wurtzgertlein für die krancken Seelen ("גן עשבים קטן לנשמות חולות") מאת מיכאל בוק, שמטרתו הייתה לנחם את אביו בשעת כליאתו ואחר כך גלותו ב[[פולין]] בשנים 1572-1270.{{הערה|שם=בנ|R.Bent 1911}} אחרי שאביו זכה לטיהור שמו, באלינט ליווה אותו לחצר המלכות, ונכח ב-[[26 בספטמבר]] [[1572]] בכינוס הדיאטה ההונגרית ב[[ברטיסלבה]] (פוז'ון) ש[[הכתרה|הכתירה]] את [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הנסיך רודולף]] כמלך שותף של הונגריה.
בעקבות המשבר הכלכלי של משפחתו הוא הצטרף לצבא ונאבק בטורקים העות'מאנים כקצין במבצר [[אגר]] בצפון-מזרח הונגריה.
בעקבות המשבר הכלכלי של משפחתו הוא הצטרף לצבא ונאבק בטורקים העות'מאנים כקצין במבצר [[אגר]] בצפון-מזרח הונגריה.
ידועה אהבתו של אנה לושונצי, בתו של הקפטן הגיבור של [[טמשוואר|טימישוארה]] וכפי שאפשר להבין משיריו אהבתו הייתה הדדית. אולם אחרי מות בעלה השני, העדיפה הצעירה לתת את ידה לאחר, בשם קרישטוף אונגנאד.
ידועה אהבתו של אנה לושונצי, בתו של הקפטן הגיבור של [[טמשוואר|טימישוארה]] וכפי שאפשר להבין משיריו אהבתו הייתה הדדית. אולם אחרי מות בעלה השני, העדיפה הצעירה לתת את ידה לאחר, בשם קרישטוף אונגנאד.

גרסה מ־03:38, 28 באוקטובר 2023

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
באלינט באלאשי
Balassi Bálint
לידה 20 באוקטובר 1554
זויום בצפון ממלכת הונגריה, כיום זבולן בסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במאי 1594 (בגיל 39)
אסטרגום,המחנה הצבאי סנטקיראי, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית, סלובקית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1572
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באלינט באלאשי,ברון דיארמאט וקֶקֶההונגרית:Gyarmati és kékkői báró Balassi Bálint דיארמטי אֵש קֶקֶיי באלאשי באלינט, בסלובקית:Valentín Balaša (Valaša) barón z Ďarmôt a Modrého Kameňa, ‏ 20 באוקטובר 1554 - 30 במאי 1594) היה משורר לירי ומתרגם הונגרי מעידן הרנסאנס, אציל ואיש צבא..הוא נחשב למייסד השירה הלירית והארוטית ההונגרית.

קורות חייו

באלינט (ולנטין) באלאשי נולד ב-1554 בזויום (כיום זבולן שבסלובקיה) אז ב"קפיטנות של ציסדנוביה וערי המכרות" בצפון ממלכת הונגריה כבנם של יאנוש באלאשי ושל אנה לבית שויוק (Sulyok). הוא היה צאצא למשפחת אצולה הונגרית אמידה ממוצא סלובקי - משפחת באלאשה או באלאשי. אחד מדודויו מצד אביו, אימרה באלאשי שיהן כשליט טרנסילבניה. התחנך באמונה הקלוויניסטית אצל אמו ואצל המטיף פטר בורנמיסה. ב-1565 לבד בנירנברג. זכה להשכלה רחבה , במהלך חייו למד שבע שפות, כולל לטינית, גרמנית וטורקית. יצירתו הראשונה הייתה תרגום מגרמנית של Wurtzgertlein für die krancken Seelen ("גן עשבים קטן לנשמות חולות") מאת מיכאל בוק, שמטרתו הייתה לנחם את אביו בשעת כליאתו ואחר כך גלותו בפולין בשנים 1572-1270.[1] אחרי שאביו זכה לטיהור שמו, באלינט ליווה אותו לחצר המלכות, ונכח ב-26 בספטמבר 1572 בכינוס הדיאטה ההונגרית בברטיסלבה (פוז'ון) שהכתירה את הנסיך רודולף כמלך שותף של הונגריה. בעקבות המשבר הכלכלי של משפחתו הוא הצטרף לצבא ונאבק בטורקים העות'מאנים כקצין במבצר אגר בצפון-מזרח הונגריה. ידועה אהבתו של אנה לושונצי, בתו של הקפטן הגיבור של טימישוארה וכפי שאפשר להבין משיריו אהבתו הייתה הדדית. אולם אחרי מות בעלה השני, העדיפה הצעירה לתת את ידה לאחר, בשם קרישטוף אונגנאד. כשאיבד אותה הבין המשורר הבין עד כמה אוהב אותה. הוא רדף אחריה במתנות ובחרוזים אבל היא נשארה נאמנה לבעלה. באלאשי עיגן את זכרה בשירתו.

