אדגר פאלוצי

אדגר פאלוצי
Palóczi Edgár

אין תמונה חופשית
לידה	4 באפריל 1887 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1944 (בגיל 56 בערך)
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת הונגריה
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד

אדגר פאלוצי (במקור פולק, בהונגרית: Palóczi Edgár;‏ בודפשט, 4 באפריל 1887 – 1944) היה היסטוריון תרבות, יהודי-הונגרי, מורה. אביו היה המשורר ליפוט פאלוצי (פולק).

אדגר פאלוצי נולד במשפחה יהודית. הוא פרסם במהלך חייו כמעט 340 פרסומים מדעיים והקים את מוזיאון ארפאד באובודה מעושרו הפרטי. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כדמות הבולטת ביחסי הונגריה-פולין, כיהן בתפקיד המזכיר הכללי של האגודה ההונגרית-פולנית ולאחר מכן של אגודת מיצקייביץ ההונגרית. ב-1944 נעצר ונרצח על ידי הגסטפו. תאריך ומקום מותו המדויקים אינם ידועים.

קורות חיים

משפחתו

הוא בא ממשפחת מורים משכילה וותיקה מאוד. סבו, מור פולק, עסק בציור ובהוראתו באזור הספר הדרומי של הונגריה, אחד מתלמידיו המפורסמים היה הברון יוזף רודיץ'. אביו, ליפוט פאלוצי היה סופר ספרות יפה וספרות פופולרית, אתנוגרף, סטטיסטיקאי, גיאוגרף ומורה, שבני דורו הוסיפו לו את השם "מֶצוֹפַאנְטִי ההונגרי" . אמו למדה שירה, כתבה שירים והתיידדה עם הסופרת השוודית סלמה לגרלף. מצד אמו, הוא היה קשור גם לליפוט רכניץ, מאסטר יצרן בירה מביטום, גם מומחה נומיסמטיקה ואספן מדליות מוכשר ביותר של שלזיה עילית. הוא היה קשור גם לאמין פאשה (אדוארד שניצר), רופא עם חיי הרפתקאות אך גורל טראגי. המורשת האינטלקטואלית הססגונית של משפחתו - במיוחד ההוראה, התעניינותו בהיסטוריה האורבנית, אהבתו לנומיסמטיקה והעניין הפולני - השפיעו עליו באופן משמעותי.

נעוריו

את לימודיו התיכוניים סיים בבודפשט בברובע 5 בגימנסיה הראשית הממלכתית דניאל ברז'ני, שם לימדו אותו מורים דגולים כמו, בין היתר, היסטוריון התיאטרון יוזף באייר והבלשן דיולה זולנאי. בשנות התיכון שלו, הוא התעניין בהיסטוריה, גיאוגרפיה ובלשנות. לאחר סיום לימודיו, סייר בעל מרכז אירופה (למעט פולין) ולאחר מכן נרשם לפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). בין מוריו השפיעו עליו ההיסטוריון רמיג בקפי (הו') והיסטוריון הספרות והאסתטיקן לאסלו נדיישי (הו'). לאחר שסיים את לימודיו ב-1909, הוא עבד כמורה בפועל במשך שנה ברובע 5. בבית הספר הריאלי יאנוש בויאי, שם המנהל אמיל רומבואר הכיר לו את הפדגוגיה המעשית. הוא השיג את תעודת ההוראה שלו בהיסטוריה וגיאוגרפיה ב-1910. באותה שנה פורסם פרסומו הראשון בכתב העת "עולם הטבע" (הו'), והוא החל את שירותו ההתנדבותי בגדוד חי"ר 23.

מהגיוס למלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 הוא שירת עד ה-20 בדצמבר 1918, תחילה כמפקד מחלקה, ולאחר מכן מיולי 1918 כמרצה צבאי. בינתיים סיים קורס הכשרת קצינים בהצטיינות וכתב את ההיסטוריה של איש הצבא הצרפתי ממוצא הונגרי הברון פרנץ טוט (צר'). לאחר פרסום מחקרן קיבל הכרה מהצאר הבולגרי פרדיננד הראשון, מהארכידוכס פרנץ סלבטור ומהעוצר מיקלוש הורטי .

