רודולף כהן – הבדלי גרסאות

רודולף כהן
	אין תמונה חופשית
לידה	1936
פטירה	13 בדצמבר 2006 (בגיל 70 בערך); נווה שאנן, ישראל
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	רשות העתיקות
מספר צאצאים	3

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־09:58, 11 במרץ 2024

רודולף (רודי) כהן (1936 - 13 בדצמבר 2006) היה ארכאולוג ישראלי, סמנכ"ל רשות העתיקות ומבכירי חוקרי ההתיישבות הקדומה בנגב.

ביוגרפיה

נולד ליצחק ולאה כהן, הבכור מבין 5 ילדים. בנובמבר 1958 נישא לשולמית לבית בנימיני ולשניים נולדו שלושה ילדים.

בשנות ה-60 עבר להתגורר עם משפחתו במדרשת שדה בוקר, שם לימד במקביל לניהול חפירות ארכאולוגיות באזור.^[1]

בשנות ה-70 עברה המשפחה לשכונת נווה שאנן בירושלים הסמוכה למשרדי אגף העתיקות במוזיאון ישראל (לימים, רשות העתיקות) ושם המשיך להתגורר גם אחרי פרישתו לגמלאות ועד לפטירתו בשנת 2006.

את דואר הדוקטור קיבל מהאוניברסיטה העברית על מחקרו בנושא "היישובים בהר הנגב" בשנת 1986.^[2]

קריירה מקצועית

התמקדותו של כהן בחקר הנגב החלה כשעמד בראש חולייה לביצוע סקר ארכאולוגי שיטתי בנגב מטעם אגף העתיקות החל משנת 1965.^[3] הסקר הקיף שטח של 100 קמ"ר באזור שדה בוקר וחשף אתרים ישראליים מהמאות ה-8-9 לפנה"ס, כתובות ערביות קדומות ומקדש נבטי.^[4]

ב-1968 ניהל כהן חפירת הצלה בעיר העתיקה בבאר שבע באזור שיועד להקמת אזור תעשייה, במסגרתה נחשף יישוב מהתקופה הרומית^[5] ובו ריצפת פסיפס צבעונית.^[6] במהלך העבודות לחשיפת הפסיפס התמוטט קיר באתר החפירה ולכד את כהן תחתיו. העובדים באתר לא הצליחו לחלץ אותו, ורק בסיוע שוטרים מתחנת באר שבע הוא הוצא משם לבסוף כמעט ללא פגע.^[7]

בשנים 1971–1972 הרחיב כהן את היקף החפירות הארכאולוגיות בחורבת חלוקים, בסיועם של תלמידים ממדרשת שדה בוקר,^[8] ובשנת 1974 ערך חפירת הצלה בחורבת רחבה, כקילומטר מדרום לדימונה.

בשנת 1975 ערך חפירת בדיקה ראשונה במצד מאגורה לצד זאב משל מאוניברסיטת תל אביב, והצטרף גם לחפירות שערך אברהם נגב בעבדת, בהן נחשף המחנה הצבאי של היישוב.

ב-1977, במסגרת חפירת הצלה שערך כהן בסיוע נאמני אגף העתיקות בקיבוץ גת נחשפה רצפת פסיפס בכנסייה ביזנטית מהמאה ה-6 בשדות קיבוץ כיסופים, סמוך לרצועת עזה. הפסיפס מתאר 11 סצנות מחייו של אלכסנדר מוקדון לצד בעלי חיים אמיתיים ומיתולוגיים.^[9]

בשנים 1980–1983, במסגרת היערכות צה"ל לפינוי סיני והעברת בסיסיו לנגב, עמד כהן בראש סקר חירום ארכאולוגי בקדש ברנע ובאזור הנגב המרכזי. הסקר הוביל לתגליות ארכאולוגיות רבות ב-9000 אתרים שונים^[10]

ביניהן מצודת קדש ברנע;^[11] אתר מתקופת הברונזה באזור באר רסיסים הכולל 80 מעגלי חדרים ונקרא כיום על שמו "כפר רודולף";^[12] ובית קברות מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה באתר רמת מטרד, באזור שיועד להקמת בסיס חיל האוויר רימון לאחר פינוי הבסיסים מסיני.^[13]

בעקבות ממצאי הסקר פרסם כהן ב-1984 במסגרת הקונגרס הבינלאומי לארכאולוגיה בירושלים תיאוריה לפיה בני ישראל החלו להתיישב בארץ ישראל כבר בתקופה הכנענית התיכונה, כאלף שנים לפני התארוך המקובל.^[14]