ב-1574 נשלח באלאשי למחנה של גאשפאר בקש כדי לסייע לו בעימות עם אישטוואן באטורי אולם בדרך נתקל בלוחמי היריב שגברו על חייליו והוא נפצע בראשו ונפל בשבי בידי רב-האישפאן כרישטוף הג'מאשי. הוא נכלא למשך שנתיים במצודת חוסט (כיום בזקרפטיה באוקראינה)וזכה ליחס טוב. מפקד המצודה, גשפר קורניש התרשם מאוד מכישרונו של באלאשי כמשורר והעניק לו תנאי אורח תמורת מילת כבוד. באלאשי התאהב בכריסטינה הג'משי, אשת הגנרל כרישטוף הג'משי שהתאחרה במצודת חוסט. בתור בעלת מעמד אצילי, היא מצאה לעצמה משימת כבוד לטפל באביר הפצוע ב-1576, הוא יכול היה להתחתן עם כריסטינה הג'משי, שהתאלמנה, אבל הועבר לשירותו של אישטוואן באטורי בדיולאפהרוואר (אלבה יוליה) וליווה אותו במסע לפולין בה הוכתר אדונו כמלך פולין באלאשי חזר למולדתו זמן קצר אחרי מות אביו. ב-1584 הוא התחתן עם דודנית , כריסטינה דובו, הבת של גיבור ההגנה על המבצר אגר, הקפטן אישטוואן דובו. נישואים אלה שהיו נישואים מחושבים ולא מתוך אהבה, גרמו לו להרבה תסבוכות שהעיקו על חייו. זאת בגלל שורה של תביעות רכוש שהעלו נגדו קרוביה החמדנים של אשתו. ב-1586 כדי להימלט מפניהם, המיר באלאשי את דתו לנצרות הרומית-קתולית ואז אויביו השמיצו אותו בטענת שוא שהוא ובנו התאסלמו. הוא נעדר מביתו לכמה שנים וחי בחוסר ודאות לגבי העתיד. ב-1589 הוזמן לפולין כדי להשתתף במלחמה בטורקים העות'מאנים. לבסוף המלחמה נמנעה והוא חי חיי נדודים ברחבי פולין, אותם המתיקו פרשיות רומנטיות עם נשים מכל המעמדות - ממוזיקאיות רחוב ועד נסיכות. אחרי שהייה במכללה הישועית בברנייבו (בארונסברג) חזר בלאשי להונגריה ב-1594. בעת מלחמת חמש עשרה השנים באלאשי התגייס שוב לצבא ומת בעת המצור על אסטרגום-ויזיווארוש , בעקבות פציעה חמורה מפגז שפגע ברגלו. באלאשי הובא לקבורה בהיבה, בסלובקיה של ימינו.


.

יצירתו

שיריו מחולקים לארבע חטיבות: המנונים, שירי מולדת ומלחמה, שירי אהבה ועיבודים לפי שירים לטיניים וגרמניים. סגנונו עלה על זה של משוררים בני תקופתו, כמו שבשטיין טינודי לנטוש ופטר אילושוואי. שירת האהבה שלו נחשבת לפסגת יצירתו.שיריו הופצו בכתבי יד למשך דורות רבים ולא הובאו לדפוס עד ל-1874 כשפרקש דיאק גילה עותק שלם שלהם בספריית רדוואני. בתולדות השירה ההונגרית לא נודעו יצירות יפות כאלה עד למיהאי צ'וקונאי ויטז ושנדור פטפי. באלאשי נודע גם בסוגת חרוזים שקיבלה את שמו - בית המורכב מתשע שורות בתבנית א א ב ג ג ב ד ד ב, או שלושה זוגות פסוקים מתחרזים לסירוגין עם השורות השלישית השישית והתשיעית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באלינט באלאשי בוויקישיתוף
  1. ^ R.Bent 1911