בין שתי מלחמות העולם

בשנות העשרים עסק בעיקר בנומיסמטיקה. הוא השתתף בעבודתה של החברה הנומיסמטית ההונגרית וכתביו פורסמו בכתב העת Numismatic Journal. שאלת קברו של ארפאד החלה להעסיק אותו באמצע העשור. בשנת 1927 ייסד את אוסף ההיסטוריה ברובע הראשון בבודפשט בשם מוזיאון ארפאד. אוסף המטבעות והקרמיקה הרומית של המוזיאון היה משמעותי במיוחד. למרות שהאוסף נהרס במלחמת העולם השנייה, מוזיאון אובודה, במובן מסוים, רואה את המוסד כקודמו.

עוד עשרות מחקרים קשורים בשמו בתחומים מגוונים.

רדיפתו

בשנת 1940 התפטר מרצונו מתפקיד ההנהלה של אגודת מיצקייביץ, אך, כמו חברי האגודה האחרים, השתתף בעזרה לפולנים שברחו להונגריה. בשנת 1944, היה שותף בגורלם של אנדרה בייצ'י-ז'ילינסקי, בלה בווילאקווה-בורשודי, יאנוש קרטס, לאו פרדיננד מיקלושי ועוד כמה חברים, הוא נעצר, לאחר מכן נרצח על ידי הגסטפו .

יצירתו

הביבליוגרפיה שחוברה על ידי יאנוש קמן ב-1935 מכילה 340 כותרים. ספר זה מכיל בקצרה גם את תולדות חייו. פרסומיו היו בהונגרית, בצרפתית ובגרמנית.

כמארגן מצוין, הוא היה חבר או מנהיג בארגונים רבים, כולל האגודה הספרותית על שם גזה גארדוני ואיגוד האגודות החברתיות.

פעילותו הספרותית כיסתה לא מעט תחומים. הוא כתב כמה יצירות על ההיסטוריה של התעופה, דן בחיים העירוניים והצבאיים הישנים, וגם גילה תגליות ארכיאולוגיות. תחום העניין שלו כלל את חייו של נפוליאון, מדליות, כמו גם קשרי הונגריה-פולין, הונגריה-גרמניה, הונגריה-צרפתת וכו'. הוא ערך לעיתים קרובות ערבי קריאה ותוכניות רדיו. משנת 1929 היה עורך סדרת ספרי הספרייה ההונגרית-פולנית, שאת חלקן כתב בעצמו. לרגל חגיגות עשרים וחמש שנים שלו כסופר, שר הדתות והחינוך הציבורי לשעבר ג'רג' לוקאץ' בירך אותו במפגש של אגודת מיצקייביץ.

חברויות

• איגוד החוץ ההונגרי (חבר רגיל)
• האגודה הלאומית לספרות של גזה גארדוני (חבר רגיל)
• אגודת דיוני (חבר רגיל)
• איגוד האגודות החברתיות (TESZ) (חבר מועצת המנהלים)
• האגודה ההונגרית-פולנית
• האגודה ההונגרית-פולנית (מזכיר כללי בין 1929-1927)
• אגודת מיצקייביץ ההונגרית (חבר נבחר, מזכ"ל בין 1935–1940)

פרסים

• פרס ספרותי על שם גזה גארדוני (1931)

עבודותיו העיקריות

• הברון פרנץ טוט, מְבַצֵר הדרדנלים 1733–1793. בודפשט, 1916.
• הנסיך מיסיסלב וורונייצקי-קוריבוט. בודפשט. 1929. (Mieczysław Woroniecki)

• מלכים פולנים בהונגריה. בודפשט, 1935.
• המִצְנַח בן ה-325 והממציא ההונגרי שלו. Verancsics Faustus . בודפשט, 1941.
• מילון כיס של השמות הפרטיים שלנו (עורך)

לקריאה נוספת

• János Kertész: יצירתו הספרותית בת עשרים וחמש השנים של Edgár Pálóczi. עם הקדמה מאת אנדרה ורס. Bp. , 1935.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של מוזיאון אובודה
• אטילה ניזאלובסקי: הזיכרון של פרדיננד לאו מיקלוסי וחבריו. mandiner.hu