בשנת 1985 שב כהן למצד מאגורה כדי לבצע חפירה מקיפה בכל חלקי האתר בעזרתם של ישעיהו לנדר, יעקב קלמן ומתנדבים מישראל ומחו"ל. באתר נחשפו ממצאים משלהי התקופה ההלניסטית לצד מגדל בדגם ייחודי שהביא את כהן לשער כי האתר הוא מהתקופה הרומית המאוחרת, על בסיס צורתו. לימים הוכח כי בניגוד להשערה זו, המצודה הייתה מהתקופה החשמונאית.^[15]

ב-1987 פרסם כהן סיכום של 20 שנות פעילות האגודה לסקר הארכאולוגי במהלך כהונתו כארכאולוג מחוז הדרום ברשות העתיקות, ב-131 אתרים באזור שדה בוקר. בסיכום זה העלה כהן את הסברה כי המצודות והיישובים בהר הנגב נחרבו במהלך כיבוש האזור בידי פרעה שישק מלך מצרים, מסע כיבושים המוזכר גם בספר מלכים א'.^[16]

ארכאולוגיה נבטית

ממצאי הסקר הארכאולוגי שניהל הביאו את כהן להתמקד בחקר דרך הבשמים הנבטית, אותה החל לחקור כבר ב-1970 כשהשתתף בחפירות במצד מאגורה לצד זאב משל, וב-1978 חשף כהן את היישוב הנבטי במצד ירוחם.^[17]

בשנים 1981–1983 ערך כהן חפירות באתר העיר הנבטית מואה בערבה הצפונית, וכן במצודות הנבטיות במצד נקרות,^[18] מצד סהרונים^[19] ומצד מחמל^[18]. כהן המשיך לחפור באתרים לאורך תוואי הדרך העתיקה עד לשנת 1988. הממצאים שחשף התפרסמו במאמר המרכזי בחוברת "דרכי הבשמים" מטעם מדרשת שדה בוקר ובהשתתפות החברה להגנת הטבע ורשות העתיקות ב-1991. במאמר זה היה כהן לחוקר הישראלי הראשון שטען כי נתיב הבשמים בנגב נותר פעיל גם אחרי סיפוח הממלכה הנבטית לאימפריה הרומית, והמשיך לתפקד כדרך הבשמים גם במאות השנייה והשלישית לספירה.^[20]

בין פרסומיו

כהן, רודולף, אתר הרועה. עתיקות: סידרה עברית (1970) 1-3
כהן, רודולף. המצודות הישראליות בהר-הנגב. קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה חוברת 11 (1979): 37-42.
כהן, רודולף, המצודות הישראליות בהר הנגב. קדמוניות: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, חוברת 46–47 (1979), 40
כהן, רודולף, סקר החירום בנגב-1982–1983. חדשות ארכיאולוגיות (1983): 73-79.
כהן, רודולף, מצד הר משא, חדשות ארכיאולוגיות פג (1983).
כהן, רודולף, היישובים בהר הנגב לאור השרידים הארכאולוגיים והמקורות הכתובים, עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים 1986
כהן, רודולף, המצודות ודרכי הנגב בימי הבית הראשון. אילת והערבה, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה (ירושלים 1995), 126-80
כהן, רודולף, ההתיישבות הקדומה בהר הנגב: תקופת הברזל והתקופה הפרסית. רשות העתיקות, 2004

Cohen, Rudolph. "The Iron Age fortresses in the central Negev." Bulletin of the American Schools of Oriental Research 236.1 (1979): 61-79.
Cohen, Rudolph. "The Excavations at Kadesh-barnea (1976-78)." The Biblical Archaeologist 44.2 (1981): 93-107.
Cohen, Rudolph. "New light on the date of the Petra-Gaza road." The Biblical Archaeologist 45.4 (1982): 240-247.

