פאטריסטיקה
פטרולוגיה או פאטרולוגיה (Patristics או Patrology; מלטינית: pater (אבא)) הינו תחום מחקר העוסק בחקר כתביהם של סופרים נוצריים קדומים הקרויים "אבות הכנסייה" או "אבות הנצרות". הפטרולוגיה עוסקת בתקופה שבין חיי ישו ושנים-עשר השליחים במאה הראשונה לספירה, כלומר התקופה שאחרי כתיבת הבשורות ועד בערך תקופת קונציל כלקדון (451) או עד תקופת ועידת ניקיאה השנייה (787). גישה שנייה מכלילה במחקר את כל תקופת שבע הוועידות האקומניות הראשונות.
הבולטים שבין הסופרים שכתביהם נחקרים במסגרת הפטרולוגיה הם יוסטינוס מרטיר, אירנאוס, קלמנט מאלכסנדריה, טרטוליאנוס, אוריגנס, סיפריאן מקרתגו, אתנסיוס, גרגורי מנזיאנוס, בזיליוס הגדול, גרגורי מניסה, תיאודור ממופסואסטיה, אוגוסטינוס, פלגיוס, וינצנטוס מלרה, קירילוס האלכסנדרוני ונסטוריוס.
נושאי מחקר של פטרולוגיה הם הקשר בין הנצרות ליהדות ובעיקר הפילוג בין היהודים הנוצרים (הנימולים) לנוצרים ממוצא נוכרי (הבלתי נימולים). הקנוניזציה[1] של הברית החדשה. האפולוגטיקה הנוצרית[2], היווצרות התיאולוגיה הנוצרית, היווצרות דוקטורינת השילוש הקדוש וחקר טבעו של ישו (כריסטולוגיה). כמו כן מתנהלים במסגרת הפטרולוגיה דיונים בדבר דוקטרינה של האמונה לשם השגת אחידות ועיקביות באמונה.
רבים מהטקסטים הנחוצים ללמידה של אותה תקופה נמצאים באוספים Patrologia Latina בלטינית ו-Patrologia Graeca ביוונית שנערכו על ידי ז'אק פול מינייה בסוף המאה ה-19 וכן באוסף Patrologia Orientalis שבו נמצאיםפ בטקסטים בשפות מזרחיות.
בין כתבי העת העוסקים בתחום נכללים: Journal of Early Christian Studies, Studia Patristica, Vigiliae Christianae, Church History ו-Journal of Ecclesiastical History.