הערות שוליים

^ מ. יסוד, בין אוקספורד לבין יבנה..., באתר למרחב, ‏7 ביולי 1966
^ רודולף כהן, היישובים בהר הנגב : לאור השרידים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים באלף הד' - הא' לפסה"נ / עבודת מחקר, באתר www.nli.org.il
^ הוחל בסקר הנגב לשם הכנת מפה של אתרים ומבנים קדומים, באתר על המשמר, ‏7 במרץ 1965
^ אתרים מן התקופה הישראלית נתגלו בנגב המרכזי, באתר למרחב, ‏7 במרץ 1965
^ יישוב מהתקופה הרומית נחשף בבאר־שבע, באתר מעריב, ‏1 בינואר 1968
^ נתגלתה רצפת פסיפס צבעונית, באתר מעריב, ‏3 באפריל 1968
^ ארכיאולוג הדרום חולץ ממפולת בעבודת חשיפה, באתר מעריב, ‏29 באפריל 1968
^ רשות העתיקות, Kh. Haluqim / ח' חלוקים, Hadashot Arkheologiyot / חדשות ארכיאולוגיות מא/מב, 1972, עמ' 38–39
^ שלמה גבעון, רצפת פסיפס יפהפיה של כנסיה מהמאה ה־6 נחשפה ליד כיסופים, באתר מעריב, ‏13 ביולי 1977
^ צבי אילן, מצודות ישראליות בנגב, באתר דבר (עיתון), ‏30 באוקטובר 1983
^ צבי אילן, מצודת קדש ברבע נחשפה בכל פארה, באתר דבר, ‏3 בינואר 1982
^ "כפר רודולף" (כהן) ליד באר רסיסים - עמוד ענן, באתר amudanan.co.il
^ בית קברות מתקופת ההתנחלות ברמת מטרד, באתר מעריב, ‏17 ביוני 1980
^ אריה בנדר, תיאוריה חדשה על תאריך יציאת מצרים, באתר מעריב, ‏13 באפריל 1984
^ אריקסון-גיני, טלי; הדברים, טבע (2010-03-24). "החשמונאים: השליטים האמיתיים של דרך הבשמים". Ynet. נבדק ב-2023-12-28.
^ שאול הון, קדמוניות שדה בוקר, באתר מעריב, ‏29 באוגוסט 1987
^ צבי אילן, ארץ הנופים השכוחים, באתר דבר, ‏30 במרץ 1979
^ ¹ ² רודולף כהן, הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות, דרכי הבשמים, מדרשת שדה בוקר, 2000, עמ' 82-85
^ רודולף כהן, מצד שער רמון, חדשות ארכאולוגיות פ-פא, תשמ"ג, עמ' 53-52
^ חיים בן דוד (ארכאולוג) ודן פרי, דרכי הבשמים 2020, הוצאת דן פרי, 2021, עמ' 85

[1] מ. יסוד, בין אוקספורד לבין יבנה..., באתר למרחב, ‏7 ביולי 1966

[2] רודולף כהן, היישובים בהר הנגב : לאור השרידים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים באלף הד' - הא' לפסה"נ / עבודת מחקר, באתר www.nli.org.il

[3] הוחל בסקר הנגב לשם הכנת מפה של אתרים ומבנים קדומים, באתר על המשמר, ‏7 במרץ 1965

[4] אתרים מן התקופה הישראלית נתגלו בנגב המרכזי, באתר למרחב, ‏7 במרץ 1965

[5] יישוב מהתקופה הרומית נחשף בבאר־שבע, באתר מעריב, ‏1 בינואר 1968

[6] נתגלתה רצפת פסיפס צבעונית, באתר מעריב, ‏3 באפריל 1968

[7] ארכיאולוג הדרום חולץ ממפולת בעבודת חשיפה, באתר מעריב, ‏29 באפריל 1968

[8] רשות העתיקות, Kh. Haluqim / ח' חלוקים, Hadashot Arkheologiyot / חדשות ארכיאולוגיות מא/מב, 1972, עמ' 38–39

[9] שלמה גבעון, רצפת פסיפס יפהפיה של כנסיה מהמאה ה־6 נחשפה ליד כיסופים, באתר מעריב, ‏13 ביולי 1977

[10] צבי אילן, מצודות ישראליות בנגב, באתר דבר (עיתון), ‏30 באוקטובר 1983

[11] צבי אילן, מצודת קדש ברבע נחשפה בכל פארה, באתר דבר, ‏3 בינואר 1982

[12] "כפר רודולף" (כהן) ליד באר רסיסים - עמוד ענן, באתר amudanan.co.il

[13] בית קברות מתקופת ההתנחלות ברמת מטרד, באתר מעריב, ‏17 ביוני 1980

[14] אריה בנדר, תיאוריה חדשה על תאריך יציאת מצרים, באתר מעריב, ‏13 באפריל 1984

[15] אריקסון-גיני, טלי; הדברים, טבע (2010-03-24). "החשמונאים: השליטים האמיתיים של דרך הבשמים". Ynet. נבדק ב-2023-12-28.

[16] שאול הון, קדמוניות שדה בוקר, באתר מעריב, ‏29 באוגוסט 1987

[17] צבי אילן, ארץ הנופים השכוחים, באתר דבר, ‏30 במרץ 1979

[:0-18] ¹ ² רודולף כהן, הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות, דרכי הבשמים, מדרשת שדה בוקר, 2000, עמ' 82-85

[19] רודולף כהן, מצד שער רמון, חדשות ארכאולוגיות פ-פא, תשמ"ג, עמ' 53-52

[20] חיים בן דוד (ארכאולוג) ודן פרי, דרכי הבשמים 2020, הוצאת דן פרי, 2021, עמ' 85

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ממצאי הסקר הארכאולוגי שניהל הביאו את כהן להתמקד בחקר [[דרך הבשמים (ישראל)|דרך הבשמים]] הנבטית, אותה החל לחקור כבר ב-[[1970]] כשהשתתף בחפירות במצד מאגורה לצד זאב משל, וב-[[1978]] חשף כהן את היישוב הנבטי ב[[מצד ירוחם]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1979/03/30/01/article/214/|הכותב=צבי אילן|כותרת=ארץ הנופים השכוחים|אתר=דבר|תאריך=30 במרץ 1979}}</ref>
-בשנים [[1981]]–[[1983]] ערך כהן חפירות באתר העיר הנבטית [[מואה הנבטית|מואה]] ב[[הערבה|ערבה]] הצפונית, וכן במצודות הנבטיות ב[[מצד נקרות]],<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=רודולף כהן|שם=הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות|כתב עת=דרכי הבשמים|מו"ל=מדרשת שדה בוקר|שנת הוצאה=2000|עמ=82-85}}</ref> [[מצד סהרונים]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רודולף כהן|שם=מצד שער רמון|כתב עת=חדשות ארכאולוגיות|כרך=פ-פא|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=53-52}}</ref> ו[[מצד מחמל]]<ref name=":0" />. כהן המשיך לחפור באתרים לאורך תוואי הדרך העתיקה עד לשנת [[1988]]. הממצאים שחשף התפרסמו במאמר המרכזי בחוברת "דרכי הבשמים" מטעם מדרשת שדה בוקר ובהשתתפות [[החברה להגנת הטבע]] ורשות העתיקות ב-[[1991]]. במאמר זה היה כהן לחוקר הישראלי הראשון שטען כי נתיב הבשמים בנגב נותר פעיל גם אחרי סיפוח [[הממלכה הנבטית]] לאימפריה הרומית, והמשיך לתפקד כדרך הבשמים גם ב[[המאה השנייה|מאות השנייה]] ו[[המאה השלישית|השלישית]] לספירה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[חיים בן דוד]] ו[[דן פרי]]|שם=דרכי הבשמים 2020|מו"ל=הוצאת דן פרי|שנת הוצאה=2021|עמ=85}}</ref>
+בשנים [[1981]]–[[1983]] ערך כהן חפירות באתר העיר הנבטית [[מואה הנבטית|מואה]] ב[[הערבה|ערבה]] הצפונית, וכן במצודות הנבטיות ב[[מצד נקרות]],<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=רודולף כהן|שם=הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות|כתב עת=דרכי הבשמים|מו"ל=מדרשת שדה בוקר|שנת הוצאה=2000|עמ=82-85}}</ref> [[מצד סהרונים]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רודולף כהן|שם=מצד שער רמון|כתב עת=חדשות ארכאולוגיות|כרך=פ-פא|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=53-52}}</ref> ו[[מצד מחמל]]<ref name=":0" />. כהן המשיך לחפור באתרים לאורך תוואי הדרך העתיקה עד לשנת [[1988]]. הממצאים שחשף התפרסמו במאמר המרכזי בחוברת "דרכי הבשמים" מטעם מדרשת שדה בוקר ובהשתתפות [[החברה להגנת הטבע]] ורשות העתיקות ב-[[1991]]. במאמר זה היה כהן לחוקר הישראלי הראשון שטען כי נתיב הבשמים בנגב נותר פעיל גם אחרי סיפוח [[הממלכה הנבטית]] לאימפריה הרומית, והמשיך לתפקד כדרך הבשמים גם ב[[המאה השנייה|מאות השנייה]] ו[[המאה השלישית|השלישית]] לספירה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[חיים בן דוד (ארכאולוג)]] ו[[דן פרי]]|שם=דרכי הבשמים 2020|מו"ל=הוצאת דן פרי|שנת הוצאה=2021|עמ=85}}</ref>
 == בין פרסומיו ==